פעילות רפואית‪ /‬שיעור ‪5‬-‪6‬ PDF

‫פעילות רפואית‪ /‬שיעור ‪5‬‬ ‫מבוא………………‪.‬‬ ‫ישנן מספר דרכים להגדיר את הפעילויות הפרמקולוגיות של הצמחים‬ ‫‪.01‬דרך המקובלת ברפואה המסורתית...

‫פעילות רפואית‪ /‬שיעור ‪5‬‬ ‫מבוא………………‪.‬‬ ‫ישנן מספר דרכים להגדיר את הפעילויות הפרמקולוגיות של הצמחים‬ ‫‪.01‬דרך המקובלת ברפואה המסורתית‬ ‫‪ -‬בד"כ ציורית ותתייחס לאנרגטיקה של הצמח‪,‬היינו לטעמים שלו‪ ,‬הטמפרטורה שלו‪ ,‬כיווני‬ ‫פעילותו‪ ,‬והאברים והרקמות עליהם פועל הצמח‪.‬‬ ‫‪ -‬מגדיר בד"כ תהליכים הקשורים להתרחשויות במערכות איבר שונות ולסינדרומים‬ ‫וסימפטומים מגוונים אשר מבחינת הרפואה המודרנית אינם בהכרח קשורים‪.‬‬ ‫‪ -‬הצמח הנו בעל אופי אנרגטי‪.‬הצמח נותן מענה לסינדרום – אוסף של סימפטומים‪.‬‬ ‫ראיית הדברים הנה כוללת והוליסטית יותר‬ ‫‪.02‬האופן השני ‪ -‬המדעי מודרני‬ ‫‪ -‬בד"כ מגדיר השפעה אחת בודדת על תפקוד אחד מוגדר ומתייחס בד"כ למצב פתולוגי‬ ‫קונקרטי‪.‬‬ ‫‪ -‬הצמח כמעבדת ייצור‪.‬פעילות הצמח הנה קונקרטית ופרמקולוגית השפעת הצמח מוגדרת‬ ‫באופן ספציפי לפי הגדרת תפקוד מוגבלת‬ ‫במדע‪ -‬לא קיים צמח מקרר‪ ,‬״מכווץ״‪ ,‬מחמם‪.‬לעומת במסורת‪ -‬מאמינים כי הצמח ״אוסף את הצ׳י״‬ ‫🏛‬ ‫בריאות= כשכל אחד מהקודקודים פועל בצורה מיטבית‪ -‬נגיע למיטב ולחיוניות ו‪.vital force-‬‬ ‫הבריאות נפגעת כאשר איכות אחד הקודקודים יורד‬ ‫🏛‬ ‫נעבוד לפי משולש החיים‪ :‬הזנה‪ ,‬ניקוז (ותיקון)‪ ,‬תנועה‬ ‫הגדרה‪ :‬יצור חי כולל שלושה תהליכים‪-‬‬ ‫יודע לקחת חומרים מהסביבה באופן בררני (הזנה)‬ ‫יודע להמיר את אותם החומרים לחומרים אחרים (תנועה)‬ ‫יודע לפלוט חומרים בצורה בררנית (ניקוז)‬  ‫מאתנים‪:Tonics /‬‬ ‫דם‪ /‬צ'י‪ /‬יין ותמצית‪ /‬יאנג‬ ‫משפרי סירקולציה‪ ,‬טרופורסטורטיבים‬ ‫תנועה‪ -‬מניעי צ'י‪:‬‬ ‫נוגדי עווית‪ ,‬מניעי דם‪ ,‬אדפטוגנים‬ ‫מפנים פשוטים‪:‬‬ ‫מכייחים‪ ,‬משלשלים‪ ,‬מייזעים‪ ,‬משתנים‪ ,‬ממריצי חיסון‪ ,‬נוגדי זיהום ונוגדי‬ ‫דלקת‪.‬מסלקים‪ /‬אלטרטיבים‬  ‫מפנים פשוטים………………‬ ‫צמחים מסלקי הצטברויות‪ ,‬אלה מפנים הצטברויות מחללי‪/‬מחילות הגוף ומפנים באופן כללי מרמה שטחית‬ ‫יותר של האורגניזם‪.‬‬ ‫מה מפנים?‬ ‫ככלל ניתן לומר שצמחים אלה מפנים חומרים אשר הנם חומרים הטבעיים לגוף‪ ,‬כלומר חומרים שהם תוצר‬ ‫לוואי נורמלי של התהליך המטבולי‪ ,‬אלא שבגלל תפקוד לקוי הפכו לחומרים פתוגניים‪ ,‬או מכיוון שהם‬ ‫נמצאים בכמות גדולה מדי או כאשר איכותם השתנתה כתוצאה מהתפקוד הלקוי‬ ‫משתני נפח ‪Draining diuretics‬‬ ‫חומרים אלו מגבירים את נפח השתן המופרש ע"י המרצת פעילות הכליות ובאופן זה עוזרים להפריש‬ ‫מהאורגניזם עודפי נוזלים‪.‬‬ ‫🏛‬ ‫משמשים בעיקר לטיפול ב‪-‬‬ ‫בצקות וביתר לחץ דם (ככל שיש יותר דם הלחץ יהיה יותר גבוה‪ ,‬כאשר יורד נפח הנוזל בדם ובשאר‬ ‫🏛‬ ‫הגוף‪ -‬תפחת כמות הדם)‬ ‫כאשר יש יותר שתן‪ ,‬יהיו פחות דלקות בדרכי השתן ואבנים בכליות ( המתרחשים במצבי התייבשות‪-‬‬ ‫כאשר אין מספיק זרימת נוזלים) ודלקות כרוניות נוספות של דרכי השתן‪.‬‏במקרה זה מטרת הטיפול‬ ‫היא "שטיפה" של דרכי השתן על מנת להקשות על חדירה של גורמים פתוגניים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬עלים של שינן‪ ,‬זקן תירס‪ ,‬זרעים של סלרי‪.‬‬ ‫משתנים מחטאים ‪Antiseptic‬‬ ‫חומרים אלה לא בהכרח מגבירים את כמות השתן המופרש‪ ,‬ועיקר פעילותם בחיטוי דרכי השתן‪.‬אופן פעולתם‬ ‫הוא בכך שהחומרים הפעילים בהם‪ ,‬אשר להם פעילות אנטי בקטריאלית ומחטאת‪ ,‬מופרשים דרך מערכת‬ ‫השתן ובדרך זו מחסלים מיקרואורגניזמים פתוגניים במערכת זו‪.‬‬ ‫משמשים בעיקר לטיפול ב‪-‬‬ ‫דלקות זיהומיות של הכליות‪ ,‬שלפוחית השתן ודרכי השתן‪.‬‬ ‫צמחים לדוגמה‪ :‬ברוזמה‪ ,‬ענבי דב‪.‬אספרגוס‪ -‬שתן נפח וגם מטחא את דרכי השתן‬  ‫משתנים מטבוליים ‪Metabolic‬‬ ‫גם הם אינם בהכרח מגבירים את כמות השתן המופרש‪ ,‬למרות שלעתים הם עושים זאת‪ ,‬אלא הם משנים את‬ ‫איכותו‪ ,‬היינו‪ ,‬הם גורמים להפרשה דרך השתן של מטבוליטים או רעלנים אשר הנם תוצרי לוואי של‬ ‫מטבוליזם לא תקין או לעתים חומרים רעילים המגיעים לגופנו דרך המזון‪ ,‬האוויר וכדומה‪.‬‬ ‫פעילות הסילוק של צמחים אלה הינה עמוקה יותר בהשוואה למשתני הנפח‪ ,‬ולכן קבוצה זו בעצם שייכת‬ ‫🏛‬ ‫לקטגורית הצמחים המנקזים‪/‬מטבוליים‪.‬‬ ‫🏛‬ ‫יותר רעלים יצאו מהגוף בעת נטילת משתנים מטבולים‪ -‬נשתמש בעת מצבי דיטוקס עמוקים‬ ‫הרכב השתן‪ :‬נוזלים ופסולת מסיסה במים‪.‬כלומר‪ ,‬החומרים הפעילים של הצמח מגיעים לרמת התא‪-‬‬ ‫גורמים לתא להפריש פסלת שתצא בשתן‬ ‫משמשים בעיקר לטיפול ב‪-‬‬ ‫מחלות רעלניות‪ ,‬דוגמת דלקות מפרקים‪ ,‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬מחלות עור וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמאות אופייניות‪ :‬גם כאן נמצא את הצמחים שן ארי וסרפד‪ ,‬כמו גם את הדבקה הזיפנית‪.