סיכום לבגרות: רעיון לאומי, הכרזת העצמאות | PDF

‫סיכום החומר לבגרות‬ ‫הרעיון הלאומי‬ ‫קבוצה אתנית – קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים תרבותיים (מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫ולעתים גם דת) קבוצה זו אינה בעלת דרישות להגדרה עצמית‪/‬...

‫סיכום החומר לבגרות‬ ‫הרעיון הלאומי‬ ‫קבוצה אתנית – קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים תרבותיים (מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫ולעתים גם דת) קבוצה זו אינה בעלת דרישות להגדרה עצמית‪/‬לריבונות‬ ‫לאום ‪ -‬קבוצה שלה יסודות משותפים אתניים תרבותיים (מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ולעתים גם‬ ‫דת) וגם יסודות פוליטיים‪ -‬תרבותיים‪-‬ערכיים משותפים (רצון משותף לחיות באותה מדינה‪ /‬מסגרת‬ ‫קבוצה זו שואפת לרוב להגדרה פוליטית ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים‪ /‬תפיסה של "טוב משותף")‬ ‫עצמית במסגרת של מדינה ריבונית‪ ,‬בזיקה לטריטוריה מסוימת או לזכויות ניהול עצמי בתוך מדינה‬ ‫סוגי לאומיות‬ ‫לאומיות אתנית – תרבותית ‪-‬השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‬ ‫המבוססת על יסודות אתניים משותפים וייחודיים ‪-‬מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬ולפעמים גם דת‬ ‫לאומיות אזרחית ‪ /‬לאומיות פוליטית ‪ -‬השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה‬ ‫ריבונית המבוססת על יסודות פוליטיים‪ -‬תרבותיים‪-‬ערכיים משותפים‪ -‬רצון משותף לחיות באותה מדינה‪/‬‬ ‫מסגרת פוליטית ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים‪ /‬תפיסה של טוב משותף‪.‬לדוגמה‪ -‬ארה"ב וצרפת‬ ‫יהיה קל לזכור את ההבדלים בין שני סוגי הלאומיות ע"פ כלל האצבע הבא‪ -‬בלאומיות אזרחית קודם‬ ‫הייתה מדינה ואז לאום ואילו בלאומיות אתנית קודם היה לאום ואז מדינה‬ ‫הכרזת העצמאות‬ ‫מועדה‪ :‬ערב יציאת הכוחות הבריטיים מארץ ישראל‪ ,‬ב‪ 14 -‬במאי‪.‬‬ ‫ההכרזה תוכננה להיקרא במועד זה למרות שמזה מספר חודשים היה שרוי הישוב במלחמה עם ערביי ארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬ועמד בפני איום של פלישת ארצות ערב‪ ,‬במידה ויכריז על עצמאותו‪.‬בעקבות זאת היה קיים לחץ‬ ‫בינלאומי‪ ,‬כולל אמריקאי לדחות את ההכרזה‪.‬‬ ‫מטרות ההכרזה‪:‬‬ ‫‪ -‬להכריז על הקמת המדינה – הכרזה על ריבונותה של המדינה החדשה ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬לבסס את הלגיטימציה (הצדקה) של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ -‬במגילה דוגמאות שונות‬ ‫המוכיחות את הצורך והזכות של העם היהודי במדינה (השואה בה הושמד חלק גדול מן העם היהודי‬ ‫הוכיחה את הצורך במדינה‪ ,‬זכותו של העם היהודי למדינה הינה כשל כל העמים‪ ,‬החלטת האו"ם מ‪-‬‬ ‫‪ 1947‬על חלוקת הארץ לשתי מדינות)‪ ,‬והן את הקשר שלו לארץ ישראל (בא"י עוצב העם היהודי‪ ,‬ממנה‬ ‫גורש‪ ,‬תמיד שמר לה אמונים וכדומה)‪.‬קיימת במסמך הצדקה היסטורית (שורשיו של העם בא"י‪)...‬‬ ‫והצדקה מוסרית (זכותו להיות ככל העמים‪ ,‬לנוכח השואה‪)...‬‬ ‫‪ -‬להצהיר על העקרונות לפיהם תפעל מדינת ישראל‪ -‬מדינת ישראל תהיה מדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬‬ ‫למרות שהמילה "דמוקרטית" אינה נזכרת‪ ,‬נזכרים בהכרזה עקרונות דמוקרטיים חשובים לפיהם תפעל‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪1‬‬  ‫חלקי ההכרזה‪:‬‬ ‫‪.1‬מבוא היסטורי ‪ -‬הקשר של העם לארצו ותולדות המאבק להשגת הארץ‪.‬ברקע היסטורי מודגש הקשר‬ ‫של העם לארצו והפעולות שעשה עם תחיית הציונות כדי להצדיק את האחיזה בה‪.‬בחלק זה בא לידי‬ ‫ביטוי רעיון ההגדרה העצמית לו זכאים גם היהודים‪.‬בחלק זה דוגמאות המצדיקות הקמתה של מדינה‬ ‫יהודית ודווקא בארץ ישראל‪(.‬החלק ההיסטורי‪ ,‬בו יש הצדקה היסטורית‪ ,‬הצדקה בינלאומית‪,‬‬ ‫והצדקה טבעית‪ -‬אוניברסאלית)‬ ‫ההכרזה על הקמת המדינה ‪ -‬בחלק זה גם הוגדרו המוסדות הזמניים‪ ,‬שמה של המדינה וכן הובטחה‬ ‫חקיקתה של חוקה בידי אסיפה מכוננת‪(.‬החלק האופרטיבי)‬ ‫‪.2‬עקרונות המדינה לעתיד ‪ -‬בחלק זה בא לידי ביטוי האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה‪.‬יש הבטחה‬ ‫לשוויון וחופש לכל התושבים‪(.‬החלק ההצהרתי)‬ ‫‪.3‬הצהרות ופניות לגורמים בחוץ ‪ -‬יהודי התפוצות‪ ,‬האו"ם‪ ,‬הערבים וכו'‪.‬בין הפניות‪ ,‬הושטת יד לשלום‬ ‫לבני המדינה הערביים‪(.‬יש הרואים את ‪ 3‬ו‪ 4-‬כחלק אחד)‪.‬‬ ‫בהכרזת העצמאות באים לידי ביטוי שני היסודות עליהם מושתתת מדינת ישראל – מדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪.‬‬ ‫מדינת ישראל הינה מדינת לאום – מדינתו של העם היהודי‪ ,‬כפי שגם נקבע בהכרזת העצמאות‪.‬לכן לאורך‬ ‫ההכרזה ניתן למצוא ביטויים לקשר לארץ ישראל‪ ,‬להיסטוריה ולמורשת היהודית‪ ,‬ולאופייה היהודי של‬ ‫המדינה שתקום‪.‬עם זאת‪ ,‬המדינה שתקום אמורה להיות גם מדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫יש לשים לב שקיימת בהכרזה התייחסות לתושבי הארץ שאינם יהודים ולזכויותיהם‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫בין הביטויים לכך שישראל הינה מדינה יהודית ודמוקרטית‪:‬‬ ‫ישראל בתוך משפחת העמים‬ ‫ישראל כמדינה דמוקרטית –‬ ‫ישראל כמדינה יהודית –‬ ‫יסוד דמוקרטי‬ ‫יסוד יהודי‬ ‫‪ -‬תעניק לעם היהודי מעמד של‬ ‫‪ -‬בארץ ישראל קם העם היהודי‪.‬בה ‪ -‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים‬ ‫אומה שוות זכויות בתוך‬ ‫והסדירים של המדינה‪ ,‬בהתאם‬ ‫עוצבה דמותו הרוחנית‪....‬בה יצר‬ ‫משפחת העמים‪.‬‬ ‫לחוקה שתקבע על‪-‬ידי האסיפה‬ ‫נכסי תרבות לאומיים‪...‬והוריש‬ ‫המכוננת והנבחרת‪.....‬‬ ‫לעולם כולו את ספר הספרים‪.‬‬ ‫‪ -‬במלה"ע השניה תרם היישוב‬ ‫העברי בארץ את מלוא חלקו‬ ‫‪ -‬מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה ‪ -‬תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬ ‫למאבק האומות השוחרות‬ ‫תושביה‪.‬‬ ‫חתרו היהודים בכל דור ודור לשוב‬ ‫חירות ושלום‪....‬‬ ‫ולהיאחז במולדתם העתיקה‪.‬‬ ‫‪ -‬תהיה מושתת על יסודות הצדק‬ ‫‪ -‬זו זכותו הטבעית של העם‬ ‫והחירות‪....‬‬ ‫‪ -‬בשנת תרנ"ז (‪ )1897‬נתכנס‬ ‫היהודי להיות ככל עם ועם‬ ‫הקונגרס הציוני‪...‬והכריז על זכות‬ ‫‪ -‬תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני‬ ‫עומד ברשות עצמו במדינתו‬ ‫העם היהודי לתקומה לאומית‬ ‫גמור לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע‬ ‫הריבונית‪.‬‬ ‫בארצו‪.‬‬ ‫ומין‪.‬‬ ‫‪ -‬ב‪ 29 -‬בנובמבר ‪ 1947‬קבלה‬ ‫‪ -‬השואה שנתחוללה‪...‬הוכיחה את‬ ‫‪ -‬תבטיח חופש דת‪ ,‬לשון‪ ,‬מצפון‪ ,‬חינוך‬ ‫עצרת האומות המאוחדות‬ ‫ההכרח‪...‬בפתרון בעיית העם‬ ‫‪3‬‬ ‫ותרבות‪.‬‬ ‫החלטה המחייבת הקמת‬ ‫היהודי מחוסר המולדת‬ ‫מדינה יהודית בארץ‬ ‫‪ -‬תשמור על המקומות הקדושים לכל‬ ‫והעצמאות על ידי חידוש המדינה‬ ‫ישראל‪...‬‬ ‫הדתות‪.‬‬ ‫היהודית בארץ ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫תפתח לרווחה את שערי המולדת‬ ‫‪ -‬מדינת ישראל‪....