חנוכה ופורים PDF

‫מעגל הזמנים‬ ‫בס"ד‬ ‫ספר‬ ‫מעגלי החיים‬ ‫מעגל הזמנים‬ ‫דברי תורה על אירועים במעגל השנה‪:‬‬ ‫חגים‪ ,‬צומות‪ ,‬ימי אבל‪ ,‬שבתות מיוחדות‪ ,‬ימים מיוחדים‪ ,‬ואירועים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫הספר...

‫מעגל הזמנים‬ ‫בס"ד‬ ‫ספר‬ ‫מעגלי החיים‬ ‫מעגל הזמנים‬ ‫דברי תורה על אירועים במעגל השנה‪:‬‬ ‫חגים‪ ,‬צומות‪ ,‬ימי אבל‪ ,‬שבתות מיוחדות‪ ,‬ימים מיוחדים‪ ,‬ואירועים‬ ‫מיוחדים‪.‬‬ ‫הספר כולל דברי תורה‪ :‬מגמרא‪ ,‬מדרשים‪ ,‬זוהר‪ ,‬אגדות‪ ,‬פרפראות‪,‬‬ ‫סיפורים‪ ,‬רעיונות והגיגים‪.‬‬ ‫כרך זה מכיל את הנושאים‪ :‬ימי חנוכה‪ ,‬תרגום התורה ליוונית‪,‬‬ ‫י' טבת‪ ,‬ימי השובבי"ם‪ ,‬שבת שירה‪ ,‬ט"ו באב‪ ,‬פטירת משה‬ ‫רבנו‪ ,‬ימי פורים‪ ,‬ארבע ופרשיות‬ ‫נערך בס"ד על ידי‪:‬‬ ‫שמואל בן ר' שלום אהרן חיים ירושלמי‬ ‫שנת התשס"ט ירושלים‬ ‫‪-1-‬‬  ‫מעגל הזמנים‬ ‫©‬ ‫כל הזכויות שמורות למחבר‬ ‫ניתן להשיג את הספר במחיר מוזל‬ ‫אצל המחבר‬ ‫בטלפון ‪02-5811133‬‬ ‫הערות והארות יתקבלו בשמחה לכתובת‬ ‫מעלות דפנה ‪ 133/3‬ירושלים‬ ‫‪-2-‬‬  ‫מעגל הזמנים‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫דברים אחדים ‪- 13 -.............................................................................‬‬ ‫ימי חנוכה ‪- 15 -...................................................................................‬‬ ‫חודש כסלו ‪- 15 -......................................................................................‬‬ ‫רקע לימי חנוכה ‪- 16 -..............................................................................‬‬ ‫רמזי חנוכה ‪- 19 -.....................................................................................‬‬ ‫מהותם של ימי החנוכה ‪- 26 -..................................................................‬‬ ‫גזרת שמים ‪- 37 -.....................................................................................‬‬ ‫ניסי חנוכה ‪- 39 -......................................................................................‬‬ ‫מסירות נפש של הנשים ‪- 47 -..................................................................‬‬ ‫הלל והודאה ‪- 50 -....................................................................................‬‬ ‫חביבות נרות חנוכה ‪- 57 -........................................................................‬‬ ‫מצוות נרות חנוכה ‪- 60 -..........................................................................‬‬ ‫מזוזה מימין נרות חנוכה משמאל ‪- 62 -...................................................‬‬ ‫חנוכה ותורה שבעל פה ‪- 66 -...................................................................‬‬ ‫מלכות יון ‪- 69 -........................................................................................‬‬ ‫מלחמת תרבויות ‪- 72 -.............................................................................‬‬ ‫סיפורים לחג ‪- 84 -...................................................................................‬‬ ‫הלקח של חנוכה לדורות ‪- 87 -.................................................................‬‬ ‫זאת חנוכה ‪- 95 -......................................................................................‬‬ ‫פרפראות ‪- 96 -.........................................................................................‬‬ ‫מעוז צור ישועתי ‪- 105 -..........................................................................‬‬ ‫מטעמים לחנוכה ‪- 109 -...........................................................................‬‬ ‫מנהגי חנוכה ‪- 121 -.................................................................................‬‬ ‫תרגום התורה ‪- 124 -...........................................................................‬‬ ‫ושלשה עשר דבר שינו בה‪- 125 -.............................................................‬‬ ‫חושך שבתרגום התורה ‪- 128 -.................................................................‬‬ ‫עשרה בטבת ‪- 136 -.............................................................................‬‬ ‫תקנת הצומות ‪- 136 -...............................................................................‬‬ ‫רקע ‪- 138 -...............................................................................................‬‬ ‫מקורות ‪- 139 -.........................................................................................‬‬ ‫המצור ‪- 140 -...........................................................................................‬‬ ‫מאורעות נוספים ‪- 142 -..........................................................................‬‬ ‫חשבון נפש ‪- 144 -....................................................................................‬‬ ‫‪-9-‬‬  ‫מעגל הזמנים‬ ‫לעתיד לבוא ‪- 152 -..................................................................................‬‬ ‫ימי השובבי"ם ‪- 155 -..........................................................................‬‬ ‫תקופת ימי השובבי"ם ‪- 155 -...................................................................‬‬ ‫שמירת הברית ‪- 156 -...............................................................................‬‬ ‫התיקונים שבתקופת השובבי"ם‪- 158 -....................................................‬‬ ‫שבת שירה‪- 163 -................................................................................‬‬ ‫שירת הים ‪- 163 -.....................................................................................‬‬ ‫אז ישיר משה ‪- 169 -................................................................................‬‬ ‫שירת מרים ‪- 174 -...................................................................................‬‬ ‫ירידת המן ‪- 178 -.....................................................................................‬‬ ‫פרקי שירה ‪- 181 -....................................................................................‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪- 190 -.................................................................................‬‬ ‫ראש השנה לאילן ‪- 192 -..........................................................................‬‬ ‫מצוות התלויות בארץ ‪- 195 -...................................................................‬‬ ‫ט"ו בשבט בהלכה ‪- 198 -.........................................................................‬‬ ‫סדר ט"ו בשבט‪- 200 -..............................................................................‬‬ ‫ארץ חמדה ‪- 205 -....................................................................................‬‬ ‫אֶ ֶרץ זָבַ ת חָ לָב ְוּדבָ שׁ ‪- 209 -......................................................................‬‬ ‫שבעת המינים ‪- 214 -...............................................................................‬‬ ‫ונטעתם כל עץ מאכל ‪- 221 -....................................................................‬‬ ‫אָדם עֵ ץ הַ ָשּׂדֶ ה ‪- 225 -.......................................................................