פעילות רפואית PDF

‫פעילות רפואית‬ ‫חלוקה לקבוצות‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪1‬‬  ‫ישנן מספר דרכים להגדיר את הפעילויות הפרמקולוגיות של‬ ‫הצמחים‬ ‫דרך אחת היא הדרך המקובלת ברפואה המסורתית‪.‬‬ ‫...

‫פעילות רפואית‬ ‫חלוקה לקבוצות‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪1‬‬  ‫ישנן מספר דרכים להגדיר את הפעילויות הפרמקולוגיות של‬ ‫הצמחים‬ ‫דרך אחת היא הדרך המקובלת ברפואה המסורתית‪.‬‬ ‫דרך זו הינה בד"כ ציורית ותתייחס לאנרגטיקה של הצמח‪,‬‬ ‫היינו לטעמים שלו‪ ,‬הטמפרטורה שלו‪ ,‬כיווני פעילותו‪ ,‬והאברים‬ ‫והרקמות עליהם פועל הצמח‪.‬‬ ‫האופן המסורתי מגדיר בד"כ תהליכים הקשורים להתרחשויות‬ ‫במערכות איבר שונות ולסינדרומים וסימפטומים מגוונים אשר‬ ‫מבחינת הרפואה המודרנית אינם בהכרח קשורים‪.‬‬ ‫האופן השני‪ ,‬המדעי מודרני‪ ,‬בד"כ מגדיר השפעה אחת‬ ‫בודדת על תפקוד אחד מוגדר ומתייחס בד"כ למצב פתולוגי‬ ‫קונקרטי‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪2‬‬  ‫גישה מודרנית מערבית‬ ‫הצמח כמעבדת ייצור‬ ‫פעילות הצמח הנה קונקרטית ופרמקולוגית‬ ‫השפעת הצמח מוגדרת באופן ספציפי לפי הגדרת תפקוד‬ ‫מוגבלת‬ ‫גישה מסורתית‬ ‫הצמח הנו בעל אופי אנרגטי‬ ‫הצמח נותן מענה לסינדרום – אוסף של סימפטומים‬ ‫ראיית הדברים הנה כוללת והוליסטית יותר‬ ‫אחת הסיבות להבדלים בשתי הגישות היא שהרפואה‬ ‫המסורתית רואה בצמח ישות חיה הנושאת אנרגיה ייחודית‪,‬‬ ‫בעוד שהגישה המדעית מודרנית מתייחסת אך ורק למרכיבים‬ ‫פעילים מסוימים בצמח אשר להם פעילות פארמקולוגית‬ ‫מוגדרת‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪3‬‬  ‫פארמקולוגיה הינה הענף המדעי העוסק‬ ‫באופן שבו החומר פועל על הפיזיולוגיה של‬ ‫הגוף – פרמקודינמיקה‪,‬‬ ‫ועל האופן בו הגוף פועל על החומר שנכנס‬ ‫לתוכו )מפרק‪ ,‬סופג‪ ,‬מפריש וכו'( מה שנקרא‬ ‫פרמקוקינטיקה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪4‬‬  ‫ננסה לתת מספר דוגמאות על מנת להמחיש את הנושא‬ ‫ניקח לדוגמה צמח המוכר לרובנו – עץ הערבה )‪(Salix spp‬‬ ‫מבחינת הראייה המסורתית לקליפת עץ הערבה יש‬ ‫טמפרטורה קרירה ואיכות יבשה והיא מטפלת במצבים‬ ‫המאופיינים בחום ולחות‪.‬מצבים אלה יכולים להתבטא‬ ‫במערכות שונות‪ ,‬לדוגמה במערכת השלד כדלקות מפרקים‪,‬‬ ‫במערכת העיכול כדלקות המלוות בשלשולים ובמערכת הרבייה‬ ‫בהפרשות ואגינליות‪.‬‬ ‫מבחינת הראייה המודרנית‪ ,‬בודדו מהצמח נגזרות של החומצה‬ ‫הסליצילית אשר להם הוגדרה פעילות נוגדת דלקת ולכן‬ ‫הצמח נחשב יעיל לטיפול בדלקות מפרקים וחום גבוה‪.‬‬ ‫השם חומצה סליצילית גזור מהשם הבוטני של הצמח וזהו גם‬ ‫חומר המוצא לייצור אספירין‪.‬‬ ‫‪Salix spp‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪5‬‬ ‫כפי שניתן להיווכח‪ ,‬יש חפיפה בין ההגדרה המסורתית והמודרנית‪ ,‬אם כי ההגדרה המסורתית‬ ‫כללית ורחבה יותר‪ ,‬מגרש חום ולחות‪ ,‬בעוד שההגדרה המודרנית קצרה ומדויקת יותר‪ ,‬נוגד‬ ‫דלקת‪.‬‬ ‫בפרק זה ננסה לעשות שילוב בין שתי הגישות מכיוון שההגדרה המסורתית נותנת ראייה כוללת‬ ‫ורחבה יותר‪ ,‬בעוד שלעתים ההגדרה המודרנית תאפשר דיוק גבוה יותר‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪6‬‬  ‫את כל פעילויות הצמחים ניתן לחלק באופן כללי‬ ‫ל‪ 3 -‬קבוצות עיקריות‬ ‫מפנים‪ ,‬מזינים ומאזנים‬ ‫כל אחת ממגוון הקטגוריות שנציג יכולה להתאים‬ ‫באופן כללי לאחת‪ ,‬ולפעמים אף יותר‪ ,‬מההגדרות‬ ‫הנ"ל‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪7‬‬ ‫משולש תהליכי החיים והפעילות הרפואית של צמחי מרפא‬ ‫תנועה‬ ‫הזנה‬ ‫מניעי צ'י ‪ -‬נוגדי עווית‬ ‫מאתנים‪:Tonics /‬‬ ‫מניעי דם‬ ‫דם‪ /‬צ'י‪ /‬יין ותמצית‪ /‬יאנג‪.‬‬ ‫אדפטוגנים‬ ‫‪Vital force‬‬ ‫משפרי סירקולציה‬ ‫טרופורסטורטיבים‬ ‫‪Vital force‬‬ ‫ניקוז ותיקון‬ ‫מפנים פשוטים‪ :‬מכייחים‪ ,‬משלשלים‪ ,‬מייזעים‪ ,‬משתני נפח‬ ‫ממריצי חיסון‬ ‫נוגדי זיהום ונוגדי דלקת‬ ‫מסלקים‪ /‬אלטרטיבים‬ ‫‪8‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬  ‫מפנים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪9‬‬  ‫ישנן קטגוריות שונות לצמחים המפנים אשר נגזרות מסוג‬ ‫החומרים המפונים ומהאיברים והרקמות השונים מהן מתרחש‬ ‫תהליך הפינוי‪.‬‬ ‫הצמחים בקבוצה הראשונה מוגדרים כ‪ -‬מפנים פשוטים‬ ‫צמחים מסלקי הצטברויות‪ ,‬אלה מפנים הצטברויות‬ ‫מחללי‪/‬מחילות הגוף ומפנים באופן כללי מרמה שטחית יותר‬ ‫של האורגניזם‪.‬‬ ‫מה מפנים‬ ‫ככלל ניתן לומר שצמחים אלה מפנים חומרים אשר הנם‬ ‫חומרים הטבעיים לגוף‪ ,‬כלומר חומרים שהם תוצר לוואי‬ ‫נורמלי של התהליך המטבולי‪ ,‬אלא שבגלל תפקוד לקוי הפכו‬ ‫לחומרים פתוגניים‪ ,‬או מכיוון שהם נמצאים בכמות גדולה מדי‬ ‫או כאשר איכותם השתנתה כתוצאה מהתפקוד הלקוי‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪10‬‬  ‫ניתן לדמות זאת למשל לאש – כל עוד היא נמצאת באח ומחממת את‬ ‫הבית אז היא נמצאת במקומה ובכמות הדרושה‪,‬‬ ‫אך ברגע שהאש אחזה בקירות הבית‪ ,‬היא כבר לא מקיימת את הצורך‬ ‫שלה ועשויה לשרוף את כולו‬ ‫וכך גם בגוף‪ ,‬חומרים מסוימים דוגמת שתן‪ ,‬צואה וכדומה‪ ,‬אשר הנם‬ ‫תוצר מטבולי טבעי‪ ,‬עשויים במצב לא מאוזן להעיק על המערכת ואז יש‬ ‫צורך לפנותם‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪11‬‬  ‫צמחים מפנים פשוטים‪ /‬מסלקי הצטברויות‬ ‫משתנים – ‪Diuretics‬‬ ‫משלשלים – ‪Lexatives‬‬ ‫מיזעים – ‪Diaphoretics‬‬ ‫מכייחים ‪Expectorants -‬‬ ‫גורמי הקאה – ‪Ematics‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪12‬‬  ‫משתנים‬ ‫ישנן תת קטגוריות שונות בתוך קבוצת המשתנים‪ ,‬ובכדי לא‬ ‫לסבך את הנושא יתר על המידה‪ ,‬נציג באופן הבא‬ ‫משתני נפח ‪Draining diuretics‬‬ ‫חומרים אלו‪ ,‬למעשה‪ ,‬מגבירים את נפח השתן המופרש ע"י‬ ‫המרצת פעילות הכליות ובאופן זה עוזרים להפריש מהאורגניזם‬ ‫‪Zea mays‬‬ ‫עודפי נוזלים‪.‬‬ ‫הצמחים בקטגוריה זו משמשים בעיקר לטיפול בבצקות וביתר‬ ‫לחץ דם‪ ,‬ולעתים גם בדלקות כרוניות של דרכי השתן‪ ,‬כאשר‬ ‫במקרה זה מטרת הטיפול היא "שטיפה" של דרכי השתן על‬ ‫מנת להקשות על חדירה של גורמים פתוגניים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬עלים של שינן‪ ,‬זקן תירס‪ ,‬זרעים של סלרי‪.