יחידה 5 - הכתובה מהותה, מטרתה ומשמעותה לימינו PDF

‫יחידה ‪ - 5‬הכתובה‪ :‬מהותה‪ ,‬מטרתה ומשמעותה בימינו‬ ‫יחידה זו עוסקת בכתובה‪ :‬מטרותיה ומשמעותה‪.‬נתחיל מן התיאור ההיסטורי של‬ ‫התפתחות הכתובה והמטרות שהיו לחכמים שתיקנו את הכתובה ונמשיך עד שניגע‬ ‫במשמעויות שיש לכתובה בימינו‪.‬‬ ‫בתורה לא מוזכרת כלל הכ...

‫יחידה ‪ - 5‬הכתובה‪ :‬מהותה‪ ,‬מטרתה ומשמעותה בימינו‬ ‫יחידה זו עוסקת בכתובה‪ :‬מטרותיה ומשמעותה‪.‬נתחיל מן התיאור ההיסטורי של‬ ‫התפתחות הכתובה והמטרות שהיו לחכמים שתיקנו את הכתובה ונמשיך עד שניגע‬ ‫במשמעויות שיש לכתובה בימינו‪.‬‬ ‫בתורה לא מוזכרת כלל הכתובה וגם לא מוסד מקביל לה‪(.‬בשונה מן הגט‪ ,‬שנזכר בפסוקים כפי‬ ‫שראינו)‪.‬‬ ‫למעשה בתורה קיים מוסד משפטי אחר‪ ,‬אולי אף הפוך‪ ,‬שהוא המוהר‪.‬‬ ‫משמעות המוהר היא מתן כסף או חפצים מצד החתן לאבי האשה עם הנישואין‪.‬המוהר יכול‬ ‫להתפרש גם כמעין תשלום עבור הבתולים‪.‬‬ ‫המוהר מוזכר בתורה במספר מקומות‪.‬‬ ‫כאשר מבקש שכם מיעקב לשאת את דינה בת יעקב לאשה הוא אומר‪:‬‬ ‫הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי‪ ,‬ותנו לי את הנערה לאשה" (בראשית‬ ‫לד‪ ,‬יב)‬ ‫כאשר טוען דוד שלא יוכל להתחתן במלך שאול משום שהוא עני‪ ,‬עונים לו עבדי שאול‪:‬‬ ‫"אין חפץ למלך במהר‪ ,‬כי במאה ערלות פלשתים" (שמואל א‪ ,‬יח כג)‬ ‫ובדין מי שפיתה נערה כתוב‪" :‬כסף ישקל כמהר הבתולות" (שמות כב‪ ,‬טו)‪.‬‬ ‫בתקופת חז"ל אנחנו מוצאים שהתרחש שינוי של ממש בעניין זה‪.‬במשנה ובתלמודים אנחנו‬ ‫רואים שלא מוזכר כלל המוהר אלא תשלום של משהו אחר‪:‬‬ ‫כתובה‪:‬‬ ‫סכום כסף שנחשב לחוב הרובץ על הבעל כלפי אשתו אשר נפרע באחד משני מקרים‪:‬‬ ‫במות הבעל‪ :‬האשה גובה את הכתובה מתוך נכסי עזבון בעלה‪.‬‬ ‫בגירושין‪ :‬הבעל משלם לאשה את כתובתה‪.‬‬ ‫(אם האשה מתה לפני בעלה ‪ -‬אין הכתובה נגבית)‬ ‫כתובה‬ ‫מוהר‬ ‫מחז"ל ועד ימינו‬ ‫בתקופת המקרא‬ ‫מתי נהג‪:‬‬ ‫מהבעל אל האשה‬ ‫מן החתן אל אבי הכלה‬ ‫ממי אל מי‪:‬‬ ‫בסיום הנישואין‪ :‬במות הבעל או בגירושין‬ ‫בראשית הנישואין‬ ‫מתי‪:‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המקורות מתקופת חז"ל מודעים לשינוי שהתרחש בעניין של תשלומי הנישואין ומתארים‪,‬‬ ‫באמצעות הסברים שונים‪ ,‬את התהליך‪.‬‬ ‫בכמה מקורות מובא התיאור‪ ,‬בכולן נקשר המהפך לדמותו של שמעון בן שטח‪ ,‬מגדולי חכמי‬ ‫ישראל במאה הראשונה לפני הספירה‪.‬המסורת שהוא זה שתיקן את הכתובה חוזרת בהרבה‬ ‫מקורות‪ ,‬אבל ההסבר לתהליך‪ ,‬כפי שתואר שלוש מאות שנים לאחר מכן‪ ,‬שונה בכל אחת מן‬ ‫המסורות‪.‬‬ ‫בתלמוד הבבלי מתואר‪:‬‬ ‫תלמוד בבלי מסכת כתובות דף פב עמוד ב‬ ‫אמר רב יהודה‪ :‬בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה (מאה)‪ ,‬והיו מזקינין‬ ‫ולא היו נושאין נשים‪ ,‬עד שבא שמעון בן שטח ותיקן‪ :‬כל נכסיו אחראין לכתובתה‪.