מבוא למערכת המשפט הישראלית - PDF

‫מבוא למערכת המשפט‬ ‫הישראלית‬ ‫עו"ד רעות כהן‬ ‫שנה"ל תשפה‬  ‫מהו המשפט?‬ ‫מבלי לבדוק בגוגל‪ ,‬כתבו על דף ‪ /‬במחשב הסבר‬ ‫קצר (‪ 3-2‬שורות) עבור ילד בן ‪ 10‬לגבי מהו‬ ‫המשפט ‪ /‬מהי מערכת משפטית‪.‬‬  ‫הגדרת המשפט‬ ‫המשפט הוא מערכת פורמ...

‫מבוא למערכת המשפט‬ ‫הישראלית‬ ‫עו"ד רעות כהן‬ ‫שנה"ל תשפה‬  ‫מהו המשפט?‬ ‫מבלי לבדוק בגוגל‪ ,‬כתבו על דף ‪ /‬במחשב הסבר‬ ‫קצר (‪ 3-2‬שורות) עבור ילד בן ‪ 10‬לגבי מהו‬ ‫המשפט ‪ /‬מהי מערכת משפטית‪.‬‬  ‫הגדרת המשפט‬ ‫המשפט הוא מערכת פורמלית של כללים וחוקים‪ ,‬המנוסחת על‪-‬ידי חברת אנשים‬ ‫מסויימת‪ ,‬המוכרת ונאכפת על ידי השלטון ומטרתה להסדיר את ההתנהגות האנושית‬ ‫באותה חברה‪.‬מערכת זו כוללת חוקים כתובים‪ ,‬פסקי דין‪ ,‬נהלים ותקנות‪ ,‬ועקרונות‬ ‫משפטיים כלליים‪.‬‬ ‫המשפט מכווין וממשטר התנהגות‪ ,‬מגדיר מה מותר ומה אסור‪ ,‬מגדיר זכויות וחובות של‬ ‫פרטים וגופים‪ ,‬הליכים לפתרון סכסוכים‪ ,‬ועונשים על הפרת החוק‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬מערכת זו כוללת‪:‬‬ ‫חוקים כתובים‬ ‫פסקי דין‬ ‫חקיקה רשמית המהווה את הבסיס‬ ‫תקדימים משפטיים המשפיעים על‬ ‫למערכת המשפט‪(.‬ומה עם חוקה?)‬ ‫פרשנות החוק‬ ‫נהלים ותקנות‬ ‫עקרונות משפטיים‬ ‫כללים כלליים המנחים את מערכת‬ ‫הוראות מפורטות ליישום החוקים‬ ‫המשפט (תקדים מחייב‪ ,‬פרשנות‪,‬‬ ‫היקש‪ ,‬מנהג)‬  ‫תרגיל‪ :‬דמיינו חברה ללא מערכת משפט וללא חוקים‪.‬‬ ‫מה יקרה בעולם כזה במקרה של תאונת דרכים? איך אותה‬ ‫חברה הייתה מתמודדת עם מקרה כזה?‬ ‫מהם תפקידי‬ ‫‪ ‬אם כן מה הם תפקידי המשפט?‬ ‫המשפט?‬ ‫ יצירת וודאות‬ ‫הכוונת התנהגות‬ ‫ ‬ ‫ יישוב סכסוכים‬ ‫שמירה על הסדר החברתי‬ ‫ ‬ ‫לענפי משפט שונים‪ ,‬תפקידים נוספים‬ ‫ ‬  ‫האם תפקיד המשפט הוא גם להגן על זכויות אדם?‬ ‫ רוב המערכות המשפטיות הקדומות עסקו בהגנה על רכוש‪ ,‬הסדרת יחסי מסחר‪,‬‬ ‫וענישה על עבירות‬ ‫ רעיון "זכויות האדם" כפי שאנו מכירים אותו הוא יחסית מודרני‬ ‫ יש מערכות משפט שלא שמות דגש על זכויות אדם או שמערכת המשפט שלהן‬ ‫מהם תפקידי‬ ‫משרתת בעיקר את השלטון‪.‬‬ ‫המשפט?‬ ‫ המשפט יכול לשמש גם ככלי לדיכוי זכויות‪.‬‬ ‫‪ ‬המצב בישראל‪:‬‬ ‫ בישראל יש הגנה על זכויות אדם‬ ‫ ההגנה באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות‪ ,‬חוקי היסוד‪ ,‬ופסיקת בית המשפט‬ ‫ אפשר להתווכח האם זו בחירה ערכית של חברה מסויימת או "טבעו" של המשפט‬  ‫‪ ‬כיום‪ ,‬התפיסה המערבית הרווחת היא שהמשפט הוא יצירה אנושית‪-‬‬ ‫חברתית‬ ‫‪ o‬התפקידים שאנו מייחסים לו משקפים תפיסות חברתיות ותרבותיות‬ ‫‪ o‬המשפט יכול להשתנות בין חברות שונות ובין תקופות שונות‬ ‫מהם תפקידי‬ ‫המשפט?‬ ‫‪ ‬דוגמאות‪:‬‬ ‫‪ o‬בחברות מסוימות המשפט שימש בעיקר לביסוס כוח דתי‬ ‫‪ o‬במשטרים טוטליטריים המשפט משמש ככלי שליטה‬ ‫‪ o‬בחברות שבטיות המשפט יכול להתמקד בשימור המסורת‬  ‫‪ ‬האם יש חפיפה בין משפט למוסר?‬ ‫ המשפט הוא מערכת כללים פורמלית ומחייבת‪ ,‬הנאכפת‬ ‫על ידי המדינה ואחידה לכל החברה‪.‬‬ ‫משפט לעומת מוסר‬ ‫ לעומת זאת‪ ,‬המוסר הוא מערכת ערכים וכללי התנהגות‬ ‫לא פורמליים‪ ,‬הנאכפת על ידי מצפון אישי וסנקציות‬ ‫חברתיות‪ ,‬ויכולה להשתנות בין קבוצות ופרטים בחברה‪.‬‬ ‫ יכולה להיות חפיפה בין השניים אך היא לא הכרחית‪.‬‬ ‫מבוא למערכת המשפט‬ ‫הישראלית‬ ‫שיעור ‪ – 2‬ההיסטוריה‬ ‫של מערכת המשפט‬ ‫הישראלית‬ ‫עו"ד רעות כהן‬ ‫שנה"ל תשפה‬ ‫למה ללמוד את ההיסטוריה של מערכת המשפט?‬  ‫ההיסטוריה מלמדת‪:‬‬ ‫ איך הגענו לכאן?‬ ‫ במה בחרנו ולא בחרנו?‬ ‫תפקיד‬ ‫תפקיד‬ ‫הסברי‬ ‫ביקורתי‬  ‫ תפקיד הסברי של‪:‬‬ ‫ תהליכי שינוי והתפתחות במשפט של‪:‬‬ ‫ כללים משפטיים‬ ‫ דברי חקיקה‬ ‫ מוסדות משפטיים‬ ‫ שחקנים משפטיים‬ ‫ ההקשר הרחב של התפתחויות משפטיות‬ ‫ מיקום בהקשר של תהליכים מקומיים – פוליטיים‪ ,‬תרבותיים‪,‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים וכד'‬ ‫ הציונות‪ ,‬מדינת הרווחה הישראלית‪ ,‬אינדיבידואליזם‪,‬‬ ‫קפיטליזם‪ ,‬זכויות אדם‬ ‫ מיקום בהקשר של תהליכים‪ ,‬גלובליים‬ ‫ חילופי אימפריות‪ ,‬מלחמות עולם‪ ,‬נאו‪-‬ליברליזם‪ ,‬גלובליזציה‪,‬‬ ‫מגפות‬  ‫ תפקיד ביקורתי‪:‬‬ ‫ חשיפת פערים וצמתי בחירה‬ ‫ חשיפה של ריבוי נרטיבים‬ ‫ השפעות תרבותיות ואידאולוגיות‬ ‫ חשיפת יחסי כוחות במשפט‬ ‫ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של המשפט הישראלי‬ ‫הקמת‬ ‫המנדט‬ ‫התקופה‬ ‫המדינה‬ ‫הבריטי‬ ‫העות'מנית‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪1517‬‬ ‫המשפט בארץ ישראל בתקופה העותומנית‬ ‫התקופה‬ ‫העות'מנית‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪1517‬‬  ‫המשפט בארץ ישראל בתקופה העותומנית‬ ‫מאפיינים עיקריים של שיטת המשפט העותומנית‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק כללי שרעי‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכות דינים מקבילות‪.‬‬ ‫עד אמצע המאה ה‪:19-‬‬ ‫‪ ‬מודרניזציה במאה ה‪:19-‬‬ ‫ מערכת השיפוט המרכזית‪ :‬מערכת מוסלמית‪-‬דתית‪.‬‬ ‫קודיפקציה‪ :‬המג'לה‪.‬‬ ‫פעלה באמצעות קאדי מקומי‪.‬‬ ‫ מערכת משפט "חלשה" מבחינת תחומי ומידת‬ ‫מעורבותה בחיי הנתינים‪.‬‬ ‫ מערכת פלורליסטית ומבוזרת – מאפשרת למערכות‬ ‫דינים שונות להתקיים במקביל‪.‬‬ ‫התקופה‬ ‫העות'מנית‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪1517‬‬  ‫המשפט בארץ ישראל בתקופה העותומנית‬ ‫מאמצע המאה התשע‪-‬עשרה‪:‬‬ ‫‪ ‬חוק כללי שרעי‪.‬‬ ‫תהליכי מודרניזציה‪ ,‬בהשראת הקונטיננט‪:‬‬ ‫‪ ‬מערכות דינים מקבילות‪.‬‬ ‫ הקודקס העיקרי ‪ -‬המג'לה‪ :‬הקודקס המשפטי‬ ‫‪ ‬מודרניזציה במאה ה‪:19-‬‬ ‫האזרחי‪.‬‬ ‫קודיפקציה‪ :‬המג'לה‪.‬‬ ‫ נערכה ופורסמה בשנים ‪ 1869-1877‬על פי‬ ‫מודלים של קודיפיקציה קונטיננטאלית‪.