Sociology Theories B Lecture Notes - Sapir More PDF

‫תאוריות סוציולוגיות ב׳‪ -‬סיכום הרצאות (ספיר‬ ‫מור)‬ ‫פרק ראשון‪ :‬מה מטריד את הסוציולוגיה?‬ ‫‪.1‬ההקשר ההיסטורי‪ ,‬חברתי והאינטלקטואלי של הולדת‬ ‫הסוציולוגיה‬ ‫היווסדותה של הסוציולוגיה במאה ה‪ 19-‬היא תוצר...

‫תאוריות סוציולוגיות ב׳‪ -‬סיכום הרצאות (ספיר‬ ‫מור)‬ ‫פרק ראשון‪ :‬מה מטריד את הסוציולוגיה?‬ ‫‪.1‬ההקשר ההיסטורי‪ ,‬חברתי והאינטלקטואלי של הולדת‬ ‫הסוציולוגיה‬ ‫היווסדותה של הסוציולוגיה במאה ה‪ 19-‬היא תוצר של תהליכים חברתיים‪-‬פוליטיים ומגמות‬ ‫‪o‬‬ ‫אינטלקטואליות‪:‬‬ ‫הנאורות‪ -‬היפרדות מחשיבה תיאולוגית שמניחה שהעולם הוא תוצר של תכנית על‪-‬אלוהית ‪ ‬אל חשיבה‬ ‫‪‬‬ ‫אנושית רציונלית שתאפשר את החירות‪.‬גישה זו מעמידה את האדם במרכז‪ ,‬האדם התבוני והרציונלי ‪.‬‬ ‫הנאורות קשורה במהפכה המדעית‪.‬‬ ‫המהפכה הצרפתית‪ -‬המהפכות קשורות האחת בשנייה כי עד אז השלטון היה בחסות האל‪/‬המלוכה‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ההורשה‪ ,‬ופתאום עלתה ההבנה שבני האדם הם יצורים תבוניים‪ ,‬משכילים שצריכים לקבוע את גורלם‪,‬‬ ‫כאשר הגורל איננו נקבע מלמעלה‪ ,‬ובעקבות הנאורות ‪ ‬יכולה לצמוח דמוקרטיה‪ ,‬כי האדם קובע את‬ ‫גורלו‪.‬‬ ‫המהפכה התעשייתית‪ -‬ההתפתחות הטכנולוגית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תהליכי עיור וחילון‪ -‬אנשים עברו מהכפר אל העיר‪ ,‬מעבר שהיה דרמתי כי הצורה של העיר שונה מהותית‬ ‫‪‬‬ ‫מהצורה של הכפר‪.‬‬ ‫צמיחת הסדר החברתי‪-‬כלכלי הקפיטליסטי‪ -‬הקפיטליזם שצומח הוא לא רק שיטת ייצור או ניהול‬ ‫‪‬‬ ‫כלכלה אלא שיטה חברתית חדשה‪.‬הקפיטליזם מייצר צורות חדשות של היום יום‪ ,‬של עבודה ויחסים‪,‬‬ ‫הקפיטליזם משנה יחד עם המהפכה הצרפתית את צורת הארגון של המדינה‪.‬‬ ‫אימפריאליזם וההתיישבות הקולוניאלית‪ -‬התפשטות של מדינות מערביות אל המזרח‪ ,‬הדרום‪ ,‬כיבוש‬ ‫‪‬‬ ‫וניצול של שטחים‪.‬האימפריאליזם היה קשור לא רק לגישה של משאבים‪ ,‬לעובדים ולכוח אדם זול‪ ,‬אלא‬ ‫גם הרצון למכור את הסחורה ולמצוא שבטים שייקנו אותה‪.‬העניק עוצמה כלכלית ופוליטית למדינות‬ ‫המערביות אך גם הוא חיזק את המגמה של הסדר הישן‪.‬‬ ‫ההקשר ההיסטורי‪-‬חברתי‪-‬פוליטי בו צמחה הסוציולוגיה הפך למושא המחקר שלה‪ :‬ניתוח‬ ‫‪o‬‬ ‫והסבר של תהליכי שינוי כלכליים‪ ,‬פוליטיים וחברתיים שאפיינו את המודרניות‪.‬כדיסציפלינה‬ ‫חדשה המנסה לבסס עצמה כמדע‪ ,‬הסוציולוגיה מנסה למעשה להסביר את השינויים הללו שמאפיינים את‬ ‫החברה המודרנית ולהבדיל את עצמה מדיסציפלינות אחרות‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הסוציולוגיה מנסה להסביר דינמיקה חברתית שמייצרת את התהליכים ההיסטוריים המוזכרים ואת‬ ‫ההשלכות שלהם‪.‬ההקשר הוביל אותנו לחשוב על החברה בתור משהו שדורש הסבר‪ ,‬שהוא לא טבעי‪.‬המיוחד‬ ‫בדיסציפלינה הסוציולוגית הוא שהיא הופכת את ה"מודרניות" למושא המחקר שלה‪.‬לא משנה מי‬ ‫ההוגה המסוים‪ ,‬מה שמעניין את כולם זה להסביר את העולם המודרני‪.‬לכל אחד מהם יש תפיסה שונה של‬ ‫המודרניות ושל המוקד של בני האדם בחברה (זימל‪ -‬העיר המודרנית‪ ,‬מרקס‪ -‬הקפיטליזם וכו')‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬דורקהיים שדיבר על חלוקת העבודה כמסבירה את היצירה של החברה המודרנית‪.‬ההבדל המרכזי‬ ‫עבור דורקהיים בין חברה טרום מודרנית למודרנית היא חלוקה העבודה המכנית והאורגנית‪.‬חלוקת העבודה‬ ‫מייצרת חברתי מודרני שמייצר את האינדיבידואל‪.‬‬ ‫*להסתכל בעמוד ‪ 2‬בסיכום של עמית גרינברג על התוספות על‪ :‬עידן הנאורות‪ ,‬המהפכה הצרפתית‪ ,‬וכ״ו‪...‬‬ ‫‪.2‬הקאנון הסוציולוגי הקלאסי (התיאוריות הסוציולוגיות‬ ‫הקלאסיות)‪ :‬הפרויקט הבלתי גמור של הדמיון הסוציולוגי‬  ‫הגישות השונות מבקשות להסביר את הדינמיקה של "החברתי"‬ ‫הקאנון הקלאסי מכיל את התיאוריות הקלאסיות שחלקן למדנו בסמסטר א'‪ -‬כל "האבות המייסדים"‪ ,‬נתפסים כמי‬ ‫שהשפיעו על הסוציולוגיה (דירקהיים‪ ,‬ובר‪ ,‬קומט‪ ,‬זימל‪ ,‬מרקס וכו')‪.‬אותם קלאסיקניים לא מדברים באותו קוד‬ ‫ולעיתים סותרים זה את זה‪.‬‬ ‫אך למרות השוני ביניהם‪ ,‬המשותף לכל הקלאסיקניים הללו‪:‬‬ ‫ניסיון להבין את תהליכי השינוי שמאפיינים את המודרניות‪ :‬פיצוח חידת המודרניות והחברה‬ ‫‪.1‬‬ ‫המודרנית‪.‬‬ ‫כל התאוריות הקלאסיות מנסות לייצר מפתח מושגים והסברים שיאפשרו להסביר המציאות החברתית‬ ‫המודרנית החדשה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬זימל‪ -‬העיר המודרנית‪ ,‬מרקס‪ -‬הקפיטליזם וכו'‪.‬‬ ‫ניסיון לייצר ידע שיטתי על החיים החברתיים‪ :‬הסכמה על המסגרת המדעית‪.‬התיאוריות הסוציולוגיות‬ ‫‪.2‬‬ ‫מנסות לייצר מחקר מדעי (בין אם פוזיביסטי‪/‬קונסטרוקטיביסטי)‪ ,‬ידע שיטתי שבאמצעותו יהיה ניתן להסביר את‬ ‫הדפוסים החברתיים‪ ,‬את התנאים שבהם המציאות משתנה ואיך היא משתנה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אפילו וובר (שנתן שני כלים מדעיים‪ -‬הטיפוס האידיאלי והפרשנות‪ ,‬לטענתו העולם הוא "אוקיינוס של‬ ‫פרשנויות" שכדי להבינו יש להבין את הפרשנות שהאדם נותן לפעולה החברתית‪ ,‬והאדם צריך עוגן שיעזור לו‬ ‫להתמצא בתוך ים המשמעויות והוא הטיפוס האידיאלי)‪.‬דורקהיים למשל טען שהסוציולוגיה איננה‬ ‫אינטואיטיבית‪ ,‬אלא הוא הולך ואוסף נתונים ומנסה לנסח חוקים קבועים‪.‬מדובר בשתי גישות מתודולוגיות‬ ‫שונות לגמרי‪ ,‬אך שתיהן מנסות להתבסס כשיטה מדעית‪.‬‬ ‫ניתוח והסבר של תופעות חברתיות ספציפיות‪ :‬כמו מודרניות‪ ,‬משפחה‪ ,‬דת‪ ,‬קפיטליזם וכו'‪ ,‬אבל בו‬ ‫‪.3‬‬ ‫זמנית גם נותנות מושגים וגלים אנליטיים שמאפשרים לנתח את העולם החברתי‪.