‬‬ ‫משתנים אנטי‪-‬ליתיים‬ ‫ממיסים אבנים בדרכי השתן או מרחיבים את דרכי השתן ליציאה קלה יותר‪ /‬או עוזרים בדרך שונה לאבנים‬ ‫לצאת (אלמוות הכסף)‬ ‫משתנים מאלחשים ומשתנים מרככים ‏‬ ‫‏מפחיתים את תחושת הצריבה במתן שתן (‪-‬תומכים בטיפול יחד עם אנטיליתיים‪ ,‬ומשתני נפח למשל באבנים‬ ‫בכליות)‬ ‫‏להקלה בכאב וגירוי יתר של הרקמה הרירית של דרכי השתן‪.‬‏‬ ‫משלשלים‬ ‫צמחים אלה נועדו לסלק הצטברויות ממערכת העיכול התחתונה‪ ,‬והאינדיקציה הספציפית למתן שלהם היא‬ ‫עצירות‪.‬עם זאת חשוב לזכור‪ ,‬שגם כאן ישנן קבוצות שונות בעלות מנגנוני פעולה שונים‪ ,‬כל קבוצה מתאימה‬ ‫לסיטואציה שונה‪.‬‬ ‫‪ -‬ישנם צמחים המתאימים יותר לעצירות מחוסר (מעי עצל והיעדר פריסטלטיקה)‬ ‫‪ -‬כאלה המיועדים לטיפול בעצירות מעודף (עצירות על רקע מעי עוויתי)‪.‬‬  ‫ישנה גם עצירות של יובש‪ ,‬על רקע מחסור של נוזלים (מחסור ביין)‬ ‫‪-‬‬ ‫על רקע של של “חום פנימי” (עודף יאנג)‬ ‫‪-‬‬ ‫משלשלים ממריצים ‪Stimulant laxatives -‬‬ ‫המשותף לצמחים בקבוצה זו הוא שכולם מכילים חומרים הנקראים אנטראקינונים‪.‬חומרים אלו מגרים את‬ ‫קצות העצבים במעי וגורמים לתגובת רפלקס הגורמת להתכווצות המעי ולהחשת הפעילות הפריסטאלטית‬ ‫וניקוז המעיים (שלשול)‪.‬פקודה זו בד״כ מגיעה מהמוח‪ ,‬מכיוון שהם עוקפים את המוח ומעוררים תגובה לא‬ ‫נשלטת ובאופן לא מודע‪ -‬כאשר אדם מפסיק שימוש באנטראקינונים‪ -‬אין יציאות‪.‬‬ ‫‪ -‬פעילות זו מתרחשת כ‪ 8 -‬שעות לאחר נטילת הצמח‪ ,‬ולכן נוטלים אותם פעם אחת ביום לפני השינה‪,‬‬ ‫לקבלת פעילות עם שחר‪.‬לעולם לא יהיה קו טיפול ראשון‬ ‫ההבדלים בין הצמחים השונים בקטגוריה זו ‪ -‬בעוצמת פעילותם ולעיתים גם בפעילות משנית המתלווה‬ ‫לפעילות המשלשלת הראשונית‪.‬‬ ‫משלשלים מרתיים ‪ /‬כבדיים – ‪Aperients‬‬ ‫צמחים אלו אינם מכילים אנטרוקינונים והם פועלים ע"י המרצת ייצור מרה בכבד והגברת הפרשת מרה‬ ‫מכיס המרה אל התריסריון‪.‬מיצי מרה הנם תוצר פסולת מטבולית המסוננת מהדם‪ ,‬נאספת ומעובדת למיצי‬ ‫מרה ע”י הכבד‪ ,‬הם נאגרים בכיס המרה‪ ,‬ובהינתן האות מופרשים אל המעי למלחי המרה‪.‬פעילות משלשלת‬ ‫ונוכחותם במעי גורמת להתרוקנותו‪.‬‬ ‫שימוש בטיפול‪-‬‬ ‫ניתנים ללקיחה לפרקי זמן ארוכים‪ ,‬הם אינם גורמים להתרגלות של המעי‪ ,‬פעילותם פחות נמרצת מהקבוצה‬ ‫הראשונה‪ ,‬אך עם זאת השפעתם הינה ארוכת טווח יותר‪.‬טעמם יהיה לרוב מר‪ /‬מריר‪.‬הטעם מר הוא הטעם‬ ‫הקר ביותר וכיוון התנועה שלו הוא כלפי מטה (‪-‬מעודד שלשול)‪.‬יתאימו בעיקר לעצירות על רקע של עודף‬ ‫(כקו טיפול ראשון)‬ ‫דוגמאות‪ :‬שורש שינן‪ ,‬ברבריס‪ ,‬כלידוניום‪.‬‬ ‫משלשלי נפח‪Bulk laxatives -‬‬ ‫זוהי הקבוצה בעלת הפעילות המשלשלת המתונה ביותר‪.‬פעילותם היא בעיקרה מכנית‪.‬צמחים אלה מכילים‬ ‫סיבים ותרכובות מוקופוליסכרידיות הסופחות כמויות גדולות של מים אל תוכן המעי ויוצרות מעין ריר הנותן‬ ‫נפח לצואה ובכך פועל את פעולתו‪.‬בנוסף לפעילות זאת‪ ,‬המגע של אותו ריר בקצות העצבים אשר בדופן‬ ‫🏛‬ ‫המעי גורם להרגעה של אותם קצות עצבים והפחתה של פעילות עצבית ושרירית עודפת במעי‪.‬‬ ‫סיבים מסיסי מים‪ -‬יהיו משלשלי נפח‪ ,‬נקשרים למים‬  ‫משמשים כטיפול‪-‬‬ ‫במצבים של עצירות על רקע של עודף‪ /‬חום‪.‬‬ ‫🏛‬ ‫משלשלים אלו מוסיפים לחות למעי – מעשירים את המעי והצואה ביין‪ ,‬ומתאימים למצבים של צואה יבשה‬ ‫סיבים מסיסי מים לאדם מיובש‪ -‬מחמירים עצירות (נפח גדל והצואה רכה יותר)‪.‬במצבי חוסר‪ -‬יעבו‬ ‫את הצואה‪ ,‬במצבי עודף‪ -‬ירככו את דפנות המעי‬ ‫דוגמאות‪ :‬זרעי פסיליום‪ ,‬זרעי פשתן‪.‬‬ ‫משלשלים ‪Purgatives‬‬ ‫בעלי עוצמת פעילות חזקה ביותר‪ ,‬המוגדרים כ‪ Purgatives -‬מלשון לטהר‪.‬‬ ‫צמחים אלה היו מקובלים ברפואה המסורתית אך כיום כמעט ואינם משמשים ברפואה בגלל פעילותם‬ ‫האגרסיבית‪.‬״רעל״‪ -‬משלשל מטהר‪.‬שימוש באופן קבוע יכול להוביל למחלות קשות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אבטיח הפקועה‬ ‫מייזעים‬ ‫בקבוצה זאת נמצאים צמחים המגבירים הפרשת זיעה‪.‬צמחים אלה‪ ,‬המשמשים בעיקר לטיפול במחלות‬ ‫המאופיינות בחום (טמפרטורה גבוהה של הגוף) נחלקים לשתי קבוצות‪ ,‬מייזעים קרים ומייזעים חמים‪.‬‬ ‫(אבחנה מבדלת‪ :‬מחלה אקוטית‪ ,‬מחלה כרונית‪ ,‬משבר החלמה‪ ,‬משבר מחלה‪ ,‬חום ומערכת החיסון‪ ,‬גורמים‬ ‫פירוגנים ‪)acute phase reaction‬‬ ‫מייזעים קרים‬ ‫מטפלים במה שמוגדר ברפואה המסורתית כפלישה של רוח‪ -‬חום‪.‬מצבים אלו הנם אקוטיים‪ ,‬בד"כ זיהומים‬ ‫🏛‬ ‫המלווים בתסמינים דוגמת חום גבוה‪ ,‬תחושת חום רב וכאבים שונים‪.