‬‬ ‫ קודקס רחב היקף‪ :‬המג'לה הכילה ‪ 1851‬סעיפים‬ ‫ב‪ 16-‬כרכים נפרדים ונועדה להסדיר את היחסים‬ ‫שבין הפרטים הנתונים לשלטון העותומאני‪.‬‬ ‫ קודקסים נוספים בנושאים ספציפיים‪.‬למשל‪ :‬הקודקס‬ ‫התקופה‬ ‫הפלילי (‪.)1859‬‬ ‫העות'מנית‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪1517‬‬ ‫השפעת התקופה העותומנית על המשפט הישראלי‬ ‫ משפחה‪ :‬מערכת של בתי דין דתיים נפרדים לפי הקבוצות הדתיות השונות‪:‬‬ ‫מכריעים בענייני המעמד האישי על פי הדין הדתי – ענייני נישואים‪ ,‬גירושין‪ ,‬ירושה‪,‬‬ ‫אפוטרופסות ואימוץ‪.‬‬ ‫ביניהם‪:‬‬ ‫בתי הדין הרבניים – פוסקים על פי ההלכה היהודית והמשפט העברי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪ -‬בתי הדין השרעיים – פוסקים על פי הדין הדתי המוסלמי‪.‬‬ ‫‪ -‬בתי דין של העדה הדרוזית‪.‬‬ ‫‪ -‬בתי דין של העדות הנוצריות המוכרות בישראל‪.‬‬ ‫קרקעות – שיטת רישום הקרקעות (ה"טאבו");‬ ‫ ‬ ‫ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של המשפט הישראלי‬ ‫המנדט‬ ‫הבריטי‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של המשפט הישראלי‬ ‫‪ – 1917‬החלת שלטון צבאי‬ ‫‪ :1922 ‬דבר המלך‬ ‫בריטי בשטחי פלשתינה‪-‬א"י‪.‬‬ ‫במועצתו; סימן ‪ 46‬לדבר‬ ‫לאחר כיבוש השטח ע"י גנרל‬ ‫‪( 29.11.1947‬כ"ט בנובמבר) –‬ ‫המלך‪" :‬צינור קליטה"‪.‬‬ ‫האו"ם מצביע ברוב קולות על‬ ‫אלנבי‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליך אנגליפיקציה‪.‬‬ ‫הפסקת המנדט‪.‬‬ ‫‪ – 1920‬השלטון הצבאי מוחלף‬ ‫מאי ‪ 1948‬הבריטים עוזבים‬ ‫בממשל אזרחי בריטי‪.‬הנציב‬ ‫סופית ובן גוריון מכריז על‬ ‫העליון הראשון‪ ,‬הרברט סמואל‪,‬‬ ‫הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מקים ממשלה‪.‬‬ ‫‪ – 1922‬הענקת המנדט האזרחי‬ ‫המנדט‬ ‫לממשלת בריטניה לשלוט על‬ ‫הבריטי‬ ‫המדינה על ידי חבר הלאומים‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫המשפט בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי‬ ‫מבנה השיטה המשפטית בתקופת המנדט הבריטי הוגדר בסימן ‪ 46‬לדבר‬ ‫המלך במועצתו (‪ ,)1922‬לפיו‪:‬‬ ‫"בתי המשפט האזרחיים ישפטו בהתאם לחוק העותומני שהיה נוהג‬ ‫בפלשתינה (א"י) ביום ‪ 1‬נובמבר ‪ ,1914‬ובהתאם לאותם החוקים העותומניים‬ ‫המאוחרים שהוכרז עליהם או שיוכרז עליהם במודעה רשמית כעל חוקים בני‬ ‫תוקף‪ ,‬ובהתאם לאותם דברי מלך במועצה והפקודות והתקנות האלה ובמקרים‬ ‫שאלה לא יהיו נוהגים לגבם‪ ,‬ישפטו בתי המשפט בהתאם ליסודות המשפט‬ ‫המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה‪"...‬‬ ‫"בתנאי שהחוק המקובל ועיקרי הצדק המוזכרים להם יהיו תמיד נוהגים‬ ‫בפלשתינה (א"י) רק במידה שתנאי פלשתינה (א"י) ותנאי תושביה וגבולות‬ ‫שיפוטו של הוד מלכותו ירשו זאת‪ ,‬ובתחשב באותן ההגבלות שתנאי המקום‬ ‫יחייבו אותן‪".‬‬ ‫המשפט בארץ ישראל בתקופת השלטון הבריטי‬ ‫מבנה השיטה המשפטית בתקופת המנדט הבריטי (כפי שהוגדר‬ ‫בסימן ‪ 46‬לדבר המלך) כלל שלושה נדבכים‪:‬‬ ‫‪ (1‬הותרת הדין העותומאני על כנו‪.‬‬ ‫‪ (2‬החלת דברי חקיקה בריטיים חדשים באופן הדרגתי‪" :‬דבר המלך‬ ‫במועצתו"‪ :‬הוראות היוצאות מטעם בית המלוכה והממשלה‬ ‫הבריטית‬ ‫‪ (3‬פקודות שהוצאו מטעם הנציב העליון (נציג בית המלוכה המושל‬ ‫בשטח בפועל)‬ ‫‪ (4‬דין שיורי‪ :‬בנושאים שלא הוסדרו על ידי הדין העותומאני או דברי‬ ‫חקיקה בריטיים‪ ,‬יכריעו בתי משפט על פי עקרונות המשפט המקובל‬ ‫ודיני היושר הבריטיים ‪ - -‬בכפוף ל"תנאי הארץ ולתושביה"‬  ‫השפעת תקופת המנדט הבריטי על המשפט הישראלי‬ ‫‪.1‬מבנה השיטה הישראלית – חלק ניכר מההיבטים המהותיים‪,‬‬ ‫הפרוצדוראליים והמוסדיים של המשפט המקובל אומצו על ידי המשפט‬ ‫הישראלי‪.‬למשל‪:‬‬ ‫‪ o‬עקרון התקדים המחייב ובצידו הכרה בסמכות השופט ליצור כללים‬ ‫משפטיים חדשים‬ ‫‪ o‬מערכת מרכזית של שלוש ערכאות (שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון) העוסקות‬ ‫בעניינים אזרחיים ופליליים כאחד‪.‬‬ ‫‪.2‬חוקים מנדטוריים שנותרו בתוקף בישראל‪ :‬למשל‪ ,‬תקנות ההגנה (שעת‬ ‫חירום) (‪(.)1945‬נראה עוד בשקופית הבאה)‬ ‫‪.3‬השפעה בלתי‪-‬פורמאלית של צורת החשיבה הבריטית על התרבות‬ ‫המשפטית בישראל‪.‬‬  ‫חוקים שמקורם בחקיקה מנדטורית‬ ‫סימן ההיכר‪ :‬השם "פקודה"‪ ,‬כגון‪ :‬פקודת הנזיקין‪ ,‬פקודת מס הכנסה‪.‬עם‬ ‫השנים עברה החקיקה שינויים‪.‬‬  ‫ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של המשפט הישראלי‬ ‫‪ :1948 ‬סעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי‬ ‫השלטון והמשפט‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"ם‪.1980-‬‬ ‫‪ ‬חוק לביטול המג'לה‪ ,‬תשמ"ד‪.1984-‬‬ ‫הקמת‬ ‫המדינה‬ ‫‪1948‬‬  ‫קום המדינה‬ ‫ההכרזה על הקמת המדינה‪:1948 ,‬‬ ‫ אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט ‪...‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של‬ ‫המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה המכוננת הנבחרת ‪...‬תפעל מועצת‬ ‫העם כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪ ,‬יהווה את הממשלה‬ ‫הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תקרא בשם ישראל‪.‬‬  ‫מנשר‪ ,14.5.1948 ,‬סעיף ‪:3‬‬ ‫כל עוד לא ניתנו חוקים על ידי מועצת המדינה‬ ‫הזמנית או על פיה‪ ,‬יעמוד בתוקפו במדינת ישראל‬ ‫המשפט שהיה קיים בארץ ישראל ביום ה' באייר‬ ‫תש"ח (‪ 14‬במאי ‪ )1948‬עד כמה שהדבר עולה בד‬ ‫בבד עם האמור במנשר הזה‪ ,‬עם החוקים העתידיים‬ ‫ועם השינויים הנובעים מהקמת המדינה ומוסדותיה‪.‬‬ ‫ס' ‪ 11‬לפקודת סדרי השלטון והמשפט‪ ,‬התש"ח‪-‬‬ ‫‪:1948‬‬ ‫המשפט שהיה קיים בארץ‪-‬ישראל ביום ה' באייר‬ ‫התש"ח (‪ 14‬במאי ‪ )1948‬יעמוד בתקפו‪ ,‬עד כמה‬ ‫שאין בו משום סתירה לפקודה זו או לחוקים‬ ‫האחרים שיינתנו על ידי מועצת‪-‬המדינה הזמנית‪,‬‬ ‫או על פיה ובשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה‬ ‫ורשויותיה‪.