דיני נזיקין תשפ"ג - ד"ר נילי קרקו אייל PDF

‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫‪ 6‬נ"ז‬ ‫דיני נזיקין‬ ‫ד"ר נילי קרקו אייל‬ ‫סמסטר ב' תשפ"ג‬ ‫מאת‪ :‬אורי בוליס‬ ‫‪1‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬...

‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫‪ 6‬נ"ז‬ ‫דיני נזיקין‬ ‫ד"ר נילי קרקו אייל‬ ‫סמסטר ב' תשפ"ג‬ ‫מאת‪ :‬אורי בוליס‬ ‫‪1‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫מבוא‪ :‬מהם דיני הנזיקין?‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫✓ עוולה – קובץ של יסודות שאם התובע מצליח להוכיח‪ ,‬תוטל אחריות על הנתבע‪.‬מדובר‬ ‫בקובץ יסודות מסוים שנדבר עליו בהמשך הקורס‪.‬‬ ‫✓ מעוול – מי שבהתנהגות שלו קיים את אותן יסודות‪.‬יכול להיות מקרה שאדם גרם לנזק‬ ‫לאחר‪ ,‬אבל הוא לא מעוול ואי אפשר להטיל עליו אחריות נזיקית‪.‬‬ ‫✓ מזיק – מבצע המעשה‪.‬מי שבהתנהגותו גרם לנזק‪.‬‬ ‫✓ ניזוק – מקביל לקורבן‪ ,‬הוא זה שסבל את הנזק ומגיש את התביעה‪.‬‬ ‫✓ תביעה נזיקית ‪ /‬הליך נזיקי – מה שמתחיל את האישום זה כתב תביעה ולהליך קוראים הליך‬ ‫נזיקי בתחום האזרחי‪.‬‬ ‫מה הם דיני הנזיקין?‬ ‫ענף של המשפט הפרטי‪ ,‬שנמצאים ביחד עם דיני החוזים למשל‪.‬זה אומר בראש ובראשונה שמי‬ ‫שמניע את ההליך הם או פרטים או תאגידים או המדינה אבל בגין אינטרסים פרטיים‪.‬‬ ‫‪ - https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5247758,00.html‬בכיתה ראינו כתבה שמספרת‬ ‫על אסון אשלים‪ ,‬שהוא אחד מהאסונות האקולוגיים הקשים של העת האחרונה‪.‬כתוצאה‬ ‫מרשלנות בתחזוקת הבריכות‪ ,‬אחד מקירות הגבס של הבריכה קרסו וכל החומר החומצי מהן זלג‬ ‫לתוך נחל אשלים‪.‬הנחל זוהם וגרם למותם של בעלי חיים המשתמשים בו‪.‬דומה לאסון עברונה‪,‬‬ ‫בו הייתה פגיעה מאוד מאוד קשה בטבע‪.‬‬ ‫מה מיוחד במקרים האלה? איזה סוג של נזקים מיוחדים וקצת שונים יש לנו ממקרי נזק‬ ‫אחרים? ברור לנו שיש נזקים כלכליים שאפשר לעמוד אותם‪.‬העניין הוא שיש כאן נזק שמגלם‬ ‫בתוכו אינטרס ציבורי‪ ,‬לכולנו יש עניין ציבורי בשמורות טבע או בשמירה על איזון אקולוגי‪.‬‬ ‫במקרה של אסון עברונה‪ ,‬אדם פרטי הגיש תובענה ייצוגית על עצם הפגיעה האקולוגית במשאב‬ ‫טבע‪.‬הייתה ביקורת על המדינה שלא היא עשתה את זה‪.‬במקרה של אסון אשלים‪ ,‬המדינה היא‬ ‫זאת שהציגה את התובענה בשם כל המדינה‪.‬היום יש התפתחות בדיני הזניקין שהיא ייחודית‬ ‫ומאפשרת למדינה להגן על אינטרס ציבורי באמצעות תביעה נזיקית‪.‬‬ ‫מדובר בהליך אדוורסרי במהותו והצדדים הם ניצים שמנהלים את ההליך הנזיקי‪.‬אבל‪ ,‬חלק‬ ‫מאוד גדול מדיני הנזיקין מתרחש במסגרת הליכי פשרה או גישור‪.‬תביעות של רשלנות רפואית‬ ‫למשל ‪ ,‬יכול להיות שההליך יפתח אבל לרוב יסתיים בפשרה‪.‬אנחנו נלמד פסקי דין שהגיעו‬ ‫להכרעה‪.‬‬ ‫ברגע שמדובר בהליך שאינו פלילי אלא אזרחי בתחום הנזיקי‪ ,‬יש לנו את נטל השכנוע‪.‬בתביעה‬ ‫אזרחית התובע צריך להוכיח טענותיו ברמה של מלמעלה ממאזן ההסתברויות‪.‬בתביעה אזרחית‬ ‫הרבה יותר קל לעמוד בנטל השכנוע‪ ,‬כי הוא צריך להוכיח בסך הכול אחוז אחד יותר מהצד השני‬ ‫(פער של ‪ ,)2%‬הוא לא צריך להוכיח מעל כל ספק סביר‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫התוצאה של זה –‬ ‫‪https://www.ynet.co.il/news/article/S1tuOQrEd‬‬ ‫‪https://www.maariv.co.il/news/law/Article-960730‬‬ ‫מה שראינו בתיק של אייל גולן ומקרוביו‪.‬בפרשת "משחקי חברה" ההחלטה המקורית הייתה כי‬ ‫אייל גולן לא יועמד לדין‪.‬המשמעות היא שכנראה שהפרקליטות סברה שאי אפשר להוכיח את‬ ‫האשמה מעל לספק סביר‪ ,‬ולכן הבנות הגישו כתב אישום אזרחי נזיקי‪.‬בעיקר בתחום של עבירות‬ ‫מין אנחנו רואים שימוש רב בדיני הנזיקין על ידי הנפגעות והנפגעים‪ ,‬בין אם זה בנוסף‪ ,‬או‬ ‫במקומו‪.‬‬ ‫על הקושי להגדיר מהם דיני הנזיקין‬ ‫ננסה למצוא הגדרה לדיני נזיקין‪ ,‬ונעסוק בזה לא מעט‪.‬ננסה להבין למה זה בכלל חשוב‪ ,‬מעבר‬ ‫לחשיבות העיונית של זה‪.‬‬ ‫‪ - /https://www.makorrishon.co.il/news/492517‬תביעה אזרחית של המדינה נגד מבצעי‬ ‫אירועי טרור – ראינו בכיתה כתבה שמספרת על תביעה אזרחית שהגישה המדינה נגד מציתי‬ ‫כנסיית הלחם והדגים‪.‬איך בכלל המדינה קשורה מבחינת תשלום כספים לכל האירוע? כאשר‬ ‫אדם נפגע באירוע הוא מקבל פיצוי מכוח חוק לפיצוי נפגעי פעולות האיבה‪.‬המדינה משלמת‬ ‫תגמולים לנפגעים‪.‬המדינה תובעת מכוח חוק להטבת נזקי גוף‪ ,‬מדובר בתביעת שיפוי‪.‬החוק אומר‬ ‫שמי שנשא בתשלום על פי דין יכול לתבוע את המזיק‪.‬בשנים האחרונות המדינה החליטה שיש לא‬ ‫מעט מקרים בהם לא מתקיים הליך אזרחי פרטי או שההליך האזרחי הפרטי יכול להתנהל רק על‬ ‫ידי חלק מהניזוקים‪ ,‬המדינה התחילה להגיש תביעות שיפוי להטבה כדי לחזק את ההרתעה‬ ‫ולהכניס כספים לקופת המדינה‪.‬השאיפה היא להשיב את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫מה ההגדרה של דיני נזיקין? דבר אחר אנחנו יודעים‪ ,‬שזה שייך לתחום של דיני חיובים ושזה‬ ‫עוסק במצב שא' גרם נזק לב'‪.‬ההגדרה הזו מתאימה גם לחוזים‪ ,‬ולכן נצטרך משהו ספציפי יותר‬ ‫ועם זה יש לנו קצת בעיה‪.‬אין הגדרה אחת מוסכמת לדיני נזיקין‪ ,‬וכל הגדרה מבקרת את השנייה‪.‬‬ ‫דיני הנזיקין הגיעו מהמשפט הבריטי‪ ,‬שהוא התפתח במהותו ממקרה למקרה‪.‬דיני הנזיקין‬ ‫התחילו מאותם צווים של המלך‪ ,‬ואז יום אחד מישהו אמר "הוא לא תקף אותי בכוונה" וחוקי‬ ‫המשפט המציאו עוולה חדשה‪.‬‬ ‫התוצאה היא שיש לנו שוני לא מבוטל בתוך דיני הנזיקין‪.‬אנחנו ננסה להכיר את דיני הנזיקין‬ ‫באמצעות הדין הפוזיטיבי ונמצא מאפיינים שקיימים בכל דיני הנזיקין‪.‬‬ ‫איפה דיני הנזיקין קיימים? הם מגיעים מהחקיקה‪ ,‬והפסיקה ששמרה באופן ספציפי על פקודת‬ ‫הנזיקין שבחלקו הגדול כללי ונתון לפרשנות‪.‬למשל אופן חישוב הפיצויים‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 76‬לפקודת הנזיקין – "פ יצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו‪ ,‬אלא‬ ‫שאם‪ )1( :‬סבל התובע נזק‪ ,‬יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם‬ ‫הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע; (‪ )2‬סבל התובע נזק ממון‪ ,‬לא יינתנו בשל הנזק‬ ‫אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו"‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫תא ‪ 15-04-49422‬פלונים נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב מפול ואח'‬ ‫מדובר באדם שנפגע בצורה מאוד קשה בתאונת דרכים‪ ,‬ונגמרה לו פגיעה מוחית קשה שגרמה לו‬ ‫לפגיעה קוגניטיבית מאוד קשה‪.‬המודעות שלו למה שקורה אתו מאוד מוגבלת‪.‬אחד מראשי הנזק‬ ‫שהוא תבע בגינן הוא קיצור תוחלת החיים ב‪ 10‬שנים‪ ,‬שזה עלה בין השאר בחוות הדעת שהוגשו‪.‬‬ ‫איך נעריך את הפיצוי שהוא זכאי לו? הרי עצם החיים שלו נלקחו ממנו‪ ,‬אולי אני אמורה לפצות‬ ‫אותו על העושר שלו‪.‬במקר ה הזה מדובר בבחור שלא מודע ולא מבין את המשמעות של קיצור‬ ‫תוחלת החיים שלו‪.‬הפסיקה קבעה שראש הנזק של קיצור תוחלת החיים הוא אובייקטיבי‪ ,‬ולכן‬ ‫לא נפצה על העצב או על אובדן אושר אלא על עצם החיים שאבדו‪.‬כאן ניתנה הערכה מסוימת‬ ‫שעם השנים מתעדכנת שלכל שנה יש הערכה כספית‪.