‬תהיה‬ ‫‪ -‬אנו קוראים ‪......‬לבני העם הערבי‬ ‫לכל יהודי ותעניק לעם היהודי‬ ‫נאמנה לעקרונותיה של‬ ‫ליטול חלק בבניין המדינה על יסוד‬ ‫מעמד של אומה שוות זכויות בתוך‬ ‫מגילת האומות המאוחדות‪...‬‬ ‫אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות‬ ‫משפחת העמים‪*.‬‬ ‫מתאימה בכל מוסדותיה הזמניים‬ ‫‪ -‬מדינת ישראל תהיה מוכנה‬ ‫והקבועים‪.‬‬ ‫‪ -‬זו זכותו הטבעית של העם היהודי‬ ‫לשתף פעולה עם המוסדות‬ ‫להיות ככל עם ועם עומד ברשות‬ ‫והנציגים של האומות‬ ‫בין היסודות הדמוקרטיים שבאו לידי‬ ‫עצמו במדינתו הריבונית‪*.‬‬ ‫המאוחדות‪.......‬‬ ‫ביטוי במגילה‪:‬‬ ‫‪ -‬אנו מכריזים בזאת על הקמת‬ ‫‪ -‬אנו קוראים לאומות‬ ‫מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא ‪ -‬הפרדת רשויות‪ -‬בין רשות מחוקקת‬ ‫המאוחדות לתת‪-‬יד לעם‬ ‫למבצעת‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‪*.‬‬ ‫היהודי בבנין מדינתו ולקבל‬ ‫בין מועצת המדינה הזמנית שהפכה‬ ‫את מדינת ישראל לתוך‬ ‫לכנסת‪ ,‬לבין למנהלת העם שהפכה‬ ‫‪ -‬מדינת ישראל תהיה פתוחה‬ ‫משפחת העמים‪.‬‬ ‫לממשלה‪.‬‬ ‫לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫‪ -‬שלטון נבחר – "השלטונות הנבחרים‬ ‫‪ -‬תהא מושתת על יסודות החירות‪,‬‬ ‫והסדירים של המדינה"‪.‬‬ ‫הצדק והשלום לאור חזונם של‬ ‫נביאי ישראל‪*.‬‬ ‫‪ -‬שלטון החוק – שוויון בפני החוק ללא‬ ‫הבדלי דת גזע ומין‪.‬‬ ‫שימו לב‪ :‬הסעיפים שבסופם‬ ‫כוכבית‪ ,‬מבטאים את מחויבותה‬ ‫‪ -‬חוקה – "בהתאם לחוקה שתקבע על‬ ‫של ישראל להיות מדינה יהודית‪.‬‬ ‫ידי האסיפה המכוננת"‪.‬‬ ‫‪ -‬זכויות אדם ואזרח ‪ -‬שוויון‪ ,‬חירות‪,‬‬ ‫הזכות לבחור והיבחר‪.‬‬ ‫שימו לב!‬ ‫בהכרזת העצמאות נזכרים פעמים רבות המילה יהודית או יהודי‪ ,‬אך לא נזכרת‬ ‫המילה‪ :‬דמוקרטית‪.‬נזכרים רק חלק מעקרונות (זכויות) הדמוקרטיה‪.‬‬ ‫יש לשער‪ ,‬כי אזכור רב של המילה יהודי‪/‬יהודית בהקשרים שונים נובע מן הרצון‬ ‫לבסס בהכרזה את הלגיטימציה לגבי שיבת עם ישראל לארצו ולגבי זכותו להקמת‬ ‫‪4‬‬ ‫מדינה‪.‬‬ ‫מאפייניה או היבטיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית (שבעה עמודים)‬ ‫חוקים ומוסדות המדגישים את אופייה הדתי של המדינה‬ ‫חוק השבות (‪ - )1950‬החוק מבטא את מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי וקובע כי "כל יהודי‬ ‫זכאי לעלות ארצה"‪.‬החוק מאפשר לכל יהודי באשר הוא לשוב למולדת היהודית ההיסטורית‬ ‫ולקבל לפי חוק האזרחות‪ ,‬אזרחות ישראלית באופן אוטומטי עם עלייתו‪.‬הזכות ניתנת לבן זוגו‪,‬‬ ‫לילדו וגם לנכדו של היהודי‪ ,‬גם אם אינם יהודים‪.‬החוק מבטא את המחויבות של הכרזת‬ ‫העצמאות ש"מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"‪.‬חוק השבות מבטא‬ ‫היבט לאומי יותר מאשר דתי או תרבותי‪ ,‬ש כן החוק מעניק זכות עלייה לבני העם היהודי ללא‬ ‫תלות בזיקתם לתרבות או לדת היהודית‪ ,‬למידת תרומתם הצפויה לחיזוקה של התרבות או הדת‬ ‫היהודיים בישראל‪.‬מטרותיו העיקריות של החוק‪ :‬א‪.‬לממש את זכותו של כל יהודי לעלות‬ ‫למדינה המיועדת לו‪ ,‬לבטא את היותה של מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי כולו‪.‬ב‪.‬ליצור‬ ‫רוב יהודי במדינת ישראל‪ ,‬כדי להבטיח את היותה של המדינה מדינת לאום יהודית‪.‬החוק משקף‬ ‫את האופי היהודי והזיקה ליהודי התפוצות‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫מאז הקמת המדינה‪ ,‬הכנסת מחוקקת חוקים שונים המשקפים ומבטאים את ההיבטים השונים‬ ‫של מדינת ישראל כמדינה יהודית‪.‬חוקים בעלי אופי יהודי הם חוקים שנוגעים לאירועים של‬ ‫האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל‪.‬‬ ‫א‪.‬חוקים המדגישים היבט דתי ‪ :‬חוקים שמקורם במצוות הדת היהודית או שמטרתם לחזק את‬ ‫הקשר לדת היהודית‪.‬‬ ‫חוק בתי הדין הרבניים (‪ – )1953‬חוק בתי דין רבניים מחזק את האופי היהודי‪-‬דתי של המדינה‪.‬‬ ‫החוק‪ ,‬שנחקק בשנת ‪ ,1953‬קובע שנישואים וגירושים של יהודים ייערכו בבית דין רבני בלבד ועל‬ ‫פי ההלכה היהודית‪.‬לבתי הדין הרבניים יש סמכות ייחודית ובלעדית (מונופול) בתחום הנישואים‬ ‫והגירושים‪.‬העובדה שבמדינת ישראל כל יהודי הרוצה להינשא או להתגרש כחוק חייב לעשות‬ ‫זאת באמצעות בתי הדין הרבניים עוררה מחלוקת בעת חקיקת החוק בכנסת‪ ,‬והיא נמשכת מאז‬ ‫ועד היום‪.‬‬ ‫בעיני חילונים רבים‪ ,‬העובדה שבישראל לא קיימת אפשרות חוקית לנישואים אזרחיים היא פגיעה‬ ‫בחופש המצפון ובחופש מדת ‪.‬זאת ועוד‪ ,‬חוק שיפוט בתי הדין הרבניים אינו מאפשר נישואים של‬ ‫אנשים שזהותם הדתית שנויה במחלוקת‪ ,‬וכן לא נישואים בין בני דתות שונות‪.‬החוק גם אינו‬ ‫מאפשר נישואים בין כוהן לגרושה משום שנישואים אלה נחשבים אסורים לפי התורה‪.‬כל‬ ‫ההגבלות הללו פוגעות‪ ,‬לדעתם‪ ,‬בדמותה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ליברלית‪.‬כנגד‬ ‫טענות אלה‪ ,‬מדגישים התומכים בחוק את השאיפה לעצב את דמותה של ישראל כמדינה יהודית‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ולו גם במחיר מסוים של פגיעה בפרט ‪.‬‬ ‫ חוק חג המצות ‪– 1986‬החוק אוסר על בעלי עסקים להציג חמץ בפומבי למכירה או לצריכה‬ ‫במשך כל ימי חג הפסח ‪.‬החוק מגדיר מהו חמץ‪ :‬לחם; לחמניה‪ ,‬פיתה‪ ,‬כל מוצרי קמח חמץ‬ ‫אחרים‪.‬החוק מציין את התאריכים בהם חל האיסור‪ ,‬החוק אינו חל ביישובים שבהם רוב‬ ‫התושבים אינם יהודים או שמרבית העסקים ביישוב אינם של יהודים ‪.‬מטרות החוק‪:‬‬ ‫א‪.‬לתת צביון יהודי למדינת ישראל ראו דבריו של דוב שילנסקי שהציג את החוק‪ ":‬הצגת‬ ‫חמץ בפסח‪ ,‬בפומבי‪ ,‬פוגעת בדמות של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי‪ ,‬כמדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬כמדינת אותו עם שבמשך דורות הקפיד על צביון חג הפסח"‪.‬‬ ‫ב‪.‬לאפשר ליהודים שומרי מצוות ושומרי כשרות להיכנס למרכולים ולרכוש מוצרים במהלך‬ ‫חג הפסח‪.‬‬ ‫חוק המצות מבטא את ההיבט הדתי כיון שהחוק מיישם את האיסור ההלכתי להחזקתו של חמץ‬ ‫אצל יהודי במהלך חג הפסח‪.‬כפי שנאמר‪ :‬בשמות יג‪ ,‬ז כתוב‪" :‬ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך‬ ‫שאור בכל גבולך"‪.‬החוק הוא ביטוי להיותה של המדינה מדינה יהודית בכך גשיש השפעה של‬ ‫המורשת הדתית היהודית על המרחב הציבורי של המדינה‪.‬‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה‪ -‬חוק שעות עבודה ומנוחה מבטא את האופי היהודי‪-‬דתי והיהודי‪-‬‬ ‫תרבותי של מדינת ישראל‪.‬חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שיום המנוחה השבועי הרשמי ליהודים‬ ‫במדינת ישראל הוא יום השבת‪.‬אין לחייב אדם לעבוד בשבת‪ ,‬וכמו כן יש לתת לאדם העובד‬ ‫‪5‬‬ ‫בשבת שכר גבוה יותר מבשאר ימות השבוע וגם יום מנוחה חלופי במהלך השבוע‪.‬החוק מבטא את‬ ‫ההלכה היהודית‪" :‬שמור את יום השבת לקדשו"‪ ,‬ואת התרבות היהודית בת אלפי השנים של‬ ‫שמירת השבת כיום שמיועד למנוחה‪ ,‬למשפחה ולעבודת השם‪.‬לחוק יש גם משמעות חברתית‬ ‫חשובה‪ ,‬מתן יום מנוחה בשבוע לכל עובד‪.