‬‬ ‫​​לפי התפיסה מסורתית‪/‬סינית‪-‬הורדת חום היא העמקת הפתוגן וחדירה לרקמות עמוקות ואף יכולה‬ ‫להיות רדומה בגוף (חום פנימי)‪ >-‬עד להיווצרות גידול‪.‬הפרעה להתבטאות מחלה‪ -‬תגרום למחלות‬ ‫קשות יותר בהמשך‪.‬הצמחים עוזרים לגוף לווסת לטמפ׳ המדויקת יותר‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬נפית‪ ,‬אכילאה‪ ,‬טיליה‪.‬‬ ‫מייזעים חמים‬ ‫גורם להזעה‪.‬פתוגן פלש שטחית‪ -‬חום‪ ,‬גרד‪ ,‬נזלת (רקמות שטחיות)‬ ‫מטפלים במצבים שמוגדרים מסורתית כפלישה של רוח‪-‬קור אשר גם הם בד"כ מצבים אקוטיים‪ ,‬אך כאן החום‬ ‫יהיה נמוך יחסית‪ ,‬לרוב לא תהיה הזעה והאדם יסבול מקור וצמרמורות ויראה חיוור‪.‬‬ ‫שימוש כטיפול‪-‬‬  ‫השימוש במיזעים‪ ,‬באופן כללי‪ ,‬מיועד מהצד האחד לקדם את תהליך המחלה האקוטית‪ ,‬לעזור בפינוי של‬ ‫רעלים דרך העור ולאפשר תהליך מחלה יעיל אשר ימנע מעבר למצב כרוני אשר הינו תוצאה של תהליך‬ ‫אקוטי אשר לא מיצה את עצמו‪ ,‬בו‪ -‬זמנית הם גם מגבילים את החום כדי שלא יעבור רמה העשויה לסכן את‬ ‫האורגניזם‬ ‫דוגמאות‪ :‬זנגביל‪ ,‬קינמון‪ ,‬צ'ילי‪.‬‬ ‫מייכחים‬ ‫נמצא צמחים חמים או קרים‪ ,‬אך מטעמי נוחות לא נכנס להגדרה זו ונגדירם לפי מנגנון פעילותם הנגזר מסוג‬ ‫החומרים הפעילים שהם מכילים‪.‬‬ ‫מכייחים אקטיביים‬ ‫עוזרים להוציא כיח‪.‬מכילים חומרים הנקראים ספונינים (מלשון סבון‪ ,‬מכיוון שיוצרים קצף בתמיסה)‪,‬‬ ‫חומרים אלה‪ ,‬כאשר נוטלים אותם דרך הפה‪ ,‬מגרים את קצות העצבים של עצב הואגוס במערכת העיכול‬ ‫העליונה דבר המפעיל רפלקס אשר גורם לגירוי קצות העצבים של אותו העצב בסימפונות‪ ,‬אשר בתורו גורם‬ ‫להפעלה של תהליך הכיוח במערכת הנשימה (שיעול או הקאה)‪.‬‬ ‫משמשים כטיפול‪-‬‬ ‫פעילות מכייחת חזקה והם משמשים בעיקר במצבים כרוניים‪ ,‬בהם קיימת כמויות גדולות של כיח צמיג וקשה‬ ‫לכיוח‪ ,‬דוגמת ברונכיטיס כרוני‪.‬כאשר יש הרבה ליחה בריאות‪ -‬יש שיעול חלש ולא מיישם את רפלקס‬ ‫ההקאה‪.‬כשאין שיעול‪ -‬אצל מעשנים‪ /‬מעשנים לשעבר או במחלות כרוניות‪ copd -‬או במחלות כשל ריאתי‬ ‫(‪ )cp‬ואז מצטברת הליחה ולא יוצאת‪.‬‬ ‫דוגמאות לצמחים מקבוצה זו‪ :‬שורש בכור האביב (פרימולה)‪ ,‬שורש מרבה חלב‪.‬‬ ‫מכייחים ארומטיים‬ ‫צמחים אלה מכילים ריכוז גבוה של שמנים נדיפים‪.‬השמנים הנ"ל מופרשים דרך הריאות ובעשותם כך‬ ‫ממריצים את מנגנון הכיוח‪.‬בנוסף לפעילות זו השמנים הנדיפים מחטאים (וירוס‪/‬פטריות) ומרפים את דפנות‬ ‫דרכי הנשימה‪.‬‬ ‫משמשים כטיפול ב‪-‬‬ ‫במצבים אקוטיים והן במצבים כרוניים‪ ,‬בתהליכים דלקתיים ומייצרים הרפייה של רירית הריאה‪ ,‬מעודדים‬ ‫שיקום הריריות‪.‬בפגיעה ברקמת הריאות‪ -‬שיקום וחיטוי אצל אדם עם דלקת ריאות‪/‬החלים מהדלקת‪ -‬ניתן‬ ‫חומרים אורמתיים‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬בת קורנית‪ ,‬אנג'ליקה אירופאית‪ ,‬אניס‪.‬‬  ‫מכייחים מרככים‬ ‫אותם צמחים שהיו משלשלי נפח= סיבים מסיסי מים‪.‬מכילים ריר רב‪ ,‬כאשר בדומה למכייחים הספוניניים‬ ‫ההשפעה מתבצעת דרך תגובת רפלקס של עצב הואגוס‪ ,‬אך כאן הפעולה הפוכה ואין זה גירוי קצות העצבים‬ ‫אלא הרגעתם‪.‬‬ ‫משמשים כטיפול ב‪-‬‬ ‫שיעולים יבשים‪ ,‬עצבניים ומגורים‪ /‬ליחה צמיגית ותקועה (שיעולים שאינם פרודוקטיביים)‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬נטופית‪ ,‬חוטמית‪ ,‬דרוסרה‪.‬‬ ‫ המונח "מכייחים" משמש לא פעם על מנת להגדיר באופן כללי צמחים בעלי השפעה על מערכת‬ ‫הנשימה‪ ,‬ולכן נציין כאן שתי קבוצות אשר אינן באופן מובהק של צמחים מכייחים‪ ,‬אך נהוג לסווג‬ ‫אותם בנשימה אחת‪ ,‬תרתי משמע‪ ,‬עם המכייחים האמיתיים‪:‬‬ ‫מדכאי‪/‬נוגדי שיעול‬ ‫אינם מכייחים כשלעצמם‪ ,‬אך ע"י טיפול בשיעולים לא פרודוקטיבים‪ ,‬אשר אינם משרתים את מטרתם‪-‬‬ ‫מפחיתים את הצורך של הגוף לבצע ניסיונות כיוח ע"י שיעול (הרגעת טריגר לרפלקס)‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬חסת המצפן‪ ,‬קליפת גזע דובדבן בר (‪.)Prunus‬‬ ‫מרחיבי סימפונות (‪)Bronchodilators‬‬ ‫לצמחים אלו פעילות נוגדת עווית על הסמפונות‬ ‫משמשים כטיפול ב‪-‬‬ ‫במצבים עוויתיים של הסמפונות כגון אסטמה‪ ,‬ברונכיטיס ספסטי ושעלת‪.‬‬ ‫באלרגיות מסכנות חיים‪ -‬ישתמשו במרחבי סימפונות (מזרק אדרנלין)‪ -‬למשל טימין (מכייח ארומתי ומרחיב‬ ‫סימפונות)‪ ,‬זעתר‬ ‫דוגמאות‪ :‬לובליה‪ ,‬אמיתה קייצית‪ ,‬שרביטן‪.‬‬ ‫מעוררי הקאה‬ ‫חומרים אלה היו מאד מקובלים ברפואה המסורתית היוונית והערבית‪ ,‬אשר שמה דגש על טיהור הגוף‬ ‫מהצטברויות רעלניות‪.‬כיום כמעט ולא נהוג להשתמש בהם‪.‬חלק גדול מהמכייחים מכילי הספונינים יגרמו‬ ‫במינון גבוה להקאה‪.