‬‬ ‫‪Apium‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪13‬‬  ‫משתנים מחטאים ‪Antiseptic‬‬ ‫חומרים אלה לא בהכרח מגבירים את כמות השתן המופרש‪ ,‬ועיקר פעילותם בחיטוי‬ ‫דרכי השתן‪.‬‬ ‫אופן פעולתם הוא בכך שהחומרים הפעילים בהם‪ ,‬אשר להם פעילות אנטי‬ ‫בקטריאלית ומחטאת‪ ,‬מופרשים דרך מערכת השתן ובדרך זו מחסלים‬ ‫מיקרואורגניזמים פתוגניים במערכת זו‪.‬‬ ‫הצמחים הנ"ל משמשים לטיפול בדלקות זיהומיות של הכליות‪ ,‬שלפוחית השתן‬ ‫ודרכי השתן‪.‬‬ ‫צמחים לדוגמה‪ :‬ברוזמה‪ ,‬ענבי דב‪.‬‬ ‫‪cranberries‬‬ ‫‪Arctostaphylos Uva-Ursi‬‬ ‫‪Barosma betulina‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪14‬‬  ‫משתנים מטבוליים ‪Metabolic‬‬ ‫גם הם אינם בהכרח מגבירים את כמות השתן המופרש‪ ,‬למרות שלעתים הם‬ ‫עושים זאת‪ ,‬אלא הם משנים את איכותו‪ ,‬היינו‪ ,‬הם גורמים להפרשה דרך‬ ‫השתן של מטבוליטים או רעלנים אשר הנם תוצרי לוואי של מטבוליזם לא‬ ‫תקין או לעתים חומרים רעילים המגיעים לגופנו דרך המזון‪ ,‬האוויר וכדומה‪.‬‬ ‫פעילות הסילוק של צמחים אלה הינה עמוקה יותר בהשוואה למשתני הנפח‪,‬‬ ‫ולכן קבוצה זו בעצם שייכת לקטגורית הצמחים המנקזים‪/‬מטבוליים בה‬ ‫נעסוק מאוחר יותר‪.‬‬ ‫הצמחים מקטגוריה זו משמשים בעיקר לטיפול במחלות רעלניות‪ ,‬דוגמת‬ ‫דלקות מפרקים‪ ,‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬מחלות עור וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמאות אופיניות‪ :‬גם כאן נמצא את הצמחים שן ארי וסרפד‪ ,‬כמו גם את‬ ‫הדבקה הזיפנית‪.‬‬ ‫הרכב השתן‪ :‬נוזלים ופסולת מסיסית מים‪ ,‬למשל?‬ ‫‪urtica‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪15‬‬  ‫משתנים מטבוליים ‪Metabolic‬‬ ‫בנוסף ל‪ 3 -‬קבוצות המשתנים העיקריות הנ"ל‪ ,‬קיימים גם צמחים המוגדרים כ‪-‬‬ ‫משתנים אנטי‪-‬ליתיים – לטיפול באבנים בכליות ובדרכי השתן‪.‬‬ ‫משתנים מאלחשים ומשתנים מרככים – להקלה בכאב וגירוי יתר של הרקמה‬ ‫הרירית של דרכי השתן‪.‬‬ ‫‪Althea‬‬ ‫‪Glycyrrhiza‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪16‬‬  ‫משלשלים‬ ‫צמחים אלה נועדו לסלק הצטברויות ממערכת העיכול התחתונה‪ ,‬והאינדיקציה‬ ‫הספציפית למתן שלהם היא עצירות‪.‬עם זאת חשוב לזכור‪ ,‬שגם כאן ישנן קבוצות‬ ‫שונות בעלות מנגנוני פעולה שונים‪ ,‬כאשר כל קבוצה מתאימה לסיטואציה שונה‪.‬‬ ‫ישנם צמחים המתאימים יותר לעצירות מחוסר )מעי עצל והיעדר פריסטלטיקה(‬ ‫וכאלה המיועדים לטיפול בעצירות מעודף )עצירות על רקע מעי עוויתי(‪.‬‬ ‫ישנה גם עצירות של יובש‪ ,‬זאת על רקע מחסור של נוזלים )מחסור ביין( או על רקע‬ ‫של של “חום פנימי” )עודף יאנג(‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪17‬‬  ‫משלשלים ממריצים ‪Stimulant laxatives -‬‬ ‫הקבוצה העונה באופן מובהק למינוח ‪.Laxatives‬‬ ‫המשותף לצמחים בקבוצה זו הוא שכולם מכילים חומרים‬ ‫הנקראים אנטראקינונים‪.‬חומרים אלו מגרים את קצות‬ ‫העצבים במעי וגורמים לתגובת רפלקס הגורמת להתכווצות‬ ‫‪Aloe spp‬‬ ‫המעי ולהחשת הפעילות הפריסטאלטית וניקוז המעיים‪.‬‬ ‫פעילות זו מתרחשת כ‪ 8 -‬שעות לאחר נטילת הצמח‪ ,‬ולכן‬ ‫נוטלים אותם פעם אחת ביום לפני השינה‪ ,‬לקבלת פעילות עם‬ ‫שחר‪.‬‬ ‫ההבדלים בין הצמחים השונים בקטגוריה זו נעוצים בעיקר‬ ‫בעוצמת פעילותם ולעתים גם בפעילות משנית המתלווה‬ ‫‪cassia angustifolia‬‬ ‫לפעילות המשלשלת הראשונית‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪18‬‬  ‫משלשלים מרתיים ‪ /‬כבדיים – ‪Aperients‬‬ ‫צמחים אלו אינם מכילים אנטרוקינונים והם פועלים ע"י המרצת ייצור מרה בכבד והגברת‬ ‫הפרשת מרה מכיס המרה אל התריסריון‪.‬‬ ‫מיצי מרה הנם תוצר פסולת מטאבולית המסוננת מהדם‪ ,‬נאספת ומעובדת למיצי מרה‬ ‫ע”י הכבד‪ ,‬הם נאגרים בכיס המרה‪ ,‬ובהנתן האות מופרשים אל המעי למלחי המרה‬ ‫פעילות משלשלת ונוכחותם במעי גורמת להתרוקנותו‪.‬‬ ‫צמחים אלו ניתנים ללקיחה לפרקי זמן ארוכים‪ ,‬הם אינם גורמים להתרגלות של המעי‪,‬‬ ‫פעילותם אמנם פחות נמרצת מהקבוצה הראשונה‪ ,‬אך עם זאת השפעתם הינה ארוכת‬ ‫טווח יותר‪.‬טעמם יהיה לרוב מר‪ /‬מריר‪.‬הטעם מר הוא הטעם הקר ביותר וכיוון התנועה‬ ‫שלו הוא כלפי מטה‪.‬‬ ‫יתאימו בעיקר לעצירות על רקע של עודף‬ ‫דוגמאות‪ :‬שורש שינן‪ ,‬ברבריס‪ ,‬כלידוניום‪.‬‬ ‫‪Traxacum‬‬ ‫‪Chelidonium‬‬ ‫‪Berberis‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪19‬‬  ‫משלשלי נפח – ‪Bulk laxatives‬‬ ‫זוהי הקבוצה בעלת הפעילות המשלשלת המתונה ביותר‪.‬‬ ‫פעילותם היא בעיקרה מכנית‪.‬צמחים אלה מכילים סיבים ותרכובות מוקופוליסכרידיות‬ ‫הסופחות כמויות גדולות של מים אל תוכן המעי ויוצרות מעין ריר הנותן נפח לצואה‬ ‫ובכך פועל את פעולתו‪.‬‬ ‫בנוסף לפעילות זאת‪ ,‬המגע של אותו ריר בקצות העצבים אשר בדופן המעי גורם‬ ‫להרגעה של אותם קצות עצבים והפחתה של פעילות עצבית ושרירית עודפת במעי‪,‬‬ ‫מכך יוצא שחומרים אלה‪ ,‬מעבר להיותם משלשלים‪ ,‬מטפלים במצבים של עצירות על רקע‬ ‫של עודף‪ /‬חום‪.‬‬ ‫משלשלים אלו מוסיפים לחות למעי – מעשירים את המעי והצואה ביין‪ ,‬ומתאימים‬ ‫למצבים של צואה יבשה‬ ‫דוגמאות‪ :‬זרעי פסיליום‪ ,‬זרעי פשתן‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪20‬‬  ‫משלשלים‬ ‫קיימים גם משלשלים בעלי עוצמת פעילות חזקה‬ ‫ביותר‪ ,‬המוגדרים כ‪ Purgatives -‬מלשון לטהר‪.‬‬ ‫צמחים אלה היו מקובלים ברפואה המסורתית אך‬ ‫כיום כמעט ואינם משמשים ברפואה בגלל פעילותם‬ ‫האגרסיבית‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אבטיח הפקועה ‪.Citrullus colocynthys‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪21‬‬  ‫מיזעים‬ ‫בקבוצה זאת נמצאים צמחים המגבירים הפרשת זיעה‪.‬צמחים‬ ‫אלה‪ ,‬המשמשים בעיקר לטיפול במחלות המאופיינות בחום‬ ‫)טמפרטורה גבוהה של הגוף(‪ ,‬נחלקים לשתי קבוצות‪ ,‬מיזעים‬ ‫קרים ומיזעים חמים‪.‬‬ ‫)אבחנה מבדלת‪ :‬מחלה אקוטית‪ ,‬מחלה כרונית‪ ,‬משבר‬ ‫אחלמה‪ ,‬משבר מחלה‪ ,‬חום ומערכת החיסון‪ ,‬גורמים פירוגנים‬ ‫‪.(acute phase reaction‬‬ ‫‪Nepeta‬‬ ‫מיזעים קרים‬ ‫מטפלים במה שמוגדר ברפואה המסורתית כפלישה של רוח‪-‬‬ ‫חום‪.‬‬ ‫מצבים אלו הנם אקוטיים‪ ,‬בד"כ זיהומים המלווים בתסמינים‬ ‫דוגמת חום גבוה‪ ,‬תחושת חום רב וכאבים שונים‪.