‬‬ ‫כִּ י הָ ָ‬ ‫הלימוד מט"ו בשבט ‪- 230 -......................................................................‬‬ ‫פרפראות ט"ו בשבט ‪- 244 -.....................................................................‬‬ ‫לעתיד לבוא ‪- 245 -..................................................................................‬‬ ‫מסתורין בממלכת הצומח ‪- 248 -.............................................................‬‬ ‫פטירת משה ‪- 253 -.............................................................................‬‬ ‫לידת משה ‪- 253 -.....................................................................................‬‬ ‫שמותיו של משה ‪- 257 -..........................................................................‬‬ ‫נבואתו של משה ‪- 258 -...........................................................................‬‬ ‫משה במרום ‪- 262 -..................................................................................‬‬ ‫משׁה עָ נָו ְמאֹ ד ‪- 264 -....................................................................‬‬‫וְ הָ ִאישׁ ֶ‬ ‫הגזרה על מיתת משה ‪- 267 -...................................................................‬‬ ‫שעתו האחרונה של משה ‪- 270 -..............................................................‬‬ ‫הילקחו של משה לגנזי למרומים ‪- 272 -..................................................‬‬ ‫וַ יּ ְִקבֹּר אֹ ת ֹו בַ גַּי בְּ אֶ ֶרץ מוֹאָב ‪- 275 -...........................................................‬‬ ‫‪- 10 -‬‬  ‫מעגל הזמנים‬ ‫ולא ידע איש את קבורתו ‪- 277 -..............................................................‬‬ ‫ז' באדר כיום ‪- 279 -.................................................................................‬‬ ‫ימי פורים ‪- 281 -.................................................................................‬‬ ‫תענית אסתר ‪- 281 -................................................................................‬‬ ‫יום ניקנור ‪- 285 -.....................................................................................‬‬ ‫רקע לימי פורים ‪- 285 -............................................................................‬‬ ‫הגזרה בשמים ‪- 290 -...............................................................................‬‬ ‫מזימות המן‪- 297 -...................................................................................‬‬ ‫איילת השחר ‪- 302 -.................................................................................‬‬ ‫גילוי ההסתר ‪- 306 -.................................................................................‬‬ ‫וּמָ ְרדֳּ כַי ‪‬א יִכְ ַרע וְ ‪‬א י ְִשׁ ַתּחֲ ווֶה ‪- 312 -.....................................................‬‬ ‫בּוֹר כּ ָָרה וַ יּ ְַחפְּ ֵרהוּ וַ יִּפּול בְּ ַשׁחַ ת יִפְ עָ ל ‪- 314 -.............................................‬‬ ‫מפלת המן ‪- 318 -.....................................................................................‬‬ ‫ניסי פורים ‪- 322 -....................................................................................‬‬ ‫משנכנס אדר מרבים בשמחה ‪- 333 -........................................................‬‬ ‫חייב איניש לבסומי בפוריא ‪- 340 -..........................................................‬‬ ‫מדרשי חז"ל ‪- 345 -..................................................................................‬‬ ‫פורים כפורים‪- 357 -................................................................................‬‬ ‫‪390G‬‬ ‫מנהגי פורים ‪- 393 -..................................................................................‬‬ ‫משלוח מנות ומתנות לאביונים ‪- 398 -....................................................‬‬ ‫ארבע פרשיות ‪- 402 -...........................................................................‬‬ ‫פרשת שקלים‪- 403 -................................................................................‬‬ ‫פרשת זכור ‪- 413 -....................................................................................‬‬ ‫אשׁית גּ ֹויִם עֲ מָ לֵק ‪- 424 -........................................................................‬‬ ‫ֵר ִ‬ ‫מלחמת שאול בעמלק ‪- 427 -...................................................................‬‬ ‫פרשת פרה ‪- 431 -....................................................................................‬‬ ‫פרשת החודש‪- 440 -................................................................................‬‬ ‫סדר הפרשיות ‪- 442 -...............................................................................‬‬ ‫שער התפילה ‪- 445 -................................................................................‬‬ ‫לזיכרון עולם ‪- 447 -.................................................................................‬‬ ‫‪- 11 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ימי חנוכה‬ ‫חודש כסלו‬ ‫אירועי חודש כסלו‬ ‫אירועים שונים קרו בחודש כסלו‪ ,‬כאשר הבולט ביניהם הוא כמובן‬ ‫החנוכה‪.‬‬ ‫י''ד בכסלו שנת קצ''ד – נולד ראובן בן יעקב‪.‬‬ ‫♦‬ ‫ט''ו בכסלו – יום פטירתו של ר' יהודה הנשיא‪ ,‬מסדר המשנה‪.‬‬ ‫♦‬ ‫י''ט בכסלו שנת תקנ''ט – יצא הגה''צ )הרב בעל התניא(‪ ,‬הגאון רבי שלמה‬ ‫♦‬ ‫זלמן מלאדי מהכלא בפטרבורג‪ ,‬ומאז חוגגים חסידי חב''ד יום זה‬ ‫באסיפות‪ ,‬בהתוועדות על‪-‬מנת להודות להקב''ה על הנס הגדול‪.‬‬ ‫בכ''ג בכסלו שנת ה' ק''ט – היתה עלילה על היהודים שהם מרעילים‬ ‫♦‬ ‫בארות‪ ,‬ואילצו אותם להודות )בדבר שכמובן לא היה נכון(‪.‬הדבר גרם‬ ‫לפרעות‪ ,‬ונרצחו המוני יהודים הי''ד בכל ארצות אירופה‪.‬‬ ‫ובשנים ה' ק''ז עד ה' קי''א השתוללה מגפה שהפילה מיליוני חללים‪.‬‬ ‫בכ''ה כסלו – חל חנוכה‪.‬‬ ‫♦‬ ‫בכ''ה בכסלו שנת ב' ת''ן תמה מלאכת המשכן‪ ,‬אך הוא לא הוקם‪,‬‬ ‫♦‬ ‫ונדחתה הקמתו עד לא' בניסן‪.‬‬ ‫בכ''ז בכסלו כאשר תמו ימי המבול‪ ,‬יצא נח מהתיבה‪ ,‬בנה מזבח לה'‪,‬‬ ‫♦‬ ‫‪- 15 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫לקח מן הבהמה הטהורה ומן העוף הטהור והעלה עולות במזבח‪.‬‬ ‫רקע לימי חנוכה‬ ‫סיפור חנוכה מתחיל עם שקיעת ממלכות בבל ופרס‪ ,‬ועליית האימפריה‬ ‫היוונית‪ ,‬בראשות אלכסנדר מוקדון‪.‬הופעתו של אלכסנדר‪ ,‬ציינה שינוי‬ ‫בתשתית התרבותית של העולם‪.‬הוא הביא איתו את התרבות‬ ‫ההלניסטית ושאף ליצירת תרבות כלל‪-‬אנושית‪.‬אלכסנדר מוקדון הניח‬ ‫שאחידות תרבותית וחברתית תיצור תשתית לאימפריה יציבה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 300‬לפני הספירה )לפני כ‪ 2310-‬שנה(‪ ,‬אחרי מות אלכסנדר‪,‬‬ ‫התחלקה ממלכתו בין שלושת שרי צבאו‪.‬שניים מהם קיבלו לידיהם את‬ ‫ממלכות המזרח‪ :‬תלמי שלט על מצרים‪ ,‬וסלבקוס על סוריה‪ ,‬עיראק‪ ,‬פרס‪,‬‬ ‫אפגניסטאן‪ ,‬פקיסטאן וחלקים מהודו‪.‬‬ ‫חשש מתרבות יון‬ ‫כל העמים קיבלו על עצמם את התרבות היוונית‪ ,‬רק ירושלים ויהודה דחו‬ ‫את תפיסת העולם החדשה‪.‬בימי תלמי הניחו היוונים ליהודים לחיות‬ ‫כרצונם ועל‪-‬פי אמונתם‪.‬תלמי אף ראה בתורת ישראל נכס תרבותי רב‪-‬‬ ‫ערך‪ ,‬וביקש משבעים מחכמי ישראל במצרים לתרגמה ליוונית‪.‬תרגום זה‬ ‫ידוע בכינויו 'תרגום השבעים' )ראה בהמשך פרק "תרגום התורה"(‪.‬‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬חכמי ישראל חששו מפני קירוב לבבות זה‪.