‬‬  ‫התפתחויות מאוחרות‬ ‫ סעיף ‪(15‬ג) לפק' סדרי השלטון והמשפט (תיקון תשל"ב)‪:‬‬ ‫כל הוראה בחוק המורה לפרש לפי הפרשנות המקובל באנגליה –‬ ‫לא תהיה הוראה מחייבת‬ ‫ חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"ם‪1980-‬‬ ‫ חוק לביטול המג'לה‪ ,‬תשמ"ד‪1984-‬‬  ‫התפתחויות מאוחרות‬ ‫ חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"ם‪1980-‬‬  ‫התפתחויות מאוחרות‬ ‫ חוק לביטול המג'לה‪ ,‬תשמ"ד‪1984-‬‬  ‫ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של המשפט הישראלי‬ ‫‪ :1948 ‬סעיף ‪ 11‬לפקודת סדרי השלטון‬ ‫‪ :1922 ‬סימן ‪ 46‬לדבר‬ ‫‪ ‬חוק כללי שרעי‪.‬‬ ‫והמשפט‪ :‬השארת החקיקה‬ ‫המלך‪ :‬השארת החקיקה‬ ‫‪ ‬מאה ‪ :19‬תהליך‬ ‫המנדטורית והעות'מנית שבתוקף על‬ ‫העות'מנית בתוקפה ‪+‬‬ ‫קודיפיקציה‪.‬‬ ‫כנן‪ ,‬בכפוף לשינויים המתחייבים‬ ‫"צינור קליטה"‪.‬‬ ‫‪ – 1869 ‬המג'לה‪.‬‬ ‫מחילופי המשטר‪.‬‬ ‫‪ ‬תהליך אנגליפיקציה‪.‬‬ ‫‪ ‬חוק יסודות המשפט‪ ,‬תש"ם‪.1980-‬‬ ‫‪ ‬חוק לביטול המג'לה‪ ,‬תשמ"ד‪.1984-‬‬ ‫הקמת‬ ‫המנדט‬ ‫התקופה‬ ‫המדינה‬ ‫הבריטי‬ ‫העות'מנית‬ ‫‪1948‬‬ ‫‪1917‬‬ ‫‪1517‬‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 3‬‬ ‫מאפייני השיטה המשפטית‬ ‫הישראלית‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫◦ לאיזו שיטה שייכת שיטת המשפט הישראלית לפי המאמר של ברק?‬ ‫השיטה המעורבת שקרובה יותר למשפט המקובל‬  ‫אנגליה‪ ,‬ארצות‬ ‫משפחות המשפט המרכזיות מהן‬ ‫הברית‪ ,‬קנדה‪,‬‬ ‫המסורת המשפטית‬ ‫שואבת שיטת המשפט הישראלית‪:‬‬ ‫אוסטרליה‪ ,‬ניו‬ ‫האנגלו אמריקנית‬ ‫זילנד‪ ,‬הודו‪ ,‬דרום‪-‬‬ ‫אפריקה‬ ‫המשפט המקובל‬ ‫‪Common Law‬‬ ‫המסורת המשפטית‬ ‫הקונטיננטלית‬ ‫המשפט האזרחי‪/‬‬ ‫‪Civil Law‬‬ ‫צרפת‪ ,‬גרמניה‪,‬‬ ‫איטליה‪ ,‬ספרד‪,‬‬ ‫ברזיל‬ ‫מאפייני המשפט הישראלי לפי ברק‬ ‫◦ מעמד בכורה לחקיקה‬ ‫◦ מעמד מרכזי לשופטים‬ ‫◦ מעמד האקדמיה‬ ‫◦ שיטת חשיבה‬ ‫◦ המנהג‬ ‫◦ משפט השוואתי (למשל עברי)‬ ‫◦ דואליות נורמטיבית \ תחולה מקבילה של דינים (אזרחי‬ ‫ודתי)‬ ‫◦ בית המשפט הגבוה לצדק‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 4‬‬ ‫החקיקה‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫מהי חקיקה?‬  ‫מהי חקיקה?‬ ‫הדרך ליצור בהליך מכוון כללי משפט על ידי מוסד מוסמך‪,‬‬ ‫שנוהג לנסח את הכללים בכתב ולפרסמם‬ ‫סוגי חיקוקים וסוגי מוסדות שמכוננים חוקים‬ ‫פירמידת המוסדות‬ ‫פירמידת הנורמות‬ ‫מועצת‬ ‫הכרזת‬ ‫חוקה‬ ‫העם‬ ‫העצמאות‬ ‫רשות מכוננת‬ ‫חוקי יסוד‬ ‫‪ +‬תקדימים‬ ‫רשות מחוקקת‬ ‫חוקים‬ ‫רשות מבצעת‬ ‫תקנות ‪ +‬צווים (חקיקת משנה)‬  ‫חוקה לישראל?‬ ‫חוקה‪ ,‬נחשבת במדינות מערביות ליברליות למסמך המשפטי הגבוה‬ ‫ביותר של המדינה‪.‬החוקה היא "צירוף של עקרונות היסוד עליהם‬ ‫מושתתת המדינה" (רובינשטיין ומדינה)‪.‬מן המסמך הזה צומחות שאר‬ ‫הנורמות המשפטיות‪ ,‬החוקים התקנות‪ ,‬פסקי הדין‪ ,‬הכוח המשפטי של‬ ‫הפרלמנט ובתי המשפט‪.‬‬  ‫התהליך בישראל‬ ‫◦ המועצה המכוננת וחקיקת "חוק המעבר" (‪)1949‬‬ ‫◦ החלטת הררי – חוקה שתתקבל "פרקים פרקים" (‪)1950‬‬ ‫◦ חוקי היסוד הראשונים – מוסדיים (שנות ה‪)60-90-‬‬ ‫◦ "המהפכה החוקתית" (‪)1992‬‬ ‫◦ פס"ד בנק המזרחי (‪)1995‬‬ ‫חקיקה‬ ‫ראשית‬  ‫הליך החקיקה הראשית‬ ‫פרסום‬ ‫דיון‬ ‫הצעת‬ ‫החוק‬ ‫והצבעה‬ ‫חוק‬ ‫ברשומות‬ ‫בכנסת‬ ‫מי מוסמך להניח הצעות חוק על שולחן הכנסת?‬ ‫הצעת חוק ממשלתית‬ ‫צריכה לעבור אישור על ידי‬ ‫הממשלה בוועדת שרים‬ ‫לענייני חקיקה‬ ‫הממשלה (הצעת חוק ממשלתית)‬ ‫‪‬‬ ‫ח"כ שאינו שר או סגן שר (הצעת חוק פרטית)‬ ‫‪‬‬  ‫חסרונות‬ ‫יתרונות‬ ‫ חשש מפופוליזם‬ ‫ מימוש רצון הבוחר דרך‬ ‫ שיקולי תקציב‬ ‫מתן כוח לנציגיו‬ ‫ אין עבודת מטה רצינית‬ ‫ מעניק כוח לאופוזיציה‬ ‫פגיעה במדיניות‬ ‫הממשלה‬ ‫האיזון‪ :‬סינון ורגולציה על הצעות פרטיות‬ ‫רק הצעות חוק‬ ‫פרטיות‬  ‫חקיקת משנה‬ ‫◦ מהי חקיקת משנה? חקיקת משנה נעשתה שלא ע"י הרשות המחוקקת אבל עדיין מייצרת נורמה משפטית פומבית‪.‬עם‬ ‫זאת היא משנית וכפופה לכנסת‪.‬היא חייבת בפרסום בקובץ התקנות‪.‬‬ ‫◦ למה להעביר את סמכות החקיקה מהכנסת לרשות המבצעת?‬ ‫הספק (הכנסת לא תוכל לעמוד בכך)‪ ,‬מומחיות (שלעתים נעדרת בכנסת)‪ ,‬מהירות (ההליך בכנסת מסורבל)‪ ,‬התאמה‬ ‫למקום ולזמן (החקיקה כללית יותר וחקיקת המשנה מאפשרת התאמה לנסיבות שמשתנות עם הזמן או במקומות שונים)‪.‬‬ ‫◦ מה הסכנות?‬ ‫שיקול דעת רחב מדיי – להתקין (הסדרה מסיבית ופרטנית שחורגת מההסכמה) או לא להתקין (ולהפוך את החוק לאות‬ ‫מתה)‬ ‫◦ מהו הפיקוח על חקיקת המשנה?‬ ‫◦ רשות יכולה לפעול רק במסגרת ההסמכה בחוק והתקנות כפופות לעקרונות המשפט המנהלי (סבירות‪ ,‬דורשות‬ ‫התייעצות וכו)‪ )1( ,‬בחוקים לעתים נקבע שנדרש אישור ועדת כנסת מסויימת‪ )2( ,‬יש פיקוח שיפוטי וכאן אין ויכוח‬ ‫שביהמ"ש יכול לפסול – בעבר רק בג"צ והיום במחלקות מנהליות במחוזי‪ )3( ,‬פיקוח פנים משרדי ע"י היועמשים שך‬ ‫המשרדים השונים שכפופים ליועמש לממשלה (השר אינו יכול לפטר אותם!)‪ )4( ,‬מבקר המדינה‪.‬‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 5‬‬ ‫מבנה מערכת בתי המשפט‬ ‫בישראל‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫חקיקה רלוונטית המסדירה את‬ ‫המבנה‬ ‫‪.1‬חוק יסוד‪ :‬השפיטה‬ ‫‪.2‬חוק בתי המשפט‬  ‫בית המשפט העליון יושב‬ ‫כ‪-‬‬ ‫בין המשפט‬ ‫ערכאת ערעור (פלילי‪,‬‬ ‫הגבוה‬ ‫אזרחי ומינהלי)‬ ‫לצדק‬ ‫חריגה‬ ‫בתי המשפט‬ ‫מסמכות של‬ ‫ערכאה‬ ‫המחוזיים (‪6‬‬ ‫בתי דין‬ ‫יחידה‬ ‫מחוזות)‬ ‫מיוחדים‬ ‫בית הדין הארצי לעבודה‬ ‫ערכאה‬ ‫ערכאת‬ ‫לעניינים‬ ‫בתי דין דתיים לערעורים‬ ‫ראשונה‬ ‫ערעור‬ ‫מינהליים‬ ‫בית דין צבאי לערעורים‬ ‫בתי דין‬ ‫בתי דין‬ ‫בתי משפט‬ ‫בתי משפט לעניינים מיוחדים‬ ‫בית דין‬ ‫בתי משפט‬ ‫אזוריים‬ ‫דתיים‬ ‫(נוער‪ ,‬תעבורה‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫צבאי‬ ‫קהילתיים‬ ‫שלום‬ ‫לעבודה‬ ‫איזוריים‬ ‫תביעות קטנות‪ ,‬עניינים‬ ‫(כ‪)10-‬‬ ‫(כ‪)30-‬‬ ‫מקומיים)‬ ‫הוצאה‬ ‫לפועל‬ ‫סיכום בסרטון‬ ‫◦ הרשות השופטת‬  ‫בית משפט שלום‬ ‫◦ סמכות עניינית ‪ :‬באילו עניינים בית המשפט רשאי לדון – אזרחי‪ ,‬עד סכום של‬ ‫‪ 2.5‬מיליון; מקרקעין – רק בחזקה‪ ,‬שימוש‪ ,‬פירוק ושיתוף‪.