‬‬ ‫פיתוח ארגזי כלים אנליטיים לניתוח חברתי‪ -‬במקביל להיבט הקודם‪ ,‬גם הקלאסיקניים וגם התיאוריות‬ ‫‪.4‬‬ ‫העכשוויות מייצרות ארגז כלים‪ ,‬זה לא רק הסבר אלא‪ -‬גם כלים שיעזרו לנו לפצח את המציאות החברתית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬וובר מתבונן בקפיטליזם ומנתח אותו מתוך אתוס דתי (האתיקה) ומושגים כדי לנתח את הקפיטליזם‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הצעת סוגיה ספציפית ובמקביל נתינת כלים לניתוח‪.‬‬ ‫דוגמאות נוספות‪ :‬העובדה החברתית של דירקהיים‪ ,‬מושג השיח של פוקו וכו'‪.‬‬ ‫‪.3‬בין הקאנון הקלאסי לתיאוריות המאוחרות‬ ‫‪C. Wright Mills 1916-1962‬‬ ‫"דמיון סוציולוגי"‪ -‬היכולת לנוע בין תהליכים חברתיים רחבים לבין המופעים האינטימיים של‬ ‫האנושות‪ ,‬ולזהות את הקשר ביניהם‪.‬‬ ‫יש להבין הסבר לכל תופעה‪ ,‬דרך ההקשר שלה‪ ,‬על ידי בחינת התופעה בקונטקסט החברתי הרחב שלה‪ ,‬שלא ניתן‬ ‫לנתקו‪.‬‬ ‫הקריטריון המבחין בשאלה האם התיאוריה הסוציולוגית רלוונטית‪ ,‬הוא עד כמה היא מפעילה דמיון‬ ‫סוציולוגי‪.‬זוהי היכולת לבצע זיקה ממאקרו ‪ ‬למיקרו‪ ,‬וממיקרו ‪ ‬למאקרו‪.‬‬ ‫מיילס טען שדמיון סוציולוגי חייב לשאול שאלות על‪ )1( :‬מבנה‪/‬קונטקסט‪ -‬מה הוא המבנה החברתי‪ ,‬מה החלקים‬ ‫שמרכיבים אותו?‬ ‫(‪ )2‬זמן‪ -‬ה תייחסות לעולם כנתון בתוך תהליך היסטורי‪.‬מתי ברגע מסוים השתנתה התפיסה החברתית? (‪)3‬‬ ‫שאלות על טבע האדם‪.‬‬ ‫התיאוריות המאוחרות הן המשכו של פרויקט הדמיון הסוציולוגי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגבול בין הקאנון הקלאסי (=התיאוריות הקלאסיות) לתיאוריות המאוחרות‪ -‬דינאמי וניתן לשרטטו‬ ‫‪‬‬ ‫בנקודות זמן שונות‪.‬הגבול נוצר למעשה בערך בשנות ה‪.60‬בשנות ה‪ 60‬כבר לא מספיק לשאול מה‬ ‫גורם ליציבות‪ ,‬כיוון שהבינו שיש מורכבות אנושית גדולה יותר‪.‬‬  ‫‪.4‬צירים אנליטיים לניתוח תיאוריות סוציולוגיות‬ ‫הקדמה‪ :‬ההבדלים בין התיאוריות קשורים להנחות תיאורטיות‪ ,‬פוליטיות ואידיאולוגיות שונות‪.‬הצירים הם הדילמות‬ ‫המטא‪-‬תיאורטיות באמצעותן אפשר להבין כל תיאוריה‪.‬מה מעצב תפיסות יסוד שדרכן הוגים רואים את העולם‪.‬‬ ‫מטא‪-‬תיאוריה‪ :‬מחקר על התיאוריות‪ ,‬בחינת המרכיבים השונים של התיאוריה‪.‬בכדי לעשות השוואה זו נשתמש‬ ‫בצירים‪.‬‬ ‫‪.1‬היחס בין היחיד לחברה‪ :‬אינדיבידואליזם מול ריאליזם חברתי‪.‬‬ ‫ציר מאוד חשוב וכל התאוריות הסוציולוגיות מתייחסות אליו‪.‬‬ ‫אינדיבידואליזם‪ :‬תפיסה אינדיבידואליסטית גורסת כי החברה היא מצרף‪ ,‬אוסף (אגרגציה) של‬ ‫‪o‬‬ ‫יחידים‪ ,‬שאותם יש לחקור באופן אמפירי‪.‬‬ ‫היחידים הם אלו שאנו רואים בעיניים והם אלו שאנו יכולים לחקור ולנתח על מנת להבין את הטבע האנושי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הוגס‪( -‬הוגה מתפיסה זו) אומר שהטבע האנושי הוא רוע‪.‬אדם סמית‪ -‬טוען כי אנשים מחפשים רק רווח‬ ‫‪‬‬ ‫ותועלת‪ ,‬מיקסום העושר‪.‬ברגע שמבינים את המאפיין המשותף לכולם ‪ ‬ניתן לנבא כיצד היחידים יתנהגו‬ ‫בקבוצה וחברות שונות‪.‬‬ ‫גישה זו מבקרת את הריאליזם החברתי על שעושה ראיפיקציה למושג "חברה"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראיפיקציה= לקיחת תופעה‪ ,‬מושג שבני האדם יצרו ‪ ‬ולהפוך אותו לממשי‪ ,‬לתת לו משמעות של אובייקט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לצורך העניין‪ ,‬בני האדם יצרו את המושג חברה ואח"כ אומרים ש״אני ככה בגלל שהחברה עשתה אותי‬ ‫כזה״‪ ,‬אולם‪ -‬אנחנו שוכחים שהחברה היא דבר שאנחנו יצרנו‪.‬‬ ‫ריאליזם חברתי‪ -‬גורס כי החברה היא תופעה שקיימת במציאות‪".‬השלם גדול מסך חלקיו"‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הריאליזם החברתי טוען מנגד כי האינדיבידואליזם עושה רדוקציה של המכלול החברתי למרכיביו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רדוקציה= לקחת משהו רחב ופירוק שלו למרכיבים הכי קטנים שלו‪.‬לדוגמה‪ :‬רדוקציה זה לבדוק למה כל‬ ‫‪‬‬ ‫יחיד ויחיד בחברה מתאבד‪ ,‬ולכן הריאליזם החברתי (ובראשו דורקהיים) יטען שלא ניתן לעשות את‬ ‫הרדוקציה הזו!‬ ‫כלומר‪ ,‬על פי הריאליזם החברתי‪ ,‬אם אנחנו רוצים להבין את החברתי‪ ,‬יש לתפוס את החברה כמכלול‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.2‬מבנה חברתי ‪ /‬פעולה חברתית‬ ‫מבנה חברתי= מכלול הפרקטיקות והדפוסים שמאפיינים את היחסים בין בני אדם‪.‬‬ ‫השאלה היא‪ :‬על מה מושתת הסדר החברתי?‬ ‫האם הפעולות החברתיות (האינטראקציות) קובעות את המבנה החברתי או שמא המבנה החברתי קובע את‬ ‫הפעולה?‬ ‫שאלת ״האדם כסובייקט המכונן״‪ :‬מי מכונן? האדם או החברה?‬ ‫סוציולוגיה של הפעולה חברתית‪ :‬המבנה החברתי מורכב מהפעולות של אינדיבידואלים (וובר‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫זימל‪ ,‬גישת האינטראקציה הסימבולית‪ ,‬תיאוריית הבחירה הרציונלית)‪.‬הפעולות‪/‬האינטראקציות שלנו‬ ‫מובילות ‪ ‬ליצירת החברה‪ ,‬המבנים החברתיים‪.‬‬ ‫ההיסטוריה והמבנה הוא לא תהליך אוטונומי של שינוי‪ ,‬ומי שיוצר את השינויים אלה בני האדם באמצעות‬ ‫היחסים והפעולות שלהם‪.‬‬ ‫סוציולוגיה של מבנה חברתי אוטונומי‪ :‬המבנה החברתי הוא מערכת של יחסים ותנאים חברתיים‬ ‫‪o‬‬ ‫שמעצבים את פעולתו והתנהגותו של האינדיבידואל (דורקהיים‪ ,‬מרקס‪ ,‬פרסונס)‪.‬האדם לא יוצר את‬ ‫העולם‪ ,‬אלא הוא נוצר על ידי העולם‪.‬‬ ‫ע״פ גישה זו‪ ,‬ברגע שבני האדם מתקבצים ביחד‪ ,‬נוצר איזשהו מבנה חברתי מסדר שני שיש לו ממשות‬ ‫אובייקטיבית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬עבור דורקהיים‪ -‬התודעה שלנו‪ ,‬הן לא תוצר של הביולוגיה או הפסיכולוגיה האנושית‪ ,‬אלא החברה‬ ‫מעצבת את הפרט‪.