‬‬ ‫משמשים כטיפול ב‪-‬‬ ‫היה מיועד לניקוי של הריאות‪ ,‬הלב ומערכת הנשימה העליונה‪ ,‬בהתאם לעמדתו של היפוקרטס‪ ,‬אבי הרפואה‪,‬‬ ‫שמחלות מתחת לסרעפת מנקזים למטה ומחלות מעל הסרעפת מנקזים למעלה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬איפקהואנה‪ ,‬בצל חצב‬  ‫מפני‪ /‬מסלקי חום ו‪/‬או לחות (רעילות‪ /‬טוקסיקה) ממקור פנימי‬ ‫ככלל‪:‬‬ ‫לעתים צמחים אלה מוגדרים כצמחים מטבוליים ולעיתים אנו נתקלים במונח צמחים אנטי דיסקרטיים‬ ‫(ברפואה היוונית אאוקרסיה = איזון‪ ,‬דיסקרסיה = חוסר איזון‪ ,‬אנטי דיסקרטי = נוגד חוסר איזון‪ ,‬היינו‪ ,‬משיב‬ ‫לאיזון) אך המינוח המקובל ביותר כיום הינו‪ ,‬צמחים אלטרטיביים‪ /‬דה‪-‬טוקסיפיקטורים(‪Alteratives‬‬ ‫מלשון ‪ ,To Alter‬לשנות)‬ ‫צמחים אלטרטיביים(מתמירים)‪ /‬מטבוליים (‪)Alteratives‬‬ ‫הצמחים בקבוצה זו מנקזים הצטברויות רעלניות מן האורגניזם או במילים אחרות צמחים אלה מקדמים‬ ‫דה‪-‬טוקסיפיקציה (טוקסיפיקציה = רעילות‪ ,‬דה = מילת שלילה‪ ,‬סה"כ = שלילת רעילות)‬ ‫עולות ראשית השאלות‪ :‬מהי רעילות? מהיכן היא מגיעה? כיצד היא אמורה להיות מסולקת מהגוף?‬ ‫‪ -‬רעילות יכולה להגיע אל הגוף ממגוון מקורות אשר ניתן לחלקם לשלושה מיני "מזון" היינו‪:‬‬ ‫‪ -‬האוכל שאנו אוכלים ושותים‪ ,‬האוויר שאנו נושמים‬ ‫אוכל עלול להוות מקור לרעילות בכמה אופנים‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫‪ -‬חומרי ההדברה והתרופות בהם מטופלים הצמחים ובעלי החיים המשמשים כמזון‪ ,‬הנם מקור‬ ‫לרעילות‪ ,‬כמו גם כל אותם חומרים הסינטטיים המוספים למזון דוגמת צבעי מאכל‪ ,‬מעכבי חמצון‪,‬‬ ‫חומרים משמרים‪ ,‬מייצבים וכדומה‪.‬‬ ‫​​לגופנו קשה מאוד להיפטר מחומרים אלו מכיוון שהוא "מכיר" אותם זמן קצר בלבד ולא התפתחו בו מנגנוני‬ ‫סילוק המותאמים לפינוי חומרים אלה‪.‬כאשר החומרים האמורים מצטברים בתוך התאים והרקמות‪ ,‬הם‬ ‫מהווים "רעל" אשר משבש את התהליך המטבולי התוך תאי וגורם‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬להיווצרות פגיעה ברקמות‬ ‫והאיברים ולמחלות כרוניות‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬מזון אשר אינו מתאים לסוג האדם האוכל אותו )מה שנקרא "טיפוס"(או לתנאים‬ ‫‪-‬‬ ‫האקלימיים (למשל אוכל קר ולח בחורף) גם הוא מהווה מקור לרעילות המצטברת ברקמות הגוף‪.‬‬ ‫האוויר אותו אנו נושמים‪ ,‬מהווה גם הוא מקור לא אכזב לרעילות‪ ,‬פיח ופסולת תעשייתית מגוונת מגיעים אל‬ ‫גופנו עם האוויר‪ ,‬נספגים דרך הריאות אל מחזור הדם ומצטברים בתאים‪.‬גורמי חמצון ורדילקים חופשיים –‬ ‫מן החוץ ומן הפנים‬ ‫גופנו עושה תדיר ניסיונות לפנות את אותה פסולת‪:‬‬ ‫הפרשת ליחה ונזלת‪ ,‬שלשולים‪ ,‬דימומים‪ ,‬דלקות שונות‪ ,‬מורסות ופרונקלים וכיוצ"ב‪ ,‬כולם עדות לניסיונות‬ ‫מוצלחים‪ ,‬יותר או פחות‪ ,‬של גופנו לפנות את הרעילות המצטברת בו‪.‬‬ ‫האיבר העיקרי (אם כי לא היחידי) אשר מופקד בגופנו על פינוי הרעלים (דה‪-‬טוקסיפיקציה) הנו הכבד‪.‬‬ ‫השיא של תפקוד הפינוי ע"י הכבד הנו באביב ואכן בתקופה זו לא בלתי שכיח לפגוש תופעות כגון‬ ‫הפרשת עודפת של נזלת‪ ,‬דימוע‪ ,‬שלשולים‪ ,‬פריחות שונות וכדומה‪ ,‬כולן עדות לפעילות מוגברת של ניקוז‬ ‫ופינוי ע"י הכבד‪.‬‬ ‫‪ -‬כאשר אנו אומרים כבד‪ ,‬איננו מתייחסים בהכרח רק לאותה בלוטה גדולה החבויה לה מאחורי‬ ‫הצלעות בצד הימני העליון של הבטן שלנו‪ ,‬אלא גם לתפקוד ה"כבדי" בכל תא ותא בגוף‪ ,‬היינו‪ ,‬פינוי‬ ‫וסילוק פסולת‪.‬‬ ‫לכל אחד מהצמחים בעלי הפעילות המטבולית הנ"ל יש השפעה מובהקת יותר על אחד או אחדים מאברי‬ ‫ההפרשה‪ ,‬כאשר ישנם כאלה המשפיעים על מערכת הלימפה‪ ,‬אשר הינה מערכת ניקוז של הגוף‪ ,‬וכאלה‬ ‫הממריצים את‬ ‫פעילות הניקוי של הכבד‪ ,‬הכליות או העור והריאות‪.‬‬ ‫אברי‪ /‬מערכות דה טוקס‬ ‫כבד‪-‬כיס מרה‪-‬מעי‪ ,‬כליות‪ ,‬לימפה וגם בלוטות הזעה וריאה (פחות) במקביל נראה השפעות מורכבות על‬ ‫פינוי ברמה תאית ע"י השפעה על אנזימים אנטי‪-‬אוקסידנטים אנזימי ציטוכרום ‪ P450‬ו‪-‬אנזימים‬ ‫המפרקים חומרים טוקסים למשל‪ ,‬וכן השפעה מעכבת‪ /‬משבשת תהליכים פתולוגים של תאים ממאירים‪,‬‬ ‫ועוד‬ ‫משמשים כטיפול ב‪-‬‬ ‫מטפלים בעיקר במחלות כרוניות רעלניות דוגמת דלקות מפרקים ועור‪ ,‬מחלות אוטואימוניות‪ ,‬סרטן וכו‪.‬‬ ‫כאשר עמדתה של הרפואה המסורתית היא שמחלות אלה המתפתחות לאורך שנים מקורן בהצטברות של‬ ‫פסולת רעילה בגוף‪.‬‬ ‫דוגמאות לצמחים אלטרטיביים‪ :‬לפה גדולה‪ ,‬חומעה‪ ,‬פרחי תלתן אדום‪ ,‬טבבויה‪ ,‬לראה‪.‬‬  ‫טבלה מסכמת‬ ‫משתנים‬ ‫שימוש‪/‬טיפול‬ ‫הגדרה‪/‬פעילות‬ ‫יתר לחץ דם ובצקות‬ ‫מגבירים את נפח השתן המופרש באמצעות‬ ‫משתני נפח‬ ‫המרצת פעילות הכליות‪ ,‬ובכך מסייעים לגוף‬ ‫בסילוק עודפי נוזלים‪.‬‬ ‫מחטאים את דרכי השתן‪.‬בעלי חומרים הפעילים דלקות זיהומיות של הכליות‪ ,‬שלפוחית השתן‬ ‫משתנים‬ ‫אשר מקיימים פעילות אנטי בקטריאלית‬ ‫מחטאים‬ ‫ומחטאת‪ ,‬מופרשים דרך מערכת השתן ובדרך זו‬ ‫מחסלים מיקרואורגניזמים פתוגניים במערכת זו‪.