‬מדובר ביציר פסיקה‪.‬‬ ‫החקיקה הנזיקית‬ ‫‪. 1‬פקודת הנזיקין – פקודה ישנה משנת ‪ ,1968‬שכמעט ולא תוקנה‪.‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬עקרונות האחריות הנזיקית (ס' ‪ ,3-22‬וס' ‪ 64-89‬לפקודה)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ 38351-08-15‬פלוני נ' מדינת ישראל‬ ‫בנו של המנוח‪ ,‬הגיש כנגד הנתבעת תביעה בגין אירוע טרגי בו מצא מותו המנוח עת יצא את כותלי‬ ‫בית הסוהר "דמון" לחופשת ראש השנה בת ארבעה ימים‪.‬המנוח לא שב לכלא מחופשתו והוא‬ ‫נמצא קבור חלקית לאחר שנורה למוות‪.‬לטענת התובע‪ ,‬למנוח אושרה החופשה בניגוד להמלצת‬ ‫משטרת ישראל שסברה שאין להוציאו לחופשה בשל ידיעות מודיעיניות המלמדות על סכנה לחייו‬ ‫מחד כמו גם כוונת המנוח שלא לשוב מהחופשה לכלא והיות המנוח בגדר סכנה לחיי עבריין אחר‬ ‫בהיות השניים מסוכסכים מאידך‪.‬כפועל יוצא סבר התובע‪ ,‬כי המדינה אחראית לכך שהמנוח‬ ‫מצא את מותו בעת יציאה לחופשה לה לא היה אמור לצאת‪.‬‬ ‫המנוח יצא את כותלי בית הסוהר בידיעה ברורה כי יש מי שמבקש לפגוע בו וכן בכוונה לגמור‬ ‫חשבון עם יריבו גם במחיר אי חזרה מהחופשה‪.‬את אי החזרה מהחופשה ביצע באופן מושכל ואף‬ ‫שהה לכל הפחות ארבעה ימים נוספים מחוץ לכלא עד שנרצח כשבעת הזו הינו נהל את ענייניו מול‬ ‫יריבו‪.‬הוא ציין באזני גרושתו כי הוא לא מתכוון לחזור עד שיסיים חשבונותיו ומכאן שהיה מודע‬ ‫היטב למה שעלול להתרחש‪.‬הוא גם ידע כאמור שיש סכנה מוחשית לחייו‪ ,‬ואף חתם על כך כחלק‬ ‫מתנאי היציאה לחופשה‪ ,‬הוא גם ידע שהוא עומד לפגוע באחר ולא לשוב לכלא‪.‬‬ ‫מה הבעיה במקרה הזה? איזה משקל אם בכלל ניתן לעובדה שהמנוח ידע שיש סכנה לחייו‪,‬‬ ‫חתם על מסמך‪ ,‬בחר לצאת בכל זאת ולא חזר בזמן? אפשרות אחת היא להגיד מלכתחילה שאין‬ ‫אחריות של שב"ס של מה שקרה לו מחוץ לכלא‪ ,‬אבל הבנו ששב"ס אחראים גם על אסיר בחופשה‪.‬‬ ‫זאת לא הבעיה‪.‬ביהמ"ש הלך לחלק הכללי של דיני הנזיקין וגילה שישנם ‪ 2‬עקרונות רלוונטיים‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 5‬לפקודה הנזיקין ‪( -‬א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך‪ ,‬או יש להניח שידע‬ ‫והעריך‪ ,‬את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו‪(.‬ב) הוראות סעיף זה לא‬ ‫יחולו על תובענה שהוגשה על עוולה הנובעת מאי‪-‬מילוי חובה שהייתה מוטלת על הנתבע מכוח חיקוק‪(.‬ג) ילד‬ ‫למטה מגיל שתים עשרה לא ייחשב כמסוגל לדעת או להעריך את מצב הדברים שגרמו לנזק או כמסוגל מרצונו‬ ‫לחשוף עצמו או רכושו למצב זה‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫סעיף ‪ 68‬לפקודה הנזיקין ‪( -‬א) סבל אדם נזק‪ ,‬מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר‪ ,‬לא תיכשל‬ ‫תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק‪ ,‬אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט‬ ‫ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל‬ ‫הגנה הנובעת מחוזה‪ ,‬ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות‪ ,‬לא ייפרע התובע פיצויים למעלה‬ ‫מן הגבול שנקבע כאמור‪(.‬ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א)‪ ,‬יקבע בית המשפט וירשום את סך כל‬ ‫הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרע אילולא אשמו"‪.‬‬ ‫הכרעה ‪ -‬ביהמ"ש קיבל את שתי הטענות ופטר את המדינה מאחריות‪".‬בנסיבות המקרה דנא‬ ‫המנוח יודע היטב לאן הינו נכנס‪ ,‬שלא כדברי התובע בסיכומיו‪.‬הוא יודע שיש מי שמבקש את‬ ‫נפשו‪ ,‬הוא מוכן להתעמת אתו ולא לחזור לכלא קודם שהעימות יתרחש ומשעסקנן בעולם‬ ‫העברייני "הכבד"‪ ,‬הסיכוי שייגרם נזק גם למנוח עצמו הינו הנחה בסיסית מובנת מאליה‬ ‫במש וואת הכוחות שבין הצדדים הניציים‪.‬מכאן שהמנוח בוחר לעצמו דרך שיתכן ואין לו לגביה‬ ‫מוצא‪..‬במצב דברים זה כאשר המנוח הולך לקראת עימות אלים ביותר בכוונה ברורה להיות‬ ‫שותף לו וחלק ממנו ובנפש חפצה מאד יש לומר‪ ,‬לא יוכל המנוח לטעון כי לא הסתכן מרצון‪"...‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הוחלט על הגנת אשם תורם עומדת למדינה‪".‬מכאן שלטעמי המנוח בכוונה תחילה‬ ‫ומלאה מבקש לעצמו מפגש אלים עם יריבו ובכך הינו מתרשל רשלנות תורמת מכרעת העומדת‬ ‫בנסיבות כדי ‪ 100%‬עת לא שב אל בין כותלי בית הסוהר שכן לו שב במועד מובן שלא היה מתרחש‬ ‫דבר‪.‬הוא גם מפר בריש גלה את תנאי השהיה בחופשה עת מתגורר באזור תל אביב ולא חיפה שלא‬ ‫בתנאי מעצר בית מוחלט ממשיך כך נראה לצרוך סמים ולהיפגש עם עבריינים בניגוד לתנאי‬ ‫שחרורו לחופשה ועושה למעשה הכול על מנת לחשוף את עצמו לסכנה ממנה כולם חששו – הסכנה‬ ‫לחייו‪.‬בכך שם המנוח את נפשו בכפו במלוא מובן המילה והינו הוא עצמו אחראי לכך שהביא את‬ ‫עצמו לכדי מצב בו ימצא את מותו‪.‬מכאן שהאשם התורם כאמור היא מוחלט ומאיין כל רשלנות‬ ‫שהיא מצד הנתבעת‪.‬די בכך כאמור כדי לדחות את התביעה"‪.‬‬ ‫חלק שני‪ :‬העוולות הנזיקיות (ס' ‪ 23-63‬לפקודה)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬עוולות פרטיקולריות (עוולות סגורות) – בתוך קבוצה זו נכללות כל העוולות למעט‬ ‫רשלנות והפרת חובה חקוקה‪.‬למשל‪ :‬תקיפה‪ ,‬כליאת שווא‪ ,‬מטרד‪.‬כשאנחנו מסתכלים‬ ‫על העוולות אנחנו רואים שהן מבוססות על יסודות עובדתיים מסוימים שמתארים מצב‬ ‫עובדתי מסוים‪.‬עוולות פרטיקולריות הן כלי להטלת אחריות נזיקית‪ ,‬עלינו לבחון אם‬ ‫נסיבות המקרה עונות ליסודותיה העובדתיים של עוולה פרטיקולרית‪.‬זה שמדובר‬ ‫בעוולה סגורה לא אומר שאין אפשרות לדיון‪.‬‬ ‫בע"מ ‪ 3979/22‬פלונית נ' פלוני‬ ‫המבקשת והמשיב השני הם זוג נשוי לשעבר‪ ,‬אשר התגרשו בשנת ‪.2017‬במהלך נישואיהם נולדו‬ ‫לזוג תאומים (בן ובת)‪.‬האב עבר לגור בסמוך לאביו (סב הילדים)‪.‬במסגרת סכסוך הגירושין‬ ‫התנהלו מספר הליכים בנוגע למשמורת הילדים והשהות עם האב‪.‬בשנת ‪ 2018‬החלה המבקשת‬ ‫לדווח לגורמים שונים‪ ,‬ובהם שירותי הרווחה והצוותים המקצועיים שמלווים את המשפחה‪,‬‬ ‫שהסב מתעלל מינית בילדים‪.‬בעקבות כך נעשו אף פניות למשטרה‪ ,‬שלוש תלונות שהוגשו על ידי‬ ‫המבקשת במועדים שונים ופניות נוספות למשטרה מטעם גורמי הרווחה‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫תלונות המבקשת נסגרו בהעדר ראיות או אשמה‪.‬לאורך ההליכים המתוארים‪ ,‬נחקרו הילדים‬ ‫מספר פעמים על ידי חוקרת ילדים‪ ,‬אך החקירות לא העלו דבר‪.‬‬ ‫הסב רצה להגיש תביעה כנגד המבקשת‪ ,‬איך אנחנו יודעים מה העילה שלו? עוולה לא מבוססת‬ ‫רק על נזק‪ ,‬כדי להגיש תביעה אנחנו צריכים לראות שנגרמה לפחות פגיעה באינטרס‪.‬היום‬ ‫הפסיקה קובעת מספר מקרים שבהתקיים יסודות מסוימים אפשר להטיל אחריות‪.‬האם יש‬ ‫עוולה שעל פניה רלוונטית כאן? עוולת הנגישה הקבועה בס' ‪ 60‬קובעת פתיחת הליך פלילי שאין‬ ‫לו בסיס‪.‬‬ ‫ס' ‪ 60‬לפקודת הנזיקין – "נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה‪ ,‬ובזדון‪ ,‬ובלי סיבה סבירה‬ ‫ומסתברת – נגד אדם‪ ,‬בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק‪ ,‬וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן‬ ‫את חירותו‪ ,‬ונסתיים לטובתו‪ ,‬אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק‬ ‫משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים"‪.