‬פלילי – עבירות‬ ‫שהעונש אינו עולה על ‪ 7‬שנות מאסר‪.‬‬ ‫◦ סמכות מקומית‪ :‬הארץ מחולקת ‪ 6-‬מחוזות‪ :‬צפון‪ ,‬חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מרכז‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬דרום‪.‬למשל‪ ,‬בחיפה יש בית משפט שלום בחיפה‪ ,‬קריות‪ ,‬עכו‪ ,‬חדרה‪.‬‬ ‫◦ לרוב שופט יחיד‪ ,‬לנשיא בית המשפט יש סמכות להרחיב הרכבים‪.‬‬ ‫◦ ערעור – בזכות‪ ,‬לבית המשפט המחוזי‪.‬‬ ‫◦ תביעות קטנות – רק תחום אזרחי‪.‬רק אנשים פרטיים יכולים להגיש תביעה‪.‬‬ ‫רק עד ‪.₪ 37,700‬ללא עורכי דין (למעט חריגים)‪.‬רק עד ‪ 5‬תביעות בשנה‬ ‫לאדם‪.‬סדרי דין שונים כדי לאפשר נגישות לבית המשפט‪.‬ערעור‪ ,‬ברשות לבית‬ ‫המשפט המחוזי‪.‬‬  ‫בית משפט שלום‬ ‫‪21.11.2022‬‬ ‫◦‬ ‫מיום‬ ‫בית משפט שלום "מיוחדים"‬ ‫◦ ענייני משפחה‬ ‫◦ לתעבורה‬ ‫◦ לתביעות קטנות‬ ‫◦ לנוער‬ ‫◦ לעניינים מקומיים‬ ‫◦ הרשות השופטת ‪ -‬בתי המשפט לנוער‬  ‫מערכת בתי הדין‬ ‫◦ בית הדין לעבודה – בענייני עבודה וביטוח לאומי; בתי דין אזוריים כערכאה‬ ‫ראשונה‪ ,‬בית הדין הארצי בירושלים כערעור‪.‬מערכת סדרי דין פחות נוקשים‪.‬‬ ‫◦ בתי דין דתיים – לפי העדות והדתות; בענייני נישואין וגירושין; ערכאה איזורית‬ ‫(רבני‪ ,‬שרעי) וערכאת ערעור (רבני גדול‪ ,‬שרעי לערעורים)‪.‬‬ ‫◦ בית דין צבאי – עבירות במסגרת השירות הצבאי (להבדיל מבית משפט‬ ‫צבאי)‪.‬‬  ‫בית משפט מחוזי‬ ‫◦ ערכאה‪ :‬גם כראשונה וגם כערעור‪.‬‬ ‫◦ סמכות עניינית ‪ :‬שיורית – כל מה שלא נכנס בשלום‪.‬אזרחי‪ ,‬מעל סכום של‬ ‫‪ 2.5‬מיליון; מקרקעין – שאלות של בעלות‪.‬פלילי – עבירות שהעונש מעל ‪7‬‬ ‫שנות מאסר‪.‬מינהלי – לפי חוק ביהמ"ש לעניינים מינהליים משנת ‪ 2000‬כדי‬ ‫להקל על בג"ץ‪.‬‬ ‫◦ סמכות מקומית‪ :‬הארץ מחולקת ‪ 6-‬מחוזות‪ :‬צפון‪ ,‬חיפה‪ ,‬תל אביב‪ ,‬מרכז‪,‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬דרום‪.‬בית משפט מחוזי אחד בכל מחוז‪.‬‬ ‫◦ הרכבים – שופט או שלושה‪.‬אפשר להרחיב לחמישה‪.‬‬ ‫◦ ערעור – בזכות‪ ,‬לבית המשפט העליון‪.‬ברשות‪ ,‬אם זה ערעור על ערכאת‬ ‫ערעור‪.‬‬  ‫בית משפט מחוזי‬ ‫דיון שימוע הכרעת‪-‬דין בתיק פלילי ‪ 9602-02-20‬בעניינו של נאש‬ ‫◦‬ ‫ת ברשל‬ ‫טקה‬ ‫ל ז"‬  ‫בית משפט העליון‬ ‫◦ ערכאה‪ :‬כערעור (ראשון או שני) בעניינים אזרחיים או פליליים; על בית הדין‬ ‫לעבודה או דתי – רק כשיש חריגה מסמכות או מקרים מובהקים מאד של‬ ‫פגיעה בעקרונות הצדק‪.‬בשבתו כבג"ץ – כערכאה ראשונה‪.‬‬ ‫◦ סמכות עניינית ‪ :‬שיורי מביהמ"ש לעניינים מינהליים ‪ +‬סעיף ‪ 15‬לחוק יסוד‪:‬‬ ‫השפיטה‬ ‫◦ סמכות מקומית‪ :‬יושב בירושלים‪ ,‬אבל דן בעניינים הקשורים לכל הארץ‬ ‫◦ הרכבים – לרוב שלושה (מתוך תקן של ‪ ,15‬כיום מאויישים ‪ ,)12‬אפשר להרחיב‬ ‫אם הסוגיה חשובה ועקרונית‬ ‫◦ ערעור – אין ערעורים בזכות‪.‬יש לבקש רשות ל"דיון נוסף" או "משפט חוזר"‪.‬‬  ‫בית משפט העליון‬ ‫דיון שעניינו עתירה להבאת הצעת עסקת השבת חטופים לדיון‬ ‫והחלטה בפני הממשלה‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 6‬‬ ‫הפעולה השיפוטית‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫הכניסה לכלי רכב‬ ‫אסורה‬  ‫הכניסה לכלי רכב‬ ‫אסורה‬ ‫האם לאמבולנס מותר להיכנס כדי לטפל במישהו שהתמוטט?‬ ‫מה עם רכב שיצא מכלל שימוש ומוצג כפסל?‬ ‫אופניים? חשמליים?‬ ‫מה עובדות המקרה?‬ ‫מה הרקע המשפטי?‬ ‫מה הרקע המשפטי?‬ ‫מה הרקע המשפטי?‬ ‫מה קבע בית הדין האיזורי?‬ ‫מה טענו הצדדים?‬ ‫מה טענו הצדדים?‬ ‫מה השאלה המשפטית?‬ ‫מה הכלל המשפטי שבית הדין מיישם כדי לענות על השאלה המשפטית?‬ ‫פרשנות תכליתית – שלב "לשון החוק"‬ ‫פרשנות תכליתית – שלב "לשון החוק"‬  ‫פרשנות תכליתית – שלב "התכלית האובייקטיבית והסובייקטיבית"‬ ‫כאמור‪ ,‬תכלית התיקונים לחוק הבטחת הכנסה והתקנות הייתה להמיר את הקביעה הגורפת שלפיה‬ ‫בעלות ברכב שוללת את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה‪ ,‬באמות מידה להתחשבות בבעלות ברכב‬ ‫בהקשר של הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה‪ ,‬שהיא נתון רלוונטי‪ ,‬שתקיימנה את דרישת המידתיות‪.‬‬ ‫הדרך שנבחרה על ידי המחוקק היתה שלילת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה רק מבעל רכב ששוויו‬ ‫עולה על סכום מסוים‪.‬לפיכך‪ ,‬התחשבות בנתון כי רכבו של המערער היה בהחכר‪ ,‬שתוצאתו היא‬ ‫ששוויו של הרכב שבבעלות המערער במועד הגשת התביעה לגמלה נמוך מ‪ ,₪ 40,000 -‬דהיינו משווי‬ ‫הרכב השולל זכאות לגמלת הבטחת הכנסה‪ ,‬מביאה לתוצאה של הגשמת תכלית התיקון לחוק ‪-‬‬ ‫הימנעות משלילת הזכאות להבטחת הכנסה ממי שבבעלותו רכב בשווי נמוך מהסכום שנקבע בתקנות‪.‬‬ ‫ובמלים אחרות‪ :‬אי התחשבות בנתון זה עלולה להביא לתוצאה של סיכול תכלית החוק‪.‬כאמור‪ ,‬החובה‬ ‫לציין ברישיון הרכב את הנתון בדבר היות הרכב רכב "השכרה" או "החכר" היא מיום ‪.1.9.2007‬‬ ‫ככלל‪ ,‬ככל ששנת הייצור של הרכב מוקדמת יותר שוויו נמוך יותר‪ ,‬כך שאי התחשבות בנתון זה בנוגע‬ ‫לרכבים משנת ייצור קודמת לפני יום ‪ ,1.9.2007‬עלולה להביא לכך שתישלל הזכאות לגמלת הבטחת‬ ‫הכנסה מתובע גמלה ששווי הרכב שלו נמוך משמעותית משווי הרכב השולל זכאות לגמלת הבטחת‬ ‫הכנסה‪.‬‬ ‫כללי עזר פרשניים‪:‬‬  ‫נימוק נוסף – עלול לפגוע בשוויון‬ ‫בהתחשב בתכלית התיקון אין הצדקה להבחין בין תובע גמלת הבטחת הכנסה שרכבו היה‬ ‫בהחכר לפני שנת ‪ 2007‬או לאחריה‪.‬יתר על כן‪.‬כאמור‪ ,‬אי התחשבות בנתון שהרכב היה‬ ‫בהחכר עלולה לפגוע דווקא בבעלי רכב ישן יחסית‪ ,‬ששוויו נמוך יותר מרכב משנת ייצור‬ ‫שנתון זה נכלל ברישיונו‪.