אנטיגנים ואימונוגנים

אנטיגנים ואימונוגנים

• מערכת החיסון מורכבת מזרועות הומוראלית (נוגדנים) וסלולארית (תאים).
• נוגדן הוא מולקולה מסיסה, הנמצאת בפלסמת הדם, שיכולה לקשור חומרים זרים לאחר תגובה חיסונית.
• אנטיגן הוא כל חומר שיכול לעורר תגובה חיסונית, וגורם להופעת נוגדנים.
• אפיטופ הוא חלק ספציפי של אנטיגן שגורם לתגובה חיסונית.
• נוגדן מזהה דטרמיננטות אנטיגניות (אפיטופים) ספציפיים, המבוססים על רצפים קצרים של חומצות אמינו.
• אנטיגנים יכולים להיות חלבונים, פפטידים, פולי-סאכרידים וחומצות גרעין.
• לא כל חלקי האורגניזם הם אנטיגנים, למשל שומנים.

אימונוגניות

• מדד כמותי ליכולת של אנטיגן לעורר תגובת נוגדנים.
• זרות: ככל שהמרחק אבולוציוני גדול יותר בין האנטיגן לנמען, כך האימונוגניות גדולה יותר. המוגלובין, הנפוץ ביותר, יכול לעורר תגובה חיסונית אצל בעלי חיים שונים, אך לא אצל בעלי חיים דומים.
• גודל מולקולרי: משקל מולקולרי גבוה יותר של האנטיגן = אימונוגניות חזקה יותר. חומרים עם משקל מולקולרי מתחת ל-1-5KD אינם אימונוגניים.

רצפטורים

• בתאי B, רצפטורים (BCR) נוצרים ומופרשים כנוגדנים.
• ב-T cells, הרצפטור (TCR) נשאר קבוע על קרומי התאים ולא מופרש.
• BCR בנויים מ-4 שרשראות (2 כבדות, 2 קלות) מחוברות בקשר די-סולפידי.
• TCR בנוי משתי שרשראות alpha ו-beta, גם הן מחוברות בקשר די-סולפידי.
• TCR ו-BCR נבדלים בתכונותיהם ובאופן פעילותם.
• האפיטופ הוא החלק באנטיגן שאמור להיקשר לרצפטור.
• תאים מציגי אנטיגן (APC) הכרחיים להפעלת תאי T. APC מפרקים חלבונים לאפיטופים קטנים ומציגים אותם על פני התא.

אפיטופים מבניים

• אפיטופים מבניים (קונפורמטיביים) נמצאים על פני מבנה של חלבון ומתפרקים בעקבות דנטורציה.