‬‬ ‫‪Achillea‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬נפית‪ ,‬אכילאה‪ ,‬טיליה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪22‬‬  ‫מיזעים חמים‬ ‫מטפלים במצבים שמוגדרים מסורתית כפלישה של רוח‪-‬קור‬ ‫אשר גם הם בד"כ מצבים אקוטיים‪ ,‬אך כאן החום יהיה נמוך‬ ‫יחסית‪ ,‬לרוב לא תהיה הזעה והאדם יסבול מקור ומצמרמורות‬ ‫וייראה חיוור‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬זנגביל‪ ,‬קינמון‪ ,‬צ'ילי‪.‬‬ ‫‪Zingiber‬‬ ‫השימוש במיזעים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬מיועד מהצד האחד לקדם את‬ ‫תהליך המחלה האקוטית‪ ,‬לעזור בפינוי של רעלים דרך העור‬ ‫ולאפשר תהליך מחלה יעיל אשר ימנע מעבר למצב כרוני אשר‬ ‫הנו תוצאה של תהליך אקוטי אשר לא מיצה את עצמו‪ ,‬בו‪-‬‬ ‫זמנית הם גם מגבילים את החום כדי שלא יעבור רמה‬ ‫העשויה לסכן את האורגניזם‪.‬‬ ‫‪Cinnamon‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪23‬‬  ‫מיזעים‬ ‫השימוש במיזעים פשוט יחסית‪ ,‬אך הבחירה באיזה מיזע‬ ‫להשתמש לוקחת בחשבון את הפעילויות המשניות של‬ ‫המיזעים‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬סמבוק כדי להמריץ פינוי ע"י שיתון וכיוח ועל מנת‬ ‫להמריץ פעילות חיסונית או אכילאה כאשר בין התסמינים‬ ‫נמצא שלשולים‪.‬‬ ‫הרכב הזיעה‪ :‬מים‪ ,‬אוראה‪ ,‬חומצת חלב‪ ,‬תערובת שומנים‬ ‫ודונג‪ ,‬מלחים ומתכות )נחושת‪ ,‬ניקל‪ ,‬עופרת‪ ,‬ברזל(‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪24‬‬  ‫מכייחים‬ ‫גם כאן נמצא צמחים חמים או קרים‪ ,‬אך מטעמי נוחות לא נכנס להגדרה זו‬ ‫ונגדירם לפי מנגנון פעילותם הנגזר מסוג החומרים הפעילים שהם מכילים‪.‬‬ ‫מכייחים אקטיביים‬ ‫הצמחים מקטגוריה זו מכילים חומרים הנקראים ספונינים )מלשון סבון‪,‬‬ ‫מכיוון שיוצרים קצף בתמיסה(‪ ,‬חומרים אלה‪ ,‬כאשר נוטלים אותם דרך‬ ‫הפה‪ ,‬מגרים את קצות העצבים של עצב הואגוס במערכת העיכול‬ ‫העליונה דבר המפעיל רפלקס אשר גורם לגירוי קצות העצבים של‬ ‫אותו העצב בסימפונות‪ ,‬אשר בתורו גורם להפעלה של תהליך הכיוח‬ ‫במערכת הנשימה‪.‬לצמחים אלה פעילות מכייחת חזקה והם משמשים‬ ‫בעיקר במצבים כרוניים‪ ,‬בהם קיימת כמויות גדולות של כיח צמיג וקשה‬ ‫לכיוח‪ ,‬דוגמת ברונכיטיס כרוני‪.‬‬ ‫דוגמאות לצמחים מקבוצה זו‪ :‬שורש בכור האביב )פרימולה(‪ ,‬שורש‬ ‫מרבה חלב‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪25‬‬  ‫מכייחים ארומתיים‬ ‫צמחים אלה מכילים ריכוז גבוה של שמנים נדיפים‪.‬‬ ‫השמנים הנ"ל מופרשים דרך הריאות ובעשותם כך ממריצים את מנגנון הכיוח‪.‬‬ ‫בנוסף לפעילות זו השמנים הנדיפים מחטאים ומרפים את דפנות דרכי הנשימה‪.‬‬ ‫צמחים אלה מתאימים בשימוש הן במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים ‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬בת קורנית‪ ,‬אנג'ליקה אירופאית‪ ,‬אניס‪.‬‬ ‫מכייחים מרככים‬ ‫מכילים ריר רב‪ ,‬כאשר בדומה למכייחים הספוניניים ההשפעה מתבצעת דרך תגובת‬ ‫רפלקס של עצב הואגוס‪ ,‬אך כאן הפעולה הפוכה ואין זה גירוי קצות העצבים אלא‬ ‫הרגעתם‪ ,‬ולכן יתאימו בעיקר לשיעולים יבשים‪ ,‬עצבניים ומגורים ולשיעולים שאינם‬ ‫פרודוקטיביים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬נטופית‪ ,‬חוטמית‪ ,‬דרוסרה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪26‬‬  ‫מכייחים‬ ‫המונח "מכייחים" משמש לא פעם על מנת להגדיר באופן כללי צמחים בעלי השפעה על‬ ‫מערכת הנשימה‪ ,‬ולכן נציין כאן שתי קבוצות אשר אינן באופן מובהק של צמחים מכייחים‪,‬‬ ‫אך נהוג לסווג אותם בנשימה אחת‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬עם המכייחים האמיתיים‪:‬‬ ‫מדכאי‪/‬נוגדי שיעול‬ ‫אינם מכייחים כשלעצמם‪ ,‬אך ע"י טיפול בשיעולים לא פרודוקטיבים‪ ,‬אשר אינם‬ ‫משרתים את מטרתם‪ ,‬הם מפחיתים את הצורך של הגוף לבצע ניסיונות כיוח ע"י שיעול‬ ‫וכדומה‪.‬דוגמאות‪ :‬חסת המצפן‪ ,‬קליפת גזע דובדבן בר )‪.(Prunus‬‬ ‫מרחיבי סימפונות )‪(Bronchodilators‬‬ ‫לצמחים אלו פעילות נוגדת עווית על הסמפונות והם מתאימים בעיקר לטיפול במצבים‬ ‫עוויתיים של הסמפונות כגון אסטמה‪ ,‬ברונכיטיס ספסטי ושעלת‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬לובליה‪ ,‬אמיתה קייצית‪ ,‬שרביטן‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪27‬‬  ‫מעוררי הקאה‬ ‫חומרים אלה היו מאד מקובלים ברפואה המסורתית היוונית‬ ‫והערבית‪ ,‬אשר שמה דגש על טיהור הגוף מהצטברויות‬ ‫רעלניות‪.‬כיום כמעט ולא נהוג להשתמש בהם‪.‬‬ ‫ראוי לציין שחלק גדול מהמכייחים מכילי הספונינים יגרמו במינון גבוה להקאה‪.‬‬ ‫השימוש בצמחים אלה היה בד"כ מיועד לניקוי של הריאות‪ ,‬הלב ומערכת הנשימה‬ ‫העליונה‪ ,‬בהתאם לעמדתו של היפוקרטס‪ ,‬אבי הרפואה‪ ,‬שמחלות מתחת לסרעפת‬ ‫מנקזים למטה ומחלות מעל הסרעפת מנקזים למעלה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬איפקהואנה‪ ,‬בצל חצב‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪28‬‬  ‫מפני‪ /‬מסלקי חום ו‪/‬או לחות )רעילות‪ /‬טוקסיקה( ממקור פנימי‬ ‫ככלל‪:‬‬ ‫במצבי חוסר ‪ -‬נזין‬ ‫במצבי עודף ‪ -‬נסלק‬ ‫עוד אנו מוצאים בקבוצת המפנים צמחים אשר להם פעילות מנקזת או מפנה מעט‬ ‫שונה‪.‬‬ ‫לעתים צמחים אלה מוגדרים כצמחים מטבוליים ולעתים אנו נתקלים במונח‬ ‫צמחים אנטי דיסקרטיים )ברפואה היוונית אאוקרסיה = איזון‪ ,‬דיסקרסיה = חוסר‬ ‫איזון‪ ,‬אנטי דיסקרטי = נוגד חוסר איזון‪ ,‬היינו‪ ,‬משיב לאיזון( אך המינוח המקובל‬ ‫ביותר כיום הנו‪ ,‬צמחים אלטרטיביים‪ /‬דה‪-‬טוקסיפיקטורים‬ ‫)‪ Alteratives‬מלשון ‪, To Alter‬לשנות(‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪29‬‬  ‫צמחים אלטרטיביים )מתמירים( \ מטבוליים‬ ‫)‪(Alteratives‬‬ ‫הצמחים בקבוצה זו מנקזים הצטברויות רעלניות מן‬ ‫האורגניזם או במילים אחרות צמחים אלה מקדמים‬ ‫דה‪-‬טוקסיפיקציה‪.‬‬ ‫אם נתעכב על מונח זה וננסה תחילה להסבירו מילולית‪,‬‬ ‫נקבל‪ :‬טוקסיפיקציה = רעילות‪ ,‬דה = מילת שלילה‪ ,‬סה"‬ ‫כ = שלילת רעילות‪.‬‬ ‫עולות ראשית השאלות‪ :‬מהי רעילות? מהיכן היא מגיעה?‬ ‫כיצד היא אמורה להיות מסולקת מהגוף? רעילות יכולה‬ ‫להגיע אל הגוף ממגוון מקורות אשר ניתן לחלקם‬ ‫לשלושה מיני "מזון" היינו‪ :‬האוכל שאנו אוכלים ושותים‪,‬‬ ‫האויר שאנו נושמים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪30‬‬  ‫ראשית נעסוק באוכל‪.