קינזיולוגיה PDF

**קינזיולוגיה** **קינזיולוגיה** = חקר התנועה / תורת התנועה\ קינזיו, או בכלל השורש הזה של קין / קינז זה שורש שמדבר על תנועה.\ לוגיה זה תמיד מדבר על חקר או תורה של תחום מסוים. המדען לא יודע ואז הוא חוקר ואז כל מה שהוא מגלה הוא כותב אותו וזה הופך להיות התורה של אותו תחום.\ \ מהי ההגדרה של תנועה?\ שינו...

**קינזיולוגיה** **קינזיולוגיה** = חקר התנועה / תורת התנועה\ קינזיו, או בכלל השורש הזה של קין / קינז זה שורש שמדבר על תנועה.\ לוגיה זה תמיד מדבר על חקר או תורה של תחום מסוים. המדען לא יודע ואז הוא חוקר ואז כל מה שהוא מגלה הוא כותב אותו וזה הופך להיות התורה של אותו תחום.\ \ מהי ההגדרה של תנועה?\ שינוי במקום\\מיקום\\מנח המתרחש במשך **זמן מסוים** ובאופן **יחסי** לנקודה כלשהי בסביבה.\ נפרק את ההגדרה הזאת לשלושה חלקים :שינוי **במקום** **מיקום** או **מנח**\ -**שינוי במקום:** אם אני עכשיו נמצא במקום שנקרא תל אביב ואז אני אהיה במקום שנקרא הרצליה שיניתי את המקום שלי, כנראה שהייתה פה תנועה. אותו דבר לגבי מיקום.\ -**שינוי במיקום:** 3 דברים אחד נמצא במיקום הראשון, אחד במיקום השני ואחד במיקום השלישי ואני מחליף את שתיים ושלוש שיניתי את המיקום שלהם.\ -**שינוי מנח:** האצבע שלי ישרה ועכשיו שיניתי את המנח שלה כופפתי את האצבע גם אז אני מדבר על תנועה.\ **\"המתרחש בזמן מסוים**\" - האם יכול להיות שאני מודד את הזמן של התנועה והזמן הוא אפס? כן או לא? כמובן שלא. אם הזמן הוא אפס, לא הייתה תנועה, תנועה חייבת להתרחש למשך זמן מסוים.\ **\" ובאופן יחסי לנקודה כלשהי בסביבה\"** - אם אין לי נקודת ייחוס מסוימת שאליה אני משווה את האובייקט שזז, אני לא יכול לדעת שהייתה תנועה.\ **לדוגמא:** הטלפון זז ימינה, אך הוא נמצא על רקע שחור והמצלמה שמצלמת אותו זזה יחד איתו. במצב זה, הטלפון נראה כאילו הוא נשאר במרכז המסך, והרקע לא משתנה. לכן, הצופה לא יכול לדעת שהטלפון זז, כי הוא לא רואה שינוי ביחס לנקודת ייחוס חיצונית.\ \ **חשיבות הידע של הקינזיולוגיה :**\ יש הבדל מאוד משמעותי בין אדם שמבין תנועה לבין אדם שלא.\ בביצוע של תרגיל, בדרך כלל יש פער בין הרצוי למצוי / שאני רוצה לבצע תנועה כלשהי אני יודעת איך היא צריכה להיות אבל אני לא מצליחה לבצע אותה כמו שאני רוצה.\ מי שמבין תנועה באמת, ידע להגיד למה נוצר הפער בין הרצוי למצוי (למה המתאמן לא מצליח) ואז לדייק איזה תרגיל הכי נכון ומתאים.\ \ כשמדברים על תנועה בגוף, חשוב להבין מהם מוקדי התנועה העיקריים והלאו אזורים מאפשרים תנועה חופשית. מוקדים אלו הם **מפרקים הסינוביאליים** (יש 3 סוגי מפרקים -- סינובייאלים, סחוסיים, סיביים) שבהם מתאפשרת תנועה משמעותית וחופשית (קרסוליים, מפרקי הכתף, מרפקים, ברכיים, מפרקי כף היד..)\ **ישנם 6 סוגים של מפרקים סינאובליים:** המבנה המפרק הוא זה שקובע את אפשרויות התנועה -- לכל מפרק יש מבנה אנטומי ייחודי שמאפשר תנועה מסוימת בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים של הגוף : הדלת מחוברת למשקוף באמצעות צירים שמאפשרים לה לנוע רק בכיוון אחד -- קדימה ואחורה, כמו פתיחה וסגירה. באותו צורה, מפרק הציר בגוף, כמו הברך או המרפק, מאפשר תנועה דומה מאוד: כיפוף ויישור בלבד, קדימה ואחורה. אין למפרקים אלו את היכולת לבצע תנועה סיבובית או תנועה לצדדים, בדיוק כמו הדלת שלא יכולה להסתובב על צירה או לנוע הצידה -- היא פשוט נעה בקו ישר על ציר אחד. **אוסטאוקינמטיקה\ ** **אוסטאוקינמטיקה\ אוסטאו / אוס/ אוסטום =** עצם**\ קינמטיקה =** תחום שמתאר את התנועה -- לתאר תנועה ולא להסביר את הגורמים לתנועה או את הכוחות לתנועה, אלא רק [לתאר אותה]. כשאתם רואים בן אדם רץ ואתם אומרים הוא רץ במהירות X הזמן שלקח לו לעבור ממקום למקום היה Y והכתף שלו עושה 30 מעלות של כפיפה, והירך שלו עשתה 40 מעלות של פשיטה -- רק תיאור. **אוסטאוקינמטיקה = תיאור תנועת העצמות אחת ביחס לשנייה\ -** תנועת הרדיוס והאולנה ביחס לאומרוס / תנועת הסקפולה ביחס לבית החזה**\ המפרקים הסינוביאליים שלנו יכולים לנוע ב-3 מישורי תנועה :**\ **1. מישור סגיטלי (כמו חץ) - מאחורה לקדימה / מקדימה לאחורה -\ 2. מישור קורנלי (כמו כתר/ קורונה) - הצידה / מצד לצד -**\ 3. **מישור הוריזונטלי** **- אופקי - סיבובי / רוחבי -** מישור התנועה הראשון נקרא **המישור הסגיטלי**- - משהו שבתנועה שלו הוא הולך מאחורה לקדימה -- [לדוגמא] : הראש יכול לנוע ב-3 מישורי תנועה אך במישור הסגיטלי אם יש לי שני קירות שצמודים לראש מהצדדים שלו אני כבר לא יכול לעשות לא רוצה. ואני גם לא יכול לעשות לא. הדבר היחיד שאני אוכל לעשות זה **כן**. אני אוכל להזיז את הראש אחורה וקדימה. אני לא אוכל להזיז אותו לצדדים כי יש לי קירות בצדדים שמגבילים את התנועה. **תיאור התמונה/ התנועה :** הצהוב במרכז זה העצם. החומים שבצדדים זה קירות. ואם רוצים שזה יהיה עוד יותר מוגבל, אז אנחנו גם לוקחים את המקל הירוק שמחבר את שני הקירות אחת לשנייה ועובר דרך העצם (דרך האיבר שזז.)\ לאן הגליל הצהוב יכול לבצע תנועה סביב הציר של המקל הירוק שחוצה אותו ? כל מה שהוא יכול לעשות זה **תנועה קדימה ואחורה**. מישור התנועה השני נקרא **המישור הקורנלי** -- משהו שבתנועה שלו הולך הצידה / מצד לצד -\ שמות נוספים שאפשר לקרוא למישור זה: מישור פרונטלי - כי הכי נוח להסתכל עליו מהפרונט / מקדימה. מישור לטרלי כי לטרל זה צידי / צד. **תיאור התמונה/ התנועה :** הראש יכול לנוע ב-3 מישורי תנועה אך במישור הקורנלי יש קיר מקדימה וקיר מאחורה, אם יש לראש שלי קיר מקדימה וקיר מאחורה אני לא יכול לעשות כן - כי אני יתקע בקירות ואני גם לא יכול לעשות לא כי זה ישפשף לי את האף וזה יהיה לי לא נעים. מה שאני כן יכול לעשות, זה **לא רוצה**. לדמיין שיש לי קיר מלפני הפנים וקיר מאחורי הראש ובין הקירות האלה מחבר מקל , המקל הזה עובר דרך הראש שלי, הוא נכנס מהמצח ויוצא באזור האוקסיפיטלי מאחורה והוא מחבר את שני הקירות אחת לשנייה, שוב אחד לשני. ועכשיו כשהציר הזה עובר לי בתוך הראש כל מה שאני יכול לעשות עם הראש שלי = תנועות לצדדים. מישור התנועה השלישי נקרא **המישור הוריזונטלי** - ידוע גם כמישור **הטרנספרסאלי**, הוא מישור שמקביל לרצפה ולתקרה. תנועות במישור זה מתבצעות סביב ציר אנכי, כלומר, תנועות סיבוביות. לדוגמה, כאשר אדם מבצע תנועת סיבוב עם הכתף, הוא פועל במישור ההוריזונטלי. **תיאור התמונה/ התנועה :** הראש יכול לנוע ב-3 מישורי תנועה אך במישור הוריזונטלי יש תקרה ורצפה (גבולות המישור) מקל (הציר סביבו מתבצעות תנועות סיבוביות.) שמחבר ביניהם ועובר דרכם ולכן הראש לא יכול לעשות כן / לא רוצה אלא רק **לא**. במישור זה, תנועות מתבצעות בתנועת רוטציה סביב הציר האנכי. לדוגמה, כאשר הראש מסתובב מצד לצד, הוא מבצע תנועה במישור ההוריזונטלי. התנועה הזו יכולה להיות דומה לסיבוב של [אנשים שמכבים סיגריה /] [שווארמה] שמסתובבת סביב עצמה, כמו בורג או מברג. המישור ההוריזונטלי מאפשר להבין את התנועות הסיבוביות של איברים בגוף, כמו הראש, כאשר הוא מבצע תנועות כמו \"לא\" (סיבוב מצד לצד) ולא יכול לבצע תנועות כמו \"כן\" (קדימה ואחורה) במישור זה. **מישורים** **תנועות** **דוגמא - ראש** --------------------------------- --------------------------------------------------------------------------------------- ----------------- מישור סגיטלי מאחורה לקדימה / מקדימה לאחורה -- המישור שעובר מקדימה לאחור ומחלק את הגוף לימין ושמאל. כן מישור קורנלי / פרונטלי / לטרלי מצד למצד / הצידה - המישור שעובר מצד לצד ומחלק את הגוף לחלק קדמי ואחורי. לא רוצה המישור הוריזונטלי / הטרנספרסאלי אופקי / סיבובי - -- המישור שעובר אופקית ומחלק את הגוף לחלק עליון ותחתון. לא **איך לזכור?**\ סגיטלי = סגיטלי\" - \"סגיטה\" - קו אורך, כי הוא עובר לאורך הגוף.\ קורנלי = קורונלי\" יכול להזכיר \"כֶּתֶר\" (קורונה בלטינית), ובדיוק כמו כתר שיושב על הראש, המישור הזה מחלק את הגוף מקדימה לאחור כמו כתר היושב לרוחב הראש.\ הוריזונטלי = \"הוריזונטלי\" מזכיר את המילה \"אופק\" (הוריזונט), וממש כמו קו האופק, הוא מחלק את הגוף בין חלק עליון לחלק תחתון. אנחנו יכולים לראות את זה בספרים בצורה קצת שונה - למה קוראים לזה מישור?\ מישור זה מין פלטה / משהו שהוא ישר\ [לדוגמא]: לוח שטוח מרובע - הוא ישר ואני יכול להציב אותו במרחב איך שאני רוצה\ ואז דברים ינועו עליו לפי המישור -- מקדימה לאחורה / מצד לצד / בסיבוב (יהיו\ מקבלים לאותו מישור / לאותה תנועה) \ המקלות הירוקים שנמצאים בתוך המישורים נקראים צירים:\ כשיש ציר שהולך מקדימה אחורה יקראו לו ציר סגיטלי.