Untitled

השתלטות האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל

• בשנת 1517 השתלטה האימפריה העות'מאנית הטורקית על ארץ ישראל עד הכיבוש הבריטי ב-1917.
• תקופת הטורקים נמשכה 400 שנים וחולקה למספר תקופות.

תקופות השלטון הטורקי

• ראשית התקופה הטורקית: 1517-1740.
• 90 שנות שלטון דרוזים מקומיים: 1740-1830.
• 10 שנות שלטון מצרי: 1830-1840.
• כ-80 שנות חידוש השלטון הטורקי: 1840-1917.

ראשית התקופה הטורקית (1517-1740)

• כ-220 שנים.
• בתחילה המצב בארץ היה יציב, ואז התפשטה תורת הקבלה.
• בהמשך התקופה התאפיינה בשלטון מושחת, רקוב ובלתי יציב.
• היהודים גרו בעיקר בארבע ערי הקודש: ירושלים, צפת, טבריה וחברון.
• בשנת 1700 הייתה עליית רבי יהודה החסיד, שהובילה לריכוז הישוב האשכנזי בחברון, צפת וטבריה עקב איסור ההתיישבות האשכנזית בירושלים.

90 שנות שלטון דרוזי מקומי (1740-1830)

• הדרוזים המקומיים השתחררו משלטון הטורקים וביססו שלטון עצמאי.
• תקופה זו הייתה יציבה יותר מכיוון שהשלטון היה תקיף ונלחם בשודדים ובפשע.
• ההתיישבות היהודית התחזקה בזכות עליית גדולי ישראל ותלמידיהם.
• דמויות בולטות: האור החיים, הרמח"ל, הרש"ש, החסידים ותלמידי הגאון מוילנה.

10 שנות שלטון מצרי (1830-1840)

• תקופה זו מאופיינת כטובה, עם הקלה במיסים וביטחון בדרכים.
• בתקופה זו התקבל ה"פירמן" המלכותי שאפשר לאשכנזים לגור בירושלים, וזהו הגורם הישיר להתפתחות הישוב בירושלים ובארץ ישראל החל מ-1840.

80 שנות חידוש השלטון הטורקי (1840-1917)

• תקופת חידוש השלטון הטורקי בסיוע מעצמות אירופה מכונה גם תקופת הישוב הישן והחדש, או ארץ ישראל במאה ה-19.
• תקופה זו מאופיינת בהתפתחות כלכלית ושיפור בתחבורה הימית.
• עלו גדולי ישראל ויהודים רבים, ביניהם הרב שמואל סלנט, הרב יוסף חיים זוננפלד והמהרי"ל דיסקין.
• בתקופה זו הכוללים מתרכזים לפי אזורי המוצא ומתאחדים תחת הוועד הכללי "כנסת ישראל".

תקופת הישוב הישן והחדש

• בישוב הישן הייתה התרחבות שכונות.
• בישוב החדש הייתה התפתחות חקלאית.
• העלייה הראשונה הייתה בסוף המאה ה-19 והעלייה השנייה בראשית המאה ה-20.

עליית גדולי ישראל לארץ ישראל (1700-1840)

• רבי יהודה החסיד עלה בשנת 1700 מפולין עם קבוצה של 1500 איש.
• רבי חיים בן עטר ("אור החיים הקדוש") עלה בשנת 1742 ממרוקו דרך איטליה.
• רבי משה חיים לוצאטו (הרמח"ל) עלה בשנת 1744 מאיטליה.
• רבי שלום שערבי (הרש"ש) עלה בשנת 1770 מתימן.

עליית החסידים לארץ ישראל

• הבעל שם טוב עודד את תלמידיו לעלות לארץ ישראל ולתמוך כספית ביהודי ארץ ישראל.
• רבי גרשון מקיטוב (גיסו של הבעל שם טוב) עלה לארץ ישראל כשליח הבעל שם טוב והתיישב בחברון.
• רבי נחמן מהורדונקה ורבי מנחם מנדל מפירמשלן עלו לארץ עם כתלמידים והתיישבו בטבריה.
• עליית החסידים המרכזית הייתה בראשות רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם מקאליסק בשנת 1778.
• בראשית המאה ה-20 עלו קבוצות של חסידי חבד והתיישבו בחברון.

עליית תלמידי הגאון מוילנה

• תלמידי הגאון מוילנה עלו לארץ בראשית המאה ה-19 (1808-1810).
• התלמידים עלו בשלוש קבוצות וייסדו את קהילת הפרושים בצפת ובירושלים.
• רבי ישראל מישקלוב היה מנהיג קהילת הפרושים.

