סיכום שיעורים - מדיניות ציבורית ודמוקרטיה PDF

סיכום שיעור 1: \#\#\#\# נושאים מרכזיים בשיעור: 1\. \*\*מדיניות ציבורית\*\*: \- הגדרה: מדיניות ציבורית היא סדרה של החלטות המתקבלות על ידי שחקנים פוליטיים, שמטרתן להגשים מטרות מסוימות בנסיבות נתונות. \- חשיבות השפה: כדי לנתח מדיניות ציבורית, צריך להבין את המושגים והשפה של התחום. לדוגמה, כדי לנתח א...

סיכום שיעור 1: \#\#\#\# נושאים מרכזיים בשיעור: 1\. \*\*מדיניות ציבורית\*\*: \- הגדרה: מדיניות ציבורית היא סדרה של החלטות המתקבלות על ידי שחקנים פוליטיים, שמטרתן להגשים מטרות מסוימות בנסיבות נתונות. \- חשיבות השפה: כדי לנתח מדיניות ציבורית, צריך להבין את המושגים והשפה של התחום. לדוגמה, כדי לנתח את מדיניות החינוך, צריך להבין מי השחקנים הפוליטיים (כמו משרד החינוך, ארגוני מורים, מנהלי בתי ספר), מה המטרות (למשל, הגדלת מספר התלמידים בחמש יחידות מתמטיקה), ואיך המטרות הללו מושגות. 2\. \*\*דמוקרטיה\*\*: \- שני עקרונות מרכזיים: 1\. \*\*הצבעת הרוב\*\*: החלטות מתקבלות על ידי רוב. 2\. \*\*זכויות המיעוט\*\*: הרוב לא יכול לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט, כמו חופש הדיבור, חופש התנועה וזכויות אדם בסיסיות. \- דמוקרטיה ליברלית מדגישה את זכויות הפרט, כולל חופש דיבור, חופש תנועה, וחופש עיסוק. 3\. \*\*קפיטליזם vs סוציאליזם\*\*: \- \*\*קפיטליזם\*\*: מדגיש את החופש הכלכלי של הפרט, ומתנגד להתערבות ממשלתית מוגזמת. המטרה היא לאפשר לשוק לפעול בחופשיות, עם מינימום רגולציה. \- \*\*סוציאליזם\*\*: מדגיש שוויון וחלוקה הוגנת של משאבים. הממשלה מתערבת כדי להבטיח שוויון ורווחה חברתית, למשל באמצעות מיסוי גבוה ושירותים ציבוריים כמו חינוך ובריאות. 4\. \*\*כשלי שוק והצדקה להתערבות ממשלתית\*\*: \- \*\*מונופולים\*\*: כאשר יש מונופול, השוק לא מתפקד בצורה תחרותית, והמחירים עלולים לעלות. הממשלה מתערבת כדי למנוע מונופולים או לפקח עליהם (למשל, חברת חשמל). \- \*\*אסימטריה במידע\*\*: כאשר ליצרן יש יותר מידע מהצרכן (למשל, על רכיבי מזון או תופעות לוואי של תרופות), הממשלה מתערבת כדי לחייב את היצרן לספק מידע מלא. \- \*\*השפעות חיצוניות\*\*: פעולות של אדם אחד יכולות להשפיע על אחרים, ללא תשלום. לדוגמה, זיהום אוויר מכלי רכב פרטיים משפיע על כולם. הממשלה מתערבת באמצעות מיסים (כמו מס על דלק) כדי להפחית את ההשפעות השליליות. \- \*\*מוצרים ציבוריים\*\*: מוצרים שכל הציבור נהנה מהם, כמו ביטחון, תאורת רחוב, או פארקים ציבוריים. קשה לתמחר אותם, ולכן הממשלה אחראית לספק אותם. 5\. \*\*דוגמאות להתערבות ממשלתית\*\*: \- \*\*רגולציה\*\*: הממשלה קובעת תקנים ותקנות כדי להגן על הציבור, כמו תקנות בטיחות במפעלים, או דרישות לפרסום רכיבים במזון. \- \*\*מיסוי\*\*: מיסים יכולים לשמש כדי לתקן כשלי שוק, כמו מס על דלק כדי להפחית זיהום אוויר. \- \*\*סובסידיות\*\*: הממשלה מסבסדת שירותים כמו חינוך, כי השכלה גבוהה תורמת לצמיחה הכלכלית של המדינה. \#\#\#\# נקודות חשובות למבחן: 1\. \*\*הגדרת מדיניות ציבורית\*\*: חשוב להבין את ההגדרה ולזהות את השחקנים הפוליטיים, המטרות והנסיבות בניתוח מדיניות. 2\. \*\*עקרונות דמוקרטיה\*\*: הצבעת הרוב וזכויות המיעוט הם שני העקרונות המרכזיים. 3\. \*\*קפיטליזם vs סוציאליזם\*\*: להבין את ההבדלים בין הגישות ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת. 4\. \*\*כשלי שוק\*\*: לדעת להסביר מה הם מונופולים, אסימטריה במידע, השפעות חיצוניות, ומוצרים ציבוריים, ואיך הממשלה מתערבת כדי לתקן אותם. 5\. \*\*דוגמאות להתערבות ממשלתית\*\*: רגולציה, מיסוי, וסובסידיות הן דוגמאות מרכזיות להתערבות ממשלתית בכלכלה. \#\#\#\# טיפים למבחן: \- \*\*לשנן הגדרות\*\*: חשוב לזכור את ההגדרות של מונחים כמו מדיניות ציבורית, דמוקרטיה, קפיטליזם, סוציאליזם, וכשלי שוק. \- \*\*להבין דוגמאות\*\*: הדוגמאות שניתנו בשיעור (כמו חברת חשמל, מס על דלק, וסובסידיות לחינוך) יכולות לעזור להמחיש את הרעיונות התיאורטיים. \- \*\*להכיר את העקרונות\*\*: להבין את העקרונות המרכזיים של דמוקרטיה, קפיטליזם, וסוציאליזם, ולדעת להשוות ביניהם. בהצלחה במבחן! אם יש לך שאלות נוספות או שאתה צריך עזרה בנושאים ספציפיים, אשמח לעזור. 😊 סיכום שיעור 2: אוקיי, אתאמץ לסכם את התמליל בצורה ברורה וממוקדת, עם דגש על הדברים החשובים שיכולים להיות רלוונטיים למבחן, ואסביר גם קצת מעבר כדי להבהיר את הנושאים. הנה הסיכום המפורט: \-\-- \#\#\# \*\*1. מדיניות ציבורית: מה זה ולמה זה חשוב?\*\* \- \*\*הגדרה\*\*: מדיניות ציבורית היא קבוצה של החלטות ופעולות שממשלות מקבלות כדי להתמודד עם בעיות חברתיות וכלכליות. \- \*\*שחקנים מרכזיים\*\*: פוליטיקאים, פקידים, ארגונים ציבוריים, וגופים פרטיים שמשפיעים על המדיניות. \- \*\*יעדים\*\*: המטרה של מדיניות ציבורית היא לפתור בעיות, לשפר את רווחת הציבור, ולקדם יעדים כלכליים וחברתיים. \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין מי קובע את המדיניות, איך היא מיושמת, ואיך בודקים אם היא השיגה את היעדים שלה. \-\-- \#\#\# \*\*2. דמוקרטיה וזכויות אדם\*\* \- \*\*עקרונות דמוקרטיים\*\*: בחברה דמוקרטית יש שני עקרונות מרכזיים: 1\. \*\*בחירת הרוב\*\*: הרוב קובע את המדיניות. 2\. \*\*זכויות מיעוט\*\*: זכויות האדם של המיעוט מוגנות, והרוב לא יכול לבטל אותן. \- \*\*חופש הפרט\*\*: בחברה דמוקרטית יש חופש תנועה, חופש עיסוק, וחופש לימוד, אלא אם יש סיבות מיוחדות להגביל אותם (כמו ביטחון או סכנה לציבור). \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין את המתח בין זכויות הפרט לבין הצורך של המדינה להגביל אותן מסיבות ציבוריות. \-\-- \#\#\# \*\*3. קפיטליזם vs סוציאליזם\*\* \- \*\*קפיטליזם\*\*: מדגיש את חופש הפרט ואת השוק החופשי. המטרה היא לצבור רכוש ולקדם צמיחה כלכלית דרך תחרות. \- \*\*סוציאליזם\*\*: מדגיש שוויון וחלוקה הוגנת של משאבים. המטרה היא להבטיח שלכולם יהיו תנאים בסיסיים כמו חינוך, בריאות ורווחה. \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין את ההבדלים בין הגישות, ואיך כל גישה מתייחסת לתפקיד המדינה בכלכלה. \-\-- \#\#\# \*\*4. כשלי שוק\*\* כשל שוק הוא מצב שבו השוק החופשי לא מצליח להשיג תוצאה יעילה או צודקת. ישנם כמה סוגים של כשלי שוק: 1\. \*\*מונופולים וקרטלים\*\*: כשחברה אחת או כמה חברות שולטות בשוק ומנצלות את כוחן כדי להעלות מחירים. \- \*\*פתרון\*\*: רגולציה ממשלתית, כמו פיקוח על מחירים או מניעת מיזוגים שיוצרים מונופולים. 2\. \*\*השפעות חיצוניות\*\*: כשפעילות של אדם או חברה משפיעה על אחרים ללא תשלום (לדוגמה, זיהום אוויר). \- \*\*פתרון\*\*: מיסוי (כמו מס על דלק) או תמריצים (כמו סובסידיות לחינוך). 3\. \*\*מוצרים ציבוריים\*\*: מוצרים שכל הציבור נהנה מהם, כמו ביטחון או תאורת רחוב, ואף אחד לא מוכן לשלם עליהם באופן פרטי. \- \*\*פתרון\*\*: המדינה מספקת את המוצרים האלה דרך מיסוי. 4\. \*\*חוסר במידע\*\*: כשצרכנים לא מקבלים מספיק מידע כדי לקבל החלטות מושכלות (לדוגמה, תופעות לוואי של תרופות). \- \*\*פתרון\*\*: רגולציה שמחייבת חברות לספק מידע מלא. \*\*חשוב למבחן\*\*: להכיר את סוגי כשלי השוק והפתרונות האפשריים לכל אחד מהם. \-\-- \#\#\# \*\*5. תפקידי הממשלה בכלכלה\*\* \- \*\*רגולציה\*\*: הממשלה קובעת כללים כדי להגן על הציבור (לדוגמה, פיקוח על מחירים, דרישות בטיחות, רישוי מקצועות). \- \*\*מיסוי\*\*: הממשלה גובה מסים כדי לממן שירותים ציבוריים כמו חינוך, בריאות וביטחון. \- \*\*מס ישיר\*\*: מס על הכנסה (כמו מס הכנסה). \- \*\*מס עקיף\*\*: מס על צריכה (כמו מע\"מ). \- \*\*סובסידיות\*\*: תמיכה כספית של הממשלה במוצרים או שירותים כדי לעודד צריכה או ייצור (לדוגמה, סובסידיה ללחם אחיד). \- \*\*הפרטה\*\*: העברת שירותים או חברות מניהול ממשלתי לניהול פרטי, כדי לשפר יעילות. \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין את הכלים העומדים לרשות הממשלה ואיך כל כלי משפיע על הכלכלה. \-\-- \#\#\# \*\*6. ניתוח מדיניות ציבורית\*\* \- \*\*גישות לניתוח מדיניות\*\*: 1\. \*\*גישה תהליכית\*\*: מתמקדת בתהליך קבלת ההחלטות (מי מעורב, איך מתקבלות החלטות). 2\. \*\*גישה תועלתנית\*\*: בודקת אם המדיניות השיגה את המטרות שלה בצורה יעילה. 3\. \*\*גישה מוסדית\*\*: מתמקדת במוסדות שמשפיעים על המדיניות (כמו משרדי ממשלה או בנקים). 