‬ואכן‪ ,‬צדקו‪.‬אט‪-‬‬ ‫אט החלה להתפתח בתוך העם היהודי תופעת ההתייוונות‪.‬צעירים חסרי‬ ‫שורשים נסחפו אחר היופי החיצוני והחופש המוסרי של התרבות‬ ‫ההלניסטית‪.‬עם הזמן חלחלה ההתייוונות גם אל האריסטוקרטיה‬ ‫היהודית‪.‬השכבה הגבוהה אימצה את תרבות יוון‪ ,‬שהיתה כרטיס‪-‬כניסה‬ ‫‪- 16 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫חברתי וכלכלי לעולם הגדול‪.‬עם זאת‪ ,‬רוב העם נשאר נאמן למורשת‬ ‫אבותיו‪.‬‬ ‫המתייוונים‬ ‫עם הופעת אנטיוכוס המצב הידרדר יותר‪.‬אנטיוכוס התחיל לעשות‬ ‫"סדר"‪ ,‬את הכהן הגדול‪ ,‬חוניו‪ ,‬העביר מכהונתו ומינה תחתיו את‬ ‫המתייוון יאסון‪.‬בהמשך הדיח גם אותו ומינה את מנלאוס‪ ,‬מתייוון קיצוני‬ ‫יותר מיאסון‪.‬ירושלים נהפכה ל'פוליס' ‪ -‬עיר‪-‬מדינה יוונית‪.‬מוסדות‬ ‫יווניים וגימנסיון התגוששויות הוקמו בה‪.‬‬ ‫מפלגת המתייוונים קיבלה את מלוא הגיבוי של המעצמה הגדולה‪,‬‬ ‫ההתייוונות חגגה‪.‬המתייוונים התייחסו לתורה ולמצוות כאל אמונות‬ ‫נושנות שאבד עליהן הכלח‪.‬את עצמם החשיבו כנושאי דגל הקידמה‬ ‫והתרבות‪ ,‬אנשי העולם הגדול והמודרני‪.‬נאמני התורה נתפסו בעיניהם‬ ‫כחשוכים ו'פאנאטיים'‪.‬‬ ‫הגזירות‬ ‫בעצת יועציו הגיע אנטיוכוס למסקנה‪ ,‬שלא יוכל לדכא את רוח היהודים‬ ‫אלא אם כן יפגע בדתם‪.‬הוא הכריז על גזירות האוסרות את חוקי התורה‪:‬‬ ‫אסור לשמור את השבת‪ ,‬אין לערוך ברית‪-‬מילה‪ ,‬אסור להקריב קרבנות‪,‬‬ ‫ועוד‪.‬אולם באופן פאראדוקסאלי‪ ,‬דווקא הגזירות הללו‪ ,‬הן שהביאו‬ ‫לסילוק התרבות היוונית מהארץ ולניצחונם של נאמני התורה‪.‬‬ ‫מרד החשמונאים‬ ‫המרד פרץ במודיעין‪ ,‬כפר של כוהנים ממשפחת החשמונאים‪.‬בראש הכפר‬ ‫עמד מתתיהו בן יוחנן‪ ,‬ולו חמישה בנים‪ :‬יוחנן הגדול‪ ,‬שמעון התרסי‪,‬‬ ‫יהודה המכבי‪ ,‬יותנן הוופסי ואלעזר החורני‪.‬‬ ‫‪- 17 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫קבוצת יוונים צרה על הכפר וריכזה את תושביו במרכזו‪.‬היוונים הקימו‬ ‫מזבח אלילים‪.‬מפקד הצבא פנה אל יוחנן וציווה עליו להקריב קרבן על‬ ‫המזבח‪.‬יוחנן סירב‪.‬אחד המתייוונים קם וניגש להקריב חזיר על‪-‬גבי‬ ‫מזבח האלילים‪.‬מתתיהו הזקן לא היסס‪ ,‬קם והתנפל על המתייוון וכרת‬ ‫את ראשו‪.‬חמשת בניו ושאר העם שניצבו מסביב‪ ,‬התנפלו על החיילים‬ ‫היוונים‪.‬המרד החל‪.‬‬ ‫משפחת החשמונאים נמלטה להרים והמשיכה לנהל משם את המלחמה‬ ‫נגד היוונים‪.‬לא היה להם מה להפסיד‪.,‬הם בזו לחיי התייוונות‪ ,‬והעדיפו‬ ‫מהם את המוות‪.‬אט‪-‬אט הצטרפו אליהם אחרים‪.‬אנטיוכוס דחק אותם‬ ‫אל הקיר‪ ,‬והם יצאו להילחם בחירוף נפש על חירותם הדתית‪.‬‬ ‫במהלך המלחמה נפטר מתתיהו הזקן‪.‬בנו‪ ,‬יהודה‪ ,‬מונה למפקד‪.‬הוא ניהל‬ ‫לוחמת גרילה קלאסית‪ ,‬פגע‪-‬וברח‪.‬החשמונאים נחלו ניצחונות קטנים‪ ,‬אך‬ ‫חשובים‪ ,‬המוראל בכפרי היהודים עלה‪ ,‬רבים הצטרפו אל שורות יהודה‪.‬‬ ‫בהמשך נערכו גם קרבות פנים אל פנים מול היוונים‪ ,‬צבא יהודה ראה את‬ ‫יד ה' עומדת לימינו‪.‬‬ ‫ניצחון החשמונאים‬ ‫יהודה המכבי שאף להגיע לירושלים ולטהר את בית‪-‬המקדש‪.‬הוא חסם‬ ‫את תגבורות הצבא היווני ופינה לעצמו את הדרך אל הבירה‪.‬בקרב‬ ‫האחרון והמכריע שנערך סמוך לירושלים‪ ,‬כאשר ליסיאס‪ ,‬מפקד צבא‬ ‫היוונים‪ ,‬הטיל למערכה את מיטב כוחותיו ‪ -‬למעלה מארבעים אלף חייל ‪-‬‬ ‫גבר צבא החשמונאים הדל והעלוב‪.‬הדרך לירושלים נפתחה‪.‬‬ ‫החשמונאים מיהרו אל בית‪-‬המקדש‪.‬הם מצאו שם הרס וחורבן‪ ,‬פסלים‬ ‫ואלילים‪.‬בכ"ה בכסלו‪ ,‬שנת ג אלפים תקצ"ה‪ 165 ,‬לפני הספירה הלועזית‬ ‫)לפני יותר מ ‪ 2,170‬שנה(‪ ,‬נערכה חנוכתו המחודשת של המזבח‪.‬זה גם‬ ‫הן הגדול‪,‬‬ ‫היה היום שבו נמצא פך שמן קטן‪ ,‬חתום בחותמו של הכ‬ ‫‪- 18 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫שעיקר שמחתו‪ ,‬כריתת ברית חדשה מתוך אהבה ורצון לקיים מה שקבלו‬ ‫כבר‪.‬‬ ‫ג‪.‬ולעתיד לבוא יאיר על ישראל אור חדש מאור הגאולה הראשונה‬ ‫שהיתה בפסח‪ ,‬בזכות שסבלו עול הגלויות ולא נתייאשו מן הגאולה וצפו‬ ‫לה וחיכו לה בכל יום שתבוא‪ ,‬ובתוך עומק גלויותיהם שמחו בגאולה‬ ‫הראשונה )ספר התודעה(‪.‬‬ ‫חגו של אדם הראשון‬ ‫המשנה )במסכת עבודה זרה ח( מונה את ימי חגם של אומות העולם שבהם אין‬ ‫לעסוק איתם‪.‬קלנדיא – שמונה ימים אחר התקופה‪ ,‬סטרנורא – שמונה‬ ‫ימים לפני התקופה‪.‬‬ ‫ומבארת הגמרא‪ :‬תנו רבנן – לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט‬ ‫והולך )בתקופת תשרי( אמר אוי לי שמא בשביל שסרחתי עולם חשך בעדי‬ ‫וחוזר לתוהו ובוהו וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים‪ ,‬עמד וישב‬ ‫שמונה ימים בתענית‪.‬‬ ‫כיוון שראה תקופת טבת )שמתחילה בכ"ה כסלו( שיום מאריך והולך‪ ,‬אמר מנהגו‬ ‫של עולם הוא‪ ,‬הלך ועשה שמונה ימים טובים‪.‬לשנה אחרת עשאן לאלו‬ ‫ולאלו ימים טובים‪.‬‬ ‫הוא קבעם לשם שמים והגויים קבעום לשם עבודת כוכבים‪.‬‬ ‫גם היוונים ביום שמתחילה התגברות האור )כ"ה כסלו( ביטלו עבודת בית‬ ‫המקדש הרסו את המזבח וטמאו את כל השמנים‪ ,‬שהרי בדיוק ג' שנים‬ ‫לפני נס פך השמן נכנסו היוונים לבית המקדש‪.‬‬ ‫חנוכה נקבע על בסיס חגו של אדם הראשון‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬כשראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך אמר – אוי לי‬ ‫שמא בשביל שסרחתי )חטא אכילה מעץ הדעת( עולם חושך בעדי חוזר לתוהו‬ ‫‪- 23 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ובוהו‪ ,‬וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים‪.‬עמד וישב ח' ימים בתענית‬ ‫)בתפילה(‪.‬‬ ‫כיון שראה תקופת טבת‪ ,‬וראה יום שמאריך והולך‪ ,‬אמר‪ :‬מנהגו של עולם‬ ‫הוא! הלך ועשה שמונה ימים טובים‪ ,‬לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו‬ ‫ימים טובים‪ ,‬הוא קבעם לשם שמים‪ ,‬והם קבעום לשם עבודת כוכבים"‬ ‫)מסכת עבודה זרה ח‪.(.‬‬ ‫חגו של אדם הראשון בחנוכה‬ ‫כאמור שראה אדם הראשון יום שמתמעט‪ ,‬ישב ח' ימים בתענית‪.‬מתי‬ ‫ישב אדם הראשון בתענית? מסתמא היה זה בימים הקצרים ביותר של‬ ‫השנה סמוך לתקופת טבת )שאז היה עדיין בחשש(‪ ,‬נמצא שחגו של אדם‬ ‫הראשון נופל בדיוק בזמן חנוכה )שבהם הימים קצרים ביותר(‪.‬‬ ‫ונראה שיש קשר רעיוני בין היום טוב שקבע אדם הראשון לבין יום טוב‬ ‫שקבעו החשמונאים בימים אלו‪ ,‬בכך ששניהם עוסקים באור‪ ,‬אורו של‬ ‫עולם‪ ,‬ואור הנרות‪.‬‬ ‫הנה אדם הראשון קבע פעמיים יום טוב של שמונה ימים‪ ,‬כנגד הימים‬ ‫שדאג על התמעטות האור‪ ,‬וכנגד הימים שהתרבה האור‪.‬אבל‪ ,‬בחנוכה‬ ‫קבעו חכמים רק שמונה ימים ליום טוב‪.‬‬ ‫אבל יש לזכור שישנה מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל במצוות בענין‬ ‫המהדרין מן המהדרין בהדלקת נרות‪ ,‬אם פוחת והולך או מוסיף והולך‪,‬‬ ‫מחלוקת שמזכירה את שני המצבים שהרשימו את אדם הראשון‪ ,‬הפחתת‬ ‫האור והתרבות האור‪.‬‬ ‫ואפשר שמחלוקת בית שמאי ובית הלל היא כנגד אילו ימים קבעו את ימי‬ ‫החנוכה‪ ,‬אם כנגד הימים הראשונים שקבע אדם הראשון‪ ,‬שבהם פחת‬ ‫האור‪ ,‬או כנגד הימים האחרונים‪ ,‬שבהם התרבה האור‪.‬‬ ‫‪- 24 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫פעמיים ימים טובים‬ ‫ויש לשאול‪ :‬מדוע קבע אדם הראשון יום טוב כנגד הימים הראשונים‬ ‫שבהם פחת האור‪ ,‬הלא היו אלה ימים של חרדה ופחד?‬ ‫ונראה לומר שאדם הראשון רצה לזכור גם את ימי החרדה אלו‪ ,‬לפי‬ ‫שתופעה זו לימדה אותו להבין שקיימים מהלכים בחיי אדם שיש בהם‬ ‫עליות וירידות וחוזר חלילה‪ ,‬זמנים של חשכה רוחנית וגשמית ואחריהם‬ ‫ימי אור של ישועה ופורקן‪ ,‬וכל זה מלמד שכל אותן הירידות הן "ירידה‬ ‫לצורך עליה"‪.‬‬ ‫וכשאדם הראשון הגיע למסקנה שזה "מנהגו של עולם" קבע ליום טוב גם‬ ‫את שמונת הימים שהתענה בהם‪ ,‬כיון שגם הם נתעלו לטובה‪ ,‬בכך שגרמו‬ ‫לו עלייה רוחנית ויכולת לשמוח בימים שבאו לאחריהם‪.