‬‬ ‫ביה מ"ש קובע כי יסודות עוולת הנגישה בענייננו מתגבשים על בסיס הממצא העובדתי כי‬ ‫המבקשת פעלה בזדון ובלי סיבה סבירה עד הגישה תלונות חוזרות במשטרה במטרה להרע‬ ‫ולהסב נזק למשיבים‪.‬מכאן‪ ,‬נקבעה כי התגבשה עוולה נגישה בנזיקין‪.‬‬ ‫‪ o‬עוולות מסגרת (עוולות פתוחות) – בקבוצה זו נכללות עוולות הרשלנות והפרת חובה‬ ‫חקוקה‪.‬בעוולות אלו מרכז הכובד אינו בקיום יסודות שבעבודה אלא בקיום יסודות‬ ‫משפטיים‪.‬מאחר שהן אינן מוגבלות לסיטואציה עובדתית מסוימת‪ ,‬הן יכולות לחול על‬ ‫מנעד רחב ואין סופי של סיטואציות עובדתיות‪.‬‬ ‫עוולת הרשלנות –‬ ‫‪".35‬עשה אדם מע שה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון‬ ‫היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת זהירות‪ ,‬שאדם סביר‬ ‫ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל‬ ‫כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי זו רשלנות‪ ,‬והגורם‬ ‫ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה‪.‬‬ ‫‪.36‬החובה האמורה בסעיף ‪ 35‬מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס‪ ,‬כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן‬ ‫נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו‬ ‫סעיף"‪.‬‬ ‫ת"א (תל אביב יפו) ‪ 34716-04-17‬פלוני נ' מועצה אזורית גליל עליון‬ ‫בעניין זה התובע הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בהיותו בן ‪ 24.5‬עת קפץ קפיצת ראש‬ ‫לנהר הירדן‪.‬ראשו נחבט בקרקעית הנהר‪ ,‬נגרם לו שבר בעמוד השדרה הצווארי שהפך אותו‬ ‫למשותק מהצוואר ומטה‪.‬במקרה זה הוטלה אחריות על המועצה האזורית בעוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫ת"א ‪ 10131-09-19‬פלוני נ' בית חולים אסותא תל אביב ואח'‬ ‫אישה נזקקה לטיפולי פוריות ונשאבו ‪ 11‬ביציות שמהם נוצרו ‪ 5‬עוברים‪ ,‬האישה הרתה עם‬ ‫תאומים‪ 6.‬הביציות הנוספות הושמדו כי לא עברו טיפול והשגחה ביום שבת‪ ,‬מאחר וביתה חולים‬ ‫הניח שהזוג דתי ולא רוצה בכך‪.‬לטענת בני הזוג נמסר להם בדיעבד כי הביציות לא הקופאו‪ ,‬ואילו‬ ‫היו נבדקות יש להניח שהיו נמצאות מתאימות להקפאה‪.‬במקרה זה הוטלה אחריות על בית‬ ‫החולים בעוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫הפרת חובה חקוקה –‬ ‫‪( ".63‬א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו –‬ ‫והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או‬ ‫מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה‬ ‫זו‪ ,‬אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו הנכון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו; (ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה‬ ‫לטובתו או להגנתו של פלוני‪ ,‬אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או‬ ‫להגנתם של בני‪-‬אדם בכלל או של בני‪-‬אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני"‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 5792-99‬תקשורת וחינוך דתי‪-‬יהודי משפחה (‪ )1997‬בע"מ – עיתון אס‪.‬בי‪.‬סי פרסום שיווק‬ ‫וקידום מכירות בע"מ – עיתון נ' משפחה טובה‬ ‫המערערים הם מוציאים לאור של שבועון המיועד למגזר החרדי "משפחה"‪.‬המשיבים הם‬ ‫מוציאים לאור של ירחון המיועד למגזר החרדי "משפחה טובה"‪.‬המערערים עתרו לביהמ"ש‬ ‫בבקשה להוציא צו‪-‬מניעה קבוע שיאסור על הוצאת העיתון "משפחה טובה" לאור בין השאר‬ ‫בטענה שהוצאת העיתון "משפחה טובה" ללא רישיון (סעיף ‪ 4‬לפקודה) ובשימוש בשם מטעה‬ ‫(סעיף ‪ 21‬לפקודה) מפרה חובות חקוקות לפי פקודת העיתונות‪.‬התביעה נדחתה משנמצא‬ ‫שבמקרה דנן לא קם חשש הטעיית הציבור ובלבול בין שם עיתונם של המשיבים לבין שם עיתונם‬ ‫של המערערים‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 4704-96‬עו"ד דרור מקרין נ' נציבות שירות בתי הסוהר‬ ‫בין המערער הראשון לאסיר שאותו ייצג נתגלעה מחלוקת בעניין שכר טרחה‪.‬לפיכך נפגשו‬ ‫המערער ושותפו המערער השני עם האסיר בבית הכלא‪.‬במהלך הפגישה התנפל האסיר על‬ ‫המערערים וגרם להם לחתכים בפנים באמצעות סכין שהייתה ברשותו‪.‬המערערים הגישו תביעת‬ ‫נזיקין כנגד המשיבות‪ ,‬בין השאר בטענה ש הן לא שמרו על האסיר בעת הפגישה‪ ,‬ובכך הפרו את‬ ‫הוראת סעיף ‪ 5‬לפקודת נציבות בתי הסוהר ותקנה ‪(3‬ב) לתקנות סדר הדין הפלילי (פגישת עצור‬ ‫עם עורך‪-‬דין)‪ ,‬תשמ"ב‪.1981-‬התביעה נדחתה‪.‬‬ ‫עוולות מסגרת ככלי להטלת אחריות נזיקית – בהיותן עוולות פתוחות היכולות לחול על מנעד‬ ‫מצבים עובדתיים‪ ,‬הן כלי להטלת אחריות נזיקים במקרים שלא הוסדרו באמצעות עוולות‬ ‫פרטיקולריות ואף במקרים שטרם נדונו בפסיקה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 1535-13‬מדינת ישראל נ' ציפורה איבי‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=agsOgTQSwNM‬‬ ‫מחלת הגזזת היא מחלת עור מדבקת של הקרקפת‪.‬החל משנות החמישים הוקרנו בישראל בין‬ ‫השנים ‪ 1960-1948‬כ‪ 20,000-‬ילדים בשל מחלת הגזזת‪.‬עם כניסתה לשימוש של תרופת‬ ‫ה"גריזופולבין" לטיפול במחלת הגזזת בסוף שנות החמישים הופסקו ההקרנות‪.‬עם השנים‬ ‫ובעקבות מחקרים שנעשו‪ ,‬התברר כי הטיפול בהקרנה הגביר את הסיכון של המטופלים לחלות‬ ‫במחלות שונות ובהן גידולים בעור ובעיקר בקרקפת; פגיעה בבלוטת התריס ובבלוטות הרוק;‬ ‫גידולים במוח (מנינגיומות) וסרטן השד‪.‬תביעות שהוגשו בטענה שעצם הטיפול בהקרנות היה‬ ‫רשלני נדחו לאחר שהתברר שבשנות ה‪ 50 -‬זו הייתה פרקטיקה טיפולית מקובלת בעולם כולו‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫משנסגר נתיב אחריות אחד פנו מטופלים לנתיב אחריות שני וטענו שהמדינה התרשלה כי יידעה‬ ‫אותם כי הטיפול בהקרנות חשף אותם לסיכון מוגבר ללקות בסרטן‪.‬התביעה התקבלה‪.‬‬ ‫‪ o‬יחסי גומלין בין עוולות – מספר עוולות שעשויות להגן על אותו אינטרס‪.‬למשל תרמית‪,‬‬ ‫שקר מפגיע‪ ,‬עוולת הרשלנות‪.‬שלוש העוולות האלה מגנות על אינטרס כלכלי‪.‬‬ ‫‪ o‬חפיפה בין עוולות – אותה מערכת עובדתית מקיימת את כל יסודותיהן של יותר מעוולה‬ ‫אחת או חלק מיסודותיה של עוולה אחת וכל יסודותיה של עוולה אחרת‪.‬בדרך כלל‬ ‫עוולה פרטיקולרית ועוולת מסגרת‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 243/83‬עיריית ירושלים נ' גורדון‬ ‫פתיחת הליך נפל שלא בזדון‪.‬חפיפה חלקית בין עוולת הנגישה (ס' ‪ )60‬לבין עוולת הרשלנות (ס'‬ ‫‪.)35-36‬הוחלט כי אין מניעה להטיל אחריות במקרה של פתיחת הליך שנפל ברשלנות‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 558/84‬כרמלי נ' מ"י‬ ‫דובר על אשפוז כפוי שלא כדין‪.‬חפיפה מלאה בין עוולת כליאת שווא (ס' ‪ )26‬לבין העוולה של‬ ‫הפרת חובה חקוקה (ס' ‪.)63‬אלא שלנתבע בעוולת כליאת שווא עומדת הגנה הקבועה בס' ‪)3(27‬‬ ‫לפקודה‪.‬משנקבעה הגנה ב' ‪ )3(27‬לפקודה‪ ,‬אין לעקוף אותה באמצעות פניה לעוולת הפרת חובה‬ ‫חקוקה‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 8489/12‬פלונית נ' פלוני‬ ‫תביעה נגד המאהב‪.‬חפיפה מלאה בין עוולת גרם הפרת חוזה (ס' ‪ )62‬לבין עוולת הרשלנות (ס' ‪35-‬‬ ‫‪.)36‬אלא שסעיף ‪(62‬ב) קובע שנישואין לא יחשבו לחוזה‪.