‬‬ ‫‪.3‬פוזיטיביזם‪ /‬קונסטרוקטיביזם‬ ‫איך אנחנו כסוציולוגיה תופסים את העולם החברתי? מהי האמת‪ ,‬מה המציאות (האם חיצונית לנו או שמא‬ ‫המציאות מהווה כחלק מאיתנו‪ ,‬בני האדם)?‬ ‫גישות פוזיטיביסטיות‪ -‬שואפות לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ולבסס ידע ודאי על‬ ‫‪o‬‬ ‫המציאות החברתית (קומט‪ ,‬דורקהיים‪ ,‬פרסונס)‪.‬‬ ‫תפיסת המציאות‪ :‬המציאות היא חיצונית לנו‪ ,‬היא עובדה קיימת (למשל‪ ,‬כוח המשיכה) ועלינו לגלותה‬ ‫‪‬‬ ‫באמצעות תצפיות‪ ,‬ניסויים ואיסוף שיטתי של נתונים‪.‬מדובר בידע שניתן לתפוס באמצעות החושים שלנו‪.‬‬ ‫במובן הסוציולוגי‪ -‬השאיפה היא לגלות את החוקיות של החוקים החברתיים‪.‬לדוגמה‪ 3 :‬השלבים אצל קומט‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מה החיסרון של הגישה? המציאות החברתית היא יותר דינאמית‪ ,‬משתנה‪.‬המבנה החברתי הוא לא אובייקט‬ ‫‪‬‬ ‫כפי שחוקי הטבע הם אובייקט‪ ,‬אלא הוא משהו שנוצר ומשתנה‪.‬‬ ‫גישות קונסטרוקטיביסטיות‪ -‬מדגישות את התהליך הדינמי של ההבניה החברתית (מיסוד;‬ ‫‪o‬‬ ‫האינטראקציה הסימבולית)‪.‬‬ ‫תפיסת המציאות‪ :‬המציאות לא חיצונית לאדם‪ ,‬המציאות החברתית נבנית על בסיס בני האדם ועל כן הם חלק‬ ‫ממנה‪.‬‬ ‫מדובר בגישות שמדגישות שהעולם החברתי נמצא בתהליכי הבנייה ושינוי באופן תמידי ‪ ‬ועל כן הוא אי אפשר‬ ‫למצוא חוקיות במציאות כה דינאמית‪.‬‬ ‫‪.4‬הציר המתודולוגי‪ :‬מה הסוציולוגיה אמורה להסביר ואיך?‬ ‫(ע"פ‬ ‫המציאות‬ ‫את‬ ‫מבינים‬ ‫אנו‬ ‫איך‬ ‫של‬ ‫ההבנה‬ ‫הקודם‪,‬‬ ‫הציר‬ ‫על‬ ‫ציר זה למעשה מתבסס‬ ‫הפוזיטיביזם‪/‬קונסטרוקטיביזם)‪.‬‬ ‫הציר הזה בוחן את השאלה‪ :‬״איך אני בוחנת ומשיגה את הידע?״‬ ‫פוזיטיביזם‪ -‬על הסוציולוגיה כמדע של עובדות חברתיות לעשות שימוש במתודולוגיה של מדעי הטבע (שיטות‬ ‫‪o‬‬ ‫מחקר כמותיות)‪.‬‬ ‫אם נשתמש בכלים המתודולוגיים המתאימים ‪ ‬נוכל לגלות את החוקים החברתיים‪.‬‬ ‫הגישה הפרשנית‪ -‬מטרתה של הסוציולוגיה לפרש את המשמעויות של הפעולה האנושית ולהבין את ההקשר‬ ‫‪o‬‬ ‫החברתי שבו היא מתרחשת‪.‬על כן עליה להתמקד בתיאור‪ ,‬פענוח ופרשנות של מה שמתרחש‬ ‫‪.))VERSTEHEN‬‬ ‫ע״פ גישה זו‪ ,‬הסוציולוגיה לא יכולה ולא צריכה לחשוף חוקים חברתיים‪.‬חוקים חברתיים הם משהו שנותר בתוך‬ ‫הקשר מסוים וצריך לחקור את ההקשר הזה‪.‬לדוגמה‪ :‬הוא יכול להיות אינטראקציה (גופמן) ויכול להיות גם‬ ‫הקשר היסטורי (וובר‪ -‬אתיקה פרוטסטנטית)‪.‬‬ ‫תחת הציר הזה אנו גם בוחנים גם את ציר המהותנות – אל מול האנטי‪-‬מהותנות‪.‬‬ ‫גישה מהותנית‪ :‬גישה המניחה שאובייקט המחקר שלנו בעל תכונות מהותניות‪/‬קבועות ובלתי משתנות‪ ,‬בלי‬ ‫‪‬‬ ‫קשר לזמן או מקום‪.‬‬ ‫תיאוריות פוזיטיביסטיות נוטות למהותנות‪ -‬יש מהות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על פי גרסה "חזקה" של מהותנות‪ ,‬לאובייקט המחקר יש יסוד מקדמי נתון ובלתי משתנה‪ ,‬המייצר‬ ‫‪‬‬ ‫דמיון בין כל הנכללים‪/‬ות באותה קטגוריה‪.‬‬ ‫מהותנות יכולה להתייחס לטבע האדם ‪ -‬האמונה שלאדם יש טבע וזו חלק מהמהות שלו שהופכת אותו‬ ‫‪‬‬ ‫לאדם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הומואקונומיקוס ‪ -‬האדם הסוחר‪ ,‬האדם תמיד שואף להגביר את הרווח‪ ,‬ולהקטין את העלויות‪.‬‬ ‫גישה אנטי‪-‬מהותנית‪ :‬גישה המניחה שאין שום אובייקט בעולם אשר בעל מהות קבועה‪ ,‬יציבה ופנימית אלא‬ ‫‪‬‬ ‫להפך‪ ,‬הכל תוצר של תהליכי הבניה וכוחות הפועלים עלינו‪.‬‬ ‫תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות–פרשניות נוטות לאנטי‪-‬מהותנות‪ -‬אין מהות‪ ,‬המהות נוצרת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫המתודות הן הרבה יותר מכוונות‪ :‬מתודה היסטורית של וובר‪ ,‬מתודה פרשנית‪ ,‬מתודה אתנוגרפית‪...‬‬ ‫גישה זו מפרקת את כל ההנחות שלנו (אפילו האישיות שלנו היא תוצר של הבניה חברתית)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬גישתו של בורדייה ושל פוקו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.5‬שאלת מקומו של האדם בעולם ובמציאות החברתית‪ :‬מתחלקת ל‪ 3-‬תפיסות‬ ‫שונות‪:‬‬ ‫הומניזם‪ :‬הגישה ה‪ 1-‬להתפתח‪.‬ההומניזם מעמיד את האדם במרכז ומזהה "טבע אנושי" מהותי הנשען‬ ‫‪.1‬‬ ‫על תבונה‪ ,‬ריבונות ואוטונומיה‪.‬לבני האדם יש רצון חופשי‪ ,‬יכולת להבין את העולם‪ ,‬לפעול בו ולשנות‬ ‫את סביבתם (‪ ,RCT‬אינטרקציוניזם סימבולי)‪.‬לאנושיות יש טבע משלה‪.‬‬ ‫הרחבה מהמצגת‪ :‬למעשה‪ ,‬הגישה מעמידה במרכז את האדם‪ ,‬כבעל היכולת להוביל את העולם למקום טוב‬ ‫יותר‪.‬משלב מדע עם ערכים ומוסר‪ ,‬מדע טוב הוא מדע מוסרי‪.‬המדע שביקשו לפתח הוא מדע שרוצה לשחרר‬ ‫את הרוח האנושית ומבטיח הגשמה עצמית‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬המדע ישחרר אותנו מהשליטים האבסולוטיים‪ ,‬מהמוסדות החברתיים הלא‪-‬דמוקרטיים‪.‬‬ ‫אנטי‪-‬הומניזם‪ :‬שלילת קיומו של טבע אנושי יציב וקבוע ושלילת היות האדם בעל תודעה חופשית;‬ ‫‪.2‬‬ ‫הקטגוריה של סובייקט אינה קיימת‪ ,‬אלא כתוצר של תהליכי הבנייה חברתית (לוי‪-‬שטראוס‪ ,‬אלתוסר‪,‬‬ ‫פוקו)‪.‬‬ ‫הרחבה מהמצגת‪ :‬הגישה מסיטה את האדם מן המרכז ‪.‬היא מהווה ביקורת חריפה על ההומניזם‪ ,‬כי הגישה הזו‬ ‫טוענת שמי שמכונן את ההיסטוריה זה המבנה החברתי‪ ,‬האובייקטיבי‪ -‬שאין לאדם שליטה עליו‪.‬אנו תמיד‬ ‫פועלים בתוך מטריצה של כוח‪ ,‬תחת מבנה חברתי המייצר את התודעה הכוללת שלנו ("תודעת הסובייקט‬ ‫המכונן") אך אין דבר כזה סובייקט‪ ,‬תפיסה של סובייקט היא רק מנגנון של שליטה‪.‬גישה שמתפתחת בשנות ה‬ ‫‪ 60‬של המאה ה‪.20‬בעקבות מה שמכונה "המפנה הסטרוקטורליסטי בסוציולוגיה"‪.