‬‬ ‫מתן מעמד ממלכתי למוסדות של העם היהודי והדת היהודית (ההיבט המוסדי)‬ ‫מוסדות דתיים‪:‬‬ ‫הרבנות הראשית ‪ -‬מעניקה שירותים דתיים עפ"י ההלכה היהודית‪ ,‬כגון מתן תעודות כשרות‬ ‫למוסדות ציבור‪ ,‬מתן אישור לרבני ערים לכהן בתפקידם‪ ,‬מתן תשובות וחוות דעת בענייני הלכה‪.‬‬ ‫מורכבת משני רבנים ראשיים (ספרדי ואשכנזי הנבחרים לתקופה של ‪ 10‬שנים ומכהנים ברוטציה‬ ‫כנשיא בית הדין הרבני הגדול ו‪/‬או נשיא מועצת הרבנות הראשית)‪ ,‬ומועצת הרבנות (מורכבת מ‪-‬‬ ‫‪ 16‬נציגים‪ 10 :‬רבנים נבחרים; מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים‪ 4 ,‬רבנים של ארבעת הערים‬ ‫הגדולות‪ 2 ,‬רבנים ראשיים)‪.‬תפקידם‪ :‬לפסוק בענייני הלכה‪ ,‬להנפיק תעודות הכשר‪ ,‬להסמיך‬ ‫רבנים‪ ,‬לפקח על הכשרות‪ ,‬למנות דיינים‪ ,‬רבני ערים ורושמי נישואין ועוד‪.‬‬ ‫בתי דין רבניים ‪ -‬מוסד זה מבטא אופי יהודי‪ -‬הלכתי‪ ,‬כיוון שהוא דן בענייני נישואים וגירושים‬ ‫בין בני זוג יהודים‪ ,‬ובעניינים אחרים המובאים בפניו‪ ,‬ע"פ ההלכה היהודית‪.‬אוטונומיה‬ ‫שיפוטית בענייני "מעמד אישי"‪.‬הסמכות חלה על כל האזרחים היהודים בישראל (עוד מתוקף‬ ‫מנדטורי)‪.‬סמכותם קבועה בחוק שיפוט בתי דין רבניים ושיפוטם רק בענייני נישואין‬ ‫הסדר‬ ‫‪6‬‬ ‫וגירושין‪.‬בענייני המעמד האישי – מזונות‪ ,‬צוואות‪ ,‬אימוץ וכו' ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי‬ ‫(אזרחי)‪.‬הדיינים נבחרים ע"י ועדת מינויים‪.‬‬ ‫מועצות דתיות‪ -‬מציינות אופי יהודי‪-‬דתי כיוון שהן עוסקות בענייני דת ובהתאם להלכה היהודית‪,‬‬ ‫כגון עריכת נישואים‪ ,‬שירותי קבורה‪ ,‬לימוד לבר מצווה ‪.‬מתמנות על יד הרשות המקומית‪.‬‬ ‫תפקידן לספק שירותי דת‪ :‬פיקוח על הכשרות‪ ,‬רישום נישואין וגירושין‪ ,‬תמיכה בבתי כנסת‪,‬‬ ‫מקוואות ומוסדות חינוך דתיים‪ ,‬תשלום לרב המקומי ולעובדי המועצה הדתית‪.‬תקציב המועצות‬ ‫הדתיות מגיע מהממשלה ומהרשות המקומית‪.‬‬ ‫משרד הדתות ‪ -‬נותן שירותים לבני כל הדתות בישראל‪ ,‬מפקח על רושמי הנישואין והגירושין של‬ ‫היהודים‪ ,‬מקציב כספים לתמיכה במוסדות תורה‪ ,‬יוזם חקיקה בנושאי דת ואחראי לביצוע‬ ‫החוקים‪ ,‬מפקח על הכשרות במוסדות ציבור‪.‬‬ ‫חוקים ומוסדות המשקפים היבט לאומי‬ ‫חוקים שמטרתם לשמור על קשר עם העם היהודי או מבטאים קשר קיים לעם היהודי‪.‬חוקים‬ ‫שמטרתם להבטיח קשר בין עם ישראל לארץ ישראל‪.‬‬ ‫חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם‪ -‬החוק מאפשר להעמיד לדין נאצים ועוזריהם על פשעיהם נגד‬ ‫היהודים בתקופת המשטר הנאצי (‪ )1933-1945‬ובכך מבטא את היות מדינת ישראל מדינת העם‬ ‫היהודי‪.‬החוק משקף את האופי היהודי והזיקה ליהודי התפוצות‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫חוק הלאום ‪ -‬הנוסח המלא‬ ‫‪.1‬ע קרונות יסוד‬ ‫‪(.‬א) ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי‪ ,‬שבה קמה מדינת ישראל‬ ‫(ב) מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי‪ ,‬שבה הוא מממש את זכותו הטבעית‪,‬‬ ‫‪.‬התרבותית‪ ,‬הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית‬ ‫‪(.‬ג) מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי‬ ‫‪. 2‬סמלי המדינה‬ ‫‪(".‬א) שם המדינה הוא "ישראל‬ ‫‪(.‬ב) דגל המדינה הוא לבן‪ ,‬שני פסי תכלת סמוך לשוליו‪ ,‬ומגן דוד תכול במרכזו‬ ‫‪(.‬ג) סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים‪ ,‬עלי זית בשני צדדיה‪ ,‬והמילה "ישראל" למרגלותיה‬ ‫‪(.‬ד) המנון המדינה הוא "התקווה"‪(.‬ה) פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק‬ ‫‪.3‬בירת המדינה ‪.‬ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל ‪.‬‬ ‫‪. 4‬שפה‬ ‫‪(.‬א) עברית היא שפת המדינה‬ ‫(ב) לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה הערבית במוסדות ממלכתיים‬ ‫‪.‬או בפניהם תהיה בחוק‬ ‫(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק‪-‬‬ ‫‪.‬יסוד זה‬ ‫‪.5‬קיבוץ גלויות ‪.‬המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות ‪.‬‬ ‫‪.6‬הקשר עם העם היהודי‬ ‫‪7‬‬ ‫(א) המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה‬ ‫‪.‬בשל יהדותם או בשל אזרחותם‬ ‫‪(.‬ב) המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי‬ ‫(ג) המדינה תפעל לשימור המורשת התרבותית‪ ,‬ההיסטורית והדתית של העם היהודי בקרב יהדות‬ ‫‪.‬התפוצות‬ ‫‪.7‬התיישבות יהודית‬ ‫(א) המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי‪ ,‬ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה‬ ‫‪.‬וביסוס שלה‬ ‫‪.8‬לוח רישמי הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי;‬ ‫‪.‬השימוש בלוח העברי ובלוח הלועזי ייקבע בחוק‬ ‫‪.9‬יום העצמאות וימי זיכרון‬ ‫(א) יום העצמאות הוא יום החג הלאומי של המדינה‪(.‬ב) יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום‬ ‫‪.‬הזיכרון לשואה ולגבורה הם ימי זיכרון רשמיים של המדינה‬ ‫םניאש ימל ;הנידמב םיעובקה החונמה ימי םה לארשי ידעומו תבש ‪.‬ןותבשו החונמ ימי ‪10.‬‬ ‫קוחב ועבקיי הז ןיינעל םיטרפ ;םהיגחבו םתבשב החונמה ימי תא םייקל תוכז םידוהי‬ ‫‪.11‬נוקשות‪.‬אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שנתקבל ברוב של חברי הכנסת‬ ‫‪7‬‬  ‫מוסדות לאומיים‪:‬‬ ‫הכנסת ‪ -‬הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל‪ ,‬ושמה לקוח מן המורשת היהודית‪.‬המונח‬ ‫"כנסת" מקורו ב"כנסת הגדולה" מתקופת בית שני‪ ,‬מימי עזרא ונחמיה ועד תקופת אלכסנדר‬ ‫הגדול‪ ,‬בכך שדנו בענייני המדינה והדת‪ ,‬ותיקנו תקנות שונות בחיי היהודים‪.‬מספר חברי הכנסת‬ ‫(‪ )120‬הוא כמספר אנשי הכנסת הגדולה‪.‬‬ ‫משרד העלייה והקליטה ‪ -‬אחראי על קליטתם של העולים היהודים בארץ בתחומי תעסוקה‪,‬‬ ‫מגורים‪ ,‬חברה ותרבות‪ ,‬תוך תיאום עם משרדי הממשלה העוסקים בתחומים אלו‪.‬כך‪ ,‬משרד זה‬ ‫מסייע לעולים היהודים‪ ,‬ומעודד את העלייה היהודית למדינה במטרה להביא לרוב יהודי במדינת‬ ‫ישראל‪.‬המוסד משקף את הזיקה ליהודי התפוצות‪.‬‬ ‫הסוכנות היהודית ‪ -‬מוסד המקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי בתפוצות‪.‬בין תפקידיה‪:‬‬ ‫התיישבות‪ ,‬ארגון העלייה בתפוצות‪ ,‬העברת העולים ורכושם לארץ‪ ,‬תמיכה במוסדות תרבות‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬מדע‪ ,‬ספורט ועוד‪.‬הנציגות הרשמית של יהדות העולם בארץ ישראל‪.‬הוקמה ב‪,1929 -‬‬ ‫עפ"י המנדט על ארץ ישראל‪ ,‬שנמסר לבריטניה‪ ,‬לשמש כגוף מייעץ בנוגע להקמת "הבית הלאומי‬ ‫היהודי בארץ ישראל"‪.‬עם קום המדינה התמזגה הסוכנות היהודית‪ ,‬בהנהלת ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית‪ ,‬והיא עוסקת בגיוס עזרת יהדות העולם לבניין מדינת ישראל ולביסוסה‪ ,‬וכן בפעילות‬ ‫חינוך והסברה בתפוצות‪.‬המוסד משקף את הזיקה ליהודי התפוצות‪.‬‬ ‫קרן קיימת לישראל (קק"ל) ‪ -‬נוסדה ב‪ 1901 -‬ע"י ההסתדרות הציונית העולמית‪.‬משמשת קופה‬ ‫לאומית לגאולת האדמה בארץ ישראל ולהכשרה להתיישבות יהודית‪.