‬‬ ‫ובזה טעו אומות העולם שקבעו את הימים האלו ל"אידיהן" לשם עבודת‬ ‫כוכבים‪ ,‬מפני שהם ראו בכך רק מנהגו של עולם בדרך הטבע‪.‬ולא הבינו‬ ‫את המשמעות העמוקה בדינמיות שיש בעולם של חלופי אור וחושך )הרב‬ ‫דב לבנון(‪.‬‬ ‫מוסיף והולך או פוחת והולך?‬ ‫כפי שארע לאדם הראשון‪ ,‬כן היו ימי החנוכה ימים אשר "החושך יכסה‬ ‫ארץ וערפל לאומים" ‪ -‬ואמרו חז"ל "החושך זה יון" שהחשיכו עיניהם‬ ‫ולבם של ישראל מבחינה רוחנית ורבים מהם התייוונו‪ ,‬ומבחינה גשמית‬ ‫הצרו להם עד שכמעט נתייאשו מן הגאולה‪ ,‬עד שבאו מתתיהו כהן גדול‬ ‫ובניו‪ ,‬הפיחו את רוחם בקריאת "מי לה' אלי"‪ ,‬וכך הוציאום מאפילה‬ ‫לאורה‪.‬כסימן לדבר היה נס פך השמן שהיה בו לדלוק יום אחד ודלק‬ ‫שמונה ימים‪.‬‬ ‫השאלה היא‪ :‬האם לאחר הישועה‪ ,‬יזכרו בעיקר את ימי הישועה‪ ,‬או‬ ‫‪- 25 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫שיזכרו את הרושם של המאבק כנגד אלילי החושך‪ ,‬שהוא הביא לאותה‬ ‫ישועה?‬ ‫ובזה חלקו בית שמאי ובית הלל‪:‬‬ ‫בית שמאי אומרים – פוחת והולך‪ ,‬כנגד הימים הנכנסים‪ ,‬היינו כנגד‬ ‫הימים שהאור פחת בהם בזמן אדם הראשון‪ ,‬או שבאו לרמז לימי הגזרות‪,‬‬ ‫שבהם יצאו למלחמה ולמאבק כנגד היונים‪ ,‬ולכן תקנו שפוחת והולך‪.‬‬ ‫ובית הלל אומרים – מוסיף והולך‪ ,‬כנגד הימים היוצאים ‪ ,‬היינו כנגד‬ ‫הימים שהאור הוסיף והלך בזמן אדם הראשון‪ ,‬או שבאו לרמז לימי‬ ‫הניצחון על אויביהם‪ ,‬ונס פך השמן‪ ,‬שהוסיף והלך )הרב דב לבנון(‪.‬‬ ‫מהותם של ימי החנוכה‬ ‫עניין יום כ"ה בכסלו‬ ‫יום כ"ה כסלו אינו יום פשוט‪ ,‬הוא יום מיוחד שהוכן מבעוד מועד‬ ‫לקראת גאולת ישראל מצרותיו‪.‬‬ ‫♦ בניית המשכן נגמרה בכ"ה בכסלו‪ ,‬אלא שהמתינו לחנוכתו עד ראש‬ ‫חודש ניסן‪.‬‬ ‫♦ בית המקדש השני נחנך בכ"ה כסלו‪ ,‬כמו שכתוב‪ִ " :‬שׂימוּ נָא לְ בַ בְ כֶם ִמן‬ ‫אַרבָּ עָ ה ל ְַתּ ִשׁיעִ י לְ ִמן הַ יּוֹם אֲ ֶשׁר י ֻסַּ ד‬ ‫הַ יּוֹם הַ זֶּה וָ מָ עְ לָה ִמיּוֹם עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ‬ ‫הֵ יכַל ה' ִשׂימוּ לְ בַ בְ כֶם" )חגי ב‪/‬יח(‪.‬שהבית הוסד בכ"ד לחודש התשיעי‬ ‫)שהוא כסלו( ולמחרתו בכ"ה חנכוהו בהקרבה והדלקת הנרות‪ ,‬לפי שאין‬ ‫מחנכים אלא בתחילת היום‪.‬‬ ‫♦ ובספר החשמונאים )ח"ב שכא'( כתוב‪" :‬ויהי אחרי שטיהרו את הבית‬ ‫‪- 26 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ועשו מזבח חדש ומאת ה' היתה זאת לחטא את הבית בעצם היום‬ ‫ההוא אשר טמאוהו הגויים והוא יום עשרים וחמשה לירח כסלו לפני‬ ‫ג' שנים"‪.‬‬ ‫ומבואר‪ :‬שלא רק חנוכת המשכן ובית המקדש השני היו בכ"ה בכסלו‪,‬‬ ‫אלא גם טומאתו בידי היוונים היתה ביום זה‪.‬ללמדנו‪ :‬שלא היה זה‬ ‫אירוע מקרי שהזדמן לתאריך זה‪.‬‬ ‫החל מכ"ה כסלו היום מתחיל להתארך והלילה להתקצר‪ ,‬על פי זה‬ ‫♦‬ ‫מבאר המהר"ל‪ :‬אם כן התחלת האור הוא בכ"ה בכסלו שאז מתחיל‬ ‫האור להתגבר‪ ,‬לפיכך נעשה הנס בשמן והיה האור בכ"ה אף שלא היה‬ ‫שמן להדליק והיה הנס כל שמונה כאשר אותו זמן הוא מיוחד‬ ‫להתחלת האור‪ ,‬והתחלת האור ראוי לבית המקדש כמו שכתוב‬ ‫שממקום בית המקדש נבראת האורה‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים שהאור נגנז בתורה והתגברות האור מתרחשת בכ"ה‬ ‫בכסלו‪.‬ביום זה נכנסו החשמונאים להיכל‪ ,‬שאז התחיל מחדש התהליך‬ ‫)שהחל במשכן( של חשיפת האור שנגנז ואורה זו תורה‪.‬ולכן‪ :‬הלומד תורה‬ ‫מגלה את האור הזה )הרב מרדכי גרינברג שליט"א(‪.‬‬ ‫חנוכה לא ניתן להיכתב‬ ‫חז"ל )מסכת יומא כט‪ (.‬עומדים על כך מדוע נס חנוכה לא נכתב במגילת‬ ‫ספר‪" :‬למנצח על איילת השחר" ‪ -‬למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך מה‬ ‫שחר סוף הלילה אף אסתר סוף הנסים‪.‬‬ ‫שואלת הגמרא‪ :‬והרי חנוכה )נס שאירע אחרי נס פורים ואף על פי כן נקבע כיום טוב‬ ‫לדורות(? עונה הגמרא‪ :‬נתנה להיכתב אמרנו! )וחנוכה לא נתנה להיכתב בתנ"ך(‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ ,‬מה בין פורים לחנוכה‪ ,‬מדוע נס פורים ניתן להיכתב ונס‬ ‫חנוכה לא?‬ ‫ההסבר הפשוט הוא‪ ,‬שפורים ניתן להיכתב מפני שבאותו זמן היו נביאים‪,‬‬ ‫‪- 27 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ונכתב ברוח הקודש‪ ,‬אבל בחנוכה כבר פסקה הנבואה ולכן לא ניתן‬ ‫להיכתב‪ ,‬ולא ניתן להוסיף עוד לכתבי הקודש‪.‬‬ ‫ועוד יש לומר‪ :‬חנוכה הוא החג הראשון שתקנו חכמי התורה‪ ,‬ומסמל את‬ ‫כוחה של תורה שבעל פה )שלא ניתן להכתב(‪ ,‬הוא בא ב "התערותא דלתתא"‬ ‫)התעוררות של מטה‪ ,‬של ישראל(‪ ,‬על ידי שישראל אהבו את המצווה הזאת‪ ,‬ולכן‬ ‫זה מהווה דוגמה לתורה שבעל פה‪ ,‬שלא ניתנה להיכתב )הרב דב לבנון(‪.‬‬ ‫עלה במחשבה לבנות המשכן בכ"ה כסלו‬ ‫אמר רבי חנינא‪ :‬בכ"ה בכסלו נגמרה מלאכת המשכן‪ ,‬ונעשה המשכן‬ ‫מקופל עד א' בניסן שהקימו משה‪.‬וכל זמן שהיה מקופל‪ ,‬היו ישראל‬ ‫ממללים על משה ואומרים שאין בו כוח להקימו‪ ,‬או שמא חס וחלילה יש‬ ‫בו דופי‪.‬והקב"ה היה מעכב הקמתו עד ניסן שבו יצאו אבותינו ממצרים‪.‬‬ ‫וכיון שהקימו משה בניסן לא דיברו עליו מאומה‪ ,‬מאותה שעה ואילך‪.‬‬ ‫חודש כסלו נתרעם‪ ,‬ואמר לו הקב"ה‪ :‬עלי לשלם לך שהפסדת‪ ,‬ושילם לו‬ ‫חנוכת בית חשמונאי‪ ,‬ומזה הטעם אנו קורים בחנוכת בית חשמונאי‬ ‫בסדר חנוכת המזבח )ילקוט שמעוני(‪.‬‬ ‫ולכאורה צריך להבין אם באמת חודש כסלו היה ראוי לחנוכת המשכן‪,‬‬ ‫מדוע באמת גרמה ההשגחה העליונה שלא יחנכו את המשכן בחודש זה?‬ ‫נראה להסביר זאת‪ ,‬על פי היסוד שמצאנו בחז"ל כמה פעמים‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫בקש לעשות דבר אחד במחשבה‪ ,‬וחזר בו ועשה דבר אחר למעשה‪.‬‬ ‫כגון‪ :‬בקש הקב"ה לברוא את העולם במידת הדין ראה שאינו מתקיים‬ ‫ושיתף פעולה עמו מידת הרחמים‪.‬ולכאורה קשה‪ ,‬וכי לא ידע הקב"ה‬ ‫שאין העולם יכול להתקיים במידת הדין‪ ,‬ומעיקרא מה סבר? אלא‬ ‫שהשאיפה היא שהעולם יזכה במידת הדין‪ ,‬אלא שבהתחלת הבריאה‬ ‫הקב"ה הסכים לשתף את מידת הרחמים כדי לאפשר את קיום העולם עד‬ ‫שיהיה אפשר לעמוד במידת הדין‪.‬‬ ‫‪- 28 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫דוגמה נוספת בעניין המחלוקת מתי נברא העולם‪ ,‬אם בניסן או בתשרי‪.‬‬ ‫מסביר ר"ת‪ :‬אלו ואלו דברי אלוקים חיים‪ ,‬בתשרי עלה במחשבה לברוא‬ ‫העולם במידת הדין המתאימה לחודש זה‪ ,‬ובראו במידת הרחמים‬ ‫המתאימה לחודש ניסן‪.‬‬ ‫וכן בענייננו‪ :‬עלה במחשבה לגמור מלאכת המשכן ולחנכו בכ"ה בכסלו‪,‬‬ ‫משום שהוא היה הזמן המסוגל לכך ביותר‪ ,‬אלא שכדי לזכות להקימו‬ ‫בזמן זה צריכים להיות ראויים במידת הדין‪ ,‬וכיון שלא היו ראויים לכך‬ ‫בתחילה‪ ,‬הסכימה דעתו יתברך שיחונך בניסן שהוא מידת הרחמים זמן‬ ‫הגאולה )הרב דב לבנון(‪.‬‬ ‫ועוד בעניין מחשבת חנוכה‪ :‬כשחזרו עולי הגולה מבבל והתחילו בבנין‬ ‫בית המקדש‪ ,‬ובעצת המשטינים נפסקה העבודה ‪ 22‬שנה‪ ,‬ואחר כך חזרה‬ ‫ונתחדשה עבודת הבניין‪ ,‬והקימו יסודותיו של היכל ה' ביום כ"ד לכסלו‪,‬‬ ‫ובלילה שלאחריו‪ ,‬הוא כ"ה בכסלו‪ ,‬שמחו בשמחת היסוד‪.‬‬ ‫וכן הנביא אומר )חגי ב(‪ִ " :‬שׂימוּ נָא לְ בַ בְ כֶם ִמן הַ יּוֹם הַ זֶּה וָ מָ עְ לָה ִמיּוֹם‬ ‫אַרבָּ עָ ה ל ְַתּ ִשׁיעִ י )הוא כ"ד כסלו( לְ ִמן הַ יּוֹם אֲ ֶשׁר יֻסַּ ד הֵ יכַל ה' ִשׂימוּ‬ ‫עֶ ְשׂ ִרים וְ ְ‬ ‫לְ בַ בְ כֶם"‪.‬‬ ‫חושך מגרשים על יד האור‬ ‫בעוד שבמנורת בית‪-‬המקדש היו רק שבעה נרות‪ ,‬הרי בחנוכייה של חנוכה‬ ‫יש שמונה קנים ואנו מדליקים בה שמונה נרות‪.‬‬ ‫בתורה וביהדות אין שום דבר מקרי‪.‬אם אנו רואים שנרות החנוכה‪,‬‬ ‫שאותם אנו מדליקים מחוץ לבית‪-‬המקדש‪ ,‬עולים במספרם על נרות‬ ‫המקדש ‪ -‬ודאי שטמונה בזה משמעות מסוימת‪.‬‬ ‫ההסבר על כך הוא‪ :‬מנורת שבעת הקנים‪ ,‬שדלקה בבית‪-‬המקדש‪,‬‬ ‫התאימה למצב רגיל וטבעי‪ ,‬שבו הרוחניות שולטת‪.‬במצב רגיל זה‪ ,‬כאשר‬ ‫אפשר לקיים את רצון השם ללא כל הפרעות ומכשולים‪ ,‬אפשר להסתפק‬ ‫‪- 29 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫בשבעה נרות‪.