\ כשיש ציר שהולך מצד לצד יקראו לו ציר פרונטלי / קורנלי / לטרלי\ כשיש ציר שהולך מלמעלה למטה, יקראו לו ציר הוריזונטלי /ורטיקלי, כלומר אנכי. המישורים עוזרים לנו להבין את הכיוון הכללי. לתת שמות לדברים, לעשות סדר\ אבל במציאות אנחנו לא באמת נעים בתוך מישורים. אנחנו נעים בתוך שילוב של מישורים.\ (דוגמאות של מישורים במצגת -- 10-13) **מפרקים ותנועותיהם\ \ מפרק המרפק:\ -**מורכב מ3 עצמות -- מרוס, אולנה ורדיוס**\ -**באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק המרפק שלנו? **רק במישור תנועה 1 -- מישור סגיטלי\ - איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ **1. פלקשיין / flexion -- כפיפה / כיפוף\ 2.אקצטיישן / exciton -- פשיטה / יישור\ **-** זה נכון שאני יכול לעשות תנועת כתף ולהביא את היד שלי למקום אחר במרחב, אבל המרפק עדיין\ נע במישור סגיטלי.**\ \ מפרק הקרסול :\ - מורכב מ-3 עצמות -- טיביה, פיבולה ותלוס\ -** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק הקרסול שלנו? **רק במישור תנועה 1 -- מישור סגיטלי\ - איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ **1. דורסי פלקשון / Dorsi Flexion -- לשחרר את הגז באוטו / פלקס\ 2.פלנטר- פלקשן / Plantar Flexion -- לוחץ על הגז באוטו / פונט **\ -** אם אדם עומד על הרצפה במנח האנטומי ואז עולה על קצות האצבעות, מה הוא עושה?\ פלנטר - פלקשן בקרסול. אם יש תנועות נוספות שאנשים מצליחים לעשות עם כף הרגל שלהם, סימן שהתנועות האלה לא נובעות מהקרסול הן נובעות ממפרקים אחרים. למה? כי לקרסול (לטלוס) יש מבנה של קירות בצדדים, כשיש קירות בצדדים אני מוגבל לתנועות קדימה ואחורה למישור סגיטלי , אז אין אפשרות לקרסול יותר מדי לשחק לכיוונים אחרים.**\ ** **מפרק סאב תלאר ג\'וינט / Subtalar Joint :\ -** מפרק בין הטלוס לקלקנאוס**\ **Sub = מתחת\ talar = טלוס\ = Jointמפרק**\ **למפרק Subtalar קוראים כך כי הוא ממוקם מתחת (באנגלית: sub)\ לעצם הטלוס (talus), שהיא אחת העצמות המרכזיות בכף הרגל.\ המפרק נוצר בין עצם הטלוס לבין עצם העקב (הקלקנאוס), ולכן נקרא Subtalar Joint --\ כלומר, \"המפרק שתחת עצם הטלוס\".**\ -** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק **Subtalar Joint**? **מישור קורנלי\ - איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?** **\ 1.** אין וורז\'ן / Inversion - תנועה שבה כף הרגל פונה פנימה, כך שסוליית כף הרגל מתקרבת למרכז הגוף. כשאני מרימה את הצד המדיאלי של כף הרגל.\ 2. אי וורשן **/** Eversion - תנועה שבה כף הרגל פונה החוצה, כך שסוליית כף הרגל מתרחקת ממרכז הגוף. כשאני מרימה את הצד הלטראלי של כף הרגל.**\ **-תנועות שנובעות מה- Subtalar Joint **[ולא]** מהקרסול **(מהצד- לצד)\ \ ** **מפרק Radio-Ulnar Joint / רדיו אולנר גו\'ינט\ -** חיבור שבין עצם הרדיוס (Radius) ועצם האולנה (Ulna) באמה **--\ **הלאו המפרקים הסינוביאליים של האמה (אחד פרוקסימלי ואחד דסטלי)\ הם אלה שמאפשרים תנועה בין עצם הרדיוס לעצם האולנה.\ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק Radio-Ulnar Joint? **תנועות מיוחדות\ **המפרקים האלה נעים במישור שבדרך כלל מכונה המישור ההוריזונטלי / האופקי, אך זה לא מדויק. כשאנחנו מבצעים את התנועות הללו, הן לא נשארות במישור האופקי אלא יוצאות ממנו. לכן, בספרים רבים התנועות הללו נחשבות לתנועות מיוחדות.**\ **- איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ 1. סופינציה / Supination\ 2. פרונציה / Pronation **\ **\ התנועות סופינציה ופרונציה הן תנועות של האמה **[ולא]** של כף היד. כאשר אנו מבצעים תנועות אלו, אין תנועה בכף היד עצמה אלא **תנועה באמה**. אם מישהו יאחז באמה שלנו בחוזקה וימנע מאיתנו להזיז אותה, לא נוכל לסובב את כף היד, כיוון שאין ציר סיבוב בכף היד עצמה. הסיבוב מתרחש דרך עצמות הרדיוס והאולנה באמה.**\ \ \--** במנח האנטומי, היד כבר נמצאת במצב של סופינציה **- איך לזכור?**\ \"**סופינציה**\" מתחילה במילה \"סופ\" (מרק באנגלית), ולכן קל לדמיין את תנועת הסופינציה כמצב שבו אנו מחזיקים קערת מרק בידיים -- כף היד כלפי מעלה, כמו במנח האנטומי. לעומת זאת, כאשר הופכים את כף היד כלפי מטה, אנו מבצעים פרונציה. בתנועת הפרונציה, עצם האולנה נותרת יחסית במקום, ואילו עצם הרדיוס חוצה אותה. בצד הפרוקסימלי (הקרוב למרפק) של האמה, הרדיוס נשארת במקום, בעוד שבצד הדיסטלי (הרחוק מהמרפק), היא חוצה לצד השני של האולנה. במצב של סופינציה, האולנה והרדיוס מקבילות זו לזו, אך **בפרונציה** הן יוצרות מבנה בצורת איקס (X). הרדיוס, הנמצאת תמיד בצד של האגודל, משנה את מיקומה כאשר עוברים מסופינציה לפרונציה. במפרק הרדיו-אולנרי הפרוקסימלי (proximal radio-ulnar joint) מתרחשת תנועה סיבובית (pivot), שבה הרדיוס מסתובבת סביב עצמה ומשנה את שטח המגע עם האולנה. בצד הדיסטלי, הרדיוס לא רק מסתובבת אלא ממש משנה את מיקומה, וחוצה מצד אחד של האולנה לצד השני.\ \ **המנח מצב ביניים -** מה זה מצב ביניים? כשאני נמצא באמצע בין סופינציה ופרונציה, אני לא בסופינציה ולא בפרונציה, אלא **באמצע הדרך**. אמצע הדרך נקרא **סמיפרונציה** (Semi-pronation), שזה חצי פרונציה. המילה \"סמי\" משמעותה חצי, ולכן מדובר במצב חצי-פרונציה. מצב זה נקרא גם **מיד פוזישן (Mid Position), או מנח אמצע.** במנח זה, הרדיוס והאולנה לא במצב סופינציה ולא בפרונציה, אלא נמצאים במצב ביניים.\ - בתרגילי כושר, למשל, בהרמת משקולות או עליות מתח, יתכן ויגידו לנו לבצע את התרגיל בסופינציה או בפרונציה. **[לדוגמה]**: עליות מתח בסופינציה או בפרונציה. גם כאשר אנחנו מבצעים תרגילים כמו הרמת משקולות חופשיות, נוכל לבחור לבצע את התרגיל בסופינציה, בפרונציה או במיד פוזישן. **מפרק רדיו קארפל גו\'ינט / Radio-Carpal Joint:\ **- בין עצם הרדיוס (Radius) לבין שורת העצמות הקרפליות (Carpal bones) שבכף היד -\ \"מפרק שורש כף היד\".\ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק Radio-Carpal Joint?\ במישור הסגיטלי, במישור הקורונלי, אך **[לא]** במישור ההוריזונטלי.\ למה לא במישור ההוריזונטלי? כי מדובר בתנועות של האמה, ולא תנועות של כף היד\ עצמה. תנועות אלו מתבצעות במפרק הרדיו-אולנרי (radio-ulnar joint).\ \ **במישור הסגיטלי,** המפרק יכול לבצע:\ 1.פלקשן (Flexion) - כפיפה\ 2.אקסטנשן (Extension) - אישור\ 3.והייפר-אקסטנשן (Hyperextension) - מעבר לאישור / פשיטת יתר\ \ **במישור הקורונלי** המפרק יכול לבצע :\ 1.**אבדקשן** (Abduction) - הרחקה\ 2.**אדקשן** (Adduction). -- קירוב\ **\--איך לזכור את זה?**\ ניתן לחשוב על כך ש-**אדקשן** באנגלית הוא \"to add\", כלומר להוסיף או להצמיד, ולכן מדובר בקירוב. לעומת זאת, **אבדקשן** מזכיר את המילה \"kidnap\" (חטיפה = מצב שבו אתה מרחיק את הילד מהסביבה שלו)\ A**b**duction -- ה-d מתרחקת מה- A = הרחקה (**b** = **ב**ורח)\ Adduction -- ה -d מתקרבת ל- A = קירוב (**d** = דבק)\ \ **מפרק הברך:**\ -מפרק הברך, למעשה, הוא לא מפרק אחד, אלא שני מפרקים שונים. ניתן לכנות אותו \"מפרק הברך\", אך חשוב להבין שמדובר בעצם בשני מפרקים נפרדים.\ -אם נבצע כפיפה של הברך, נוכל להבחין במשטח העליון של הטיביה ובמשטח התחתון של הפמור, שמבצעים תנועה ביחס אחד לשני. אם נוריד את הפטלה, נוכל לראות את המפרק שבין הטיביה לפמור, הנקרא **\*\*טיביו פמורל ג\'וינט\*\*.** בנוסף, ישנו מפרק נוסף בין הפטלה לפמור, שנקרא **\*\*פטלופמורל ג\'וינט\*\***. בשני המפרקים הללו, יש תנועה משולבת, כלומר כאשר הברך זזה, שני המפרקים זזים יחד. -הפיבולה אינה נושאת משקל ואינה משתתפת בתנועה של הברך, והיא משמשת כאזור אחיזה לשרירים, **ולא משפיעה על תפקוד הברך** בהליכה או תנועה. הברך בעצם מורכבת משני מפרקים קטנים שמתנועעים יחד, ולא ניתן להפריד את התנועה של כל אחד מהם. כאשר אנו מדברים על תנועות הברך, אנו מתייחסים לתנועת הברך כולה, ולא רק לתנועה של טיביו-פמורל או פטלופמורל. (שקופית 20 = סרטון) **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק הברך ? במישור הסגיטלי וכשהברך כפופה במישור הורזנטלי הברך **אינה יכולה** לנוע במישור הקורונלי, כלומר לא ניתן לבצע תנועות אבדקשן או אדקשן (הרחקה או קירוב). \- איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ במישור הסיגטלי:\ 1. פלקשן -- כפיפה\ 2. אקסטנשן -- יישור\ \ במישור ההורזנטלי:\ 1.