דוגמאות לשאלות כהכנה למבחן מגמת משפטים שכבה י- PDF

**[דוגמאות לשאלות כהכנה למבחן מגמת משפטים שכבה י-]** 1\. מהי המטרה המרכזית של חקיקה במדינה דמוקרטית? \- א. להעניש את האזרחים \- ב. להסדיר את ההתנהלות החברתית ולשמור על הסדר הציבורי \- ג. להעשיר את קופת המדינה \- ד. להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים 2\. איזו מהמטרות הבאות אינה נחשבת למטרה של חקיקה?...

**[דוגמאות לשאלות כהכנה למבחן מגמת משפטים שכבה י-]** 1\. מהי המטרה המרכזית של חקיקה במדינה דמוקרטית? \- א. להעניש את האזרחים \- ב. להסדיר את ההתנהלות החברתית ולשמור על הסדר הציבורי \- ג. להעשיר את קופת המדינה \- ד. להגדיל את כוחם של הפוליטיקאים 2\. איזו מהמטרות הבאות אינה נחשבת למטרה של חקיקה? \- א. הגנה על זכויות האדם \- ב. יצירת שוויון הזדמנויות \- ג. הגדלת הפערים החברתיים \- ד. קידום צדק חברתי 3\. כיצד חקיקה יכולה לתרום לכלכלה? \- א. על ידי ייצור חוקים שמונעים תחרות חופשית \- ב. על ידי יצירת רגולציה שמבטיחה תחרות הוגנת \- ג. על ידי הגבלת יזמות פרטית \- ד. על ידי ביטול כל החוקים הכלכליים 4.הסבר כיצד חקיקה משפיעה על החברה ומהן המטרות העיקריות שהיא משרתת? חקיקה היא אחד הכלים המרכזיים שמשמשים מדינות וארגונים כדי לקבוע כללי התנהגות מוסכמים ולהסדיר את התנהלות החברה. השפעתה על החברה היא רחבה ומשמעותית, והיא מהווה בסיס להתפתחות כלכלית, חברתית ומשפטית. תשובה: השפעת החקיקה על החברה: חקיקה משפיעה על החברה במגוון היבטים, בהם הגנה על זכויות האזרחים, יצירת מערכת ערכים אחידה, עידוד או מניעה של התנהגויות מסוימות, ויצירת כללים בתחום הכלכלה, המסחר והסביבה. לדוגמה, חקיקה שמגינה על זכויות עובדים מונעת ניצול, חקיקה בתחום הבריאות משפרת את רווחת הציבור, וחוקי המספקים הגנה על סביבה טבעית מונעים פגיעה בלתי מבוקרת במשאבי טבע. המטרות העיקריות של החקיקה: 1\. שמירה על הסדר הציבורי: חוקים נועדו ליצור סדר בחברה ולהפחית את אי-הוודאות בנוגע ליחסים בין האזרחים ובין המדינה לאזרח. חוקים פליליים לדוגמה מגדירים מהי עבירה ומהם העונשים על הפרתה, דבר שמפחית פשיעה ומגביר את תחושת הביטחון. 2\. הגנה על זכויות וחירויות: חקיקה מגנה על זכויות האדם, כגון חופש הביטוי, חופש הדת והזכות לשוויון. בכך היא מבטיחה שכל אזרח יוכל לממש את זכויותיו וחירותו, תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה. 3\. הכוונת התנהגות חברתית וכלכלית: באמצעות חקיקה ניתן לכוון 5.האם נכון לומר כי אחת ממטרות החקיקה היא להגן על זכויות המיעוטים?\* \- כן / לא 6.לפניך קריקטורה : למעלה כתוב, \"אמת, צדק, ורחמים- כפי שראיתם בטלויזיה\". 1. מה מנסה מאייר הקריקטורה להביע כמסר ? (כתוב תשובה בת לפחות ארבע שורות). 