חיסונים ואימונולוגיה

תיאוריות בנוגע לנוגדנים ואנטיגנים

• בעבר היו תאוריות רבות לגבי המבנה של נוגדנים ואנטיגנים.
• עיגולים שחורים מסמלים דטרמיננות אנטיגניות (אפיטופים).
• חלקים אדומים מייצגים נוגדנים.

קומפלקסים נוגדן-אנטיגן

• כאשר מחברים אנטיגנים עם נוגדנים ספציפיים, נוצר משקע גדול בתחתית המבחנה.
• כמות המשקע מעידה על עוצמת התגובה בין נוגדן לאנטיגן.
• האינטראקציה הופכת את הנוגדן והאנטיגן מחומרים מסיסים למשקע.
• במפגש נוצר קישור צולב בין נוגדנים רבים לאנטיגנים רבים.
• היחס בין שטח פנים לנפח משתנה, דבר זה הופך את המרכיבים ממסיסים ללא מסיסים.
• מולקולות נוגדנים יכולות להכיל יותר מאתר קישור אחד לאנטיגן (במקרה מסוים, עד 10 אתרי קישור).

אדג'ובנט

• חומר שמגביר את אימונוגניות של אנטיגן.
• יכול להיות אינרטי (לא מעורר תגובה חיסונית) או מעורר, אך אם הוא מגביר את התגובה החיסונית לאנטיגן, הוא מוגדר כאדג'ובנט.
• לדוגמה, חיסון טטנוס כולל טוקסואיד (לא טוקסין) יחד עם אדג'ובנט אלום-הידרוקסיד.
• האלום-הידרוקסיד משפר את תגובת הגוף, למשך זמן רב יותר.

הפטן

• חומר בעל משקל מולקולרי קטן מ-1KD.
• אינו מזוהה על ידי מערכת החיסון ולא מעורר תגובה חיסונית לבדו.
• אם מחברים אותו בקשר קוולנטי למולקולה גדולה ואימונוגנית (נשא), נוצר תצמיד.
• התצמיד יעורר תגובה חיסונית גם כלפי ההפטן.
• לדוגמה, פניצילין הוא הפטן, שהוא אינו גורם לתגובה חיסונית לבדו, אך בנוכחות נשא יכול לגרום לחסינות ותגובה חיסונית.

דוגמאות לניסויים / תוצאות מחקריות

• ניסויים מראים כי הזרקת הפטן יחד עם נשא לבעל חיים, יגרום להתפתחות נוגדנים כנגד האנטיגן עצמו, לאחר ההזרקה הראשונית.
• המיקום של ההפטן על נשא יכול להשפיע על התגובה החיסונית מול הבעל חיים.
• שינויים קטנים במבנה תלת-ממדי של ההפטן יכולים להשפיע על יכולת ההכרה של הנוגדן.
• הנוגדן מזהה את אתר הקישור התלת-ממדי של המולקולה, ולכן שינויים מבניים ישפיעו על פעילותו.