‬משנקבע שנישואין אינם חוזה ובהתאמה‬ ‫שלא ניתן לתבוע מאהב בטענה של גרם הפרת חוזה‪ ,‬לא ניתן לעקוף סייג זה באמצעות פניה‬ ‫לעוולת הרשלנות‪.‬‬ ‫ההלכה בעניין ‪ -‬אין מניעה להחיל על אותה מערכת עובדתית יותר מעוולה אחת‪ ,‬ובלבד שאין‬ ‫ללמוד על קיומו של הסדר שלילי‪.‬‬ ‫‪. 2‬חיקוקים נזיקיים חיצוניים לפקודת הנזיקין‬ ‫דוגמא לשני חוקים בהשפעת המשפט האמריקאי‪ ,‬שנקבעו מחוץ לפקודת הנזיקין אבל הם נזיקיים‬ ‫במהות שלהם‪:‬‬ ‫חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים‪ ,‬תשל"ה‪ – 1975-‬קובע כי חייב לפצות את הנפגע על נזק‬ ‫ ‬ ‫גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב‪.‬‬ ‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬תש"מ‪ – 1980-‬קובע כי יצרך חייב לפצות את מי שנגרן לו‬ ‫ ‬ ‫נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫‪. 3‬חקיקה שאינה נזיקית ששלובות בה הוראות נזיקיות‬ ‫חקיקה שלא נועדה ליצור הסדר נזיקי כמו חוק למניעת הטרדה מינית למשל‪ ,‬אבל הם כוללים‬ ‫סעיף שמגדיר הפרה או פעולה בניגוד לכלל כעוולה‪.‬למשל‪:‬‬ ‫חוק איסור לשון הרע‪ ,‬תשכ"ה‪ - 1965-‬קובע שפרסום לשון הרע לאדם תהיה עוולה‬ ‫ ‬ ‫אזרחית‪ ,‬ובכפוף להוראות חוק זה יחולו עליה הוראות הסעיפים בפקודת הנזיקין‬ ‫האזרחיים‪.‬‬ ‫סיכום ביניים‬ ‫ניסינו להבין מהם דיני הנזיקין באמצעות התבוננות בדין הפוזיטיבי‪.‬כמה נקודות חשובות שעלו‬ ‫משאלון "קהות" שהתקיים בכיתה‪:‬‬ ‫✓ כל דיני הנזיקין לא מעוגנים בפקודת הנזיקין‪ ,‬אלא גם בחוקים חיצוניים‪.‬‬ ‫✓ בשל חוסר תשומת לב נתקלתי בפלוני שעמד בתור לפני‪ ,‬לפלוני לא עומדת נגדי עילת תביעה‬ ‫בעוולת התקיפה מאחר ועוולת התקיפה דורשת מגע מכוון‪.‬אך‪ ,‬יוכל לתבוע אותי בעוולת‬ ‫הרשלנות‪.‬‬ ‫✓ לבן זוג אין עילת תביעה בעוולת גרם הפרת חוזה נגד המאהב של אשתו‪ ,‬מאחר שעל פי‬ ‫הפקודה נישואין אינם נחשבים לחוזה (ע"א ‪ 8489/12‬פלונית נ' פלוני)‪.‬‬ ‫✓ התקיים הליך פלילי נגד אדם והוא הסתיים בזיכויו‪ ,‬יוכל הקורבן להגיש תביעה נזיקית נגד‬ ‫אותו אדם‪.‬‬ ‫מאפיינים של דיני הנזיקין‬ ‫באמצעות התבוננות בדין הפוזיטיבי אנחנו נמצא את המאפיינים והתכונות של דיני הנזיקין‪,‬‬ ‫שיופיעו בכל עוולה ואחריות נזיקית‪.‬‬ ‫התנהגות עוולתית (קיומם של חובה או איסור ‪ +‬הפרתו)‬ ‫ע"א ‪ 2829/21‬פלונית נ' מדינת ישראל‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי‪ ,‬בו נדחתה תביעת המערערת לפיצויה בגין נזקי גוף‬ ‫שנגרמו לה בשל הולדתה כשהיא סובלת ממום במערכת העצבים המרכזית‪.‬בתביעה נטען‬ ‫להתרשלות משרד הבריאות בהפעלת סמכויותיו הרגולטוריות‪ ,‬בכך שהשתהה בפרסום תדריך‬ ‫הממליץ על נטילת חומצה פולית לפני ההיריון ובחודשי ההיריון הראשונים לשם מניעת מומים‬ ‫במערכת העצבים המרכזית של העובר‪.‬קיומם של חובה או איסור והפרתם‪ ,‬כלומר התנהגות‬ ‫עוולתית‪ ,‬מהווה תנאי הכרחי להטלת אחריות נזיקית‪.‬‬ ‫ישנם מקרים בהם קל לקבוע כי המאפיין של התנהגות עוולתית מתקיים‪ ,‬והם‪:‬‬ ‫‪.1‬עוולה פרטיקולרית או חקיקה נזיקית חיצונית מכירות מפורשות בהתנהגות מסוימת‬ ‫כעוולתית‪.‬למשל עוולת הסגת גבול במיטלטלין או איסור הפליה במקומות ושירותים‬ ‫ציבוריים‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫‪.2‬חקיקה שאינה נזיקית קובעת חובה שבדין או התנהגות עוולתית‪.‬למשל חוק העונשין וחוק‬ ‫הכשרות המשפטית והאפוטרופסות‪.‬‬ ‫‪.3‬פסיקה קודמת הכירה בהתנהגות מסוימת כעוולתית‪.‬למשל הטלת מטלה על עובד מבלי‬ ‫לספק לו אמצעי בטיחות מתאימים לביצועה‪.‬‬ ‫ישנם מקרים הרבה יותר מורכבים‪ ,‬ששואלים האם ניתן לטעון להתנהגות עוולתית בהתנהגות‬ ‫מסוימת‪.‬למשל מקרה של אדם שטופל על ידי מוהל לא מוסמך‪ ,‬ופונה במצב קשה לבית החולים‪.‬‬ ‫‪ - https://www.youtube.com/watch?v=gpWu8ULQ4Po‬בסרטון שראינו בכיתה נראה כי‬ ‫כדי להיות מוהל חייבים לעבור הכשרה‪ ,‬אבל זה לא נכון‪.‬החובה למול במדינת ישראל חלה על‬ ‫האב‪.‬החוק לא מחייב מוהל להיות חלק מהוועדה להכשרת מוהלים‪ ,‬אין איסור על פי חוק לבצע‬ ‫ברית מילה אם לא עברת את אותה ההכשרה‪.‬מטבע הדברים‪ ,‬אם אתה לא חלק מהוועדה אתה‬ ‫לא חייב בהכשרה ולא חייב ריענון תקופתי‪.‬לא מדובר בפעולה אסורה כשלעצמה‪ ,‬אך ניתן לתבוע‬ ‫את המוהל בכך שלקח על עצמו משימה שלא כשיר לבצע‪.‬‬ ‫לטענת ביהמ"ש מדובר בטיפול דתי ולא בעניין רפואי‪ ,‬ולכן לא מוטלת חובה על המדינה להסדיר‬ ‫את זה‪.‬יש חשש מאוד גדול מההשפעה על זה על מוהלים בכלל ועל ברית מילה בפרט‪.‬השאלה כאן‬ ‫היא כבדת משקל‪ ,‬אם אני רוצה לתבוע את המדינה ולהטיל עליה אחריות מה אני צריכה‬ ‫להוכיח? התנהגות עוולתית מתוך חובת הזהירות כלפי הילדים‪ ,‬והפרתה מעצם הבחירה לא‬ ‫להסדיר את עניין זה‪.‬ביהמ"ש דחה טענה זו כי לא מתקיימת התנהגות עוולתית‪.‬‬ ‫סוגים שונים של התנהגויות יכולים להיחשב להתנהגות עוולתית‬ ‫כשאנחנו מדברים על התנהגות עוולתית היא לא חייבת להיות מסוג מסוים‪ ,‬יכול להיות כל מיני‬ ‫צורות‪:‬‬ ‫‪.1‬מעשה (עוולת תרמית – הצגת מצג שווא)‪.‬‬ ‫‪.2‬מחדל (אי‪-‬מניעת מעשה עבירה; היעדר פיקוח; אי‪-‬מניעת התממשות סיכון‪.‬‬ ‫אחת הדוגמאות הקיצוניות למקרה שבו הוטלה אחריות על משטרת ישראל בגין מחדל‪ ,‬זה‬ ‫המקרה של רצח ענבר עמרם ‪ -‬במקרה זה אישה בשנות ה‪ 20-‬לחייה‪ ,‬המתגוררת בפתח תקווה‪.‬‬ ‫בשעת לילה מאוחרת היא נסעה להביא את אחותה מחברה‪ ,‬ואחרי שעה כשלא חזרו האבא מגיע‬ ‫לתחנת משטרה כדי להבין מה קרה‪.‬האב טען כי ביתו נעדרת‪ ,‬וזה לא מאפיין אותה וביקש לאתר‬ ‫אותה‪.‬הפקיד אמר לו שעד שלא יעברו ‪ 24‬שעות הוא לא מתחיל לחפש‪ ,‬האב ניסה להתעקש אך‬ ‫ללא הצלחה‪.‬אחרי מאמצים רבים‪ ,‬לפנות בוקר הצליחו לשכנע את המשטרה לאכן את הטלפון‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫הם גילו שכשהיא הגיעה לרכב היא ראתה מישהו שניסה לגנוב את הרכב‪ ,‬הוא נבהל ולכן פגע בה‬ ‫בצוואר‪.‬הוא לקח את האוטו למקום מבודד‪ ,‬ושם היא דיממה למוות‪.‬המכון לרפואה משפטית‬ ‫קבע כי אם היו מוצאים אותה מוקדם יותר‪ ,‬היא הייתה ניצלת‪.‬המשפחה תבעה את משטרת‬ ‫ישראל בגין מחדל על דחיית החיפושים‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫התנהגות יכולה להיות מוגדרת כעוולתית בהינתן מצבים נפשיים שונים‬ ‫בדיני הנזיקין יכולים להיות כל מיני מצבים נפשיים‪ ,‬שבגדול מבוססים על שני משטרי אחריות‪:‬‬ ‫‪.1‬משטר אחריות של אשם – התנהגויות מכוונות ורשלניות שזוהו כבלתי רצויות חברתית‬ ‫וככאלה עוולתיות‪.‬אשם הוא תנאי להטלת אחריות במקרים אלה‪.‬למשל תרמית‪ ,‬גזל‪,‬‬ ‫תקיפה‪ ,‬שקר במפגיע‪ ,‬רשלנות‪.‬מקרים בהם המחוקק זיהה התנהגות מסוימת כבלתי‬ ‫רצויה וקבע כי מדובר בעוולה‪.‬‬ ‫‪.2‬משטר אחריות ללא אשם – אשם אינו תנאי להטלת אחריות והאחריות מבוססת על‬ ‫שיקולים שאינם קשורים לטיב ההתנהגות‪.‬למשל חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים‪,‬‬ ‫חוק האחריות למוצרים פגומים‪ ,‬סעיף ‪41‬א לפקודת הנזיקין‪.‬‬ ‫פגיעה באינטרס מוגן או זכות מוגנ ת של התובע‬ ‫ע"א ‪ 8489/12‬פלוני נ' פלוני‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א‪ ,‬בגדרו נמחקה על הסף‪ ,‬בהעדר עילת תביעה‪,‬‬ ‫תביעה נזיקית שהגיש המערער כנגד המשיב (גיסו)‪ ,‬בעילת הרשלנות‪ ,‬בשל רומן שהתפתח בין‬ ‫המשיב לבין אשת המערער‪ ,‬אשר בעקבותיו‪ ,‬לטענת המערער‪ ,‬נגרמה לו נכות נפשית‪.