‬‬ ‫הפעילות השיפוטית לפי אהרן ברק‬ ‫‪.1‬פרשנות‬ ‫‪.2‬השלמת חסר‬ ‫‪.3‬פיתוח המשפט‬  ‫‪.1‬פרשנות‬ ‫ פרשנות תמיד מתחילה מלשון הטקסט‪" :‬לעולם תהא הפרשנות כבולה בד' אמות של הלשון הקובעת את‬ ‫מסגרתה"‪.‬‬ ‫ שיטות שונות לפרשנות‪:‬‬ ‫א‪.‬השיטה הלשונית ‪ -‬טקסטואלית‪.‬הפרשן מסתכל אך ורק על לשון החוק ונעצר בה‪.‬הבעיה‪ :‬דוגמת כלי הרכב‪.‬‬ ‫ב‪.‬כוונת המחוקק ‪ -‬נעניק כבוד לכוונת המחוקק‪.‬נבין למה התכוונו ולפי זה נפרש את החוק‪.‬הבעיה‪ :‬אם החוק‬ ‫עתיק?‬ ‫ג‪.‬פרשנות תכליתית – לשון ‪ +‬כוונת המחוקק (תכלית סובייקטיבית) ‪ +‬תכלית אובייקטיבית (מה היתה המטרה‬ ‫הרחבה יותר‪ ,‬אילו עקרונות של השיטה מבקשים לקדם)‪.‬‬ ‫פרשנות תכליתית – שלב ראשון‬ ‫לשון החוק‬  ‫פרשנות תכליתית – שלב שני‬ ‫התכלית הסובייקטיבית‪ ,‬הרצון "האמיתי" של המחוקק‪.‬‬ ‫משמשת אמת מידה להבנת החוק – לא אמת מידה יחידה‪ ,‬ולא‬ ‫מכריעה‪ ,‬אבל בכל זאת אמת מידה שיש להתחשב בה כאשר‬ ‫קיימות ראיות אמיתיות לכוונה זו‪.‬הרצון הרלבנטי של המחוקק‬ ‫הם "המטרות‪ ,‬האינטרסים‪ ,‬המדיניות והפונקציות שהמחוקק‬ ‫בקש להגשים‪ ".‬להבנת רצון המחוקק נפנה ללשון החוק‬ ‫וההסטוריה החקיקתית‪.‬‬  ‫פרשנות תכליתית – שלב שלישי‬ ‫התכלית האובייקטיבית של החוק היא האינטרסים‪ ,‬המטרות‪ ,‬הערכים‪,‬‬ ‫היעדים‪ ,‬המדיניות והפונקציות שהחוק נועד להגשים בחברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫התכלית הזו לא משקפת את רצונו של המחוקק המסויים‪.‬לומדים עליה מלשון‬ ‫החוק‪ ,‬מהנושא המוסדר בחוק‪ ,‬מ"חוקים קרובים‪ ",‬מהמערך הכללי של החקיקה‬ ‫(בו משתלב החוק הספציפי) ומעקרונות היסוד של השיטה‪.‬כאשר התקבלו חוקי‬ ‫היסוד והפכו לחלק מעקרונות היסוד של השיטה‪ ,‬הם השפיעו על פרשנות חוקים‬ ‫קיימים‪.‬למרות שהלשון של חוקים אלה לא השתנתה‪ ,‬התכלית [האוב'] שלהם‬ ‫כן‪.‬מהם עקרונות היסוד של השיטה? ערכים כמו שוויון‪ ,‬צדק ומוסר; מטרות‬ ‫חברתיות כמו עצם קיום המדינה‪ ,‬הפרדת רשויות‪ ,‬טוהר השיפוט‪ ,‬שלום הציבור‬ ‫ובטחונו; אמות מידה כמו תום לב‪ ,‬צדק טבעי‪ ,‬הגינות‪ ,‬בהירות‪ ,‬העדר ניגוד‬ ‫עניינים; זכויות יסוד של החופש לקבל ולהפיץ מידע‪ ,‬חופש התהלוכה‪ ,‬חופש‬ ‫הפולחן ועוד'‪.‬‬ ‫כלי עזר פרשניים שמסייעים לבחור מבין מספר אפשרויות‪:‬‬ ‫ הנחה שהמחוקק התכוון להגשים תכלית ראויה וצודקת‬ ‫ יש לשאוף לפרשנות שיוצרת הרמוניה חקיקתית‬ ‫ יש להעדיף פרשנות שמגינה (ולא פוגעת) בזכויות אדם‬ ‫ בפלילי – יש לפרש באופן שמצמצם פגיעה בזכויות הנאשם‪ ,‬אם יש ספק פרשני‪ ,‬יפעל‬ ‫לטובת הנאשם‬ ‫ חוק חדש יגבר על חוק מאוחר ‪ -‬כי ההנחה היא שהמחוקק מכיר את החוק המוקדם ואף‪-‬‬ ‫על‪-‬פי‪-‬כן העדיף לחוקק חוק חדש‪.‬‬ ‫ חוק ספציפי יגבר על חוק כללי – למשל חוק החוזים (החוק הכללי) מול חוק הגנת הצרכן‬ ‫(החוק הספציפי) ‪ -‬בעסקאות צרכניות יחולו ההוראות המיוחדות של חוק הגנת הצרכן‪,‬‬ ‫למשל לעניין ביטול עסקה‬  ‫ביקורות על פרשנות תכליתית‬ ‫‪.1‬יותר מדי שיקול דעת לשופטים – מביא לפגיעה בוודאות וביציבות‪ ,‬בדמוקרטיה‬ ‫ובלגיטימיות של המערכת‪.‬חישבו על האופן בו שופטים שונים מבינים את התכלית‪.‬‬ ‫‪.2‬מסובך מדיי‬ ‫‪.3‬פגיעה באמון הציבור – הפרשנות התכליתית מגבירה את מעורבות ביהמ"ש בחברה ואף‬ ‫בפוליטיקה‪.‬כך הערכים הניטראליים שבשמם ביהמ"ש מדבר נתפסים עתה כערכים מגזריים‪,‬‬ ‫ומשום שמקור כוחו ומקור הלגיטימיות שלו – תדמיתו האובייקטיבית וחסרת הפנים – נשחק‪.‬‬  ‫מענה על הביקורת‬ ‫‪.1‬אין שפיטה ללא שיקול דעת (מקרה כלי הרכב)‪.‬‬ ‫‪.2‬אין כאן פגיעה בדמוקרטיה‪ ,‬שכן‪( :‬א) השופט אינו מגשים את מדיניותו שלו‪,‬‬ ‫(ב) על ידי מתן משקל "ניכר" לתכלית הסובייקטיבית כאשר יש ראיות אמינות‬ ‫לגביה‪ ,‬מוגשמת עליונות החקיקה‪( ,‬ג) מתן משקל "ניכר" לתכלית האובייקטיבית‬ ‫מכירה בערכים שהם בבסיס הדמוקרטיה (זכויות האדם) ומבטא את "רצון‬ ‫השיטה" מעבר למחוקק הספציפי‪.‬‬  ‫מענה על הביקורת‬ ‫‪.1‬אין שפיטה ללא שיקול דעת (מקרה כלי הרכב)‪.‬‬ ‫‪.2‬אין כאן פגיעה בדמוקרטיה‪ ,‬שכן‪( :‬א) השופט אינו מגשים את מדיניותו שלו‪,‬‬ ‫(ב) על ידי מתן משקל "ניכר" לתכלית הסובייקטיבית כאשר יש ראיות אמינות‬ ‫לגביה‪ ,‬מוגשמת עליונות החקיקה‪( ,‬ג) מתן משקל "ניכר" לתכלית האובייקטיבית‬ ‫מכירה בערכים שהם בבסיס הדמוקרטיה (זכויות האדם) ומבטא את "רצון‬ ‫השיטה" מעבר למחוקק הספציפי‪.‬‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 7‬‬ ‫הפעולה השיפוטית‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬ ‫הפעילות השיפוטית לפי אהרן ברק‬ ‫‪.1‬פרשנות‬ ‫‪.2‬השלמת חסר‬ ‫‪.3‬פיתוח המשפט‬ ‫‪.2‬השלמת חסר (לאקונה)‬  ‫‪.2‬השלמת חסר (לאקונה)‬ ‫תזכורת‪:‬‬ ‫חוק יסודות המשפט‪ ,1980 ,‬בא לבסס את עצמאותו של המשפט הישראלי על ידי ביטולו של סימן ‪ 46‬לדבר המלך‬ ‫במועצתו‪.‬סימן זה‪ ,‬שהיה בתוקף עד אז‪ ,‬קבע כלל מסגרת פרשני לעת חסר‪ ,‬לפיו באין תשובה בחוק "ישפטו בתי‬ ‫המשפט בהתאם ליסודות המשפט המקובל ולעיקרי הצדק הנוהגים באנגליה" בתוספת הסייג שזה רק בהתאם לתנאי‬ ‫הארץ ויושביה‪.‬ובכך ביסס זיקה חזקה לחיבור המשפט בארץ למשפט המקובל‪.‬‬ ‫החל משנות ה‪ ,80-‬חוק יסודות המשפט ביטל את סימן ‪ 46‬אך לא פגע במשפט האנגלי שנקלט דרכו והפך כבר‬ ‫לחלק מן המשפט הישראלי עד לביטולו‪.‬יחד עם זאת‪ ,‬חוק יסודות המשפט יצר הסדר חדש המפנה את בית‬ ‫המשפט בשאלה משפטית לחקיקה‪ ,‬פסיקה‪ ,‬היקש ואם לא מצא תשובה שם‪ ,‬לעקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר‬ ‫והשלום של מורשת ישראל‪.‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ עובדות המקרה‪:‬‬ ‫ אברהם חכם סובל מפיגור ומפגיעה מוטורית קשה עם סימני שיתוק מוחין‪.‬הוא אינו‬ ‫מסוגל לתקשר ולתפקד והוכרו לו אחוזי נכות בשיעור ‪ 100%‬לצמיתות‪.‬הוריו טוענים‬ ‫כי נכותו נגרמה כתוצאה מרשלנות שלה אחראית קופת החולים‪.‬הבעיה – התביעה‬ ‫הוגשה ‪ 25‬שנה לאחר הלידה ולכן הקופה טוענת שיש התיישנות‪.