‬אוכל עלול להוות מקור לרעילות בכמה אופנים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫חומרי ההדברה והתרופות בהם מטופלים הצמחים ובעלי החיים המשמשים כמזון‪,‬‬ ‫הנם מקור לרעילות‪ ,‬כמו גם כל אותם חומרים הסינטטיים המוספים למזון דוגמת צבעי‬ ‫מאכל‪ ,‬מעכבי חמצון‪ ,‬חומרים משמרים‪ ,‬מייצבים וכדומה‪.‬‬ ‫לגופנו קשה מאוד להיפטר מחומרים אלו מכיוון שהוא "מכיר" אותם זמן קצר בלבד‬ ‫ולא התפתחו בו מנגנוני סילוק המותאמים לפינוי חומרים אלה‪.‬כאשר החומרים‬ ‫האמורים מצטברים בתוך התאים והרקמות‪ ,‬הם מהווים "רעל" אשר משבש את‬ ‫התהליך המטבולי התוך תאי וגורם‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬להיווצרות פגיעה ברקמות‬ ‫והאיברים ולמחלות כרוניות‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪31‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מזון אשר אינו מתאים לסוג האדם האוכל אותו )מה שנקרא "טיפוס"(‬ ‫או לתנאים האקלימיים )למשל אוכל קר ולח בחורף( גם הוא מהווה מקור לרעילות‬ ‫המצטברת ברקמות הגוף‪.‬‬ ‫האוויר אותו אנו נושמים‪ ,‬מהווה גם הוא מקור לא אכזב לרעילות‪ ,‬פיח ופסולת‬ ‫תעשייתית מגוונת מגיעים אל גופנו עם האוויר‪ ,‬נספגים דרך הריאות אל מחזור הדם‬ ‫ומצטברים בתאים‪.‬גורמי חמצון ורדילקים חופשיים – מן החוץ ומן הפנים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪32‬‬ ‫לאחר שאמרנו כל זאת‪ ,‬והגדרנו באופן כללי את מקורות הרעילות בגופנו‪ ,‬נשאלת‬ ‫השאלה כיצד ניתן לעזור לגוף לפנות את אותה פסולת המצטברת בו וגורמת‬ ‫לתחלואי הגוף והנפש‪.‬‬ ‫אם לא שמתם עדיין לב‪ ,‬גופנו עושה תדיר ניסיונות לפנות את אותה פסולת‪:‬‬ ‫הפרשת ליחה ונזלת‪ ,‬שלשולים‪ ,‬דימומים‪ ,‬דלקות שונות‪ ,‬מורסות ופרונקלים‬ ‫וכיוצ"ב‪ ,‬כולם עדות לניסיונות מוצלחים‪ ,‬יותר או פחות‪ ,‬של גופנו לפנות את‬ ‫הרעילות המצטברת בו‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪33‬‬  ‫האיבר העיקרי )אם כי לא היחידי( אשר מופקד בגופנו‬ ‫על פינוי הרעלים )להלן‪ :‬דה‪-‬טוקסיפיקציה( הנו‬ ‫הכבד‪.‬‬ ‫השיא של תפקוד הפינוי ע"י הכבד הנו באביב ואכן‬ ‫בתקופה זו לא בלתי שכיח לפגוש תופעות כגון‬ ‫הפרשת עודפת של נזלת‪ ,‬דימוע‪ ,‬שלשולים‪ ,‬פריחות‬ ‫שונות וכדומה‪ ,‬כולן עדות לפעילות מוגברת של ניקוז‬ ‫ופינוי ע"י הכבד‪.‬כאן ראוי לציין‪ ,‬שכאשר אנו אומרים‬ ‫כבד‪ ,‬איננו מתייחסים בהכרח רק לאותה בלוטה גדולה‬ ‫החבויה לה מאחורי הצלעות בצד הימני העליון של‬ ‫הבטן שלנו‪ ,‬אלא גם לתפקוד ה"כבדי" בכל תא ותא‬ ‫בגוף‪ ,‬היינו‪ ,‬פינוי וסילוק פסולת‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪34‬‬  ‫ככלל ניתן לומר כי לכל אחד מהצמחים בעלי הפעילות‬ ‫המטבולית הנ"ל יש השפעה מובהקת יותר על אחד או אחדים‬ ‫מאברי ההפרשה‪ ,‬כאשר ישנם כאלה המשפיעים על מערכת‬ ‫הלימפה‪ ,‬אשר הינה מערכת ניקוז של הגוף‪ ,‬וכאלה הממריצים את‬ ‫פעילות הניקוי של הכבד‪ ,‬הכליות או העור והריאות‪.‬‬ ‫אברי‪ /‬מערכות דה טוקס כבד‪-‬כיס מרה‪-‬מעי‪ ,‬כליות‪ ,‬לימפה וגם‬ ‫בלוטות הזעה וריאה )פחות( במקביל נראה השפעות מורכבות על‬ ‫פינוי ברמה תאית ע"י השפעה על אנזימים אנטי‪-‬אוקסידנטים‬ ‫אנזימי ציטוכרום ‪ P450‬ואנזימים המפרקים חומרים טוקסים‬ ‫למשל‪ ,‬וכן השפעה מעכבת‪ /‬משבשת תהליכים פתולוגים של‬ ‫תאים ממאירים‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪35‬‬  ‫הצמחים מקטגוריה זו מטפלים בעיקר במחלות כרוניות רעלניות‬ ‫דוגמת דלקות מפרקים ועור‪ ,‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬סרטן‬ ‫וכדומה‪ ,‬כאשר עמדתה של הרפואה המסורתית היא שמחלות‬ ‫אלה המתפתחות לאורך שנים מקורן בהצטברות של פסולת‬ ‫רעילה בגוף‪.‬‬ ‫דוגמאות לצמחים אלטרטיביים מקובלים הינן‪ :‬לפה גדולה‪,‬‬ ‫חומעה‪ ,‬פרחי תלתן אדום‪ ,‬טבבויה‪ ,‬לראה‪.‬‬ ‫עד כאן היה קל למדי לזהות את הפעילות המנקזת של הצמחים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪36‬‬ ‫לקבוצה הבאה שנציג לא נהוג תמיד להתייחס בקבוצת המפנים‪ ,‬אך אנו‬ ‫נעשה זאת מטעמי נוחות‪.‬יש לזכור שאנו נוהגים מידה מסוימת של שרירות‬ ‫כאשר אנו מגדירים פעילות כמסלקת או מאזנת מכיוון שחלק מהפעילויות‬ ‫ניתנות לסיווג מזווית אחת כפינוי אבל מזווית ראייה אחרת כאיזון‪.‬‬ ‫להמחשה ניקח דוגמה מוכרת מהחיים – כאשר לא מפנים את האשפה הדבר‬ ‫מעיק מאד על הסביבה‪ ,‬וכאשר סוף סוף מפנים אותה‪ ,‬הסדר שב על כנו‪,‬היינו‬ ‫האיזון הושב‪.‬‬ ‫הפעילות היא פינוי והתוצאה היא איזון‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪37‬‬  ‫צמחים מעוררי חיסון‪ ,‬נוגדי זיהום ונוגדי דלקת מפני‪ /‬מסלקי חום וגפ"ח‬ ‫ממקור חיצוני )פלישות(‬ ‫הצמחים בקבוצה זו מוגדרים ברפואה המסורתית כצמחים המסלקים או מפנים‬ ‫חום ופלישות‪ ,‬או בשפה המוכרת לנו מעט יותר הצמחים הנ"ל מעכבים התרבות‬ ‫של מיקרואורגניזמים שונים ונוגדי דלקת‪.‬‬ ‫כאן יש לציין שלא כל מצב דלקתי מקורו בזיהום‪ ,‬וישנם מצבים דלקתיים אשר‬ ‫מקורם בליקוי מטבולי כאשר הצמחים המתאימים יותר לטיפול בהם הנם מקבוצת‬ ‫האלטרטיביים‪.‬‬ ‫בכל זיהום נוצרת תגובה דלקתית כזו או אחרת‪,‬‬ ‫אך לא כל דלקת מקורה בזיהום!!!‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪38‬‬  ‫מרכיבים חיסוניים‬ ‫מרכיבים נוספים‪:‬‬ ‫שורה לבנה‪:‬‬ ‫‪-‬אינטרפרון‬ ‫לימפוציטים‪ :‬טייפ ‪ ,B‬טייפ ‪) T‬מסייעים‪,‬‬ ‫ציטוטוקסים‪ ,‬רגולטוריים(‬ ‫‪ -‬אינטרלויקונים‬ ‫‪Natural killers‬‬ ‫‪-‬מערכת המשלים‬ ‫נויטרופילים‬ ‫‪-‬נוגדנים‬ ‫מונוציטים ומאקרופאז'ים‬ ‫תאי מסט‬ ‫‪TNF -‬‬ ‫אאוזנופילים‬ ‫באזופילים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪39‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪40‬‬  ‫מעוררי חיסון‬ ‫הצמחים בקבוצה זו ממריצים את פעילות מערכת החיסון ע"י מנגנוני‬ ‫פעולה שונים‪.‬ישנם כאלה המגבירים פעילות פאגוציטית )בולענית( של‬ ‫תאים לבנים )ניוטרופילים ומקרופאג'ים( ואחרים אשר מנגנון פעילותם‬ ‫פונה יותר להמרצה של פעילות לימפוציטית והגברה של ייצור ציטוקינים‬ ‫‪Echinacea‬‬ ‫שונים ביניהם אינטרפרון שהנו חומר אנדוגני המעכב התרבות נגיפים‪.‬‬ ‫קיימים עוד אופנים רבים בהם צמחים ממריצים את מערכת החיסון‪ ,‬אם‬ ‫ע"י המרצת מערכת המשלים )‪ (Complement‬ואם אחרות‪.