‬‬ ‫פוסט‪-‬הומניזם‪ :‬הגישה האחרונה להתפתח‪ ,‬מהווה קריאת תיגר על ‪ 2‬העמדות הקודמות יחד‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫גישה זו שוללת את ההבחנה הדיכוטומית בין אנשים ללא אנשים (חפצים‪ ,‬צמחים‪ ,‬חיות); אלה יוצרים‬ ‫יחד רשת‪ ,‬המכוננת את המציאות החברתית (‪.)ANT‬גישה זו גם לא שמה את האדם במרכז‪.‬‬ ‫הרחבה מהמצגת‪ :‬לפי גישה זו‪ ,‬אנחנו לא יכולים להבין את המציאות האנושית והמבנה החברתי ואפילו את‬ ‫צורת החשיבה האנושית אם לוקחים בחשבון רק את פעולות האדם‪.‬חייב לקחת בחשבון את האובייקטים‪/‬בעלי‬ ‫החיים שסובבים אותנו‪ ,‬ומה הם עושים לנו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אמצעי תקשורת‪ :‬מה הסוכנות של נייר? מה ההבדל בין חברות שאמצעי התקשורת שלהן הוא נייר‬ ‫וחברות שאמצעי התקשורת שלהן הוא טכנולוגי?‬ ‫פרק שני‪ :‬לאן נעלם היחיד?‬ ‫האינדיבידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה הרציונלית‬ ‫פונקציונליזם סטרוקטורלי‪ -‬פרסונס‪ ,‬דיוויס ומור‬ ‫הקדמה‪ :‬אנו מתחילים את הקורס בשנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪.20-‬חלק מהתיאוריות שנדבר עליהם מגיבות‬ ‫לדומיננטיות של "הפונקציונליזם הסטרוקטוריאלי" של פרסונס‪ ,‬אשר היה סוציולוג אמריקאי דומיננטי מאוד בשנות‬ ‫ה‪.20-‬‬ ‫פרסונס פיתח תיאוריה שנקראת "הפעולה והסיסטמה החברתית"– תיאוריית המערכת החברתית‪.‬‬ ‫ניסה לעשות הכלאה בין וובר לדורקהיים‪ -‬מצד אחד שם דגש על מבנה‪ ,‬ומהצד השני (בדומה לוובר) הוא‬ ‫‪‬‬ ‫אומר שלא יכולים להבין את המבנה מבלי להתייחס לבני אדם ולמשמעות שהם נותנים‪.‬‬ ‫פרסונס היה פונקציונליסט ‪ -‬החברה משולה לסיסטמה‪ ,‬מערכת שניתן לחלקה לתתי מערכות על גבי תתי‬ ‫‪‬‬ ‫מערכות‪ ,‬עד שאפילו האדם עצמו נתפס כמערכת שמחולקת לתת מערכות‪.‬‬ ‫לפי תפיסתו‪ ,‬חברה טובה היא חברה שמצליחה לייצר שיווי משקל דרך יצירת קונצנזוס ערכי‪ -‬תפיסה‬ ‫‪‬‬ ‫מאוד שמרנית‪.‬‬ ‫בחן את שאלת הסדר החברתי– כיצד מתאפשרים חיים חברתיים? כיצד נוצר קונצנזוס ערכי בעולם‬ ‫‪‬‬ ‫אינדיבידואלי?‬ ‫תשובתו הייתה כי המערכת החברתית מתאפשרת בגלל הלכידות החברתית הערכית (בדומה לדורקהיים)‪.‬‬ ‫על כן‪ ,‬הוא ציין כי הפעולה החברתית שלנו היא פעולה וולנטרית‪ ,‬פעולה המבוססת על הפנמת‬ ‫‪‬‬ ‫ערכים– בני האדם פועלים על פי נורמות וערכים שהפנימו והם העומדים בבסיס הסדר החברתי‪.‬‬  ‫לכן בניגוד לוובר הוא יגיד שהערכים מייצרים סולידריות וקונפורמיות‪ ,‬ולאו דווקא קונפליקט‪.‬‬ ‫הבעיה בתיאוריה של פרסונס‪ -‬מיקומו של האדם‪ -‬לאן הוא נעלם?‬ ‫‪‬‬ ‫ישנה תפיסה חלקית כלפי בני האדם‪ ,‬נתפס כמעין "הילד הטוב" שמפנים ערכים ונורמות ומתנהג על פיהם‪.‬‬ ‫התיאוריה כגישת מאקרו‪ ,‬מעמידה את הסיסטמה (החברה) כמערכת לפני האדם‪.‬‬ ‫*בסוף שנות ה‪ 50-‬האינדיבידואליזם המתודולוגי חוזר בתור ביקורת על התיאוריה של פרסונס‪:‬‬ ‫‪.1‬האינדיווידואליזם המתודולוגי כביקורת על‬ ‫הפונקציונליזם‪-‬המבני‬ ‫הקדמה‪ :‬התיאוריות שנלמד כעת הן תיאוריות שקשורות יותר לתיאוריות בחירה רציונלית והגלגול שלהן לתוך‬ ‫הסוציולוגיה‪.‬‬ ‫אלה תפיסות שנקודת המוצא שלהן היא "היחיד"‪.‬‬ ‫מהמצגת‪ :‬הלכידות החברתית והקונצנזוס הערכי (=יסוד מרכזי בתיאוריית הפונקציונליזם המבני של פרסונס)‬ ‫הם תוצר של נסיבות ספציפיות‪ ,‬ולא מציאות אובייקיטיבית‪.‬‬ ‫ג'ורג' הומנס ( ‪ :)Homans, 1910-1989‬מייסד הסוציולוגיה הביהביוריסטית ואבי תיאוריית החליפין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הומנס ביקר את פרסונס‪ -‬בטענה כי בתיאוריה של פרסונס האדם הולך לאיבוד (לא קיים)‪ ,‬הוא נותן הסבר‬ ‫‪‬‬ ‫מאוד פשטני לבני האדם‪.‬‬ ‫ולכן הוא טען כי יש "להחזיר את האדם לסוציולוגיה" (‪.)1961‬‬ ‫נורמות הן מרכיב במערך שיקולי העלות‪/‬תועלת של היחיד‪" :‬הנורמות אינן מכתיבות התנהגות באופן‬ ‫‪‬‬ ‫אוטומטי‪ :‬כאשר אנשים בוחרים לקבל את מרותן‪ ,‬הרי זה משום שהם סבורים שהדבר עשוי להועיל להם‪...‬‬ ‫(הומנס‪ ,‬מתוך‪ :‬ריצר‪ ,‬עמוד ‪.)314‬‬ ‫למעשה‪ ,‬במקום להניח שבני האדם מתנהגים אך ורק על פי נורמות‪ ,‬יש להבין כי קיימים עוד מרכיבים‪ ,‬הנורמות‬ ‫רק חלק ממה שמשפיע עלינו‪.‬הנורמות לא מכתיבות התנהגות אוטומטית‪ ,‬אלא בני האדם פועלים על פי‬ ‫שיקולים של נורמות‪ ,‬כי הם סבורים שזה יביא להם תועלת‪.‬‬ ‫למשל‪ :‬הרבה תיאוריות כלכליות‪ ,‬טוענות שגיל הנישואין נדחה היום גם לפי שוק החליפין‪ ,‬כלומר אנשים‬ ‫מתחתנים משיקולי רווח והפסד‪.‬כמו בדיאדה וטריאדה‪ -‬יש דגש על מאזן התועלת‪-‬עלות של חברי הדיאדה‪,‬‬ ‫ויש לבחון את יחסי הגומלין בין עוצמה ותלות‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לפי הומנס נורמה היא רק שיקול אחד‪ ,‬היא לא מסבירה הכל‪.‬בניגוד לפרסונס שאמר שהנורמה‬ ‫‪ü‬‬ ‫מכתיבה את הפעולה‪.‬‬ ‫הומנס רואה את האדם בעל אפשרות בחירה לפי מה שמשתלם לו‪ -‬ובכך יווצרו תופעות חברתיות כי‬ ‫‪‬‬ ‫המאקרו הוא תוצר של המיקרו‪.‬‬ ‫עוד טוען כי הסוציולוגיה צריכה להתחיל במיקרו‪ ,‬היא צריכה לצמוח מלמטה ‪ ‬למעלה‪ -‬כדי להבין את‬ ‫‪‬‬ ‫המאקרו‪ ,‬יש להתחיל בחקר בני האדם (למשל‪ :‬דרך תצפיות בבני אדם)‪.‬זו טעות לנתח מלמעלה למטה כיוון‬ ‫שאנו מזניחים את האדם ואת המוטיבציה להתנהגותו‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬אפשר לחקור איך בני אדם מתנהגים זה לזה באינטראקציה או בניסוי ‪ ‬ולהסיק מזה על רמת‬ ‫הקולקטיב‪.‬‬ ‫מהסיכום של עמיתי‪ :‬מיקום האינדיבידואליזם המתודולוגי ע"ג מערכת הצירים‪:‬‬ ‫יחיד מול חברה (אינדיבידואליזם מול ריאליזם חברתי)‪ -‬אינדיבידואליזם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫סוציולוגיה של מבנה לעומת סוציולוגיה של פעולה‪ -‬סוציולוגיה של פעולה‪.‬המניע את האנשים לפעול הוא‬ ‫‪.2‬‬ ‫שיקולי עלות תועלת‪.