‬‬ ‫דלקות כרוניות הקשורות לעודף רעלים‪ ,‬מחלות‬ ‫מקדמי דיטוקס‪ -‬גורמים להפרשה דרך השתן‬ ‫משתנים‬ ‫של מטבוליטים‪ /‬רעלנים אשר הינם תוצרי לוואי אוטואימוניות‪.‬‬ ‫מטבוליים‬ ‫של מטבוליזם לא תקין‪ /‬לעתים חומרים רעילים‬ ‫(אלטרטיביים)‬ ‫המגיעים לגופנו דרך המזון‪ ,‬האוויר וכדומה‪.‬‬ ‫מגביר את המומס (רעלים) בנוזל השתן‬ ‫באבנים בדרכי השתן (נרצה משתן נפח‬ ‫ממיסים אבנים בדרכי השתן או מרחיבים את‬ ‫אנטי‪-‬לינתיים‬ ‫ואנטי‪-‬לינתיים והעלאת צריכת המים‪,‬‬ ‫דרכי השתן ליציאה קלה יותר‪ /‬עוזרים בדרך‬ ‫מאלחשים לכאב)‬ ‫שונה לאבנים לצאת (אלמוות הכסף)‬ ‫תומכים בטיפול יחד עם אנטיליתיים‪ ,‬ומשתני‬ ‫מפחיתים את תחושת הצריבה במתן שתן‏‬ ‫מאלחשים‬ ‫נפח במצבים של אבנים בכליות‪ -‬להקלה בכאב‬ ‫ומרככים‬ ‫וגירוי יתר של הרקמה הרירית של דרכי השתן‪.‬‏‬  ‫משלשלים‬ ‫שימוש‪/‬טיפול‬ ‫הגדרה‪/‬פעילות‬ ‫יתרון‪ :‬יעילים מאד‬ ‫מכילים חומרים הנקראים אנטראקינונים‪.‬חומרים‬ ‫משלשלים‬ ‫חסרון‪ :‬עוקפים את המוח וגורמים לתלות‬ ‫אלו מגרים את קצות העצבים במעי וגורמים לתגובת‬ ‫ממריצים‬ ‫נמצאים בהרבה תרופות משלשלות‪.‬‬ ‫רפלקס הגורמת להתכווצות המעי ולהחשת הפעילות‬ ‫‪ -‬ניתן לתת סימפטומטית‪ -‬לא לפרק זמן ארוך‪.‬‬ ‫הפריסטאלטית וניקוז המעיים‬ ‫יתרון‪ :‬אינם גורמים להתרגלות של המעי‪,‬‬ ‫אינם מכילים אנטרוקינונים‪.‬טעמם יהיה לרוב מר‪/‬‬ ‫מרתיים‪/‬‬ ‫פעילותם פחות נמרצת מהקבוצה הראשונה‪ ,‬אך‬ ‫מריר‪ -‬המעודד הפעלת דרכי המרה‪ ,‬הכבד והמעי‬ ‫כבדיים‬ ‫עם זאת השפעתם הינה ארוכת טווח יותר‬ ‫שמפעילים את הפריסטלטיקה ומגביר את ייצור מרה‬ ‫בכבד והפרשת מרה מכיס המרה אל התריסריון‪.‬מיצי‬ ‫‪ -‬יתאימו בעיקר לעצירות על רקע של עודף‪ ,‬לפי‬ ‫מרה הנם תוצר פסולת מטבולית המסוננת מהדם‪,‬‬ ‫נאספת ומעובדת למיצי מרה ע”י הכבד‪ ,‬נאגרים בכיס המסורת טעם מר מניע למטה (מתאים כקו טיפול‬ ‫ראשון)‪.‬‬ ‫המרה‪ ,‬ובהינתן האות מופרשים אל המעי‪.‬‬ ‫במצבים של עצירות‪.‬משלשלים אלו מוסיפים‬ ‫משלשלי נפח‪ -‬הפעילות המשלשלת המתונה ביותר‪.‬מכילים סיבים‬ ‫לחות למעי – מעשירים את המעי והצואה ביין‪,‬‬ ‫ותרכובות מוקופוליסכרידיות הסופחות ומגבירות את‬ ‫סיבים‬ ‫ומתאימים למצבים של צואה יבשה‬ ‫מסיסים במים נפח הצואה וגם מרככים את הצואה‪.‬המגע של ריר‬ ‫סיבים מסיסי מים לאדם מיובש מחמירים עצירות‬ ‫בקצות העצבים אשר בדופן המעי גורם להרגעה של‬ ‫ולכן נוסיף מים‪.‬‬ ‫אותם קצות עצבים והפחתה של פעילות עצבית‬ ‫במצבי חוסר‪ -‬יעבו את הצואה‪ ,‬במצבי עודף‪-‬‬ ‫ושרירית עודפת במעי‪.‬‬ ‫ירככו את דפנות המעי‬ ‫שימוש באופן קבוע יכול להוביל למחלות קשות‪.‬‬ ‫בעלי עוצמת פעילות חזקה ביותר‪.‬היו מקובלים‬ ‫מטהרים‬ ‫ברפואה המסורתית אך כיום כמעט ואינם משמשים‬ ‫ברפואה בגלל פעילותם האגרסיבית‪.‬‬  ‫צמחים מעוררי חיסון‪ ,‬נוגדי זיהום ונוגדי דלקת מפני‪ /‬מסלקי חום וגפ"ח ממקור‬ ‫חיצוני (פלישות)‬ ‫ע״פ הרפואה המסורתית‪ -‬צמחים המסלקים או מפנים חום ופלישות מעכבים התרבות של‬ ‫מיקרואורגניזמים שונים ונוגדי דלקת‪.‬‬ ‫! לא כל מצב דלקתי מקורו בזיהום‪ ,‬וישנם מצבים דלקתיים אשר מקורם בליקוי מטבולי כאשר‬ ‫הצמחים המתאימים יותר לטיפול בהם הינם מקבוצת האלטרטיביים‬ ‫! בכל זיהום נוצרת תגובה דלקתית כזו או אחרת‪ ,‬אך לא כל דלקת מקורה בזיהום !‬ ‫מעוררי חיסון‬ ‫תפקיד – ממריצים את פעילות מערכת החיסון ע"י מנגנוני פעולה שונים‪.‬‬ ‫‪ -‬ע״י הגברת פעילות פאגוציטית (בולענית) של תאים לבנים (ניוטרופילים ומקרופאג'ים)‬ ‫‪ -‬ע״י המרצת פעילות לימפוציטית והגברה של ייצור ציטוקינים שונים‪.‬‬ ‫ביניהם‪ ,‬אינטרפרון שהינו חומר אנדוגני המעכב התרבות נגיפים‪.‬‬ ‫שימוש עיקרי – טיפול ומניעה של זיהומים נגיפיים‪ ,‬חיידקיים ופיטריתיים‪.‬‬ ‫להבדיל מהצמחים נוגדי זיהום‪ -‬לא מחסלים באופן ישיר את הגורם הפתוגני‪ ,‬אלא משפרים את יכולת הגוף‬ ‫ומערכת החיסון להתמודד עמו‪.‬‬ ‫מתחלקים ל‪ 2-‬אופנים של המרצה חיסונית‪:‬‬ ‫מסלקי חום ופלישות – למצבים זיהומיים‪ ,‬לרוב צמחים קרים וצורבים‪ /‬ארסיים‪ /‬מרים‪ ,‬כדוגמת אכינצאה‬ ‫מזינים – לחיזוק מערכת החיסון ומניעה של פלישות‪ ,‬לרוב חמימים ומתקתקים‪ ,‬כדוגמת אסטרגלוס‬ ‫נוגדי זיהום‬ ‫הגדרה המבטאת פעילות ישירה כנגד פתוגן‪.‬מתחלקים ל‪ 4-‬קבוצות שונות‪:‬‬ ‫צמחים אנטי בקטריאלים המחסלים חיידקים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬בפטיסיה‪ ,‬איסטיס‪.‬‬ ‫צמחים אנטי ויראליים המחסלים נגיפים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬אכינצאה‪ ,‬אונקריה‪.‬‬ ‫צמחים אנטי פטרייתיים המטפלים בזיהומים פטרייתיים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פיטולקה‪ ,‬עלי ויטניה‪.