תנועות רוטציה פנימית (אינטרנל רוטיישן)\ 2. תנועת רוטציה חיצונית (אקסטרנל רוטיישן). -רוטציות הברך מתבצעות על ידי סיבוב הטיביה ביחס לפמור. כך, אם הברך כפופה, ניתן לסובב את הטיביה פנימה (מדיאלית) או החוצה (לטרלית), והכפיפה משפיעה גם על כף הרגל. חשוב להבחין שזו תנועה של הברך עצמה, ולא של כף הרגל. -בניגוד למפרק המרפק, שהוא צירי ונע רק בכיוון אחד (כפיפה ויישור), הברך היא מפרק יותר מורכב, ומצד אחד של המפרק (המדיאלי) היא מתנהגת כמו מפרק בולנסוקט (כמו מפרק הירך), בעוד שהצד הלטרלי מאפשר תנועות חופשיות יותר, כולל סיבובים ורוטציות.\ **\ מפרק** **פאס ג\'וינט** / **(Facet Joint) / זיגאפו-פיזיואל ג\'וינט:**\ - במפרק סינוביאלי שנמצא בין הבליטות המפרקיות (articular processes) של חוליות עמוד\ השדרה. כל חוליה נושאת בליטות מפרקיות, אחת עליונה (סופריור ארטיקולר פרוסס) ואחת\ תחתונה (אינפריור ארטיקולר פרוסס), ושתיים אלו יוצרים את המפרק הסינוביאלי שמחבר\ בין החוליות.\ \ המפרקים הסינוביאליים בין החוליות מאפשרים את תנועת עמוד השדרה, כאשר התנועה בין החוליות לא נובעת מהדיסק הסחוסי שבין גופי החוליות, אלא מהמפרקים הסינוביאליים עצמם. כל חוליה נותנת קצת תנועה, כך שבסופו של דבר מתקבל טווח תנועה רחב.\ \ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק Facet Joint ? סגיטלי קורונלי הורזנטלי:\ \ - איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ במישור הסיגטלי:\ 1. פלקשן -- כפיפה (מתכופף לקשור שרוכים)\ 2. אקסטנשן -- יישור (עליתי חזרה)\ 3. 3.והייפר-אקסטנשן (Hyperextension) - מעבר לאישור / פשיטת יתר (גשר)\ \ במישור קורונלי :\ 1. תנועת כיפוף צדדי (או סייד פלקשן, [באנגלית]: lateral flexion)\ - לדוגמה, כשאתה מניח יד אחת על הראש ומנסה להטות את הצוואר שלך לאחור בצד אחד (כמו בתנועה של להקשיב טוב יותר לאדם בצד אחד), אתה מבצע כיפוף צדדי של הצוואר. אם נעשה את התנועה הזו על עמוד השדרה כולו, זה יכלול גם את הגב העליון והחלק התחתון של עמוד השדרה. חשוב לציין, שכיפוף צדדי מתרחש בעיקר בעמוד השדרה הצווארי, הטוראקל (החוליות האמצעיות), והחוליות הלומבריות (החוליות התחתונות), כשבכל אחד מהם המבנה המפרקי מאפשר טווח תנועה שונה של כיפוף צדדי.\ \ במישור ההורזנטלי:\ 1.רוטציה\ - רוטציה היא כאשר אני לוקחת שתי חוליות ומסובבת אותם במישור ההורזנטלי (כמו שווארמה)\ רוטציה בעמוד השדרה מתייחסת לתנועה שבה חוליות עמוד השדרה מסתובבות אחת ביחס לשנייה במישור האופקי (הוריזונטלי). כדי להסביר את זה בצורה ברורה, דמיינו שתי חוליות: אם נסתכל עליהן וננסה \"לסובב\" כל אחת בתורן, נגלה שהתנועה לא מתרחשת רק בין שתי החוליות הבודדות, אלא בין הרבה חוליות בו זמנית. כל חוליה תורמת את חלקה לתנועה, ולכן התוצאה היא סיבוב של עמוד השדרה כולו.\ למשל, אם אנחנו יושבים על הישבן (והאגן שלנו מקובע במצב קבוע) ואז מנסים להסתובב ולהסתכל אחורה, התנועה היא רוטציה. כל חוליה תורמת מעט לסיבוב הזה, ולבסוף אנחנו מקבלים טווח סיבוב גדול מאוד של עמוד השדרה. אם נחשב את הרוטציה הכוללת, אנחנו יכולים להגיע לסיבוב של כ-80-100 מעלות (תלוי באזור עמוד השדרה), אם כי כל חוליה תסובב רק בכמה מעלות.\ רוטציה יכולה להתרחש גם ימינה וגם שמאלה, וכשאני מבדיל בין הרוטציות האלה, אני מתייחס להבדל בין סיבוב לכיוון ימין או לכיוון שמאל של עמוד השדרה.\ מבנה המפרק הוא שמכתיב את דפוסי התנועה של עמוד השדרה, והמבנה משתנה בין האזורים השונים. לדוגמה (טבלה) - אם נסתכל על המפרקים הסינוביאליים של חוליות בעמוד השדרה, נראה שהם בנויים בצורה שונה באזורים שונים, ולכן תנועת החוליות משתנה בהתאם למיקום.\ במיוחד באזור הסרוויקלי (הצוואר), המבנה של המפרק מאפשר הרבה יותר תנועה, כולל כיפוף, הארכה, רוטציה (סיבוב) ונטייה לצדדים, יותר מאשר באזורים אחרים בעמוד השדרה. לעומת זאת, באזור הלומברי (הגב התחתון), המפרק בנוי באופן שיותר מתאים לפלקשן (כיפוף) ואקסנשיין (התרחבות), אך פחות מתאים לרוטציה, ולכן תנועת הרוטציה מוגבלת.\ באזור התורקלי (בית החזה), תנועת עמוד השדרה קצת יותר מוגבלת בשל קיומן של הצלעות, שמחברות את החוליות לסטרנום (עצם החזה), דבר שמגביל את התנועה. ככל שמתקדמים מעלה או מטה בעמוד השדרה, כך יש יותר חופש תנועה, כי הצלעות הצפות והלא-אמיתיות לא חוסמות את התנועה כמו הצלעות האמיתיות.\ באזור הסרוויקלי, החוליות מאוד תנועתיות. במיוחד, במפרק שבין החוליה הראשונה (אטלס) לשנייה (אקסיס), יש הרבה רוטציה (סיבוב) בזכות המבנה המיוחד של החוליות הללו. האטלס (החוליה הראשונה) יושבת על האקסיס (החוליה השנייה), ויש להן מנגנון פיבוט שמאפשר סיבוב חופשי של החוליה הראשונה על השנייה, מה שמסביר את טווח הרוטציה הרחב באותו אזור. **מפרק הירך**:\ - נקרא גם פמורו אצטבולאר ג\'וינט, כיוון שמדובר במפרק שבין ראש הפמור\ לשקע האצטבולום, ולכן הוא נקרא בשמו זה.\ - חשוב להבחין במונח \"ירך,\" שכן הוא יכול לבלבל --- כשמדברים על ירך,\ אפשר להתכוון לעצם הירך, מפרק הירך או האזור כולו. כאן, נתמקד במפרק שבין\ ראש הפמור לבין האצטבולום.\ - ראש הפמור מצופה בסחוס, כמו גם האצטבולום, וראש הפמור יושב בתוך שקע האצטבולום, שם מתבצעת התנועה.\ \ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את מפרק הירך? סגיטלי קורונלי הורזנטלי:\ \ - איזה תנועות המרפק עושה במישור זה (במנח אנטומי)?\ במישור הסיגטלי:\ 1. פלקשן -- כפיפה\ 2. אקסטנשן -- יישור (חזרה למנח האנטומי)\ 3.והייפר-אקסטנשן (Hyperextension) - מעבר לאישור / פשיטת יתר (גשר)\ \ -במנח האנטומי, תנועת פלקשן היא תנועה קדימה, אקסטנשיין מחזירה למנח האנטומי, והייפר אקסטנשיין היא תנועה אחורה מעבר למנח זה. בעת הליכה מתבצעות כל התנועות האלו --- כשכף הרגל נעה קדימה, מתבצעת פלקשן, כשאני דורך עליה מתבצעת אקסטנשיין, וכשהיא עוברת לאחור מתבצעת הייפר אקסטנשיין.\ \ במישור הקורונלי :\ 1.**אבדקשן** (Abduction) - הרחקה\ 2.**אדקשן** (Adduction). -- קירוב\ - המפרק יכול לבצע אבדקשן ואדקשן, כלומר הרחקה וקירוב של הרגל.\ \ במישור ההוריזונטלי:\ ישנן תנועות רוטציה -\ 1.תנועות רוטציה פנימית (אינטרנל רוטיישן)\ 2. תנועת רוטציה חיצונית (אקסטרנל רוטיישן).\ \ -[לדוגמה], אם אני עומד במנח האנטומי ומדמה כיבוי סיגריה על הרצפה עם כף הרגל, זוהי תנועה רוטציונית של מפרק הירך. אם כף הרגל מופנית החוצה, מתבצעת אקסטרנל רוטיישן, ואם כף הרגל מופנית פנימה --- אינטרנל רוטיישן. **בנוסף**, במישור ההוריזונטלי יש תנועות שנקראות **הוריזונטל אדקשן (קירוב אופקי)** **והוריזונטל אבדקשן (הרחקה אופקית).** [לדוגמה], אם אני מצמיד את הרגל שלי לרגל השנייה, מתבצע הוריזונטל אדקשן, ואם אני מרחיק אותה הצידה, מתבצע הוריזונטל אבדקשן.\ -דרך טובה לתרגל ולהבין תנועות אלו היא בישיבה על הרצפה, כשהרגליים ישרות קדימה. במנח זה ניתן לבצע הרחקה וקירוב אופקיים, כאשר הרצפה מדמה את קו האופק ומסייעת להבין את התנועות האופקיות. **מפרק הכתף / Glenohumeral Joint\ **-מפרק הכתף נקרא בשפה המקצועית \"גלנו-הומרל ג\'וינט\" (Glenohumeral Joint)\ כיוון שהוא מחבר בין השקע בגלנואיד (Glenoid) של הסקפולה (עצם השכמה)\ לבין ראש עצם ההומרוס (Humerus). במפרק זה מתבצעות כל תנועות הכתף.**\ \ -**מפרק הכתף נע בשלושת המישורים, בדומה למפרק הירך, ולכן סוגי התנועות בו זהים לאלה של מפרק הירך: במישור הסגיטלי: פלקשן (כפיפה קדימה), אקסטנשיין (יישור) והייפר אקסטנשיין (כפיפה לאחור). במישור הקורונאלי: אבדקשן (הרחקה) ואדקשן (קירוב). במישור ההוריזונטלי: אינטרנל רוטיישן (רוטציה פנימית) ואקסטרנל רוטיישן (רוטציה חיצונית), ותנועות של קירוב והרחקה אופקיים --- הוריזונטל אדקשן ואבדקשן. כמו בירך, כאשר עושים תנועות רוטציה, ראש ההומרוס מתגלגל פנימה באינטרנל רוטיישן או החוצה באקסטרנל רוטיישן. תנועות אלה משמשות, למשל, בעת \"הורדות ידיים\". **-**יש להבחין בין המושג \"כתף\" לבין \"חגורת הכתפיים\". כשאומרים \"כתף\" מתכוונים למפרק הגלנו-הומרל בלבד, אך חגורת הכתפיים כוללת ארבעה מפרקים: 1.גלנו-הומרל ג\'וינט --- המפרק בין הגלנואיד להומרוס. 2.סטרנו-קלאוויקולר ג\'וינט (Sternoclavicular Joint) --- המפרק בין עצם הסטרנום לקלאוויקולה. ­3.אקרומיו-קלאוויקולר ג\'וינט (Acromioclavicular Joint) --- המפרק בין האקרומיון (החלק העליון של הסקפולה) לקלאוויקולה. ­4.סקאפולו-טורציק ג\'וינט (Scapulothoracic Joint) --- זהו חיבור בין הסקפולה לבין בית החזה. זה אינו מפרק סינוביאלי אמיתי, כיוון שאין בו קפסולה או נוזל סינוביאלי, אלא חיבור מסוג שונה. **סקפולוטורציקוליישן (Scapulothoracic Articulation)** -סקפולה היא עצם השכמה אשר מבצעת תנועות שונות שאינן במפרק אמיתי, אלא\ במפגש עם הצלעות.\ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את המפרק ? **תנועות מיוחדות**\ Elevation ו-Depression: הרמת השכמה והורדתה. Abduction ו-Adduction: הרחקה וקירוב של השכמות. Protraction ו-Retraction: תנועות קדימה ואחורה. \"Upward Rotation\" ו-\"Downward Rotation\": סיבובים המתרחשים בעת הרמת או הורדת הידיים.\ סיבוב השכמה כלפי מעלה, כפי שקורה בהרמת היד מעל הראש.\ סיבוב השכמה כלפי מטה, כמו בהחזרת היד לצידי הגוף.\ - אי אפשר לבודד את התנועה הזאת היא מתרחשת שמרימים / מורידים ידיים- תנועה שמתלווה בהתאם לתנועות הידיים. היא אינה עצמאית. **קלביקולה / עצם הבריח/ sternoclavicular joint + Acromioclavicular joint:\ **-הקלביקולה (Clavicle), הידועה גם כעצם הבריח, היא עצם מרכזית בחגורת הכתפיים\ וממוקמת בין עצם הסטרנום (עצם החזה) לעצם האקרומיון בכתף. בחגורת הכתפיים יש\ לנו שני מפרקים עיקריים הקשורים לקלביקולה: המפרק הסטרנו-קלביקולרי\ (Sternoclavicular joint), הממוקם בין הסטרנום והקלביקולה, והמפרק\ האקרומיו-קלביקולרי (Acromioclavicular joint), הממוקם בין הקלביקולה והאקרומיון. -כמו כל חלקי חגורת הכתפיים, גם לקלביקולה יש את תנועותיה, הכוללות:\ 1.עלייה (Elevation) וירידה (Depression) - בזמן שמרימים את השכמות, גם הקלביקולה נעה כלפי מעלה, וכשמנמיכים את השכמות, היא יורדת.\ 2.פרוטרקציה (Protraction) ורטרקציה (Retraction) - כאשר עושים פרוטרקציה לשכמות, הקלביקולה נעה קדימה, וכאשר עושים רטרקציה לשכמות, היא נעה אחורה.\ 3.דבר נוסף המייחד את תנועת הקלביקולה הוא שבזמן הרמת הידיים, הקלביקולה עוברת תנועת **רוטציה אחורית (Posterior Rotation),** וכשמורידים את הידיים, היא מבצעת **רוטציה קדמית (Anterior Rotation).** תנועה זו מסייעת לתנועות הידיים והיא מתאפשרת בזכות המבנה הייחודי של הקלביקולה. **מפרק האגן:\ -** האגן הוא מבנה גרמי מורכב המכיל מספר עצמות ומפרקים, ואינו מפרק בודד אלא מערכת של עצמות הכוללות את החיבורים לעמוד השדרה ולעצם הירך (פמור). תנועות האגן במרחב תלויות בתנועות של מפרקי הירך והחיבור לעמוד השדרה. תנועות האגן נובעות בעיקר ממפרק הירך ומהחיבור של עמוד השידרה.\ \ **-** באיזה מישורי תנועה אפשר להניע את המפרק ? סגיטלי קורונלי הורזנטלי:\ סגיטלי**:\ 1.** **Anterior Pelvic Tilt (APT):** הטיית אגן קדמית (הטיית המים קדימה בקערה). **Posterior Pelvic Tilt (PPT).2:** הטיית אגן אחורית (הטיית המים אחורה בקערה).**\ ** **\ \ ** קורונלי: **Side Tilt או Lateral Tilt:** כאשר האגן נוטה לצדדים בדומה להגה של מכונית המסתובב מצד לצד. הורזנטלי**:** **Rotation:** רוטציה ימינה או שמאלה, כאשר האסיס (ASIS) נע קדימה פעם בצד אחד ופעם בצד השני.**\ \ **-לאגן יש מפרק סינוביאלי נוסף בשם **Sacroiliac** **Joint - המפרק הסאקרו-איליאקי**, הנמצא בין הסקרום לבין עצם האיליום. המפרק הזה נחשב יציב יחסית, אך הוא בעל תנועה מועטה שמתרחשת בעיקר בזמן הריון, תחת השפעת ההורמון רלקסין, המגביר את האלסטיות של הרצועות ומאפשר תנועה מוגברת. כשהאזור נפגע יש הרבה פתולוגיות.**\ \ במפרק הסאקרו-איליאקי (Sacroiliac Joint) קיימות שתי תנועות עיקריות. אם נסתכל על הסקרום (Sacrum) במבט קדמי (אנטריורי), נראה את החלק העליון של הסקרום, שנקרא פרומונטורי (Promontory), כפי שמופיע כאן. כאשר הפרומונטורי נע קדימה ולמטה במישור הסגיטלי, תנועה זו נקראת ניוטיישן (Nutation), כפי שרשום בשקופית. לעומת זאת, כאשר הפרומונטורי נע אחורה ולמעלה, התנועה ההפוכה נקראת קאונטר-ניוטיישן (Counter-Nutation)\ כעת נסתכל על הסקרום במבט לטרלי ימני. בתנועת ניוטיישן, התנועה היא קטנה ואינה רחבה כפי שניתן לראות כעת. ניוטיישן וקאונטר-ניוטיישן הן תנועות קטנות שאי אפשר לבודד והן מתרחשות בתגובה להטיית האגן הקדמית (APT) והאחורית (PPT). כך, כאשר האגן נוטה קדימה (APT), כל האגן, כולל הסקרום, נע באותו כיוון. בנוסף, קיימת תנועה נוספת במפרק בין הסקרום לאיליום, כך שכאשר מבוצע APT, לסקרום עצמו מתרחשת תנועת ניוטיישן נוספת. באותו אופן, כשאנו מבצעים PPT, מתבצעת תנועת קאונטר-ניוטיישן בסקרום.** **במפרק הסאקרו-איליאקי יש גם את הורמון הרלקסין (Relaxin), המשתחרר במהלך הריון. הורמון זה מגביר את האלסטיות של הרצועות ומאפשר טווח תנועה רחב יותר בסקרו-איליאק ג\'וינט. כך, למרות שמדובר בתנועות קטנות יחסית, אצל נשים בהריון נוצרות תנועות גדולות יותר באגן, במיוחד גם במפרק הפוביס סימפיסיס (Pubis Symphysis). גם מפרק זה, שאינו סינוביאלי אלא מפרק סחוסי, מתרכך בתגובה לרלקסין, והרקמות המחברות באגן הופכות רכות יותר, מה שמקל על מעבר ראש התינוק דרך פתח האגן במהלך הלידה.** **לאחר הלידה, עם סיום תקופת ההנקה, השפעת הרלקסין פוחתת והרצועות באגן מתהדקות שוב וחוזרות להיות יותר נוקשות. עם זאת, לעיתים, אצל חלק מהנשים, המפרק אינו חוזר למנח האופטימלי המקורי, וזהו אחד הגורמים לכאבי גב תחתון אחרי לידה, אם כי זה לא הגורם היחיד.\ \ ** **מישור** **הסבר** **דוגמא** ---------------------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- ----------------------------------------------------- **מישור סגיטלי (Sagittal)** מחלק את הגוף לחלק **ימין** **ושמאל**. התנועה במישור זה מתבצעת **קדימה ואחורה**, כגון כיפוף (Flexion) פשיטה (Extension) ופשיטת יתר (Hyperextension) הליכה, ריצה, כפיפת מרפקים בלחיצת יד **מישור חזיתי/פרונטלי (Frontal)** מחלק את הגוף **לחלק קדמי ואחורי**. התנועה במישור זה מתבצעת **לצדדים**, כמו הרחקה (Abduction) וקירוב (Adduction). קפיצת כוכב, תנועת רגליים וזרועות בצורת מספריים **מישור אופקי/טרנסברסלי (Transverse)** מחלק את הגוף לחלק **עליון ותחתון**. התנועה במישור זה כוללת סיבוב (Rotation) סביב ציר מרכזי - רוטציה סיבוב פלג גוף עליון בגולף, סיבוב כתפיים בזריקת כדור **\ ** **אוסטוקינמטיקה = סירקמד :\ \ תיאור התמונה:** בחורה שעושה תנועות סיבוביות, תנועות מעגליות עם האגף העליון שלה --\ כלומר, כל הזרוע, האמה, כף היד -- כל היד בעצם ביחד.\ התנועה הזו נקראת סירקומדקשן - (Circumduction). **סירקומדקשן היא תנועה שבה הקצה\ הדיסטלי מצייר מעגל במרחב.** כאן אנחנו רואים [סירקומדקשן של האגף העליון.] (מעגלים) אפשר גם לעשות סירקומדקשן של האגף התחתון. לדוגמה, אם ניקח את כל הרגל ונצייר מעגלים במרחב, אנחנו בעצם עושים סירקומדקשן של האגף התחתון. אפשר לעשות סירקומדקשן רק עם כף היד, או אפילו רק עם האצבע -- למשל, לצייר מעגלים עם האצבע, או לעשות סירקומדקשן רק עם כף הרגל. מה שחשוב לדעת על סירקומדקשן הוא שמדובר **בתנועה שמשלבת** מישורים שונים, מפרקים שונים ותנועות שונות. כשאני עושה תנועת ערבוב עם כף היד שלי, לדוגמה, אני לא יכול לומר שאני עושה סירקומדקשן רק במפרק הרדיו-קרפל (Radio-carpal joint), כי המפרק הזה נע רק במישורים הסגיטלי והקורונלי. אך בתנועת סירקומדקשן יש גם תנועות במישור הוריזונטלי שמגיעות מהמפרקים הסינוביאליים באמה. לכן, כשאני מבצע סירקומדקשן, אני משלב סופינציה ופרונציה במפרק הרדיו-אולנרי (Radio-ulnar joint), עם פלקשן, אקסטנשן, אבדקשן ואדדקשן במפרק הרדיו-קרפל. כל התנועות הללו משתלבות יחד כדי ליצור סירקומדקשן. באופן דומה, הדבר נכון גם לאזורים אחרים בגוף שבהם ניתן לבצע סירקומדקשן. למשל במפרק הירך, בגלל שיש לו את היכולת לנוע בשלושה מישורים, אפשר לבצע שם סירקומדקשן, לשלב מישורים ולשלב תנועות, אבל הכל קורה במפרק אחד, ולא בהכרח בכמה מפרקים שונים. אם כי, בדרך כלל, כן מדובר בשילוב של מפרקים. זה הנושא של סירקומדקשן.\ \ **שרשרת קינמטית פתוחה או סגורה\" (Open or Closed Kinematic Chain)**:\ המפרקים שלנו יכולים לנוע בשרשרת קינמטית פתוחה או סגורה -- אלו שתי האפשרויות.\ **בשרשרת פתוחה** אנחנו חופשיים במרחב.\ **בשרשרת סגורה** אנחנו מקובעים למשטח או לחפץ יציב שאי אפשר להזיז. אפשר לראות בתמונות A ו-B תנועות של פלקשן ואקסטנשן בברך. **בתמונה A** הפמור מקובע ולא זז, והטיביה, הפיבולה, וכף הרגל -- האזור הדיסטלי -- נעים במרחב. **בתמונה B,** לעומת זאת, האזור הדיסטלי -- כלומר, הטיביה, הפיבולה וכף הרגל -- הם סטטיים, ומה שזז זה הפמור. כלומר, [בשני המקרים יש פלקשן ואקסטנשן בברך], **אבל** [במקרה אחד זו שרשרת פתוחה ובמקרה השני זו שרשרת סגורה.] אם אני יושב על כיסא וכף הרגל שלי באוויר ואני מבצע פלקשן ואקסטנשן, אני עושה תנועת ברך בשרשרת קינמטית פתוחה, כי אני חופשי לנוע במרחב. לעומת זאת, כשאני עושה סקווט וכף הרגל שלי ניצבת על הרצפה, אני מנסה לדחוף אותה כלפי הקרקע, אבל מכיוון שהיא מחוברת למשטח יציב, במקום שכף הרגל תנוע, הפמור נע כלפי מעלה. זה ההבדל בין שרשרת קינמטית פתוחה לסגורה.