‬בשנת ‪ 1960‬נחתם הסכם‬ ‫‪8‬‬ ‫בין מדינת ישראל וקק"ל ‪ ,‬על פיו אדמות קק"ל הפכו להיות אדמות לאום ומדינה והועברו‬ ‫לסמכות וטיפול מנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫חוקים בעלי אופי תרבותי‬ ‫חוק יסודות המשפט‪ )1980( -‬במקרה שבו ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה‪ ,‬לא‬ ‫מצא לה תשובה בדבר חקיקה‪ ,‬בהלכה פסוקה או בדרך של היקש‪ ,‬יכריע בה‬ ‫לאור עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר והשלום של מורשת ישראל‪.‬על פי חוק זה‪ ,‬בתי המשפט של‬ ‫מדינת ישראל מחויבים לפסוק על פי החוק הישראלי‪.‬אך כאשר מגיעה לבית משפט שאלה‬ ‫משפטית שאין לה תשובה בחוק הישראלי עליו להכריע בה על פי "עקרונות החירות‪ ,‬הצדק‪ ,‬היושר‬ ‫והשלום של מורשת ישראל"‪.‬כלומר‪ :‬אם בית המשפט לא מצא חוק מתאים למקרה כדי שיוכל‬ ‫לפסוק על פיו בספר החוקים של המדינה‪ -‬חוקי הכנסת‪ ,‬יפנה השופט למשפט העברי כדי לפסוק על‬ ‫פיו‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫המרחב הציבורי‪:‬‬ ‫מעמדה של השפה העברית כשפה רשמית‬ ‫שפה היא מערכת מוסכמת של מילים‪ ,‬צורות הבעה ומשפטים המשמשים אמצעי תקשורת בין‬ ‫אנשים‪.‬שפה היא אחד המאפיינים הבולטים לייחודיות של קבוצת אנשים‪.‬העברית היא שפת‬ ‫התנ"ך‪ ,‬שפת המשנה‪ ,‬שפה שאותה שימרו היהודים במהלך אלפי השנים‪ ,‬במהלך שנות הגלות‬ ‫שימשה העברית כשפת התפילה‪ ,‬שפת הקודש‪.‬שפה בה נכתבו שאלות ותשובות של רבנים‪ ,‬שפה‬ ‫בה יהודים כתבו ספרים‪.‬אבל בעיקרה לא הייתה שפה מדוברת‪.‬התחייה של השפה העברית כשפת‬ ‫דיבור החלה במהלך המאה ה‪.19-‬העולים בעליות הציוניות עודדו את השימוש בעברית כשפת יום‬ ‫יום‪.‬אליעזר בן יהודה נחשב כמחדש השפה העברית ‪.‬‬ ‫מהו מעמדה הרשמי של השפה העברית?‬ ‫אין במדינת ישראל חוק הקובע את מעמדה הרשמי של השפה העברית כשפת המדינה‪.‬בישראל‬ ‫למעשה יש שתי שפות רשמיות מתקופת המנדט הבריטי‪.‬מעמדן של השפות נקבע על ידי חקיקה‬ ‫מנדטורית בסימן ‪ 82‬לדבר המלך‪ )1947-1922(.‬שקבע שני עקרונות ‪:‬‬ ‫א‪.‬המודעות הרשמיות והטפסים הרשמיים של הממשלה יפורסמו בשלוש שפות‪ :‬אנגלית‪ ,‬ערבית‬ ‫ועברית‪.‬‬ ‫ב‪.‬זכותו של אדם להשתמש בכל אחת משלוש השפות הללו במשרדי הממשלה ובבתי המשפט‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫לאחר הקמת המדינה בוטלה השפה האנגלית כשפה רשמית‪ ,‬והעברית והערבית נשארו כשפות‬ ‫רשמיות שכל פרסום רשמי חייב להתפרסם בשתיהן‪.‬נבדוק את מעמדה של השפה העברית‬ ‫בחקיקה ובמציאות‪.‬‬ ‫מהו מעמדה של השפה העברית בחקיקה?‬ ‫מעמדה של השפה העברית אינו מעמד רשמי בלעדי‪.‬ישנם חוקים המעניקים יתרון ובלעדיות‬ ‫לשפה העברית וישנם חוקים המצביעים על מעמד זהה של השפה הערבית‪.‬‬ ‫דוגמא לחוקים המעניקים יתרון לעברית‪:‬‬ ‫א‪.‬חוק האזרחות (‪ -)1952‬אדם הרוצה לקבל אזרחות במדינת ישראל‪ ,‬לא מכוח שבות (חוק‬ ‫השבות) או לידה וישיבה בארץ‪ ,‬חייב על פי חוק האזרחות לדעת "ידיעת מה של השפה העברית"‬ ‫(סעיף ‪ 5‬א‪ )5‬כתנאי לקבלת אזרחות‪.‬‬ ‫ב‪.‬חוק סדר הדין הפלילי (‪ -)1982‬סעיף ‪ 141‬קובע כללים שההליך השיפוטי בישראל יתנהל בשפה‬ ‫העברית בלבד‪.‬מסמך המוגש לבית המשפט בערבית חלה חובה חוקית לתרגמו לעברית‪.‬עדות‬ ‫הנמסרת לא בעברית תתורגם לעברית‪.‬מכאן שמערכת המשפט הישראלית מתנהלת בשפה‬ ‫העברית אלא אם פסק בית המשפט אחרת‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫דוגמה לחוקים בהם העברית והערבית מוכרות ואין יתרון לעברית‪:‬‬ ‫א‪.‬חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת התשס"ד (‪ -)2003‬סעיף ‪ 11‬ג' קובע ששידורי הכנסת‪ ,‬שאינם‬ ‫משודרים בשידור חי יהיו מלווים בתרגום לערבית או לעברית לפי העניין ‪.‬בנוסף לרצון המחוקק‬ ‫לאפשר נגישות של אוכלוסייה למידע יש כאן הענקה של מעמד סמלי מיוחד לשפה הערבית‪.‬‬ ‫ב‪.‬חוק הבחירות לכנסת התשכ"ט ‪ -1969‬בסעיף ‪ 76‬ב' נקבע "רשימת מועמדים רשאית להוסיף‬ ‫לאות הרשימה ולכינויה העבריים את האות ואת הכינוי הערביים שהועדה המרכזית אישרה‬ ‫כמקבילים לאות ולכינוי העבריים‪ ,‬והבוחר רשאי להשתמש בפתק ההצבעה בעברית בלבד או‬ ‫בעברית עם התרגום לערבית"‪.‬‬ ‫מה קורה במציאות?‬ ‫יש מקומות בהם יש לעברית העדפה ויש מקומות שמעמדן של העברית והערבית זהה‪.‬במסמכים‬ ‫הרשמיים הפרסום צריך להיות בשתי השפות ואמנם מרבית הפרסומים הרשמיים נעשים בעברית‬ ‫ובערבית‪.‬החוקים מתפרסמים בשתי השפות‪ ,‬תעודות הזהות מודפסות בשתי השפות כך גם שטרי‬ ‫הכסף‪ ,‬הבולים ושלטי הרחובות‪.‬בבתי הספר היהודים ההוראה היא רק בעברית בבתי הספר‬ ‫הערביים ההוראה בערבית ולומדים עברית‪.‬יש מקומות שהעברית מועדפת למשל בפנייה‬ ‫לרשויות השלטון לעיתים נדרש האזרח הערבי לתרגום‪.‬בכלי התקשורת הממלכתיים ברשות ‪.2‬‬ ‫סמלי המדינה‬ ‫הערה‬ ‫‪10‬‬ ‫התלמידים צריכים לדעת את שלושת סמלי המדינה‪ ,‬ולא רק שניים מהם‪.‬‬ ‫הדגל‬ ‫צבעי הדגל הם תכלת ולבן‪ ,‬על פי צבעי הבגד של הכוהן הגדול בבית המקדש‪.‬הפסים הכחולים‬ ‫שאתה מתפללים יהודים‪ ,‬ומגן דוד הוא סמל מההיסטוריה של‬‫מסמלים את הפסים של הטלית ִ‬ ‫העם היהודי‪ ,‬מימי דוד המלך‪.‬‬ ‫הדגל מתבסס על ההיסטוריה והדת היהודית‪ ,‬ובכך מאפיין את ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫סמל המדינה‪ :‬מנורה וענפי זית‬ ‫ואתה שני ענפי זית שהיו מעליה‪ ,‬מימין ומשמאל‪.‬על‬ ‫סמל המדינה כולל את מנורת בית המקדש‪ִ ,‬‬ ‫שער טיטוס ברומא מופיע תבליט של המנורה שאותה לקחו החיילים הרומאים למצעד הניצחון‬ ‫ברומא‪ ,‬אחרי שהחריבו את בית המקדש בירושלים‪.‬‬ ‫הסמל מסתמך על ההיסטוריה של העם היהודי‪ ,‬ובא להראות את הסמליות של המנורה שאז‬ ‫הייתה סמל לחורבן בית המקדש ואובדן העצמאות היהודית בארץ ישראל (אמנם עצמאות‬ ‫חלקית)‪ ,‬והיום היא הסמל של המדינה היהודית העצמאית שקמה מחדש‪.‬‬ ‫סמל המדינה מתבסס על ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ועל הרצון לעצמאות יהודית בארץ ישראל‪ ,‬ובכך‬ ‫מאפיין את ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫‪10‬‬  ‫ההמנון‪" :‬התקווה"‬ ‫מילות ההמנון מבטאות את הגעגועים של העם היהודי לציון‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬המולדת שממנה גורש‪,‬‬ ‫ואת הרצון לעצמאות מדינית מחודשת של עם ישראל בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ההמנון מתבסס על ההיסטוריה היהודית‪ ,‬ועל הקשר בין העם היהודי לבין ארץ ישראל‪ ,‬ובכך‬ ‫מאפיין את ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫תוספת לגבי ההמנון‬ ‫רק ב‪ 2004-‬נחקק "חוק הדגל‪ ,‬הסמל והמנון המדינה" המגדיר את "התקווה" כהמנון הרשמי של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬מצד אחד‪ ,‬ניגנו ושרו את "התקווה" בכל טקס ציבורי‪ ,‬והיה ברור לכולם שזה‬ ‫ההמנון בפועל‪.‬מצד שני‪ ,‬לא רצו להפוך זאת לחוק רשמי‪ ,‬כדי לא לפגוע ברגשות של הציבור הלא‬ ‫יהודי במדינת ישראל‪.‬‬ ‫צריך להבין כי המנון "התקווה" מייצג את ההיסטוריה הלאומית של הציבור היהודי במדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אך ערבים‪ ,‬בדווים‪ ,‬דרוזים וצ'רקסים אינם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון‪,‬‬ ‫מהסיבה הפשוטה שהם אינם יהודים‪...