‬‬ ‫פוזיטיביזם מול קונסטרוקטיביזם‪ -‬פוזיטיביזם‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.2‬מהי השקפת עולם אינדיווידואליסטית?‬ ‫לפי השקפה זו‪ ,‬הפעולה וההתנהגות של היחיד נתפסות כיסוד הבסיסי של המציאות והחיים‬ ‫‪o‬‬ ‫החברתיים‪ -‬משמע אין חברה במובן אחר מאשר האינדיבידואלים שמרכיבים אותה‪.‬‬ ‫ההנחה המתודולוגית‪ :‬תופעה חברתית היא תוצר של פעולה של יחידים‪.‬לכן‪ ,‬צריך להבין מה האופן שבו‬ ‫‪o‬‬ ‫יחידים פועלים‪.‬‬ ‫דימוי האדם‪ :‬היחיד הוא יצור רציונלי‪ ,‬בעל העדפות ובחירות רציונליות וחירות לפעול כרצונו למרות‬ ‫‪o‬‬ ‫האילוצים המוטלים עליו‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יש פה תפיסה שהיא גם אידיאולוגית וגם פילוסופית לגבי הטבע של היחיד‪.‬כי בסופו של דבר הבחירה‬ ‫היא בידי היחיד‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אם אדם הוא עני ‪ ‬צריך לראות מה הוא עשה לא טוב בחיים‪.‬זאת גישה שהולכת יד ביד עם גישה‬ ‫כלכלית ניאו‪-‬ליברלית‪.‬‬ ‫הנחת הרציונליות‪ -‬מתייחסת לבחירותיו של האינדיבידואל‪ ,‬ולא לתוצאות של פעולותיו והתנהגותו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אדם יכול לפעול ע"פ רציונליות‪ ,‬אך התוצאות לא בהכרח רצויות או רציונליות ולכן צריך‬ ‫להסתכל על המיקרו‪.‬‬ ‫מרגרט תאצ'ר‪ :‬מתנגדת לתפיסה של אנשים ש"אם יש לי בעיה‪ ,‬המדינה צריכה לפתור לי את‬ ‫‪o‬‬ ‫הבעיה‪/‬להתמודד עם זה"‪.‬לטענתה "אין דבר כזה חברה‪.‬כל מה שיש זה רק אינדיבידואלים"‪.‬‬ ‫אם אין דבר כזה חברה‪ ,‬למה לתלות את כל התקוות במדינה?‬ ‫‪.3‬תאוריית הבחירה הרציונלית והאינדיבידואליזם המתודולוגי‬ ‫הנחות יסוד‪:‬‬ ‫אופטימיזציה של תועלת‪ :‬האדם שואף למקסם תועלות ו‪/‬או למזער את העלויות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תפיסת האדם‪ :‬הומו‪-‬אקונומיקוס‪.‬תפיסת האדם נשענת בעצמה על שתי הנחות יסוד‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנחה הדוניסטית– הנאה ורצון להימנע מסבל הם המניעים העיקריים לפעולה והקריטריון לשיפוט‬ ‫‪.1‬‬ ‫מוסרי של פעולות‪.‬‬ ‫ההנחה היא שתכונה זו אוניברסלית ומשותפת לכלל בני האדם‪.‬הדוניזם זה סוג של קריטריון לשיפוט מוסרי‬ ‫של תכונות‪.‬‬ ‫הפעולה נועדה להשיג מטרות שתואמות לסדר העדיפויות של האדם (מה שמסביר את השונות הבין‪-‬אישית)‪.‬‬ ‫הערך המוסרי של פעולה נקבע לפי מידת העונג שהיא גורמת‪.‬‬ ‫רציונליות– האדם הוא יצור רציונלי ותבונתי‪.‬פעולת היחיד נובעת מבחירה ומכוונת לתכלית רצויה‬ ‫‪.2‬‬ ‫(השגת מטרה ספציפית)‪ -‬האוטונומיה של היחיד‪.‬‬ ‫לאדם הבחירה איך לפעול‪ ,‬ובאופן רציונאלי יבחר בפעולה שתאפשר לו להגיע למטרתו במינימום מאמץ‬ ‫ובמקסימום תועלת‪.‬‬ ‫(זוהי תפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה הפונקציונליסטית הטוענת כי היחיד קטן וחסר משמעות בתוך מערכת‬ ‫גדולה)‪.‬‬ ‫ליחיד מידע מוחלט במצבי חליפין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫העדר מגבלות על הנגישות והניידות של היחיד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫יחסים חברתיים כיחסי חליפין‪:‬‬ ‫הקדמה‪ :‬החלפה של דבר אחד באחר‪ ,‬אנו רוצים משהו מהאחר ומציעים לו משהו בתמורה‪.‬אינטראקציה‬ ‫בין מספר יחידים כמנגנון שמעביר מרמת הפעולה של הפרט ‪ ‬לרמת הפעולה החברתית‪.‬‬ ‫מקור רעיון החליפין בתורתו של אדם סמית'‪ :‬אם כולם הם הומו‪-‬אקונומיקוס‪ ,‬אם כל אחד פועל לפי‬ ‫‪o‬‬ ‫האינטרס שלו‪ ,‬איך יכולים להתקיים יחסים חברתיים? הפתרון שלו לשאלה זו הוא מושג החליפין‪.‬‬ ‫מאפשר להסביר את המעבר מרמת האינדיבידואל לרמת היחסים החברתיים‪ -‬אנשים לא מעניקים‬ ‫‪o‬‬ ‫אחד לשני דברים מטוב ליבם‪ ,‬אלא‪ -‬אנשים מעניקים זה לזה מתוך ציפייה לתמורה‪.‬תיאורית החליפין נותנת‬ ‫הסבר למאקרו ‪ ,‬האופן שבו הכלכלה והחברה עובדת ולא האדם הפרטי‪ ,‬מכיוון שהרעיון הוא שהחברה תעבוד‬ ‫בצורה הטובה ביותר במידה והאנשים יהיו חופשיים לפעול למען האינטרס האישי שלהם‪.‬כי אז החליפין הוא זה‬ ‫שיאזן את הצרכים והרצונות של האדם‪.‬כשאני פועל למען טובת עצמי ‪ ‬אני פועל בעקיפין גם למען טובת‬ ‫הכלל‪.‬‬ ‫מנגנון החליפין מתאם בין השיקולים והפעולות הרציונליים של היחיד ‪ ‬לבין התוצאות‬ ‫‪o‬‬ ‫החברתיות הרציונליות‪-‬‬ ‫ולכן גם כל סוג של רגולציה או מגבלות על פעולות כלכליות הוא שגוי ע״פ סמית׳‪ ,‬כי הוא מונע מהאנשים‬ ‫לפעול בחליפין‪.‬‬ ‫בקר לדוגמא‪ :‬טוען שאם כל קשר חברתי מושתת על יחסי חליפין‪ ,‬אז גם בזוגיות יש חליפין בין שני אנשים‬ ‫שרוצים לממש אינטרסים‪.‬‬ ‫גארי בקר (‪)2014-1930‬‬ ‫גארי בקר‪ -‬כלכלן ניאו‪-‬שמרני שמתנגד באופן מוחלט לכל התערבות ממשלתית בשוק‪.‬נחשב אחד הכלכלנים‬ ‫המשפיעים והחדשניים של המאה ה‪.20-‬‬ ‫נושאי מחקר‪ :‬יחסי מעסיקים עובדים; אפליה עדתית; השכלה; החלטות בנוגע ל‪-‬נישואין‪ ,‬הולדת ילדים‪ ,‬גירושין;‬ ‫‪o‬‬ ‫חלוקת זמן במשק הבית; ועוד‪.‬‬ ‫בקר מציע דרך כלכלית לבחון את ההתנהגות האנושית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החדשנות שלו‪ :‬הוא הרחיב את נקודת המבט הכלכלית של ההומואקונומיקוס‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫טענות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כל השחקנים במשחק החברתי הם הומו‪-‬אקונומיקי (‪ -)Homines Economici‬אנשים כלכליים‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫סוכנים רציונליים‪ ,‬שממקסמים את תועלת‪/‬הרווח שלהם במצבים שונים עם עלות משתנה‪.‬ההנחה‬ ‫המינימלית הזאת אפשרה לו להרחיב את הניתוח הכלכלי ‪ ‬לתופעות אנושיות רבות‪.‬‬ ‫שיקולים כלכליים הם הגורם העיקרי בהנעת יחידים לפעולה ובהתהוות נורמות חברתיות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בבסיס התנהגויות אנושיות רבות ניתן ליישם את הנחת היסוד‪ -‬רציונליות (הומו אקונומיקוס)‪.