‬‬ ‫הצמחים בקבוצה זו משמשים הן לטיפול והן למניעה של זיהומים‬ ‫‪Andrographis‬‬ ‫נגיפיים‪ ,‬חיידקיים ופיטריתיים‪ ,‬ולהבדיל מהצמחים נוגדי הזיהום‪ ,‬בהם‬ ‫נדון מאוחר יותר‪ ,‬לא מחסלים באופן ישיר את הגורם הפתוגני אלא‬ ‫משפרים את יכולת הגוף ומערכת החיסון להתמודד עמו‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬אכינצאה‪ ,‬אנדרוגראפיס‪ ,‬טויה‪ ,‬לאפאשו‪.‬‬ ‫‪Tabebuia‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪41‬‬  ‫יש להבדיל בין שני אופנים של המרצה חיסונית‬ ‫מסלקי חום ופלישות ‪ -‬למצבים זיהומיים‪ ,‬לרוב צמחים קרים‬ ‫וצורבים‪ /‬ארסיים‪ /‬מרים‪ ,‬כדוגמאת אכינצאה‬ ‫מזינים – לחיזוק מערכת החיסון ומניעה של פלישות‪ ,‬לרוב חמימים‬ ‫ומתקתקים‪ ,‬כדוגמאת אסטרגלוס‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪42‬‬  ‫נוגדי זיהום‬ ‫הגדרה המבטאת פעילות ישירה כנגד גורם פתוגן‬ ‫את אלה ניתן לחלק ל‪ 4 -‬קבוצות שונות‬ ‫צמחים אנטי בקטריאלים המחסלים חיידקים‪,‬‬ ‫‪Echinacea‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬בפטיסיה‪ ,‬איסטיס‪.‬‬ ‫צמחים אנטי ויראליים המחסלים נגיפים‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬אכינצאה‪ ,‬אונקריה‪.‬‬ ‫צמחים אנטי פיטריתיים המטפלים בזיהומים פיטריתיים‪,‬‬ ‫‪Uncaria‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬פיטולקה‪ ,‬עלי ויטניה‪.‬‬ ‫צמחים אנטי פרזיטיים המשמידים טפילים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫מיני לענה‪ ,‬קליפת אגוז שחור‪.‬‬ ‫מנגנוני הפעולה של צמחים אלה מגוונים וכוללים‪ ,‬בין השאר‪ ,‬פגיעה‬ ‫ושיבוש של התהליכים המטאבוליים במיקרואורגניזמים הפתוגניים‪,‬‬ ‫‪Phytolacca‬‬ ‫וכתוצאה מכך הכחדתם‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪43‬‬  ‫תגובה דלקתית‬ ‫ואיקוסנואידים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪44‬‬  ‫תגובה דלקתית ואיקוסנואידים‬ ‫‪LTB5‬‬ ‫‪LTB4‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪45‬‬  ‫תגובה דלקתית‬ ‫ואיקוסנואידים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪46‬‬  ‫נוגדי דלקת‬ ‫בודדו מגוון של תרכובות פיטו‪-‬כימיות נוגדות דלקת מצמחים שונים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חומצה בוזוולית מגומי הלבונה‪ ,‬כורכומין משורש הכורכום‪ ,‬אזולנים‬ ‫מפרח הקמומיל‪ ,‬נגזרות של החומצה הסליצילית מקליפת עץ הערבה‪.‬‬ ‫הוגדרו מגוון של מנגנונים בהם צמחים מעכבים את התהליך הדלקתי‪ ,‬אך למרות‬ ‫כל הנאמר יש לזכור כי ברפואת הצמחים‪ ,‬להבדיל מהרפואה המודרנית‪ ,‬איננו‬ ‫בהכרח מעונינים לעצור את התהליך הדלקתי‪ ,‬מכיוון שתהליך זה‪ ,‬במובן‬ ‫מסוים‪ ,‬משרת את צרכי האורגניזם‪.‬‬ ‫הצמחים נוגדי הדלקת משמשים בד"כ בשלב האקוטי‪ ,‬כאשר יש צורך להקל‬ ‫בתסמינים דוגמת כאב‪ ,‬נפיחות ופגיעה בתפקוד‪ ,‬כאשר בשלב הכרוני של מחלות‬ ‫דלקתיות נעדיף צמחים מקבוצת האלטרטיבים אשר מפנים רעילות אשר היא‬ ‫הינה הסיבה הראשונית לחוסר האיזון אשר הוביל את הגוף להפעיל תגובה דלקתית‬ ‫בניסיון לפתור את אותו חוסר איזון‪.‬‬ ‫‪Boswellia‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪47‬‬  ‫מזינים ומשקמים‬ ‫טוניק‪ /‬מחזקים ורסטורטיבים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪48‬‬ ‫את הצמחים בקבוצה זו ניתן להגדיר בכמה אופנים‬ ‫החלוקה הראשונית הינה לשניים וכוללת צמחים‬ ‫הפועלים על כל האורגניזם וצמחים הפועלים‬ ‫כמזינים למערכות איבר ספציפיות‪.‬‬ ‫הצמחים הפועלים באופן כולל נחלקים לתת‬ ‫הקבוצות הבאות‪:‬‬ ‫צמחים מזיני‪/‬מאתני צ'י‬ ‫צמחים מזיני‪/‬מאתני דם‬ ‫צמחים מזיני‪/‬מאתני יין‬ ‫ישנם עוד מזינים )מאתני יאנג( אך נסתפק‬ ‫באלו בשלב זה‬ ‫‪49‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬  ‫צמחים הפועלים על מערכות איבר ספציפיות‬ ‫מוגדרים במינוח טרופורסטורטיב )‪ (Trophorestorative‬מונח האומר‪,‬‬ ‫בתרגום חופשי‪ ,‬צמחים המשיבים את מצבו התזונתי של האיבר לתקנו‪.‬‬ ‫הצמחים הנ"ל לא בהכרח מכילים תרכובות מזינות כשלעצמן ולעתים אך‬ ‫ישפרו את זרימת הדם הנושא את חומרי התזונה אל האיבר‪.‬‬ ‫עוד נמצא תחת ההגדרה הכללית של צמחים "מזינים ומשקמים" את‬ ‫הצמחים הממריצים אשר אם כי אינם מזינים באופן מובהק את האיבר‪,‬‬ ‫הרי הם משפרים את תזונתו ותפקודו ע"י שיפור השליטה העצבית על‬ ‫האיבר ואספקת הדם אליו כנאמר‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪50‬‬  ‫מזיני‪/‬מאתני צ'י )מתקתקים יבשים וחמימים(‬ ‫כפי ששמתם לב המינוח כאן לקוח מהרפואה הסינית המסורתית אשר ע"פ עקרונותיה‬ ‫צמחים המשפרים את תפקוד מערכת העיכול ומערכת הנשימה והמזינים את ה"‬ ‫טחול" וה"ריאה"‪ ,‬ישפרו את תפקוד מנגנוני ייצור האנרגיה בגוף‪ ,‬ולכן ההשפעה‬ ‫הכללית שלהם על האורגניזם תהיה העצמת מלאי האנרגיה שלו‪.‬‬ ‫תחת קבוצה זו אנו מוצאים גם צמחים המוגדרים כאדפטוגנים‪ ,‬דוגמת סוגי הג'ינסנג‬ ‫השונים‪ ,‬ניתן להציגם גם תחת קטגוריית המאזנים‪.‬‬ ‫הצמחים הנ"ל מטפלים במצבים המאופיינים בחוסר וחולשה והנעים בין סימפטומים‬ ‫שכיחים של עייפות‪ ,‬חולשה‪ ,‬חוסר תאבון וקוצר נשימה למצבים פתולוגים מובהקים דוגמת‬ ‫תסמונת העייפות הכרונית )‪.(CFS‬‬ ‫פעמים רבות‪ ,‬השילוב בין חיזוק צ'י הריאה והטחול‪ ,‬יאפשר גם את חיזוק הצ'י המגן‪,‬‬ ‫הלא הוא המקבילה למערכת החיסון‪ ,‬זאת יותר בכיוון המניעתי של מחלות זיהומיות‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬שורש טיון‪ ,‬שורשי מיני ג'ינסנג שונים‪ ,‬שורש קודונופסיס‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪51‬‬  ‫מזיני‪/‬מאתני דם )מתקתקים‪ ,‬חריפים לעיתים‪ ,‬לחים לעיתים(‬ ‫גם מינוח זה לקוח מהרפואה הסינית המסורתית‪.‬בחלקו הוא אכן‬ ‫כולל צמחים המכילים ברזל ומשמשים לטיפול באנמיה‪ ,‬עם‬ ‫זאת עצם המונח "דם" ברפואה הסינית הנו רחב הרבה יותר‬ ‫מאשר ההתייחסות המודרנית לנוזל האדום הזורם בכלי הדם‪.‬‬ ‫מצבים שונים המוגדרים ברפואה הסינית כמצבים של חוסר דם‪,‬‬ ‫תקיעות דם ועימדון של דם והקוראים לשימוש בצמחים המחזקים‬ ‫ומזינים את הדם )המינוח העברי הקרוב ביותר לרוח הראייה‬ ‫הסינית יהיה "מעצימי דם"( כוללים מגוון של סימפטומים‪ ,‬חלקם‬ ‫נפשיים וחלקם פיזיים‪ ,‬אשר מבחינת הרפואה המודרנית אינם‬ ‫קשורים כלל ועיקר לדם‪.