אישיות משפטית במשפט הציבורי והפרטי

אישיות משפטית

• אישיות משפטית פרטית: יכולת בעלות על זכויות וחובות, יכולת לתבוע ולהיתבע.
• אישיות משפטית ציבורית: סמכות מכוח חוק לבצע פעולות שלטוניות (כגון: לתת רישיונות, להתקין תקנות).
• מדינה ורשויות מקומיות הן גורמים בעלי אישיות משפטית גם במשפט הפרטי וגם הציבורי.
• שר או פקיד מוסמך הם גורמים בעלי אישיות משפטית רק במשפט הציבורי.

פסק דין Salomon v. Salomon

• מר סלומון הקים חברה בע"מ, קיבל מניות והעביר לה נכסים.
• החברה הפסידה כסף וסלומון הלווה לה כסף.
• החברה הפכה חדלת פירעון ומונה לה מפרק.
• הנושים ניסו לתבוע את סלמון באופן אישי.
• סלומון טען שאין לו אחריות אישית לחובות החברה.
• בית הלורדים קבע שעצם הקמת תאגיד נפרד אינה התחמקות מאחריות, וחייבת הוכחה להוכחת שליחות או ערבות.

האם גוף ערטילאי (לא אנושי) בעל אישיות משפטית

• גוף ערטילאי יכול להיות בעל אישיות משפטית אם יש הוראה בחוק או שניתן להבין זאת מהחוק.
• דוגמאות: נציגות של בית משותף, ועדה מקומית לתכנון ובניה.

מה ההבדל בין אישיות משפטית לכשרות משפטית?

• אישיות משפטית: האם הגוף יכול להיות בעלים של זכויות וחובות ויכול לבצע פעולות משפטיות.
• כשרות משפטית: סך הפעולות המשפטיות שהגוף המשפטי יכול לבצע.
• דוגמאות לגופים עם כשרות משפטית מוגבלת: קטינים.

משמעות האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד

• התאגיד מקבל החלטות באמצעות אורגנים (נושאי משרה) על פי חוק ותקנון.
• לכל תאגיד יש חוק שמקים אותו, תקנון שקובע את פעילותו ואורגנים לקבלת החלטות בשמו.
• כדי שהתאגיד יוכל לפעול, הוא צריך משאבים כלכליים/נכסים שהועברו אליו מהמתאגדים.

אחריות המתאגדים

• אחריות המתאגדים מוגבלת, בדרך כלל לגובה הסכום שהם השקיעו במניות.
• גורמים חיצוניים יכולים לתבוע את המתאגדים רק במקרים ספציפיים: ערבות אישית, שליחות או בהוראת בית המשפט (הרמת מסך).
• במקרים של חדלות פירעון מפרק יכול לתבוע את המתאגדים רק בהתאם לחוק וחוזה.

תאגידים של המגזר הפרטי

• חברות, עמותות, אגודות שיתופיות ושותפויות.
• כל גוף מקים את התאגיד בהתאם לחוק המסוים (חוק החברות, חוק העמותות, פקודת האגודות השיתופיות ופקודת השותפויות).

סוגי חברות

• חברות ציבוריות: מניות רשומות למסחר בבורסה.
• חברות פרטיות: לא נסחרות בבורסה.

התקנון כחוזה

• התקנון נחשב כחוזה בין החברה ובין בעלי המניות.
• צד ג' (ספק, למשל) יכול לקבל זכויות מכוח התקנון, אך לא תמיד יכול לחייב אותו.
• נושא משרה יכול לתבוע מכוח התקנון.

שינוי התקנון

• שינוי תקנון בדרך כלל דורש רוב רגיל באסיפה הכללית, בהתאם לתקנון.
• קיימות הגנות עבור בעלי מניות מיעוט כדי למנוע קיפוח ע"י רוב.
• יכולות להיות הוראות מעבר בין תקנון ישן ונוסף

מקורות דיני חברות בישראל

• פקודת החברות האנגלית משנת 1929
• פקודת החברות (נוסח חדש) משנת 1983
• חוק החברות, תשנ"ט – 1999 (נכנס לתוקף 1.1.2000)
• חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (15.9.2019)
• הפסיקה

שותפות מול חברה

• חברה ע"מ מתאימה לגיוס הון גדול ממספר רב של משקיעים.
• שותפות פחות תלויה בהון ראשוני, ויותר תלויה באמון הדדי בין השותפים.
• שותפות מוגבלת: יש שותפים כלליים ואחרים מוגבלים מבחינת האחריות .

המניה ונייר הערך

• מניה: אגד של זכויות בחברה, שנקבעות בחוק ובתקנון.
• נייר ערך: מניה, איגרת חוב, או אופציה.
• זכויות הצמודות למניה: הצבעה, רווח, ופירות פירוק

משמעות ההתאגדות-מכירות

• רכישת מניות: עסקה בין שני בעלי מניות, לא משפיעה על התאגיד
• רכישת נכסים: עסקה בין בעל מניות והתאגיד, לא משפיעה על התאגיד

משמעות ההתאגדות

• בעלי עניין: נושאי משרה, בעלי מניות, נושים, עובדים
• הנכסים והתחייבויות של המתאגדים מופרדים מנכסי התאגיד.
• אדם פרטי רשאי לרכוש מניות או נכסי חברה, והתאגיד יכול לרכוש חברות אחרות ע"י רכישת מניותיהן או רכישת נכסיהן.