\ \ משתמשים בתנועות האלו בתחום התנועה, הכושר, פציעות ספורט ושיקום אורטופדי. לדוגמה, לאחר ניתוח בברך, פיזיותרפיסט עשוי להמליץ על תרגילים בשרשרת **סגורה בלבד** בשלבים הראשונים, מכיוון **שבשרשרת פתוחה** ההשפעה על הברך עשויה להיות מזיקה.\ \ **אפשר ליישם את זה גם במקומות אחרים**: [למשל], כפיפת מרפק (פלקשן במרפק). בשרשרת פתוחה, הכפיפה נעשית בחופשיות. אבל אם עושים שכיבות סמיכה, המרפק נע בשרשרת סגורה, כיוון שהיד מקובעת למשטח. כך הזרוע נעה ביחס לאמה במקום שהאמה תנוע ביחס לזרוע.\ [דוגמה נוספת] היא עליות מתח: כאשר אני מחזיק את המתח, במקום שהיד תנוע לכיוון הכתף, הכתף מתקרבת ליד ולכן זה בשרשרת סגורה. **תמונה B : עשיית שכיבות שמיכה / עמידה בפלאנק -** המפרקים השונים שלו הרדיו קרפל, גם המרפק, גם הכתף, גם הקרסול, ברך, ירך -- הכל כרגע נמצא בשרשרת סגורה.\ **תמונה A:** הרגל השמאלית בשרשרת סגורה. לדוגמה, אם עכשיו, לצורך העניין, היא מבצעת בעיטה והברך מנסה לעשות איזשהו סיבוב, כף הרגל מחוברת לרצפה, כלומר לא תזוז באופן חופשי. כך יש פיתול בשרשרת סגורה. [לעומת זאת], הרגל הבועטת נמצאת בשרשרת פתוחה, יש בה פליקשן ואקסנשן פתוחה.\ גם הידיים בשרשרת פתוחה. הכתף, המרפק, הכל נע בחופשיות במרחב, שום דבר לא מקובע ולא מחובר לחפץ שאי אפשר להזיז. **תמונה B:** עושה איזשהו סקווט עם משקל על חגורת הכתפיים. הוא מחזיק משקולת ועושה סקוואטים. -הקרסול שלו, הברך שלו, הירך שלו -- הכל כרגע נמצא בשרשרת סגורה.\ **תמונה A:** נמצא במכונה ייעודית לפשיטת ברך, ומה שהוא עושה זה מיישר את הברך כנגד המשקל של המכונה. - שרשרת פתוחה. למה פתוחה? כי הוא יכול להזיז את זה.\ \ **אם הוא יכול להזיז את זה, זה פתוח. אבל אם הוא לא היה יכול להזיז את זה, זה סגור.**\ (15.35 דקות בסרטון-- דוגמאות)\ \ יש פציעות מסוימות שמאפיינות שרשרת פתוחה ויש פציעות מסוימות שמאפיינות שרשרת סגורה -- אפשר להבין את המכניקה של הפציעה ולטפל בהתאם.\ \ **: Lumbopelvic Rhythm**\ **המילה \"Lumbopelvic Rhythm\" מורכבת משלושה חלקים:** **Lumbo**- - זהו קידום של המילה \"lumbar\" (לומברי), שמתייחסת לאזור התחתון של עמוד השדרה (החוליות האחוריות התחתונות באזור הגב התחתון). **Pelvic**- - זהו הקידום של המילה \"pelvis\" (אגן), המתאר את האזור התחתון של הגוף, שבו נמצא האגן, כולל עצמות האגן ומפרקי הירך. **Rhythm**- - מילה שמתרגמת ל\"קצב\". הכוונה כאן היא לקצב או לתיאום התנועות שמתרחש בין שני האזורים (החוליות הלומבריות והאגן) בזמן ביצוע תנועה. Lumbopelvic Rhythm מתאר את הקצב או התיאום בין התנועות של עמוד השדרה הלומברי (החלק התחתון של הגב) והאגן במהלך תנועות כמו כפיפות, פשיטות או סיבובים של הגוף.\ **- הגדרה**: הקשר התנועתי בין עמוד השדרה הלומברי לבין האגן כולל את מפרק הירך **-** **דוגמאות**: **(24.37 דקות בסרטון)**\ 1.שאני עושה **איי פי טי (Anterior Pelvic Tilt) ממנח אנטומי**, שהאגן הוא סוג של קערה -- ושופך את המים קדימה, מה שאני עושה זה לבצע איי פי טי. מה קורה לחוליות הלומבריות? הן עוברות הייפר אקסנשיין, כלומר הגדלה של הלורדוזה באזור הגב התחתון. כשאני מבצע איי פי טי באגן, זה גורם להגדלה של הלורדוזה, כלומר הייפר אקסנשיין בחוליות הלומבריות. עכשיו, בואו נחשוב על מה קורה במפרק הירך. אם אנחנו לוקחים את הפמור, במבט לטראלי, ואנחנו עושים איי פי טי מכאן לכאן, במפרק הירך תתרחש תנועת פלקשן. כלומר, כאשר אנחנו מבצעים את התנועה, הפמור זז בתנועה של פלקשן, ולא רק בשרשרת קינמטית פתוחה שבה הפמור זז בחופשיות ביחס לאגן, אלא גם בשרשרת קינמטית סגורה שבה האגן זז ביחס לפמור. בזווית הזאת, הזווית הולכת וקטנה -- זה לא משנה אם התנועה מתבצעת על ידי הפמור או על ידי האגן. 2.אם אני עושה **פי טי (Posterior Pelvic Tilt) ממנח אנטומי רגיל**, כלומר אני לוקח את האגן ועושה **סיבוב אחורה -- פי טי** -- אז בחוליות הלומבריות הלורדוזה תקטן או תשתטח, כי החוליות הלומבריות ייצרו פלקשן. בנוסף, במפרק הירך תתרחש תנועת הייפר אקסנשיין, בדיוק כמו אם הייתי לוקח את הפמור אחורה ומבצע הייפר אקסנשיין. גם כאן, אנחנו מבצעים את התנועה מתוך תנועה של האגן, לא של הפמור, אבל הזווית משתנה בדיוק באותה צורה. 3.**פלקשן מלא במפרק הירך**: כאן אני מנסה להרים את הרגל לכמה שיותר פלקשן. בהתחלה, כאשר אני עושה פלקשן, הפמור זז ביחס לאגן, וכל השאר לא מגיב לזה. אך כאשר אני מנסה להרים את הרגל יותר גבוה, זה מתחיל לסובב את האגן ומקטין את הלורדוזה. כלומר, ברגע שאני מבצע פלקשן מלא, התנועה במפרק הירך גורמת לפי פי טי ופלקשן בחוליות הלומבריות. (מצב כזה יכול להוביל לכאבי גב, במיוחד אם הדיסק בין החוליות משתנה)\ \ 4. **סקווט, / דיפ סקווט** : כשאתם נמצאים במנח אנטומי ואז יורדים לדיפ סקווט, אתם יושבים עד הסוף, עד הרצפה. מה בעצם קורה? הירידה לדיפ סקווט היא פלקשן בירך, בתוך שרשרת קינמטית סגורה. ככל שאני עושה יותר פלקשן במפרק הירך, האגן שלי נע לכיוון פי טי (Posterior Pelvic Tilt), והחוליות הלומבריות עושות פלקשן, כלומר הלורדוזה משתטחת ומקטינה. הרעיון של לומבו-פלקי רית\'ם הוא להבין איך תנועות הירך משפיעות על האגן ועמוד השדרה הלומברי, וכיצד תנועות האגן משפיעות על שני המבנים האלה. כל הזמן יש קשר תנועתי ביניהם. -חשוב להדגיש כשמבצעים תנועה של האגן -- לא תמיד תהיה תנועה גם בירך וגם בעמוד השדרה. לפעמים זה קורה רק באחד מהם. בואו ניקח שני סוגים של כפיפות בטן. בסוג הראשון, אני שוכב על הגב עם הרגליים מונחות על הרצפה והברכיים יוצרות משולש. עכשיו, כשאני עושה כפיפות בטן, האגן שלי נע ויוצרת תנועה במפרק הירך -- זה איי פי טי או פי פי טי. אבל מכיוון שעמוד השדרה מחובר לאגן, אין תנועה ביניהם. כל הגב והראש זזים יחד. במקרה כזה, יש תנועה רק במפרק הירך, ולא תנועה בין האגן לעמוד השדרה. לעומת זאת, בסוג השני של כפיפות בטן, אני שוכב באותו מנח, אבל הפעם אני מרגיש את הסאקרום (החלק התחתון של האגן) מונח על הרצפה, והאגן נשאר במקום ולא זז. כל מה שאני עושה זה לנסות להרים את השכמות כך שיתנתקו מהרצפה. במקרה הזה, אני שם דגש על כפיפת עמוד השדרה ולא על עלייה לישיבה. כאן האגן נשאר סטטי, אין תנועה במפרק הירך, אבל יש תנועה בין עמוד השדרה לאגן, כלומר בין ה-L5-S1.\ [לסיכום], כשמדברים על לומבו-פלקי רית\'ם, חשוב להבין שאין תמיד קשר ישיר בין תנועה בירך לתנועה בעמוד השדרה. זה יכול לקרות, אבל לא בהכרח תמיד.\ \ **Scapulohumeral Rhythm :** Scapulohumeral Rhythm (קצב סקאפולו-הומרל) הוא המונח שמתאר את התיאום בתנועה\ בין השכמה (סקאפולה) לבין הזרוע (הומרוס) במהלך הרמת היד. כאשר היד מונפת למעלה, יש\ קצב מסוים שבו השכמה וההומרוס זזים ביחד על מנת לאפשר את התנועה המלאה. מדובר\ בקצב שתלוי במפרקים השונים שבין השכמה להומרוס. **איך זה עובד?\ במהלך הרמת היד, יש שינוי בזווית התנועה של השכמה וההומרוס:\ -עד 30 מעלות:** ההומרוס זז לבד, כלומר הוא מתנועע באופן עצמאי מהמפרק הגלנוהומרלי (המפרק שבין השכמה להומרוס)\ -**30-90 מעלות:** השכמה מתחילה לזוז יחד עם ההומרוס, והם זזים בקצב משולב. כלומר, כל עלייה של ההומרוס מלווה בתנועה מסוימת של השכמה.**\ מ-90 מעלות ומעלה:** ההומרוס והסקפולה זזים בקצב שונה. השכמה עושה סיבוב חיצוני (external rotation) או תנועה אחרת שמסייעת להרים את היד לגובה גבוה יותר. **\ **הקצב הזה חשוב כי הוא מאפשר לנו להרים את היד בצורה חופשית ומלאה, ולא \"נתקעים\" ברמות גובה נמוכות יותר. ללא תיאום טוב בין השניים, תנועת היד תהיה מוגבלת. **(39 דקות בסרטון)** **השפעותיו על הגוף:**\ כמו במפרק הירך, גם כאן יש קשר תנועתי בין חלקי הגוף. לדוגמה, אם אנחנו מנסים להרים את הרגל גבוהה מדי בלי להזיז את האגן, אנחנו נגיע לטווח תנועה מוגבל במפרק הירך. אם אנחנו רוצים להרים את הרגל גבוה יותר, אנחנו נצטרך להזיז גם את האגן, בצורה שמזכירה את קצב התנועה של הסקאפולו-הומרל. **ארתרוקינמטיקה - תנועות ארתרוקינמטיות \\ תנועות אקססוריות / joint play\ **\ - **ארתרו = ארתרוסקופיה**\ כשמבצעים ניתוח ארתרוסקופי במפרק, מכניסים מצלמה קטנה לתוך המפרק יחד עם כלי נוסף, ולפני המצלמה מתקנים את המבנה במפרק שדורש תיקון (כמו לברום או מיניסקוס) הניתוח נקרא ארתרוסקופיה, כי המילה \"ארתרו\" מתייחסת למפרק ו\"סקופ\" מתייחסת למכשיר שמאפשר לראות את מה שבתוך המפרק. המילה \"סקופ\" קשורה לראייה או לטווח הדברים שניתן לראות בתנאים מסוימים.\ -המונח \"ארתור כינמטיקה\" מתייחס לתיאור של תנועת המפרק.\ \ **מה ההבדל בין אוסטוקינמטיקה וארתרוקינמטיקה?