‬‬ ‫מוסד הנישואים לפי בקר‬ ‫לטענתו‪ ,‬ההחלטה להתחתן נובעת משיקולי עלות‪-‬תועלת של הפרט‪.‬כמו שאדם נכנס לסופר ורוצה את‬ ‫‪o‬‬ ‫המוצר הטוב ביותר עבורו‪ ,‬כך מתנהל האדם בשוק הנישואין‪ -‬מנסה לבחור בפרטנר שממקסם את הרווחים‬ ‫האישיים שלו‪.‬אנו מדרגים בני אדם בהקשר של השכלה‪ ,‬בריאות‪ ,‬יופי‪ ,‬תכונות אופי ועוד‪.‬‬ ‫מדוע אנשים מתגרשים? כיוון שזה לא רווחי יותר‪ ,‬לא מבחינת הכסף‪ ,‬אלא כי הפרטנרים לא ממקסמים את‬ ‫‪o‬‬ ‫הרווחים זה של זה‪.‬‬ ‫הוא גם מדבר על טיימינג‪ ,‬אנו משנים העדפות ועל פיהן בחירות במהלך החיים‪.‬החלטה זו היא תוצאה של‬ ‫‪o‬‬ ‫שיקולים רציונליים‪,‬‬ ‫עסקת החליפין הזו תלויה למה זמין כרגע בשוק‪.‬‬ ‫הרווח המרכזי מהנישואין הוא התלות ההדדית בין בני הזוג וביצוע חלוקת עבודה‪ ,‬כי כל אחד מבני‬ ‫‪o‬‬ ‫הזוג מתמחה בתחום אחר (נשים‪ ,‬ייצור ביתי‪ ,‬גברים ‪ -‬שוק העבודה)‪.‬התמחות זו נגזרת מהיתרון היחסי של כל‬ ‫אחד בתחום שלו‪.‬‬ ‫התועלת המרבית שצומחת במשק הבית הוא ההתמחות שנקבעת בשילוב שבין הביולוגיה והסוציאליזציה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ביולוגיה‪+‬סוציאליזציה= נשים בבית‪.‬‬ ‫ההסבר של בקר לכך שנשים כן יוצאות לשוק העבודה‪ -‬הזוג מאבד הכנסה פוטנציאלית חשובה‪.‬הזמן‬ ‫‪o‬‬ ‫שהנשים משקיעות בבית הופך להיות יקר מידי (באותו זמן הן היו יכולות להרוויח יותר כסף בשוק)‪ ,‬אז נשים‬ ‫יחליטו להקצות יותר זמן לשוק העבודה כי כל שעה שהן הקדישו למשפחה היא יקרה מידי‪.‬התועלת היחסית‬ ‫שלהן בשוק תהיה גדולה יותר (ולא מתוך מימוש עצמי)‪.‬‬ ‫פרידמן והכטר‪ :‬התרומה של תיאורית הבחירה הרציונלית‬ ‫למחקר המאקרו‬ ‫‪Friedman & Hechter: The Contribution of Rational Choice Theory to‬‬ ‫)‪Macrosociological Research (1988‬‬ ‫פרידמן והכטר מנסים להציע ניסוח מחדש של הנחות מוצא של תאוריות הבחירה הרציונלית‪ ,‬להכניס אליה‬ ‫משתנים נוספים והנחות חדשות כדי שתוכל להסביר תופעות מאקרו רחבות ומורכבות‪ -‬פעולות היחיד הן תוצר‬ ‫משולב של כוונותיו‪ ,‬העדפותיו‪ ,‬והאילוצים במסגרתם הוא נתון‪ -‬״עלויות ההזדמנויות״ (=מה עלות‬ ‫הבחירה שלי)‪.‬‬ ‫מהסיכום של עמיתי‪ -‬מטרות המאמר של פרידמן והכטר‪:‬‬ ‫שרטוט הנחות היסוד של תיאוריית הבחירה הרציונלית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫הצגת היכולת היישומית של התיאוריה‬ ‫‪.2‬‬ ‫תיאור החולשות של התיאוריה‬ ‫‪.3‬‬ ‫הפעולות נובעות גם מאילוצים חברתיים שנובעים בעיקר מ‪ 2‬מקורות‪:‬‬ ‫העובדה שיש נדירות של משאבים‬ ‫‪.1‬‬ ‫יש נורמות ומוסדות חברתיים‬ ‫‪.2‬‬ ‫*לכן הטענה שלהם היא שאם התאוריה רוצה להסביר תופעות מקרו היא צריכה להתגבר על כמה קשים שקשורים‬ ‫להנחות המוצא של התאוריה‪.‬‬ ‫הנחות המוצא של תיאוריית הבחירה הרציונלית‪ ,‬המבוקרות ע"י כותבי המאמר‪:‬‬ ‫האוטונומיות של היחיד‪ -‬בעוד שתיאוריית הבחירה הרציונלית גורסת אוטונומיות מלאה ליחיד בפעולותיו‪ ,‬הכותבים‬ ‫‪.1‬‬ ‫טוענים כי הנחת מוצא זו מתעלמת מהמציאות‪ ,‬כאילו האדם פועל ללא כל מחויבות‪.‬‬ ‫ליחיד מידע מוחלט במצבי חליפין‪ -‬בניגוד להנחה זו של התיאוריה‪ ,‬הכותבים סבורים כי ברוב ההזדמנויות אין‬ ‫‪.2‬‬ ‫ליחיד מידע מוחלט אודות הסיטואציה‪.‬לכן‪ ,‬הוא אמנם יפעל לפי שיקולי הרווח וההפסד שלו (כהומו‬ ‫אקונומיקוס)‪ ,‬אך לעולם אין ברשותו את כל המידע המלא‪ ,‬אלא רק את המידע שנגיש לו‪ ,‬בשל אילוצים חיצוניים‪.‬‬ ‫העדר מגבלות על הנגישות והניידות של היחיד‪ -‬בעוד שלפי תיאוריית הבחירה הרציונלית ליחיד יש את הנגישות‬ ‫‪.3‬‬ ‫והניידות לעבור בכל רגע נתון ללא הגבלה למקום שבו יהיה לו טוב יותר‪ -‬הכותבים טוענים שאין הדבר כך‪ ,‬אלא יש‬ ‫שיקולים ואילוצים שמונעים מהפרט להיות חופשי בניידותו ונגישותו (כמו‪ :‬ידע‪ ,‬השכלה‪ ,‬הון ועוד)‪.‬‬ ‫מערך האילוצים עליו מדברים החוקרים פרידמן והכטר מורכב מאילוצים חיצוניים‬ ‫ליחיד‪:‬‬ ‫עלות ההזדמנויות‪ -‬במצב נתון‪ ,‬בני אדם שוקלים אילו משאבים עומדים לרשותם בעת ביצוע פעולה‪.‬זאת‬ ‫‪.1‬‬ ‫בתיאום עם ההנחה הבסיסית של התיאוריה לפיה האדם הוא הומו‪-‬אקונומיקוס‪ ,‬ולכן מניעו לפעולה מושתת על‬ ‫מקסום תועלות וצמצום עלויות‪.‬‬ ‫כשהפרטים עושים זאת ‪ ‬הם שוקלים את המשאבים שעומדים לרשותם‪ ,‬מה שנקרא "עלות ההזדמנויות"‪-‬‬ ‫כשהפרט מנסה להשיג מטרה כלשהי‪ ,‬הוא לוקח בחשבון את המחיר על הוויתור על המטרה שנייה בסדר‬ ‫עדיפויותיו‪.‬‬ ‫מוסדות חברתיים‪ -‬מוסדות הקובעים את כללי המשחק במונחים של נורמות וערכים‪ ,‬מערכת החינוך‪ ,‬משפחה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫צבא‪ ,‬וכ״ו‪.‬‬ ‫ההנחה שנורמות חברתיות הן מגבלה חיצונית‪ ,‬ולכן הן מהוות שיקול באילוצים שמציינים הכותבים‪.‬הארגון‬ ‫והמוסד החברתי מהווים מגבלה על אפשרות פעולת היחיד‪ ,‬ולכן כמות האסטרטגיות שניתן לממש מוגבלת‬ ‫בתוך מוסד חברתי נתון‪.‬‬ ‫מידע‪ -‬סוג‪ ,‬רמת וכמות המידע שברשות הפרט מוגבלת ויכולה להשפיע באופן משמעותי ביותר על בחירותיו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עצם העובדה שיש גבולות לאינפורמציה שבידי הפרט מהווה אילוץ שמלווה את אופן השגת המטרות‪.‬‬ ‫תוספת של עוד שניים מהסיכום של עמית‪:‬‬ ‫רשתות חברתיות‪ -‬רשתות חברתיות שברשות הפרט‪ ,‬אותן הוא יכול להפעיל כדי להתקדם למימוש מטרותיו‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫ככל שלפרט רשת חברתית מקיפה ומקושרת יותר ‪ ‬כך יוכל להגיע למקומות שאליהם הוא מכוון‪.‬הרשתות‬ ‫החברתיות מקנות לפרט מידע‪ ,‬תמיכה וקשרים‪ ,‬אך גם בו זמנית מהוות מנגנון פיקוח חברתי על הפרט‪,‬‬ ‫ולפעמים הן אף מוגבלות בעצמן‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬זהו אילוץ מוגבל ומגביל יחד! התועלת החברתית יכולה להגביר‪ ,‬או להפחית‪ ,‬את האמצעים של הפרט‪.