2. האם אתה מסכים עם עמדתו? או מתנגד לה, הסבר פרט ונמק את עמדתך, תוך מתן דוגמה אחת לפחות. תשובה לא: בקריקטורה זו מופיעים המילים "אמת, צדק ורחמים" על בניין בית משפט, אך מתחת לכך נכתב "כפי שראיתם בטלוויזיה". ביטוי זה רומז לכך שהאופן שבו מוצגים ערכים אלו בתקשורת, כמו בטלוויזיה, שונה מהמציאות של מערכת המשפט בפועל. בכך הקריקטורה מבקרת את האופן שבו הציבור תופס את מערכת המשפט דרך התקשורת, המעצבת תפיסה מוטעית או חד-ממדית שלה. הביקורת העיקרית שמובעת בקריקטורה כוללת מספר רבדים: 1\. פער בין דימוי למציאות: הקריקטורה רומזת כי מערכת המשפט מוצגת בטלוויזיה באופן דרמטי ואידיאליסטי -- מדגישה את הערכים של אמת, צדק ורחמים באופן שמרוחק ממה שמתרחש בפועל. סדרות טלוויזיה ותוכניות חדשות נוטות להציג את המשפטים ואת השופטים בצורה מחמיאה או מסעירה, ולעיתים קרובות הן לא מציגות את כל המורכבויות, התהליכים הארוכים והחסרונות של מערכת המשפט. 2\. הצגת מערכת המשפט בצורה סטריאוטיפית: סדרות וסרטים משפטיים נוטים להציג את ההליך המשפטי כדרמטי ומהיר, שבו השופטים והמשפטנים תמיד מגלים את האמת ועושים צדק ללא דופי. אולם במציאות, המשפט הוא הליך מורכב שבו קיימים לעיתים פערים בין הערכים והעקרונות לבין הפרקטיקה היומיומית, וישנם מקרים שבהם צדק אינו בהכרח מתקבל או שהמערכת נאלצת לפעול תחת מגבלות. 3\. יצירת ציפיות לא מציאותיות בציבור: על-ידי הצגת בתי המשפט כזירה שבה תמיד מושג צדק מוחלט, התקשורת עלולה לגרום לציפיות לא ריאליות אצל הציבור לגבי תפקוד מערכת המשפט. אנשים עלולים לצפות שכל הליך משפטי יסתיים בהכרעת אמת וצדק ברורה, וכאשר זה לא קורה, עלול להיווצר חוסר אמון במערכת המשפטית. 4\. ביקורת על תפקיד התקשורת בעיצוב דעת הקהל: הקריקטורה מציגה ביקורת כלפי הטלוויזיה והתקשורת, שמעצבות את התפיסה של הציבור כלפי מערכת המשפט באופן שאינו תואם את המציאות. על ידי בחירת קטעים סנסציוניים או הדגשת רגעים דרמטיים, התקשורת מייצרת תמונה חלקית ולעיתים מעוותת של בית המשפט, ולא תמיד מדגישה את הצדדים האפורים ואת המציאות המורכבת של עשיית צדק. 5\. תחושת ניכור בין הציבור למערכת המשפט: הקריקטורה עשויה גם לבטא את הריחוק בין התפיסה הציבורית לבין מערכת המשפט בפועל. כיוון שהציבור סופג הרבה מהמידע שלו על בתי המשפט דרך הטלוויזיה והתקשורת, הפער בין הציפיות לבין המציאות יוצר תחושת ניכור ואי-הבנה כלפי תפקוד מערכת המשפט. סיכום: הקריקטורה מעלה ביקורת על האופן שבו הטלוויזיה מציגה את מערכת המשפט ככזו הפועלת אך ורק מתוך ערכים אידיאליים כמו אמת, צדק ורחמים. היא מציעה שהמציאות המורכבת של מערכת המשפט אינה תואמת את האופן שבו מוצגת בתקשורת, וכתוצאה מכך הציבור מקבל תמונה חלקית ולא תמיד מציאותית. הביקורת מכוונת לחשיבות הביקורתית שבה יש להתבונן על ייצוגי התקשורת, במיוחד בתחום המשפטי, שבו יש חשיבות רבה לאמון הציבור.