**\ **אוסטוקינמטיקה** מתמקדת בתנועה של העצם כולה ביחס לעצם השכנה\ **[לדוגמה]**: אם יש לי סקפולה ויש לי הומרוס, ראש ההומרוס יושב בגלנויד. אז אנחנו התמקדנו באוסטוקינמטיקה - בתנועה שההומרוס עושה ביחס לסקפולה, כלומר, איך עצם אחת זזה ביחס לעצם השנייה וכשהיא עושה פלקשן או אקסטנשן או אבדיישן - כל התנועות הן אוסטוקינמטיקה.\ \ **ארתרוקינמטיקה** מתמקדת בתנועה של השטחים המפרקיים, אחד ביחס לשני**\ **במקום להתייחס לכל ההומרוס ולהתבונן איך הוא זז ביחס לסקפולה, עכשיו אני מתייחס רק למשטחים המפרקיים. **[לדוגמה]**, יש לי את הגלנויד ואת ראש ההומרוס, ואני שואל איזה תנועות הם יכולים לעשות אחד ביחס לשנייה? האם הם יכולים להחליק בצורה כזאת? האם יש להם תנועה כמו של הברגה? איזו תנועה הם יכולים לעשות? זה בעצם ארתרוקינמטיקה.\ ל\"ארתרוקינמטיקה\", יש גם שמות נוספים כמו **\"תנועות אקססוריות\" ו- joint play:**\ \"**[אקססוריז]**\" זה אומר תנועות עזר - כמו במחשב, כשאתם רוצים לפתוח קובץ ויש לכם את התפריט עם \"קובץ\", \"עריכה\" וכו\', לפעמים יש גם תפריט של \"אקססוריז = עזרים\". אז אותו רעיון, תנועות עזר, תנועות אקססוריות.\ **[joint play]** -- \"המשחק המפרקי\" יש פה איזשהו משחק בתוך המפרק בין שני המשטחים המפרקיים.\ \ **כמה תנועות ארתרוקינמטיות יש לנו?** -5- + כל מיני שילובים שונים בניהם :\ חוץ מהחמש תנועות, יכול להיות שילוב של תנועה אחת עם שתיים, אחת עם שלוש, שלוש עם שתיים, אחת עם ארבע, כלומר כל השילובים האפשריים ביניהם. \ \ \ **\"רול\" / \"רוק\":** = **גלגול**\ באנגלית כשאומרים שמשהו \"רוקינג\", הכוונה שהוא **מתנדנד מצד לצד בצורה של גלגול**.\ \ גלגול כזה הוא תנועה שבה נקודה אחת נוגעת **בנקודה אחת**, אחרי זה נקודה שתיים נוגעת בנקודה שתיים, נקודה שלוש נוגעת בנקודה שלוש ונקודה ארבע נוגעת בנקודה ארבע\.... זאת אומרת, **הנקודות שעל המשטחים המפרקיים הולכות ומשתנות**. זה קופץ **מאחת** לשתיים לשלוש לארבע.\ [תנועות של גלגול:] כדור שמתגלגל על הרצפה, גלגל של מכונית, גלגל שם אופנעים\... (הנקודות הולכות ומתחלפות כל הזמן.) **\ \ \"סלייד\" או \"גלייד\" : = החלקה**\ הרעיון של סלייד הוא שהקוביה מחליקה על המשטח. לקוביה יש **נקודה אחת**, ולמשטח **יש 5 נקודות**, וכשהקוביה מחליקה, כל פעם נקודה אחת נוגעת בנקודה אחרת על המשטח -- 1/1 1/2 1/3 1/4 1/5 -\ על כל משטח אחד, נקודה **1** תיגע בנקודות שונות על המשטח השני.\ [לדוגמה]: שימוש בעכבר של מחשב -- נקודה 1 של העכבר נוגעת בנקודות שונות של השולחן.\ \ -בגוף שלנו, רול וסלייד בדרך כלל באים ביחד, וזה נקרא \"רול אנד סלייד\". (עם הסימן \"אנד\" באנגלית), כי זה בא ביחד. יש גם מושג שמופיע בספרות של מפרק הירך שנקרא \"טנג\'ן סלייד\", שזה אומר כאילו \"סלייד משיקי\" -- בדרך כלל תמיד יהיה בניהם שילוב -- גלגול והחלקה ביחד.\ **[דוגמא]**: אם אתם נמצאים במכונית שלכם והכביש קצת חלק, ואתם מבצעים תאוצה חזקה ומהירה, מה קורה לגלגלים? הם לא רק מתגלגלים כמו בנסיעה רגילה, אלא הם גם מחליקים במקום. כלומר, יש כאן תנועה של גלגול (רול) יחד עם החלקה (סלייד). **\"ספין \"= תנועה סיבובית**\ ספין זה כמו סביבון שמסתובב על האצבע. יש לי נקודה אחת במשטח המפרקי אחד, נקודה אחת במשטח המפרקי השני, והן נמצאות במגע. הנקודות נשארות במגע לאורך כל הזמן, למרות שיש שם תנועה סיבובית.\ \ \ \ **Compression\" / קומפרשן\" = דחיסה**\ שני משטחים מפרקיים שנדחסים אחד לשני כי מופעל עליהם לחץ.\ \ \ \ \ \ \ **Distension\" דיסטרשיין / טרקשן\" = הפרדה**\ שני משטחים מפרקיים שמנסים להפריד אותם קצת.\ \ \ - שני התהליכים קשורים לשינוי במבנה או בגודל של חומר, אך בקומפרשן יש דחיסה ובדיסטשן יש התפשטות / הפרדה -- **(13:44 דקות בסרטון)**\ המבנים הפסיביים שמגבילים את הג\'וינט פליי (המשחק המפרקי) ואת התנועות הארטורוקימטיות הם בעיקר הרצועות והקפסולות. הרצועות והקפסולות הן רקמות שמחברות את שתי העצמות ומגבילות את התנועה ביניהן. כאשר הרצועות והקפסולות תקינות, הג\'וינט פליי קטן יחסית. אך כאשר רצועה נקרעת, המשחק המפרקי גדל כי הרצועה כבר לא מגבילה את התנועה בצורה מלאה.\ **דוגמא**: מבחן מגירה בברך. הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) אחראית להגביל תנועות מסוימות בברך. כאשר אורטופד רוצה לבדוק אם הרצועה פגועה, הוא משכיב את המטופל עם ברך מכופפת וכף רגל על המזרון, ואז הוא מושך את השוק קדימה. אם הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) חזקה, היא לא תאפשר לשוק לזוז הרבה קדימה. אך אם הרצועה חלשה או קרועה, תהיה תנועה מוגברת של השוק קדימה, כלומר המשחק המפרקי יהיה גדול יותר. כמובן, בכל מקרה תהיה תנועה ארתורוקימטית, אבל אם הרצועה פגועה, תנועת הג\'וינט פליי תהיה גדולה יותר. **(18:00 בסרטון -- הדגמה + הסבר)** \ **קלוזפקט פוזישן ולוספקט פוזישן / מצב \"נעול\" ומצב \"משוחרר\"**\ קלוזפקט פוזישן = מצב נעול\ לוספקט פוזישן = מצב משוחרר\ \ מה זה אומר \"לנעול\" את המפרק? נעילה זה מצב שבו המפרק נמצא במקסימום\ יציבות, זאת אומרת שהתנועה שלו מאוד מוגבלת. המצב ההפוך, שבו יש יותר\ גמישות תנועתית במפרק, נקרא לוספקט פוזישן. כל מפרק סינוביאלי (כמו המרפק, הברך, הכתף ועוד) יכול להיות במצב נעול או במצב משוחרר. **מה ההבדל בין שני המצבים? (להתמקד באזור הכחול)**\ בקלוזפקט פוזישן, במצב נעול - שטח המגע בין המשטחים המפרקיים הוא **מקסימלי**, זאת אומרת שהתנועה במפרק מאוד **מוגבלת**, ומדובר במצב **יציב מאוד**. [לעומת זאת], בלוספקט פוזישן, במצב משוחרר, שטח המגע בין המשטחים המפרקיים **קטן יותר**, **והגמישות והתנועתיות במפרק גדלות**.\ \ כל מפרק יש לו זוויות מסוימות ששטח המגע בין השטחים המפרקיים הוא מקסימלי ויש זוויות אחרות שזה יהיה מינימלי. כששטח המגע הוא מקסימלי התנועתיות במפרק היא מינימלית - וזה אומר שזה מצב יציב של המפרק, כלומר אין שם הרבה ג\'וינט פליי (משחק מפרקים). לעומת זאת כששטח המגע הוא מינימאלי התנועתיות במפרק היא מקסימלית - יש הרבה מאוד ג\'וינט פליי ואין הרבה יציבות מפרקית.\ \ [בהשוואה בין שני המקרים], בשטח מגע גדול, התנועתיות קטנה. כשהמשטח פחות במגע, התנועתיות במפרק גדולה יותר, והיציבות נמוכה יותר. במילים אחרות, כשיש הרבה משחק מפרקי, המפרק פחות יציב.\ \ כשהמפרק שלנו נמצא בקלוזפקט פוזישן, במצב הכי יציב שלו, זה לא בהכרח אומר שהוא מוגן מפציעות. אולי להפך. אולי דווקא כשהוא יציב ואין לו משחק מפרקי, הוא לא גמיש להתמודד עם כוחות חיצוניים. יציבות במפרק לא תמיד אומרת שהוא מוגן מפני פציעות.\ [לדוגמה]: כשמפרק נמצא במצב נעול עם מינימום תנועתיות (קלוזפקט פוזישן), זה לא בהכרח אומר שהוא יציב יותר בתגובה לכוחות חיצוניים. לפעמים מצב שבו יש פחות יציבות עשוי לאפשר למפרק להתמודד עם פגיעות בצורה טובה יותר. **באיזה זווית כל מפרק נמצא במצב הנעול שלו?\ \ \ \ \ ** **ברך / knee:\ **אם אני מיישר את הברך הכי הרבה שאני יכול ובסוף היא עושה קצת רוטציה לטרלית כי יש לה ספין במפרק, זה **המצב הנעול**. (ישור הברך הכי הרבה שיכולים, זה המצב הנעול.) אם תנסו עכשיו להזיז אותה, לעשות לה סלייד, לעשות לה ספין, אתם לא תצליחו כי זה המצב הנעול שלה. לעומת זאת, כשהיא כפופה, אם מישהו יבוא ויתחיל לשחק לכם עם הטיביה, אתם תראו שיש שם קצת תנועה.**\ \ ** **חוק = Convex-Concave Ruleחוק קמור קעור:\ **-קערה רגילה\ -קערה הפוכה**\ \ החוק אומר שהקמור יכול לנוע על הקעור \-- והקעור יכול לנוע על הקמור-\ **-כשהקעור (יד בצורת אגרוף) נעה על הקמור (יד פתוחה) העצם שנעה (היד הסגורה) והשטח המפרקי שלה נעים **[בכיוונים הפוכים] --** האמה עולה למעלה אבל המשטח המפרקי ירד למטה. **(34:40 הדגמה בסרטון)\ ניתן לראות בתמונה,** ההומרוס עולה למעלה וראש ההומרוס יורד למטה**\ ** \ - כשהקמור נע על הקעור העצם שנעה והשטח המפרקי שלה נעים **[באותו כיוון]** - אם נדבר על זה במובן של שעון, אז שניהם הולכים עם כיוון השעון או שניהם נגד כיוון השעון, אבל לא להפך.\ **ניתן לראות בתמונה**, ששניהם הולכים \"למעלה\" **החוק מתאר את התנועה הכללית בכל מפרק שמורכב משטח קעור וקמור - כששני המשטחים, הקמור והקעור, בתנועה, תנועת העצם והכיוונים של השטחים המפרקיים תלויים בסוג הקשר -- אם הקמור זז על הקעור או להיפך.** **קינטיקה\ \ **קינטיקה = תחום שעוסק בגורמים או בסיבות לתנועה או לחוסר תנועה -- הגורמים תמיד יהיו כוחות ומומנטים - **קינטיקה כוללת את כל מה שקשור לכוחות ומומנטים**\ \ כוחות - כל תנועה או חוסר תנועה (מצב סטטי) מתרחשים [בשל כוחות מסוימים שפועלים על הגוף].\ גם כשמשהו נמצא במצב של חוסר תנועה, כמו למשל: מחשב שמונח על שולחן, זה נובע מהשפעת כוחות ששומרים אותו במצב הזה.