‬השופט עמית‬ ‫אמר "החרב של דיני הנזיקין לא תנופף מעל מיטת בני הזוג"‪.‬כלומר‪ ,‬דיני הנזיקין לא יחולו על‬ ‫ההיבט הריגשי בנישואין‪.‬נקבע כי אין להחיל בנושאים אלו סטנדרטים של דיני נזיקין‪ ,‬ובנקודה‬ ‫זו אנו חוזרים להוראות ס' ‪(62‬ב) לפקודת הנזיקין‪.‬הטלת אחריות נזיקית מותנית בפגיעה‬ ‫באינטרס שהוכר כבר הגנה או כראוי להגנה בדיני הנזיקין‪.‬‬ ‫האם הנזק הוא מאפיין? נזק אינו מהווה מאפיין של דיני הנזיקין‪ ,‬בגלל שישנן עוולות שלא‬ ‫דורשות הוכחת נזק כיסוד להטלת אחריות‪.‬הן דורשות הוכחה לפגיעה באינטרס מוגן‪.‬למשל‬ ‫עוולת התקיפה או כליאת שווא‪.‬‬ ‫כיצד נדע מהם האינטרסים המוגנים בדיני נזיקין? שאלה זו מקבלת מענה בחקיקה ובפסיקה‪,‬‬ ‫למשל‪ )1( :‬נזק נפגשי לניזוק ישיר – פס"ד גורדון; (‪ )2‬פגיעה בזכות לאוטונומיה – פס"ד עלי‬ ‫דעקה‪.‬‬ ‫בהתאמה‪ ,‬במדינות שונות יכולה להיות תפיסה שונה לגבי מה הוא האינטרס הראוי להגנה בדיני‬ ‫נזיקין‪.‬‬ ‫אופיים המשתנה של האינטרסים הזוכים להגנה‬ ‫לא כל האינטרסים זוכים להגנה זהה‪.‬ההגנה משתנה על פי חוזקו של האינטרס‪.‬כמו כן‪ ,‬ההגנה‬ ‫על אינטרסים עשויה להשתנות לאורך תקופת זמן בהתאם למגמות חברתיות‪.‬‬ ‫‪https://abcnews.go.com/US/break-marriage-states-owe-money/story?id=66032644‬‬ ‫במשפט הישראלי נקבע שבעל או אישה לא יכולים לתבוע את המאהב‪/‬ת של בן או בת הזוג‪.‬‬ ‫במשפט האמריקאי ישנן שש מדינות שמרניות‪ ,‬שמכירות בעילת תביעה "פגיעה בנישואין"‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫בסרטון שצפינו בכיתה‪ ,‬הבעל תבע את המאהב של האישה לתביעה נזיקית וזכה בפיצויים בסך של‬ ‫‪ 8.5‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫דרישת הסיבתיות‬ ‫הוכחת סיבתיות עובדתית ומשפטית בין ההתנהגות העוולתית לפגיעה שסבל הניזוק באינטרס‬ ‫המוגן‪ ,‬היא תנאי הכרחי להטלת אחריות נזיקית בכל ההסדרים הנזיקיים‪.‬כמה סעיפים לדוגמא‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 41‬א לפקודה ‪ -‬בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב‪ ,‬חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב‬ ‫דרך קבע (להלן – הבעלים) לפצות את הניזוק‪ ,‬ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של‬ ‫הבעלים‬ ‫סעיף ‪ 56‬לפקודה – "ת רמית היא הֶ ֵצג כוזב של עובדה‪ ,‬בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתות או מתוך‬ ‫קלות ראש‪ ,‬כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב‪ ,‬ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין‬ ‫להגיש תובענה על היצג כאמור‪ ,‬אלא אם היה מכוון להטעות את התובע‪ ,‬אף הטעה אותו‪ ,‬והתובע פעל על פיו‬ ‫וסבל על ידי כך נזק ממון"‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 35‬לפקודה – "ע שה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או לא עשה מעשה‬ ‫שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות‪ ,‬או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות‪ ,‬או לא נקט מידת‬ ‫זהירות‪ ,‬שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול ב אותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו‬ ‫התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר‪ ,‬שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג‪ ,‬הרי‬ ‫זו רשלנות‪ ,‬והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה"‪.‬‬ ‫סעיף ‪( 2‬א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – "המשתמש ברכב מנועי (להלן – הנוהג) חייב לפצות את‬ ‫הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב‪.".‬‬ ‫סעיף ‪( 2‬א) לחוק האחריות למוצרים פגומים – "יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם‬ ‫במוצר שייצר (להלן ‪ -‬הנפגע)‪ ,‬ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן"‪.‬‬ ‫כל סעיפי החוק שונים מאוד האחד מהשני‪ ,‬אבל מה שדומה בניהם הוא יסוד הקשר הסיבתי‪.‬‬ ‫פסיקת פיצויים כסעד עיקרי‬ ‫האם פסיקת פיצויים יכולה להתקיים רק בדיני נזיקין? לא‪.‬גם בעונשין‪ ,‬חוזים‪ ,‬מנהלי וכן‬ ‫הלאה‪.‬מה שמיוחד בדיני נזיקין‪ ,‬שהפיצוי הוא הסעד העיקרי‪.‬אפשר לפעמים לפסוק צו‪-‬מניעה‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 76‬לפקודת הנזיקין – פסיקת פיצוי היא הסעד המרכזי והעיקרי שנפסק בתביעה נזיקית‪.‬‬ ‫סוגי הפיצוי הנזיקי‪:‬‬ ‫‪.1‬פיצוי תרופתי (הפיצוי העיקרי) ‪ -‬כשמו כן הוא‪ ,‬נועד לתת תרופה ולהשיב את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫מטרתו להעמיד את הניזוק במצב שבו היה אלמלא העוולה‪.‬שיעור הפיצוי ייקבע על פי‬ ‫הגריעה או שינוי במצבו של הניזוק לרעה לפי חוות דעת שיקבל ביהמ"ש‪.‬מדובר על סוגים‬ ‫שונים של נזקים‪.‬‬ ‫ת"א ‪ 62671-01-19‬פלונית נ' יהונתנוב‬ ‫דובר על אישה שנפגעה בתאונת דרכים ונמצא שיש לה ‪ 27%‬נכות רפואיים‪.‬היא הייתה בעלים של‬ ‫חנות‪ ,‬והיא טענה שבעקבות הפגיעה נפגעה זכותה להשתכר‪.‬היא דרשה לפיצוי‪.‬ביהמ"ש אומר‬ ‫‪12‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫שהנכות הרפואית היא מדד רלוונטי וחשוב בהערכת הנכות התפקודית והגריעה מכושר‬ ‫ההשתכרות‪ ,‬עם זאת המבחן הוא לעולם אינדיבידואלי‪.‬יש כאן מצב של אישה שנקבעו לה אחוזי‬ ‫נכות רפואיים‪ ,‬אבל בהיבט של פגיעה בכושר להשתכר אין לזה ביטוי וגם לא יהיה לזה ביטוי‪.‬על‬ ‫ראש הנזק של פגיעה בכושר להשתכר היא לא קיבלה פיצוי‪ ,‬הוא תוכל לקבל פיצוי על כאבי סבל‬ ‫למשל‪.‬מדובר בפיצוי שמטרתו להשיב את המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫פסק הדין רוצה לבטא את הרעיון שהפיצוי נועד להשיב את המצב לקדמותו‪ ,‬ואם מצבו של הניזוק‬ ‫בהיבט ההשתכרות לא הורע או נגרע (כי היא עדיין בעלת החנות) אז הוא לא יהיה זכאי לפיצוי‬ ‫תרופתי‪.‬‬ ‫‪.2‬פיצוי נומינלי – פיצוי סמלי המבטא את הפרת זכותו של הניזוק הנפסק בעוולות שבהן נזק‬ ‫אינו תנאי להטלת אחריות והניזוק אינו מבקש פיצוי על נזק תוצאתי‪.‬‬ ‫‪.3‬פיצוי עונשי – פיצוי הצהרתי שמבטא את ההכרה בפגיעה בזכות על ידי המשפט‪.‬‬ ‫‪ - https://news.walla.co.il/item/107301‬מעשה טרגי בו נרצחו שלושה בני זוג ואחיה של‬ ‫האישה‪.‬האם הגנה בגופה על הילדות שנפגעו קל‪.‬בעקבות האירוע הזה הוגשה תביעה נזיקית כנגד‬ ‫המפגעים שהיו "המוח" מאחורי ביצוע ומאחורי הרשות‪ ,‬מאחר והקורבנות מצאו את מותם‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קובע שניתן להטיל אחריות גם על המפגע וגם על הרשות‪.‬לצד הפיצוי התרופתי‪ ,‬בני‬ ‫המשפחה שתובעים בשם העיזבון תובעים לפיצוי עונשי‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 871/81‬הרשות הפלסטינית נ' יורשי המנוח שרון בן שלום ז"ל‬ ‫ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בתביעה נזיקית‪ ,‬בו נפסק כי הנתבעים חייבים תשלום‬ ‫פיצויים עונשיים בסך הכולל של ‪ 62‬מיליון שקלים בגין מעורבותם בפיגוע ירי שאירע בשנת ‪2001‬‬ ‫בו נרצחו בני הזוג שרון ויניב בן שלום ז"ל ונוספים‪.‬תוך חלוקתם בין הנתבעים‪ ,‬כך שהרשות‬ ‫תישא בתשלום של ‪ 40%‬מהסכום האמור‪ ,‬וברגותי והמפגעים יישאו ביחד ולחוד בתשלום של ‪60%‬‬ ‫הנותרים‪.