‬‬ ‫איך ניתן להסביר את התהליך הזה?‬ ‫אולי ההסבר הוא שבהתחלה היה מדובר על נתינת סכום הכתובה בעת הנישואין ומאחר שהסכום‬ ‫היה גבוה הגברים לא היו יכולים לעמוד בו ולכן היו מזקינים ולא נושאים נשים‪.‬‬ ‫פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן הציע הגהה לטקסט כי אין הכוונה שבשלב הראשון היו רק כותבין‪,‬‬ ‫אלא נותנין‪.‬בשלב הראשון היו נותנים את המעות בידי האשה או אביה ממש‪ ,‬בדומה למוהר‬ ‫המקראי‪ ,‬וכך משמע גם בהמשך מהברייתא (מקור תנאי‪ ,‬מתקופת המשנה‪ ,‬שלא נכלל במשנה)‬ ‫שכביכול מתארת את אותו תהליך היסטורי‪.‬אם כך ‪ -‬הצורך לגייס מיידית סכום כסף גדול כל כך‬ ‫הוא שגרם לכך שהיו מזדקנים ולא נושאים נשים‪.‬‬ ‫עד שתיקן שמעון בן שטח שכל נכסי הבעל יהיו משועבדים לכתובה והפרעון יהיה רק בעת פירוק‬ ‫הנישואין‪.‬‬ ‫תיאור שונה ומורכב יותר‪ ,‬בשלבים שונים‪ ,‬של השתלשלות הדברים מובא בברייתא בהמשך‬ ‫סוגיית התלמוד‪:‬‬ ‫תניא נמי הכי (גם בברייתא מצוי כך)‪:‬‬ ‫בראשונה היו כותבין לבתולה מאתים ולאלמנה מנה‪ ,‬והיו מזקינין ולא היו נושאין נשים‪,‬‬ ‫התקינו שיהיו מניחין אותה בבית אביה;‬ ‫מאחר שהתקנה שנועדה לפתור את הבעיה של הגברים שמזקינים ולא היו נושאים נשים מדברת‬ ‫על הנחת הכתובה עצמה‪ :‬החפצים שווי ערך לסכום הכתובה‪ ,‬בבית אביה של האשה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להסביר את המשמעות של הבעיה כמו שהסברנו בקטע הקודם למעלה‪.‬יש צורך להבין אחרת את‬ ‫הבעיה שגרמה לגברים להזדקן ולא לשאת נשים‪.‬‬ ‫רש"י על הסוגיה מפרש‪:‬‬ ‫היו כותבין כו' ‪ -‬ולא היו משעבדים נכסיהן לאחריות הכתובה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ולא היו נושאין נשים ‪ -‬שלא היו רוצות לינשא להם אמרו לכשימות או יגרש לא נמצא‬ ‫לגבות כלום שהיורשין יצניעו מעות של ירושה‪.‬‬ ‫לפי פירוש זה הסיבה לכך שהגברים היו מזדקנים ולא נושאים נשים היתה כי הנשים חששו שלא‬ ‫יוכלו לגבות בפועל את סכום הכתובה שלהן מאחר שהוא חוב על הבעל‪ ,‬אשר אין על כל נכסי הבעל‬ ‫אחריות עליו ולכן יורשיו יכולים להחביא את הירושה ובכך למנוע מן האשה לגבות את כתובתה‪.‬‬ ‫הפתרון למצב הזה הוא‪ :‬התקינו שיהיו מניחין אותה בבית אביה‪.‬היו מניחים את סכום הכתובה‪,‬‬ ‫בכסף או בחפצים בבית אביה של האשה‪ ,‬כך האשה בטוחה שהכתובה לא תחמוק ממנה‪.‬‬ ‫ניכר כאן החשש של האשה מפני מציאות בה היא לא תוכל לגבות את הכתובה במות בעלה‪.‬‬ ‫מה אפשר ללמוד מהקטע הזה על המטרה של הכתובה?‬ ‫נראה שהטעם הטבעי והראשוני ביותר של חיוב הכתובה הוא מתן ביטחון כלכלי‬ ‫לאשה שנישאת‪.‬‬ ‫מטרות הכתובה‪:‬‬ ‫‪.1‬הענקת בטחון כלכלי לאשה לאחר פירוק הנישואין‬ ‫נשים בתקופות קדומות בדרך כלל לא יכלו לעבוד ולפרנס את עצמן‪ ,‬ואשה שנישאה‪ ,‬עברה מן‬ ‫המסגרת המשפחתית התומכת של בית אביה לבית בעלה‪.