‬‬ ‫ההמנון כדוגמה למאפיין יהודי‬ ‫ההמנון של מדינת ישראל מתייחס רק לעם היהודי‪ ,‬ולקשר של העם היהודי לארץ ישראל‬ ‫(לאומיות אתנית)‪.‬מי שלא יהודי לא יכול לחוש הזדהות עם מילות ההמנון‪.‬‬ ‫ההמנון של ארה"ב מתייחס לכל האנשים במדינה‪.‬כולם יכולים לחוש הזדהות עם מילות ההמנון‪,‬‬ ‫ובמיוחד עם המילים‪" :‬ארצם של בני החורין וביתם של האמיצים" (לאומיות מדינתית)‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לוח השנה וימי המנוחה‬ ‫לוח השנה‬ ‫"חוק השימוש בתאריך העברי" קובע כי בכל מסמך רשמי שמוציאה רשות שלטונית או מוסד‬ ‫ציבורי צריך להשתמש בתאריך העברי בנוסף לתאריך הלועזי‪.‬כלומר‪ ,‬נקבעת החשיבות של לוח‬ ‫השנה העברי כמייצג את המדינה היהודית‪.‬‬ ‫אין חובה להשתמש בלוח השנה המוסלמי‪ ,‬וגם השימוש בלוח השנה הנוצרי לא נעשה מתוך שילוב‬ ‫הדת הנוצרית‪ ,‬אלא משום שזהו לוח השנה המקובל בעולם‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬השימוש בלוח השנה העברי מאפיין את מדינת ישראל כמדינה יהודית‪.‬‬ ‫חגים‪ ,‬ימי זיכרון וימי צום‬ ‫בלוח השנה הרשמי של מדינת ישראל קיימים ‪ 10‬חגים יהודיים‪ ,‬חלקם חגים לאומיים וחלקם‬ ‫חגים דתיים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים ‪ 5‬ימי צום‪ ,‬כולם כמובן דתיים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬קיימים ‪ 6‬ימי זיכרון‪ 3 ,‬מהם בעלי אופי יהודי מובהק‪.‬‬ ‫חגים – קיימים חמישה חגים שמופיעים בתורה‪ :‬ראש השנה‪ ,‬יום הכיפורים ושלושת הרגלים‪:‬‬ ‫סוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪.‬‬ ‫שלושה חגים מסתמכים על אירועים היסטוריים יהודיים‪ :‬חנוכה‪ ,‬פורים ול"ג בעומר‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫שני חגים נוספים ממחישים את העצמאות המחודשת של היהודים בארץ ישראל‪ :‬יום העצמאות‬ ‫וט"ו בשבט‪.‬‬ ‫ימי צום – פרט ליום כיפור שמופיע כמובן בתורה‪ ,‬יש עוד ארבעה ימי צום שכולם קשורים לחורבן‬ ‫בית המקדש‪ :‬י' בטבת מציין את תחילת המצור הבבלי על ירושלים‪ ,‬י"ז בתמוז מציין את הבקעת‬ ‫חומות ירושלים על ידי הבבלים‪ ,‬ט' באב מציין את חורבן בית המקדש הראשון על ידי הבבלים‬ ‫ואת חורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים‪ ,‬ג' בתשרי מציין את רציחתו של גדליהו בן אחיקם‪,‬‬ ‫שמונה על ידי הבבלים להיות אחראי על היהודים שנשארו ביהודה‪.‬‬ ‫ימי זיכרון – שלושה מימי הזיכרון מתייחסים למאבק ההיסטורי הלאומי היהודי‪ :‬יום הזיכרון‬ ‫לשואה ולגבורה מציין את הנרצחים היהודים בלבד במלחמת העולם השנייה‪ ,‬יום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל מציין את כל היהודים שנהרגו בארץ ישראל מאז ‪ ,1860‬כלומר בזמן המאבק‬ ‫הלאומי של היהודים לתחייה מדינית מחודשת‪ ,‬ויום שחרור ירושלים מציין את שחרור החלק‬ ‫המזרחי של העיר הכולל את העיר העתיקה והכותל המערבי‪ ,‬שהיה בשליטה ערבית‪-‬ירדנית עד אז‪,‬‬ ‫ושוחרר על ידי היהודים‪.‬‬ ‫כל החגים‪ ,‬ימי הצום וימי הזיכרון הללו מדגישים את הדת היהודית‪ ,‬הלאומיות היהודית‬ ‫וההיסטוריה היהודית‪.‬‬ ‫‪.3‬הסדר "הסטטוס‪-‬קוו"‬ ‫ההסדר מכונה "סטטוס‪-‬קוו"‪ ,‬ביטוי מהשפה הלטינית שפירושו בתרגום חופשי "שמירה על המצב‬ ‫הקיים"‪.‬אין תוקף רשמי להסדר‪ ,‬אבל יש חוקים שנחקקו בעקבות ההבנות של הסדר זה‪.‬‬ ‫מקורו של הסדר הסטטוס‪-‬קוו הוא לפני קום המדינה ומטרתו למצוא פשרות בנושאי דת ומדינה‬ ‫‪12‬‬ ‫בין חילוניים ודתיים‪.‬ההסדר מבוסס על כך שהחילונים והדתיים מכירים בצורך לחיות יחד‪,‬‬ ‫למרות חילוקי הדעות‪.‬ההסדר כולל התייחסות לארבעה נושאים‪ )1( :‬שבת (‪ )2‬כשרות (‪ )3‬אישּות‬ ‫(שזה בעיקר נישואין וגירושין) (‪ )4‬חינוך‪.‬כל ארבעת הנושאים קיבלו תוקף על ידי חקיקה‪ ,‬כמו‬ ‫חוק בתי הדין הרבניים‪.‬הבעיה היא שאין בהסדר פתרונות לנושאים שנויים במחלוקת‪.‬כל ניסיון‬ ‫לתת פתרון לנושאים שנויים במחלוקת נתקל בעימות חריף בין חילוניים לדתיים‪.‬המחלוקות‬ ‫ממשיכות להתקיים גם כיום‪.‬‬ ‫מכתב "הסטטוס‪-‬קוו"‬ ‫ב‪ 19-‬ביוני ‪ 1947‬שלח דוד בן‪-‬גוריון מכתב מטעם הסוכנות היהודית אל "אגודת ישראל" (מפלגה‬ ‫חרדית)‪.‬הסוכנות היהודית הייתה למעשה ה"ממשלה" של התנועה הציונית והיישוב היהודי בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬והיא רצתה להשיג הסכמה עם היהודים החרדים לגבי מעמד הדת במדינת ישראל שעמדה‬ ‫לקום‪ ,‬כדי למנוע מחלוקות בין דתיים לחילוניים‪.‬‬ ‫במכתב הובטחו הסדרים בארבעה נושאים‪:‬‬ ‫‪.1‬שבת – יום המנוחה במדינה שתקום יהיה יום שבת‪.‬‬ ‫‪.2‬כשרות – שמירת כשרות בכל המטבחים הממשלתיים (דוגמאות שלי‪ :‬בתי חולים‪ ,‬צבא‬ ‫וכדומה)‪.‬‬ ‫‪.3‬אישּות – הובטח לעשות מאמץ לספק את "הצורך העמוק של שלומי הדת‪ ,‬למנוע חלילה‬ ‫חלוקת בית ישראל לשניים‪ ".‬אישּות הוא מושג שמתייחס להגדרת המעמד האישי של אדם‬ ‫ביחס לדת מסוימת וביחס לנישואים וגירושים‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫‪.4‬חינוך – הובטח שמערכת החינוך הדתית‪ ,‬וכמובן גם מערכת החינוך הממלכתית הכללית‪,‬‬ ‫תזכה למימון מלא מהמדינה ותוכל לחנך באופן עצמאי בהתאם להשקפת עולמה‪ ,‬בכפוף‬ ‫למינימום מחייב של לימודי חובה כמו הלשון העברית‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬מדעים וכדומה‪.‬‬ ‫הערה‬ ‫מכתב הסטטוס‪-‬קוו המקורי מופיע באתר האינטרנט של ארנון בן‪-‬דור‪.‬‬ ‫החוקים הקשורים להסדר הסטטוס‪-‬קוו‬ ‫בשנים הראשונות של המדינה נחקקו חוקים הקשורים לכל אחד מארבעת הסעיפים‪.‬כל חוק‬ ‫שקשור לשבת‪ ,‬כשרות ונישואין מחייב למעשה את כל אזרחי ישראל היהודים לקיים מצוות‬ ‫דתיות‪ ,‬ובכך פוגע בחופש מדת‪.‬‬ ‫‪".1‬פקודת מאכל כשר לחיילים" מ‪ – 1948-‬חוק זה שקובע כי בצה"ל יוגש אוכל כשר‪ ,‬וחוקים‬ ‫נוספים שעוסקים בנושא הכשרות‪ ,‬קובעים כי במוסדות ממשלתיים יוגש אוכל כשר בלבד‪.‬‬ ‫חוקים אלה מסדירים בחקיקה את נושא הכשרות ממכתב הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫‪".2‬חוק שעות עבודה ומנוחה" מ‪ – 1951-‬חוק זה קובע כי ביום שבת ובימי חג דתיים אסור‬ ‫ליהודי בעל עסק לפתוח את העסק שלו‪.‬ב‪ 1990-‬נחקק תיקון ל"פקודת העיריות"‪ ,‬הידוע כ‪-‬‬ ‫"חוק ההסמכה"‪ ,‬שמסמיך כל רשות מקומית לקבוע בעצמה איזה עסקים ואיזה מקומות‬ ‫בילוי יהיו רשאים להיפתח בשבת‪.‬חוקים אלה מסדירים את שמירת השבת ממכתב‬ ‫הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪".3‬חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)" מ‪ – 1953-‬חוק זה נותן שליטה בלעדית לבתי‬ ‫הדין הרבניים על נישואין וגירושין של יהודים בישראל‪ ,‬וקובע כי הם יתבצעו לפי דין תורה‪,‬‬ ‫כפי שהובטח לדתיים במכתב הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫‪".4‬חוק חינוך ממלכתי" מ‪ – 1953-‬החוק נותן מעמד אוטונומי (עצמאי) לחינוך הממלכתי הדתי‬ ‫ולזרם החרדי‪ ,‬שמקבל את תקציבו מהמדינה‪ ,‬אך מכשיר בעצמו את המורים‪ ,‬וקובע חלק‬ ‫מתכניות הלימודים‪ ,‬כפי שהובטח לדתיים במכתב הסטטוס‪-‬קוו‪.‬‬ ‫השידור מרבית השידורים מתקיימים בעברית יש מיעוט של שידורים בערבית‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫הרעיון הדמוקרטי‪.