‬סימפטומים אלה עשויים לכלול הפרעות‬ ‫מחזור‪ ,‬הפרעות שינה‪ ,‬חרדות ודפיקות לב ‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬שורש אנג'ליקה סינית‪ ,‬שורש רימניה מבושל‪ ,‬שורש‬ ‫ליגוסטיקום‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪52‬‬  ‫מזיני‪/‬מאתני יין )מתקתקים‪ ,‬לחים‪ ,‬ניטרלים(‬ ‫ע"פ הראייה המסורתית‪ ,‬היין כולל את נוזלי הגוף )לימפה‪ ,‬דמעות‪,‬‬ ‫הפרשות ריריות וכד'(‪ ,‬הדם‪ ,‬אשר בו דנו קודם‪ ,‬ואת התמצית )מינוח סיני‬ ‫המקביל לחומרים שונים אשר מבחינת המדע המודרני אין בהכרח קשר‬ ‫ביניהם‪ ,‬דוגמת הזרע‪ ,‬מח העצם והחומר הגנטי(‪.‬‬ ‫מעניין יהיה לראות שחלק מהצמחים המוגדרים ברפואה הסינית כמזיני יין‪,‬‬ ‫הגדרה הנשמעת כמבטיחה‪ ,‬יוגדרו ע"פ השיטה המערבית מודרנית בסה"כ‬ ‫כצמחים ריריים – מוצילגניים‪ /‬מרככים או ע"פ המינוח המקצועי הלועזי‬ ‫‪ ,Demulcents‬צמחים אשר בהרכבם הכימי ופעילותם אינם מן‬ ‫המורכבים ואנו נתייחס אליהם מאוחר יותר בדיון בצמחים בעלי פעילות‬ ‫והשפעה מקומית אשר משמשים בעיקר לטיפול סימפטומטי‪.‬‬ ‫במהלך הלימודים נמצא שיש עוד "מזיני יין" בעלי פעילות רפואית מורכבת‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬שורש אספרגוס‪ ,‬שורש אלתאה )נטופית(‪ ,‬פרחי תלתן‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪53‬‬  ‫הצמחים המזינים והמשקמים הספציפיים בד"כ יוגדרו בשם מערכת האיבר‬ ‫עליה הם משפיעים בתוספת הסיומת ‪.Restorative‬‬ ‫דוגמאות בולטות הינן‪:‬‬ ‫‪ – Cardio-restoratives‬עוזרר‬ ‫‪ – Hepato-restoratives‬זרעי גדילן‬ ‫‪ – Nervine-restoratives‬ורבנה‬ ‫‪ – Genito-urinary-restoratives‬סרנואה‬ ‫והדוגמאות הנן רבות‪.‬‬ ‫כפי שצוין‪ ,‬גם את קבוצת הממריצים ניתן להגדיר כתת קבוצה של הצמחים המזינים‬ ‫והמשקמים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪54‬‬  ‫ממריצים‬ ‫לצמחים בקבוצה זו פעילויות מגוונות‪ ,‬אך משותפת להם התכונה של‬ ‫המרצת מחזור הדם )ממריץ מחמם‪ /‬מניע( והפעילות העצבית‬ ‫)ממריץ עצבי(‪.‬חלק גדול מהם הנם ארומטיים ומכילים שמנים נדיפים‪,‬‬ ‫כאשר אלה נותנים לצמח את ההשפעה הממריצה‪.‬‬ ‫לאחדים מהצמחים בקבוצה זו איכות חמה והם ממריצים בעיקר את‬ ‫מחזור הדם – קינמון לדוגמא‪ ,‬בעוד שאחרים משפיעים בעיקר על‬ ‫מערכת העצבים והמרצת זרימת הדם הנה משנית – למשל רוזמרין‪.‬‬ ‫הצמחים השייכים לקטגוריה זו משמשים לטיפול במצבים המאופיינים‬ ‫בליקוי באספקת הדם הפריפרית וחולשה של תפקוד מערכת‬ ‫העצבים‪.‬הם מתאימים בעיקר לטיפול באנשים חיוורים‪ ,‬הרגישים לקור‬ ‫ונוטים לאפאתיה וחולשה כללית‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪55‬‬  ‫ממריצים‬ ‫חלק גדול מהצמחים בקבוצה זו משמשים כתבלינים פיקנטיים‪ ,‬ניתנים‬ ‫ללקיחה לתקופות ארוכות כחלק מהתזונה ומיועדים למניעת מחלות‬ ‫המאופיינות בקור ולחות‪ ,‬בעוד שאחרים הנם בעלי פעילות נמרצת יותר‬ ‫ומיועדים לטיפול במצבים פתולוגיים קונקרטיים דוגמת פגיעה‬ ‫באספקת הדם לגפיים והפריפריה כתוצאה מתהליכים טרשתיים‬ ‫וסוכרתיים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪56‬‬ ‫צמחים הממריצים באופן ישיר את מערכת העצבים המרכזית ידונו במקום‬ ‫נפרד כאשר נדון בצמחים בעלי השפעה על מערכת העצבים המרכזית‬ ‫)‪.(Nervines‬‬ ‫המינוח הלועזי לקבוצת הממריצים הנו ‪ ,Stimulants‬כאשר מינוח זה ישמש כסיומת‬ ‫להגדרת המערכת או התפקוד הספציפי עליהם הצמח משפיע‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬ ‫‪ Nervine stimulants‬כממריצים למערכת העצבים למשל קפה‬ ‫‪ Musculo-skeletal stimulants‬המשפיעים על מערכת השלד למשל פלפלת‬ ‫‪ Cardio-vascular stimulants‬בעלי השפעה ממריצה על המערכת הקרדיו‪-‬‬ ‫וסקולרית למשל עוזרר‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪57‬‬  ‫מאזנים‬ ‫‪58‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪59‬‬  ‫בקטגוריה זו נדון בקבוצת הצמחים מניעי הצ'י ובקבוצת הצמחים‬ ‫האדפטוגנים‪.‬‬ ‫קבוצות נוספות יכולות להיכנס תחת הגדרה זו מכיוון שכל פעילויות‬ ‫הצמחים‪ ,‬בין אם הן יותר פעילויות של סילוק ובין אם באופיין הן יותר של‬ ‫הזנה‪ ,‬מיועדות בסופו של דבר להביא את האורגניזם לאיזון‪ /‬הרמוניה‪.‬‬ ‫צמחים מניעי צ'י ‪ /‬נוגדי עווית‬ ‫ההגדרה המודרנית הנה ‪ , Anti-spasmodics‬היינו‪ ,‬נוגדי עווית‪.‬‬ ‫חומרים אלה מוגדרים כך בשל יכולתם לגרום להרפיה של שרירים‪.‬‬ ‫הגדרה זו היא צרה ואינה משקפת באופן שלם את פעילותם של הצמחים‬ ‫הנ"ל‪ ,‬מכיוון שלמרות העובדה שהמדע המודרני מגדיר מצב עוויתי‬ ‫כמתרחש אך ורק ברקמה השרירית‪ ,‬העמדה של הרפואה המסורתית‬ ‫מעט שונה‪.‬על פי השקפה זו‪ ,‬כל אחת מרקמות הגוף וכן כל אחד‬ ‫מתפקודי המערכות השונות יכול להימצא במצב של יתר פעילות‪,‬‬ ‫היינו עווית‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪59‬‬  ‫צמחים מניעי צ'י ‪ /‬נוגדי עווית‬ ‫גם רקמה בלוטית‪ ,‬רקמה רירית ואפילו העור יכולים להימצא במצב‬ ‫של היפר טונוס ועווית‪ ,‬כמו גם התפקודים הנפשיים והמנטליים‪ ,‬כאשר‬ ‫כאן המקבילה לעווית ברובד הפיזי תתבטא ברובד המנטלי והנפשי‬ ‫בתופעות דוגמת מחשבות כפייתיות ועצבנות בהתאמה‪.‬‬ ‫צמחים אלה מוגדרים ברפואה המסורתית כמניעי צ'י‪ ,‬מכיוון שעל‬ ‫ידי הפעילות של הרפיית התווך בו נע הצ'י‪ ,‬יהיו אלה העצבים‪ ,‬כלי‬ ‫הדם או אחרים‪ ,‬הם מאפשרים זרימה חלקה ורציפה של אנרגית‬ ‫החיים‪ ,‬להלן צ'י‪.‬‬ ‫ניתן לסכם ולומר‪ ,‬כי בכל פעם שנראה עווית‪ ,‬פעילות עודפת של‬ ‫בלוטה‪ /‬איבר‪ /‬מערכת ואף הגדלה של איבר )גויטר למשל( או‬ ‫חסימות‪ ,‬נמצא שיש תקיעות בזרימת האנרגיה ונרצה לעודד זרימה‬ ‫חלקה ע"י הנעה של צ'י‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪60‬‬  ‫צמחים מניעי צ'י ‪ /‬נוגדי עווית‬ ‫הסיבה למקם צמחים אלו תחת הקטגוריה של מאזנים נובעת מהעובדה‬ ‫שכאשר אנרגית החיים נעה באופן חלק בין האיברים והרקמות‬ ‫השונות‪ ,‬האורגניזם מתפקד באופן מאוזן ויעיל יותר‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬ניתן למקם קבוצה זו גם בין הצמחים המסלקים‪ ,‬מכיוון‬ ‫שתקיעות של צ'י תיתן תמונה קלינית של עודף‪ ,‬המתבטא בעווית‪,‬‬ ‫ולכן שיפור זרימת האנרגיה יסלק את סימני העודף‪ ,‬אך אנו בחרנו למקם‬ ‫את הקבוצה הנידונה תחת הכותרת של המאזנים‪ ,‬מכיוון שאין כאן‬ ‫סילוק ממשי אל מחוץ לגוף‪ ,‬אלא יותר השפעה המאפשרת חלוקה‬ ‫וזרימה הרמונית של מלאי האנרגיה בגוף‪ ,‬דבר אשר מונע מצב בו‬ ‫בנקודה מסוימת תצטבר כמות גדולה של אנרגיה‪ ,‬היינו עווית‪ ,‬כאשר‬ ‫באזור אחר בגוף יהיה מצב של חוסר פעילות‪ ,‬או היפוטונוס‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪61‬‬  ‫כמו בקטגוריות קודמות‪ ,‬גם כאן נמצא צמחים עם השפעה בעלת אופי מערכתי יותר‬ ‫וצמחים בעלי השפעה מובהקת יותר על מערכות ספציפיות‪.