4\. \*\*גישה אליטיסטית\*\*: מתמקדת באליטות (פוליטיקאים, אנשי עסקים) שמקבלות החלטות. \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין את הגישות השונות ולזהות איזו גישה מתאימה לניתוח של מקרה מסוים. \-\-- \#\#\# \*\*7. מיסוי וחלוקת הכנסות\*\* \- \*\*מס פרוגרסיבי\*\*: מס שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה (לדוגמה, מס הכנסה בישראל). \- \*\*יתרון\*\*: מקטין פערים חברתיים. \- \*\*חסרון\*\*: יכול ליצור תמריץ שלילי לעבוד או להשקיע. \- \*\*מס רגרסיבי\*\*: מס שפוגע יותר בעניים (כמו מע\"מ, כי העניים מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על צריכה). \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין את ההשפעה של סוגי המסים על חלוקת ההכנסות ועל התמריצים הכלכליים. \-\-- \#\#\# \*\*8. הפרטה והלאמה\*\* \- \*\*הפרטה\*\*: העברת שירותים או חברות מניהול ממשלתי לניהול פרטי, כדי לשפר יעילות. \- \*\*הלאמה\*\*: העברת נכסים פרטיים לבעלות המדינה (לדוגמה, במשבר כלכלי). \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין מתי הפרטה או הלאמה יכולות להיות פתרון טוב, ומה היתרונות והחסרונות של כל אחת. \-\-- \#\#\# \*\*9. דילמות במדיניות ציבורית\*\* \- \*\*דילמות\*\*: כל החלטה במדיניות ציבורית כרוכה בדילמות, כי המשאבים מוגבלים. לדוגמה: \- אם משקיעים יותר בחינוך, זה על חשבון הבריאות. \- אם מעלים מסים, זה יכול לפגוע בצמיחה הכלכלית. \- \*\*חשוב למבחן\*\*: להבין שכל החלטה במדיניות ציבורית היא תמיד בחירה בין אלטרנטיבות, וצריך לשקול את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות. **1. דוגמאות לכשלי שוק** - **מונופולים וקרטלים**: - **דוגמה**: חברת חשמל בישראל היא דוגמה למונופול טבעי, כי אין תשתיות ליותר מחברה אחת. - **פתרון**: המדינה מפקחת על המחירים שהחברה גובה כדי למנוע ניצול של הצרכנים. - **השפעות חיצוניות**: - **דוגמה שלילית**: זיהום אוויר ממפעלים או כלי רכב. המפעל מזהם, אבל לא משלם על הנזק שהוא גורם לסביבה. - **פתרון**: מיסוי על דלק או הקמת כבישי אגרה כדי להפחית את השימוש ברכב פרטי. - **דוגמה חיובית**: השכלה. כשאדם לומד, זה לא רק טוב לו, אלא גם לחברה כולה, כי המשק הופך למפותח יותר. - **פתרון**: סובסידיות לחינוך (שכר לימוד מסובסד באוניברסיטאות). - **מוצרים ציבוריים**: - **דוגמה**: ביטחון, תאורת רחוב, או מערכת משפט. אף אחד לא מוכן לשלם עליהם באופן פרטי, אבל כולם נהנים מהם. - **פתרון**: המדינה מספקת את המוצרים האלה דרך מיסוי. **2. דוגמאות לרגולציה** - **רגולציה על מזון ותרופות**: - חברות מזון חייבות לציין על האריזה את מספר הקלוריות, כמות השומן והסוכר. - חברות תרופות חייבות לציין את תופעות הלוואי של התרופות. - **רגולציה על מקצועות**: - לא כל אחד יכול להצהיר שהוא רופא או פסיכולוג. צריך רישוי ותעודות כדי לעסוק במקצועות אלה. **3. דוגמאות לסובסידיות** - **לחם אחיד**: - הממשלה מסבסדת את מחיר הלחם כדי שגם אנשים עם הכנסה נמוכה יוכלו לקנות אותו. - **בעיה**: גם עשירים נהנים מהסובסידיה, כי הם קונים לחם אחיד באותו מחיר. - **שכר לימוד באוניברסיטאות**: - שכר הלימוד באוניברסיטאות בישראל מסובסד, כך שהסטודנטים משלמים רק חלק מעלות הלימודים האמיתית. - **מטרה**: לעודד השכלה גבוהה ולפתח את המשק. **4. דוגמאות למיסוי** - **מס עקיף (מע\"מ)**: - מס שמוטל על צריכה. כלומר, כשאתם קונים מוצר, אתם משלמים מס עליו. - **בעיה**: מס זה פוגע יותר בעניים, כי הם מוציאים חלק גדול יותר מהכנסתם על צריכה. - **מס פרוגרסיבי (מס הכנסה)**: - מס ששיעורו עולה ככל שההכנסה עולה. - **יתרון**: מקטין פערים בחלוקת ההכנסות. **5. דוגמאות להפרטה** - **הפרטת חברות ממשלתיות**: - הממשלה החליטה להפריט חברות כמו \"בזק\" או \"כימיקלים לישראל\" כדי לשפר את היעילות שלהן. - **יתרון**: ניהול פרטי לרוב יותר יעיל מניהול ממשלתי. - **חסרון**: לפעמים ההפרטה פוגעת בשירות לצרכן (לדוגמה, עלייה במחירים). **6. דוגמאות למדיניות כלכלית** - **מדיניות פסקלית (תקציבית)**: - הממשלה מחליטה כמה להוציא על שירותים כמו חינוך, בריאות וביטחון, וכמה לגבות מסים. - **דוגמה**: במשבר כלכלי, הממשלה יכולה להגדיל את ההוצאות כדי לעודד צמיחה. - **מדיניות מוניטרית**: - בנק ישראל קובע את הריבית כדי להשפיע על הכלכלה (לעודד השקעות או לצמצם אינפלציה). **7. דוגמאות מהעולם** - **ארה\"ב**: - המרצה הזכיר את הוויכוח בין הרפובליקנים לדמוקרטים על מידת ההתערבות של המדינה בכלכלה. - **רפובליקנים**: תומכים בממשלה קטנה ופחות מסים. - **דמוקרטים**: תומכים בממשלה גדולה ויותר מסים כדי לממן שירותים ציבוריים. - **סין**: - בסין יש מערכת כלכלית קפיטליסטית עם רגולציה ממשלתית חזקה. הממשלה מתערבת כדי לשמור על יציבות. **8. דוגמאות מההיסטוריה** - **תקופת היובש בארה\"ב**: - בשנות ה-20 וה-30, הממשלה האמריקאית אסרה על מכירת אלכוהול. - **תוצאה**: עלייה בפשע המאורגן ובשוק השחור. - **המשבר הכלכלי של 2008**: - הממשלה האמריקאית התערבה כדי להציל בנקים וחברות גדולות מפשיטת רגל. - **ביקורת**: חלק טענו שההתערבות פגעה בעקרון השוק החופשי. **מה חשוב למבחן?** 1. **דוגמאות ספציפיות** שהמרצה הביא (כמו מונופולים, השפעות חיצוניות, סובסידיות). 2. **הסברים** על איך המדינה מתמודדת עם כשלי שוק (רגולציה, מיסוי, סובסידיות). 3. **הבדלים בין גישות כלכליות** (קפיטליזם vs סוציאליזם). 4. **כלים של המדינה** (מיסוי, רגולציה, הפרטה) ואיך הם משפיעים על הכלכלה. \-\-- \#\#\# \*\*סיכום כללי\*\* \- \*\*הנושאים הכי חשובים למבחן\*\*: 1\. כשלי שוק והפתרונות להם. 2\. תפקידי הממשלה בכלכלה (רגולציה, מיסוי, סובסידיות). 3\. ההבדלים בין קפיטליזם לסוציאליזם. 4\. גישות לניתוח מדיניות ציבורית. 5\. מיסוי והשפעתו על חלוקת הכנסות. אם יש נושא ספציפי שתרצה להבין יותר לעומק, או אם יש שאלות נוספות, אשמח לעזור! 😊 סיכום שיעור 3: השיעור עסק במצבה הכלכלי של ישראל לאחר המלחמה, עם דגש על ירידת הערך של הכלכלה הישראלית, מחזורי עסקים, והשפעות המלחמה על המשק. המרצה דיבר על מושגים כלכליים מרכזיים כמו תוצר, ערך, גרעון, חוב, והשפעות של זעזועים כלכליים. הנה סיכום מפורט של הנושאים המרכזיים והדוגמאות הספציפיות שהמרצה הביא: \-\-- \#\#\# \*\*1. ירידת הערך של כלכלת ישראל\*\* \- \*\*תוצר לעומת ערך\*\*: \- \*\*תוצר\*\*: מדד לרמת החיים, מחושב כסך ההכנסות של הפרטים במדינה בשנה מסוימת. \- \*\*ערך\*\*: כולל לא רק את ההכנסות הנוכחיות, אלא גם את הפוטנציאל העתידי של המשק (לדוגמה, נכסים, תשתיות, הון אנושי). \- \*\*דוגמה\*\*: אם בית נהרס במלחמה, ובנייתו מחדש מעלה את התוצר (כי יש פעילות כלכלית), אך הערך הכולל של המשק לא משתפר, כי רק חזרנו למצב הקודם. \- \*\*השפעות המלחמה\*\*: \- \*\*ירידה בערך הנכסים\*\*: תשתיות, בתים, וכבישים נהרסו בצפון ובדרום, מה שמוריד את הערך הכלכלי של המדינה. \- \*\*גרעון תקציבי\*\*: המלחמה דורשת הוצאות גדולות על צבא, פיצויים למפונים, ושיקום תשתיות. אם הכסף לא יושקע בצורה נכונה (למשל, בשמירה על הקואליציה במקום בשיקום), זה יפגע בצמיחה העתידית. \- \*\*פגיעה בהון האנושי\*\*: חיילים שנהרגו או נפצעו, סטודנטים שלא יכולים ללמוד, ופגיעה בכוח העבודה העתידי. \- \*\*ירידה בהשקעות בינלאומיות\*\*: משקיעים זרים חוששים מיציבות פוליטית וביטחונית, ולכן עשויים להפחית השקעות בישראל. \-\-- \#\#\# \*\*2. מחזורי עסקים\*\* \- \*\*מה זה מחזור עסקים?\*\*: \- תנודות סביב קו מגמת הצמיחה של המשק. לפעמים המשק בצמיחה (בום), ולפעמים במיתון (רצסיה). \- \*\*דוגמה\*\*: בשנות ה-50 וה-60, הצמיחה בישראל הייתה גבוהה (5% בשנה), כי המשק היה בתהליך פיתוח. מאז שנות ה-70, הצמיחה ירדה ל-2% בשנה, כי הפוטנציאל לפיתוח הצטמצם. \- \*\*גורמים למחזורי עסקים\*\*: \- \*\*זעזועי ביקוש\*\*: כשהביקוש יורד (למשל, אנשים חוסכים יותר בגלל חשש ממיתון), המשק נכנס למיתון. \- \*\*זעזועי היצע\*\*: כשעלויות הייצור עולות (למשל, עליית מחירי האנרגיה), המשק נכנס למיתון עם אינפלציה (סטגפלציה). \- \*\*משברים פיננסיים\*\*: כשבנקים מפסיקים לתת אשראי, עסקים לא יכולים להשקיע, והמשק נכנס למיתון. \-\-- \#\#\# \*\*3. השפעות המלחמה על המשק\*\* \- \*\*זעזועי ביקוש והיצע\*\*: \- \*\*זעזוע ביקוש\*\*: אנשים מפחדים להוציא כסף, עסקים מפסיקים להשקיע, והביקוש יורד. \- \*\*זעזוע היצע\*\*: חיילים במלחמה לא עובדים, מפונים לא יכולים לעבוד במקומותיהם, ותשתיות נהרסות, מה שפוגע ביכולת הייצור של המשק. \- \*\*גרעון תקציבי וחוב\*\*: \- המלחמה דורשת הוצאות גדולות על צבא, פיצויים, ושיקום. אם הממשלה לא תקצה את הכסף בצורה נכונה, זה יגדיל את החוב הציבורי, ויפגע בצמיחה העתידית. \- \*\*דוגמה\*\*: אם הממשלה תגדיל את הגרעון כדי לממן הוצאות צבאיות, זה יגדיל את החוב, ותשלומי הריבית על החוב יגדלו, מה שישאיר פחות כסף להשקעות בחינוך, בריאות, ותשתיות. \-\-- \#\#\# \*\*4. מודלים כלכליים להסברת מיתונים\*\* \- \*\*מודל קיינס\*\*: \- מיתון נובע מירידה בביקושים. הפתרון הוא הגדלת הביקושים דרך הוצאות ממשלתיות והורדת ריביות. \- \*\*דוגמה\*\*: במשבר הגדול של 1929, קיינס המליץ לממשלות להגדיל הוצאות כדי לעודד צמיחה. \- \*\*מודל זעזועי היצע\*\*: \- מיתון נובע מעלייה בעלויות הייצור (למשל, עליית מחירי האנרגיה). זה גורם לירידה בייצור ולעלייה במחירים (אינפלציה). \- \*\*דוגמה\*\*: משברי האנרגיה של שנות ה-70 גרמו למיתון עם אינפלציה (סטגפלציה). \- \*\*מודל משברים פיננסיים\*\*: \- מיתון נובע מחוסר אמון במערכת הפיננסית. כשבנקים מפסיקים לתת אשראי, עסקים לא יכולים להשקיע, והמשק נכנס למיתון. \- \*\*דוגמה\*\*: המשבר הפיננסי של 2008 החל כשבנקים בארה\"ב הפסיקו לתת אשראי בגלל משבר הסאבפריים. \-\-- \#\#\# \*\*5. דוגמאות ספציפיות מהשיעור\*\* \- \*\*משבר האנרגיה של שנות ה-70\*\*: \- עליית מחירי הנפט גרמה למיתון עם אינפלציה (סטגפלציה) ברחבי העולם. \- \*\*השפעה על ישראל\*\*: עלויות הייצור עלו, והמשק נכנס למיתון. \- \*\*משבר הסאבפריים של 2008\*\*: \- משבר פיננסי שהחל בארה\"ב והתפשט לעולם כולו. בנקים הפסיקו לתת אשראי, ועסקים לא יכלו להשקיע. \- \*\*השפעה על ישראל\*\*: המשק הישראלי נפגע, אך פחות ממדינות אחרות, כי המערכת הבנקאית בישראל הייתה יציבה יותר. \- \*\*המלחמה הנוכחית\*\*: \- המלחמה גרמה להרס תשתיות, פגיעה בכוח העבודה, וירידה בהשקעות בינלאומיות. הממשלה נאלצת להגדיל את הגרעון כדי לממן הוצאות צבאיות ושיקום, מה שיגדיל את החוב הציבורי ויפגע בצמיחה העתידית. \-\-- \#\#\# \*\*6. שאלות חשובות למבחן\*\* 1\. \*\*מה ההבדל בין תוצר לערך?\*\* \- תוצר מודד את ההכנסות בשנה מסוימת, בעוד ערך כולל גם את הפוטנציאל העתידי של המשק (נכסים, תשתיות, הון אנושי). 2\. \*\*איך המלחמה משפיעה על כלכלת ישראל?\*\* \- פגיעה בתשתיות, ירידה בהשקעות בינלאומיות, גידול בגרעון התקציבי, ופגיעה בהון האנושי. 3\. \*\*מה גורם למחזורי עסקים?\*\* \- זעזועי ביקוש, זעזועי היצע, ומשברים פיננסיים. 4\. \*\*מה הפתרונות למיתון לפי קיינס?\*\* \- הגדלת הוצאות ממשלתיות והורדת ריביות כדי לעודד ביקושים. 5\. \*\*מה ההשפעה של גרעון תקציבי על המשק?\*\* \- גרעון גדול מגדיל את החוב הציבורי, ותשלומי הריבית על החוב מקטינים את הכסף הזמין להשקעות בצמיחה עתידית. \-\-- אם יש נושאים נוספים שתרצה להבין יותר לעומק, או אם יש שאלות ספציפיות שמעסיקות אותך, אשמח לעזור! 😊 \#\#\# סיכום שיעור 4: השיעור עסק בניתוח \*\*מחזורי עסקים\*\* בישראל, תוך התמקדות בפרק 5 בספר של יוסף ג\'רה. המרצה דן בגורמים המשפיעים על מחזורי עסקים, בהשפעתם על הכלכלה הישראלית ובאופן שבו ניתן לנתח משברים כלכליים שונים לאורך ההיסטוריה של ישראל. \#\#\#\# נקודות מרכזיות: 1\. \*\*תוצר לנפש כמדד לרמת חיים\*\*: \- התוצר לנפש הוא מדד מרכזי לרמת החיים במדינה. בישראל, שיעור הצמיחה בתוצר לנפש היה גבוה עד שנות ה-70 (כ-5% בשנה), אך מאז ירד לכ-2% בשנה. \- הסיבה לירידה בצמיחה לאחר שנות ה-70 קשורה לכך שישראל ניצלה את מרבית הפוטנציאל הטכנולוגי וההון האנושי שלה, ולכן הצמיחה מאטה. 2\. \*\*מחזורי עסקים\*\*: \- מחזורי עסקים מתאפיינים בתנודתיות סביב מגמת הצמיחה. ישנן תקופות של צמיחה מואצת (בום) ותקופות של האטה או מיתון. \- מיתון מוגדר כירידה בתוצר לנפש, המלווה בעלייה באבטלה. 3\. \*\*תיאוריות מרכזיות למחזורי עסקים\*\*: \- \*\*תיאוריית הביקושים של קיינס\*\*: משברים נובעים מירידה בביקושים. קיינס טען כי במצבי האטה יש להגדיל את הביקושים באמצעות הגדלת הוצאות הממשלה או הורדת מיסים. \- \*\*תיאוריית הצד ההיצע\*\*: משברים נובעים מעלייה בעלויות הייצור, כמו עלייה במחירי חומרי גלם, שגורמת לירידה בייצור. \- \*\*משברים פיננסיים\*\*: משברים הנובעים מבעיות במערכת הפיננסית, כמו משבר הסאבפריים בארה\"ב ב-2008, שהתפשט לעולם כולו. 4\. \*\*ניתוח משברים כלכליים בישראל\*\*: \- \*\*המיתון של 1952-1953\*\*: נבע מחוסר במשאבים פיננסיים ומהעלייה הגדולה של פליטים לאחר השואה. המשבר נפתר בזכות הסכם השילומים עם גרמניה, שהזרים כסף למשק הישראלי. \- \*\*המיתון של 1966-1967\*\*: נבע מסיום פרויקטים גדולים כמו נמל אשדוד והמוביל הארצי, ומגירעון במאזן התשלומים. המשבר נפתר בעקבות מלחמת ששת הימים, שהגדילה את הביקושים הביטחוניים. \- \*\*המיתון של 1989-1990\*\*: נבע מהאינתיפאדה הראשונה, שגרמה לירידה בביקושים ולפגיעה במצב הרוח הכלכלי. המשבר נפתר בעקבות גל העלייה מברית המועצות, שהגדיל את הביקושים להשקעות. \- \*\*המיתון של 2001-2003\*\*: נבע מהתרסקות בועת הדוט.קום ומהאינתיפאדה השנייה. המשבר נפתר בעקבות פעולות צבאיות שצמצמו את הטרור והביאו ליציבות יחסית. \- \*\*המיתון של 2008-2009\*\*: נבע מהמשבר הפיננסי העולמי, שהחל בארה\"ב והתפשט לעולם כולו. ישראל נפגעה פחות ממדינות אחרות בזכות מערכת בנקאית יציבה. 5\. \*\*השפעת מלחמות על הכלכלה\*\*: \- מלחמות מודרניות, כמו האינתיפאדות ומלחמת לבנון השנייה, משפיעות על הכלכלה באופן נרחב יותר מאשר מלחמות מסורתיות, מכיוון שהן פוגעות גם בעורף האזרחי וגורמות לירידה בביקושים ולהאטה כלכלית. 6\. \*\*מדיניות כלכלית אנטי-מחזורית\*\*: \- במצבי האטה, המדינה צריכה לנקוט במדיניות מרחיבה, כמו הורדת ריביות והגדלת הוצאות הממשלה, כדי לעודד צמיחה. לעומת זאת, בתקופות צמיחה, ניתן להקטין את הגירעון ולצמצם הוצאות. \#\#\#\# דוגמאות ספציפיות מהמרצה: \- \*\*הסכם השילומים עם גרמניה\*\*: הזרמת הכסף מגרמניה בשנות ה-50 אפשרה לישראל לרכוש טכנולוגיה ולהשקיע בתשתיות, מה שהוביל לצמיחה כלכלית. \- \*\*משבר הסאבפריים\*\*: המשבר הפיננסי של 2008 החל בארה\"ב עקב קריסת שוק המשכנתאות, והתפשט לעולם כולו, כולל ישראל, דרך הפגיעה בבנקים ובשווקים הפיננסיים. \#\#\#\# נקודות חשובות למבחן: 1\. \*\*הבנת מחזורי עסקים\*\*: מה גורם למשברים כלכליים וכיצד ניתן לצאת מהם. 2\. \*\*תיאוריות כלכליות\*\*: תיאוריית הביקושים של קיינס, תיאוריית הצד ההיצע ומשברים פיננסיים. 3\. \*\*ניתוח משברים בישראל\*\*: הסיבות למשברים שונים בישראל (1952, 1966, 1989, 2001, 2008) והדרכים לצאת מהם. 4\. \*\*מדיניות אנטי-מחזורית\*\*: כיצד המדינה יכולה להתמודד עם האטות כלכליות באמצעות מדיניות פיסקלית ומוניטרית. \#\#\#\# תוספות מהמרצה: \- המרצה הדגיש את החשיבות של \*\*אופטימיות\*\* בהתמודדות עם משברים, והזכיר את דניאל כהנמן, שטען שאופטימיות היא תכונה חשובה להצלחה כלכלית וחברתית. \- הוא גם ציין את החששות מהמצב הכלכלי הנוכחי בישראל, כולל הגירעון הגדול והחוב הציבורי, והשפעתם על היכולת להתמודד עם משברים עתידיים. \#\#\# סיכום: השיעור סיפק ניתוח מעמיק של מחזורי עסקים בישראל, תוך התמקדות בגורמים למשברים כלכליים והדרכים להתמודד איתם. המרצה הדגיש את החשיבות של מדיניות כלכלית נכונה ואת ההשפעה של אירועים חיצוניים (כמו מלחמות ומשברים פיננסיים) על הכלכלה הישראלית. סיכום שיעור 5: \#\#\# סיכום התמלול: השיעור עסק בניתוח \*\*צמיחה כלכלית\*\* בישראל, תוך התמקדות במדדים כמו תוצר לנפש, פריון העבודה, והשוואות בינלאומיות. המרצה דן בגורמים המשפיעים על הצמיחה, בשינויים במבנה הכלכלה הישראלית לאורך השנים, ובאתגרים הדמוגרפיים העומדים בפני המדינה. \#\#\#\# נקודות מרכזיות: 1\. \*\*צמיחה כלכלית ותוצר לנפש\*\*: \- הצמיחה הכלכלית נמדדת בעיקר באמצעות \*\*תוצר לנפש\*\*, המשקף את רמת החיים הממוצעת במדינה. \- בישראל, עד שנות ה-70, הצמיחה בתוצר לנפש הייתה גבוהה (כ-5% בשנה), אך מאז ירדה לכ-2% בשנה. הסיבה לכך היא שמדינה בשלבי הקמה יכולה לצמוח מהר יותר, אך לאחר מיצוי הטכנולוגיה וההון האנושי, הצמיחה מאטה. 2\. \*\*השוואות בינלאומיות\*\*: \- כדי להשוות רמת חיים בין מדינות, משתמשים ב\*\*כוח קנייה\*\* (Purchasing Power Parity - PPP), המתרגם את התוצר לנפש ליכולת קנייה אמיתית במדינה מסוימת. \- בישראל, התוצר לנפש הוא כ-60% מזה של ארה\"ב, ופער זה נותר יציב מאז שנות ה-70. 3\. \*\*שינויים במבנה הכלכלה\*\*: \- \*\*חקלאות\*\*: חלה ירידה משמעותית בחלקה של החקלאות בתוצר הלאומי, מכיוון שרמת החיים העולה גורמת לצריכה של יותר שירותים ופחות מוצרי מזון בסיסיים. \- \*\*שירותים\*\*: ענף השירותים גדל מאוד, מה שמאפיין מדינות מפותחות. \- \*\*תעשייה\*\*: בתוך התעשייה, חל גידול משמעותי בענפי ההיי-טק והאלקטרוניקה, בעוד שענפים כמו הטקסטיל ירדו בגלל תחרות ממדינות עם כוח עבודה זול יותר. 4\. \*\*אתגרים דמוגרפיים\*\*: \- בישראל יש אתגרים דמוגרפיים משמעותיים, כולל שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות. \- אם לא יחול שינוי, בעתיד יהיו פחות אנשים עובדים שיצטרכו לפרנס יותר אנשים שאינם עובדים, מה שיוביל לעלייה בנטל הכלכלי על העובדים. 