‬במקרה בו הבעל מגרש אותה‪ ,‬או‬ ‫שהבעל נפטר ‪ -‬האשה עלולה למצוא עצמה ללא מפרנס וללא דרך להתקיים בכבוד‪.‬על כן נועדה‬ ‫הכתובה לפרנס אותה בסיטואציות האלו‪.‬אפשר ללמוד את זה מההסבר של רש"י לשאלה למה‬ ‫היו מזקינים ולא נושאים נשים‪ :‬כאשר הנשים לא היו בטוחות שיוכלו לקבל את הכתובה‪ ,‬הן לא‬ ‫היו מתחתנות‪.‬‬ ‫מדובר כמובן בפרנסה זמנית‪ ,‬שתכלה לאיטה‪.‬אבל ההנחה היא שהאשה תמצא לעצמה במהלך‬ ‫הזמן הזה חתן חדש אשר יפרנס אותה בעתיד‪ ,‬או שתצליח ליצור מסכום הכתובה דרך להתפרנס‪.‬‬ ‫מקובל לטעון שהסכום שנקבע ככתובה (עיקר כתובה) (‪ -)100-200‬היה מספיק לצורך קיום של‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫כמו שראינו בתחילת הברייתא בסוגיית הגמרא‪ ,‬יש הבדל בגובה סכום הכתובה בין אשה בתולה‬ ‫לגרושה ואלמנה שנישאו כ בר בעבר‪.‬אחד ההסברים להבדל זה טמון בכך שאשה שכבר קיבלה‬ ‫בעבר כתובה יש הנחה שנותר בידה סכום כלשהו לצורך פרנסתה הראשונית‪.‬‬ ‫נמשיך בקריאת התיאור בסוגיית הגמרא של התפתחותה של הכתובה‪ ,‬כאשר הכתובה נמצאת‬ ‫בבית אביה של האשה‪ ,‬אמנם היא מוגנת מבחינת הבטחון הכלכלי של פרעון הכתובה אבל נוצרת‬ ‫בעיה חדשה לגמרי‪:‬‬ ‫ועדיין כשהוא כועס עליה‪ ,‬אומר לה‪" :‬לכי אצל כתובתיך"‪,‬‬ ‫‪3‬‬ ‫כפי שהסברנו‪ ,‬כדי שסכום הכתובה יישמר ויהיה זמין לאשה לפרעון התקינו שיהיה בבית אביה‪.‬‬ ‫אבל אז התעוררה בעיה אחרת‪ :‬אפשרות לגירושין חפוזים!‬ ‫ניכר שיש חשש שהבעל יכעס על אשתו ובחמת זעמו הרגעית יגרש אותה וישלח אותה לבית אביה‪,‬‬ ‫שם כבר ממילא מצויה כתובתה‪.‬נראה שרוצים ליצור מנגנון שיכביד על הגירושין ובכך ימנע‬ ‫גירושין חפוזים‪:‬‬ ‫התקינו שיהיו מניחין אותה בבית חמיה (כלומר בית בעלה‪ ,‬ההנחה היא של מגורים‬ ‫בחמולה‪ ,‬בבית משפחתו של הבעל)‪ ,‬עשירות עושות אותה קלתות של כסף ושל זהב‪ ,‬עניות‬ ‫היו עושות אותה עביט של מימי רגלים;‬ ‫ועדיין כשכועס עליה‪ ,‬אומר לה‪' :‬טלי כתובתיך וצאי'‪,‬‬ ‫פירוש רש"י‪:‬‬ ‫בבית חמיה ‪ -‬בבית בעלה‪.‬‬ ‫עשירות ‪ -‬שכתובתן מרובה‪.‬‬ ‫קלתות ‪ -‬כמין סל שמנחת על ראשה ונותנת בה פלכיה לאחר שנתמלא הפלך טווי‪.‬‬ ‫טלי כתובתיך וצאי ‪ -‬לפי שהיתה מיוחדת לכך‪.‬‬ ‫כדי שהגירושין לא יהיו קלים וחפוזים מדי התקינו שמניחים את הכתובה‪ ,‬הכסף‪ ,‬או חפצים‬ ‫ממשיים‪ ,‬בבית האיש והאשה‪.‬אבל הסתבר שגם במקרה שהכתובה מצויה בבית של בני הזוג והיא‬ ‫נמצאת בעין בחפצים‪ ,‬קיים החשש מפני גירושין חפוזים מתוך כעס‪.‬‬ ‫עד שבא שמעון בן שטח ותיקן‪ ,‬שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתה‪.‬‬ ‫השורה התחתונה כאן‪ ,‬בדומה למקור הראשון שראינו‪ ,‬היא ששמעון בן שטח תיקן שהכתובה‬ ‫תהיה חוב שכל נכסיו של הבעל משועבדים לצורך פרעונו‪.