מדעי הקוגניציה ופסיכולוגיה קוגניטיבית

מדעי הקוגניציה

• עוסקים בתהליכים קוגניטיביים כמו קשב, זיכרון, שפה, תפיסה חזותית, ויכולת לפעול בכמה משימות בו-זמנית.
• כוללים יכולות רבות, כמו קריאה, למידה, שימוש בזיכרון, הפניית קשב, שימוש בשפה ויכולת לשלוף מידע, ותפיסה חזותית.
• מקביל לתהליכים קוגניטיביים אחרים, כמו הכנת אוכל, המאפשרים שימוש בידע קודם.
• עוסקים באופן שמוחנו קולט, שומר, משנה ומחזיר מידע, תוך שימוש בו באינטראקציה עם הסביבה.
• שואלים איך המוח מעבד מידע (סדרתי או בו-זמני).
• תחום רב-תחומי, המשלב גישות שונות, כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית ניסויית, נוירו-קוגניציה, נוירו-פסיכולוגיה קוגניטיבית ומדעי מחשב קוגניטיביים.

פסיכולוגיה קוגניטיבית

• עוסקת בדרך בה אנו קולטים מידע, החל מהחושים.
• מתארת את התהליך של קליטה, אחסון, שינוי, שחזור, ושימוש במידע.
• חקירת מנגנונים קוגניטיביים אלה.
• מתנגדת לגישה הביהביוריסטית, שמתמקדת בגירוי ותגובה, ובמקום זאת מזהה מנגנונים מנטליים פנימיים (הקופסא השחורה).
• משתמשת במחקר אמפירי (תצפיתי) כדי ללמוד על תהליכים קוגניטיביים.
• מתאפיינת במטלות מוגדרות, הנמדדות ומתועדות, ומבוססת על נתונים מדידים ומחקרים חוזרים.

ייצוג (Representation)

• מניחה שמידע במוח מאורגן, אך לאו דווקא תואם את המציאות.
• מדגישה שמידע מיוצג במוח בדרך ייחודית, שלפעמים שונה מהמציאות (דוגמת תפיסת תמונה הפוכה בעין).
• מודגשת הרעיון שאיבוד מידע קשור לדרך בה המידע ייצג.
• מתמקדת בייצוגים, מבנים ותהליכים מנטליים, היפותטיים, שמנסים להסביר התנהגות נצפית.
• כל אדם מפרש מידע בצורה יחודית, בהתאם לידע ונסיונות קודמים.

תפיסה

• תהליך דינמי ואקטיבי.
• משפיע על תפיסתנו הקשר וידע קודם.
• אשליות תפישתיות מראות פערים בין המציאות לתפיסה, ומאפשרות לחקור את התהליכים הקוגניטיביים.
• פריימינג – השפעות לא מודעות של גירויים על תפיסתנו.
• עיבוד מלמטה למעלה (Bottom-up) מתבסס על הגירוי עצמו, בעוד עיבוד מלמעלה למטה (Top-down) מושפע מציפיות וידע קודם.