‬‬ ‫האינטראקציה האסטרטגית עם הזולת (תורת המשחקים)‪ -‬האופן שבו בני האדם קושרים את עצמם עם‬ ‫‪.5‬‬ ‫אינדיבידואלים בכדי למקסם את אמצעיהם‪.‬‬  ‫לסיכום (לא מהמצגת)‪,‬‬ ‫פוזיטיביזם‪ -‬רשימת האילוצים הזו נתפשת ומומשגת במונחים פוזיטיביסטיים– ולא הבנייתיים‪.‬אלה נתונים‬ ‫‪o‬‬ ‫בעלי קיום ממשי‪ ,‬אובייקטיבי‪ ,‬שנכפים על האדם וחיצוניים לו‪.‬לכן למרות שמדובר בתיאוריה אינדיבידואליסטית‪,‬‬ ‫היא גם פוזיטיביסטית‪.‬‬ ‫מרחב של אילוצים‪ -‬הפרט הוא אולי הומו‪-‬אקונומיקוס או רציונלי‪ ,‬אך הוא כבר לא פועל בחלל הריק‪.‬הוא‬ ‫‪o‬‬ ‫פועל בתוך מערך של אילוצים‪ ,‬של המשאבים שיש לו‪ ,‬ברשתות החברתיות שבהן הוא נמצא ועוד‪.‬‬ ‫תיאוריית העדפות ‪ -‬קתרין האקים (‪Catherine Hakim )1948‬‬ ‫אחת הסוציולוגיות הבולטות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫האקים במשפט אחד‪ -‬תיאוריית העדפות‪ ,‬קיימים אילוצים מבניים‪ ,‬אך החשיבות המרכזית היא‬ ‫‪o‬‬ ‫בבחינת העדפות של אנשים בהתאם לאפשרויות הבחירה שלהם‪.‬‬ ‫חוקרת את הקשר בין משפחה ושוק העבודה ולמגדר‪ -‬התיאוריה שלה מציגה הסבר על מעמד של נשים בשוק‬ ‫‪o‬‬ ‫העבודה‪.‬‬ ‫האקים ( ‪ -)2002‬טוענת כי שינויים מרחיקי לכת שחלו במחצית השנייה של המאה ה‪ 20 -‬במדינות‬ ‫‪o‬‬ ‫עשירות‪ ,‬העניקו לנשים לראשונה בהיסטוריה אפשרויות בחירה אמיתיות‪ ,‬בנוגע לסגנון החיים שלהן‪.‬‬ ‫טענתה המרכזית‪ :‬אי השוויון בעבודה נמשך בגלל שנשים רבות בוחרות ומעדיפות להתמקד בחיי המשפחה‬ ‫‪o‬‬ ‫ובגידול הילדים‪.‬‬ ‫בניגוד לתאוריות פמיניסטיות‪ ,‬הטוענות שאי השוויון המגדרי בשוק העבודה הוא מצב מבני של מבנה‬ ‫פטריארכלי‪ ,‬ושללא אי השוויון כל הנשים היו רוצות להיכנס לשוק העבודה‪.‬התפיסה הזאת מובילה אותה‬ ‫לחשוב שהמוקד של המחקר צריך להיות העדפות‪.‬‬ ‫טענתה מבוססת על מחקר אורך של נשים בריטיות‪ -‬שהיו בשנת ‪ 68‬בגילאי ‪ 14-24‬ושאל אותם לאורך‬ ‫‪o‬‬ ‫החיים (עד שהגיעו לגיל ‪ 39‬בערך) ובשאלון שאלו אותם לגבי ההעדפות שלהן בכל גיל (לדוגמה‪ :‬האם הן רוצות‬ ‫לעבוד‪ ,‬או לא רוצות לעבוד‪.)...‬‬ ‫היא מצאה שההעדפות בגילאים מוקדמים ניבאו את ההתנהגות בעתיד‪ :‬מי שלא רצתה קריירה ‪ ‬הייתה עסוקה‬ ‫יותר במשפחה‪ ,‬ונשים שהציבו שאיפות לקריירה בגיל צעיר ‪ ‬אכן היו בשוק העבודה מאוחר יותר‪.‬‬ ‫האקים מזהה הטרוגניות בהעדפות של נשים כלפי השילוב בין עבודה בשכר ועבודה שאינה בשכר‪-‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הטרוגניות שיוצרת ניגודי אינטרסים בין נשים‪.‬כלומר‪ ,‬לא כל אישה תפעל בצורה דומה לאישה אחרת‪.‬‬ ‫לדוגמה (רק לשם ההבנה‪ ,‬לא קריטי)‪ :‬אם נעשה חופשת לידה‪ -‬זה יעשה טוב לכלל הנשים? האקים טוענת‬ ‫שזה לא נכון‪.‬היא טוענת שמדיניות מסוימת לא תשפיע לטובה על כלל הנשים‪.‬האקים טוענת שהמדיניות של‬ ‫המדינות הנורדיות שאומרת שכל הנשים צריכות לצאת לשנה של חופשת לידה‪ -‬לא לוקחת בחשבון שיש נשים‬ ‫שלא רוצות את זה בכלל! בעצם המדינות האלה מנסות לתרום לנשים‪ ,‬אבל מקבעות (ללא כוונה) את‬ ‫התפקיד המגדרי ותורמות לפערי שכר בין נשים לגברים‪.‬אנשים שמתעקשים להדגיש אילוצים מערכתיים‪,‬‬ ‫בעצם מדגישים את המבנה עצמו‪ ,‬ולא את האנשים‪.‬התיאוריה שלה מסתכלת על איך בחירות מתקיימות בתוך‬ ‫אילוצים ובתוך מבנים חברתיים‪ ,‬מה שתיאוריות מאקרו וניתוחי מאקרו שמתארים רק מבנה‪ -‬לא מצליחים‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫האקים לוקחת בחשבון אילוצים מבניים המגבילים את אפשרויות הבחירה‪.‬בה בעת היא מעמידה‬ ‫‪o‬‬ ‫במרכז את העדפותיהן של נשים‪ ,‬וטוענת בהתאם‪ ,‬כי אמנם לא ניתן להתעלם ממערכות חברתיות‪ ,‬אך‬ ‫(‪.)2007‬‬ ‫בחירה‬ ‫אפשרות‬ ‫קיימת‬ ‫לעולם‬ ‫בתוכן‬ ‫לאנשים‬ ‫האקים מתייחסת לשינויים שמתרחשים בשנות ה‪ 60-‬ואילך‪:‬‬ ‫מהפיכת אמצעי מניעה‪ -‬הביאה לנשים את אפשרות הבחירה‪ -‬מתי‪ ,‬עם מי‪ ,‬למה‪ ,‬וכמה‪.‬זה לא היה אפשרי‬ ‫‪.1‬‬ ‫קודם לכן‪.‬‬ ‫יש לזה השלכות‪ :‬עלייה בגיל הנישואין‪ ,‬עלייה בגיל בו נשים מביאות ילדים לעולם וכ״ו‪.‬‬ ‫מהפיכה חוקתית מגדרית ‪ -‬שהעניקה זכויות שוות לשחורים ולנשים בשנות ה‪.60-‬העניקה לנשים אלטרנטיבה‬ ‫‪.2‬‬ ‫לצאת לשוק העבודה‪.‬‬ ‫בערך משנות ה‪ :80-‬התרחבות מקצועות צווארון לבן‪.‬יש יותר מקצועות ניהול‪ ,‬מזכירות וכ״ו‪.‬כבר לא‬ ‫‪.3‬‬ ‫תפקידים של עמדת נחיתות‪.‬‬ ‫במקביל ליציאה לשוק העבודה של נשים נוצר סוג חדש של משרות‪ :‬משרות אם‪ ,‬משרות חלקיות‪ ,‬מפרנס‬ ‫‪.4‬‬ ‫משני וכדומה‪.‬‬ ‫זה אטרקטיבי לנשים שלא יכולות להקדיש את כל זמנם לשוק העבודה‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬בערך‪ :‬יש יותר חשיבות לסגנון חיים‪ ,‬העדפות אישיות‪ ,‬בחירת מסלול חיים‪ ,‬ערכים משותפים‪,‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בחירה‪...‬‬ ‫זה העשור שבו אנחנו יכולים לבחור את חיינו‪ ,‬את מי ומה אנחנו רוצים להיות‪.‬‬ ‫*כל השינויים הללו הופכים את ההעדפות של נשים ‪ ‬להיות חשובות בהשתתפותן בשוק העבודה‪.‬‬ ‫מעמית‪ :‬האקים עושה סקר ההעדפות ומוצאת ‪ 3‬טיפוסים אידיאלים‪:‬‬ ‫נשים ממוקדות משפחה ‪ -Home centered/Family oriented /‬מעדיפות להישאר בבית‪" :‬עקרות בית"‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫נשים ממוקדות שוק עבודה‪/‬חיי פנאי‪ -Work Centered/Career oriented /‬נשים שמרכז חייהן הוא לא‬ ‫‪.2‬‬ ‫המשפחה ופחות מביאות ילדים לעולם‪" :‬קרייריסטיות"‪"/‬הדוניסטיות"‪.‬‬ ‫נשים שמשלבות בין שוק העבודה לבין המשפחה ‪ -Adaptive /‬אין להן עדיפות אחת מרכזית לאחד מהתחומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫מחפשות את האיזון בין שוק העבודה למשפחה‪.