‬‬ ‫צמחים נוגדי עווית המשפיעים על כלי הדם נקראים ‪ ,Vasodilators‬משמע מרחיבי‬ ‫כלי דם‪ ,‬לדוגמא‪ :‬לאונורוס ואכילאה‪.‬‬ ‫צמחים בעלי השפעה נוגדת עווית על הסמפונות נקראים ‪,Bronchodilators‬‬ ‫משמע מרחיבי סמפונות ודנו בהם בקטגוריית המכייחים‪.‬‬ ‫צמחים המטפלים בעוויתות של מערכת הרבייה הנשית ובכאבי מחזור כמו גם‬ ‫במצבים עוויתיים של שלפוחית השתן‪ ,‬יוגדרו כ‪Genito-urinary -‬‬ ‫‪.spasmolytics‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬קוהוש שחור‪ ,‬מורן‪.‬‬ ‫צמחים בעלי השפעה כוללת יותר אשר פועלים כנוגדי עווית כלליים ע"י עיכוב‬ ‫פעילות עצבית במערכת העצבים האוטונומית הוגדרו באופן מסורתי כ‪General-‬‬ ‫‪ relaxents‬בשל השפעתם המרגיעה הכוללת‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪62‬‬  ‫אדפטוגנים‬ ‫התרגום המילולי של המונח המתאר את פעילותם של צמחים‬ ‫אלה הנו שיפור האדפטביליות‪ ,‬או בעברית שיפור העמידות‬ ‫ויכולת ההסתגלות‪.‬‬ ‫לצמחים בקטגורייה זו השפעה על בלוטת האדרנל והם משפרים‬ ‫את מה שמוגדר כתגובה האדרנלית לסטרס‪.‬‬ ‫מצבי דחק ממושכים גורמים להתשה של בלוטת האדרנל‬ ‫וכתוצאה מכך למגוון של ליקויים כרוניים המאופיינים‬ ‫במקרים רבים בתהליכים דלקתיים כרוניים ורגישות מוגברת‬ ‫להשפעתם של גורמים מזהמים פתוגניים‪ ,‬מכיוון שיכולת‬ ‫ההתנגדות של הגוף נפגעת כתוצאה משחיקה זו‪.‬‬ ‫צמחים אלה משפרים גם את היכולת הפיזית והמנטלית‪ ,‬אם כי‬ ‫להשפעה זו מתייחסים בד"כ כהשפעה מאתנת )ראה צמחים‬ ‫מאתנים(‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪63‬‬  ‫אדפטוגנים‬ ‫צמחים אלו‪ ,‬כקבוצה‪ ,‬ישפיעו לטובה על יותרת הכלייה‬ ‫והמערכת ההורמונלית ככלל‪ ,‬על מערכת החיסון ועל‬ ‫מערכת העצבים‪.‬פעילותם מולטיסיסטמית ולעיתים תוגדר‬ ‫כמשפיעה על ציר היפופיזה‪-‬היפותלמוס‪-‬אדרנל‪.‬‬ ‫המשותף מבחינה כימית לצמחים האדפטוגנים היא ההמצאות‬ ‫של תרכובות פיטו‪-‬כימיות הנקראות ספונינים‬ ‫טריטרפנואידיים או ספונינים סטרואידיאליים‪.‬לתרכובות‬ ‫אלו מבנה מולקולרי הדומה מאוד למבנה של הורמוני יתרת‬ ‫הכליה‪ ,‬למשל קורטיזול‪ ,‬ויש להם השפעה מורכבת על בלוטה‬ ‫זו אשר ניתן להגדירה כהשפעה תומכת ומאזנת‪.‬‬ ‫ניתן לאמר כי הם פועלים ברמה ההורמונלית על ציר היפופיזה‪-‬‬ ‫היפותלמוס‪-‬אדרנל‬ ‫צמחים אלו הנם בעלי השפעה על ‪ 3‬מערכות האדפציה‬ ‫שלנו‪ :‬הורמוני דחק‪ ,‬מערכת העצבים‪ ,‬מערכת החיסון‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪6445‬‬  ‫אדפטוגנים‬ ‫הצמחים בקבוצה זו משמשים בטיפול במחלות רעלניות דלקתיות כרוניות‪ ,‬כנוגדי‬ ‫דלקת‪ ,‬כמו גם לשיפור העמידות והיכולת האתלטית‪.‬‬ ‫דוגמאות בולטות לצמחים אדפטוגנים הינן‪:‬‬ ‫השורשים של מיני ג'ינסנג שונים‪ ,‬שורש ויטניה‪ ,‬פטריית ריישי‪ ,‬עלים של גוטו קולה‪.‬‬ ‫‪Ashwagandha‬‬ ‫‪Ginseng‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪65‬‬  ‫עתה‪ ,‬לאחר שסיימנו להגדיר את שלושת החלוקות העיקריות‪ ,‬נעסוק‬ ‫בקבוצות פעילות נוספות אשר למרות שניתן להגדירן תחת אחת משלושת‬ ‫ההגדרות הכלליות בהן פתחנו‪ ,‬נעדיף שוב מטעמי נוחות להגדירן בנפרד‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪66‬‬  ‫צמחים המשפיעים על‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪67‬‬  ‫גם כאן נמצא צמחים בעלי אופי תומך‬ ‫ומזין יותר לצד צמחים אשר פעילותם הנה‬ ‫בעיקרה עיכוב פעילות עצבית אשר הנה‬ ‫מקבילה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬לפעילות מנקזת‬ ‫ומסלקת ברובד הפיזי‪.‬‬ ‫נמצאים גם בקטגוריה זו אותם צמחים‬ ‫מזינים אשר הגדרנו קודם במינוח‬ ‫‪.Nervine restoratives‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪68‬‬  ‫צמחים המעכבים פעילות עצבית‬ ‫תחת הגדרה זו נמצא פעילויות שונות המוגדרות בד"כ בסדר עולה של עצמת‬ ‫פעילות כדלקמן‪:‬‬ ‫‪ Tranquilizer‬מרגיע קל אשר אינו פוגע בערנות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ולריאן‪.‬‬ ‫‪ Sedative‬מרגיע‪ ,‬לטיפול בעצבנות‪ ,‬חוסר שקט ולהשריית רוגע כללי‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫קאוה‪.‬‬ ‫‪ Anxiolytic‬לטיפול בחרדות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פרג קליפורניה‪.‬‬ ‫‪ Hypnotic‬משרה שינה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כשות‪.‬‬ ‫‪ Anodyne‬משכך כאבים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬יסמין צהוב‪.‬‬ ‫באופן מעשי ההבדל בעצמת הפעילות נעוץ במקרים רבים במינון של הצמח‪,‬‬ ‫כאשר ככל שהמינון עולה עצמת הפעילות עולה גם כן‪ ,‬לדוגמא‪ :‬במינון נמוך לשורש‬ ‫הולריאן השפעה מרגיעה קלה‪ ,‬במינון גבוה מעט יותר יגרום להרגעה משמעותית‬ ‫ואף לפגיעה בערנות עד כדי גרימת שינה וכשנעלה את המינון עוד יותר נקבל‬ ‫השפעה נוגדת עווית ומשככת כאבים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪69‬‬  ‫צמחים הממריצים פעילות עצבית‬ ‫כאן נמצא צמחים בעלי פעילות מגוונת‪ ,‬חלקם כאלה המכילים קפאין ותרכובות‬ ‫דומות‪ ,‬חלקם המכילים שמנים נדיפים וכן צמחים המכילים תרכובות פיטו‪-‬‬ ‫כימיות שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫ככלל ניתן לומר שהצמחים בקטגוריה זו ממריצים את פעילות מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‪ ,‬גורמים לעוררות והמרצה של פעילות מנטלית ובמינון עודף עלולים‬ ‫לגרום לרגיזות וחוסר שקט‪.‬‬ ‫צמחים אלה גם מוגדרים לעיתים ע"פ המינוח המודרני כמרוממים‪ /‬נוגדי דיכאון‬ ‫)‪.(Anti-depressents‬‬ ‫דוגמאות אופייניות הן אגוז קולה‪ ,‬דמיאנה וגוארנה‬ ‫‪Turnera‬‬ ‫‪Cola vera‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪70‬‬  ‫צמחים המזינים ומאזנים את מערכת העצבים‬ ‫כפי שנאמר‪ ,‬צמחים אלה מוגדרים כ‪.Nervine trophorestoratives -‬‬ ‫ניתן למצוא כאן חלק מאותם אדפטוגנים אשר הזכרנו דוגמת ג'ינסנג וגוטו קולה‪,‬‬ ‫כמו גם צמחים אשר אינם מכילים תרכובות טריטרפניות ואשר מנגנון הפעולה‬ ‫שלהם שונה‪.