\ מומנטים / \"כוח סיבובי\" - הם סוג של כוח שגורם לאובייקט להסתובב סביב נקודה או ציר מסוים. מומנט הוא למעשה מדד לעוצמת הסיבוב שנוצר על ידי כוח כשהוא פועל במרחק מנקודת הסיבוב (נקרא \"מנוף\" או \"מרחק מנוף\").\ \ **כוחות שפועלים על העצמות:**\ **1.הכוח הראשון**: כוח שנקרא \"**קומפרשן**\" / **Compression** = **דחיסה**\ אני לוקח עצם ומפעיל עליה לחץ משני הכיוונים, מנסה לקרב את הידיים שלי זו לזו כדי לדחוס אותה. אני מפעיל עליה לחץ בכיוון כזה שגורם לה להתכווץ ולהיות קצרה יותר. \ **2.הכוח השני:** כוח שנקרא **Distension\" דיסטרשיין / טרקשן\"** = **מתיחה**\ אני יכול לקחת עצם, והפעם לא לדחוס אותה משני הכיוונים אלא למשוך אותה. אני מנסה להאריך אותה, לגרום לה להיות ארוכה יותר. **3.הכוח השלישי:** כוח שנקרא **\" Shear Force** **שיר פורס \"** = **כוח הגזירה**\ הוא כמו הכוח שמופעל על ידי מספריים - במספריים, שני הלהבים קרובים זה לזה אך ממוקמים זה לצד זה, ולא בדיוק אחד מול השני. כאשר סוגרים את המספריים על דף, להב אחד דוחף את הנייר בכיוון אחד והלהב השני דוחף אותו בכיוון ההפוך. כך נוצר \"אפקט גזירה\" --- הצד הימני של הדף נדחף קדימה, והצד השמאלי אחורה, וכך הדף נחתך. זהו עקרון כוח הגזירה/ Shear Force. כאשר מופעל כוח גזירה על עצם, זה אומר שהיא נדחפת משני צדדים בכיוונים מנוגדים.\ **לדוגמה**: אם יש לי עצם ואני דוחף אותה ביד ימין כלפי מטה וביד שמאל כלפי מעלה, הכוחות הללו מפעילים על העצם אפקט של גזירה.\ \ **4.הכוח הרביעי:** כוח שנקרא **\"Torsion/ תור שן\"** = **כוח הפיתול**\ הוא כוח שנוצר כשמפתלים עצם, בדומה לאופן שבו סוחטים סמרטוט רצפה: לוקחים את הסמרטוט ומסובבים אותו משני הכיוונים כדי להוציא את המים. הפיתול הזה יוצר בו כוחות של תור. באותו אופן, כאשר מפעילים כוח על עצם בגוף, תנועות יומיומיות או כיווץ שרירים עשויים לגרום לה להסתובב במידה מסוימת. למשל, אם העצם מחוברת לקרקע בצורה יציבה מצד אחד, והחלק העליון של הגוף מבצע תנועה סיבובית, נוצר כוח פיתול על העצם. **5. הכוח החמישי:** כוח שנקרא **Bindeng\" / בנדיינג\" = כוח הכיפוף**\ הוא כוח שמופעל על עצם בצורה שמנסה לכופף או לשבור אותה, כמו כשמכופפים עיפרון במטרה לשבור אותו. במקרה כזה, מופעלים כוחות בכיוונים מנוגדים: צד אחד נדחף כלפי מטה והשני כלפי מעלה. אותו הדבר יכול לקרות בעצמות בגוף, כשהן חוות לחץ או עומס שנוטה לכופף אותן.  במהלך פעילות גופנית כמו כדורגל או בפעולות יומיומיות כמו קימה מכיסא, כל העצמות בגוף חוות כוחות שונים. כשכדורגלן רץ, משנה כיוון או פוגש שחקנים אחרים, כוחות פועלים עליו. השרירים מפעילים כוח, ויש גם כוח שמגיע מהקרקע כשיש קשר עם הרצפה, כמו במהלך ריצה או קפיצה. הכוחות האלו יכולים לגרום לדחיסת העצם, מתיחה שלה, כיפוף או גזירה. כל זה קורה גם כשאנחנו מבצעים פעולות פשוטות כמו קימה מכיסא או הרמת דברים. -הכוח הראשון: \"קומפרשן\" / Compression = דחיסה והכוח השני: Distension\" דיסטרשיין / טנשן\" = מתיחה הם **[ניגודיים]**, ולכן הם מאפשרים את הכיפוף של העצם. אם רק אחד מהם היה קיים (למשל רק דחיסה או רק מתיחה), לא הייתה אפשרות לכופף את העצם בצורה כזו. שני הכוחות האלה פועלים ביחד כדי להפיק את התוצאה של כיפוף. כשעושים כיפוף על עצם נוצר כוח כיפוף בצד אחד וכוח פיתול בצד השני -- אחרת לא היה מתאפשר הכיפוף.\ טנשן (מתח) -- כשאתה מכופף עצם, בצד אחד שלה, החומר נמתח או נגרם לו להימתח.\ -אם תקח עיפרון ותכופף אותו, הצד העליון שלו (החלק המנוגד לכיפוף) יתמתח. כלומר, החלק הזה מרגיש \"מתוח\" -- הסיבים של החומר נדחפים להתרחק אחד מהשני.\ קומפרשן (דחיסה) -- בצד השני של העצם, הכיפוף יוצר \"דחיסה\". במקום שהחומר יתפשט, הוא נדחס פנימה. כלומר, החלק הזה של העצם מרגיש \"דחוס\", והחלקים הפנימיים של החומר נדחסים זה לזה. **(12:15 בסרטון - דוגמאות)**\ \ כוח שמגיע מהצד הלטרלי (חיצוני) לצד המדיאלי (פנימי) נקרא כוח **וואלגוס / Valgus**\ כוח שמגיע מהצד המדיאלי(פנימי) לצד הלטרלי ( חיצוני) נקרא כוח **וורוס / Varo\'s**\ - כוח שמופעל מצד אחד של המפרק וגורם לכיפוף או זווית לא טבעית של המפרק\ - כוח ההפוך ל-Valgus, והוא גורם לעיוות או שינוי זווית במפרק בכיוון ההפוך גורם למפרק להישען כלפי חוץ, כלומר הכוח דוחף את המפרק לכיוון החיצוני.\ \ **תיאור תמונה:** נוצר כוח וואלגוס על הברך בצד המדיאלי -- טנשן (מתח) בצד המדיאלי-\ קומפרשן (דחיסה) בצד הלטרלי הדבר הזה לא קורה רק בברך, אלא גם במפרקים אחרים כמו קרסול, ירך, מרפק\ ואצבעות. בכל אחד מהמפרקים האלה, אם יש כוח Valgus שמופעל, הוא ייצור טנשן\ בצד אחד (הצד בו הכוח פועל) וקומפרסיה בצד השני (החלק שמנוגד לכוח). **[איך לזכור?]**\ כשהגוף מבצע תנועות כמו פלקשן או סייד פלקשן, אפשר לזהות איפה יש דחיסה\ (קומפרשן) ואיפה יש מתיחה (טנשן) לפי המראה של הבגדים או העור.\ **לדוגמה**, בעת פלקשן במרפק, ניתן לראות בבירור שכאשר יש קפלים בבגד בצד\ האנטריורי (הקדמי), מדובר על דחיסה, בעוד שבצד האחורי, הבגד מתוח ואין קפלים,\ מה שמעיד על מתיחה. אותם כוחות של דחיסה ומתיחה פועלים גם על הרקמות העמוקות יותר בגוף, כמו השרירים, הרצועות והפאשיות. כאשר אנחנו מבצעים תנועה כמו סייד פלקשן, הרקמות בצד אחד נמתחות, ובצד השני נדחסות. זהו תהליך טבעי שקשור לאופן שבו הגוף מתפקד בתנועות שונות, וניתן לזהות אותו גם דרך שינוי במראה העור והבגדים. **וקטור הכוח ורכיביו:\ **בפיזיקה יש דבר שנקרא גדלים פיזיקליים. גודל פיזיקלי הוא כל תופעה שאפשר לתאר על ידי מספרים. לדוגמה, יש תופעה שנקראת זמן -- האם אפשר לתאר זמן על ידי מספרים? כן, אפשר להגיד 20 שניות, 40 שניות, שעות, ימים. יש תופעה שנקראת טמפרטורה, חום וקור -- אפשר לתאר את זה על ידי מספרים, כמו 40 מעלות צלזיוס, 60 מעלות צלזיוס. יש גם תופעה שנקראת מהירות -- אפשר לתאר את המהירות על ידי מספרים, כמו 40 קמ\"ש, 30 קמ\"ש. כל תופעה כזאת שניתן לתאר במספרים נקראת גודל פיזיקלי. **לגודל פיזיקלי יש שני סוגים:** 1.גודל פיזיקלי שיש לו **רק גודל** נקרא **סקלר** / **scalar** 2.גודל פיזיקלי שיש לו **גם גודל וגם כיוון** נקרא **וקטור / vector** **\ \ דוגמאות:\ **-[זמן -- זמן הוא סקלר.] יש לו גודל (לדוגמה, 45 שניות יותר מ-20 שניות), אבל אין לו כיוון. אנחנו לא יכולים להגיד שזמן עובר \"למעלה\" או \"ימינה\". [-מהירות -- מהירות היא וקטור.] יש לה גודל (כמו 40 קמ\"ש יותר מ-30 קמ\"ש), ויש לה גם כיוון. כשאני נוסע ברכב ב-40 קמ\"ש, אני נוסע בכיוון מסוים. גם אם הרוח נושבת ב-30 קמ\"ש, היא נושבת בכיוון מסוים. **-האם כוח הוא וקטור או סקלר?** **-**\ כוח הוא **וקטור**. (לכוח יש גם גודל (נמדד בניוטונים) וגם כיוון (הכיוון שבו מופעל הכוח))\ **גודל:** יש לו גודל שנמדד בניוטונים. לדוגמה, 40 ניוטון הוא יותר מ-20 ניוטון.**\ כיוון:** יש לו כיוון. אם אני דוחף או מושך עגלה, היא תנוע בכיוון שאליו הפעלתי את הכוח, ולכן הכוח תמיד משפיע בכיוון מסוים.**\ \ -**כדי להראות וקטור, אנו משתמשים **בחץ** -- החץ מייצג את הכיוון, והאורך שלו מייצג את הגודל. ככל שהחץ ארוך יותר, הגודל של הווקטור גדול יותר, אם הווקטור קטן יותר החץ יהיה קטן יותר.\ ראש החץ מייצג את הכיוון- לאיזה כיוון הפעלתי את הכוח שלי.**\ -**פירוק וקטור: אם וקטור נמצא במערכת צירים, אם הוא לא על הצירים האנכיים או האופקיים (כמו במעלות 0, 90, 180, 270), אז ניתן לפרק אותו לרכיב אנכי ורכיב אופקי. **-** כשהווקטור **לא נמצא** בדיוק על אחד הצירים (הציר האופקי או הציר האנכי), **אפשר לחלק אותו לשניים: רכיב אנכי (כיוון למעלה/למטה) ורכיב אופקי (כיוון ימין/שמאל).\ **אם הווקטור נמצא למשל בזווית של 45 מעלות, הוא לא נמצא בדיוק על הציר האופקי (0 מעלות) ולא על הציר האנכי (90 מעלות) -- בתנועה קווית יהיה אפשר \"לפרק\" אותו לשניים: רכיב אופקי: החלק של הווקטור שנע בכיוון ימין/שמאל. רכיב אנכי: החלק של הווקטור שנע בכיוון למעלה/למטה. כאשר הווקטור לא נמצא בדיוק על אחד הצירים (0, 90, 180, 270 מעלות), אפשר למצוא את שני הרכיבים האלה באמצעות טריגונומטריה (סינוס וקוסינוס).\ \ אם מדובר על תנועה **שלא מתבצעת סביב ציר, כלומר תנועה קווית,** נציין רכיבים אופקיים ואנכיים בלבד. אך אם מדובר **בתנועה סיבובית**, תנועה שיש לה ציר - כמו למשל תנועה של דלת, תנועה במפרק סינוביאלי, או תנועה של לפטופ שנפתח ונסגר סביב ציר - אז בנוסף לציון הרכיבים האופקי והאנכי, נציין גם את התפקיד של כל רכיב. כלומר, האם הוא **מסובב**, **מפרק** או **מקבע**.