5\. \*\*פונקציית ייצור וצמיחה\*\*: \- הצמיחה הכלכלית מוסברת באמצעות \*\*פונקציית ייצור\*\*, שבה התוצר (Y) תלוי בהון (K), בעבודה (L) ובטכנולוגיה (A). \- כדי להגדיל את התוצר, יש צורך בהשקעה בהון, בשיפור כוח העבודה או בקידום הטכנולוגיה. \- \*\*תפוקה שולית פוחתת\*\*: כאשר מוסיפים עוד עובדים ללא הגדלת ההון, התפוקה השולית של כל עובד נוסף פוחתת. הדבר נכון גם לגבי הון -- אם מוסיפים עוד מכונות ללא הגדלת מספר העובדים, התפוקה השולית של כל מכונה נוספת פוחתת. 6\. \*\*צמיחה ארוכת טווח\*\*: \- הצמיחה ארוכת הטווח תלויה בשיפור הטכנולוגיה ובהשקעה בהון אנושי ופיזי. ללא שיפורים אלה, הצמיחה תיעצר. \#\#\#\# דוגמאות ספציפיות מהמרצה: \- \*\*גידול האוכלוסייה\*\*: בין 1950 ל-1970, האוכלוסייה בישראל גדלה ב-4% בשנה בממוצע, בעיקר בשל גלי העלייה הגדולים. לאחר מכן, קצב הגידול ירד ל-2% בשנה. \- \*\*שינויים בענפי המשק\*\*: ענף הטקסטיל, שהיה מרכזי בשנות ה-50, ירד משמעותית בגלל תחרות ממדינות כמו הודו וסין. לעומת זאת, ענפי ההיי-טק והאלקטרוניקה צמחו מאוד. \#\#\#\# נקודות חשובות למבחן: 1\. \*\*מדדי צמיחה\*\*: תוצר לנפש, פריון העבודה, וכוח קנייה (PPP). 2\. \*\*שינויים במבנה הכלכלה\*\*: ירידה בחקלאות, גידול בשירותים, ושינויים בתוך התעשייה (עלייה בהיי-טק, ירידה בטקסטיל). 3\. \*\*אתגרים דמוגרפיים\*\*: שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה בקרב גברים חרדים ונשים ערביות, והשפעתם על הצמיחה הכלכלית. 4\. \*\*פונקציית ייצור\*\*: הקשר בין הון, עבודה וטכנולוגיה לצמיחה כלכלית, והמושג של תפוקה שולית פוחתת. \#\#\#\# תוספות מהמרצה: \- המרצה הדגיש את החשיבות של \*\*טכנולוגיה\*\* ו\*\*הון אנושי\*\* בצמיחה הכלכלית, והתריע מפני האתגרים הדמוגרפיים העומדים בפני ישראל, כולל הצפיפות הגוברת והפערים החברתיים. \- הוא גם ציין את החשיבות של \*\*מדיניות כלכלית\*\* שתומכת בצמיחה, כולל עידוד השתתפות בשוק העבודה והשקעה בחינוך ובטכנולוגיה. \#\#\# סיכום: השיעור סיפק ניתוח מעמיק של הצמיחה הכלכלית בישראל, תוך התמקדות במדדים מרכזיים, שינויים במבנה הכלכלה, ואתגרים דמוגרפיים. המרצה הדגיש את החשיבות של השקעה בהון אנושי וטכנולוגי כדי לשמור על צמיחה ארוכת טווח, והתריע מפני האתגרים העומדים בפני המשק הישראלי בעתיד. סיכום שיעור 6: השיעור עסק בצמיחה כלכלית, תוצר, הון, עבודה, ופריון ייצור. הנה סיכום של הנושאים המרכזיים והנקודות החשובות שיכולות להיות רלוונטיות למבחן: \#\#\# 1. \*\*צמיחה כלכלית ותוצר\*\* \- \*\*צמיחה כלכלית\*\* מוגדרת כגידול בתוצר לנפש, המשקף עלייה ברמת החיים. \- \*\*תוצר\*\* הוא כל מה שמיוצר במשק בתקופה נתונה, והוא מחושב ללא ספירה כפולה (למשל, אם מייצרים לחם, סופרים רק את הלחם הסופי, לא את הקמח והלחם בנפרד). \- \*\*תוצר לנפש\*\* מחושב על ידי חלוקת התוצר הכולל במספר התושבים, וזהו מדד לרמת החיים. \#\#\# 2. \*\*גורמי ייצור: הון ועבודה\*\* \- \*\*פונקציית ייצור\*\*: התוצר (Y) הוא פונקציה של הון (K) ועבודה (L). כלומר, \\( Y = A \\cdot F(K, L) \\), כאשר A מייצג את פריון הייצור הכולל. \- \*\*הון (K)\*\*: כולל מכונות, מבנים וציוד פיזי. \- \*\*עבודה (L)\*\*: מספר העובדים או שעות העבודה. \- \*\*תפוקה שולית פוחתת\*\*: כל עובד נוסף או יחידת הון נוספת תורמת פחות מהקודמת, בגלל מגבלות כמו שטח אדמה או טכנולוגיה. \#\#\# 3. \*\*פריון ייצור כולל (A)\*\* \- \*\*פריון ייצור כולל\*\* הוא הגורם שמסביר את הצמיחה שאינה נובעת מגידול בהון או בעבודה. זה כולל שיפורים טכנולוגיים, מיומנות עובדים, ושינויים בארגון העבודה. \- דוגמה: אם התוצר גדל ב-40%, אך הגידול בהון ועבודה מסביר רק 35%, אז 5% הנותרים הם פריון ייצור כולל. \#\#\# 4. \*\*השקעות ומימון\*\* \- \*\*השקעות\*\* הן הגורם המרכזי לגידול בהון. השקעות יכולות להיות ממקורות פנימיים (חיסכון) או חיצוניים (הלוואות ממדינות אחרות). \- בישראל, בשנות ה-50 וה-60, ההשקעות מומנו בעיקר באמצעות גרעון במאזן התשלומים והלוואות מחו\"ל, כולל הסכם השילומים עם גרמניה. \#\#\# 5. \*\*שוק העבודה\*\* \- \*\*שיעור ההשתתפות בשוק העבודה\*\* עלה עם השנים, במיוחד בקרב נשים, בשל שינויים חברתיים וכלכליים. \- \*\*פריון העבודה\*\* (תוצר לעובד) עלה עם השנים, במיוחד בשנות ה-50 וה-60, אך מאז שנות ה-70 קצב הגידול ירד. \#\#\# 6. \*\*השוואות בינלאומיות\*\* \- ישראל הצליחה לצמצם את הפער ברמת החיים ביחס לארה\"ב בשנות ה-50 וה-60, אך מאז שנות ה-70 הפער נותר יציב. \- הצמיחה המהירה בשנות ה-50 וה-60 נבעה מגידול מהיר באוכלוסייה, השקעות גדולות, ושיפורים טכנולוגיים. \#\#\# 7. \*\*דמוגרפיה והזדקנות האוכלוסייה\*\* \- האוכלוסייה בישראל הזדקנה עם השנים, כמו במדינות רבות בעולם, בשל עלייה בתוחלת החיים וירידה בשיעור הילודה. \- הזדקנות האוכלוסייה מציבה אתגרים לקרנות פנסיה ולמערכות הרווחה, שכן יש פחות עובדים צעירים לממן את הפנסיונרים. \#\#\# 8. \*\*מודל סולו\*\* \- \*\*מודל סולו\*\* מסביר את הצמיחה הכלכלית דרך גידול בהון, עבודה ופריון ייצור כולל. \- לפי המודל, גידול בהון ועבודה בלבד לא יכול להסביר צמיחה מתמשכת, ולכן יש חשיבות לשיפורים טכנולוגיים ולפריון ייצור כולל. \#\#\# דוגמאות ספציפיות מהשיעור: \- \*\*גידול האוכלוסייה\*\*: בשנות ה-50 האוכלוסייה בישראל הוכפלה בשל גל העלייה, מה שהוביל להשקעות גדולות בתשתיות. \- \*\*פריון העבודה\*\*: בשנות ה-50 וה-60 פריון העבודה עלה בקצב מהיר, אך מאז שנות ה-70 הקצב ירד ל-2% בשנה. \- \*\*השקעות\*\*: בשנות ה-50 ההשקעות היו כ-44% מהתוצר, אך כיום הן כ-15%, בדומה למדינות מפותחות אחרות. \#\#\# נקודות חשובות למבחן: 1\. \*\*הגדרת צמיחה כלכלית\*\* ותוצר לנפש. 2\. \*\*פונקציית ייצור\*\* וגורמי ייצור (הון, עבודה, פריון ייצור כולל). 3\. \*\*תפוקה שולית פוחתת\*\* ותפוקה קבועה לגודל. 4\. \*\*השקעות ומימון\*\* הצמיחה, כולל מקורות פנימיים וחיצוניים. 5\. \*\*פריון ייצור כולל\*\* והגורמים המשפיעים עליו (טכנולוגיה, מיומנות עובדים, שינויים ארגוניים). 6\. \*\*שוק העבודה\*\* בישראל, כולל שיעור ההשתתפות ופריון העבודה. 7\. \*\*השוואות בינלאומיות\*\* של רמת החיים וצמיחה כלכלית. מקווה שהסיכום עוזר לך להבין את החומר ולהתכונן למבחן! בהצלחה!\ \ \ \ \ \ \ \ \ \ סיכום שיעור 7:\ \#\#\# סיכום השיעור: כלכלת ישראל - צמיחה כלכלית וגורמיה \#\#\#\# 1. \*\*צמיחה כלכלית והגדרות בסיסיות\*\* \- \*\*צמיחה כלכלית\*\* מוגדרת כגידול בתוצר לנפש, המשקף שיפור ברמת החיים. זהו מדד חשוב יותר מצמיחה בתוצר הכללי, מכיוון שהוא לוקח בחשבון את גודל האוכלוסייה. \- \*\*דוגמה\*\*: אם התוצר גדל ב-2% אך האוכלוסייה גדלה גם היא ב-2%, התוצר לנפש נשאר ללא שינוי. לכן, צמיחה בתוצר לנפש היא המדד הרלוונטי לשיפור ברמת החיים. \- \*\*צמיחה עולמית\*\*: רוב הצמיחה העולמית התרחשה ב-200 השנים האחרונות, בעיקר בעקבות המהפכה התעשייתית. לפני כן, הצמיחה הייתה איטית מאוד. \#\#\#\# 2. \*\*צמיחה כלכלית בישראל\*\* \- \*\*תקופות צמיחה\*\*: \- \*\*שנות ה-50 עד ה-70\*\*: צמיחה גבוהה של כ-5% בשנה בתוצר לנפש. זה נבע מפוטנציאל גדול להגדלת הפריון, הכשרת כוח אדם ויישום טכנולוגיות מתקדמות. \- \*\*משנות ה-70 ואילך\*\*: הצמיחה ירדה לכ-2% בשנה. הסיבה לכך היא שמדינה מתפתחת כמו ישראל בשנות ה-50 יכולה לצמוח במהירות בתחילה, אך לאחר שהגיעה לרמת פיתוח מסוימת, קשה יותר לשמור על צמיחה גבוהה. \- \*\*גורמי צמיחה\*\*: \- \*\*הון פיזי\*\*: השקעות במכונות, ציוד ותשתיות. לדוגמה, בשנות ה-50 וה-60, ישראל קיבלה השקעות גדולות ממדינות כמו גרמניה (הסכם השילומים) ומתורמים יהודים. \- \*\*כוח אדם\*\*: גידול באוכלוסייה בגיל העבודה (15 ומעלה) ושיעור השתתפות גבוה יותר של נשים בשוק העבודה. \- \*\*פריון העבודה\*\*: גידול בפריון העבודה (תוצר לעובד) מסביר חלק גדול מהצמיחה. לדוגמה, אם התוצר לנפש גדל ב-5%, שני שליש מהגידול מוסבר על ידי פריון העבודה. \#\#\#\# 3. \*\*פריון ייצור כולל (TFP - Total Factor Productivity)\*\* \- \*\*הגדרה\*\*: פריון ייצור כולל הוא החלק בצמיחה שלא מוסבר על ידי גידול בהון או בעבודה, אלא על ידי שיפורים בטכנולוגיה, מיומנויות העובדים ותשתיות. \- \*\*דוגמה\*\*: אם עובדים מיומנים יותר יכולים להפעיל מכונות בצורה יעילה יותר, הפריון הכולל עולה. זה מסביר חלק גדול מהצמיחה בישראל, במיוחד בשנות ה-50 וה-60. \- \*\*השפעה עקיפה\*\*: שיפור בפריון הייצור הכולל יכול להגדיל גם את התפוקה השולית של ההון, מה שהופך השקעות נוספות בהון לרווחיות יותר. \#\#\#\# 4. \*\*הון אנושי והשכלה\*\* \- \*\*השכלה וניסיון\*\*: כל שנת לימוד נוספת מעלה את השכר בממוצע ב-7-8%. זה נכון הן בישראל והן בעולם. \- \*\*דוגמה\*\*: בוגר תיכון ירוויח בממוצע יותר מבוגר בית ספר יסודי, ובוגר אוניברסיטה ירוויח יותר מבוגר תיכון. \- \*\*הגירה והון אנושי\*\*: מהגרים מאבדים חלק מההון האנושי שלהם כאשר הם מגיעים למדינה חדשה (למשל, שפה ותרבות שונים). עם זאת, תוך 20 שנה, הם מדביקים את הפער ומגיעים לרמת ההון האנושי של המקומיים. \- \*\*דוגמה\*\*: העלייה מברית המועצות בשנות ה-90 הביאה עימה אנשים משכילים, אך לקח להם זמן להסתגל לשוק העבודה הישראלי. \#\#\#\# 5. \*\*טכנולוגיה ואימוץ טכנולוגי\*\* \- \*\*אימוץ טכנולוגי\*\*: ישראל אימצה טכנולוגיות מתקדמות במהירות, במיוחד בשנות ה-50 וה-70. לדוגמה, מספר הטרקטורים לנפש ותשתיות התעופה גדלו מאוד בתקופה זו. \- \*\*דוגמה\*\*: בשנות ה-50 וה-60, היה גידול משמעותי במספר הטלפונים לנפש, מה שמשקף את אימוץ הטכנולוגיה במהירות. \#\#\#\# 6. \*\*דוגמאות ספציפיות שהוזכרו בשיעור\*\* \- \*\*הסכם השילומים עם גרמניה\*\*: הסכם זה סיפק לישראל מקור מימון חשוב להשקעות בהון פיזי בשנות ה-50 וה-60. \- \*\*העלייה מברית המועצות בשנות ה-90\*\*: העולים המשכילים תרמו לגידול בהון האנושי, אך לקח להם זמן להשתלב בשוק העבודה. \- \*\*פריון העבודה\*\*: בשנות ה-50 וה-60, פריון העבודה בישראל גדל במהירות, מה שתרם לצמיחה הכלכלית המהירה באותה תקופה. \#\#\#\# 7. \*\*נוסחאות ומודלים\*\* \- \*\*פונקציית ייצור\*\*: \\( Y = A \\cdot F(K, L) \\), כאשר \\( Y \\) הוא התוצר, \\( A \\) הוא פריון הייצור הכולל, \\( K \\) הוא ההון, ו-\\( L \\) הוא העבודה. \- \*\*דוגמה\*\*: אם ההון גדל ב-20% והעבודה גדלה ב-30%, ניתן לחשב את הגידול הצפוי בתוצר באמצעות נוסחת סולו. \#\#\#\# 8. \*\*מגמות במשק הישראלי\*\* \- \*\*מעבר מחקלאות לשירותים\*\*: לאורך השנים, משקל החקלאות בתוצר ירד, בעוד שמשקל השירותים עלה. זה מאפיין משקים מפותחים. \- \*\*גידול במשקל ענפי ההייטק\*\*: ענפים כמו אלקטרוניקה, תרופות והייטק תפסו מקום מרכזי יותר בכלכלה הישראלית. \#\#\# נקודות חשובות למבחן: 1\. \*\*הגדרת צמיחה כלכלית\*\* וההבדל בין צמיחה בתוצר לצמיחה בתוצר לנפש. 2\. \*\*גורמי הצמיחה\*\* בישראל: הון פיזי, כוח אדם, פריון העבודה ופריון ייצור כולל. 3\. \*\*השפעת ההשכלה וההון האנושי\*\* על הצמיחה, כולל ההשפעה של הגירה על ההון האנושי. 4\. \*\*אימוץ טכנולוגי\*\* והשפעתו על הצמיחה, עם דוגמאות כמו טרקטורים, טלפונים ותעופה. 5\. \*\*הסכם השילומים עם גרמניה\*\* והשפעתו על ההשקעות בהון פיזי בישראל. 6\. \*\*נוסחת סולו\*\* לחישוב צמיחה והקשר בין הון, עבודה ופריון ייצור כולל. \#\#\# הרחבות: \- \*\*פריון ייצור כולל (TFP)\*\*: זהו המדד שמסביר את החלק בצמיחה שלא נובע מגידול בהון או בעבודה, אלא משיפורים בטכנולוגיה, ארגון ומיומנויות. בישראל, TFP מסביר חלק גדול מהצמיחה, במיוחד בשנות ה-50 וה-60. \- \*\*השפעת הגירה על ההון האנושי\*\*: מהגרים מאבדים חלק מההון האנושי שלהם כאשר הם מגיעים למדינה חדשה, אך תוך 20 שנה הם מדביקים את הפער. זה מסביר חלק מהצמיחה המהירה בישראל לאחר גלי העלייה הגדולים. מקווה שהסיכום עוזר לך להבין את החומר ולהתכונן למבחן! בהצלחה! סיכום שיעור 8 כמובן! אסכם את הטקסט שוב, אך הפעם אוסיף דוגמאות ספציפיות שהמרצה הביא, וכן את הנושאים שהוא התמקד בהם ושיכולים להיות רלוונטיים למבחן. הנה הסיכום המפורט עם הדגשים: \-\-- \#\#\# 1. \*\*מדיניות פיסקלית והוצאות הממשלה\*\*: \- \*\*הגדרה\*\*: מדיניות פיסקלית עוסקת בהוצאות הממשלה ובהכנסותיה (מיסים). \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שהוצאות הממשלה כוללות לא רק את הממשלה המרכזית, אלא גם רשויות מקומיות, ביטוח לאומי, וחברות ממשלתיות. לדוגמה, הביטוח הלאומי אחראי על קצבאות כמו קצבת זקנה וקצבת ילדים. \- \*\*פערים בין תקציב לביצוע\*\*: המרצה הדגיש שיש פערים בין התקציב המתוכנן לבין הביצוע בפועל, במיוחד בתקופות של אי-ודאות כמו הוצאות ביטחון בלתי צפויות (למשל, במלחמות). \-\-- \#\#\# 2. \*\*מדידת הוצאות באחוזי תוצר\*\*: \- \*\*מדוע משתמשים באחוזי תוצר?\*\*: כדי לאפשר השוואה בין תקופות שונות ומדינות שונות. לדוגמה, אם ההוצאה על חינוך הייתה 8% מהתוצר לפני 10 שנים, והיום היא 6%, זה אומר שהיא ירדה ביחס לגודל הכלכלה. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה הסביר שאם מספר התלמידים במדינה הוכפל, אך ההוצאה על חינוך לא השתנתה, אז למעשה ההוצאה לתלמיד ירדה ב-50%. מדידה באחוזי תוצר לוקחת בחשבון גם את גודל האוכלוסייה וגם את רמת החיים. \-\-- \#\#\# 3. \*\*הגידול בהוצאות הממשלה\*\*: \- \*\*מלחמת ששת הימים (1967)\*\*: המרצה הדגיש שמלחמה זו גרמה לקפיצה חדה בהוצאות הביטחון, מ-5% מהתוצר ל-25% מהתוצר. זה גרם לגירעון תקציבי גדול. \- \*\*גירעון וחוב ציבורי\*\*: הגירעון גרם לעלייה בחוב הציבורי, מה שהגדיל את תשלומי הריבית. המרצה ציין שתשלומי הריבית קפצו מ-2% מהתוצר ל-10% מהתוצר. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה הסביר שאם יש גירעון, הממשלה צריכה לממן אותו על ידי הלוואות, מה שמגדיל את החוב ואת תשלומי הריבית. זה יוצר מעגל קסמים שבו הגירעון מגדיל את החוב, והחוב מגדיל את הריבית. \-\-- \#\#\# 4. \*\*השפעת המלחמות על הכלכלה\*\*: \- \*\*מלחמת יום הכיפורים (1973)\*\*: המרצה ציין שגם מלחמה זו גרמה לעלייה בהוצאות הביטחון, והביאה לגירעון תקציבי גדול. \- \*\*הסכם השלום עם מצרים (1979)\*\*: לאחר הסכם זה, הוצאות הביטחון החלו לרדת, וכך גם הגירעון והחוב הציבורי. המרצה הדגיש שזה היה שינוי אקסוגני (חיצוני) שהשפיע על הכלכלה. \-\-- \#\#\# 5. \*\*השינויים במבנה ההוצאות הממשלתיות\*\*: \- \*\*הוצאות ביטחון vs. הוצאות אזרחיות\*\*: המרצה שאל מדוע לא נוצלה הירידה בהוצאות הביטחון לאחר הסכם השלום כדי להשקיע יותר בתחומים אזרחיים כמו חינוך, בריאות ותשתיות. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שבין השנים 1980 ל-2004, הוצאות הביטחון ירדו מ-24% מהתוצר ל-6%, אך ההוצאות על חינוך ובריאות לא עלו באופן משמעותי. זה מעלה שאלות על סדרי העדיפויות של הממשלה. \-\-- \#\#\# 6. \*\*המגזר הציבורי והשינויים ההיסטוריים\*\*: \- \*\*גידול במגזר הציבורי\*\*: המרצה הסביר שבתחילת המאה ה-20, המגזר הציבורי היה כ-12% מהתוצר, וכיום הוא למעלה מ-30% גם במדינות קפיטליסטיות. \- \*\*סיבות לגידול\*\*: המעבר מחברות כפריות לחברות עירוניות ותעשייתיות הביא לצורך בהתערבות ממשלתית בתחומים כמו חינוך, בריאות ורווחה. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שבעבר, אנשים למדו מקצוע מהוריהם (לדוגמה, אם האב היה חייט, הבן למד להיות חייט). היום, המדינה אחראית על החינוך כי ההורים לא יכולים ללמד את הילדים את כל מה שהם צריכים לדעת בחברה מודרנית. \-\-- \#\#\# 7. \*\*השפעות חיצוניות ופנימיות (אקסוגניות ואנדוגניות)\*\*: \- \*\*אקסוגני\*\*: שינויים חיצוניים כמו מלחמות או הסכמי שלום. לדוגמה, מלחמת ששת הימים גרמה לעלייה בהוצאות הביטחון. \- \*\*אנדוגני\*\*: שינויים פנימיים במערכת הכלכלית, כמו גידול בחוב הציבורי או עלייה בריבית. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה הסביר שהגירעון התקציבי שנוצר לאחר המלחמה הוא אנדוגני, כי הוא נוצר בתוך המערכת הכלכלית. \-\-- \#\#\# 8. \*\*השלכות על העתיד\*\*: \- \*\*חששות לגבי העתיד\*\*: המרצה הביע חשש שהממשלה תקצץ בהוצאות חיוניות כמו חינוך ובריאות כדי לממן את הוצאות הביטחון הגבוהות. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שאם הממשלה תמשיך להשקיע יותר בביטחון ופחות בחינוך, זה עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית ארוכת הטווח. \- \*\*ירידה של אנשי מקצוע\*\*: המרצה הביע חשש מירידה של רופאים ומהנדסים מהארץ, בשל המצב הביטחוני והכלכלי. \-\-- \#\#\# 9. \*\*סיכום והשוואות\*\*: \- \*\*השוואה בין תקופות\*\*: המרצה השווה בין תקופות שונות, והדגיש שהירידה בהוצאות הביטחון לאחר הסכם השלום עם מצרים לא נוצלה כדי לשפר את התחומים האזרחיים. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שבין השנים 1980 ל-2004, הוצאות הביטחון ירדו מ-24% מהתוצר ל-6%, אך ההוצאות על חינוך ובריאות לא עלו באופן משמעותי. \-\-- \#\#\# 10. \*\*השלכות חברתיות וכלכליות\*\*: \- \*\*חשיבות ההשקעה בחינוך ובריאות\*\*: המרצה הדגיש שהשקעה בתחומים אלה חיונית לצמיחה כלכלית. \- \*\*פערים חברתיים\*\*: המרצה ציין שהפערים החברתיים בישראל משפיעים על רמת החיים והצמיחה הכלכלית. \- \*\*דוגמה\*\*: המרצה ציין שאם רמת החינוך תישאר נמוכה, זה יפגע ביכולת של ישראל להתחרות בכלכלה העולמית. \-\-- \#\#\# נושאים שיכולים להיות במבחן: 1\. \*\*הגדרת מדיניות פיסקלית\*\* והוצאות הממשלה. 2\. \*\*מדוע משתמשים באחוזי תוצר\*\* למדידת הוצאות ממשלתיות. 3\. \*\*השפעת מלחמות\*\* על הכלכלה (לדוגמה, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים). 4\. \*\*השוואה בין תקופות\*\* (לפני ואחרי הסכם השלום עם מצרים). 