ממשל תאגידי

• מנגנוני פיקוח על בעיית הנציג, נורמות ודרישות חוקיות להכוונת מנהלים.

תורת האורגנים

• פעולות ורצון של אורגנים נחשבים כפעולותיו של התאגיד.
• אורגנים: האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי, מורשי חתימה ונושאי משרה אחרים.
• שיקולים כיצד לייחס פעולות ומחשבות לגוף עסקי.
• דיני שליחות, חוזים, נזיקין ודיני עונשין

חריגה מהרשאה

• האם פעולה של אורגן מחייבת את החברה אם היא חורגת מהרשאה?
• תלוי אם החברה אישרה את הפעולה בדיעבד או אם צד ג' לא ידע / לא היה עליו לדעת.
• חריגה מהרשאה מחייבת את האורגן לבדו.

הפרת חובת חוזית

• אורגן יכול להפר את חובתו לנהל מו"מ בתום לב.
• יש אפשרות לתבוע את החברה ואת האורגן אישית.
• הפרה של חובת תום לב בביצוע חוזה ע"י נושא משרה מחייבת את הארגון, ובמקרים מסוימים גם את נושא המשרה אישית.

שליחות נסתרת

• פעולות בשם התאגיד שלא על פי הרשאה, אבל ללא ידיעה של צד ג' עדיין מחייבות את התאגיד והאורגן.

חובת זהירות

• חובת זהירות של אורגן כלפי התאגיד מוסדרת בעוולת רשלנות בפקודת הנזיקין.
• מהווה מבחנים רבים כגון התנהגות אדם סביר, יכולת חיזוי נזק, התרשלות.

פטור שיפוי וביטוח

• תאגיד יכול לשפות או לבטח נושאי משרה מחבות כספית כלפיו – אך לא כל חבות/לא תמיד.
• החברה מתחייבת לשפות או לבטח תלות בהוראות התקנון.

בעיית הנציג

• כאשר נציג פועל בצורה שאינה מיטיבה למיוצג.
• מנהלים יכולים להעדיף אינטרסים אישיים על פני טובת החברה.
• יש מנגנוני פיקוח כגון שוק העבודה, מבנים ארגוניים (ועדות דירקטוריון) ונורמות.

טובת החברה

• טובת החברה – גשמה את תכליתה.
• שיקולים עסקיים מעניינים את החברה: רווחים , ניהול, מידע וחששות.
• יש הבדל בין טובת החברה לטובת בעלי המניות. חברה צריכה לשקול את טובת כל הנוגעים לזה – עובדים, נושים וציבור.

קבוצת שליטה

• שליטה – יכולת לכוון את פעולות החברה, בעל מניות יחיד ששולט או קבוצת בעלי מניות.

קיפוח המיעוט

• קיפוח בעלי מניות מיעוט על ידי בעלי שליטה.
• עילת תביעה: בעלי מניות מיעוט תובעים בעל שליטה בפעולות שפגעו בזכותם.
• סעדים: שינויי ממשק, רכישת מניות, ועוד.

חובות ההגינות של בעלי המניות

• חובת הגינות – החובה לפעול בהגינות כלפי החברה.

ממשל תאגידי

• מנגנונים למזעור בעיית הנציג של נושאי המשרה.
• שומרי סף כגון רו"ח מבקר, דירקטורים חיצוניים, ועדת ביקורת.

אישור עסקאות עם בעלי עניין

• עסקאות עם בעלי עניין צריכות להיות מאושרות על ידי מוסדות מתאימים.
• בתאגידים ציבוריים ישנם תהליכים לאישור עסקאות עם בעלי עניין.

הרמת מסך

• מנגנון המשפטי שמאפשר לראות את בעלי המניות כתובעים של חובות התאגיד.
• אפשרות לתבוע את בעלי המניות אישית על חובות החברה.
• זהו סעד דרסטי שמושך לבית המשפט.

חלוקה אסורה

• חלוקת רווחים אסורה אם יש לה פגיעה בנכסים/יכולת לעמוד בחובות.
• בעלי מניות חייבים להשיב רווחים מחלוקה אסורה, מה שמדגיש את אחריותם.

תביעה נגזרת

• תביעה נגזרת – תביעה על ידי בעלי מניות נגד נושאי המשרה בשם החברה.
• מאפשרת אכיפה של חובות של נושאי המשרה, למרות שזה לא נושא המשרה של החברה עצמה.

תביעה ייצוגית

• תביעה לייצוג קבוצת בעלי מניות נפגעים.
• מטרות: פיצוי עקב נזק משותף – שווי מניות, שכר ועוד, עבור נושים ו/או בעלי מניות.