\ \ **דוגמא**: תארו לכם שהחץ הכחול מייצג את הכוח שמופעל על כדור שנזרק, והכדור הזה מתקדם\ במרחב בצורה קווית. הווקטור הזה מייצג את הכוח שהפעלתי עליו. אפשר להבין שלא זרקתי אותו\ בדיוק בצורה אופקית או אנכית -- זרקתי אותו בזווית מסוימת, למשל 50 או 60 מעלות.\ במקרה הזה, אני יכול לפרק את הווקטור הזה לרכיב אנכי ורכיב אופקי. כלומר, הכוח הכולל על הכדור מתחלק לשני רכיבים: כוח לכיוון אופקי וכוח לכיוון אנכי.\ **\ דוגמה אחרת**: ניקח את הסקפולה (עצם השכמה), שזו תנועה קווית. גם כאן אפשר\ לפרק את הכוח הפועל על הסקפולה לרכיב אנכי ורכיב אופקי, וכך להבין כיצד הכוח מתפזר. כדי לדעת איפה לעצור עם הרכיבים, אני בונה מרובע (יכול להיות מלבן), ואז אני\ מבין את תרומת כל רכיב לתמונה הכוללת. **בתנועה סיבובית:** אם כוח הבייספס פועל על האמה (במקרה של פלקשן במרפק),\ המצב שונה. אני מגדיר את האמה כאיבר שזז, ואז אני צריך להוציא קו 90 מעלות\ לאיבר הנע, שהוא הרכיב האנכי שלי.\ \ - במקרה של תנועה סיבובית, כאשר מופעל כוח על איבר בתנועה סביב ציר, הרכיבים האנכיים והאופקיים לא מתייחסים יותר לעולם אלא לאיבר עצמו. למשל, אם האמה היא האיבר שזז, אז הרכיב האנכי יוצא 90 מעלות לאמה, והרכיב האופקי הוא בכיוון האמה בהמשך אליה. (כדי לדעת כמה ארוך כל אחד מהרכיבים, יש לסגור את המלבן כדי לוודא שאנחנו בפרופורציות הנכונות.) \- במקרה של תנועה סיבובית, כמו למשל בתנועת פלקשן של הבייספס במרפק, האמה נעה כלפי מעלה בכוח שמופעל על ידי הבייספס, שנלחם כנגד הכוח שפועל מטה -- כמו המשקל של האמה או משקולת אם יש אחת כזו. הווקטור שמצביע למטה מייצג את המשקל של האמה, כלומר את כוח הכבידה שמושך אותה כלפי מטה. הפירוק של הווקטור בתנועה סיבובית מתבצע כך: מנקודת הפעלת הכוח, מוציאים רכיב אנכי ב-90 מעלות לאיבר שזז ורכיב אופקי לאורך האיבר. הרכיב האנכי הוא זה שתמיד גורם לאפקט הסיבוב. \- **מבחינת התפקידים**: הרכיב האנכי הוא \"מסובב\" -- זהו הרכיב שיוצר את אפקט הסיבוב. לעומת זאת, הרכיב האופקי יכול להיות או \"מקבע\" או \"מפרק\". אם הרכיב האופקי הוא לכיוון הציר, הוא נחשב \"מקבע\", כיוון שהוא דוחס את המפרק ועושה שם קומפרסיה (דחיסה). אם הרכיב האופקי הוא בכיוון ההפוך לציר, הוא נחשב \"מפרק\", כיוון שהוא מנסה להפריד את העצמות אחת מהשנייה במפרק.\ **(45:10 בסרטון -- דוגמאות)** **\ ** **תיאור התמונה:\ **תנועת \"פלקשן\" במרפק\ חץ האדום - כוח שמפעיל שריר הבייספס על האמה.**\ **חץ כחול -- רכיב אנכי **\ **חץ וורוד -- רכיב אופקי**\ **-ב-4 אי אפשר לפרק- למה? כי אם הווקטור הוא בדיוק על הרכיב האנכי (ב0, 70, 90, 180 , 200 מעלות - אי אפשר לפרק) במקרה הזה הוא 90 מעלות לאיבר שזז זאת אומרת שהוא בדיוק אנכי אז אי אפשר לפרק אותו.**\ \ חוקים:\ חץ וורוד =** הרכיב האופקי מתחיל **כמקבע** -- דוחס את המפרק, הולך לכיוון הציר ואז לאט לאט הוא הולך וקטן (כך שב-4 הוא כבר לא קיים = שהמפרק ב90 מעלות הוא נעלם) לאחר מכן, הוא הופך להיות רכיב **מפרק** (5+6) שגדל**.\ מקבע -- הולך וקטן -- נעלם - מפרק -- גדל\ \ חץ כחול =** הרכיב האנכי הוא תמיד מסובב, בהתחלה הוא קטן ואז הוא הולך וגדל. כשהמרפק ב-90 מעלות (4) הוא מגיע לשיא שלו כלומר הרכיב האנכי הוא הגדול ביותר ואז הוא הולך וקטן בחזרה. (שיא הכוח הסיבובי נמצא כשהמרפק ב-90 מעלות.)\ **מסובב- קטן -- הולך וגדל- שיא- קטן בחזרה**\ ש גם כוח להתנגדות. זאת אומרת המשקל של האמה (הרי השריר הזה נלחם עם המשקל של האמה וכף היד) והמשקל של האמה תמיד רוצה למטה ולכן היינו רואים את אותו דבר -- שבהתחלה הרכיב האופקי היה מקבע- נעלם -- מפרק = זה מה שהמשקל שלה או של המשקולת רוצים לעשות.\ \ **2 חוקים :**\ 1. בזוויות שונות של אותה תנועה הרכיב האופקי יכול לשנות את התפקיד שלו -- ממקבע למפרק ומפרק למקבע. (כולל גם את השריר וגם את ההתנגדות (מכונה, משקולת, גומייה)\ 2. בזוויות שונות של אותה תנועה כל אחד מהרכיבים יכול לגדול או לקטון. (56:25 בסרטון- דוגמא) 1**.תנועה סביב ציר (תנועה סיבובית):** -בתנועה סיבובית, הרכיב **האנכי** הוא זה שגורם לסיבוב. לכן, הכוח האנכי הוא זה שמסובב את האיבר סביב הציר. -הרכיב **האופקי** יהיה או **מקבע** או **מפרק**, כלומר: אם הוא **לכיוון הציר,** הוא **מקבע** את האיבר במפרק (מבצע דחיסה). אם הוא **נגד כיוון הציר**, הוא **מפרק** את המפרק (מנסה להפריד את החיבור בין העצמות). **2.תנועה קווית (ללא ציר):**\ כאשר אין ציר, כלומר התנועה היא ק**ווית**, אנו מתייחסים לרכיבים **האנכי** **והאופקי** ביחס לעולם\ (כלפי [מעלה/מטה = אנכי]; [ימינה/שמאלה = אופקי]). בתנועה קווית אין רכיב שמסובב, כי אין תנועה סביב ציר, ולכן הכוחות מושכים את האיבר בכיוונים ישירים (כלפי מעלה/מטה או ימינה/שמאלה) בהתאם לפירוק הווקטור. **בקיצור:** תנועה סיבובית -- הרכיב האנכי מסובב, והרכיב האופקי יכול להיות מקבע או מפרק. תנועה קווית -- אין רכיב מסובב, וכל רכיב מושך בכיוון שלו (אנכי/אופקי). **מומנטים:\ \ **כשאני ניגש לדלת פתוחה ומפעיל כוח כדי לסגור אותה, נניח שפעם אחת הפעלתי 20 ניוטון ופעם שנייה 40 ניוטון. השאלה היא מתי הדלת תטרק חזק יותר ותעשה יותר רעש? אם אמרתם שכאשר הפעלתי 40 ניוטון היא תתרק חזק יותר - טעיתם. ואם אמרתם 20 ניוטון - גם טעיתם. הסיבה היא שאי אפשר לדעת. לכו לדלת בבית, הפעילו כוח פעמיים - אותו כוח בדיוק, אבל פעם אחת במקום של הידית (רחוק מהציר) ופעם שנייה ממש קרוב לציר. למרות שזה אותו כוח, האפקט על הדלת יהיה שונה לגמרי. כלומר, בתנועה סיבובית, כמו תנועת הדלת או תנועת מפרק סינוביאלי, לא מספיק לדעת רק את הכוח שהפעלנו. צריך גם לדעת את המרחק מהציר.\ [לדוגמה], אם הפעלתם 20 ניוטון קרוב לציר ו-20 ניוטון רחוק מהציר, תראו שכשהפעלתם את הכוח רחוק מהציר, הדלת נטרקה חזק יותר. המשמעות היא שבתנועה סיבובית אי אפשר להסתפק רק במונח \"כוח\". צריך לדבר על מומנט.\ \ **מהו מומנט?** מומנט הוא **כוח סיבובי**. במילים אחרות, מומנט זה **השילוב של הכוח והמרחק מהציר. המרחק מהציר הזה נקרא [\"זרוע הכוח.\"]**\ יש עובדה שדלתות בכל העולם מגיעות עם ידית רחוקה מהציר. למה הידית ממוקמת כל כך רחוק מהציר? בגלל שזו הדרך שמאפשרת לנו להפעיל יותר כוח בקלות -- ככל שמפעילים את הכוח רחוק מהציר יהיה יותר קל.\ [דוגמה נוספת] היא כאשר אתם מנסים לשבור עיפרון ביד אחת. אם תחזיקו את העיפרון קרוב לציר, זה יהיה קשה לשבור אותו. אבל אם תיצרו ציר באמצע ותשברו את העיפרון רחוק מהציר, הוא ישבר בקלות.\ \ כוח נמדד ביחידות של ניוטון. זרוע כוח נמדד במטרים (לא סנטימטרים). ולכן, **מומנט נמדד בניוטון מטר**\--\ \ יש לי את הזרוע, האמה, המרפק, והמשקולת.\ בצבע אדום = הכוח של הברכיורדיאליס.\ בצבע שחור = הציר.\ איך למצוא את זרוע הכוח במפרק? קודם כל, אנחנו מבינים שזו תנועה סיבובית, ולכן לא מספיק לדבר רק על כוח- אם יש לי שלושה שרירים שעושים פלקשן במרפק -- בייספס, ברכיו רדיאליס וברכיו רדיאליס -- ואני אומר לכם שבייספס מפעיל 50 ניוטון, ברכיו רדיאליס 40 וברכיו רדיאליס 30, האם זה אומר שבייספס הוא בהכרח הכי חשוב? לא. למה לא? כי לא סיפרתי לכם מה המרחק מהציר של כל אחד מהם. מה זרוע הכוח של כל אחד מהם?\ **אם יש לי תנועה סיבובית, תנועה סביב ציר, לא מספיק לדעת את הכוחות, אני חייב גם לדעת את המרחק מהציר, שנקרא זרוע כוח\ \ כיצד למצוא את זרוע כוח במומנט? (דוגמא בסרטון -- 1:06)\ השלב הראשון**: מציירים את קו הפעולה של הווקטור. קו פעולה הוא קו אינסופי שממשיך את הווקטור לשני הכיוונים עד אינסוף (קו הפעולה מסומן בקו מקווקו)\ **השלב השני:** יש לצייר קו שיוצא מהציר ומפגוש את קו הפעולה בזווית של 90 מעלות.\ **השלב השלישי:** לאחר שציירים את הקו, יש למדוד את אורך הקו בעזרת סרגל, במקרה הזה הוא יצא 0.04 מטר. **חישוב המומנט:** המומנט מחושב על ידי **מכפלת** הכוח בזרוע הכוח. אם **הכוח הוא 4 ניוטון** **וזרוע הכוח היא 0.04 מטר, אז המומנט יהיה**: \ \ **השוואת מומנטים:** אם רוצים לקבוע איזה שריר יותר חשוב בתנועה, לא מסתכלים רק על כוח השריר, אלא על המומנט שהוא יוצר. **השריר שמפעיל את המומנט הגבוה ביותר הוא השריר החשוב ביותר בתנועה**, כלומר זה שמייצר את המומנט הגדול ביותר, גם אם הכוח עצמו לאו דווקא גבוה.\ **\ איך מחשבים מומנט התנגדות?**\ המומנט של ההתנגדות (שכוללת את המשקולת, כף היד והאמה) ולהשוות אותו למומנט של\ השריר - **חישוב המומנט של ההתנגדות:**:\ המשקל הכולל של המשקולת, כף היד והאמה הוא 100 ניוטון (כוח המשיכה של כדור הארץ).1  **הטבלה מציגה את סוגי המפרקים, מספר הצירים, דרגות החופש, תנועות אופייניות, דוגמאות למפרקים, מישורים לדוגמה, וצירים לדוגמה:** **ניתוח תנועות:** **\ 1**. מה זה התנגדות? התנגדות יכולה להיות משקולת, גומייה, פולי,