‬‬ ‫אולם כאשר נוצר מצב בלתי רגיל‪ ,‬כשהחשיכה הרוחנית עולה וגוברת‪ ,‬אי‪-‬‬ ‫אפשר להסתפק בשבעה נרות‪ ,‬אלא צריך להדליק שמונה‪.‬‬ ‫נרות החנוכה באו דווקא בעקבות התגברות כוחות הנגד והתעצמות‬ ‫החושך‪.‬הם נקבעו לאחר שהיוונים "גזרו גזירות על ישראל וביטלו דתם‬ ‫ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות‪...‬ולחצום לחץ גדול" )כלשון‬ ‫הרמב"ם(‪.‬כאשר נתרבו הקשיים והשתבש מצב הדברים הרצוי והטבעי‪ ,‬שוב‬ ‫אין די בשבעת נרות המנורה‪.‬כנגד תגבורת החושך‪ ,‬דרושה גם תוספת‬ ‫באור‪.‬‬ ‫אור החג מאיר לפי ההכנה‬ ‫כותב הרמח"ל‪ :‬כל תיקון שנתקן ואור הגדול שהאיר בזמן מן הזמנים‪,‬‬ ‫בשוב תקופת הזמן ההוא יאיר עלינו אור מעין האור הראשון‪.‬‬ ‫אך מידת ההשפעה והתועלת שמקבל כל אחד מהשם יתברך תלויה במידת‬ ‫ההכנה שלו התבוננות במהות היום )ספר שפתי חיים(‪.‬‬ ‫שפע היורד מהשמים החל מחנוכה‬ ‫השפע שמוריד הבורא לישראל מתחיל מחנוכה‪.‬שהרי עד חנוכה הוא גמר‬ ‫החיתום שמתחיל מהושענא רבה‪.‬לכן ערב חנוכה הוא גמר החתימה‪,‬‬ ‫ובחנוכה מתחיל שפע ובהירות חדשה להוריד על נשמת ישראל‪.‬‬ ‫ולכן מדליקים נרות חנוכה‪ ,‬שהם האורות לרמוז על אורות הבהירות‬ ‫שמתחילים באותם ימים )ספר תולדות אהרון(‪.‬‬ ‫לשנה אחרת קבעום להלל והודאה‬ ‫שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות‬ ‫‪- 30 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫בית חשמונאי ונצחום‪ ,‬בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח‬ ‫וחתום בחותמו של כהן גדול‪ ,‬ולא היה בו אלא להדליק יום אחד‪.‬נעשה‬ ‫בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪ ,‬לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים‬ ‫טובים בהלל והודאה )מסכת שבת כא‪.(:‬‬ ‫ויש לשאול למה תיקנו את חנוכה רק בשנה האחרת ולא קבעום באותה‬ ‫השנה?‬ ‫ויש לומר שלא כל מאורע שקורה לעם ישראל מתקנים חז"ל חג‪.‬רק חג‬ ‫כשיש הארה בכל שנה מחדש קובעים אותו לחג‪.‬לשנה האחרת כשראו‬ ‫חז"ל בימי חנוכה שאכן ישנה הארה מיוחדת של חנוכה בימים אלו אז‬ ‫קבעו את פרסום ניסי חנוכה לדורות‪.‬‬ ‫ויש מבארים באופן שונה‪ :‬למה דווקא את חנוכה קבעו ולא קבעו את נס‬ ‫עמידת השמש ליהושע‪ ,‬או מפלת סנחריב שהיה בימי חזקיהו?‬ ‫ויש לבאר‪ :‬כשעם ישראל נמצא במצוקה וסכנה‪ ,‬אז המצב הוא שאין‬ ‫ברירה אחרת אלא לעשות נס להציל את ישראל‪.‬אבל כשיש ברירה ועם‬ ‫כל זאת עושה הקב"ה נס‪ ,‬מגלה הדבר שהוא משום חביבות יתרה של‬ ‫הקב"ה לעמו‪ ,‬חכמים ראו שבכל שנה חוזרת אותה החביבות ולכן קבעום‬ ‫לדורות להודות ולהלל‪.‬נס פך השמן לא היה הכרחי )שהרי טומאה הותרה‬ ‫בציבור(‪.‬‬ ‫אור הגנוז‬ ‫ובכל שנה ושנה בהגיע העת הזאת מאיר לנו השם יתברך ומתגלה מעט מן‬ ‫האור הגנוז לעת עתה‪ ,‬ורק לעתיד לבוא בזמן הגאולה השלמה יתגלה‬ ‫במלואו‪.‬ולכן מכונה חג זה בשם חנוכה‪ ,‬והוא כמו שמחנכים את הקטן‬ ‫בקטנותו מעט מעט בכדי שיעמוד על עמדו בגדלותו )מתוך בני יששכר לרבי‬ ‫יששכר מדינוב(‪.‬‬ ‫‪- 31 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫בכ"ה כסלו – הופעת אור רוחני‬ ‫לכל דבר יש הזמן שלו‪.‬עת לכל חפץ‪.‬ולא במקרה ימי החנוכה מתחילים‬ ‫בכ"ה בכסלו‪ ,‬לא במקרה אירע הניצחון והתחדשות העבודה בבית‪-‬המקדש‬ ‫בכ"ה בכסלו‪.‬יש ביום הזה משהו מיוחד‪.‬‬ ‫בחודשים תשרי‪ ,‬חשוון וכסלו‪ ,‬אור השמש מתמעט והולך עד תקופת‬ ‫טבת‪ ,‬ומתקופת טבת אור החמה מוסיף והולך‪.‬הווי אומר‪ ,‬חודש טבת‪,‬‬ ‫הוא החודש שבו אור החמה מוסיף והולך‪.‬היום גדל והלילה מתקצר‪ ,‬עד‬ ‫תקופת תמוז‪ ,‬בו אור החמה בשיא תוקפו ומאז הוא מתחיל להתמעט‪.‬‬ ‫אולם כבר בכ"ה בכסלו הופיע האור הרוחני‪ ,‬אור הנרות במקדש‪ ,‬חמישה‬ ‫ימים לפני ר"ח טבת שבו מתחיל האור הגשמי‪ ,‬להיות והולך וגדל‪.‬‬ ‫כמו שאמרו חכמים שבתשרי נברא העולם‪ ,‬והכוונה שבאחד בתשרי נברא‬ ‫האדם שהוא יום השישי לבריאה‪ ,‬הווי אומר‪ ,‬שחמישה ימים לפני בריאת‬ ‫האדם שהוא עיקר הבריאה‪ ,‬ביום הראשון שהוא כ"ה באלול‪ ,‬ביום זה‬ ‫נברא האור‪" :‬ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור"‪.‬האור הזה הוא האור‬ ‫הרוחני‪ ,‬האור העליון‪ ,‬שקדם בחמישה ימים לבריאת האדם שהוא עיקר‬ ‫הבריאה‪ ,‬ועל כך נאמר‪ :‬בתשרי נברא העולם‪.‬‬ ‫ועוד דבר אירע ביום כ"ה כסלו‪.‬בפסיקתא רבתי נאמר שמלאכת המשכן‬ ‫נגמרה בכ"ה בכסלו‪.‬אמנם המשכן לא הוקם בפועל עד ר"ח ניסן‪ ,‬אבל‬ ‫המשכן היה מוכן ומושלם בכ"ה בכסלו‪.‬ואין זה מקרה‪ ,‬כי היום הזה‪,‬‬ ‫כאמור‪ ,‬הוא יום מיוחד‪ ,‬יום הופעת האור הרוחני‪ ,‬האור העליון הקודם‬ ‫להופעת האור הגשמי שמופיע בר"ח טבת‪.‬‬ ‫ולכן ימים אלו במהותם מתאימים לניסים ונפלאות שנעשו בהם‪ ,‬אלו‬ ‫ימים שמסוגלים להופעת אור רוחני‪ ,‬אור הקדושה‪ ,‬אם כן נמצא כי בכל‬ ‫שנה בימי החנוכה מתחדשת עלינו הופעה רוחנית )הדברות(‪.‬‬ ‫‪- 32 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫למה קבעו זיכרון בנרות?‬ ‫עניין חנוכה שקבעו פרסום הנס בנרות‪ ,‬מה שאין כן בשאר ניסים‪ :‬בפסח‬ ‫ביציאת מצרים באכילת מצות )כנגד גלות מצרים בחומר ובלבנים(‪ ,‬בפורים ימי‬ ‫שמחה ומשתה )בימי המן בקש להשמיד השמדה גופנית(‪.‬מה שאין כן בחנוכה‪-‬‬ ‫שישראל שרויים על אדמתם‪ ,‬ולא גלו גלות גופנית‪ ,‬אלא רק גלות התורה‪,‬‬ ‫"להשכיחם תורתך"‪.‬לפיכך קבעוהו בנרות‪ ,‬על שם הפסוק )במשלי י' כב(‪" :‬כי‬ ‫נר מצווה ותורה אור" )רבי שניאור זלמן מלאדי(‪.‬‬ ‫יש לכל אחד כוח לגרש את החושך‬ ‫יכול אדם להרהר בדברים ולומר‪ :‬אם בזמן בית‪-‬המקדש אירע מה שאירע‬ ‫עד שנזקקו לנס מיוחד‪ ,‬הרי בזמננו‪ ,‬כשעם‪-‬ישראל מצוי במעמד של‬ ‫'מעטים' ו'חלשים' מול הכוחות הגוברים בחוץ‪ ,‬האם יש סיכוי כלשהו‬ ‫לעמוד במשימה ‪ -‬להגביר את אור הקדושה על החושך והטומאה?‬ ‫ימי החנוכה הם התשובה לכך‪ :‬הקב"ה נותן ליהודי כוח מיוחד דווקא‬ ‫בגבור החשיכה להדליק שמונה נרות ולא שבעה‪ ,‬להעמידם מחוץ לבית‬ ‫ולא בתוכו‪.‬כל זאת‪ ,‬כדי לאפשר לו להתגבר על כל המכשולים והעיכובים‬ ‫הנקרים בדרכו‪.‬ניתנו לנו הכוחות הדרושים‪ ,‬וצריך רק להשתמש בהם‬ ‫ולהוציאם אל הפועל‪.‬‬ ‫משום כך נאמר על נרות חנוכה שהם "אינם בטלים לעולם"‪.‬נרות בית‪-‬‬ ‫המקדש בטלו כאשר החושך גבר והביא עימו את חורבן הבית והגלות‬ ‫שלאחריו‪ ,‬אבל שמונת נרות החנוכה‪ ,‬שכל ייעודם הוא להתמודד עם‬ ‫החושך ולהאירו ‪ -‬נרות אלה "אינם בטלים לעולם"! )ליקוטי חב"ד(‪.‬‬ ‫חנוכה – רזין דרזין‬ ‫כל סעודה מורכבת בין השאר מלחם‪ ,‬מים ויין‪.‬שלושת הדברים הללו‬ ‫‪- 33 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ניסי חנוכה‬ ‫מאי חנוכה‬ ‫מאי חנוכה? דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי חנוכה תמניא אינון‬ ‫)שמונה ימים(‬ ‫שאסור לספוד ולא להתענות בהם‪.‬כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל‬ ‫השמנים שבהיכל‪ ,‬וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו‬ ‫אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא‬ ‫להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים‪.‬לשנה אחרת‬ ‫קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה )מסכת שבת כא‪.(:‬‬ ‫‪- 39 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ובמגילת תענית‪ :‬ומה ראו לעשות חנוכה זו שמונה ימים‪ ,‬והלא חנוכה‬ ‫שעשה משה )חנוכת המזבח במשכן( לא עשה אלא שבעה ימים?‬ ‫אלא בימי מלכות יון‪ ,‬נכנסו בית חשמונאי להיכל ובנו את המזבח‪,‬‬ ‫וסיידוהו בסיד‪ ,‬ותקנו בו כלי שרת‪ ,‬והיו מתעסקים בו שמונה ימים‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים‪ ,‬שחנוכה זו שאנו עושים‪ ,‬לא על חנוכת המנורה בלבד‪,‬‬ ‫אלא יש בה גם חנוכת המזבח וחנוכת כלי שרת חדשים‪.‬שבית חשמונאי‬ ‫גנזו אבני המזבח ששיקצו היוונים לעבודה זרה ובנו מזבח חדש ועשו כלי‬ ‫שרת חדשים וחנכום‪.