‬‬ ‫ההנחה היא שאם אין חפץ או סכום שנמצא תחת היד‪ ,‬אלא נכסיו של הבעל משועבדים לחוב‪,‬‬ ‫יהיה לו מצד אחד יותר קשה לוותר עליו או לממש בחפזון גירושין שנובעים מכעס רגעי‪ ,‬אך מן‬ ‫הצד השני‪ ,‬לאשה יש בטחון גמור ביכולת שלה לגבות סכום זה כי נכסי בעלה משועבדים לחוב זה‬ ‫(כמו סוג של משכנתא או עיקול)‪.‬‬ ‫נוסח דומה של הסיום‪ ,‬אבל ביתר פירוט מצוי בתלמוד הירושלמי‪:‬‬ ‫תלמוד ירושלמי מסכת כתובות פרק ח דף לב טור ב ‪/‬הי"א‬ ‫חזרו והתקינו שיהא אדם נושא ונותן בכתובת אשתו שמתוך שאדם נושא ונותן‬ ‫בכתובת אשתו והוא מאבדה היא קשה בעיניו לגרשה‪.‬‬ ‫מה מוגדר במקור הזה כמניע של הכתובה עצמה וגם של הדין שכל נכסיו של הבעל‬ ‫אחראים לכתובה?‬ ‫‪4‬‬  ‫מעצור מפני גירושין‬ ‫חשוב לזכור שעל פי הדין בתקופת חז"ל הבעל יכול לגרש את האשה בניגוד לרצונה‪.‬אין עליו‬ ‫מגבלה הלכתית בעניין זה (עד לחרם רבנו גרשום מאור הגולה במאה האחת‪-‬עשרה שאסר לגרש‬ ‫אישה בעל כורחה)‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬יצרו חכמים את הכתובה‪ ,‬שבנוסף להיותה מעטפת בטחון כלכלי ופרנסה לאשה האלמנה‬ ‫והגרושה‪ ,‬היא מהווה גם מחסום ומעצור כלכלי מפני גירושין‪.‬‬ ‫כפי שמפורש בתלמוד הבבלי‪:‬‬ ‫יבמות פט ע"א‬ ‫מאי טעמא תקינו לה רבנן כתובה? (מה הטעם שתקנו חכמים לאשה כתובה?) ‪ -‬כדי שלא‬ ‫תהא קלה בעיניו להוציאה‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ניתן להגדיר מטרה נוספת לתקנת הכתובה‪:‬‬ ‫‪ :2‬מעצור \ מחסום כלכלי בפני גירושין‪ :‬שלא תהא קלה בעיניו להוציאה‬ ‫ניתן לומר כי ההתפתחות של הכתובה מתנדנדת בין שני אינטרסים שיש להגן עליהם‪:‬‬ ‫מצד אחד להקנות את הבטחון הכלכלי לאשה ‪ -‬שלא תיוותר בלא פרנסה‪.‬‬ ‫מצד שני לגרום לכך שהאיש עודנו בעל שליטה על הכסף ‪ -‬על מנת שהיא לא תהא קלה בעיניו‬ ‫להוציאה‪.‬‬ ‫(יש לשים לב לכך שלמעשה שני הצדדים קשורים להגנה על האשה)‪.‬‬ ‫הפתרון של חוב שנכסי הבעל משועבדים לו מגן באופן אופטימלי על האשה בשני ההיבטים הללו‪.‬‬ ‫החוב של הכתובה מחולק לשני גורמים‪:‬‬ ‫האחד‪ :‬עיקר כתובה‪ ,‬הסכום המינימלי שנקבע בהלכה‪,‬‬ ‫והשני‪ :‬תוספת כתובה‪ ,‬סכום שאותו יכול כל חתן להוסיף לפי רצונו‪.‬‬ ‫את הסכום של עיקר הכתובה האשה מקבלת אפילו אם לא נכתבה כתובה‪ ,‬כי זה נחשב ממש‬ ‫לחיוב מן הדין ולא רק התחייבות של הבעל‪.‬‬ ‫מסכת כתובות‪ ,‬פרק ד'‪ ,‬משנה ז'‪:‬‬ ‫אתיִם‪ ,‬וְּ ַא ְּל ָּמנָּה ָּמנֶה (מאה)‪ִ ,‬מפְּ ני ֶשהּוא ְּתנַאי בית ִדין‪.‬‬ ‫לא כ ַָּתב ָּלּה כְּ תֻ בָּ ה ‪ -‬בְּ תּולָּ ה ּגֹובָּ ה מָּ ַ‬ ‫הסכום העיקרי של עיקר הכתובה הפך להיות חוב מוחלט וגמור על הבעל‪ ,‬אפילו אם הוא לא‬ ‫התחייב עליו בפועל ולא כתב שום כתובה‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫את ההשפעה של עיקר הכתובה על יציבות הנישואין וקדושתם אפשר ללמוד גם מן המשנה הבאה‪:‬‬ ‫משנה מסכת כתובות פרק ה משנה א‬ ‫אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה‪ ,‬אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה‬ ‫יוסיף‪...