‬‬ ‫ חוק ההתיישנות קובע‪" :‬בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו היה התובע‬ ‫חולה נפש ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס‪ ,‬לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו‬ ‫לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה"‪.‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ האם הסעיף חל על אברהם כמי שיש לו ליקוי שכלי‪ ,‬אבל לא נפשי?‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ השופטים מבצעים פרשנות תכליתית‪ ,‬מתחילים עם הלשון ומגיעים‬ ‫למסקנה‪:‬‬ ‫ "הדיבור "חולה נפש" מניח מיתחם של אפשרויות‪ ,‬אשר משותפת להן מחלת הנפש‪.‬מי‬ ‫שלוקה בשכלו בשל פגיעה מוטורית אינו נופל לגדר "חולה נפש"‪.‬לא הרי מי שלוקה‬ ‫בשכלו כהרי מי שלוקה בנפשו‪".‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ כאשר הלשון אינה נותנת תשובה‪ ,‬כלומר כאשר החוק שותק‪ ,‬בית המשפט יבדוק‬ ‫האם מדובר בסעיף שהוא‪:‬‬ ‫ ‪.1‬הסדר שלילי ‪ -‬החוק לא חסר‪ ,‬המחוקק הסדיר במפורש את מה‬ ‫שהסדיר‪ ,‬ומה שלא הסדיר הוא בעצם הסדיר במשתמע‪ ,‬באופן שלילי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬התכוון שהחוק לא יכלול מונח מסויים‪.‬‬ ‫ ‪.2‬חסר – המחוקק לא השלים את החוק‪ ,‬קיים חסר‪.‬החוק רצה להשיג‬ ‫מטרה ולא הצליח באופן שלם‪.‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ איך בודקים אם יש לנו הסדר שלילי או חסר?‬ ‫ בודקים את תכלית החוק‪.‬במקרה שלנו‪ ,‬האם המחוקק ביקש להפסיק את‬ ‫מירוץ ההתיישנות רק למי שיש לו ליקוי נפשי ורצה בכוונה שזה לא יחול‬ ‫על מי שיש לו ליקוי שכלי?‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ השופטים מגיעים למסקנה שאין שום היגיון פנימי להחיל את החוק רק על‬ ‫ליקוי נפשי ולא שכלי‪.‬מדובר במדיניות המתחשבת בחוסר היכולת של‬ ‫התובע לדאוג לענייניו ואין הבדל בין ליקוי נפשי לליקוי שכלי‪.‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ מה קורה כשמגיעים למסקנה שיש חסר? ‪> ----‬‬ ‫ חוק יסודות המשפט –‬ ‫ ‪.1‬היקש‪ :‬האם יש דין דומה שניתן ממנו להקיש‪ ,‬לעשות אנלוגיה‪.‬לפנות למקרים משפטיים‬ ‫אחרים בעלי דמיון עובדתי או לוגי ולחלץ מהם את המדיניות השיפוטית הראויה‪.‬‬ ‫ ‪.2‬אם אין‪ ,‬פונים לעקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל‪.‬‬  ‫ע"א ‪ 3622-96‬אברהם חכם נ' קופת חולים "מכבי"‬ ‫ בעניין אברהם‪ ,‬השופט ברק מקיש מהוראות החוק עצמו – אם החוק חל‬ ‫על ליקוי נפשי‪ ,‬הוא צריך לחול גם על ליקוי שכלי מכוח הדמיון הרב בין‬ ‫הסוגיות והתכליות‪.‬‬ ‫הפעילות השיפוטית לפי אהרן ברק‬ ‫‪.1‬פרשנות‬ ‫‪.2‬השלמת חסר‬ ‫‪.3‬פיתוח המשפט‬  ‫‪.3‬פיתוח המשפט‬ ‫כאשר בית המשפט עוסק ביצירת נורמה חדשה‪:‬‬ ‫א‪.‬פיתוח דיני המכרזים במשפט הציבורי‬ ‫ב‪.‬קביעה כי יש לפרסם הסכם פוליטי (קואליציוני)‬ ‫ג‪.‬עדות שמיעה לא קבילה‬ ‫ד‪.‬הכללים בדבר "כללי הצדק הטבעי"‪ ,‬כגון איסור על ניגוד עניינים‬ ‫ה‪.‬תורת הפיצויים בנזיקין‬ ‫ו‪.‬דיני האימוץ לפני חוק האימוץ‬ ‫ז‪.‬מבחן "הוודאות הקרובה" כדי להכריע בין חופש הביטוי לבין (פגיעה ממשית ורצינית) בשלום הציבור‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 9‬‬ ‫משפט פלילי ‪ /‬דיני עונשין חלק ‪2‬‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬  ‫רקע לתיקון ‪ – 113‬סעיף ‪40‬א לחוק העונשין‬ ‫ תיקון מהפכני לחוק העונשין שנכנס לתוקף בשנת ‪2012‬‬ ‫ הרקע לחקיקה‪:‬‬ ‫ שיקול דעת רחב לשופטים בגזירת העונש‪ ,‬לצד העדר הכוונה של‬ ‫המחוקק‬ ‫ פערי ענישה משמעותיים בין נאשמים שביצעו עבירות דומות –‬ ‫פגיעה בשוויון‬ ‫ היעדר שקיפות בהליך קביעת העונש‬ ‫ קושי בהבנת השיקולים שהובילו לעונש מסוים‬ ‫ מבוסס על המלצות ועדת גולדברג משנת ‪1996‬‬ ‫ המטרה‪ :‬יצירת מנגנון מובנה ושקוף לגזירת עונש‬ ‫‪preencoded.png‬‬ preencoded.png  ‫שלבי גזירת העונש לפי תיקון ‪113‬‬ ‫השלב הראשון‪ -‬המקדמי‪:‬‬ ‫ בית המשפט בודק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות‪ ,‬להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה‪.‬‬ ‫ במידה ומדובר בכמה עבירות‪ ,‬על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים‪.‬‬ ‫ אם מדובר באירוע אחד‪ ,‬ימשיך בית המשפט 'כרגיל' אל שני השלבים הבאים (יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור‬ ‫עונש כולל לכל העבירות של אותו האירוע)‪.‬‬ ‫ אם מדובר בכמה אירועים‪ -‬יקבע מתחם ענישה הולם לכל אירוע בנפרד‪ ,‬ורק אז יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע‬ ‫(ויקבע האם העונשים חופפים או מצטברים)‪ ,‬או עונש כולל לאירועים כולם‪.‬‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השני ‪ -‬קביעת מתחם הענישה‬ ‫עקרון ההלימה בעת קביעת מתחם הענישה‬ ‫ התיקון מעניק מעמד מרכזי למטרת הגמול של דיני העונשין‪ ,‬לפיו‪ :‬העונש‬ ‫הראוי לעבריין נגזר ממידת אשמו ומחומרת מעשיו‪,‬‬ ‫ובלשונו של חוק העונשין‪" :‬העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס‬ ‫הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין‬ ‫סוג ומידת העונש המוטל עליו‪"...‬‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השני ‪ -‬קביעת מתחם הענישה‬ ‫ביהמ"ש יבחן‪:‬‬ ‫‪.1‬הערך החברתי שנפגע ובמידת הפגיעה בו (חומרת העבירה)‬ ‫‪.2‬מדיניות הענישה הנהוגה (פסיקות קודמות)‬ ‫‪.3‬הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה (להבדיל מנסיבות הקשורות‬ ‫לנאשם)‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השני ‪ -‬קביעת מתחם הענישה‬ ‫נסיבות הקשורות בביצוע העבירה‪:‬‬ ‫נסיבות הקשורות בביצוע העבירה‬ ‫‪40‬ט‪(.