‬‬ ‫צמחים אנטי פרזיטיים המשמידים טפילים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬מיני לענה‪ ,‬קליפת אגוז שחור‪.‬‬ ‫מנגנון פעילות – פגיעה ושיבוש של התהליכים המטבוליים במיקרואורגניזמים הפתוגניים‪ ,‬תוצאה מכך‬ ‫הכחדתם‪.‬‬  ‫כל תא בגוף מייצר חומרים שמעוררים תגובה‬ ‫דלקתית‪ -‬לתאים יש ״מכונה״‪ ,‬בה מכניסים אבני‬ ‫בניין יוצאים איקוסונואידים‪ -‬יוצאים לפי איזה‬ ‫אבני בניין נכנסו‪.‬כלומר‪ ,‬מהווים חומר מוצא‬ ‫לאיקוסינואידים‪ -‬חומצות שומן רב בלתי רוויות‬ ‫חיוניות‪.‬‬ ‫תהליך אנזימטי ליצירת איקוסונואידים (יש חלוקה‬ ‫לכאלה שנוצרים מאומגה ‪( 6‬אגריסיבים) וכאלה‬ ‫שנוצרים מאומגה ‪(3‬מתונים) )‪.‬‬ ‫על כל אחד אומגה ‪ -3‬יש צורך בין ‪ 2-3‬אומגה ‪-6‬‬ ‫לפי מחקרים‪.‬דלקת היא מהווה תהליך מרפה ולא‬ ‫מחלה‪ ,‬לכן יש צורך בדלקת ״אגרסיבית״‪ -‬אומגה ‪6‬‬ ‫היחס מופר יחד עם המהפכה החקלאית‪ -‬צריכת‬ ‫דגנים רק אומגה ‪ ,6‬אין אומגה ‪.3‬‬ ‫דלקת כרונית גבוה‪ -‬טריגר לסרטן‪ ,‬סוכרת מגיעה‬ ‫בעקבות דלקת‬  ‫נוגדי דלקת‬ ‫בעלי מנגנונים שמעכבים את התהליך הדלקתי‪.‬‬ ‫שימוש עיקרי בטיפול – בשלב אקוטי‪ ,‬כאשר יש צורך להקל בתסמינים דוגמת כאב‪ ,‬נפיחות ופגיעה בתפקוד‪,‬‬ ‫כאשר בשלב הכרוני של מחלות דלקתיות נעדיף צמחים מקבוצת האלטרטיבים אשר מפנים רעילות אשר היא‬ ‫הסיבה הראשונית לחוסר האיזון שהוביל את הגוף להפעיל תגובה דלקתית בניסיון לפתור את אותו חוסר‬ ‫איזון‪.‬‬ ‫מזינים ומשקמים‬ ‫מתחלקים לצמחים הפעולים כמזינית למערכות איבר ספציפיות ול‪ -‬מזינים רב מערכתיים‬ ‫שימוש‬ ‫פעילות‬ ‫תכונות‬ ‫סוג‬ ‫חוסר וחולשה והנעים בין‬ ‫משפרים המשפרים את תפקוד‬ ‫מתקתקים‪ ,‬יבשים וחמימים‬ ‫מזיני‪/‬‬ ‫סימפטומים שכיחים של עייפות‪,‬‬ ‫מערכת העיכול והנשימה‪.‬‬ ‫מוגדרים כאדפטוגנים‪ ,‬ניתן להציגם‬ ‫מאתני‬ ‫הזנת ״טחול״ (עיכול) ו‪-‬״ריאה״ חולשה‪ ,‬חוסר תיאבון וקוצר‬ ‫גם תחת קטגוריית המאזנים‬ ‫צ'י‬ ‫(נשימה)‪ ,‬שיפור תפקוד מנגנוני נשימה למצבים פתולוגים‬ ‫מובהקים דוגמת תסמונת העייפות‬ ‫ייצור האנרגיה בגוף‪ ,‬והשפעה‬ ‫הכללית על האורגניזם – העצמת הכרונית (‪.)CFS‬‬ ‫מלאי האנרגיה שלו‪.‬‬ ‫מכילים ברזל ומשמשים לטיפול‬ ‫מחזקים ומזינים את הדם‬ ‫מתקתקים‪ ,‬חריפים לעיתים‪ ,‬לחים‬ ‫מזיני‪/‬‬ ‫באנמיה‬ ‫(תורם במצבי אנמיה‪ ,‬לאדם בריא‬ ‫מתאתני לעיתים‬ ‫הוא יעצור בהגעת הרמה התקינה)‬ ‫דם‬ ‫בעלי הפעילות והשפעה מקומית‪.‬משמשים בעיקר לטיפול‬ ‫מתקתקים (מזין)‪ ,‬לחים (יין)‪,‬‬ ‫מזיני‪/‬‬ ‫סימפטומטי‬ ‫ניטרלים (לא רוצים חום‪ -‬כדי לא‬ ‫מאתני‬ ‫לייבש‪ ,‬ולא קור‪ -‬כדי לא לסלק)‪.‬‬ ‫יין‬ ‫צמחים ריריים – מוצילגניים‪ /‬מרככים‬ ‫הצמחים המזינים והמשקמים הספציפיים בד"כ יוגדרו בשם מערכת האיבר עליה הם משפיעים‬ ‫‪ – Cardio-restoratives‬עוזרר‬ ‫‪ – Hepato-restoratives‬זרעי גדילן‬ ‫‪ – Nervine-restoratives‬ורבנה‬ ‫‪ – Genito-urinary-restoratives‬סרנואה‬  ‫ממריצים‬ ‫תפקיד – המרצת מחזור הדם (ממריץ מחמם‪ /‬מניע) והפעילות העצבית (ממריץ עצבי)‪.‬‬ ‫חלק גדול מהם הנם ארומטיים ומכילים שמנים נדיפים‪ ,‬כאשר אלה נותנים לצמח את ההשפעה הממריצה‪.‬‬ ‫לאחדים מהצמחים בקבוצה זו איכות חמה והם ממריצים בעיקר את מחזור הדם – קינמון לדוגמא‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בעוד שאחרים משפיעים בעיקר על מערכת העצבים והמרצת זרימת הדם הינה משנית – למשל‬ ‫רוזמרין‬ ‫שימוש עיקרי – טיפול במצבים המאופיינים בליקוי באספקת הדם הפריפרית וחולשה של תפקוד מערכת‬ ‫העצבים‪.‬מתאימים בעיקר לטיפול באנשים חיוורים‪ ,‬הרגישים לקור ונוטים לאפאתיה וחולשה כללית‪.‬‬ ‫צמחים הממריצים באופן ישיר את מערכת העצבים המרכזית ידונו במקום נפרד כאשר נדון בצמחים‬ ‫בעלי השפעה על מערכת העצבים המרכזית‬ ‫ממריצים עצביים‪ ,‬ממריצי שלד שריר‪ ,‬ממריצים קרדיו וסקולרי (לחץ דם נמוך‪ ,‬סחרחורת בקימה‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עייפות)‪ -‬מעלים חיוניות‬ ‫מאזנים‬ ‫צמחים מניעי צ'י וצמחים אדפטוגנים‪.‬‬ ‫צמחים מניעי צ׳י‪ /‬נוגדי עיוות‬ ‫תפקיד – הרפיית שרירים‪.‬הצמחים המאזנים והמניעים מייצרים זרימה חלקה‪ ,‬מרפים‬ ‫ע״פ המדע המודרני – מתרחש אך ורק ברקמה השרירית‬ ‫ע״פ רפואה המסורתית – כל אחת מרקמות הגוף וכן כל אחד מתפקודי המערכות השונות יכול להימצא במצב‬ ‫של יתר פעילות‪ ,‬היינו עווית‪.‬מוגדרים כמניעי צ'י‪ ,‬מכיוון שעל ידי הפעילות של הרפיית התווך בו נע הצ'י‪,‬‬ ‫יהיו אלה העצבים‪ ,‬כלי הדם או אחרים‪ ,‬הם מאפשרים זרימה חלקה ורציפה של אנרגית החיים‪ ,‬להלן צ'י‪.‬‬ ‫ביטוי גם ב – רקמה בלוטית‪ ,‬רקמה רירית ואפילו העור‪ ,‬אשר יכולים להימצא במצב של היפר טונוס ועווית‪,‬‬ ‫כמו גם התפקודים הנפשיים והמנטליים‪ ,‬כאשר כאן המקבילה לעווית ברובד הפיזי תתבטא ברובד המנטלי‬ ‫והנפשי בתופעות דוגמת מחשבות כפייתיות ועצבנות בהתאמה‪.