‬‬ ‫למה צריך ‪ 8‬ימים להכנת שמן טהור‬ ‫הבית יוסף על הטור נותן שתי תשובות למה בני ישראל היו צריכים‬ ‫שמונה ימים עד שימצאו שמן טהור‪:‬‬ ‫והטעם הראשון‪ :‬לפי שכל ישראל היו בחזקת טמאי מתים ואי אפשר‬ ‫להתקין שמן טהור עד שיעברו עליהם שבעה ימים מיום טומאתם ויום‬ ‫אחד לכתישת הזיתים ותיקונם להוציא מהם שמן טהור ‪.‬‬ ‫הטעם השני בשם הר"ן‪ :‬שהיה להם שמן טהור רחוק ארבעה ימים‬ ‫והוצרכו שמונה ימים בין הליכה וחזרה‪.‬‬ ‫וטמאו כל השמנים‬ ‫הביא הב"ח ברייתא‪ :‬גזר אליהם אותו רשע לבטל את קורבן התמיד‪.‬‬ ‫אמרו לו מצווה אחת יש בידם‪ ,‬אם אתה מבטלה מידם הם אבודים‪ ,‬וזו‬ ‫הדלקת המנורה שכתוב בה "לְ הַ עֲ ‪‬ת נֵר ָתּ ִמיד"‪ ,‬כל זמן שמדליקים אותה‬ ‫הם עומדים‪.‬עמדו וטימאו כל השמנים‪.‬‬ ‫וכשחזרו עם ישראל בתשובה למסור נפשם על עבודת בית המקדש נעשה‬ ‫להם נס דווקא בנרות‪.‬‬ ‫היוונים טמאו דווקא את השמנים‪ ,‬לפי שידעו שהמנורה הטהורה מורידה‬ ‫‪- 40 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫שפע קדושה וטהרה לעם ישראל‪ ,‬שפע חוכמה ותורה ורצו לטמא אותה‬ ‫ולהכניס טומאה בעם ישראל‪.‬‬ ‫מצאו פך שמן‬ ‫מובא בספרים הקדושים כי שמעון הצדיק )משיירי כנסת הגדולה( שהיה קודם‬ ‫נס חנוכה כמאה שנים‪ ,‬ראה ברוח הקודש כי יגיע זמן ועם ישראל יהיו‬ ‫תחת זרים שיטמאו את כל השמנים‪.‬ולכן החביא פך שמן אחד תחת‬ ‫המזבח במקום שנקרא שיתין )לשם היה יורד יין שהיו מנסכים עם הקורבנות(‪ ,‬ובימי‬ ‫החשמונאים ירדו לשם ומצאו את פך השמן שנעשה בו הנס )אמרי דניאל(‪.‬‬ ‫קושיית הבית יוסף‪ :‬למה ‪ 8‬ימים ולא ‪ 7‬ימים‬ ‫ידועה קושיית מרן הבית יוסף )סימן תרע‪ :(.‬כיוון שהיה להם פך שמן להדליק‬ ‫בו יום אחד‪ ,‬אם כן נמצא שלא נעשה הנס אלא שבעה ימים‪ ,‬ואם כן מדוע‬ ‫תקנו חנוכה שמונת ימים?‬ ‫הבית יוסף מביא שלשה טעמים‪:‬‬ ‫הבאים(‪,‬‬ ‫א‪.‬שחילקו את השמן לשמינית בכל לילה‬ ‫)והשאירו השאר ללילות‬ ‫והמנורה דלקה כל הלילה‪ ,‬לכן הנס התחיל מן יום הראשון‪.‬‬ ‫ב‪.‬מיד שהשתמשו בכל השמן למנורה בלילה בראשונה‪ ,‬הפך התמלא‬ ‫מחדש באותו הלילה‪.‬‬ ‫ג‪.‬מילאו את המנורה בלילה הראשון וכשחזרו למחרת ראו שלמרות‬ ‫שהמנורה דלקה כל הלילה‪ ,‬נשארה בה אותה כמות שמן ששמו בה‪.‬‬ ‫תירוצים רבים ניתנו לקושיה זאת‪ ,‬נביא כמה מהם‪:‬‬ ‫א‪.‬ספר אורחות חיים‪ :‬לפי שביום ראשון היה זכר לחנוכת הבית‬ ‫שבטלו היוונים העבודה במקדש‪.‬‬ ‫ב‪.‬והסבא מקלם מתרץ‪ :‬דבר שאדם רגיל בו אינו מתפלא ממנו אף‬ ‫‪- 41 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫שגם הוא נס‪.‬עצם העובדה ששמן דולק הוא נס שהרי אף החומץ‬ ‫יכול לדלוק אם הקב"ה היה מצווה על כך‪ ,‬אלא שאנו רגילים בכך‬ ‫ולא מתפעלים‪ ,‬ורק כשדולק יותר מהרגיל אנו מתפעלים‪.‬‬ ‫לכן תיקנו שמונה ימי חנוכה לומר שאף מה שדלק השמן ביום‬ ‫הראשון הוא בכלל הנס‪.‬‬ ‫ובספר פרי חדש כתב לתרץ‪ :‬שהרי אף אם לא היה נעשה נס פך‬ ‫ג‪.‬‬ ‫השמן‪ ,‬מכל מקום בודאי שהיו מתקנים יום אחד להודות לה'‬ ‫יתברך על עצם הניצחון במלחמה‪ ,‬ואם כן שייך לומר שיום אחד‬ ‫אנו מציינים זכר לניצחון במלחמה‪ ,‬ועוד שבעה ימים אנו מקיימים‬ ‫זכר לנס פך השמן שדלק עוד שבעה ימים‪.‬‬ ‫ועוד כתב לתרץ‪ :‬שכשנתנו ביום הראשון מעט שמן במנורה‪ ,‬כבר‬ ‫ד‪.‬‬ ‫נתמלא הבזיך ששמים בתוכו את השמן‪ ,‬ואם כן נמצא שנעשה נס‬ ‫גם ביום הראשון‪.‬‬ ‫החיד"א ליישב‪ :‬בפשיטות על פי גרסת השאילתות דרב אחאי גאון‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫שכתב‪ ,‬שלא היה בפך השמן להדליק "אפילו" יום אחד‪ ,‬ולפי זה‪ ,‬אף‬ ‫בלילה הראשון נעשה נס‪ ,‬כיוון שלא היה להם שמן אפילו ללילה‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫בספר בני יששכר‪ :‬האיר הקב"ה עיני חכמי הדורות למצוא סמך‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לחנוכה מהתורה‪ ,‬על פי סמיכות פרשת הנרות לפרשת סוכות‪,‬‬ ‫והבינו ברוח קודשם שבא ללמד שחנוכה ח' ימים כמו בסוכות‪.‬‬ ‫פך שמן טהור – הרי טומאה הותרה בציבור‬ ‫שואל בספר פני יהושע‪ :‬למה היה צריך לנס של פך השמן‪ ,‬והרי טומאה‬ ‫הותרה בציבור והיה מותר להדליק אף כשהשמן טמא?‬ ‫ומתרץ – מפני חביבות של ישראל לפני הקב"ה עשה להם נס בפך השמן‬ ‫שהספיק לשמונה ימים‪.‬‬ ‫‪- 42 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ואפשר לרמוז על כך‪ :‬הגמרא שואלת "מאי חנוכה?" מא"י ‪ -‬ראשי תיבות‬ ‫משה אברהם יעקב‪ ,‬בכולם הקב"ה קורא להם בשמותם פעמים שהוא‬ ‫לשון חביבות‪ :‬משה משה‪ ,‬אברהם אברהם‪ ,‬יעקב יעקב‪.‬‬ ‫כיוצא בזה יש מפרשים‪ :‬שאכן טומאה הותרה בציבור‪ ,‬ואילו היה צורך‬ ‫היו משתמשים בשמן טמא‪.‬אלא שהם הדליקו בשמן הטהור ביום הראשון‬ ‫והנס נעשה בעצמו ודלקו ח' ימים‪.‬וכן מדויק מלשון הגמרא‪" :‬ולא היה בו‬ ‫אלא להדליק יום אחד‪ ,‬נעשה נס והדליקו ממנו ח' ימים"‪.‬‬ ‫עצם הנס הראה לעם ישראל חביבות הקב"ה לעם ישראל שלא יצטרכו‬ ‫להדליק בשמן טמא אף שלהלכה מותר‪.‬‬ ‫תירוץ החתם סופר לטומאה שהותרה בציבור‬ ‫ודאי טומאה הותרה בצבור אך הם גזרו על הגויים להיות כזבים‪ ,‬ורק‬ ‫טומאת מת הותרה בציבור ולא טומאת זב‪.‬והיו חכמי הדור נבוכים מה‬ ‫לעשות אם להעמיד דבריהם )גזרת חכמים( במקום ביטול עבודת הדלקה )שהיא‬ ‫מצווה מהתורה( או לא? ועשה הקב"ה נס ודלק ח' ימים מבלי שיצטרכו לבטל‬ ‫הדלקת נרות‪.‬‬ ‫מנס זה רואים אנו על הסכמת הקב"ה לחיזוק התורה ועל דרכם של חז"ל‬ ‫בגזרותיהם‪.‬מכאן יסוד נפלא‪ ,‬שאף במצוות דרבנן שאנו מקיימים בכל יום‬ ‫עלינו לדעת שהקב"ה מסכים עליהן‪ ,‬ולא לבוא חס וחלילה לזלזל בהן‪.‬‬ ‫למה קבעו חג על נס פך השמן ולא על הניצחון?‬ ‫השחרור מעול היוונים‪ ,‬ביטול הגזירות נגד התורה וחזרת המלכות‬ ‫לישראל הם אירועים בקנה מידה היסטורי שמצדיקים קביעה של חג‬ ‫לדורות‪.‬לעומתם‪ ,‬נס פך השמן הוא אירוע נקודתי‪ ,‬מקומי שלכאורה אין‬ ‫לו שום משמעות לטווח רחוק‪.‬‬ ‫ועוד שטומאה הותרה בציבור‪ ,‬והיה אפשר להדליק בשמן טמא‪ ,‬ואם כן‬ ‫‪- 43 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫מדוע היה צריך לנס ?‬ ‫ויש להבין שבאותה התקופה החוכמה היוונית הלכה והתפשטה בעולם‬ ‫כולו‪ ,‬וכבשה לבבות‪.‬ורבים נוספים החלו נוהים אחר התרבות היוונית‪,‬‬ ‫מתנהגים בהליכותיה‪ ,‬מתלבשים‪ ,‬מדברים וחושבים כמו יוונים‪.‬‬ ‫השמן הוא זה שרומז לאור החוכמה‪ ,‬לרוח ולתרבות שמהווה את נשמתו‬ ‫של העם‪.‬באותם הימים טימאו היוונים את כל השמנים‪.‬השפעתם חדרה‬ ‫עמוק אל תוככי המחנה‪ ,‬הרעילה את ההמונים עד שהיה חשש להכחדתה‬ ‫של רוח ישראל מן העולם‪.‬עם ישראל‪ ,‬עתידו וייעודו עמד בסכנה גדולה‪.‬‬ ‫אלא שנשאר פך אחד קטן של שמן סגור בחותמו של כהן גדול שלא נגעה‬ ‫בו ידם הטמאה של היוונים‪.‬קומץ קטן של אנשים שלא נתנו לרוח יוון‬ ‫להרעיל את מוחם וליבותיהם‪.‬‬ ‫אף אלו שנטמאו ונהו אחר היוונים‪ ,‬הגרעין היסודי הפנימי לא נפגמה‬ ‫טהרתו‪ ,‬ואם רק נצליח ללבות את הניצוץ הוא יוכל לשוב ולבעור לאש‬ ‫גדולה שתבער ימים רבים‪.‬זה מה שעמד מאחורי המלחמה של המכבים‪,‬‬ ‫זה הדבר שבזכותו ניצחו והצליחו להחזיר את עם ישראל לכור מחצבתו‪,‬‬ ‫וכל זה השתקף בנס של פך השמן שבעצם מספר לנו במשפט אחד את כל‬ ‫סיפור חנוכה‪.‬‬ ‫המהר"ל מוסיף הסבר נוסף‪ :‬לוּ היינו מנצחים במלחמה בלבד‪ ,‬היו‬ ‫נשמעים קולות שונים )כמו שאפשר לשמוע גם היום(‪ ,‬שזוקפים את הניצחון‬ ‫הצבאי האדיר ‪ -‬לזכותנו! ‪ ,‬בזכות התושייה והאומץ של צבאנו‪ ,‬בזכות‬ ‫הגאונות הצבאית של יהודה המכבי וכו' וכו'‪ ,‬ניצחנו‪.‬ושוכחים שאחרי‬ ‫הכול בלי עזרתו של הקב"ה לא היה סיכוי לגבור על מכונת המלחמה‬ ‫הבלתי מנוצחת של היוונים העדיפה בנשק )כולל 'טנקים' של ימי קדם ‪ -‬פילים!(‬ ‫ובכוח צבאי עשרת מונים‪.‬כל ההתייחסות אל הניצחון היתה עלולה‬ ‫להפוך חילונית ו'נטולת אלוקים'‪ ,‬ובסופו של דבר הניצחון היה של‬ ‫ה‪...‬יוונים‪.