‬‬ ‫ערכי הדמוקרטיה – חירות ושוויון‪.‬‬ ‫חירות‪ :‬כל אדם נולד חופשי ולכן יכול לנהל את חייו כרצונו‪ ,‬לממש את הפוטנציאל הטמון בו‬ ‫ולהגשים את שאיפותיו‪.‬כל זאת יוכל להתקיים בתנאי ולא ינצל את החופש הניתן לו כדי לפגוע‬ ‫בזולתו‪.‬‬ ‫שוויון‪ :‬כל בני האדם נולדו שווים בערכם ובזכויות הניתנות להם‪.‬השוויון שם דגש שלא תעשה‬ ‫אפליה בין איש לרעהו‪.‬‬ ‫המתח הקיים בין החירות לשוויון‪.‬‬ ‫מצד אחד לכל אדם יש חירות לממש את עצמו‪ ,‬אך מן הצד האחר קיים הצורך לשמור על שוויון‪.‬‬ ‫פעמים רבות שמירה על שוויון חברתי – כלכלי יכול לבוא על חשבון החירות‪.‬המדינה שאמורה‬ ‫לדאוג לאזרחיה מצמצמת את הזכות לחירות כדי לאפשר שוויון הזדמנויות לשכבות החלשות‪ ,‬ולתת‬ ‫להן הזדמנות להתקדם‪.‬הדוגמה הבולטת ביותר היא גביית מיסים גבוהים‪.‬כלומר‪ ,‬פגיעה ברכוש‬ ‫הפרט וכל זאת כדי לממן את הפרויקטים של המדינה לצמצום הפערים החברתיים והכלכליים‪.‬‬ ‫עקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫הגדרה‪.‬‬ ‫עקרון העוסק בכך שהעם הוא מקור הסמכות השלטונית במדינה‪.‬העם הוא הריבון במדינה‪.‬השלטון‬ ‫קיים למען העם והעם מגלה מעורבות בחיים הפוליטיים במדינה‪.‬במדינה דמוקרטית ריבונות העם‬ ‫באה לידי ביטוי בכך שהעם בוחר לתקופת זמן מוגבלת הקבועה בחוק את הנציגים שלו לניהול‬ ‫‪14‬‬ ‫המדינה‪.‬הנציגים מוסמכים לפעול בשם העם ולמענו‪.‬‬ ‫חשיבות עקרון שלטון העם‪.‬‬ ‫‪.1‬עקרון שלטון העם מאפשר לעם לקחת חלק פעיל ומעשי בהשתתפות בחיים הפוליטיים במדינה‪.‬‬ ‫‪.2‬עקרון שלטון העם מאפשר לעם להחליף את השלטון במדינה באמצעות בחירות‪.‬‬ ‫בחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫הבחירות הן הליך בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות כדי לאפשר חילופי שלטון בכל זמן הקבוע בחוק‪.‬‬ ‫קיימים חמישה תנאים הכרחיים לקיומן של בחירות‬ ‫כלליות‪ :‬כל אזרח במדינה מגיל מסוים שנקבע בחוק יכול להשתתף בבחירות‪ ,‬לבחור ולהיבחר‬ ‫למוסדות המדינה‪.‬‬ ‫חשאיות‪ :‬כל אדם בוחר באופן אנונימי ומאחורי פרגוד‪.‬רק האדם הבוחר יודע במי בחר וכך מובטח‬ ‫שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים שונים‪.‬‬ ‫שוויוניות‪ :‬לכל אזרח קול אחד בבחירות וכל קול שווה למשנהו‪.‬‬ ‫מחזוריות‪ :‬הבחירות נערכות וחוזרות על עצמן בכל פרק זמן הקבוע בחוק‪.‬הדבר מסייע להגבלת‬ ‫כוחו של השלטון ולחילופי שלטון סדירים‪.‬‬ ‫התמודדות חופשית‪ :‬בבחירות מתקיימת תחרות הוגנת בין שני מתמודדים או יותר או בין שתי‬ ‫מפלגות לפחות‪.‬לכל המתמודדים ניתנת התארגנות חופשית‪ ,‬חופש ביטוי וחופש עיתונות‪.‬‬ ‫שיטת בחירות – השיטה הארצית – יחסית – רשימתית ( השיטה הקיימת במדינת ישראל )‬ ‫ארצית‪ :‬כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫יחסיות‪ :‬המקומות ‪ /‬מושבים שיהיו לכל מפלגה בבית הנבחרים ( פרלמנט ) יינתנו באופן יחסי‬ ‫למספר הקולות שבהם זכתה‪.‬החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות‪.‬בנוסף נקבע אחוז‬ ‫קולות מינימלי (אחוז החסימה) שכל מפלגה צריכה לקבל כדי שתוכל לזכות לייצוג בבית הנבחרים‪.‬‬ ‫רשימתית‪ :‬בבחירות האזרחים מצביעים למפלגה שיש לה רשימת מועמדים‪.‬הרשימה נקבעת‬ ‫בבחירות מקדימות בתוך המפלגה על ידי ראש המפלגה או על ידי ועדה מסדרת‪.‬‬ ‫לדוגמה במדינת ישראל‪ :‬במדינת ישראל ישנם ‪ 120‬מושבים בכנסת‪ ,‬כלומר ישנם ‪ 120‬חברי כנסת‪.‬‬ ‫לאחר הבחירות מחלקים את כל מספר המצביעים שהשתתפו בבחירות ל – ‪ 120‬ואז מקבלים מה‬ ‫ערכו של מנדאט אחד‪.‬כל מנדט שווה למושב אחד בכנסת‪ ,‬כלומר חבר כנסת אחד‪.‬במדינת ישראל‬ ‫אחוז החסימה עומד על ‪.3.25%‬אם מפלגה קיבלה פחות מאחוז זה היא לא תזכה לייצוג בכנסת‪.‬‬ ‫אם בבחירות מסוימות הצביעו ‪ 300000‬מצביעים למפלגה מסוימת‪ ,‬ולאחר חלוקת כל סך המצביעים‬ ‫בבחירות ב – ‪ 120‬נקבע שמנדאט ‪ 30000 = 1‬אז המפלגה תקבל ‪ 10‬מנדטים ולכן יהיו לה בכנסת ‪10‬‬ ‫חברי כנסת‪.‬‬ ‫אם מפלגה מסוימת לא עברה את אחוז החסימה‪ ,‬כלומר קיבלה פחות מ – ‪ 3.25‬מאחוז הבוחרים‬ ‫היא לא תקבל ייצוג בכנסת‪.‬המטרה של אחוז החסימה היא למנוע מצב של מספר רב של מפלגות‬ ‫עם מעט מנדטים‪.‬דבר המקשה על יציבות השלטון ועל תפקוד בית הנבחרים ‪ /‬הכנסת‪.‬‬ ‫יתרונות וחסרונות של השיטה הארצית – יחסית – רשימתית‪.‬‬ ‫יתרונות‪ :‬השיטה מעודדת הקמת מפלגות חדשות ולכן מאפשרת ריבוי מפלגות‪.‬המפלגות מקבלות‬ ‫ייצוג בבית הנבחרים בהתאם לתמיכת הציבור בהן בבחירות‪.‬השיטה משקפת את מגוון הדעות‬ ‫הקיים בציבור ומאפשרת ייצוג גם למיעוטים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חסרונות‪ :‬הקשר בין הבוחרים לנבחרים לא מספיק חזק‪.‬הסיבה לכך שהבוחרים לא בוחרים באופן‬ ‫ישיר את חברי המפלגות ואינם מכירים אותם‪.‬כתוצאה מכך אין מחויבות אישית של הנבחר כלפי‬ ‫הבוחר‪.‬בגלל שהשיטה מעודדת ריבוי מפלגות נוצר קושי להקים ממשלה יציבה מכיוון שהמפלגות‬ ‫הקטנות מעמידות דרישות מעבר לכוח שלהן בבית הנבחרים‪.‬יכולת הסחיטה שלהן גדלה והן‬ ‫הופכות ללשון מאזניים בהצבעות חשובות והן יכולות לגרום להפלת הממשלה‪.‬‬ ‫עקרון הפלורליזם‪.‬‬ ‫הגדרה‪.‬‬ ‫הכרה בערך של ריבוי דעות של אנשים או קבוצות‪ ,‬כמו כן תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות של‬ ‫אנשים או קבוצות בחברה‪.‬‬ ‫עקרון העוסק בהכרה בשונות בין יחידים וקבוצות בחברה ובהכרה בזכותה של כל קבוצה לשמור‬ ‫על הייחוד והאינטרסים שלה ולבטא אותם‪.‬כל קבוצה יכולה להתארגן במסגרות שונות כדי לבטא‬ ‫את הייחוד שלה‪.‬הפלורליזם מאפשר קיום מגוון רחב של דעות וקבוצות השונות אחת מהשנייה‬ ‫מבחינה תרבותית‪ ,‬רעיונית‪ ,‬ערכית ודתית‪.‬הפלורליזם מבוסס על פתיחות רעיונית‪.‬כלומר‪ ,‬יכולתו‬ ‫של כל אדם או כל קבוצה להכיר ולסבול דעות והתנהגויות של אחרים השונות משלהם‪.‬‬ ‫כיצד הפלורליזם בא לידי ביטוי בחברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪.1‬תחום פוליטי‪ :‬ריבוי של מפלגות במערכת הפוליטית כאשר כל מפלגה מבטאת השקפת עולם‬ ‫פוליטית שונה‪.‬קיומן של מפלגות רבות עם דעות שונות מאפשרת תחרות חופשית מבחינה פוליטית‬ ‫ומתן לגיטימציה לדעות והשקפות פוליטיות שונות‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪.2‬תחום חברתי ‪ /‬כלכלי‪ :‬קיומם של ארגוני עובדים המתארגנים על בסיס קיומם של אינטרסים‬ ‫חברתיים וכלכליים משותפים‪.‬כמו לדוגמה – ארגון המורים‪ ,‬ההסתדרות הרפואית המייצגת את‬ ‫הרופאים‪ ,‬אגודת העיתונאים וארגון האחיות בבתי החולים‪.‬ארגונים אלו פועלים להגן על‬ ‫האינטרסים הייחודיים של חברי הארגון מבחינה מקצועית ומבחינת תנאי עבודה‪.‬קיומם של‬ ‫ארגונים חברתיים הפועלים למען מטרות מסוימות ‪ ,‬כמו ארגון יד שרה המעניק ציוד רפואי בחינם‪.‬‬ ‫ארגוני נעמ"ת וויצ"ו הנותנים שירותי רווחה לנשים ולילדים שנפגעו מאלימות ומפעילים מערכת‬ ‫של מעונות יום וגנים‪.‬‬ ‫‪.3‬תחום החינוך‪ :‬קיומם של זרמים שונים בחינוך‪.‬לכל זרם ניתנת האפשרות לחנך בהתאם לערכים‬ ‫ולמאפיינים הייחודיים שלו‪.