‬מעבר לפיצוי התרופתי נדרש פיצוי עונשי‪.‬‬ ‫במה הפיצוי העונשי שונה מהפיצוי התרופתי? בראש ובראשונה מדובר בפיצוי שהתכלית שלו לא‬ ‫להשיב את המצב לקדמותו‪ ,‬אלא להגשים מטרות ציבוריות כמו גמול‪ ,‬הרתעה וחינוך‪.‬‬ ‫מתי נפסוק לפיצוי עונשי? במקרים חריגים‪ ,‬כי לא זו התכלית של דיני הנזיקין‪.‬מדובר בתכלית‬ ‫זרה לדיני הנזיקין‪.‬הפסיקה קבעה כי יש לנהוג בזהירות בחיוב של מזיק בתשלום פיצויים‬ ‫עונשיים‪ ,‬וכי סנקציה מעין זו תישמר למקרים חריגים שבהם בוצעה עוולה מקוממת וחמורה‬ ‫במיוחד או כזו הטומנת בחובה פגיעה קשה בזכויות חוקתיות של הניזוק‪.‬‬ ‫למי ניתן לפסוק פיצוי עונשי? את כל הגורמים אשר הוכרו כ"ניזוקים" הזכאים לקבל פיצויים‬ ‫נזיקיים‪.‬ניזוקים אלה כוללים בוודאי את הניזוקים שנפגעו באופן ישיר כתוצאה מביצוע העוולה‪,‬‬ ‫אך גם את הניזוקים המשניים אשר נחשפו לפגיעה שהוסבה לניזוק הישיר העומדים בכל ארבעת‬ ‫התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת אלסוחה‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫מהו שיעור הפיצוי העונשי? פסיקת פיצויים עונשיים מחייבת התחשבות בחומרת מעשהו של‬ ‫המזיק‪ ,‬וממלא אף בתוצאותיו של מעשה זה ובמספר הניזוקים שנפגעו בגינו‪.‬לפיכך‪ ,‬יש לפסוק‬ ‫פיצויים עונשיים מובחנים עבור כל אחד ואחד מהניזוקים‪ ,‬ישירים ומשניים כאחד‪ ,‬כך שמידת‬ ‫הנזק האינדיווידואלי שנגרם להם תילקח בחשבון בקביעת שיעור הפיצוי‪.‬‬ ‫איזון בין אינטרסים של הפרטים לבין עצמם‪ ,‬לבין אינטרסים של פרטים לבין אינטרסים‬ ‫חברתיים‬ ‫סעיף ‪(44‬א) – "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים‬ ‫בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב‬ ‫עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק"‪.‬‬ ‫עוולת המטרד י וצרת סוג של איזון מסוים בין הזכות לקניין של התובע לבין הזכות לחירות או‬ ‫הזכות שלו להנות מהמקרקעין‪.‬מתי ההתנהגות שלי או האופן שבו אני משתמשת ומפעילה את‬ ‫המקרקעין שלי הופכים להיות מטרד? אם ביום שישי בין השעות ‪ 14:00-16:00‬השכנה שלי‬ ‫מאפשרת לילדים הקטנים שלה לשחק בגינה‪ ,‬שהם מתקשרים בצעקות‪.‬אני יכולה לתבוע אותה‬ ‫במטרד? המנגנון הוא הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫למה התביעה הזו תדחה? כי האיזון הוא כזה בין הזכות של השכנה למקרקעין לשימוש שלי‬ ‫במקרקעין‪ ,‬מדובר בשימוש רגיל ומקובל שבו הילדים לא עושים רעש שעולה על הדציבלים‬ ‫המקובלים על פי חוק נפגעי רעש‪.‬האם יש כאן הפרעה של ממש? זה לא נעים‪ ,‬אבל אלה החיים‬ ‫וקורים דברים‪.‬‬ ‫אין לנו כאן הליך פלילי בנסיבות האלה‪.‬דיני הנזיקין קובעים את האיזון על ידי מבחן שנקבע‪.‬יש‬ ‫מערכת משוכללת של איזונים שמתחילה בזה שאם אני נוגעת במתכוון אני חייבת הסכמה‪.‬כל‬ ‫אחת מהעוולות יוצרת איזונים מסוימים בין אינטרסים של פרטים‪.‬‬ ‫דיני הנזיקין משמשים ככלי לאיזון בין אינטרסים של פרטים‪ :‬הזכות לקניין מול הזכות לחופש‬ ‫העיסוק‪ ,‬הזכות לחופש הביטוי מול זכותו של אדם לשם טוב‪ ,‬זכות התנועה אל מול הזכות לקניין‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 9073/09‬אסותא נ' שרף‬ ‫פסק דין זה מציג לנו סוג אחר של איזונים‪.‬דובר על טכנאי ‪ MRI‬שהגיש תביעה כנגד המעביד על‬ ‫כך שחטף התקף לב כחלק מוויכוח בינו לבין עובדים נוספים‪.‬טענתו העיקרית של התובע היא‬ ‫התרשלות של המעביד בגלל שאפשר לריב להתפתח‪.‬טענה זו התקבלה בביטוח לאומי‪ ,‬אך הם‬ ‫נותנים רק חלק מהפיצוי ולכן במקביל הוא ניסה לקבל פיצוי נזיקי‪.‬‬ ‫השופט עמית דוחה טענה זו וקובע כי בעוד שמעביד סביר יכול לצפות שכתוצאה מהוויכוחים‬ ‫יכולה להיגרם עוגמת נפש‪ ,‬תוצאה זו הינה חריגה ואינה נלקחת בחשבון כחלק מהסיכונים בוויכוח‬ ‫בין עובדים‪.‬הוא מוסיף כי גם בהנחה שהמעביד יכול היה לצפות אפשרות שהעובד ילקה בליבו‬ ‫בעקבות ויכוח נוקב בינו לבין עובדים נוספים‪ ,‬שיקולים של מדיניות משפטיים שוללים את הטלת‬ ‫האחריות על המעביד‪.‬למעשה הוא מבצע את האיזון בין האינטרס של העובד לקבל פיצוי לבין‬ ‫אינטרסים אחרים‪ ,‬וקובע כי האינטרסים האחרים גוברים‪.‬מה האינטרסים האחרים? אינטרס‬ ‫‪14‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫הכלכלה‪ ,‬אינטרס הפרטיות ובנוסף זה יכול ליצור תביעות אזרחיות נוספות שלא בהכרח היינו‬ ‫רוצים שיגיעו לביהמ"ש‪.‬‬ ‫אנחנו רואים דוגמה לכך שדיני הנזיקין הם לא כלי איזון רק בין אינטרסים בין הפרטים‪ ,‬זה גם‬ ‫כלי לאיזון בין אינטרס של פרטים לבין אינטרסים חברתיים‪.‬כשדיני הנזיקין התחילו הם היו‬ ‫כלי לאיזון לפתרון סכסוכים בין פרטים כשעמדה מטרה להסדרת הסדר הציבורי‪.‬כשהתחיל‬ ‫העיסוק התאורטי בדיני הנזיקין הייתה הבנה שההליך הנזיקי והתוצאות שלו חורגות מעבר‬ ‫לעניינם הפרטי של הצדדים ויש להכיר בזה ולהתחשב בזה‪.‬‬ ‫השיקול הראשון שמופיע כאן הוא הצפת בתי המשפט בתביעות ‪ -‬צריך לזכות שברגע שביהמ"ש‬ ‫מכיר בעילת תביעה אוטומטית זה אומר שיקומו אנשים שיגישו תביעות דומות‪.‬יש מקרים בהם‬ ‫מדובר במעגלים עצומים של ניזוקים פוטנציאליים‪.‬ביהמ"ש ישקול כיצד ההכרעה במקרה‬ ‫הפרטני תשפיע על העלויות של ההליך האזרחי‪.‬‬ ‫השיקול השני מתמקד בהשפעה החיובית של הפעילות הנזיקית ‪ -‬כאשר אנחנו בוחנים את‬ ‫השאלה האם להטיל אחריות על הנתבע נתמקד בהשלכות השליליות של הפעילות שלו‪ ,‬אבל צריך‬ ‫לזכור שלמזיקים יש גם השלכות חיוביות‪.‬מה שמטריד אותנו זה שהטלת האחריות תפגע‬ ‫בתוצרים החיוביים של הפע ילות שלנו‪.‬למשל המזיק הפוטנציאלי עלול לבוא ולומר שאם הוא‬ ‫חשוף לפעילות נזיקית הוא יפסיק את פעילותו במקצוע‪.‬כלומר‪ ,‬יכולות להיות השלכות לא‬ ‫רצויות‪.‬‬ ‫השיקול השלישי הוא ההיבט החברתי ‪ -‬פסקי דין בנזיקין‪ ,‬כמו כל פסק דין אחר‪ ,‬הוא מסמך‬ ‫חברתי שיש לו היבט חברתי מסוים והנרטיב שלו מבטא ומעגן משהו אם בצורה ישירה או בצורה‬ ‫עקיפה‪.‬בפסק דין זה עלולים להציב מצלמות והפרטיות תיפגע‪.‬יש כאן ביטוי לרעיון שעובד‬ ‫במקום העבודה זכאי גם לפרטיות שלו‪ ,‬זו הכרה של ערך מסוים בדרך עקיפה‪.‬‬ ‫תא (ת"א) ‪ 56298-07-12‬א‪.‬נ נ' בית שבתי לוי פנימייה ומרכז חירום לילדים בגיל הרך‪.‬‬ ‫פסק דין זה עוסק בתביעה לפיצויים בגין רשלנות של הנתבעים במסגרת הליך אימוץ‪ ,‬שבו נמסרה‬ ‫לתובעים ילדה לאימוץ שסובלת מתסמונת מרפן שהיא מחלה מולדת גנטית‪.‬זאת מבלי לידע את‬ ‫התובעים ובניגוד להסכמתם במסגרת הליך האימוץ‪.‬‬ ‫ביהמ"ש קובע כי אימוץ ילדים דורש התמודדות רצינית מצד המדינה שהרי מחובתה כמי‬ ‫שבמקשת לנהל חברה ערכית וטובה לסייע לאותם ילדים‪.‬כאשר נמצאים הורים פוטנציאליים‬ ‫שמוכנים לקבל אימוץ‪ ,‬המדינה מחויבת לנהוג כלפיהם במלוא האחריות ובוודאי במלוא‬ ‫השקיפות והזהירות‪.‬במקרה זה‪ ,‬מדובר במעשה אלטרואיסטי טהור של התובעים שכן בבואם‬ ‫לאמץ את הילדה היו להם כבר שני ילדים ביולוגיים וכוונתם הייתה לתת בית חם ולדאוג לילד‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫ביהמ"ש מדבר על כך שאם לא נפסוק לפיצויים במקרה הזה‪ ,‬ניזוקים פוטנציאליים ימנעו מלאמץ‪.‬‬ ‫המדינה רוצה לעודד את הערך החברתי של האימוץ‪.‬בנוסף‪ ,‬יש כאן עוד ערך שביהמ"ש רוצה להגן‬ ‫עליו והוא מדובר באנשים שנהגו בצורה אלטרואיסטית וזה ערך ראוי להגנה‪.