‬‬ ‫רבי יהודה אומר‪ :‬אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך‬ ‫מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז‪.‬‬ ‫רבי מאיר אומר‪ :‬כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות‪.‬‬ ‫יש מחלוקת בין ר' יהודה שחושב שאפשר להערים ובאמצעות כתיבת קבלה פיקטיבית על ידי‬ ‫האשה על חלק מהסכום‪ ,‬הבעל יתחייב למעשה בסכום נמוך מן הסכום שנקבע לעיקר כתובה‬ ‫מינימלית‪.‬‬ ‫ר' מאיר חולק וטוען שיש בכך פגם מהותי בנישואין‪ ,‬ועל כן אין להפחית את הסכום המינימלי של‬ ‫עיקר הכתובה גם לא בהסכמת האשה‪.‬שכן‪ ,‬אם האשה לא מקבלת את הסכום שנקבע כעיקר‬ ‫כתובה יש בכך זלזול כלפי מוסד הנישואין והיחסים נחשבים כאילו לבעילת זנות‪.‬‬ ‫אנחנו יכולים להבין את המימד של בעילת זנות ללא הכתובה על ידי שני ההסברים שכבר ראינו‬ ‫לתקנת הכתובה‪:‬‬ ‫מצד אחד‪ ,‬אשה שאין לה כתובה קלה בעיני בעלה להוציאה‪ ,‬חסרה פה תחושת המחוייבות לקשר‬ ‫יציב ואיתן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המימד של הבטחון הכלכלי‪ ,‬מעניק לאשה בטחון שבעלה אחראי לדאוג לעתידה לאחר‬ ‫פרידתם‪ ,‬יש לו אחריות ומחויבות לגביה וזה מוציא את המימד של הזנות‪.‬‬ ‫דעתו של ר' מאיר התקבלה להלכה‬ ‫הגמרא מפרשת את המשנה שקראנו‪ :‬הרי ראינו שגם אם לא כתב לה כתובה הוא מחוייב כלפיה‬ ‫בסכום של עיקר כתובה‪.‬אפילו אם האשה הסכימה בפירוש לפחות מסכום הכתובה‪ ,‬ואפילו‬ ‫שלהלכה ההפחתה בכלל לא חלה ואף הבעל יודע זאת‪ ,‬בכל זאת יש בזה איסור‪ ,‬ויש בכך פגם של‬ ‫בעילת זנות כי ייתכן והאשה חושבת שהתנאי חל ועל כן היא לא ממש סומכת דעתה על הנישואין‬ ‫הללו‪.‬‬ ‫אנחנו רואים שהמשמעות של הכתובה עוברת ומתפתחת ומקבלת משמעויות נוספות‪ ,‬ממישור של‬ ‫ביטחון כלכלי‪ ,‬מעצור מפני גירושין‪ ,‬למישור מהותי יותר המעצב את עצם קדושתם ויציבותם של‬ ‫הנישואין ‪.‬‬ ‫מטרות תקנת הכתובה‪:‬‬ ‫‪.3‬הענקת יציבות וקדושה לנישואין‬ ‫סיפור שמסופר בתלמוד מדגים את ההתייחסות לכתובה כאל התשתית שעליה נבנית קדושת‬ ‫הנישואין‪:‬‬ ‫‪6‬‬  ‫תלמוד בבלי מסכת גיטין דף נז עמוד א‬ ‫מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין העובדי כוכבים והשיאום זה לזה‪ ,‬אמרה לו‪ :‬בבקשה‬ ‫ממך‪ ,‬אל תגע בי‪ ,‬שאין לי כתובה ממך‪ ,‬ולא נגע בה עד יום מותו‪.‬וכשמת‪ ,‬אמרה להן‪:‬‬ ‫סיפדו לזה שפטפט ביצרו (זלזל ביצרו‪ ,‬התגבר על יצרו) יותר מיוסף‪ ,‬דאילו ביוסף לא הוה‬ ‫אלא חדא שעתא‪ ,‬והאי כל יומא ויומא; ואילו יוסף לאו בחדא מטה‪ ,‬והאי בחדא מטה;‬ ‫ואילו יוסף לאו אשתו‪ ,‬והא אשתו‪.