השפעת רבי ישראל מישקלוב

• הנהיג את קהילת הפרושים וגייס כספים מחו"ל.
• השיג פירמן (אישור מלכותי) לגור בירושלים מאת השליט המצרי.
• פעל להצלה ולשיקום לאחר רעידת האדמה בצפת בשנת 1873.
• פעל להקלה במיסים ולשינוי ביחס לשלטון בתקופת המצרים.
• חיבר את הספר "פאת השולחן" העוסק במצוות התלויות בארץ לפי פסקי הגאון מוילנה.

תקופת הדרוזים

• החיד"א (רבי חיים יוסף דוד אזולאי) נולד בארץ ישראל והייתה לו השפעה עצומה.
• רבי חיים פרחי (שר האוצר ויועצו המדיני של השליט הדרוזי) ניצל את מעמדו לטובת היהודים.

מצבם הכלכלי של יהודי ארץ ישראל

• במאות ה-18 וה-19 חיו יהודי ארץ ישראל בעוני מרובה וסבלו ממצוקה כלכלית עקב שחיתות השלטון, נטל המיסים, ובעיקר מבחירה לחיות חיי דחק.
• יהודים רבים בחרו מרצון חיי דחק ועלו לארץ במטרה לחיות בה כשבט הלוי.

הכוללים

• בתקופה זו קמו הכוללים שריכזו את כספי החלוקה.
• יהודי חו"ל תמכו ביהודי ארץ ישראל באמצעות כספים שנאספו על ידי שדרים.

התייחסות גדולי ישראל לכספי החלוקה

• זהו זכות עבור יהודי חוץ לארץ ליטול חלק בשותפות בתורת ארץ ישראל מתוך הדחק, וזה נחשב כמתנות כהונה לשבט הלוי.
• החיד"א היה שליח דרבנן למען עניי ארץ ישראל ועסק במסעות ושליחויות.
• החיד"א כתב 83 ספרים ובהם פירושים לתנ"ך ולש"ס, תשובות בהלכה וספרים בנושאים כלליים.

מצב הכוללים עד 1840

• היו שלושה כוללים מרכזיים: ליטא (פרושים), חסידי וספרדי.
• בתקופת חידוש השלטון הטורקי הייתה עלייה יהודית לארץ.

מצב הכוללים לאחר 1840

• התרחבו הכוללים על פי ארצות המוצא.
• בשנת תרכ"ו (1866) הקימו רבי שמואל סלנט ורבי מאיר מקליש את "ועד הכללי כנסת ישראל".

מטרות ועד הכללי "כנסת ישראל"

• איחוד הכוללים תחת גוף מאורגן שריכז תחתיו את כל הכוללים.
• דאגה לחלוקה שוויונית ולאו דווקא דרך ארץ המוצא.
• טיפול בעניינים נוספים כמו קיום רוחני וכלכלי של הישוב.
• הנהגת הקהילה, נציגות בפני השלטונות, מינוי רבנים ופדיון שבויים.

תקופת חידוש השלטון הטורקי

• ארץ ישראל החל משנת 1840 ועד 1914 (ת"ר - תרע"ד).
• תקופת הישוב הישן מלפני כ-180 שנים (בסך הכל כ-80 שנים).

שינויים בתקופה זו

• הטורקים מחדשים את שלטונם בארץ, בסיוע מעצמות אירופה המעוניינות בדריסת רגל באזור.
• ההתפתחות הטכנולוגית האירופאית נכנסת לארץ, והגישה הימית נעשית קלה יותר.
• יהודים רבים עולים לארץ ישראל.

חוק הקפיטולציות

• היהודים שעלו לארץ ממדינות אירופה נחשבים עדיין לנתיני ארצות אלה ופטורים ממיסים וגיוס לצבא הטורקי.
• בעקבות החוק היה קל יותר לגור בארץ ישראל.

גורמים להתפתחות הישוב היהודי בירושלים

• השגת ה"פירמן" על ידי רבי ישראל משקלוב שאפשר חזרה של אשכנזים לירושלים.
• מחורבנה של צפת נבנתה ירושלים עקב רעידת אדמה בשנת 1873.
• התעוררות רוחנית ודברי גדולי ישראל על מעלת ישיבת ארץ ישראל בכלל וירושלים בפרט.
• היות שהקונסוליות שכנו בירושלים, העיר הפכה להיות מרכזית.

הקמת שכונות חדשות

• יהודי ירושלים הקימו שכונות חדשות מחוץ לחומות בעידוד גדולי ישראל מפני בצפיפות מוגברת בעיר העתיקה.
• רבי שמואל מסלנט והמהרי"ל דיסקין היו מנהיגי הישוב.
• רבי יוסף חיים זוננפלד היה מגדולי מנהיגי הישוב החל מסוף המאה ה-19.