5\. \*\*הבדל בין שינויים אקסוגניים ואנדוגניים\*\* (לדוגמה, מלחמה כשינוי אקסוגני, וגירעון תקציבי כשינוי אנדוגני). 6\. \*\*השלכות של גירעון תקציבי\*\* על החוב הציבורי והריבית. 7\. \*\*חשיבות ההשקעה בחינוך ובריאות\*\* לצמיחה כלכלית. 8\. \*\*חששות לגבי העתיד\*\* הכלכלי של ישראל, כולל ירידה של אנשי מקצוע מוכשרים. \-\-- אם יש נושאים ספציפיים שתרצה להתמקד בהם או דוגמאות נוספות, אשמח לעזור! סיכום שיעור 9: \#\#\# סיכום ההרצאה על כלכלת ישראל: ההרצאה התמקדה במדיניות הפיסקלית של ישראל, ובמיוחד בשינויים שהתרחשו מתקופת מלחמת ששת הימים (1967) ועד אמצע שנות ה-80, וכן בתהליכים שהתרחשו לאחר מכן. הנה עיקרי הדברים: \-\-- \#\#\#\# \*\*1. תקופת מלחמת ששת הימים עד אמצע שנות ה-80:\*\* \- \*\*גידול בהוצאות הממשלה:\*\* לאחר מלחמת ששת הימים חל גידול משמעותי בהוצאות הממשלה, בעיקר בשל עלייה בהוצאות הביטחון (כיבוש שטחים, מלחמת ההתשה, והשקעות בביטחון). ההוצאות הממשלתיות עלו מ-35% מהתוצר ל-75%-80% מהתוצר. \- \*\*גידול בהכנסות הממשלה:\*\* ההכנסות הממשלתיות גדלו גם הן, אך לא במידה שהספיקה לכסות את הגידול בהוצאות. רוב ההכנסות הגיעו ממיסים, אך היה גם סיוע חיצוני (בעיקר מארצות הברית). \- \*\*גירעון וחוב ציבורי:\*\* כתוצאה מכך נוצר גירעון תקציבי גדול, שהביא לגידול בחוב הציבורי. החוב הגדול הוביל לעלייה בתשלומי הריבית, שכן הממשלה נאלצה לשלם ריבית גבוהה יותר בגלל הסיכון הגובר במשק. \- \*\*אינפלציה:\*\* הממשלה מימנה חלק מהגירעון באמצעות הדפסת כסף, מה שהוביל לאינפלציה גבוהה. \-\-- \#\#\#\# \*\*2. שינויים מאמצע שנות ה-80:\*\* \- \*\*הסכם השלום עם מצרים:\*\* הסכם השלום עם מצרים הביא לירידה בהוצאות הביטחון, וכתוצאה מכך לירידה בגירעון, בחוב הציבורי ובתשלומי הריבית. \- \*\*ירידה באינפלציה:\*\* בעקבות הרפורמות הכלכליות של שנות ה-80, ירדה האינפלציה, והמשק חזר ליציבות. \- \*\*צמצום המגזר הציבורי:\*\* הממשלה צמצמה את הוצאותיה, אך לא השקיעה מספיק בתחומים כמו חינוך ובריאות. במקום זאת, היא העדיפה להוריד מיסים ולהעביר את הכסף לצריכה פרטית. \-\-- \#\#\#\# \*\*3. כללים פיסקליים:\*\* \- \*\*מגבלת גירעון:\*\* הממשלה קבעה כללים פיסקליים שמטרתם להגביל את הגירעון התקציבי. הכלל הראשון היה להגביל את הגירעון לרמה מסוימת (למשל, 5% מהתוצר). \- \*\*מגבלת גידול בהוצאות:\*\* הכלל השני היה להגביל את גידול ההוצאות הממשלתיות לאחוז מסוים מדי שנה, כדי לשמור על יציבות פיסקלית. \- \*\*השפעת הכללים:\*\* הכללים הללו הובילו לצמצום המגזר הציבורי ביחס לתוצר, אך גם לעלייה באי-שוויון, שכן הממשלה לא השקיעה מספיק בשירותים ציבוריים כמו חינוך ובריאות. \-\-- \#\#\#\# \*\*4. דיון על גודל המגזר הציבורי:\*\* \- \*\*מגזר ציבורי גדול לעומת קטן:\*\* יש ויכוח בין כלכלנים לגבי הגודל הרצוי של המגזר הציבורי. יש הטוענים שמגזר ציבורי גדול יכול לשפר את חלוקת ההכנסות ולספק שירותים ציבוריים טובים יותר (כמו חינוך ובריאות), בעוד אחרים טוענים שמגזר ציבורי קטן יותר מעודד צמיחה כלכלית ומפחית את נטל המיסים. \- \*\*מיסים ישירים לעומת עקיפים:\*\* בישראל, המיסים הישירים (כמו מס הכנסה) והעקיפים (כמו מע\"מ) נמצאים באיזון (כ-50% כל אחד), בעוד שבמדינות OECD המיסים הישירים מהווים שני שליש מההכנסות הממשלתיות. מיסים ישירים הם פרוגרסיביים (העשירים משלמים יותר), ולכן הם תורמים לצמצום אי-השוויון. \-\-- \#\#\#\# \*\*5. דוגמאות ספציפיות מההרצאה:\*\* \- \*\*גידול בהוצאות הביטחון:\*\* לאחר מלחמת ששת הימים, ההוצאות על ביטחון גדלו בכ-20% מהתוצר, מה שתרם משמעותית לגירעון. \- \*\*תשלומי ריבית:\*\* הגירעון הגדול הוביל לעלייה בתשלומי הריבית, שהגיעו לכ-8% מהתוצר. \- \*\*תמיכות ממשלתיות:\*\* הממשלה הגדילה את התמיכות למילואימניקים ולייצואנים, מה שתרם לגידול נוסף בהוצאות. \-\-- \#\#\#\# \*\*6. שאלות ותשובות:\*\* \- \*\*מדוע הממשלה לא השקיעה יותר בחינוך ובריאות?\*\* המרצה הסביר שהממשלה העדיפה להוריד מיסים ולהעביר את הכסף לצריכה פרטית, במקום להשקיע בשירותים ציבוריים. \- \*\*מה ההשפעה של מיסים על הצמיחה הכלכלית?\*\* מיסים גבוהים יכולים לפגוע בצמיחה על ידי צמצום התמריצים לעבודה ולהשקעה, אך מצד שני, מיסים יכולים לממן שירותים ציבוריים שתורמים לצמיחה (כמו חינוך ותשתיות). \-\-- \#\#\#\# \*\*7. נקודות חשובות ללמידה למבחן:\*\* \- \*\*השינויים במדיניות הפיסקלית מ-1967 עד אמצע שנות ה-80:\*\* גידול בהוצאות הביטחון, גירעון תקציבי, חוב ציבורי, ואינפלציה. \- \*\*השינויים מאמצע שנות ה-80:\*\* הסכם השלום עם מצרים, צמצום הגירעון, וירידה באינפלציה. \- \*\*הכללים הפיסקליים:\*\* מגבלת גירעון ומגבלת גידול בהוצאות. \- \*\*הוויכוח על גודל המגזר הציבורי:\*\* יתרונות וחסרונות של מגזר ציבורי גדול לעומת קטן. \- \*\*השפעת המיסים על הצמיחה ועל חלוקת ההכנסות:\*\* מיסים ישירים לעומת עקיפים, והשפעתם על אי-שוויון. \-\-- \#\#\#\# \*\*8. הרחבות על דוגמאות ספציפיות:\*\* \- \*\*גידול בהוצאות הביטחון:\*\* לאחר מלחמת ששת הימים, ישראל השקיעה משאבים רבים בשמירה על השטחים הכבושים ובמלחמת ההתשה. זה הביא לעלייה חדה בהוצאות הביטחון, שהגיעו לשיא של כ-24% מהתוצר ב-1980. \- \*\*תשלומי ריבית:\*\* החוב הציבורי הגבוה הוביל לעלייה בתשלומי הריבית, שהגיעו לכ-8% מהתוצר. זה יצר מעגל קסמים שבו הגירעון הגדיל את החוב, והחוב הגדיל את תשלומי הריבית. \- \*\*הסכם השלום עם מצרים:\*\* הסכם השלום עם מצרים ב-1979 הביא לירידה בהוצאות הביטחון, וזו תרמה לירידה בגירעון ובחוב הציבורי. \-\-- \*\*מסקנה:\*\* ההרצאה הדגישה את הקשר בין מדיניות פיסקלית, גירעון תקציבי, חוב ציבורי וצמיחה כלכלית. כמו כן, הודגש הוויכוח על גודל המגזר הציבורי והשפעתו על חלוקת ההכנסות ועל הצמיחה הכלכלית. סיכום שיעור 9: \#\#\# סיכום ההרצאה על כלכלת ישראל: ההרצאה התמקדה במספר נושאים מרכזיים בכלכלת ישראל, כולל מדיניות ציבורית, כלי מדיניות, מחזורי עסקים, צמיחה כלכלית, ושינויים מבניים במשק. הנה עיקרי הדברים: \-\-- \#\#\#\# \*\*1. מדיניות ציבורית וכלי מדיניות:\*\* \- \*\*גישות לניתוח מדיניות ציבורית:\*\* \- \*\*גישה תהליכית:\*\* מתמקדת בתהליך קבלת ההחלטות (למשל, אישור תקציב בממשלה, משרד האוצר, וועדת הכספים). \- \*\*גישה עלות-תועלת:\*\* בודקת את העלות של פרויקטים מול התועלת שלהם (למשל, בניית כביש או בית ספר). \- \*\*גישה אליטיסטית:\*\* מתמקדת בהשפעת אליטות (כלכליות, פוליטיות, תרבותיות) על המדיניות. \- \*\*גישה מוסדית:\*\* בוחנת את המוסדות המעורבים במדיניות (למשל, משרד החינוך, מנהלי בתי ספר, עיריות). \- \*\*גישה תוספתית:\*\* מתמקדת בשינויים קטנים בתקציב משנה לשנה. \- \*\*גישה רעיונית:\*\* בוחנת כיצד רעיונות משפיעים על מדיניות (למשל, השפעת תיאוריות כלכליות כמו קיינסיאניות). \- \*\*כלי מדיניות:\*\* \- \*\*הוצאה מחוץ לחוק:\*\* למשל, איסור על מכירת אלכוהול בארה\"ב בשנות ה-20. \- \*\*רגולציה:\*\* תקנות שמסדירות פעילויות שונות (למשל, דרישות רישוי לרופאים או פסיכולוגים). \- \*\*סובסידיות:\*\* תמיכה כספית למוצרים או לאנשים (למשל, סובסידיה ללחם אחיד). \- \*\*מיסוי:\*\* מיסים ישירים (כמו מס הכנסה) ומיסים עקיפים (כמו מע\"מ). \- \*\*הפרטה:\*\* מכירת חברות ממשלתיות לגורמים פרטיים. \- \*\*הלאמה:\*\* לקיחת חברות פרטיות לידי המדינה (למשל, משבר הבנקים בשנות ה-80). \-\-- \#\#\#\# \*\*2. מחזורי עסקים ומיתונים:\*\* \- \*\*גישות להסבר מחזורי עסקים:\*\* \- \*\*גישה קיינסיאנית:\*\* מיתון נגרם מירידה בביקושים. הפתרון הוא מדיניות פיסקלית מרחיבה (הגדלת הוצאות או הורדת מיסים). \- \*\*גישת מחזורי עסקים ריאליים:\*\* מיתון נגרם מזעזועים בצד ההיצע (למשל, עליית מחירי אנרגיה). הפתרון הוא שיפור הטכנולוגיה או התאמת המשק לזעזועים. \- \*\*גישת משברים פיננסיים:\*\* מיתון נגרם ממשברים פיננסיים (למשל, משבר הבנקים או משבר המשכנתאות בארה\"ב ב-2008). \- \*\*דוגמאות למיתונים בישראל:\*\* \- \*\*שנות ה-50 (צנע):\*\* המשבר נגרם מחוסר מקורות כספיים. הפתרון היה הסכם השילומים עם גרמניה. \- \*\*שנות ה-60:\*\* המשבר נגרם מסיום השקעות ממשלתיות גדולות. הפתרון היה מלחמת ששת הימים שגרמה לגידול בהוצאות הביטחון. \- \*\*שנות ה-80:\*\* המשבר נגרם מצמצום הוצאות הביטחון והאינתיפאדה הראשונה. הפתרון היה גל העלייה מברית המועצות. \- \*\*שנות ה-90:\*\* המשבר נגרם מירידה בהשקעות והתפוגגות האופטימיות לאחר רצח רבין. הפתרון היה פריחת ההייטק. \- \*\*שנות ה-2000:\*\* המשבר נגרם ממשבר ההייטק העולמי והאינתיפאדה השנייה. הפתרון היה התאוששות העולמית. \- \*\*2008-2009:\*\* המשבר נגרם ממשבר המשכנתאות בארה\"ב. ישראל נפגעה פחות בגלל מערכת בנקאית זהירה. \-\-- \#\#\#\# \*\*3. צמיחה כלכלית ושינויים מבניים:\*\* \- \*\*מדידת צמיחה:\*\* צמיחה כלכלית נמדדת בגידול בתוצר לנפש או בתוצר לעובד. \- \*\*שינויים מבניים:\*\* \- ירידה בחשיבות החקלאות ועלייה בענף השירותים. \- ירידה בתעשיית הטקסטיל ועלייה בתעשיות הכימיקלים, החשמל והאלקטרוניקה. \- \*\*פונקציית ייצור:\*\* התוצר תלוי בהון (k) ובכוח העבודה (l). ההנחות הן: \- תפוקה שולית פוחתת של עבודה והון. \- תפוקה קבועה לגודל (אם מכפילים את העבודה וההון, התוצר מוכפל). \-\-- \#\#\#\# \*\*4. שאלות לדוגמה למבחן:\*\* 1\. \*\*מה הן הגישות לניתוח מדיניות ציבורית?