‬‬ ‫מדובר בבני זוג שלכאורה הם כבר מקודשים (שהרי הם ארוסים)‪ ,‬ובכל זאת האשה מסרבת לממש‬ ‫את הנישואין מכיוון שלא נכתבה כתובה‪.‬הסיפור הזה מדגים כיצד הכתובה הופכת לתנאי עצמאי‬ ‫על מנת ליצור את קדושת הנישואין‪.‬‬ ‫על כן מתפתחים כללים שאסור לאדם לשהות עם אשתו בלא כתובה‪.‬אף שבמקרה כזה ברור על פי‬ ‫ההלכה שהאשה זכאית לסכום של עיקר הכתובה‪.‬‬ ‫שולחן ערוך אבן העזר סימן סו סעיף ג‬ ‫אם כתב לה כתובה‪ ,‬ונאבדה‪...‬צריך לכתוב אחרת בעיקר הכתובה‪ ,‬שאסור לאדם לדור‬ ‫עם אשתו שעה אחת בלא כתובה‪.‬‬ ‫ראינו היבטים שונים ומשמעויות שונות שהוענקו למוסד הכתובה‪.‬כולם להגנתה של האשה‪.‬‬ ‫מעמדה של הכתובה כיום‬ ‫חשיבותה המעשית של הכתובה כיום פחתה‪.‬המשמעות המרכזית‪ ,‬מעצור מפני גירושין‪ ,‬נעשתה‬ ‫משמעותית פחות אחרי התקנה של רבנו גרשום מאור הגולה האוסרת גירושין בעל כורחה של‬ ‫האשה (שנרחיב לגביה בהמשך הקורס)‪.‬‬ ‫הגהת הרמ"א אבן העזר סימן סו סעיף ג‪:‬‬ ‫אם כן בזמן הזה במדינות אלו‪ ,‬שאין מגרשין בעל כרחה של אשה משום חרם רבינו‬ ‫גרשום‪...‬היה אפשר להקל בכתיבת הכתובה‪ ,‬אבל אין המנהג כן ואין לשנות‪.‬‬ ‫הרמ"א הציע לוותר על כתיבת הכתובה! אך הוא כמובן מכריע כי אין לשנות ואין לבטל את‬ ‫הכתובה‪ ,‬כי ראינו שהכתובה כבר קיבלה תוספת משמעויות מעבר למעצור מפני הגירושין‪.‬‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬היום‪ ,‬כיוון שאין גירושין בעל כורחה של האשה‪ ,‬הרי שהגירושין נעשים בדרך כלל‬ ‫בהסכמה‪.‬כלומר בדרך כלל שני הצדדים נמצאים במשא ומתן‪.‬אם הגירושין עצמם בהסכמה‪,‬‬ ‫באים להסכמה על חלוקת הרכוש והממון‪ ,‬ובתוך זה נכללת בדרך כלל גם הכתובה‪ ,‬אם הגירושין‬ ‫אינם ממש בהסכמה אלא נובעים מיוזמתו של צד אחד‪ ,‬בדרך כלל הצד שיוזם את הגירושין נותן‬ ‫לצד השני סכום המרצה אותו לתת או לקבל הגט‪.‬ובדרך כלל סכום הכתובה נכלל בתוך ההסכמות‬ ‫שעושים ביניהם שני הצדדים כאשר מגיעים להסכם גירושין‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫כדברי ר' משה פיינשטיין ‪:‬‬ ‫אגרות משה‪ ,‬אה"ע ח"ד סי' צ‪:‬‬ ‫לא ידוע אף לחכמים ובעלי הוראה ודיינים שיעור הכתובה וכמעט שלא עיינו בזה כלל כי‬ ‫כמעט בכל עניני גירושין אין נוגע למעשה כי אחרי שאי אפשר לגרש בעל כורחה תלוי‬ ‫בגירושין במי שתובע הגט ונותן לצד השני סך גדול כפי שמתרצה ליתן או לקבל הגט‪...‬‬ ‫אבל בכל זאת‪ ,‬יש להדגיש‪ ,‬שלמרות שהדיון בגביית הכתובה אינו יום יומי ושגרתי‪ ,‬בכל זאת אי‬ ‫אפשר לומר שמדובר רק במעשה טקסי שאין לו משמעות משפטית מחייבת‪.‬‬ ‫ההתחייבות בכתובה היא דבר רציני‪ ,‬זו התחייבות משפטית תקפה ולא רק טקסית‬ ‫ויש מקרים שבהם בית הדין עושה שימוש בחיוב הכתובה ומחייב את הבעל לשלם‬ ‫לאשה את סכום הכתובה בגירושין‪.‬‬ ‫במקרים בהם הבעל הוא היוזם את הגירושין‪.