‬א) בקביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם כאמור בסעיף ‪40‬ג(א)‪ ,‬יתחשב בית המשפט בהתקיימותן‬ ‫של נסיבות הקשורות בביצוע העבירה‪ ,‬המפורטות להלן‪ ,‬ובמידה שבה התקיימו‪ ,‬ככל שסבר שהן משפיעות על חומרת מעשה העבירה‬ ‫ועל אשמו של הנאשם‪:‬‬ ‫(‪ )1‬התכנון שקדם לביצוע העבירה;‬ ‫(‪ )2‬חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה;‬ ‫(‪ )3‬הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה;‬ ‫(‪ )4‬הנזק שנגרם מביצוע העבירה;‬ ‫(‪ )5‬הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה;‬ ‫(‪ )6‬יכולתו של הנאשם להבין את אשר הוא עושה‪ ,‬את הפסול שבמעשהו או את משמעות מעשהו‪ ,‬לרבות בשל גילו;‬ ‫(‪ )7‬יכולתו של הנאשם להימנע מהמעשה ומידת השליטה שלו על מעשהו‪ ,‬לרבות עקב התגרות של נפגע העבירה;‬ ‫(‪ )8‬מצוקתו הנפשית של הנאשם עקב התעללות בו על ידי נפגע העבירה;‬ ‫(‪ )9‬הקרבה לסייג לאחריות פלילית כאמור בסימן ב' לפרק ה'‪;1‬‬ ‫(‪ )10‬האכזריות‪ ,‬האלימות וההתעללות של הנאשם בנפגע העבירה או ניצולו;‬ ‫(‪ )11‬הניצול לרעה של כוחו או מעמדו של הנאשם או של יחסיו עם נפגע העבירה‪.‬‬ ‫(ב) לעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(‪ )6‬עד (‪ ,)9‬בית המשפט יתחשב בהן ככל שסבר שהן מפחיתות את חומרת מעשה‬ ‫העבירה ואת אשמו של הנאשם‪ ,‬ולעניין נסיבות כאמור בסעיף קטן (א)(‪ )10‬ו‪ – )11(-‬ככל שסבר שהן מגבירות את חומרת מעשה‬ ‫העבירה ואת אשמו של הנאשם‪.‬‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השלישי – גזירת העונש מתוך המתחם‬ ‫במסגרת זו ביהמ"ש יבחן את הנסיבות שאינן קשורות לעבירה‪.‬בהתחשב‬ ‫בהן‪ ,‬ביהמ"ש גוזר את העונש המצוי בתוך מתחם הענישה שנקבע בשלב‬ ‫השני‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השלישי – גזירת העונש‬ ‫נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה‪:‬‬ ‫‪40‬יא‪.‬בגזירת העונש המתאים לנאשם כאמור בסעיף ‪40‬ג(ב)‪ ,‬רשאי בית המשפט להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות‬ ‫בביצוע העבירה‪ ,‬המפורטות להלן‪ ,‬ובמידה שבה התקיימו‪ ,‬ככל שסבר כי ראוי לתת להן משקל בנסיבות המקרה‪ ,‬ובלבד שהעונש לא‬ ‫יחרוג ממתחם העונש ההולם‪:‬‬ ‫(‪ )1‬הפגיעה של העונש בנאשם‪ ,‬לרבות בשל גילו;‬ ‫(‪ )2‬הפגיעה של העונש במשפחתו של הנאשם;‬ ‫(‪ )3‬הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו;‬ ‫(‪ )4‬נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו‪ ,‬וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב;‬ ‫(‪ )5‬מאמצי הנאשם לתיקון תוצאות העבירה ולפיצוי על הנזק שנגרם בשלה;‬ ‫(‪ )6‬שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות אכיפת החוק; ואולם כפירה באשמה וניהול משפט על ידי הנאשם לא ייזקפו לחובתו;‬ ‫(‪ )7‬התנהגותו החיובית של הנאשם ותרומתו לחברה;‬ ‫(‪ )8‬נסיבות חיים קשות של הנאשם שהיתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה;‬ ‫(‪ )9‬התנהגות רשויות אכיפת החוק;‬ ‫(‪ )10‬חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה;‬ ‫(‪ )11‬עברו הפלילי של הנאשם או העדרו‪.‬‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫השלב השלישי – גזירת העונש‬ ‫שיקולים נוספים בגזירת העונש בתוך מתחם הענישה – הרתעה אישית והרתעת הרבים‬ ‫הרתעה אישית‬ ‫‪40‬ו‪.‬מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הנאשם מפני ביצוע עבירה נוספת‪ ,‬וכי יש סיכוי של ממש שהטלת‬ ‫עונש מסוים תביא להרתעתו‪ ,‬רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו לקבוע את עונשו של הנאשם‪ ,‬ובלבד שהעונש‬ ‫לא יחרוג ממתחם העונש ההולם‪.‬‬ ‫הרתעת הרבים‬ ‫‪40‬ז‪.‬מצא בית המשפט כי יש צורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירה מסוג העבירה שביצע הנאשם‪ ,‬וכי יש‬ ‫סיכוי של ממש שהחמרה בעונשו של הנאשם תביא להרתעת הרבים‪ ,‬רשאי הוא להתחשב בשיקול זה בבואו‬ ‫לקבוע את עונשו של הנאשם‪ ,‬ובלבד שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם‪.‬‬ ‫‪preencoded.png‬‬ ‫החריגים שמאפשרים לבית המשפט לגזור עונש מחוץ למתחם הענישה‬ ‫חריגה לקולא‬ ‫חריגה לחומרה‬ ‫שיקום‬ ‫הגנה על שלום הציבור‬ ‫תנאים לחריגה לקולה‪ ,‬הערכת סיכויי‬ ‫הערכת מסוכנות‪ ,‬חשש מהישנות‬ ‫השיקום‪ ,‬תכנית שיקום קונקרטית‬ ‫העבירות‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫יישום בפסק דין סעד‬ ‫השלב המקדמי‪:‬‬ ‫עבירות‪ :‬חבלה בכוונה מחמירה‪ ,‬החזקת נשק‪ ,‬נשיאת נשק‬ ‫נקבע כאירוע אחד כי‪:‬‬ ‫ כל העבירות קשורות לאותה מטרה‬ ‫ רצף עובדתי אחד‬ ‫ קשר הדוק בין המעשים‬ ‫‪preencoded.png‬‬ ‫יישום בפסק דין סעד‬ ‫השלב השני‪:‬‬ ‫‪.1‬הערך החברתי שנפגע‬ ‫פגיעה בשלמות הגוף‬ ‫פגיעה בביטחון הציבור‬ ‫שימוש בלתי חוקי בנשק‬ ‫‪preencoded.png‬‬ ‫יישום בפסק דין סעד‬ ‫השלב השני‪:‬‬ ‫‪.2‬מדיניות הענישה הנוהגת‪:‬‬ ‫סקירת פסיקה קודמת בעבירות דומות‬ ‫בפסק דין סעד‪:‬‬ ‫מתחם של ‪ 36-80‬חודשי מאסר בעבירות דומות‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫יישום בפסק דין סעד‬ ‫השלב השני‪:‬‬ ‫‪.3‬נסיבות הקשורות בביצוע העבירה‪:‬‬ ‫ חומרת השימוש בנשק חם‬ ‫ תכנון מוקדם‬ ‫ צפיית הנזק והנזק עצמו‬ ‫ פגיעה משמעותית במתלונן‬ ‫ לקיחת חוק לידיים (הפסקת השמועות‬ ‫ אכזריות (כמות יריות)‬ ‫‪preencoded.png‬‬  ‫יישום בפסק דין סעד‬ ‫השלב השלישי – גזירת העונש‬ ‫ שיקולים בגזירת העונש הספציפי‪:‬‬ ‫ נסיבות לקולא שאינן קשורות לעבירה‪ :‬גיל צעיר‪,‬‬ ‫העדר עבר פלילי‪ ,‬פגיעה במשפחתו התלויה בו‬ ‫כלכלית‪ ,‬מודה במעשים‪ ,‬מביע חרטה‬ ‫ שיקולים לחומרה‪ :‬הרתעת הרבים‬ ‫ לא מתקיימים חריגים לסטייה ממתחם הענישה‬ ‫(שיקום או הגנה על הציבור)‬ ‫ תוצאה סופית‪ 5 :‬שנות מאסר בפועל‬ ‫‪preencoded.png‬‬ ‫מבוא למערכת המשפט הישראלית‬ ‫שיעור ‪– 8‬‬ ‫משפט פלילי ‪ /‬דיני עונשין‬ ‫עו"ד רעות כהן‪ ,‬תשפ"ה‬  ‫מבוא‬ ‫◦ משפט פלילי הוא חלק מענף המשפט הציבורי מכיוון שהוא עוסק ביחסים בין המדינה‬ ‫לבין הפרט‪.‬המדינה היא התובעת בשם הציבור‪.‬‬ ‫◦ הציבור העניק למדינה סמכות לקבוע מה מותר ומה אסור‪ ,‬להעניש על כך ולהשתמש‬ ‫בכוח כלפי פרטים בחברה‪.