מושגים לבגרות: לאומיות והכרזת העצמאות

בסדר, הנה סיכום לבגרות מתוך החומר שסיפקת:

הרעיון הלאומי

• קבוצה אתנית חולקת יסודות משותפים כמו מוצא, שפה, תרבות והיסטוריה, אך אינה דורשת הגדרה עצמית או ריבונות.
• לאום חולק יסודות אתניים-תרבותיים וגם יסודות פוליטיים-תרבותיים כמו רצון לחיות יחד באותה מדינה ושואף להגדרה פוליטית במסגרת מדינה ריבונית.

סוגי לאומיות

• לאומיות אתנית/תרבותית: שאיפה לשלטון עצמי המבוססת על יסודות אתניים ייחודיים כמו מוצא, שפה ותרבות.
• לאומיות אזרחית/פוליטית: שאיפה לשלטון עצמי המבוססת על יסודות פוליטיים-תרבותיים משותפים כמו רצון לחיות יחד ולקדם ערכים משותפים.
• כלל אצבע: בלאומיות אזרחית קודם הייתה מדינה ואז לאום, ובלאומיות אתנית קודם היה לאום ואז מדינה.

הכרזת העצמאות

• ההכרזה הייתה אמורה להיקרא ערב יציאת הבריטים, 14 במאי, אך התעכבה בגלל מלחמה ואיום פלישה. היו גם לחצים בינלאומיים לדחותה.

מטרות ההכרזה

• להכריז על הקמת מדינת ישראל ועצמאותה.
• לבסס את הלגיטימציה של מדינה יהודית בארץ ישראל, תוך הצגת הצדקות היסטוריות ומוסריות לקיומה.
• להצהיר על עקרונות פעולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

חלקי ההכרזה

• מבוא היסטורי: במבוא הודגש הקשר של העם היהודי לארצו והמאבק להשגתה
• הכרזה על הקמת המדינה: בחלק זה הוגדרו גם מוסדות המדינה כמו גם החובה לכונן חוקה.
• עקרונות המדינה לעתיד: הטקסט מבטא אופי יהודי ודמוקרטי תוך הבטחה שוויון וחופש לכל התושבים.
• הצהרות ופניות לגורמים בחוץ: בעיקר הושטת יד לשלום לבני המדינה הערביים.
• ההכרזה מבטאת את שני היסודות של מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית.

מאפיינים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

• מדינת ישראל הינה מדינת לאום של העם היהודי, כפי שנקבע בהכרזת העצמאות. עם זאת, היא גם מדינה דמוקרטית.
• ההכרזה כוללת התייחסות לתושבים שאינם יהודים ולזכויותיהם.

יסודות יהודיים ודמוקרטיים

• יסוד יהודי: קשר היסטורי ומסורתי לארץ ישראל, פתיחות לעלייה יהודית, שמירה על נכסי תרבות לאומיים.
• יסוד דמוקרטי: הבטחת שוויון זכויות, חופש דת, מצפון, חינוך ותרבות, שמירה על מקומות קדושים לכל הדתות.
• מגילת האו"ם מבטיחה שיתוף פעולה עם האומות המאוחדות.

סממנים משותפים

• שלטון נבחר, שלטון חוק, וחוקה. יש לשים לב שההכרזה מזכירה רבות את המילה "יהודית", אך לא "דמוקרטית", אלא רק עקרונות דמוקרטיים.

חוקים ומוסדות המדגישים את האופי הדתי:

• חוק השבות (1950): מבטא את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי, ומטרתו לממש את זכותו של כל יהודי לעלות למדינה המיועדת לו, לבטא את היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי כולו, וליצור רוב יהודי במדינת ישראל.
• חוק בתי הדין הרבניים (1953): מחזק את האופי היהודי דתי של המדינה, שכן נישואין וגירושין של יהודים נערכים בבתי דין רבניים בלבד לפי ההלכה, אך מעורר מחלוקות לגבי חופש מדת.
• חוק חג המצות (1986): אוסר הצגת חמץ בפומבי בפסח, ומבטאת דאגה לקיום מצוות ולצביון יהודי במרחב הציבורי.
• חוק שעות עבודה ומנוחה: קובע שיום המנוחה השבועי ליהודים הוא יום השבת.
• מוסדות דתיים: כוללים את הרבנות הראשית, בתי דין רבניים, מועצות דתיות ומשרד הדתות.

חוקים ומוסדות המשקפים היבט לאומי

• חוקים שמטרתם לשמור על קשר עם העם היהודי ולהבטיח קשר בין עם ישראל לארץ ישראל.
• חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם: מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם.

חוק הלאום

מפרט את עקרונות היסוד של המדינה:

• ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי ומדינת ישראל היא מדינת הלאום שלו.
• מימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי.
• ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל.
• עברית היא שפת המדינה, ולשפה הערבית מעמד מיוחד אך הוא יוסדר בחוק.
• המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית.

מוסדות לאומיים

• הכנסת: בית הנבחרים של המדינה שמספר חבריה (120) הוא כמספר אנשי הכנסת הגדולה.
• משרד העלייה והקליטה: מסייע לעולים היהודים ומעודד עלייה יהודית.
• הסוכנות היהודית: מקשרת בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות.
• קרן קיימת לישראל (קק"ל): עוסקת בגאולת אדמה בארץ ישראל.