‬האשה מעוניינת להמשיך ולחיות עמו‪.‬וברור‬ ‫לגמרי שהבעל אשם בפירוד‪ ,‬אם הוא לדוגמא בגד בה בית הדין לעתים יחייב את הבעל בתשלום‬ ‫הכתובה‪.‬‬ ‫גם לצד השני יש מקום‪.‬כאשר האשה היא היוזמת של הגירושין‪ ,‬במקרים בהם לאיש יש עילות‬ ‫מוצדקות לחיוב האשה בגט כגון שהאשה בגדה בבעלה‪ ,‬הבעל לא יחוייב בתשלום הכתובה‪.‬‬ ‫כאשר באופן ברור ומובהק ביותר שהבעל אשם בפירוד ויוזם את הגירושין‪ ,‬בית הדין לעתים‬ ‫מחייב אותו לשלם לאשה את כתובתה ומשתמש בכתובה כמעין כלי לפיצוי כספי עבור העוול‬ ‫שנגרם לאשה בפגיעה ובנטישה על ידי בעלה‪.‬‬ ‫מטרות הכתובה‪:‬‬ ‫‪.4‬פיצוי עבור הנזק שגרם הבעל לאשה‪.‬‬ ‫הדין והדיין ‪ ,22‬עמ' ‪ ,9-8‬בית הדין הרבני האזורי חיפה‪ ,‬הדיינים גמזו‪ ,‬בלייכר‪ ,‬קאהן‬ ‫עובדות‪ :‬בעבר תבעה האשה שלום בית והבעל תבע גירושין‪.‬בית הדין קרא לבעל לשוב‬ ‫לשלום בית‪ ,‬אך משהוכח כי הבעל ממשיך לבגוד ולחיות עם אשה אחרת הסכימה האשה‬ ‫להתגרש‪.‬היא תבעה את כתובתה בסך מליון דולר עבור הנזק שגרמה בגידת הבעל לה‬ ‫ולילדיה‪.‬לטענתה לבעל יש נכסים וכספים רבים ולמרות שבעת הנישואין לא היה עשיר‬ ‫היתה לו כבר אז שאיפה להתעשר‪.‬הבעל טוען כי האשה אשמה במשבר הנישואין וכי לא‬ ‫מגיעה לה כתובה כלל‪.‬אך אפילו יחויב בכתובה‪ ,‬יש לקבוע כי מליון דולר הוא סכום‬ ‫מוגזם ויש לחייבו בסך של ‪ ₪ 120,000‬סכום השווה למזונות של שנה‪.‬בהרכב שררה‬ ‫הסכמה על כך שלאשה מגיעות הכתובה ותוספת הכתובה ופיצוי על הנזק שנגרם לה‪ ,‬אלא‬ ‫שהתקיימה בו מחלוקת על גובה הכתובה‪.‬‬ ‫דעת הרוב‪ :‬הבעיה היא זו‪ :‬מכיון שבכתובה כתוב סכום מוגזם בסך מליון דולר שמא זה‬ ‫נחשב אסמכתא ולכן זה לא מחייב‪...‬נמצנו למדים שאם הבעל התחייב בכתובה מליון‬ ‫‪8‬‬ ‫דולר‪ ,‬אף שזה סכום מוגזם‪ ,‬מכל מקום אם בגירושין הבעל אשם והוא גרם לאשה נזק‬ ‫רפואי ונפשי בסך מליון דולר‪ ,‬אז חל החיוב ואינו אסמכתא‪...‬עוד נראה כיון שמשפחת‬ ‫הבעל הם בעלי חברות‪ ,‬וכן היה שאיפתו של הבעל בשעת הנישואין‪ ,‬ולבסוף נעשה מנהל‬ ‫חברה‪ ,‬לכן מליון דולר זה לא סכום מוגזם לפי מעמדו‪...‬מכל הנימוקים הנ"ל מחליט‬ ‫ביה"ד‪ :‬יש להעמיד את סכום הכתובה המגיע לאשה על סך מליון דולר‪.‬‬ ‫דעת המיעוט‪... :‬בכתובה נקוב סך מליון דולר משנת ‪ ,1988‬והיות ובני הזוג לא היו בעת‬ ‫הנישואין ברמה כלכלית גבוהה‪ ,‬על פניו נראה שהסכום הנקוב הוא גוזמא ואסמכתא‬ ‫לכבוד בעלמא‪...‬אמנם מאידך גיסא‪ ,‬גם אם לא היה נקוב בכתובה סכום גבוה‪ ,‬מגיע‬ ‫לאשה פיצוי נכבד על כך שבעלה נטש אותה ובגד בה‪...‬יש לפסוק כי יש להעמיד את סכום‬ ‫הכתובה על סך מליון ש"ח‪.‬‬ ‫בית הדין חייב בעל שבגד באשתו ונטש אותה לשלם מליון דולר (דעת המיעוט סברה כי יש לחייבו‬ ‫במליון שקל בלבד) ונעשה שימוש בטיעון שמדובר בפיצוי עבור הנזק הרפואי והנפשי שגרמה‬ ‫בגידת הבעל לאשה ולילדיה‪.