‬‬ ‫קיימים נוגדי עווית לכל מערכת‪:‬‬ ‫צמחים נוגדי עווית המשפיעים על כלי הדם נקראים ‪ ,Vasodilators‬משמע מרחיבי כלי דם‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לאונורוס ואכילאה‪.‬‬ ‫צמחים בעלי השפעה נוגדת עווית על הסמפונות נקראים ‪ ,Bronchodilators‬משמע מרחיבי סמפונות‬ ‫‪.2‬‬ ‫(דנו בהם בקטגוריית המכייחים)ֿ‪.‬‬ ‫צמחים המטפלים בעוויתות של מערכת הרבייה הנשית ובכאבי מחזור כמו גם במצבים עוויתיים של‬ ‫‪.3‬‬ ‫שלפוחית השתן‪ ,‬יוגדרו כ‪.Genito-urinary.spasmolytics -‬לדוגמא‪ :‬קוהוש שחור‪ ,‬מורן‪.‬‬ ‫קיימים נוגדי עיוות כלליים – עיכוב פעילות עצבית במערכת העצבים האוטונומית הוגדרו באופן‬ ‫‪.4‬‬ ‫מסורתי כ‪ General relaxents-‬בשל השפעתם המרגיעה הכוללת אותם לסטרואידים האנדוגנים‪.‬‬  ‫אדפטוגנים‬ ‫אדפטציה = התאמה למצב משתנה = תנועה‪.‬תיאור פעילותם של צמחים אלה הנו שיפור האדפטביליות‪/‬‬ ‫שיפור העמידות ויכולת ההסתגלות‪.‬‬ ‫תפקיד – השפעה על בלוטת האדרנל והם משפרים את התגובה האדרנלית לסטרס‪.‬משפרים גם את היכולת‬ ‫הפיזית והמנטלית (‪-‬אם כי להשפעה זו מתייחסים בד"כ כהשפעה מאתנת)‪.‬‬ ‫בעלי השפעה טובה יותרת הכלייה והמערכת ההורמונלית ככלל‪ ,‬על מערכת החיסון ועל מערכת העצבים‪.‬‬ ‫פעילותם מולטיסיסטמית ולעיתים תוגדר כמשפיעה על ציר היפופיזה‪-‬היפותלמוס‪-‬אדרנל‬ ‫מבנה –​​משותף מבחינה כימית לצמחים האדפטוגנים‪ -‬בעלי תרכובות פיטו‪-‬כימיות הנקראות ספונינים‬ ‫טריטרפנואידיים או ספונינים סטרואידיאליים ‪ -‬מבנה מולקולרי הדומה מאוד למבנה של הורמוני יתרת‬ ‫הכליה‪.‬‬ ‫שימוש עיקרי ב – טיפול במחלות רעלניות דלקתיות כרוניות‪ ,‬כנוגדי דלקת‪ ,‬כמו גם לשיפור העמידות‬ ‫והיכולת האתלטית‪.‬‬ ‫צמחים המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית‬ ‫מרגיעים‬ ‫‪ Tranquilizer‬מרגיע קל אשר אינו פוגע בערנות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬ולריאן‪.‬‬ ‫‪ Sedative‬מרגיע‪ ,‬לטיפול בעצבנות‪ ,‬חוסר שקט ולהשריית רוגע כללי‪ ,‬לדוגמא‪ :‬קאוה‪.‬‬ ‫‪ Anxiolytic‬לטיפול בחרדות‪ ,‬לדוגמא‪ :‬פרג קליפורניה‪.‬‬ ‫‪ Hypnotic‬משרה שינה‪ ,‬לדוגמא‪ :‬כשות‪.‬‬ ‫‪ Anodyne‬משכך כאבים‪ ,‬לדוגמא‪ :‬יסמין צהוב‬ ‫ההבדל בעוצמת הפעילות נעוץ במקרים רבים במינון של הצמח‪ ,‬כאשר ככל שהמינון עולה עצמת הפעילות‬ ‫עולה גם כן‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬במינון נמוך לשורש הולריאן השפעה מרגיעה קלה‪ ,‬במינון גבוה מעט יותר יגרום להרגעה‬ ‫‪-‬‬ ‫משמעותית ואף לפגיעה בערנות עד כדי גרימת שינה וכשנעלה את המינון עוד יותר נקבל השפעה‬ ‫נוגדת עווית ומשככת כאבים‬ ‫צמחים מרוממים‪ -‬ממריצים פעילות עצבית‬ ‫ממריצים תחת מזינים‪.‬ע״פ הרפואה המדורני – מוגדרים כמרוממים‪ /‬נוגדי דיכאון‬ ‫תפקיד – ממריצים את פעילות מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬גורמים לעוררות והמרצה של פעילות מנטלית‬ ‫ובמינון עודף עלולים לגרום לרגיזות וחוסר שקט‪.‬‬ ‫מבנה– חלקם מכילים קפאין ותרכובות דומות‪ ,‬חלקם המכילים שמנים נדיפים וכן צמחים המכילים תרכובות‬ ‫פיטו‪ -‬כימיות שונות ומגוונות‪.‬‬ ‫דוגמאות אופייניות הן אגוז קולה‪ ,‬דמיאנה וגוארנה‬ ‫‪-‬‬  ‫צמחים מאתנים‪ -‬המזינים ומאזנים את מערכת העצבים‬ ‫מוגדרים כ‪.Nervine trophorestoratives -‬ניתן למצוא כאן חלק מאותם אדפטוגנים ( ג'ינסנג וגוטו קולה)‬ ‫כמו גם צמחים אשר אינם מכילים תרכובות טריטרפניות ואשר מנגנון הפעולה שלהם שונה‪.‬‬ ‫שימוש עיקרי ב – בתפקוד תקין של מע׳ העצבים‪.‬מטפלים בתשישות נפשית ומנטלית כמו גם במצבי דיכאון‬ ‫וסטרס מתמשך‪.‬השפעה ממושכת ולא מיידית‪.‬‬ ‫דוגמאות אופייניות‪ :‬פרע‪ ,‬קערורית‪ ,‬ורבנה רפואית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫צמחים המשפיעים על המערכת האנדוקרינית‪ /‬הורמונלית‬ ‫מאזנים‪ ,‬ממריצים או מעכבים ‪ per‬בלוטה‪.‬‬ ‫דוגמה‬ ‫תפקוד‬ ‫בלוטה‬ ‫קיימים צמחים המשפיעים על ההיפותלמוס ויתרת פירות הצמח שיח אברהם מצוי‬ ‫בלוטת יתרת‬ ‫המוח וגורמים להגברת הפרשה של ההורמון ‪)Vitex( LH‬‬ ‫המוח‬ ‫ולעיכוב הפרשת ‪ -FSH‬באופן זה משפיעים על‬ ‫תפקוד מערכת הרבייה הנשית‪.‬‬ ‫מליסה מעכבת את פעילות הבלוטה‬ ‫צמחים שונים יש השפעה הממריצה את פעילות‬ ‫בלוטת המגן‬ ‫בעוד שהאצה למינריה ממריצה את‬ ‫הבלוטה ולצמחים אחרים השפעה המעכבת את‬ ‫(תריס)‬ ‫פעולתה‪.‬‬ ‫פעילות הבלוטה‪.‬‬ ‫צמחים הנמצאים בקטגורית‬ ‫פועלים באופן ישיר על הבלוטה‪.‬צמחים אלה‬ ‫בלוטת יתרת‬ ‫באדפטוגנים‬ ‫מכילים ספונינים סטרואידיאליים הדומים במבנה‬ ‫הכליה‬ ‫שלהם ובפעילותם לסטרואידים האנדוגנים‪.