‬לדוגמה ‪ :‬במדינת ישראל קיימים שלושה זרמים בחינוך – חינוך‬ ‫ממלכתי‪ ,‬ממלכתי – דתי וחרדי‪.‬בנוסף לכך קיימים בתי ספר ייחודיים הנותנים דגש לתפיסת עולם‬ ‫חינוכית מסוימת‪ ,‬כמו לדוגמה – בתי ספר דמוקרטים‪ ,‬בתי ספר מקצועיים ובתי ספר השמים דגש‬ ‫על החינוך למדעים וטבע‪.‬‬ ‫חשיבות הפלורליזם וההכרחיות שלו לקיומה של חברה ומדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪.1‬הפלורליזם מאפשר רבגוניות של קבוצות ויחידים השונים אלו מאלו במראה חיצוני ובעיקר‬ ‫בהשקפת העולם הבאה לידי ביטוי באמונות שונות‪ ,‬דעות שונות וערכים שונים‪.‬‬ ‫‪.2‬הפל ורליזם מעודד סובלנות לשונות בין אנשים וקבוצות בחברה דמוקרטית ומביא לפתיחות‬ ‫ולהקשבה‪.‬הדבר מאפשר לפתור מחלוקת בדרך של הידברות ושכנוע וללא אלימות‪.‬‬ ‫‪.3‬העובדה כי הפלורליזם מעודד דעות והשקפות שונות גורמת לכך שלא קיימת אמת מוחלטת אחת‪.‬‬ ‫הדבר מעודד ספקנות ובחינה ביקורתית של עמדות ודעות‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫עקרון הסובלנות‪.‬‬ ‫הגדרה‪.‬‬ ‫הסובלנות היא היכולת לשמוע ולסבול דעות‪ ,‬רעיונות והשקפות השונים משלנו ולאפשר ביטוי‬ ‫שלהם גם אם לא מסכימים עמם‪.‬המשמעות של סובלנות היא הנכונות לקבל את השונה ולנהוג‬ ‫בכבוד כלפי בני אדם השונים זה מזה במראה שלהם‪ ,‬בדתם‪ ,‬בהשקפת עולמם ובאמונתם‪.‬‬ ‫חשיבות עקרון הסובלנות וההכרחיות שלו לקיום חברה ומדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫‪.1‬הסובלנות מאפשרת לכל אדם לבטא את דעותיו גם כאשר הן לא מקובלות על כולם‪.‬‬ ‫‪.2‬הסובלנות מאפשרת לנהל ויכוחים בדרכי שלום ובהידברות ובדרך זו למנוע שימוש באלימות‬ ‫(פיזית או מילולית) כדרך לפתרון מחלוקות‪.‬‬ ‫עקרון ההסכמיות‬ ‫הגדרה‪ ,‬דרכי ביטוי וחשיבות‪.‬‬ ‫עקרון העוסק בכך שחייב להתקיים בסיס משותף לקבוצות השונות בחברה דמוקרטית‪.‬הדבר צריך‬ ‫לבוא לידי ביטוי בהסכמה סביב נושאים מרכזיים כדי שהחברה הדמוקרטית תוכל להתקיים‬ ‫כחברה מגובשת למרות ההשקפות והדעות השונות‪.‬ההסכמה יכולה לבוא לידי ביטוי בהסכמה על‬ ‫צורת המשטר‪ ,‬קבלת השלטון שנבחר בבחירות דמוקרטיות כשלטון לגיטימי והעובדה כי כולם‬ ‫חייבים לציית לחוק וכולם שווים בפני החוק‪.‬ככל שעולה רמת ההסכמה בדבר הנושאים המרכזיים‬ ‫הקובעים את אופייה של החברה והמדינה‪ ,‬כך גדלה רמת היציבות של המדינה ושל המסגרת‬ ‫‪16‬‬ ‫החברתית‪.‬חשיבות נוספת של ההסכמיות שהיא מאפשרת לקבוצות וליחידים בחברה הדמוקרטית‬ ‫לפעול יחד למרות חילוקי הדעות‬ ‫תרבות פוליטית דמוקרטית‪.‬‬ ‫תרבות פוליטית דמוקרטית באה לידי ביטוי במידת הקיום וההזדהות במדינה עם ערכים וצורות‬ ‫התנהגות המבטאים את עקרונות הדמוקרטיה‪.‬הכוונה לקבלת עקרון הכרעת הרוב‪ ,‬הכרה בשלטון‬ ‫החוק והפנמת ערכים ועקרונות כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות והסכמיות‪.‬תרבות פוליטית דמוקרטית‬ ‫והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית‪.‬התרבות הפוליטית הדמוקרטית לא‬ ‫מתקיימת באופן שווה בכל הדמוקרטיות‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב ושמירה על זכויות מיעוט‪:‬‬ ‫הגדרה‪.‬‬ ‫עקרון דמוקרטי הקובע כי החלטות במדינה דמוקרטית מתקבלות לפי רצון הרוב‪.‬הדבר נעשה מתוך‬ ‫ראייה שזהו האמצעי הטוב ביותר להכרעה מכיוון שהחלטת הרוב היא הקרובה ביותר מבחינה‬ ‫מספרית לסך כל האזרחים בעם ולכן היא המתקבלת ביותר על הדעת‪.‬כולם מחויבים לקבל ולכבד‬ ‫את החלטת הר וב על מנת שכל הצדדים באוכלוסייה יוכלו לחיות ביחד למרות חילוקי הדעות‪.‬גם‬ ‫המיעוט שהתנגד לרצון הרוב חייב לקבל את החלטת הרוב‪.‬‬ ‫אסור שהחלטת הרוב תיפגע באופן בלתי מוצדק בזכויות האדם והאזרח ובזכויות המיעוט‪.‬‬ ‫חשיבות עקרון הכרעת הרוב ומדוע הוא הכרחי לשמירה על קיומו של משטר‪ ,‬חברה ומדינה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫א‪.‬הכרעת הרוב קרובה מבחינה מספרית לרצון של רוב העם ולכן היא מייצגת את רצונם של רוב‬ ‫‪17‬‬ ‫האזרחים במדינה‪.‬‬ ‫ב‪.‬החלטות שהתקבלו בהצבעה לפי רצון הרוב מחייבת את הרוב ואת המיעוט‪.‬אין אפשרות להגיע‬ ‫להסכמה מלאה בחברה דמוקרטית ולכן הכרעת הרוב היא ההחלטה המתקבלת ביותר על הדעת‪.‬‬ ‫בדרך זו נשמרת יציבות יחסית של החברה‪ ,‬נמנעת אלימות וחוסר סדר ונשמרת יציבות השלטון‪.‬‬ ‫מעמד המיעוט וסכנת עריצות הרוב בחברה ‪ /‬מדינה דמוקרטית‪.‬‬ ‫עריצות הרוב‪ :‬עריצות הרוב היא כאשר הרוב משתמש בכוחו כדי לקבל החלטות שפוגעות באופן‬ ‫ב לתי סביר ובלתי מוצדק בזכויות האדם והאזרח וזכויות המיעוט‪.‬הדבר יכול לבוא לידי ביטוי‬ ‫כאשר הרוב בבית הנבחרים ( בית המחוקקים ) ינצל את כוחו בכדי לחוקק חוקים לא דמוקרטיים‬ ‫ובכך יביא לדיכוי המיעוט‪.‬‬ ‫עקרון זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫זכויות האדם ‪ /‬זכויות יסוד ‪ /‬זכויות טבעיות ‪ :‬זכויות האדם מכונות גם זכויות טבעיות‪.‬הסיבה‬ ‫לכך שזכויות אלו שייכות לאדם כאדם מעצם היותו אדם וכמי שנברא בצלם אלוהים‪.‬זכויות אלו‬ ‫הן זכויות הניתנות לאדם מרגע לידתו‪ ,‬הן לא תלויות ברצון השלטון‪ ,‬השלטון לא רשאי להגבילן‬ ‫ועליו לגלות אחריות בהגנה עליהן‪.‬‬ ‫זכויות האזרח‪ :‬זכויות האזרח כוללת בתוכן את הזכויות הטבעיות‪.‬זכויות האזרח מגדירות את‬ ‫מעמדו של האדם כאזרח במדינה‪.‬השלטון אינו רשאי לשלול אותן והן כוללות בתוכן גם זכויות‬ ‫פול יטיות ( הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות השלטון‪ ,‬זכותו של האזרח להתאגד מבחינה פוליטית‬ ‫ולמתוח ביקורת על השלטון )‬ ‫‪17‬‬ ‫הערה‪ :‬זכויות האזרח הן למעשה זכויות האדם‪.‬זכויות האזרח כוללות בתוכן מלבד הזכויות‬ ‫הטבעיות גם את הזכויות הפוליטיות‪.‬כל הזכויות מוגדרות כמכלול אחד תחת ההגדרה של זכויות‬ ‫האדם והאזרח‪.‬‬ ‫חובות האדם כאדם‪ :‬להכיר בזכותו של כל אחד לממש את זכויותיו הטבעיות‪ ,‬להימנע מפגיעה‬ ‫בזכויות של אחרים‪ ,‬לגלות סובלנות כלפי דעותיו‪ ,‬השקפותיו ועמדותיו של אדם אחר‪.‬כל אדם חייב‬ ‫להתריע כאשר הוא עד לפגיעה בזכויות הטבעיות‪.‬‬ ‫חובות האדם כאזרח‪ :‬חובות האדם כאזרח הן חובות הנובעות מעצם מודעות האדם להיותו חלק‬ ‫בלתי נפרד מהחברה ומהמדינה ומרצונו להשפיע על החיים הציבוריים והפוליטיים במדינה‪.‬חובות‬ ‫האדם כאזרח הן – חובת הציות לחוק‪ ,‬חובת תשלום מיסים‪ ,‬חובת מימוש הזכות להשתתף‬ ‫בבחירות וחובת הדיווח לרשויות המדינה על אי צדק ופעולות לא חוקיות‪.‬‬ ‫הקשר בין זכויות לחובות‪.‬‬ ‫‪.1‬חייב להיות קשר ישיר בין הזכות הנשללת לבין החובה שלא מולאה‪.‬אסור לשלול מאדם זכות‬ ‫ללא קשר לחובה שלא מילא‪.‬זכות תישלל מאדם במקרה שלא ציית לחוק או שלא מילא חובה‬ ‫הנובעת מתוקף החוק‪.‬לדוגמה אם אדם חשוד בהעלמת מס ניתן לפתוח בחקריה משטרתית שעלולה‬ ‫להביא לפגיעה בזכויות‪ ,‬כגון ‪ -‬הזכות לפרטיות‪ ,‬במקרה של חיפוש בביתו של האדם‪.‬‬ ‫‪.2‬אדם שאינו ממלא חובה הנובעת מתוקף החוק‪ ,‬ניתן להטיל עליו עונש הקבוע בחוק‪.‬‬ ‫‪18‬‬ ‫סוגי זכויות‪.‬‬ ‫א‪.‬זכויות פוליטיות‪.‬‬ ‫זכויות הכלולות בתוך זכויות האזרח‪.‬הזכות לבחור ולהיבחר ע"פ החוק – זכותו של אדם להיות‬ ‫שותף ולהשפיע על בחירת השלטון במדינה‪.