\*\* (תהליכית, עלות-תועלת, אליטיסטית, מוסדית, תוספתית, רעיונית). 2\. \*\*מה ההבדל בין מיסוי ישיר לעקיף?\*\* (מיסוי ישיר הוא על הכנסות, מיסוי עקיף הוא על מוצרים). 3\. \*\*מה הן הסיבות למיתון בשנות ה-50 ואיך יצאנו ממנו?\*\* (חוסר מקורות כספיים, הסכם השילומים עם גרמניה). 4\. \*\*מה הן ההנחות של פונקציית הייצור?\*\* (תפוקה שולית פוחתת, תפוקה קבועה לגודל). 5\. \*\*מה הן הגישות להסבר מחזורי עסקים?\*\* (קיינסיאנית, מחזורי עסקים ריאליים, משברים פיננסיים). \-\-- \#\#\#\# \*\*5. דוגמאות ספציפיות מההרצאה:\*\* \- \*\*סובסידיות:\*\* סובסידיה ללחם אחיד יכולה להועיל לשכבות חלשות, אך גם עשירים יכולים ליהנות ממנה. \- \*\*מיסוי עקיף:\*\* מיסים עקיפים (כמו מע\"מ) הם רגרסיביים, כי הם פוגעים יותר בשכבות החלשות. \- \*\*הפרטה:\*\* הפרטת חברות ממשלתיות נועדה לשפר את היעילות הכלכלית. \- \*\*משבר 2008:\*\* ישראל נפגעה פחות ממשבר המשכנתאות בארה\"ב בגלל מערכת בנקאית זהירה. \-\-- \#\#\#\# \*\*6. נקודות חשובות ללמידה למבחן:\*\* \- \*\*מדיניות ציבורית:\*\* גישות לניתוח מדיניות וכלי מדיניות. \- \*\*מחזורי עסקים:\*\* הסברים למיתונים ודוגמאות ממיתונים בישראל. \- \*\*צמיחה כלכלית:\*\* מדידת צמיחה, פונקציית ייצור, ושינויים מבניים במשק. \- \*\*שאלות לדוגמה:\*\* שאלות קצרות על הגישות, המיתונים, והצמיחה הכלכלית. \-\-- \*\*מסקנה:\*\* ההרצאה סקרה את הנושאים המרכזיים בכלכלת ישראל, עם דגש על מדיניות ציבורית, מחזורי עסקים, וצמיחה כלכלית. חשוב להבין את התהליכים והגישות השונות, ולא לשנן מספרים או נתונים ספציפיים. סיכום שיעור 10: \#\#\# סיכום ההרצאה על כלכלת ישראל: ההרצאה התמקדה בנושאים מרכזיים בכלכלת ישראל, כולל מדיניות ציבורית, כלי מדיניות, מחזורי עסקים, צמיחה כלכלית, ושינויים מבניים במשק. הנה עיקרי הדברים: \-\-- \#\#\#\# \*\*1. מדיניות ציבורית וכלי מדיניות:\*\* \- \*\*גישות לניתוח מדיניות ציבורית:\*\* \- \*\*גישה תהליכית:\*\* מתמקדת בתהליך קבלת ההחלטות (למשל, אישור תקציב בממשלה, משרד האוצר, וועדת הכספים). \- \*\*גישה עלות-תועלת:\*\* בודקת את העלות של פרויקטים מול התועלת שלהם (למשל, בניית כביש או בית ספר). \- \*\*גישה אליטיסטית:\*\* מתמקדת בהשפעת אליטות (כלכליות, פוליטיות, תרבותיות) על המדיניות. \- \*\*גישה מוסדית:\*\* בוחנת את המוסדות המעורבים במדיניות (למשל, משרד החינוך, מנהלי בתי ספר, עיריות). \- \*\*גישה תוספתית:\*\* מתמקדת בשינויים קטנים בתקציב משנה לשנה. \- \*\*גישה רעיונית:\*\* בוחנת כיצד רעיונות משפיעים על מדיניות (למשל, השפעת תיאוריות כלכליות כמו קיינסיאניות). \- \*\*כלי מדיניות:\*\* \- \*\*הוצאה מחוץ לחוק:\*\* למשל, איסור על מכירת אלכוהול בארה\"ב בשנות ה-20. \- \*\*רגולציה:\*\* תקנות שמסדירות פעילויות שונות (למשל, דרישות רישוי לרופאים או פסיכולוגים). \- \*\*סובסידיות:\*\* תמיכה כספית למוצרים או לאנשים (למשל, סובסידיה ללחם אחיד). \- \*\*מיסוי:\*\* מיסים ישירים (כמו מס הכנסה) ומיסים עקיפים (כמו מע\"מ). \- \*\*הפרטה:\*\* מכירת חברות ממשלתיות לגורמים פרטיים. \- \*\*הלאמה:\*\* לקיחת חברות פרטיות לידי המדינה (למשל, משבר הבנקים בשנות ה-80). \-\-- \#\#\#\# \*\*2. מחזורי עסקים ומיתונים:\*\* \- \*\*גישות להסבר מחזורי עסקים:\*\* \- \*\*גישה קיינסיאנית:\*\* מיתון נגרם מירידה בביקושים. הפתרון הוא מדיניות פיסקלית מרחיבה (הגדלת הוצאות או הורדת מיסים). \- \*\*גישת מחזורי עסקים ריאליים:\*\* מיתון נגרם מזעזועים בצד ההיצע (למשל, עליית מחירי אנרגיה). הפתרון הוא שיפור הטכנולוגיה או התאמת המשק לזעזועים. \- \*\*גישת משברים פיננסיים:\*\* מיתון נגרם ממשברים פיננסיים (למשל, משבר הבנקים או משבר המשכנתאות בארה\"ב ב-2008). \- \*\*דוגמאות למיתונים בישראל:\*\* \- \*\*שנות ה-50 (צנע):\*\* המשבר נגרם מחוסר מקורות כספיים. הפתרון היה הסכם השילומים עם גרמניה. \- \*\*שנות ה-60:\*\* המשבר נגרם מסיום השקעות ממשלתיות גדולות. הפתרון היה מלחמת ששת הימים שגרמה לגידול בהוצאות הביטחון. \- \*\*שנות ה-80:\*\* המשבר נגרם מצמצום הוצאות הביטחון והאינתיפאדה הראשונה. הפתרון היה גל העלייה מברית המועצות. \- \*\*שנות ה-90:\*\* המשבר נגרם מירידה בהשקעות והתפוגגות האופטימיות לאחר רצח רבין. הפתרון היה פריחת ההייטק. \- \*\*שנות ה-2000:\*\* המשבר נגרם ממשבר ההייטק העולמי והאינתיפאדה השנייה. הפתרון היה התאוששות העולמית. \- \*\*2008-2009:\*\* המשבר נגרם ממשבר המשכנתאות בארה\"ב. ישראל נפגעה פחות בגלל מערכת בנקאית זהירה. \-\-- \#\#\#\# \*\*3. צמיחה כלכלית ושינויים מבניים:\*\* \- \*\*מדידת צמיחה:\*\* צמיחה כלכלית נמדדת בגידול בתוצר לנפש או בתוצר לעובד. \- \*\*שינויים מבניים:\*\* \- ירידה בחשיבות החקלאות ועלייה בענף השירותים. \- ירידה בתעשיית הטקסטיל ועלייה בתעשיות הכימיקלים, החשמל והאלקטרוניקה. \- \*\*פונקציית ייצור:\*\* התוצר תלוי בהון (k) ובכוח העבודה (l). ההנחות הן: \- תפוקה שולית פוחתת של עבודה והון. \- תפוקה קבועה לגודל (אם מכפילים את העבודה וההון, התוצר מוכפל). \-\-- \#\#\#\# \*\*4. שאלות לדוגמה למבחן:\*\* 1\. \*\*מה הן הגישות לניתוח מדיניות ציבורית?\*\* (תהליכית, עלות-תועלת, אליטיסטית, מוסדית, תוספתית, רעיונית). 2\. \*\*מה ההבדל בין מיסוי ישיר לעקיף?\*\* (מיסוי ישיר הוא על הכנסות, מיסוי עקיף הוא על מוצרים). 3\. \*\*מה הן הסיבות למיתון בשנות ה-50 ואיך יצאנו ממנו?\*\* (חוסר מקורות כספיים, הסכם השילומים עם גרמניה). 4\. \*\*מה הן ההנחות של פונקציית הייצור?\*\* (תפוקה שולית פוחתת, תפוקה קבועה לגודל). 5\. \*\*מה הן הגישות להסבר מחזורי עסקים?\*\* (קיינסיאנית, מחזורי עסקים ריאליים, משברים פיננסיים). \-\-- \#\#\#\# \*\*5. דוגמאות ספציפיות מההרצאה:\*\* \- \*\*סובסידיות:\*\* סובסידיה ללחם אחיד יכולה להועיל לשכבות חלשות, אך גם עשירים יכולים ליהנות ממנה. \- \*\*מיסוי עקיף:\*\* מיסים עקיפים (כמו מע\"מ) הם רגרסיביים, כי הם פוגעים יותר בשכבות החלשות. \- \*\*הפרטה:\*\* הפרטת חברות ממשלתיות נועדה לשפר את היעילות הכלכלית. \- \*\*משבר 2008:\*\* ישראל נפגעה פחות ממשבר המשכנתאות בארה\"ב בגלל מערכת בנקאית זהירה. \-\-- \#\#\#\# \*\*6. נקודות חשובות ללמידה למבחן:\*\* \- \*\*מדיניות ציבורית:\*\* גישות לניתוח מדיניות וכלי מדיניות. \- \*\*מחזורי עסקים:\*\* הסברים למיתונים ודוגמאות ממיתונים בישראל. \- \*\*צמיחה כלכלית:\*\* מדידת צמיחה, פונקציית ייצור, ושינויים מבניים במשק. \- \*\*שאלות לדוגמה:\*\* שאלות קצרות על הגישות, המיתונים, והצמיחה הכלכלית. \-\-- \*\*מסקנה:\*\* ההרצאה סקרה את הנושאים המרכזיים בכלכלת ישראל, עם דגש על מדיניות ציבורית, מחזורי עסקים, וצמיחה כלכלית. חשוב להבין את התהליכים והגישות השונות, ולא לשנן מספרים או נתונים ספציפיים. \\ \#\#\# סיכום החומר מהשיעור האחרון לפני המבחן בכלכלת ישראל: השיעור האחרון לפני המבחן התמקד בעיקר בחזרה על החומר ובהכנה למבחן. המרצה דיבר על הנושאים הבאים ועל שאלות אפשריות שיופיעו במבחן. הנה סיכום של הנושאים המרכזיים והדוגמאות שהמרצה הביא: \-\-- \#\#\# 1. \*\*פונקציית הייצור וההנחות שלה:\*\* \- \*\*הנחות פונקציית הייצור:\*\* 1\. \*\*תפוקה שולית פוחתת של עבודה\*\*: ככל שמגדילים את כמות העבודה (עובדים), התפוקה השולית של כל עובד נוסף פוחתת. 2\. \*\*תפוקה שולית פוחתת של הון\*\*: ככל שמגדילים את כמות ההון, התפוקה השולית של כל יחידת הון נוספת פוחתת. 3\. \*\*תפוקה קבועה לגודל\*\*: אם מכפילים את כמות העבודה וההון, התפוקה תוכפל גם היא. \- \*\*דוגמה\*\*: אם מכפילים את כמות העובדים וההון, התפוקה תגדל פי שניים (תפוקה קבועה לגודל). \-\-- \#\#\# 2. \*\*גידול במספר העובדים והשפעתו על התוצר לעובד:\*\* \- \*\*שאלה לדוגמה\*\*: האם גידול במספר העובדים יכול להגדיל את התוצר לעובד? \- \*\*תשובה\*\*: לא, כי התפוקה השולית של כל עובד נוסף פוחתת, ולכן הממוצע יורד. גידול בתוצר לעובד יכול להתרחש רק אם יש שיפור בפריון העבודה או בטכנולוגיה. \-\-- \#\#\# 3. \*\*שינויים במבנה הענפים בישראל:\*\* \- \*\*דוגמאות לשינויים במבנה הענפים:\*\* \- \*\*חקלאות\*\*: ירדה בחשיבותה. \- \*\*שירותים\*\*: עלה בחשיבותו. \- \*\*תעשייה\*\*: ענפים כמו טקסטיל ירדו, בעוד שענפים כמו חשמל, אלקטרוניקה וכימיקלים עלו. \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: תאר את השינויים במבנה הענפים בישראל. \-\-- \#\#\# 4. \*\*גורמי הצמיחה הכלכלית:\*\* \- \*\*שני הסברים עיקריים לצמיחה:\*\* 1\. \*\*גידול בכמות ההון לעובד\*\*: יותר הון (מכונות, ציוד) לכל עובד מעלה את הפריון. 