‬‬ ‫◦ להבדיל מהמשפט האזרחי שמנסה לתקן ולהחזיר את המצב לקדמותו על‪-‬ידי כסף‬ ‫(לרוב)‪ ,‬בקצה של המשפט הפלילי יש ענישה (מאסר ‪ /‬קנס) וזאת כדי לחנך‪ ,‬להרתיע‬ ‫ולמנוע‪.‬‬ ‫◦ במשפט האזרחי יש להוכיח את התביעה במעל ‪.51%‬במשפט הפלילי על המדינה להוכיח‬ ‫"מעל לכל ספק סביר" שיש אשמה‪ ,‬כלומר בקירוב ל‪.100%-‬‬ ‫◦ לכן‪ ,‬הנאשם לא צריך להוכיח שהוא לא אשם (למעט חריגים)‪ ,‬אלא "רק" לטעת "ספק‬ ‫סביר" בשופטים‪.‬‬  ‫שאלה‬ ‫◦ תבעתי במשפט אזרחי מישהו על גניבה וניצחתי‪.‬האם המדינה יכולה להגיש כתב אישום‬ ‫ולהניח שהיא תנצח?‬ ‫◦ התוקף הורשע במשפט פלילי‪ ,‬האם נפגעת העבירה יכולה לתבוע בהליך אזרחי את הנזק‬ ‫ולהניח שהיא תנצח?‬ ‫◦ התוקף זוכה במשפט פלילי‪ ,‬האם הוא יכול לתבוע את המדינה על רשלנות בהגשת כתב‬ ‫אישום ולהניח שהוא ינצח?‬ ‫◦ התוקף זוכה במשפט פלילי‪ ,‬האם נפגעת העבירה יכולה בכל זאת לתבוע בהליך אזרחי‬ ‫ולנצח?‬  ‫מבוא‬ ‫למשפט הפלילי שני רבדים‪:‬‬ ‫א‪.‬מהותי‪ :‬עוסק בשאלה האם בוצעה עבירה פלילית או לא‪ ,‬בגזירת העונש‪ ,‬קביעת‬ ‫אחריות‪ ,‬אשמה וכו'‪.‬בעקרונות הכלליים של המשפט הפלילי‪.‬‬ ‫ב‪.‬דיוני‪ :‬עוסק בדרך הפעלת ההליך הפלילי (סדר דין פלילי‪ ,‬דיני ראיות) ‪ -‬כללי המשחק‪.‬‬ ‫מתי מותר לעצור אדם‪ ,‬כמה זמן ניתן להחזיק אדם במעצר‪ ,‬למי הסמכות‪ ,‬מי מגיש ראיות‪,‬‬ ‫אילו ראיות הן קבילות‪.‬‬  ‫תפקיד בתי המשפט בהליך הפלילי‬ ‫◦ לקבוע את העובדות – לקבוע מהם הממצאים העובדתיים‪ ,‬על מה העובדות‬ ‫מצביעות‪.‬‬ ‫◦ לפרש את הדין הפלילי – מה הדין הפלילי אומר על המקרה הנ"ל‪,‬‬ ‫והאפשרויות השונות לפרש את אותו הדין‪.‬‬ ‫◦ לקבוע האם העובדות שנקבעו‪ ,‬עוברות על הדין הפלילי ולכן האדם עבר עבירה‬ ‫פלילית‪.‬‬ ‫◦ לגזור את עונשם של עבריינים מורשעים‪.‬‬  ‫מטרות המשפט הפלילי – סעיף ‪ 40‬לחוק‬ ‫◦ ‪.1‬גמול – הלימה‪.‬להשיב לאדם כגמולו על מה שעשה‪.‬החוק קובע כי יש‬ ‫לקבוע יחס הולם בין חומרת המעשה ובין סוג העונש שיוטל על העבריין‪.‬‬ ‫◦ ‪.2‬הרתעה – הרתעת הרבים והרתעת היחיד‪.‬להרתיע את היחיד מפני ביצוע‬ ‫עבירה נוספת באמצעות העונש‪.‬להרתיע את הציבור מעשיית מעשים העוברים‬ ‫על החוק הפלילי‪ ,‬באמצעות ענישת היחיד‪.‬כלומר הציבור יראה את העונשים‬ ‫אותם קיבלו אחרים ויירתעו מלעשות אותו דבר‪.‬‬  ‫מטרות המשפט הפלילי – סעיף ‪ 40‬לחוק‬ ‫◦ ‪.3‬שיקום – המטרה היא לסייע לפרט לעבור תהליך שיקומי על מנת שלא‬ ‫יחזור לעבור על אותן העבירות‪.‬התפיסה היא כי אדם החוזר לחברה לאחר‬ ‫שסיים את עונש המאסר שלו‪ ,‬לא ימנע שוב מעבירת עבירות אם לא יעבור‬ ‫הליך שיקומי‪.‬‬ ‫◦ מונח‪ :‬רצידיביזם – מועדות – דפוס התנהגותי של עבריינים מורשעים אשר‬ ‫שוחררו מהכלא ושבים לבצע עבירות‪.‬‬  ‫מטרות המשפט הפלילי – סעיף ‪ 40‬לחוק‬ ‫◦ ‪.4‬מניעה – הגנה על שלום הציבור – למנוע מהפרט לפגוע בערכים מוגנים של‬ ‫החברה‪.‬לדוגמא –אנו רוצים שאנס יכנס לכלא כדי שלא יפגע בנשים אחרות‪.‬‬ ‫אדם מסוכן מסוג זה איננו יכול להסתובב חופשי בחברה‪.‬‬  ‫שאלה‬ ‫◦ מדוע בהליך פלילי המדינה היא התובעת ולקורבן העבירה אין מעמד שווה‬ ‫למדינה?‬ ‫◦ התפיסה היא שאחריות פלילית מבטאת קונפליקט בין החשוד‪/‬נאשם לבין המדינה והחברה‪.‬האדם‬ ‫שמבצע עבירה מערער על הביטחון של החברה לחיות יחד‪.‬‬ ‫◦ רעיון האמנה החברתית – מסרנו את הכוח שלנו למדינה כדי שתגן עלינו‪.‬ויתרנו על כוח ‪ -‬איסור על‬ ‫עשיית דין עצמי ‪ -‬בתמורה להגנה‪ ,‬שלום ושקט‪.‬‬ ‫◦ לכן‪ ,‬העבירות על פי רוב לא נתפסות כסכסוך פרטי‪ ,‬אלא עניינה של המדינה‪.‬הפרט עומד במרכז החברה‬ ‫ולכן ההגנה שמספקת המדינה על‪-‬ידי המשפט הפלילי היא גם הגנה על הפרט‪.‬‬ ‫◦ בנוסף‪ ,‬הנפגע ומשפחתו הינם חלשים בכדי לעשות דין‪.‬המדינה כאורגן חזק תוכל להעמיד לדין את‬ ‫האנשים החזקים‪.‬‬ ‫◦ סיבה נוספת ‪ -‬הנפגע וקרובי משפחתו נגועים במשוא פנים‪.‬יש הכרח בגוף ניטראלי‪.‬‬  ‫מה בין המשפט הפלילי‪ ,‬המוסר והחברה‬ ‫◦ האיסורים מכוח המשפט הפלילי משתנים עם השתנות החברה‪:‬‬ ‫◦ התאבדות ‪ -‬בעבר היה חוק על איסור התאבדות‪ ,‬בהמשך החוק בוטל בעקבות שינוי התפיסה‬ ‫של בעלות האדם על גופו‪.‬כיום החוק אוסר על סיוע להתאבד בלבד‪.‬‬ ‫◦ אינוס – בעבר הגדרת האינוס הייתה תלויה בהפעלת הכח‪.‬בראשית שנות ה‪ 90‬ביטלו את‬ ‫החובה לשימוש בכח‪ ,‬וקבעו כי די באי הסכמה על מנת לקבוע שהעבירה הינה עבירת אינוס‪.‬כל‬ ‫זאת‪ ,‬לאור השינוי בתפיסת האישה על גופה‪.‬‬ ‫◦ קיום יחסים הומוסקסואליים – בעבר היה איסור על קיום יחסי מין שלא "בדרך הטבע"‪.‬בהמשך‬ ‫החוק בוטל‪.‬‬ ‫◦ עבירת אונס בין איש לאשתו – עד שנת ‪ ,1988‬באם היו יחסי מין בין בני זוג ללא הסכמה‪ ,‬הדבר‬ ‫לא נחשב אונס‪.‬כיום – לא רק שהמעשה נחשב אונס‪ ,‬אלא נחשב כ"נסיבות מחמירות"‪ ,‬והדבר‬ ‫נחשב כחמור יותר מעבירות מין אחרות‪.‬‬  ‫מה בין המשפט הפלילי‪ ,‬המוסר והחברה‬ ‫◦ לא כל מה שלא מוסרי הוא פלילי ולא כל מה שפלילי הוא לא מוסרי‪:‬‬ ‫◦ ישנם מעשים אותם אדם יעשה שיחשבו בלתי מוסריים‪ ,‬אבל אינם אסורים מבחינה פלילית כמו‬ ‫לדוגמא‪ ,‬ניאוף‪.‬‬ ‫◦ וישנם מעשים אותם אדם יכול לעשות הנחשבים עבירה פלילית אך אינם נחשבים עבירה‬ ‫מוסרית‪ ,‬כגון‪ ,‬נסיעה בצד השמאלי של הכביש‪.‬‬ ‫◦ לרוב‪ ,‬קיימת חפיפה מסוימת בין השניים‪.‬‬  ‫מה בין המשפט הפלילי‪ ,‬המוסר והחברה‬ ‫◦ נהוג לחלק את העבירות לשני סוגים‪:‬‬ ‫◦ עבירות ‪" - mala in se‬רע כשלעצמו" – אלה עבירות החמורות ביותר שהרוע והאיסור‬ ‫טבוע בהן והן גם לא מוסריות‪ ,‬כמו רצח‪ ,‬אונס‪.‬‬ ‫‪" - mala prohibita‬רע כי נאסר" – אלה עבירות "מינהליות" יותר‪ ,‬שהן לא‬ ‫◦ עבירות‬ ‫בהכרח נוגדות את המוסר ואנו אוסרים עליהן כדי לשמור על הסדר‪ ,‬כמו לא לנהוג מעל‬ ‫מהירות מסויימת‪ ,‬עבירות תכנון ובניה‪.‬‬ ‫◦ גם סיווג זה תלוי חברה‪.‬ניתן לראות תחילה עבירה כרע כשלעצמו ולאחר שנים יתברר כי‬ ‫היא רע כי נאסר (למשל האיסור על יחסי מין הומוסקסואלים)‪.‬‬