‬ביהמ"ש מזהה ערך‬ ‫‪15‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫חברתי ראוי ורצוי בהיבט חברתי ובהקשר הספציפי של הילדים‪ ,‬והוא רוצה להגן עליו‪.‬זאת‬ ‫השכבה הראשונה של פסק הדין‪.‬‬ ‫אם "נקלף" קצת את פסק הדין יש פה משהו שקצת מפריע‪.‬ראשית‪ ,‬יש פה דירוג של אנשים בשל‬ ‫סיבת האימוץ שלהם‪ ,‬ופה מדובר בזוג שכביכול "עשו טובה" כי אין להם בעיות פוריות כאלה‬ ‫ואחרות‪.‬ביהמ"ש מאדיר את הערך האלטרואיסטי‪.‬אבל יש פה בעיה אפילו קשה יותר‪.‬ההורים‬ ‫רצו לאמץ ילדה בריאה והם קיבלו ילדה שאינה בריאה‪ ,‬למרות הבדיקות שנעשו‪.‬לפסק דין זה‬ ‫יכולה להיות שכבה בעייתית מבחינת המסר שהוא מעביר לגבי אנשים עם מוגבלויות‪.‬היה צריך‬ ‫לחדד כאן את האמירה שהם תובעים לא על שהם קיבלו ילדה עם מוגבלות‪ ,‬אלא אל הסתרת מידע‬ ‫רפואי‪.‬זאת השכבה השנייה של פסק הדין‪.‬‬ ‫אם נסכם את שני פסקי הדין שלמדנו ‪ -‬דיני הנזיקין משמשים אמצעי לאיזון בין אינטרסים של‬ ‫פרטים לבין אינטרסים חברתיים או בין אינטרס חברתי אחר לאחר‪:‬‬ ‫‪.1‬ניהול ההליך הנזיקי חיוני לשם הגנה על אינטרסים פרטים‪ ,‬אך הוא כרוך בעלויות מנהליות‪.‬‬ ‫‪.2‬לפעילות של מזיקים השלכות חיוביות ולא רק שליליות (יצרנים‪ ,‬רשויות ציבוריות‪ ,‬רופאים)‪.‬‬ ‫הטלת אחריות נזיקית על מזיקים עלולה לגרום להם לצמצם את פעילותם וכך להקטין את‬ ‫התועלת החיובית הנובעת מפעילותם‪.‬‬ ‫‪.3‬הכרעות במקרים ספציפיים מהוות משום הצהרה נורמטיבית באשר לערכים חברתיים‪.‬‬ ‫"עולים לבמה" – ניתוח פס"ד ש‪.‬י נ' מ‪.‬י‬ ‫המטרה בהצגת פסק הדין הייתה לקחת את הנושא "מה הם דיני הנזיקין" ולהראות איך הנושא‬ ‫בא לידי ביטוי בפס"ד‪ ,‬תוך זיהוי מאפיינים והיבטים של הדין הפוזיטיבי‪.‬‬ ‫פסק הדין עוסק בבני‪-‬זוג שנישאו ב‪ 1993-‬והביאו יחד ‪ 5‬ילדים‪.‬בת הזוג התלוננה על מקרי אלימות‬ ‫פיזיים‪ ,‬וכן על אלימות כלכלית ומינית (אונס)‪.‬יצוין כי הגבר גם הורשע בהליך פלילי‪.‬השניים‬ ‫התגרשו והאישה ביקשה להטיל על הגבר אחריות נזיקית בגין מס' עוולות (תקיפה‪ ,‬רשלנות‬ ‫והפרת חובה חקוקה)‪ ,‬וכן לפצות אותה בגין עוולות אלה‪.‬‬ ‫ביהמ"ש ציין את יסודות עוולת התקיפה‪ ,‬כמו גם פס"ד שקובע כי לא נדרשת הוכחת נזק לשם‬ ‫הטלת אחריות בגינה‪.‬לאחר מכן יושמו טענות הצדדים והממצאים העובדתיים‪.‬לעניין עוולת‬ ‫הרשלנות‪ ,‬השופטת ציינה פס"ד שקבע את חובת הזהירות שבין הבעל לאשתו‪.‬ככל שישנה חובה‬ ‫כזו‪ ,‬ניתן להחיל את עוולת הרשלנות על המקרה‪.‬מדובר במקרה שבו שתי העוולות חלות בצורה‬ ‫מלאה‪ ,‬ולכן היה ניתן להסתפק בעוולת התקיפה ואין משמעות מהותית לעוולת הרשלנות במקרה‬ ‫דנן‪ ,‬למעט האמירה שלבני הזוג יש חובת זהירות אחד כלפי השנייה‪.‬הסיבה העיקרית שבגללה‬ ‫האישה תבעה גם בגין עוולות שאינן פרטיקולריות (רשלנות והפרת חובה חקוקה) היא שנטען כי‬ ‫הייתה אלימות כלכלית ונפשית‪ ,‬ולא רק פיזית‪.‬אלימות כזו לא ניתן לבסס על עוולת התקיפה‪,‬‬ ‫שדורשת מגע פיזי‪ ,‬ולכן יש חשיבות לעוולות הנוספות‪.‬‬ ‫‪16‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬בדיני נזיקין‪ ,‬כשטוענים לעניין רפואי נדרש לצרף חוות דעת מומחה (תקנות סדר דין‬ ‫אזרחי)‪.‬‬ ‫פסה"ד חשוב כי עולה ממנו שלאישה יש זכות להרגיש בטוחה‪ ,‬ולהרגיש ששומרים על כבודה‪.‬‬ ‫פסה"ד יוצר שני איזונים‪ :‬הראשון‪ ,‬בין הפרטיות של הגבר במערכת היחסים עם אשתו לבין‬ ‫זכותה של האישה לרווחה‪ ,‬אוטונומיה ושלמות הגוף‪.‬השני‪ ,‬בין אינטרס חברתי של מיגור‬ ‫האלימות בחברה לבין חוסר הרצון של מערכת המשפט להיכנס לתא המשפחתי או לאפשר ריבוי‬ ‫תיקים בבימ"ש‪.‬‬ ‫מטרות ותיאוריות של דיני הנזיקין‬ ‫אם נסתכל על עוולת הרשלנות‪ ,‬כפי שמופיעים בסעיפים ‪ 35-36‬לדיני הנזיקין‪ ,‬איך אפשר להסביר‬ ‫את העוולה הזו‪ ,‬מה המטרה שלה‪ ,‬מה ההצדקה שלה ומה היא רוצה לעשות?‬ ‫‪.1‬הכוונת ההתנהגות של האדם הסביר ‪ -‬אנחנו רוצים לאמץ כלל שיכוון אנשים לגבי‬ ‫התנהגות ראויה‪ ,‬וכיצד סביר לנהוג בסיטואציות מסוימות‪.‬‬ ‫‪.2‬יצירת אפשרות להטיל אחריות גם במקרים שנעשו בלי כוונה – אם נצליח באמצעות‬ ‫עוולת הרשלנות להכווין אחריות‪ ,‬אולי גם נצליח למנוע נזקים בחברה כי מדובר בעלויות‬ ‫למשק‪.‬‬ ‫‪.3‬הכרה בזה שמוצדק להטיל אחריות גם במקרים שאינם מכוונים – התנהגות של אדם‬ ‫שיצר בה מעין סיכון לא סביר‪.‬‬ ‫מאוסף של יסודות‪ ,‬עוולת הרשלנות הופכת להיות כלי שמטרתו היא להשיג מטרה מסוימת שיש‬ ‫לו הצדקה מסוימת‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫נתחיל בדוגמא – ‪https://www.mivzaklive.co.il/archives/663600‬‬ ‫עובד זר נאשם באונס של ילדה בת ‪.7‬הילדה הגיעה לבקר את הבת שלו שלא הייתה בבית‪ ,‬הוא‬ ‫הכניס את הילדה הביתה וביצע בה מעשי סדום‪.‬בגין כך‪ ,‬הוגש כנגדו כתב אישום‪.‬נניח שהתובעת‬ ‫רוצה לנהל נגדו הליך נזיקי ועולה שאלת הטלת האחריות‪.‬למה חשוב לנו לדעת מה המטרה שלו?‬ ‫זיהוי מטרות דיני הנזיקין והתיאוריות העומדות בבסיסם חשוב משלושה טעמים‪:‬‬ ‫‪.1‬מספק כלי לתיאור דיני הנזיקין ולהבחנה בינם לבין דינים אחרים – במקרה הזה לדיניה‬ ‫עונשין ולדיני הנזיקין מטרות שונות‪ ,‬אך דיני העונשין מתמקדים בעבריין ודיני הנזיקין‬ ‫מתמקדים בניזוק וזו יכולה להוביל לתוצאות שונות‪.‬‬ ‫‪.2‬הצורך לזהות הצדקה לניהול ההליך הנזיקי ועל העלויות הכרוכות בו – במקרה שיש‬ ‫הליך פלילי או שיש אדם שאין לו ממה לשלם את הפיצוי‪ ,‬למה לנהל הליך כזה יקר?‬ ‫ההצדקה של דיני הנזיקין לא תלויה רק בפיצוי בסוף‪ ,‬התהליך עצמו מבטא ומעגן ערכים‬ ‫מסוימים וכן מאגד זכויות מסוימות‪.‬‬ ‫‪.3‬מספק כלי לניתוח ביקורתי של הסדרים מוצעים או קיימים – בסוף אנחנו הרבה מאוד‬ ‫פעמים נצטרך להחליט מה הכלל‪.‬נניח שמבקשים לאמץ כלל נזיקי הקובע כי בתביעה‬ ‫‪17‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫נזיקית שהוגשה מבצע עבירת מין בקטין יפסק פיצוי עונשי‪ ,‬אלא אם החליט ביהמ"ש‬ ‫שלא לפסוק פיצוי מסוג זה וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו‪.‬‬ ‫מטרה ראשונה‪ :‬מטרת הפיצוי‬ ‫רע"א ‪ 1272/05‬כרמי נ' סבג‬ ‫פסק דין זה ממחיש את התפיסה של דיני נזיקין ככלי להשבת המצב לקדמותו יכולה להשפיע על‬ ‫החלטת ביהמ"ש‪.‬דובר על חולה סכיזופרניה שהיה בקהילה וטופל בטיפול תרופתי‪.‬הוא יצא לגינה‬ ‫ודקר ילד מאחר וטען ששמע רעשים‪ ,‬לאחר מכן שיסף את גרונה של ביתו התינוקת‪.‬לנאשמים‬ ‫במצב כזה עומדת הגנת אי שפיות שהמשמעות שלה היא שלא עומד לדין פלילי ולא נושא‬ ‫באחריות‪ ,‬אבל מאושפז באשפוז כפוי על פי הוראת ביהמ"ש‪.‬זה מה שקרה במקרה זה‪.‬‬ ‫במקביל הוגשה תביעה נזיקית כי הילד סבל מנזקים‪ ,‬שהתבססה על עוולת התקיפה "שימוש בכוח‬ ‫נגד גופו ש ל אדם במתכוון"‪.‬הקושי לגבי עוולה זו היה שבעוולה זו אין הגנת אי שפיות‪ ,‬כמו בדיני‬ ‫העונשין‪.‬העוולה גם דורשת כוונה‪ ,‬וכאן היה קושי כי לא בטוח שהייתה כוונה‪.‬הוא שמע קולות‬ ‫שמבחינתו אמיתיים מאוד שאמרו לו לעשות את מה שעשה‪.‬‬ ‫עלתה השאלה ‪ -‬מה משמעות הכוונה בעוולת התקיפה? לרצות את התוצאה המזיקה?‬ ‫ביהמ"ש קובע שהכוונה בעוולת התקיפה היא לא כוונה רעה להזיק‪ ,‬אלא צריכה להיות כוונה‬ ‫ליצור מגע פיזי עם גופו של אחר‪.‬לכן נקבע שנתבע יפטר מאחריות רק אם עקב מחלה לא הייתה‬ ‫לו שליטה על תנועות הגוף (למשל אפילפסיה)‪.