2\. \*\*פריון הייצור הכולל (TFP - Total Factor Productivity)\*\*: שיפור בטכנולוגיה או בהון האנושי שמעלה את הפריון מעבר לגידול בעבודה ובהון. \- \*\*דוגמה\*\*: אם העבודה גדלה ב-20% וההון ב-30%, אך התוצר גדל ב-27.5%, יש פער של 5% שמסביר הפריון הכולל (שיפור בטכנולוגיה או בהון האנושי). \-\-- \#\#\# 5. \*\*השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים:\*\* \- \*\*השפעות חיצוניות חיוביות\*\*: לדוגמה, חינוך -- השכלה גבוהה של אדם אחד משפיעה לטובה על החברה כולה. \- \*\*מוצרים ציבוריים\*\*: מוצרים כמו ביטחון או משטרה, שצריכתם על ידי אדם אחד לא מונעת מאחרים לצרוך אותם (לא מתחרים). \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: מה ההבדל בין מוצר ציבורי למוצר פרטי? \-\-- \#\#\# 6. \*\*מדיניות כלכלית וכלי מדיניות:\*\* \- \*\*כלי מדיניות\*\*: רגולציה, סובסידיות, מיסוי, הפרטה. \- \*\*דוגמה לסובסידיה\*\*: סובסידיה לחינוך -- המדינה מסבסדת את עלות הלימודים כדי לעודד השכלה. \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: תאר כלי מדיניות אחד והסבר כיצד הוא משפיע על הכלכלה. \-\-- \#\#\# 7. \*\*מחזורי עסקים:\*\* \- \*\*מחזורי עסקים\*\*: תקופות של צמיחה ומיתון בכלכלה. \- \*\*דוגמה\*\*: המשבר הכלכלי של 2008 (מיתון) וההתאוששות שאחריו (צמיחה). \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: תאר שני מחזורי עסקים והסבר את הגורמים להם. \-\-- \#\#\# 8. \*\*גישות לניתוח מדיניות:\*\* \- \*\*גישות לניתוח מדיניות\*\*: גישת האליטות, גישת המוסדות, גישת הרעיונות. \- \*\*דוגמה\*\*: גישת המוסדות מתמקדת בתפקיד המוסדות (כמו משרד האוצר או בנק ישראל) בעיצוב המדיניות. \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: תאר גישה אחת לניתוח מדיניות והסבר אותה. \-\-- \#\#\# 9. \*\*הוצאות ציבוריות וגירעון:\*\* \- \*\*גורמים לעלייה בהוצאות הציבוריות\*\*: ביטחון (לאחר מלחמת ששת הימים), ריבית על החוב, תמיכות. \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: מדוע עלו ההוצאות הציבוריות בישראל מאמצע שנות ה-60 עד אמצע שנות ה-80? \-\-- \#\#\# 10. \*\*מיסוי פרוגרסיבי ורגרסיבי:\*\* \- \*\*מיסוי פרוגרסיבי\*\*: שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה (לדוגמה, מס הכנסה). \- \*\*מיסוי רגרסיבי\*\*: שיעור המס יורד ככל שההכנסה עולה (לדוגמה, מס ערך מוסף). \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: מה ההבדל בין מס פרוגרסיבי למס רגרסיבי? \-\-- \#\#\# 11. \*\*השפעת הגירה על הצמיחה:\*\* \- \*\*אפקט קוזנץ\*\*: הגירה משפיעה על הצמיחה דרך שיפור בהון האנושי. עולים חדשים משפרים את כישוריהם עם הזמן ותורמים לכלכלה. \- \*\*דוגמה\*\*: העלייה מברית המועצות בשנות ה-90 תרמה לשיפור ההון האנושי בישראל. \-\-- \#\#\# 12. \*\*פריון הייצור הכולל (TFP):\*\* \- \*\*פריון הייצור הכולל\*\*: הגידול בתוצר מעבר לגידול בעבודה ובהון. זה כולל שיפור בטכנולוגיה ובהון האנושי. \- \*\*שאלה אפשרית\*\*: מהו פריון הייצור הכולל וכיצד הוא מסביר את הצמיחה הכלכלית? \-\-- \#\#\# שאלות לדוגמה שהוזכרו בשיעור: 1\. \*\*מה ההנחות של פונקציית הייצור?\*\* 2\. \*\*האם גידול במספר העובדים יכול להגדיל את התוצר לעובד?\*\* 3\. \*\*תאר את השינויים במבנה הענפים בישראל.\*\* 4\. \*\*מה ההבדל בין מוצר ציבורי למוצר פרטי?\*\* 5\. \*\*תאר כלי מדיניות אחד והסבר כיצד הוא משפיע על הכלכלה.\*\* 6\. \*\*מה ההבדל בין מס פרוגרסיבי למס רגרסיבי?\*\* \-\-- \#\#\# טיפים למבחן: \- \*\*לא צריך לזכור מספרים\*\*: המבחן יתמקד בהבנה של מושגים ותהליכים, לא בזכירת נתונים ספציפיים. \- \*\*דוגמאות מהכיתה\*\*: השתמש בדוגמאות שהמרצה הביא בשיעורים (כמו העלייה מרוסיה, הסכם השילומים עם גרמניה, או השינויים בענפי המשק). \- \*\*התמקדות בנושאים מרכזיים\*\*: פונקציית הייצור, גורמי צמיחה, השפעות חיצוניות, מדיניות כלכלית, ומחזורי עסקים. בהצלחה במבחן! כמובן! אפרט לך יותר על כל אחד מהנושאים המרכזיים שהועלו בשיעור, ואספק הסברים נוספים ודוגמאות כדי לעזור לך להבין את החומר לעומק. הנה פירוט מורחב: \-\-- \#\#\# 1. \*\*פונקציית הייצור וההנחות שלה:\*\* \- \*\*פונקציית ייצור\*\* היא מודל מתמטי שמתאר את הקשר בין תשומות (עבודה והון) לבין תפוקה (תוצר). \- \*\*הנחות פונקציית הייצור:\*\* 1\. \*\*תפוקה שולית פוחתת\*\*: ככל שמגדילים את כמות העבודה (עובדים) או ההון (מכונות), התפוקה השולית של כל יחידה נוספת פוחתת. לדוגמה, אם יש לך מפעל עם 10 עובדים והוספת עובד אחד, התפוקה תעלה, אבל אם תוסיף עוד 10 עובדים, התפוקה הנוספת של כל עובד תהיה קטנה יותר. 2\. \*\*תפוקה קבועה לגודל\*\*: אם מכפילים את כמות העבודה וההון, התפוקה תכפיל את עצמה גם היא. לדוגמה, אם יש לך 10 עובדים ו-10 מכונות ומייצרים 100 יחידות, אז עם 20 עובדים ו-20 מכונות תייצר 200 יחידות. \- \*\*דוגמה\*\*: אם במפעל יש 10 עובדים ו-10 מכונות ומייצרים 100 מוצרים, אז עם 20 עובדים ו-20 מכונות ייצרו 200 מוצרים (תפוקה קבועה לגודל). \-\-- \#\#\# 2. \*\*גידול במספר העובדים והשפעתו על התוצר לעובד:\*\* \- \*\*תוצר לעובד\*\* הוא מדד לפריון העבודה -- כמה כל עובד מייצר בממוצע. \- \*\*גידול במספר העובדים\*\*: אם מוסיפים יותר עובדים ללא הוספת הון (מכונות, טכנולוגיה), התפוקה השולית של כל עובד נוסף פוחתת, ולכן התוצר הממוצע לעובד יורד. \- \*\*דוגמה\*\*: אם במפעל יש 10 עובדים שמייצרים 100 מוצרים (10 מוצרים לעובד), והוספת עוד 10 עובדים ללא הוספת מכונות, ייתכן שייצרו רק 150 מוצרים (7.5 מוצרים לעובד). \-\-- \#\#\# 3. \*\*שינויים במבנה הענפים בישראל:\*\* \- \*\*חקלאות\*\*: ירדה בחשיבותה עקב מעבר לכלכלה מתועשת ומודרנית. בשנות ה-50 וה-60 החקלאות הייתה מרכיב מרכזי, אך כיום היא מהווה אחוז קטן מהתוצר. \- \*\*שירותים\*\*: עלה בחשיבותו, במיוחד ענפים כמו טכנולוגיה, פיננסים ותיירות. \- \*\*תעשייה\*\*: ענפים מסורתיים כמו טקסטיל ירדו, בעוד שענפים כמו היי-טק, אלקטרוניקה וכימיקלים עלו. \- \*\*דוגמה\*\*: בשנות ה-90, עם העלייה מברית המועצות, חל גידול בענפי ההיי-טק והטכנולוגיה. \-\-- \#\#\# 4. \*\*גורמי הצמיחה הכלכלית:\*\* \- \*\*גידול בכמות ההון לעובד\*\*: יותר מכונות וציוד לכל עובד מעלים את הפריון. \- \*\*פריון הייצור הכולל (TFP)\*\*: שיפור בטכנולוגיה או בהון האנושי שמעלה את הפריון מעבר לגידול בעבודה ובהון. \- \*\*דוגמה\*\*: אם העבודה גדלה ב-20% וההון ב-30%, אך התוצר גדל ב-27.5%, יש פער של 5% שמסביר הפריון הכולל (שיפור בטכנולוגיה או בהון האנושי). \-\-- \#\#\# 5. \*\*השפעות חיצוניות ומוצרים ציבוריים:\*\* \- \*\*השפעות חיצוניות חיוביות\*\*: פעולות של אדם אחד שמשפיעות לטובה על אחרים. לדוגמה, חינוך -- השכלה גבוהה של אדם אחד משפיעה לטובה על החברה כולה. \- \*\*מוצרים ציבוריים\*\*: מוצרים שצריכתם על ידי אדם אחד לא מונעת מאחרים לצרוך אותם (לא מתחרים). לדוגמה, ביטחון לאומי או תאורת רחוב. \- \*\*דוגמה\*\*: אם המדינה משקיעה בחינוך, זה משפיע לטובה על כל החברה כי אנשים משכילים תורמים יותר לכלכלה. \-\-- \#\#\# 6. \*\*מדיניות כלכלית וכלי מדיניות:\*\* \- \*\*רגולציה\*\*: כללים ותקנות שמטרתם לפקח על פעילות כלכלית. לדוגמה, רגולציה על בנקים כדי למנוע משברים פיננסיים. \- \*\*סובסידיות\*\*: תמיכה כספית של המדינה בענפים מסוימים. לדוגמה, סובסידיות לחקלאות כדי לעודד ייצור מקומי. \- \*\*מיסוי\*\*: גביית מסים כדי לממן שירותים ציבוריים. לדוגמה, מס הכנסה פרוגרסיבי שבו העשירים משלמים יותר. \- \*\*הפרטה\*\*: מכירת נכסים ציבוריים למגזר הפרטי. לדוגמה, הפרטת חברות ממשלתיות כמו בזק. \-\-- \#\#\# 7. \*\*מחזורי עסקים:\*\* \- \*\*מחזורי עסקים\*\*: תקופות של צמיחה ומיתון בכלכלה. \- \*\*דוגמה\*\*: המשבר הכלכלי של 2008 (מיתון) וההתאוששות שאחריו (צמיחה). \- \*\*גורמים למחזורי עסקים\*\*: שינויים בביקוש, משברים פיננסיים, שינויים טכנולוגיים. \-\-- \#\#\# 8. \*\*גישות לניתוח מדיניות:\*\* \- \*\*גישת האליטות\*\*: האליטות (פוליטיות, כלכליות) הן שמעצבות את המדיניות. \- \*\*גישת המוסדות\*\*: המוסדות (כמו משרד האוצר או בנק ישראל) הם שמעצבים את המדיניות. \- \*\*גישת הרעיונות\*\*: רעיונות חדשים (כמו כלכלה ירוקה) משפיעים על המדינ