פעולותיו של רבי יוסף חיים זוננפלד

• רבנות והנהגת הישוב.
• מאבק בהשכלה ובמיסיון.
• נשיא כולל שומרי החומות ומייסד שכונת בתי הונגרים.
• התנגד להקמת הרבנות הראשית בשנת 1918 והקים את העדה החרדית כתגובה.
• נאבק בהנהגה החילונית ופעל בנושא הסכסוך היהודי-פלסטיני.

המאבק לשימור תואר החינוך בירושלים

• באמצע המאה ה-19 התנהל מלחמה על טהרת החינוך בירושלים נגד מיסיון, השכלה אירופאית והשכלה לאומית בעברית.
• המיסיון ניסה לגרום ליהודים להתנצר באמצעות כספים ותנאים משופרים במוסדותיהם.

תגובת גדולי ישראל למיסיון

• הוכרז חרם תקיף ואזהרה שמי שימות בבית חולים מיסיונרי לא יובא לקבר ישראל.
• הוקמו מרפאה יהודית (ביקור חולים) ובית יתומים דיסקין כתשובת משקל. -משל
• משכילים פעלו להפצת ההשכלה האירופאית באמצעות הקמת בתי ספר כמו למל, אוולינה דה רוטשילד ובתי הספר של כי"ח אליאנס.

התנגדויות ומוסדות

• התנגדות גדולי ישראל הובילה להכרזת חרם על בתי ספר אלו ולהקמת מוסדות שכנגד
• הרב שמואל סלנט הקים תלמודי תורה דורש ציון ובני ציון ורבי שמואל סאלנט מקים תלמודי תורה ישיבה, וכולל, עץ חיים, וכן רבי בן ציון ידלר הקים את בית הספר הירושלמי לבנות הישן כמו כן הוקמו במושבות תלמודי תורה על טהרת הקודש על ידי אגודת שומרי התורה.

מאבק על השפה

• אליעזר בן יהודה פעל להנחלת השפה העברית והקימו במושבות תלמודי תורה על טהרת הקודש על ידי אגודת שומרי התורה
• בתי ספר נצח ישראל במושבות החקלאיות הוקמו בתי ספר בשיטת תורה עם דרך ארץ עבור ילדים שכבר החלו להיפגע מההשכלה המשכילים יירצו ליצור בידול בינם לבין אנשי הישוב הישן ולכן יצאו למאבק על השפה העברית המסמלת לדבריהם: עולם חדש של לאומיות וניתוק מהגלות. תוך זמנמה. תוך זמן קצר התקבלה העברית כשפה המדוברת בבתי הספר במושבות החדשות. (ברוב התלמודי תורה המשיכו ללמד ביידיש). רבי שמואל סלנט: יין שנגע בו גוי נעשה למרות שלכתחילה היה כשר למהדרין – לשון הקודש שחיללה זיתים הפכה לדבר שלילי. רבי יוסף חיים זוננפלד: נאבק בהמשך שלא להכניס את העברית לתלמודי התורה למרות המחיר הכלכלי ששילמו על כך חשוב לציין! "ריב השפות"ב-1913 במסגרת העלייה השניה נחשב לשיא המאבק להנחת השפה העברית כפי שיפורט בהמשך. מיכל פינס הוא היה זה שבמסווה של חרדי הביא את ההשכלה העברית מרוסיה ורצה להקים בירושלים ספריה של ספרי משכילים בעברית בהמשך התגלו כוונותיו הזדוניות כשפרסם עיתון חילוני בשם "הצפירה".

היציאה מן החומות

• באמצע המאה ה-19 יהודי ירושלים החלו לצאת מחומות העיר העתיקה ולהקים שכונות חדשות.
• הסיבות לכך: צפיפות, תשלומי שכר דירה מופקעים, ועידוד הרבנים.

קשיים בשכונות החדשות

• בעיות ביטחון, מים ותעסוקה
• הפתרונות: בניית מחלאה, הקמת משאבות בורות ויזמות של משה מונטיפיורי
• בניית תחנה פתחו מוסדות בהשך למצוות.
• הבתיי מססה.

השכונות הראשונות מחוץ לחומות

• בתי מחסה בתמיכת רבני גרמניה ובמימון חברת פאקו
• משכנות שאננים ביוזמת ובת שיימה.
• נחלת שבועה ביידיי שבעה אברהים חברים.
• רבה ו פעלו לביסוס הרוצה
• פעלו.

פועלו של מנטיופורי

• הקמת שכונות מקורת תעסוקנה
• קידשת הארץ ויפו סייה בהקמת בטרפת

פעולות נוספות

• סייע בהקמת בתיהם השרטטו
• שר בקרב השרטוס