‬למרות שדובר על אדם חולה נפש שבתחום הפלילי‬ ‫אינו נושא באחריות‪.‬ביהמ"ש מרחיב את היקף האחריות הנזיקית במקרה של תקיפה בכך‬ ‫שמפרש את הכוונה בעוולת התקיפה בפרשנות מצמצת יותר‪.‬‬ ‫"בסופו של יום נראה לי כראוי והוגן לאמץ את ההנחה "כי מטרתם של דיני הנזיקין היא מתן‬ ‫תרופה לניזוק על הנזק שסבל ‪ ,‬ומטרת דיני הפיצויים היא‪ ,‬על כן‪ ,‬שלילת התוצאה של מעשה‬ ‫הנזיקין" (א' ברק‪" ,‬הערכת הפיצויים בנזקי גוף"‪ ,‬עיוני משפט ט (תשמ"ג) ‪.)248 ,243‬תכלית זו‪,‬‬ ‫ועקרון ההגינות שביסודה‪ ,‬מביאים למסקנה האמורה כי רק העדר שליטה על תנועות הגוף‪ ,‬יהיה‬ ‫מקורה אשר יהא‪ ,‬מהוה הגנה בנזיקין‪.‬במקרה שלפנינו אין המערער חוסה תחת כנפיה של הגדרה‬ ‫זו‪ ,‬ולכן סבורני כי יש להותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו"‪.‬‬ ‫המטרה להשיב את המצב לקדמותו בדיני הנזיקין היא מאוד דומיננטית‪.‬מטרת הפיצוי השפיעה‬ ‫על השאלה האם בכלל מן הראוי להטיל אחריות על הנאשם‪.‬הרבה פעמים נראה את השיקול הזה‬ ‫בחלק של חישוב הפיצוי‪.‬‬ ‫פסיקת פיצוי תרופתי לניזוק שיעמיד את הניזוק באותו מצב שהיה בו‬ ‫א‪.‬מה המטרה?‬ ‫אלמלא ביצוע העוולה‪.‬עקרון השבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫ב‪.‬האם מטרת הפיצוי אכן מנחה את דיני הנזיקין?‬ ‫‪18‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫ע"א ‪ 140/00‬עזבון המנוח אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה‬ ‫בירושלים בע"מ‬ ‫במקרה זה אטינגר נפטר מפצעיו עוד לפני שהפסיק להגיש תביעה נזיקית‪ ,‬בגין קיצור תוחלת‬ ‫החיים שלו אלמלא הנפילה לבור‪.‬עד לפסק דין זה ההלכה שנבעה מפס"ד גבריאלי הייתה שאדם‬ ‫יכול לקבל פיצוי על עצם אובדן החיים‪ ,‬אבל הוא ל איכול לקבל פיצוי על הפגיעה בכושר להשתכר‬ ‫בשנים שבהן הוא מת‪.‬‬ ‫הבעיה פה היא שעצם העובדה שתוחלת החיים שלו קוצרה או שהוא כבר מת באותו מועד מביאה‬ ‫למשמעות שהוא לא מקבל פיצוי באותו גובה שהובטח לו‪.‬כלומר‪ ,‬הוא לא יקבל את אותו הפיצוי‬ ‫אילו היה בחיים‪.‬‬ ‫הלכת אטינגר הופכת את הלכת גבריאלי – בין אם מדובר בניזוק חי ובין אם במועד הדיון הוא‬ ‫כבר הלך לעולמו והעיזבון עומד וטוען‪ ,‬הניזוק (או העיזבון מטעמו) זכאי לפיצוי על הפגיעה‬ ‫בכושר להשתכר בשנים האבודות‪.‬‬ ‫איך מצדיקים את שינוי ההלכה? על ידי עקרון השבת המצב לקדמותו‪.‬מה הנימוקים של‬ ‫ביהמ"ש שמבטאים את הרעיון של השבת המצב לקדמותו?‬ ‫‪.1‬עם קיצור תוחלת החיים‪ ,‬נשלל מהניזוק היכולת להשתכר – ברגע שהנכס נפגע צריך‬ ‫לפצות את הניזוק על כך‪.‬אחת הטענות שעלו הייתה שהאדם כבר הלך לעולמו ולא יכול‬ ‫להנות מהכסף‪.‬ביהמ"ש לא מתעניין מי ייהנה מהכסף ופוסק לפיצוי העיזבון‪.‬‬ ‫‪.2‬א מירת המאזניים‪.‬ביטוי נוסף הוא שכנגד היכולת להשתכר צריך לקחת בחשבון את‬ ‫ההוצאות שהניזוק היה מוציא במהלך חייו על מנת למנוע כפל פיצוי‪.‬מדובר בביטוי‬ ‫מובהק להשבת המצב לקדמותו‪.‬אילולא הניזוק הלך לעולמו הוא היה מוציא כספים כדי‬ ‫להפיק כספים‪.‬לכן‪ ,‬יש לנכות מהשכר את ההוצאות‪.‬‬ ‫‪.3‬ביהמ"ש מתייחס לצורך להשיב את המצב לקדמותו לא רק של הניזוק אלא גם של‬ ‫התלויים‪.‬לתלויים של הניזוק עומדת תביעה נוספת‪ ,‬עצמאית בכלל שהעוולה הביאה‬ ‫למותו של הניזוק‪.‬התלויים זכאים לפיצוי בגין נזקי ממון שסבלו עקב עזבון המנוח‪,‬‬ ‫לאמור בגין אובדן תמיכתו הכספית של המנוח בהם עקב מותו‪.‬על המזיק לפצות את‬ ‫התלויים במנוח בגין הפסד התמיכה הכלכלית שהיו צפויים לה נותר אם היה נותר המנוח‬ ‫בחיים‪.‬‬ ‫דוגמאות לכך שמטרת הפיצוי אינה המטרה היחידה של דיני הנזיקין‪:‬‬ ‫סעיף ‪ 78‬לפקודת הנזיקין – "גרמה עוולה למותו של אדם‪ ,‬והיה אותו אדם‪ ,‬אילולא מת‪ ,‬זכאי אותה שעה‬ ‫לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו‪ ,‬הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם‬ ‫האחראי לעוולה‪"..‬‬ ‫סעיף ‪ 80‬לפקודת הנזיקין – "תובענה לפי סעיף ‪ 78‬יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת‬ ‫ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע‪ ,‬והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה‪,‬‬ ‫או עתידים לסבול אותו למעשה‪ ,‬ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו"‪.‬‬ ‫ע"א ‪ 11152/04‬פלוני נ' מגדל חברה לביטוח‬ ‫מדובר בבחור שנפגע בתאונת דרכים‪ ,‬שטען לפגיעה ביכולת לקיים יחסי מין ביחסים רומנטיים‪.‬עד‬ ‫שביהמ"ש הכריע בעניין במחוזי היו שופטים שדחו את התביעה הזו והיו כאלה שקיבלו אותה‪.‬‬ ‫‪19‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬ ‫‪-‬אורי בוליס‪-‬‬ ‫השופט ריבלין בביהמ"ש העליון קובע את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫‪.1‬עקרון השבת המצב לקדמותו‪ ,‬שהוא מחייב פסיקת פיצוי שתכליתו לממן שירותי ליווי‪.‬‬ ‫לא השתכנע שהוא מסוגל לקיים יחסי מין רק עם נערות ליווי‪.‬מעבר לזה‪ ,‬גם יבחר לתת‬ ‫לו פיצוי על נערות ליווי זה לא יחליף את היכולת שלו לנהל מערכת יחסים רומנטית‪.‬בכלל‬ ‫מדובר בפיצוי שלא יכול להיות ממוני‪ ,‬כי נערות ליווי לא מחליפות קשר זוגי‪.‬הפסיקה‬ ‫מבחינה בין נזק ממוני ונזק שאינו ממוני‪.‬הנזקים הממוניים משקפים הוצאות והפסדים‬ ‫מסוימים‪ ,‬שאותם בחרה הפסיקה להשיב באמצעות פיצוי המחושב באופן פרטני ולרוב‬ ‫אקטוארי‪.‬‬ ‫‪.2‬עקרון תקנת הציבור‪ ,‬שהוא אחד הכלים המשפטיים שנועדו לשמור על ערכי היסוד‬ ‫הגרעיניים של השיטה ולכוון את הפעלת כללי המשפט בדרך שתהלום את ערכי היסוד‪.‬‬ ‫תקנת הציבור עשויה להשפיע על יישום עקרון השבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫ביהמ"ש לא כופה מוסר כי זה לא מטרתו‪ ,‬אלא למנוע עידוד ומימון של תופעות הכרוכות‬ ‫בחלק ניכר מן המקרים בניצול‪ ,‬בגרימת נזק וביחסי תלות‪.‬‬ ‫ההבחנה בין דיני הנזיקין לדיני ביטוח לאומי‬ ‫נניח שאחליק במדרגות בסיום השיעור‪ ,‬אשבור את הרגל ואסבול מכאבים כך שלא אוכל לעבוד‬ ‫תקופה‪.‬את מי אוכל לתבוע ומה ההבדל בין התביעות? אוכל לתבוע את הביטוח לאומי ואת‬ ‫המעביד‪.‬ההבדלים הם שבתביעה כנגד המעביד אני צריכה להוכיח התרשלות והתנהגות עוולתית‬ ‫כדי לקבל פיצוי‪.‬בביטוח לאומי זה בחוק‪ ,‬מטרת התשלומים מביטוח לאומי היא לאפשר לנפגעים‬ ‫קיום מינימלי בכבוד‪.‬ההבדלים בין דיני הנזיקין לביטוח לאומי‪ :‬הצורך במעוול‪ ,‬הצורך בעוולה‬ ‫ומטרת הפיצוי‪.‬‬ ‫מטרת דיני הנזיקין היא להשיב את המצב לקדמותו בשונה ממטרת התשלומים של ביטוח‬ ‫לאומי‪ ,‬ולכן מחושבים בצורה שונה‪.‬‬ ‫דיני נזיקין‬ ‫ביטוח לאומי‬ ‫השבת המצב לקדמותו‪.‬‬ ‫לאפשר רמת חיים מינימלית בכבוד‪.‬‬ ‫מטרת הפיצוי‬ ‫אין צורך בהוכחת אשם או בהוכחת הפרת‬ ‫חובה שבדין‪ ,‬מאחר והמדינה אחראית אל יש מזיק‪ ,‬והמזיק ביצע עוולה‬ ‫מה יש להוכיח?‬ ‫תשלום הפיצויים ועושה זאת לאור היותה ובכך הפר חובה שבדין‪.‬‬ ‫מדינת רווחה‪.‬‬ ‫תשלום חד פעמי‪.‬‬ ‫תשלום חודשי‪.‬‬ ‫אופן התשלום‬ ‫ע"א ‪ 9073/09‬אסותא נ' שרף‬ ‫בעניין זה נזקו של המשיב מכוסה בדין הסוציאלי‪ ,‬ואכן בית הדין לעבודה הכיר בתביעתו‪.‬אך לכל‬ ‫נזק יש הורים ושם במשפט הנזיקין‪ ,‬וביהמ"ש עומד על כך ששנים רבות המעביד אינו מבטח את‬ ‫העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל סיכון העלול לקרות לו‪.‬לכן‪ ,‬מטעמים של מדיניות‬ ‫‪20‬‬  ‫מחברת בחינה תשפ"ג‬