‬‬ ‫‪- 44 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫לצורך כך היה צורך בנס‪ ,‬שאף אחד לא יוכל להתחמק ולתלות אותו‬ ‫בגורמים טבעיים‪.‬אירוע שלכולם יהיה ברור שיד אלוקים חוללה אותו‪.‬‬ ‫לשם כך התגלה להם פך אחד קטן של שמן שיזכיר לכולם מי הוא זה‬ ‫שעומד מאחורי כל ההתרחשויות ושבזכותו גם ניצחנו במלחמה‪.‬‬ ‫הנס בשמן ולא במנורה‬ ‫נס נעשה לאבותינו כדי שיוכלו להדליק את המנורה כהלכתה‪ ,‬בשמן זית‬ ‫זך וטהור‪.‬אמנם יכלו אבותינו להדליק שמן טמא‪ ,‬שהרי "טומאה הותרה‬ ‫בציבור"‪.‬אבל באהבת ה' אותם‪ ,‬רצה לזכות אותם בקיום המצוה בשלמות‬ ‫ובהידור‪.‬‬ ‫אך ראה זה פלא‪.‬בשמן נעשה נס גדול‪.‬אך מה עם המנורה עצמה? והרי‬ ‫אמרו חז"ל בגמרא )עבודה זרה‪ ,‬מג א(‪ :‬שבבית שני "שפודין של ברזל היו‬ ‫ומחופין בבעץ )פירוש בדיל(‪."...‬ומדוע נעשה להם נס דווקא בשמן ולא בגופה‬ ‫של המנורה? האם קצרה יד ה' )שתהיה מנורה זהב או כיוצא בזה(?‬ ‫ניתן לומר כי לקח גדול ניתן לנו בזה‪.‬השמן ‪ -‬הרי הוא סמל החכמה‬ ‫והרוח‪ ,‬התרבות והתוכן‪.‬המנורה ‪ -‬הרי היא הכלי החמרי‪ ,‬המסגרת‬ ‫המכילה בתוכה את התכנים והשאיפות הנעלות‪.‬‬ ‫הנס נעשה דוקא בצד הרוחני‪.‬כאשר מדובר על שאיפות ועל חזון‪ ,‬על‬ ‫ערכים ועל תכנים אין להסתפק במועט‪.‬ואם המציאות דלה מליצור את‬ ‫השאיפות הגדולות בכל תפארתן ‪ -‬יבוא הדבר בדרך של נס‪.‬‬ ‫אבל כאשר מדובר על הכלים ועל המסגרות ‪ -‬כאן אין "קפיצת הדרך )אין‬ ‫ניסים("‪.‬הדבר יעשה קימעא קימעא‪.‬בתחילה ‪ -‬שפודין של ברזל‪.‬אחר כך‬ ‫"העשירו ‪ -‬עשאום של כסף‪.‬חזרו והעשירו ‪ -‬עשאום של זהב" )עבודה זרה‪,‬‬ ‫שם(‪).‬הרב עזריאל אריאל(‪.‬‬ ‫‪- 45 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫חנוכה למעלה מהזמן‬ ‫כתב מהר"ל מפראג‪ :‬אין מועד בן שמונה ימים מלבד חנוכה‪.‬דבר זה מלמד‬ ‫על תוקפו של הנס שהיה למעלה מן הטבע ולמעלה מן הזמן‪.‬שבעה ימים‬ ‫‪ -‬זה גבולו של הזמן‪ ,‬שבעת ימי המעשה‪.‬ויום השמיני‪ ,‬כבר הוא יוצא‬ ‫מגבולו ולמעלה ממנו‪ ,‬ורומז לנצח‪.‬ולכן חנוכה אינה פוסקת לעולם‪.‬‬ ‫עבודת ה' בטהרה‬ ‫פך שמן שנמצא בחותמו של כהן גדול ולא נגעה בו יד טמאה יש בה כוח‬ ‫להאיר כל ימי שנותינו "שבעים שנה ואם בגבורות שמונים"‪ ,‬כיון שהשמן‬ ‫זך וטהור בלא תערובת שמץ של פסול‪.‬‬ ‫כלל גדול בעבודת ה' לעבוד את הקב"ה בקדושה בלא תערובת של חולין‪,‬‬ ‫וכל מטרתו רק למען ה'‪.‬אדם כזה יש בו כוח להאיר בלב בני אדם עד סוף‬ ‫ימיו‪.‬‬ ‫גילוי השכינה למטה‬ ‫מבאר האריז"ל‪ :‬חלוק חנוכה משאר ימים טובים‪.‬שתמיד יסוד יום טוב‬ ‫הוא עליית השכינה ונשמות ישראל להדבק בעולמות העליונים‪.‬אומנם‬ ‫חנוכה הפוך‪ ,‬בשעת ההדלקה השכינה ונשמות ישראל יורדות למטה‬ ‫למקום העשייה שהוא מקום החושך‪.‬וכל עבודת ההדלקה להמשיך אורו‬ ‫יתברך גם למקום החושך‪ ,‬ולגלות שם אורו של הקב"ה‪.‬‬ ‫ימי החנוכה אינם בטלים לעולם‬ ‫מישרים(‪ :‬כל המועדים יהיו בטלים חוץ מחנוכה‬ ‫)ספר מגיד‬‫דרשת חז"ל‪:‬‬ ‫ופורים‪.‬‬ ‫ונרמז עניין זה במה שאנו מברכים אשר קדשנו במצוותיו וצוונו "להדליק"‬ ‫נר חנוכה‪ ,‬שלשון "להדליק" מורה גם על העתיד‪.‬‬ ‫‪- 46 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫וכתב הרדב"ז‪ :‬שברור הדבר שלא תתבטל לעולם שום מצווה ממצוות‬ ‫התורה‪ ,‬כמו שנאמר לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו‪ ,‬אלא שלעתיד לבא‪,‬‬ ‫תרבה הטובה כל כך לישראל‪ ,‬והשמחה והמנוחה )כלומר שלוה( יהיו בכל‬ ‫ימיהם‪ ,‬עד שכל הימים יהיו שווים בשמחה ובטוב לבם‪ ,‬וכאילו נתבטלו‬ ‫המועדים )שכן לא תהיה בהם שמחה מיוחדת(‪.‬אבל ימי הפורים וחנוכה יהיו נזכרים‬ ‫ונעשים בשמחה מיוחדת‪.‬‬ ‫והרשב"א )בתשובה סימן צג( כתב‪ :‬שכוונת המדרש היא שיש הבטחה מאת ה'‬ ‫יתברך‪ ,‬שאף על פי שכל המועדים עלולים חס ושלום להתבטל לגמרי‬ ‫מישראל לרוב הצרות והגלויות שהם סובלים‪ ,‬בעוונותינו הרבים‪ ,‬מכל‬ ‫מקום לגבי פורים יש בידינו הבטחה‪ ,‬שבשום דור מהדורות לא יתבטל‬ ‫לגמרי חג הפורים‪.‬וכמו כן יש לפרש דברי המדרש לגבי ימי החנוכה )הגר"ע‬ ‫שליט"א(‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪ :‬לאחד שנתנו בידו ממון כדי שילך ויעשה בו‬ ‫סחורה‪.‬הלך ועשה בו סחורה והרוויח ממון הרבה משלו‪.‬לאחר ימים‪,‬‬ ‫אפילו יבואו ליטול ממנו מה שנתנו לו ‪ -‬מה שהרוויח משלו לא ייטלו‪.‬‬ ‫כך המועדים האמורים בתורה‪ ,‬במתנה ניתנו להם לישראל שלא הקדימו‬ ‫זכויות משל עצמן‪ ,‬ואילו חנוכה ופורים בזכות מעשיהם נתנו להם‬ ‫לישראל‪ ,‬שחרפו נפשם על האמונה הטהורה בחנוכה‪ ,‬וברצון עצמם קבלו‬ ‫עליהם ברית התורה בפורים ולא כפו עליהם הר כגיגית‪.‬וכל זאת‪ ,‬בימי‬ ‫היותם נתונים ביד בוזזיהם ומשעבדיהם‪.‬‬ ‫ולכן אפילו ייטלו מהם המועדים האחרים ‪ -‬חנוכה ופורים שזכו להם‬ ‫במעשיהם‪ ,‬לא ייטלו מהם ולא יהיו בטלים לעולם )ספר התודעה(‪.‬‬ ‫מסירות נפש של הנשים‬ ‫‪- 47 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫מעשה הגבורה של יהודית‬ ‫המצביא הולופרנס צר על העיר בתול שביהודה‪ ,‬וכדי להכניע את תושביה‬ ‫ניתק אותה ממעיינות המים שלה‪.‬לאחר ‪ 43‬ימי מצור גבר הצמא בעיר‬ ‫ותושביה ביקשו מראשי העיר כי ייכנעו‪.‬אישה אלמנה אחת החליטה‬ ‫להציל את העיר‪.‬היא לא גילתה את תכניתה לאיש ורק ביקשה‪ ,‬כי יינתן‬ ‫לה ולשפחתה לצאת מהעיר‪.‬שם האישה ‪ -‬יהודית‪.‬היא הגיעה אל מחנה‬ ‫האויב‪ ,‬והצליחה‪ ,‬בדברי חלקות‪ ,‬לקנות את לב הולופרנס המצביא‪.‬במשך‬ ‫ארבעה ימים שהתה במחנה האויב‪ ,‬כשמדי לילה היא נושאת תפילה‬ ‫לאלוקי‪-‬ישראל להצלחת משימתה‪.‬בלילה הרביעי האכילה את המצביא‬ ‫גבינה מלוחה והשקתה אותו יין חריף‪ ,‬וכשנפל שיכור‪ ,‬נטלה את חרבו‬ ‫וכרתה את ראשו‪.‬יהודית חמקה חזרה אל העיר‪ ,‬כשאמתה נושאת את‬ ‫ראשו של הולופרנס עמה‪.‬כשנודע הדבר במחנה האויב‪ ,‬נפוצו החיילים‬ ‫לכל עבר‪.‬יהודית נהפכה לגיבורה לאומית‪.‬‬ ‫מסירות נפש של מרים‬ ‫במדרש מובא מעשה על מעשה גבורתה של מרים‪ :‬מרים אחותם של בני‬ ‫חשמונאי מובאת באפריון לנישואיה‪.‬ואז‪ ,‬כשהיא עומדת לצאת ממנו‪,‬‬ ‫כשעיני כל נשואות אליה – היא קורעת בגדיה מעליה‪.‬מתואר שם כיצד‬ ‫העם כובשים פניהם בקרקע ואחיה מבקשים להרגה‪.‬‬ ‫היא אומרת להם‪" :‬שמעוני אחי ודודי! ומה אם בשביל שעמדתי לפניכם‬ ‫עירומה ולא עברתי עבירה – ביקשתם להרגני‪ ,‬מדוע אם כן זה שאני‬ ‫הולכת להיטמא להגמון לא מפריע לכם?"‪.‬ועוד היא מוסיפה‪" :‬היה לכם‬ ‫ללמוד משמעון ולוי אחי דינה והם לא היו אלא שניים שהרגו עיר – אתם‬ ‫חמישה )כשכוונתה לחמשת אחיה( ועוד יש עימכם מאתיים פרחי כהונה – מדוע‬ ‫איפה שלא תהרגו את יוון?" ואז פונה מרים החשמונאית לשמים‬ ‫‪- 48 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫ומבקשת מהקב"ה שינקום נקמתה ונקמת ישראל‪.‬או אז‪ ,‬על פי המדרש‪,‬‬ ‫מתכנסים האחים עם מתתיהו ודנים מה לעשות‪ ,‬ומגיעים למסקנה שהגיע‬ ‫הזמן למרוד‪.‬‬ ‫חנה ושבעת בניה‬ ‫דוגמה נוספת לגבורת נשי ישראל היא חנה‪ ,‬אם שבעת הבנים‪.‬בשעה‬ ‫שהקשו היוונים את ידם על היהודים‪ ,‬זימנו משפחה ובה שבעה בנים‬ ‫ואמם אל המלך וניסו לשכנעם להשתחוות לפסל‪.‬הבנים סירבו בתוקף‬ ‫ולא נמנעו מלהטיח בפני המלך דברים עזים ובוטים‪ ,‬אף שראו את אחיהם‬ ‫מוצאים להורג‪.‬גבורתה של חנה היתה‪ ,‬שגם לאחר שראתה את כל שבעת‬ ‫בניה מוצאים להורג בעינויים לנגד עיניה‪ ,‬לא פסקה מלעודדם ומלחזקם‬ ‫בדרכם‪.‬‬ ‫הנשים הניפו את נס המרד‬ ‫הנשים גם היו אלה שהניפו את נס המרד‪.‬לאחר שרבים מבין הנאמנים‬ ‫לדת היהודית ברחו אל המדבר והמערות מפני גזירות אנטיוכוס‪ ,‬נשארו‬ ‫הנשים לבדן ובמעשיהן עוררו את הגברים להילחם ביוונים‪.‬‬ ‫וכך עשו‪ :‬כשהיה נולד בן לאחת מנשות הגברים שנסו אל המערות‪ ,‬היו‬ ‫מלות אותו בגיל שמונה ימים‪ ,‬ומאחר שעל‪-‬פי הגזירות היו שניהם צפויים‬ ‫להיות מוצאים להורג‪ ,‬היתה האם עולה עם תינוקה לחומת ירושלים‪,‬‬ ‫משליכה את בנה ממרומי החומה ומטילה את עצמה אל מותה אחריו‪.