‬‬ ‫הדין והדיין עמ' ‪ ,5‬בית הדין הרבני האזורי חיפה‪2001 ,‬‬ ‫בשנת ‪ 1997‬חייב בית הדין את הבעל במתן גט בעילת 'רועה זונות' על פי דברי הרמ"א‪...‬‬ ‫וכן חייבו בתשלום תוספת הכתובה בסך מליון ש"ח‪.‬הבעל פנה לבית הדין וטען שאיננו‬ ‫חייב בגט משום שאיננו 'רועה זונות'‪.‬לדבריו‪ ,‬אכן נסע עם ידידה לחו"ל ולן עמה בחדר‬ ‫אחד אך המיטות היו נפרדות‪...‬‬ ‫באשר להגדרת המושג רועה זונות‪...‬המפרשים את המילה 'רועה' מלשון 'ריעות וחיבור'‪.‬‬ ‫אשר על כן הקשר של הבעל עם אותה ידידה בהיותו יוצא עמה לחו"ל ולן עמה באותו‬ ‫חדר‪ ,‬לית מאן דפליג (אין מי שחולק) שזה מעיד על "ריעות" ו"התחברות" וממילא חל‬ ‫עליו הפסוק האמור וההלכה האמורה כנ"ל מבלי להתייחס לשאלה באם היה קשר פיזי‬ ‫אם לאו‪...‬‬ ‫לאור האמור בית הדין דוחה את טענות הבעל ומחייבו לשלם לאשה את תוספת הכתובה‪.‬‬ ‫והנה באשר לתוספת הכתובה שהבעל התחייב לשלם לאשה סך מליון ש"ח‪ ,‬השיב הבעל‬ ‫לשאלת בית הדין "בתחילה רציתי סכום יותר גבוה‪ ,‬והרב שחיתן אותי לא הסכים‪ ,‬אני‬ ‫ראיתי זאת כדבר שיש בו משמעות שמקריאים בחתונה את הסכום‪ ,‬זה עושה רושם לכן‬ ‫שכנעתי את הרב להסכים לסך הנ"ל‪ ,‬זה לא דבר שתכננתי אותו"‪.‬הרי שהבעל הודה כי‬ ‫התחייבות זו על מליון ש"ח היתה מיוזמתו ולכן חלה ההתחייבות שלו כדת וכדין ואי לכך‬ ‫בית הדין מחייב את הבעל לשלם לאשה את הסכום הנ"ל כדין תוספת כתובה‪...‬‬ ‫במקרה זה חייב בית הדין את הבעל לשלם מליון ש"ח כסכום הכתובה לאשה מאחר שבגד בה‪.‬‬ ‫חשוב לציין שט ענת הבעל שהוא לא חשב שמדובר בהתחייבות משפטית הלכתית תקפה‪ ,‬אינה‬ ‫מתקבלת‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬כאמור‪ ,‬במקרה הפוך‪ ,‬בו האשה מתעללת בבעל‪ ,‬ברור שהיא תפסיד את זכותה לכתובה‪:‬‬ ‫הדין והדיין ‪ ,10‬עמ' ‪ ,7‬פס"ד של בית הדין הגדול‪ ,‬הרב דייכובסקי‬ ‫האשה רודפת את הבעל ומעלילה עליו עלילות קשות ביותר‪...‬לא ניתן להתעלם מהמצב‬ ‫‪9‬‬ ‫הקיים שבו האשה במפורש מעוניינת בגירושין ועושה הכל כדי לפגוע ולצער את הבעל‪...‬‬ ‫בין בני הזוג נחתם הסכם ממון לפני הנישואין ובו נקבעה חלוקת הרכוש במקרה של‬ ‫פירוד‪ ,‬הסכם שבוצע והרכוש חולק‪...‬‬ ‫בנסיבות אלו רק חסר דעה לחלוטין יסכים שלאחר חלוקה שוויונית של הרכוש עוד יופרש‬ ‫מחלקו סכום הכתובה המוגזמת והוא יישאר עני מרוד‪.‬‬ ‫ראינו שינויים והתפתחויות מרחיקות לכת בנושא זה מתקופת המקרא ועד לימינו‪.‬משמעויות‬ ‫שונות ניתנו לתקנת הכתובה באלפיים השנים האחרונות וניכרת הדאגה לרווחתה ולהגנתה של‬ ‫האשה באמצעות הפיתוח של תקנת הכתובה‪.‬חשוב להדגיש כי גם בימינו‪ ,‬אף שבדרך כלל סכום‬ ‫הכתובה לא בא לידי ביטוי בגירושין‪ ,‬בכל זאת מדובר על מוסד משפטי מחייב ובעל משמעות‬ ‫ולעתים בית הדין דורש מן הבעל לשלם לאשה את כתובתה‪.‬‬ ‫‪10‬‬