‬זכותו של אדם להציג מועמדות ולהיבחר לשלטון ‪.‬לכל‬ ‫אדם ניתנת הזכות לבטא את מחאתו על אופן הפעולה והתנהלות השלטון‪.‬זכות זו מאפשרת לכל‬ ‫אדם להיות מעורב במדינה מבחינה פוליטית ולפקח ולהגביל את כוחו של השלטון‪.‬‬ ‫ב‪.‬זכויות הקבוצה ‪ /‬זכויות המיעוט‪.‬‬ ‫זכויות הקבוצה הן למעשה זכויות המיעוט ‪ /‬מיעוטים‪.‬המיעוט במדינה שונה מקבוצת הרוב‬ ‫במאפיינים התרבותיים ‪ ,‬הדתיים והלאומיים‪.‬למיעוט ניתנות זכויות על ידי המדינה כדי שיוכל‬ ‫לשמור על המאפיינים הייחודיים שלו ועל זהותו‪.‬הדבר בא לידי ביטוי בהכרה בזכותו של המיעוט‬ ‫לקיים מערכת חינוך משלו המתנהלת לפי השקפת עולמו‪ ,‬בהכרה בשפתו של המיעוט כשפה רשמית‬ ‫במדינה ובהכרה בזכותו של המיעוט לקיים חופש דת ופולחן‪.‬מטרתן של זכויות הקבוצה להסדיר‬ ‫בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של הקבוצה ( המיעוט ) במדינה‪.‬‬ ‫ג‪.‬זכויות טבעיות‪ /‬זכויות יסוד‪ /‬זכויות אדם‬ ‫רעיון הזכויות הטבעיות (עקרון פילוסופי ומשפטי) קובע כי לכל בני האדם יש זכויות יסודיות שהן‬ ‫טבעיות ואינן תלויות במדינה או בחוקים שנחקקים על ידה‪.‬‬ ‫זכויות אלה קיימות מלידה לכל אדם באשר הוא‪ ,‬ללא קשר ללאום‪ ,‬גזע או מגדר ואין לאף רשות או‬ ‫שלטון שיעול לשלול אותן‬ ‫‪18‬‬  ‫זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫הזכות לחירות‪ :‬זכותו של אדם לחופש פעולה ובחירה לעשות ולנהוג כרצונו‪.‬זכות זו נובעת‬ ‫מהתפיסה שהאדם הוא ייצור תבוני האחראי על מעשיו‪.‬הזכות לחירות אפשרית כל עוד היא לא‬ ‫מנוצלת כדי לפגוע בחירות של אדם אחר‪ ,‬להפרת החוק ולפגיעה בערכים של החברה והמדינה‪.‬מתוך‬ ‫הזכות לחירות נגזרות חירויות ספציפיות שהן למעשה זכויות האדם והאזרח‪.‬‬ ‫‪.1‬הזכות לחיים וביטחון‪ :‬זכותו של אדם לחיות מבלי חשש מפגיעה גופנית או נפשית המסכנת את‬ ‫חייו או פוגעת בשלמות גופו‪ ,‬וחובת המדינה לספק לו את ההגנה הדרושה לשם מימוש זכות זו‪.‬‬ ‫‪.2‬חופש המחשבה והמצפון‪ :‬זכותו של אדם לגבש לעצמו רעיון‪ ,‬ערכים מוסריים‪ ,‬השקפת עולם וכל‬ ‫צורת חשיבה בכל נושא אישי‪ ,‬חברתי ומדיני בהתאם למצפונו‪.‬‬ ‫‪.3‬חופש הביטוי‪ :‬זכותו של אדם להביע את מחשבותיו‪ ,‬דעותיו ורגשותיו‪.‬זכות זו מאפשרת לאדם‬ ‫להביע את עצמו בתקשורת בין אישית‪ ,‬בעזרת מחאה חברתית ובאמצעות יצירה אומנותית ( כתיבה‬ ‫או ההצגה ) חופש הביטוי מתבטא גם בהתנהגות של האדם ובחיצוניות שלו ( לדוגמה צורת לבוש )‪.‬‬ ‫מחופש הביטוי נגזרות חירויות נוספות כמו – חופש האסיפה‪ ,‬ההפגנה‪ ,‬השביתה והמחאה‪.‬‬ ‫‪.4‬הזכות לקניין‪ :‬זכותו של כל אדם להיות בעל רכוש‪ ,‬לשמור עליו וליהנות ממנו בלי חשש שיילקח‬ ‫ממנו‪.‬אין לעשות שימוש בקניינו של אדם ללא רשותו‪.‬קניין יכול להיות חומרי ( בית‪ ,‬כסף‪ ,‬רכב )‬ ‫וקניין רוחני ( יצירות כתובות של אדם‪ ,‬תקליטורים‪ ,‬המצאות‪).‬‬ ‫‪.5‬הזכות לכבוד‪ :‬זכותו של אדם שלא להיות נתון ליחס משפיל או מעליב מבחינה פיזית או מילולית‪.‬‬ ‫‪.6‬הזכות לשם טוב‪ :‬זכותו של אדם שלא יפרסמו עליו מידע מעוות או שיקרי המכפיש אותו ופוגע‬ ‫בו מבחינת הצגתו בעיני הציבור‪.‬‬ ‫‪.7‬הזכות לפרטיות‪ :‬זכותו של אדם לחיות ללא חשיפה‪ ,‬התערבות או חדירה לחייו‪.‬אין לגעת בחפציו‬ ‫‪19‬‬ ‫ובגופו של אדם או לאסוף לגביו מידע או לפרסם אודותיו מידע ללא הסכמתו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כאשר מזהים בטקסט את הזכות לפרטיות‪ ,‬שם טוב או כבוד‪ ,‬יש להציג את כל אחת‬ ‫מהזכויות ובהסבר להתייחס לזכות הספציפית הבאה לידי ביטוי בטקסט‪.‬‬ ‫‪.8‬חופש התנועה‪ :‬זכותו של אדם לנוע ממקום למקום ללא הפרעה‪.‬זכותו של כל אדם לנוע‬ ‫בחופשיות בתחומי המדינה וזכותו לצאת מהמדינה ולחזור אליה ללא הגבלה‪.‬‬ ‫‪.9‬חופש הדת‪ :‬זכותו של כל אדם להיות מזוהה עם דת מסוימת‪ ,‬להאמין בה‪ ,‬לחיות לפי ערכיה‬ ‫ועקרונותיה ולקיים את טקסי הפולחן הנהוגים בה‪.‬‬ ‫‪.10‬חופש מדת‪ :‬זכותו של אדם לחיות מבלי להאמין בדת כלשהי ולא להיות שייך לדת מסוימת‪.‬‬ ‫זכותו של האדם שלא יכפו עליו קיום מצוות וטקסי פולחן של דת מסוימת‪.‬‬ ‫‪.11‬חופש ההתאגדות‪ :‬זכותו של אדם להתאגד במסגרת קבוצתית מתוך מטרה לקדם רעיונות‬ ‫ואינטרסים כמו לדוגמה – אינטרסים חברתיים‪ ,‬פוליטיים וכלכליים‪.‬הרעיון העומד בבסיס זכות זו‬ ‫הוא שהאדם יכול לקדם שינויים במדינה ולהשפיע מבחינה ציבורית אם הוא יתאגד עם אחרים‬ ‫במסגרת של ארגון‪ ,‬קבוצת אינטרס‪ ,‬עמותה או מפלגה‪.‬‬ ‫חופש העיסוק‪ :‬זכותו של אדם להחליט מה יהיה מקצועו‪ ,‬היכן יעסוק בו ובאיזה אופן‪.‬זכות זו‬ ‫מעניקה לאדם את החירות לעסוק בכל מקצוע שירצה ולעבוד בכל מקום עבודה שירצה ולפעול‬ ‫במקום העבודה בדרך הרצויה לו כדי להבטיח את פרנסתו ולהגשים את עצמו‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬לעתים הזכות לשוויון מכונה גם ערך ‪ /‬עקרון השוויון‪.‬‬ ‫‪.14‬הזכות להליך הוגן‪ :‬זכותו של אדם הנמצא בהליך משפטי ( הליך משפטי כולל חשד בעבירה על‬ ‫החוק‪ ,‬חקירת משטרה‪ ,‬לעיתים מעצר‪ ,‬הגשת כתב אישום‪ ,‬קיום משפט שבסופו פסק דין וגזר דין )‬ ‫‪19‬‬ ‫שלא יפגעו זכויותיו מעבר למה שנדרש לצורך החקירה והמשפט‪.‬מימושה של הזכות להליך הוגן‬ ‫תלויה בקיומן של תקנות (אסור לערוך חיפוש בביתו של אדם ללא צו של בית משפט‪ ,‬אסור לעצור‬ ‫אדם ליותר מ – ‪ 24‬שעות ללא הבאתו בפני שופט‪ ,‬אדם חייב לדעת במה הוא נאשם לפני הבאתו בפני‬ ‫שופט‪ ,‬כל אדם זכאי להגנה משפטית וייצוג משפטי על ידי עורך דין‪ ,‬אסור להעניש אדם ללא משפט‪,‬‬ ‫לכל אדם זכות למשפט פומבי הפתוח לציבור‪ ,‬לכל אדם זכות לערער על החלטת בית משפט)‪.‬‬ ‫‪.15‬הזכות לשוויון ‪ :‬זכות זו קובעת שכל בני האדם שווים בערכם‪ ,‬במעמדם ובזכויות הניתנות‬ ‫להם‪.‬זכותו של כל אדם לקבל יחס שווה וליהנות מיחס שווה בכל תחום ללא אפליה על‬ ‫רקע דת‪ ,‬מין‪ ,‬מוצא‪ ,‬לאום‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת או השקפת עולם מסוימת‪.‬לכל‬ ‫אדם הזכות לשוויון בפני החוק ושוויון פוליטי ) הזכות לבחור ולהיבחר ( ולשוויון הזדמנויות‬ ‫במובן החברתי והמהותי‪.‬‬ ‫מדיניות הנגזרת מהזכות לשוויון‪:‬‬ ‫אפליה הבחנה והעדפה מתקנת‬ ‫איסור אפליה פסולה ‪ :‬פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם ללא סיבה מוצדקת‬ ‫וזאת בגלל שיוכו‪ ,‬סממן חיצוני או מגבלה כלשהי ( לדוגמה – דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪,‬‬ ‫מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מגבלה מסוימת )‬ ‫מדיניות של הבחנה והעדפה מתקנת‪.‬‬ ‫הבחנה והעדפה מתקנת הן חלק ממדיניות שנוקטת חברה דמוקרטית כדי לאפשר התייחסות שונה‬ ‫לאנשים הזקוקים להתייחסות זו‪.‬למרות שיש בכך פגיעה מסוימת בזכות לשוויון לא מדובר‬ ‫‪20‬‬ ‫באפליה מכיוון שהיחס השונה מבוסס על סיבות מוצדקות‪.‬‬ ‫הבחנה‪ :‬הענקת יחס שונה לאנשים וקבוצות בגלל הצרכים המיוחדים שלהם ( לדוגמה – קשישים‪,‬‬ ‫נכים ) ובגלל דרישות רלוונטיות ( כישורי עבודה מיוחדים‪ ,‬השכלה או תכונות נדרשות למטרות‬ ‫ספציפיות ) על פי רוב הענקת ההבחנה היא לתמיד‪.‬‬ ‫העדפה מתקנת ‪ :‬הענקת יחס שונה‪ /‬הטבה לאנשים וקבוצות כדי לתקן מצב ?