‬‬ ‫במעשיהן אלה קראו הנשים לבעליהן ולאחיהן המסתתרים מפני היוונים‪:‬‬ ‫"אם לא תאזרו עוז ותצאו להילחם באויביכם‪ ,‬סופכם שלא יהיו לכם לא‬ ‫בנים ולא נשים‪ ,‬ותכלו מן הארץ‪.‬לא בסתר נשמור את קדשינו אלא בגלוי‬ ‫ולעיני כל‪ ,‬ואם חפצתם להצילנו ‪ -‬צאו מן המערות והילחמו באויב"‪.‬כך‬ ‫יצא המרד לדרכו )ליקוטי חב"ד(‪.‬‬ ‫‪- 49 -‬‬  ‫ימי חנוכה‬ ‫הלל והודאה‬ ‫הלל והודאה‬ ‫הלל בא מהארת הנשמה )כל הנשמה תהלל י‪-‬ה(‪ ,‬הודאה באה מהכנעת הגוף‬ ‫שמסכים עם הנפש‪.‬‬ ‫הלל על הגאולה הרוחנית‪ ,‬הודאה על השעבוד שנגמר‪.‬‬ ‫הלל על נס פך השמן )שכולו רוחני(‪ ,‬הודאה על המלחמה והצלת הגופות‪.‬‬ ‫)ספר התודעה(‪.‬‬ ‫נוסח ההודאה‬ ‫חז"ל תיקנו להוסיף נוסח של הודאה בחנוכה הן בתפילת שמונה עשרה‬ ‫והן בברכת המזון‪.‬‬ ‫הנוסח )לפי מנהג הספרדים(‪:‬‬ ‫וְ עַ ל הַ נּ ִִסּים וְ עַ ל הַ פּ ְֻר ָקן‪.‬וְ עַ ל הַ גְּבוּרוֹת‪.‬וְ עַ ל הַ ְתּשׁוּעוֹת וְ עַ ל הַ נִּפְ לָאוֹת‬ ‫וְ עַ ל הַ נֶּחָ מוֹת )ובנסח ספרד מוספים‪ :‬וְ עַ ל הַ ִמּלְ חָ מוֹת ( ֶשׁעָ ִשׂ ָ‬ ‫ית‬ ‫ָמים הָ הֵ ם בַּ זְּ מַ ן הַ זֶּה‪:‬‬‫לַאֲ בוֹתֵ ינוּ בַּ יּ ִ‬ ‫בִּ ימֵ י מַ ִתּ ְתיָה בֶ ן יוֹחָ נָן כֹּהֵ ן גָּדוֹל חַ ְשׁמ ֹונָאי וּבָ נָיו כְּ ֶשׁעָ ְמדָ ה מַ לְ כוּת ָיוָן‬ ‫הָ ְר ָשׁעָ ה עַ ל עַ ְמּ‪ ‬י ְִשׂ ָראֵ ל לְ ַשׁכְּ חָ ם תּ ֹו ָר ָת‪ ‬וּלְ הַ עֲ בִ ָירם מֵ חֻ קֵּ י ְרצ ֹונָ‪.‬‬ ‫וְ אַ ָתּה בְ ַרחֲ מֶ י‪ ‬הָ ַרבִּ ים עָ מַ ְד ָתּ לָהֶ ם בְּ עֵ ת צָ ָר ָתם‪ַ.‬רבְ ָתּ אֶ ת ִריבָ ם‪.‬דַּ נ ְָתּ‬ ‫אֶ ת ִדּינָם‪.‬נ ַָק ְמ ָתּ אֶ ת נ ְִקמָ ָתם‪.‬מָ סַ ְר ָתּ גִּבּו ִֹרים בְּ יַד חַ לּ ִָשׁים‪.‬וְ ַרבִּ ים‬ ‫וּטמֵ ִאים בְּ יַד ְטהו ִֹרים‪.‬וְ ז ִֵדים בְּ יַד‬ ‫יקים‪ְ.‬‬ ‫בְּ יַד ְמעַ ִטּים‪ְ.‬וּר ָשׁעִ ים בְּ יַד צַ ִדּ ִ‬ ‫ית ֵשׁם גָּדוֹל וְ ָקדוֹשׁ בְּ ע ֹולָמָ ‪.‬וּלְ עַ ְמּ‪ ‬י ְִשׂ ָראֵ ל‬ ‫עו ְֹסקֵ י תו ָֹר ֶת‪.‬לְ ‪ ‬עָ ִשׂ ָ‬ ‫ית ְתּשׁוּעָ ה גְד ֹולָה וּפ ְֻר ָקן כְּ הַ יּוֹם הַ זֶּה‪.‬וְ אַחַ ר כָּ‪ ‬בָּ אוּ בָ נֶי‪ ‬לִ ְדבִ יר‬ ‫עָ ִשׂ ָ‬ ‫בֵּ י ֶת‪ ‬וּפִ נּוּ אֶ ת הֵ י ָכלֶ‪.‬וְ ִטהֲ רוּ אֶ ת ִמ ְקדָּ ֶשׁ‪.‬וְ ִה ְדלִ יקוּ נֵרוֹת בְּ חַ צְ רוֹת‬ ‫‪- 50 -‬‬  ‫ט"ו בשבט‬ ‫אל הפועל )הרב דב לבנון(‪.‬‬ ‫רפואת משה רבנו בחודש שבט‬ ‫חז"ל עומדים על השינוי שחל במשה בסוף ארבעים שנה שאז התחיל‬ ‫לומר את "אלה הדברים" )בחודש שבט כאמור( מפי עצמו‪ ,‬וז"ל )דברים רבה פרשת‬ ‫דברים ד"ה ז(‪:‬‬ ‫אלה הדברים – אתמול היה אומר "לא איש דברים אנכי"‪ ,‬ועתה אומר‬ ‫"אלה הדברים" ! אמר רבי אלעזר ‪...‬אמר שלמה 'מרפא לשון עץ חיים'‬ ‫)מרפא לשון מהתורה שלמד משה ‪ 40‬שנה( )משלי ט"ו ד'(‪.‬שאמר רבי אחא‪ :‬אם לשונך‬ ‫חוכה אשון )תשנן( אותו בדברי תורה והוא מתרפא‪ ,‬צא ולמד ממשה שהיה‬ ‫פסילוס )כבד פה(‪ ,‬ובשביל שנתעסק בתורה נתרפא לשונו‪ ,‬אתמול "לא איש‬ ‫דברים אנכי"‪ ,‬עכשיו הוא אומר "אלה הדברים"‪ ,‬הוי מרפא לשון עץ חיים‪.‬‬ ‫ראש השנה לאילן‬ ‫אשׁי ָשׁנִ ים הֵ ם‪.‬בְּ אֶ חָ ד בְּ נִיסָ ן‬‫אַרבָּ עָ ה ָר ֵ‬ ‫במשנה במסכת ראש השנה נאמר‪ְ " :‬‬ ‫רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ל ְַמּלָכִ ים וְ ל ְָרגָלִ ים‪.‬בְּ אֶ חָ ד בֶּ אֱ לוּל רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה לְ מַ ְע ַשׂר בְּ הֵ מָ ה‪.‬‬ ‫ַרבִּ י אֶ לְ עָ זָר וְ ַרבִּ י ִשׁ ְמעוֹן או ְֹמ ִרים‪ ,‬בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי‪.‬‬ ‫בְּ אֶ חָ ד בְּ ִת ְשׁ ֵרי רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ל ַָשּׁנִ ים וְ ל ְַשּׁ ִמ ִטּין וְ לַיּוֹבְ לוֹת‪ ,‬לַנְּ ִטיּעָ ה וְ ַלי ְָרקוֹת‪.‬‬ ‫בְּ אֶ חָ ד בִּ ְשׁבָ ט‪ ,‬רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ל ִָאילָן‪ ,‬כְּ ִדבְ ֵרי בֵ ית ַשׁמַּ אי‪.‬בֵּ ית ִהלֵּל או ְֹמ ִרים‪,‬‬ ‫בַּ חֲ ִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בּ ֹו" )פרק א' א'(‪.‬‬ ‫זמן זה שהטבע מתעורר לחיים‪ ,‬וכל מה שגלום באדמה ובאילנות פורץ‬ ‫החוצה‪ ,‬הוא כעין לידה חדשה של הארץ‪.‬וכן זמן זה של פריחת האדמה‬ ‫משול לגאולת הארץ‪ ,‬שמוציאה מן ההעלם אל הגילוי את תנובתה‪ ,‬והוא‬ ‫‪- 192 -‬‬  ‫ט"ו בשבט‬ ‫גם מסמל את גאולתן של ישראל‪ ,‬כפי שנאמר בשיר השירים )פרק ב(‪:‬‬ ‫אָרץ עֵ ת הַ זּ ִָמיר‬‫"כִּ י ִהנֵּה הַ ְסּ ָתיו עָ בָ ר הַ גּ ֶֶשׁם חָ לַף הָ לַ‪ ‬ל ֹו‪ :‬הַ נִּצָּ נִים נ ְִראוּ בָ ֶ‬ ‫אַרצֵ נוּ‪ :‬הַ ְתּאֵ נָה חָ נְטָ ה פַ גֶּיהָ וְ הַ גְּפָ נִים ְסמָ דַ ר נ ְָתנוּ‬‫ִהגִּיעַ וְ קוֹל הַ תּוֹר נ ְִשׁמַ ע בְּ ְ‬ ‫קוּמי לָ‪ַ ‬רעְ י ִָתי יָפָ ִתי וּלְ כִ י לָ‪":‬‬ ‫ִ‬ ‫ֵריחַ‬ ‫מחלוקת בית שמאי ובית הלל‬ ‫כתוב חדושי הרי"ם‪ :‬ששמאי ‪ -‬סופי תיבות )לא כסדרן( ‪" -‬לא איש דברים‬ ‫אנכי"‪ ,‬בחינת מחשבה‪.‬הלל ‪ -‬ראשי תיבות "הוא יהיה לך לפה" – בחינת‬ ‫דבור‪.‬שמאי הם תמיד בחינת בכוח כפי שהדברים במקורם בשמים‪ ,‬והלל‬ ‫הם בחינת בפועל כפי שהדברים נראים בארץ‪.‬‬ ‫ולפי זה מובן מדוע שמאי אומר שראש השנה לאילן באחד בשבט‬ ‫בתחילת החודש‪ ,‬כאשר הוא עדיין בכסה )הירח מכוסה( בחינת המחשבה‪,‬‬ ‫והלל אומר בחמישה עשר בו‪ ,‬כאשר הלבנה במילואה גלויה בהדרה בחינת‬ ‫דבור‪.‬ובחודש זה נעשה המעבר ממחשבה לדבור בתורה )מהכוח אל הפועל(‪.‬‬ ‫העיבור והלידה‬ ‫בחורף הבריאה כולה שרויה בתרדמה‪.‬העצים בשלכת‪ ,‬בעלי חיים רבים‬ ‫שרויים בתרדמת חורף‪ ,‬השדות עומדים בשיממונם‪ ,‬אולם בפנים‬ ‫מתחוללים תהליכי חיים כבירים‪.‬המים החיוניים כל כך לקיום העולם‬ ‫יורדים מן השמים ומרווים את האדמה‪ ,‬והבריאה כולה הולכת ומתמלאת‬ ‫בכוחות חיים חדשים‪.‬‬ ‫אומר רבי נחמן מברסלב‪ :‬החורף הוא מבחינת עיבור וקיץ מבחינת לידה‪.‬‬ ‫בחורף אנו מתמלאים בכוחות מבפנים‪ ,‬ובקיץ מממשים אותם‪.‬‬ ‫גם עם ישראל עובר בתולדותיו תהליך דומה‪ :‬עברנו תקופות של גלות‪,‬‬ ‫וזכינו וגם נזכה לתקופות של גאולה‪.‬בגלות ישראל נראים בחוץ כשרויים‬ ‫‪- 193 -‬‬  ‫ט"ו בשבט‬ ‫בחושך ובתרדמה‪ ,‬אולם מבפנים הם מתקנים את עצמם‪ ,‬ומתמלאים‬ ‫בכוחות חיים שיפרצו בבוא הגאולה‪.‬‬ ‫כך היה גם בדור שלאחר גירוש ספרד‪ ,‬דור מקובלי צפת‪.‬ישראל היו‬ ‫שרויים במשבר עמוק‪ ,‬חשכת הגלות היתה שרויה במלוא עוזה‪.‬היו‬ ‫שחשבו‪ :‬אבדנו‪.‬אבל גדולי ישראל ידעו שהגיע ט"ו בשבט‪.‬דרשו הם שנת‬ ‫רנ"ב‪ ,‬שנת הגירוש‪ ,‬בגימטרייה "מזרה"‪" ,‬מזרה ישראל יקבצנו"‪.‬הגאולה‬ ‫לא באה מיד‪ ,‬הקיץ עוד לא הגיע‪ ,‬אולם הנץ‪ ,‬הפרי הקטן חונט מעתה החל‬ ‫התהליך שיניב בחובו את הפרי השלם של העולם )הרב נתנאל יוסיפון(‪.‬‬ ‫לימוד רוחני לאדם‬ ‫כיוון שארבעת ראשי שנים )א' בניסן‪ ,‬א' באלול‪ ,‬א' בתשרי וט"ו בשבט( מופיעים‬ ‫במשנה יחד‪ ,‬הוכיחו הגאונים שיום זה יש בו גם משום לקח רוחני לאדם‪,‬‬ ‫ובפרט שחז"ל דימו את האדם לאילן על יסוד הפסוק )דברים כ‪,‬יט( "כי האדם‬ ‫עץ השדה"‪.‬‬ ‫לכן ביום זה על האדם להתעורר לעבודת הבורא מתוך תענוג וחיות‬ ‫מחודשים )עניין הצמיחה(‪ ,‬כפירות האילן‪ ,‬שעניינם אינו להיות מזון הכרחי‬ ‫לקיום האדם‪ ,‬אלא "להחיות בהן נפש כל חי )מבחינת תענוג("‪.‬‬ ‫תפילה על העצים‬ ‫מובא בספרים שיום זה הוא כראש השנה‪ ,‬שמסוגל לתפילה על פירות‬ ‫האילן‪ ,‬ובכללן "הפירות" של האדם‪ ,‬אלו בניו ובני בניו שיעסקו בתורה‬ ‫ובמעשים טובים ויצליחו לגדול בטעם ובריח טוב‪.‬‬ ‫תפילה לעץ שיעשה פרי‪" :‬אנא הא‪-‬ל‪ ,‬העושה והיוצר והבורא והמאציל‬ ‫עולמות העליונים‪ ,‬כולם בחכמה עשית‪.‬עליונים למעלה ותחתונים למטה‬ ‫לחבר את האהל להיות אחד‪ ,‬ואילנות ודשאים הצמחתם‪ ,‬בקומתם‬ ‫‪- 194 -‬‬  ‫ט"ו בשבט‬ ‫ובצביונם של מעלה‪ ,‬להודיע לבני אדם חכמה ותבונה בהמה‪ ,‬להשיג‬ ‫בנעלמים‪.‬ופקדת עליהם להגדילם ולהצמיחם ותיטוף שפע וכוח מצוותיך‬ ‫העליונות‪.‬‬ ‫ויהי רצון מלפניך יי אלוק?