‬‬  ‫מערכת הרבייה‬ ‫מכונים גם מאזנים‪ /‬מזינים את המערכת ההורמונלית הנקבית או מקדמי אסטרוגן‪ /‬פרוגסטרון או מקדמים‬ ‫ומסדירים מחזור חודשי‬ ‫השפעה – לצמחים שונים השפעה על הפוריות והתפקוד המיני‪.‬‬ ‫שימושים – קיימים צמחים ספציפיים לטיפול בבעיות דוגמת תסמונת קדם ווסתית‪ ,‬תסמונת גיל המעבר‬ ‫ולטיפול בהפרעות פוריות‪.‬‬ ‫דוגמאות אנג'ליקה סינית להפרעות מחזור וקוהוש שחור לגיל המעבר‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫בצד הגברי של המתרס‪ ,‬נמצא צמחים המטפלים בבעיות של זקפה‪ ,‬כמו גם צמחים המטפלים בספירות זרע‬ ‫נמוכות והפרעות פוריות של הגבר‪ ,‬לצד צמחים המטפלים בבלוטת הערמונית‪.‬יכונו גם – מאזנים ומזינים‬ ‫מערכת הורמונלית זכרית או משפרי תפקוד מיני ועוד‬ ‫דוגמאות דמיאנה‪ ,‬אפימדיום‪ ,‬סרנואה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫דוגמה‬ ‫תפקיד‪/‬טיפול‬ ‫טיפול ב‬ ‫גוגול‪ ,‬ארכובית‬ ‫מוגדרים כהיפוכולסטרולמיים והיפוליפידמיים‬ ‫סינדרום‬ ‫סינית‪ ,‬ארטישוק‬ ‫בעלי השפעה ממריצה פעילות כבד‪ ,‬המופקד על מטבוליזם של שומנים‬ ‫‪-X‬‬ ‫וייצור כולסטרול‪.‬ניתן למצוא בהם חומרים בעלי מבנה סטרואידיאלי‬ ‫מטבולי‬ ‫אשר עשויים להשפיע על מטבוליזם של שומנים וכולסטרול‪.‬‬ ‫ג'ימנמה‪,‬‬ ‫מוגדרים כאנטי‪-‬דיאבטיים והיפו‪ -‬גליקמיים‪.‬‬ ‫סוכרת‬ ‫גנודרמה‪ ,‬חיל‬ ‫השפעתם היא – שיפור תפקוד הלבלב‪ ,‬שיפור ניצולת‪ /‬פעילות‬ ‫האינסולין או הפחתה לעמידות לאינסולין והפחתת רמות הסוכר בדם‬  ‫אחרים‬ ‫מצמתים‪ /‬מכווצים (‪)Astringents‬‬ ‫תכונות – מכילים טנינים‪ .‬גורמים לדנטורציה של חלבונים ולשקיעתם על בתמיסה ולכן יוצרים מעין קרום‬ ‫עמיד על הרקמה הרירית של מערכת העיכול ובאופן זה משפרים את טונוס הרקמה‬ ‫מוגדרים גם לעיתים‪ Haemostatics -‬היינו עוצרי דימום‪ ,‬מכיוון שע״י הקרשת חלבוני הדם יעצרו שטף של‬ ‫דם‪ ,‬לעיתים מכונים גם – ‪ ,Mucostatics‬בכדי לציין את יכולתם להפחית הפרשה רירית במערכות השונות‪.‬‬ ‫דוגמאות ברוש‪ ,‬הממליס‪ ,‬קליפת אלון‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרככים‪/‬מלחלחים (‪)Demulcents‬‬ ‫צמחים אלה מכילים ריר רב אשר בבואו במגע עם רקמות מגורות ומודלקות יש ביכולתו להקל על הגירוי‪,‬‬ ‫דנו בהם כבר כשהזכרנו את משלשלי הנפח והמכייחים המרככים‪ ,‬וחלקם יחשבו למאתני יין‪.‬‬ ‫ארומטיים‪/‬משפרי עיכול‪ /‬מפיגי גזים (‪)Carminatives‬‬ ‫הצמחים מקטגוריה זו מכילים ריכוז גבוה של שמנים נדיפים‪ ,‬אשר להם השפעה מגוונת על מערכת העיכול‬ ‫הכוללת– המרצת ייצור אנזימים‪ ,‬הרפיה של המעיים ועוד וכתוצאה מכך הקלה בסימפטומים דוגמת גזים‬ ‫ונפיחות‪.‬טעמם לרוב יהיה פיקנטי‪ /‬חריף ומתקתק‬ ‫דוגמאות הל‪ ,‬אניס‪ ,‬זנגויל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרירים‪/‬ממריצי מרה ( ‪)Choleratics, Cholagogues‬‬ ‫בעלי השפעה מורכבת על הכבד ומערכת העיכול‪ ,‬הם ממריצים ייצור מרה בכבד והפרשת מיץ‬ ‫מרה מכיס המרה אל התרסריון דבר הגורם להמרצה של התרוקנות המעיים‪ ,‬כפי שצוין בקטגוריית‬ ‫המשלשלים הכבדיים‪.‬ניתן גם להתייחס אליהם כאל מניעי צ'י‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬טעמם המר גורם להמרצת הפרשה של חומצה ואנזימים במערכת העיכול העליונה‪.‬‬ ‫דוגמאות מיני לענה‪ ,‬מיני געדה‪ ,‬גנטיאן‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מרירים ארומטיים (‪)Aromatic bitters‬‬ ‫מכילים הן שמנים ארומטיים והן חומרים מרירים‪ ,‬טעמם מתקתק‪-‬מריר‪-‬פיקנטי‪.‬‬ ‫שימוש עיקרי ב– טיפול בהפרעות עיכול בטיפוסים הנוטים לסבול מחולשת מערכת העיכול ואשר בהם לא‬ ‫ניתן להשתמש בצמחים המרירים הפשוטים‪.‬‬ ‫דוגמאות שורש אנג'ליקה אירופאית‪ ,‬שורש אקורוס‬ ‫‪-‬‬ ‫כבדיים‬ ‫פועלים על הכבד ומשפרים את תפקודו‪ -‬אינו קביל ברפואת הצמחים המודרנית‬ ‫מינוח ‪ antihepatotoxic -‬או ‪ - hepatoprptective‬מדגיש את יכולת צמחים מסוימים להגן על הכבד מפני‬ ‫פגיעה רלענית‪.‬במינוח סיני‪ -‬הצמחים יוגדרו כצמחים מזינים את יין הדם וכבד‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬זרעי גדילן‪ ,‬שורש שן‪ -‬ארי‪ ,‬עלי ארטישוק‬ ‫‪-‬‬  ‫אנטי אלרגיים (‪)anti-allergics‬‬ ‫בעלי השפעה אנטי אלרגנית‪ ,‬חלקים מעכבים שחרור של היסטמין מתאי פיטום‪ ,‬חלק ישפיעו על מטבוליזם של‬ ‫לויקוטריאנים ואחרים משפיעים על יתרת הכליה‪.‬‬ ‫דוגמאות‪ :‬שרביטן‪ ,‬קערורית סינית‬ ‫‪-‬‬ ‫סותרי חומצה (‪)anti-acids‬‬ ‫מפחיתים ייצור של חומצה הידרוכלורית בקיבה ומטפלים בצרבות וריפלוקס‬ ‫דוגמה‪ :‬פיליפנדולה‬ ‫‪-‬‬ ‫מגרים מקומיים (‪)counter- irritents‬‬ ‫כאשר צמחים אלו באים במגע עם העור‪ ,‬גורמים לגירוי מקומי הממריץ את זרימת הדם לאזור הפגוע‪ ,‬דבר זה‬ ‫מסייע בהחלמה מליקויים כרוניים באזור ובאיברים הנמצאים מתחתיו‬ ‫דוגמאות‪ :‬פלפלת‪ ,‬בצל חצב‬ ‫‪-‬‬