‬‬ ‫הצמחים בקבוצה זו מטפלים בתשישות נפשית ומנטלית כמו גם במצבי דיכאון‬ ‫וסטרס מתמשך‪.‬‬ ‫דוגמאות אופיניות פרע‪ ,‬קערורית‪ ,‬ורבנה רפואית‪.‬‬ ‫‪Verbena‬‬ ‫‪Hypericum‬‬ ‫‪Scutellaria baicalensis‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪71‬‬  ‫צמחים המשפיעים על‬ ‫המערכת האנדוקרינית \‬ ‫הורמונאלית‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪72‬‬  ‫קיימים צמחים רבים המשפיעים באופנים שונים על תפקודים‬ ‫שונים של המערכת האנדוקרינית‪ ,‬אין זה המקום להיכנס לדיון‬ ‫מעמיק בהשפעות אלה‪ ,‬כיוון שהנן מורכבות ביותר‪.‬‬ ‫נציג פעילויות אלו בקצרה‪.‬‬ ‫גם לצמחים אלו ניתן להתייחס כאל ‪.restoratives‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪73‬‬  ‫בלוטת יתרת המוח‬ ‫השפעתם של צמחים שונים באופן ישיר על בלוטה זו עדיין‬ ‫לוט בערפל‪ ,‬אך קיים תיעוד לפעילות שכזו‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬נמצא כי פירות הצמח שיח אברהם מצוי )‪(Vitex‬‬ ‫משפיעים על ההיפותלמוס ויתרת המוח וגורמים להגברת‬ ‫הפרשה של ההורמון ‪ LH‬ולעיכוב הפרשת ‪ ,FSH‬ובאופן זה‬ ‫משפיעים על תפקוד מערכת הרבייה הנשית‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪74‬‬  ‫בלוטת המגן )תריס(‬ ‫בלוטה זו עשויה לסבול מליקויים תפקודיים ואורגניים אשר‬ ‫מטעמי נוחות יוגדרו כאן כמצבים של יתר פעילות ושל תת‬ ‫פעילות‪.‬לצמחים שונים יש השפעה הממריצה את פעילות‬ ‫הבלוטה ולצמחים אחרים השפעה המעכבת את פעילות‬ ‫הבלוטה‪.‬‬ ‫לדוגמא מליסה מעכבת את פעילות הבלוטה בעוד שהאצה‬ ‫למינריה ממריצה את פעולתה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪75‬‬  ‫בלוטת יתרת הכליה‬ ‫צמחים הפועלים באופן ישיר על הבלוטה נמצאים בקטגוריה‬ ‫של האדפטוגנים‪.‬צמחים אלה מכילים ספונינים‬ ‫סטרואידיאליים הדומים במבנה שלהם ובפעילותם‬ ‫לסטרואידים האנדוגנים‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪76‬‬  ‫מערכת הרבייה‬ ‫יהיה זה מעבר להיקפו של חיבור זה לדון בכל האספקטים של השפעתם של הצמחים על‬ ‫מערכת הרבייה הנשית והגברית‪ ,‬נציין רק כי לצמחים שונים השפעה על הפוריות והתפקוד‬ ‫המיני‪.‬קיימים צמחים ספציפיים לטיפול בבעיות דוגמת תסמונת קדם ווסתית‪ ,‬תסמונת גיל‬ ‫המעבר ולטיפול בהפרעות פוריות‪.‬‬ ‫מכונים גם מאזנים‪ /‬מזינים את המערכת ההורמונלית הנקבית או מקדמי אסטרוגן‪/‬‬ ‫פרוגסטרון או מקדמים ומסדירים מחזור חודשי‬ ‫דוגמאות אנג'ליקה סינית להפרעות מחזור וקוהוש שחור לגיל המעבר‪.‬‬ ‫בצד הגברי של המתרס‪ ,‬נמצא צמחים המטפלים בבעיות של זקפה‪ ,‬כמו גם צמחים המטפלים‬ ‫בספירות זרע נמוכות והפרעות פוריות של הגבר‪ ,‬לצד צמחים המטפלים בבלוטת הערמונית‪.‬‬ ‫יכונו גם מאזנים ומזינים מערכת הורמונלית זכרית או משפרי תפקוד מיני ועוד‬ ‫דוגמאות דמיאנה‪ ,‬אפימדיום‪ ,‬סרנואה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪77‬‬  ‫צמחים לסינדרום ‪ - X‬הסינדרום המטאבולי‬ ‫הטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים‬ ‫הצמחים הפועלים ברובד זה מוגדרים‬ ‫כהיפוכולסטרולמיים והיפוליפידמיים בהתאמה‪.‬‬ ‫מנגנוני הפעולה שלהם עדיין לא מובנים לחלוטין‪ ,‬אך בד"כ‬ ‫תהיה להם השפעה ממריצה על פעילות הכבד‪ ,‬המופקד‬ ‫על מטבוליזם של שומנים וייצור כולסטרול‪ ,‬ולא בלתי שכיח‬ ‫למצוא בהם חומרים בעלי מבנה סטרואידיאלי אשר‬ ‫עשויים להשפיע על מטבוליזם של שומנים וכולסטרול‪.‬‬ ‫‪Cynara‬‬ ‫דוגמאות גוגול‪ ,‬ארכובית סינית‪ ,‬ארטישוק ‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪78‬‬  ‫הטיפול הצמחי בסוכרת‬ ‫הצמחים הרלוונטים כאן מוגדרים כאנטי‪-‬דיאבטיים והיפו‪-‬‬ ‫גליקמיים‪.‬‬ ‫הם פועלים במנגנונים שונים‪ ,‬אך ההשפעה הסופית שלהם‬ ‫היא שיפור תפקוד הלבלב‪ ,‬שיפור ניצולת‪ /‬פעילות‬ ‫האינסולין או הפחתה לעמידות לאינסולין והפחתת‬ ‫רמות הסוכר בדם‪.‬‬ ‫‪Trigonella‬‬ ‫דוגמאות ג'ימנמה‪ ,‬גנודרמה‪ ,‬חילבה‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪79‬‬  ‫ישנן עוד השפעות נוספות בהקשר האנדוקריני‪ ,‬אך‬ ‫נסתפק באלו‪.‬מעבר לאותן הגדרות כלליות בהן‬ ‫עסקנו עד רגע זה‪ ,‬ישנן מגוון של פעילויות רפואיות‬ ‫שאף על פי שניתן להגדירן תחת אחת מהקטגוריות‬ ‫הכלליות אשר הצגנו‪ ,‬היינו מסלקים‪ ,‬מזינים‬ ‫ומאזנים‪ ,‬נציג כל אחת מהן בנפרד ובקצרה‪.‬חלק‬ ‫מפעילויות אלה הינן בעלת אופי מערכתי ואחרות‬ ‫השפעתן מקומית יותר‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪80‬‬  ‫אחרים‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪81‬‬  ‫מצמתים‪/‬מכווצים )‪(Astringents‬‬ ‫צמחים אלו‪ ,‬ככלל‪ ,‬מכילים חומרים הנקראים טנינים‬ ‫או בעברית דבעון‪.‬חומרים אלה גורמים לדנטורציה‬ ‫של חלבונים ולשקיעתם על בתמיסה ולכן יוצרים‬ ‫מעין קרום עמיד על הרקמה הרירית של מערכת‬ ‫העיכול ובאופן זה משפרים את טונוס הרקמה‪.‬‬ ‫צמחים אלה מוגדרים גם לעיתים במינוח‬ ‫‪ Haemostatics‬היינו עוצרי דימום‪ ,‬מכיון שע"י‬ ‫הקרשת חלבוני הדם יעצרו שטף של דם‪ ,‬לעיתים הם‬ ‫מכונים גם ‪ Mucostatics‬בכדי לציין את יכולתם‬ ‫להפחית הפרשה רירית במערכות השונות‪.‬‬ ‫דוגמאות ברוש‪ ,‬הממליס‪ ,‬קליפת אלון‪.‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪82‬‬  ‫מרככים‪/‬מלחלחים )‪(Demulcents‬‬ ‫צמחים אלה מכילים ריר רב אשר בבואו במגע עם‬ ‫רקמות מגורות ומודלקות יש ביכולתו להקל על‬ ‫הגירוי‪ ,‬דנו בהם כבר כשהזכרנו את משלשלי הנפח‬ ‫והמכייחים המרככים‪ ,‬וחלקם יחשבו למאתני יין‪.‬‬ ‫‪Alcea‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪83‬‬  ‫ארומטיים‪/‬משפרי עיכול‪ /‬מפיגי גזים‬ ‫)‪(Carminatives‬‬ ‫הצמחים מקטגוריה זו מכילים ריכוז גבוה של שמנים‬ ‫נדיפים‪ ,‬אשר להם השפעה מגוונת על מערכת‬ ‫העיכול הכוללת המרצת ייצור אנזימים‪ ,‬הרפיה של‬ ‫המעיים ועוד וכתוצאה מכך הקלה בסימפטומים‬ ‫דוגמת גזים ונפיחות‪.‬‬ ‫טעמם לרוב יהיה פיקנטי‪ /‬חריף ומתקתק‬ ‫דוגמאות הל‪ ,‬אניס‪ ,‬זנגויל‪.‬‬ ‫‪Elettaria‬‬ ‫מנחים‪ :‬שחר שפירו‪ ,‬עדו קרן ומיכל קירש‪.‬כל הזכויות שמורות ©‬ ‫‪84‬‬  ‫מרירים‪/‬ממריצ