‬‬ ‫ביקורות על האקים מתייחסות קודם ל‪:‬‬ ‫לחשיבות המועטה יחסית שהאקים נותנת לאילוצים ולמבנים חברתיים‪ -‬מה שקובע התנהגות הוא הרבה יותר‬ ‫‪‬‬ ‫האילוצים שאנחנו פועלים בהם ופחות הבחירות האישיות‪.‬לא צריך לשאול מה נשים מעדיפות‪ ,‬אלא למה הן‬ ‫מעדיפות את מה שהן מעדיפות‪.‬‬ ‫מה שהאקים לא לוקחת בחשבון‪ ,‬הוא שהעדפות הן לא משהו אישי וטבעי‪ ,‬אלא מעוצבות חברתית ‪.‬אי אפשר לשאול‬ ‫נשים וגברים מה אתם מעדיפים ולהניח שההבדל הזה הוא טבעי ואישי שלא מעוצב על ידי החברה‪.‬ההעדפות שלנו‬ ‫תלויות באופן שבו חינכו אותנו‪ ,‬סוכני חיברות וכדומה‪.‬‬ ‫חוקרות פמיניסטיות טוענות שיש משהו בתיאוריה של האקים שנשען על הנחות מהותניות אודות נשים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫למרות שהיא מדברת על בחירה אישית‪ ,‬יש לה הנחה שנשים יעדיפו להישאר בבית וברגע שהיא לוקחת את ההנחה‬ ‫הזאת (שהיא סמויה) ומשלבת אותה עם הסבר וולונטריסטי‪ ,‬נוצר לנו תיאוריה שמצדיקה את אי השוויון כי ״הכל עניין‬ ‫של בחירה״‪ =..‬כלומר‪ -‬אי השוויון הוא לא בגלל מבנה חברתי לא שוויוני‪ ,‬אלא כי רוב הנשים מעדיפות להיות תלויות‬ ‫כלכלית בבית ולא לצאת לעבודה‪.‬‬ ‫הפמיניסטיות טוענות שרק כשיהיה שינוי רדיקלי של המבנה ‪ ‬לנשים יהיה חופש אמיתי‪.‬‬ ‫אנחנו עוברים מהביקורת על האקים בפרט‪ ,‬לביקורת כללית על תיאורית הבחירה הרציונלית‪...‬‬ ‫‪.5‬ביקורות על האינדיווידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה‬ ‫הרציונלית‬ ‫גבולות כוח ההסבר של התיאוריה‪:‬‬ ‫ההישענות על אינדיבידואליזם מתודולוגי מגבילה את כוח ההסבר של התיאוריה‪ -‬היכולת שלה לעשות‬ ‫‪o‬‬ ‫את זה היא מוגבלת מכיוון שהיא יוצאת מתוך רמת המיקרו‪.‬כלומר‪ ,‬עד כמה באמת ניתן להשתמש בהסבר כזה‬ ‫לתהליכים חברתיים?‬ ‫ניתן לנתח באמצעות התיאוריה מצבים בהם כללי המשחק ידועים ושקופים‪ -‬ולכן‪ ,‬רק בסיטואציות מסוג‬ ‫‪o‬‬ ‫כזה‪ ,‬אפשר לנבא התנהגות של אנשים‪.‬מחוץ למעבדה‪ ,‬זה יהיה מאוד נדיר כי אז המידע שלנו הוא מאוד מוגבל‬ ‫מאקרו‪.‬‬ ‫הסברי‬ ‫ולייצר‬ ‫לנבא‬ ‫יותר‬ ‫קשה‬ ‫ולכן‬ ‫‪‬‬ ‫מהי הרציונליות?‬ ‫הקדמה‪ :‬אין אמת מידה אחת שיכולה להגדיר מהי רציונאליות ומהי אי‪-‬רציונאליות‪.‬‬ ‫מרכיב הידע של בני האדם הוא חלקי‪ ,‬וכמו כן נכנסת למשוואה ההערכה הסובייקטיבית של הפועלים בסיטואציה‪.‬‬ ‫הרי הניסיון לנתח תופעות חברתיות מחייב הקניית משמעות סובייקטיבית למושג רציונליות‪ -‬אם שני‬ ‫‪o‬‬ ‫אנשים מתחרים על משאב‪ -‬צריך לקחת בחשבון רציונליות‪.‬כשיוצאים מהמעבדה ויש סיטואציות מורכבות‪-‬‬ ‫הרציונליות הופכת להיות ממשהו מאוד קר וכלכלי ‪ ‬למשהו מאוד סובייקטיבי‪.‬‬ ‫בני אדם אינם רציונליים בכל המקרים ‪ -‬אם אנחנו מסתכלים על הסיטואציות שבהם בני אדם פועלים‪ -‬אין‬ ‫‪o‬‬ ‫להם את התנאים לבחור בצורה רציונלית‪ :‬כי ההעדפות והאפשרויות הן מוגבלות ולא יציבות‪ ,‬כוח החישוב של‬ ‫הקוגניציה שלנו הוא מוגבל‪.‬‬ ‫הנחת השיקול הרציונלי של הפעולה בדיעבד‪ :‬וככה מניחים הסבר לבחירה‪.‬‬ ‫בתיאוריית הבחירה הרציונלית מתקיימת טלאולוגיה‪ -‬הסיבה היא התוצאה‪ ,‬הסבר מעגלי‪.‬יש משהו לקוי מבחינת‬ ‫אופן הניתוח‪ ,‬ישנה תוצאה וממנה הולכים אחורה כדי למצוא את הסיבה‪ -‬אך יכול להיות שמדובר בהסברים שונים‬ ‫למעשה‪.‬כיוון שהתוצאה היא נתונה ואנו לא יודעים מה היה באמת בתהליך שקדם לה‪ ,‬לעולם לא נוכל לדעת‬ ‫לחלוטין האם הסיבה היא הבחירה הרציונלית‪.‬‬ ‫ביקורת מצד גישות הבנייתיות (האינטראקציוניזם הסימבולי)‪ :‬הגישה הפוזיטיביסטית של‬ ‫תיאוריית הבחירה הרציונלית מניחה שהאדם והמציאות פשוט נתונים‪ ,‬ואינם תוצר של תהליך כינון‬ ‫דיאלקטי‪.‬הגישה ההבנייתית אומרת שכל תופעה חברתית נוטה להשתנות ועל כן המציאות היא לא קבועה‪ ,‬אלא‬ ‫נוצרת בתהליך שבו אנשים מעניקים משמעות לסיטואציות‪.‬הגישה ההבנייתית טוענת כי תיאוריית הבחירה‬ ‫הרציונאלית לא מדויקת‪ ,‬מכיוון שיש יחסי גומלין בין המבנה החברתי לפרט‪ ,‬יש אינטראקציה‪.‬האדם והחברה הם‬ ‫תוצאה של יצירה מתמשכת‪ ,‬לא קבועה‪.‬אין טבע אדם (כמו הומו אקונומיקוס)‪ ,‬אלא מדובר בתהליך‪.‬‬ ‫החיים כל הזמן משתנים‪ ,‬הם נבנים (לכן זו גישה הבנייתית)‪.‬‬ ‫‪.6‬תיאוריית הבחירה הרציונלית בראי הסוגיות האנליטיות‬ ‫פוזיטיביזם‪/‬קונסטרוקטיביזם‬ ‫גישות פוזיטיביסטיות‪ -‬שואפות לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ולבסס ידע וראי על המציאות‬ ‫‪o‬‬ ‫החברתית‪.‬‬ ‫תיאוריית הבחירה הרציונלית‪ -‬היא תיאוריה פוזיטיביסטית המסבירה את הפעולה החברתית במונחים‬ ‫רציונליים‪ -‬הפעולה של כל אחד מאתנו היא תוצר של חישובי עלות תועלת‪.‬הסבר זה נעדר התייחסות לרבדים‬ ‫הפרשניים והסימבוליים של הפעולה החברתית‪.‬תיאוריית הבחירה הרציונאלית אומרת שהרציונאליות היא חוק‬ ‫למשל‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪:‬‬ ‫גישות קונסטרוקטיביסטיות‪ -‬מדגישות את התהליך הדינמי של ההבניה החברתית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גישות פרשניות ואינטר‪-‬סובייקטיביות (אינטראקציה סימבולית וסוציולוגיה פנומנולוגית) ‪ -‬הן גישות‬ ‫‪o‬‬ ‫הבנייתיות הגורסות שעל התיאוריה הסוציולוגית לפרש את המשמעויות של הפעולה האנושית ולהבין את‬ ‫ההקשר החברתי (=קונטקסט) שבו הוא מתרחש‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬היא מבקרת את תיאוריית הבחירה הרציונאלית ואומרת שבמקום למצוא חוקים‪ ,‬נתחו תהליכים‪.‬‬ ‫ארווין גופמן‪ -‬אנו מייצרים משמעויות יחד‪ ,‬והן משתנות‪.‬‬ ‫גישות פרשניות ואינטר‪-‬סובייקטיביות‬ ‫אינטראקציה סימבולית‪ :‬ארווינג גופמן‪ ,‬הצגת העצמי בחיי היום יום; "האני במראה" (קולי)‪ ,‬ורד ויניצקי‪-‬סרוסי‪ ,‬מי‬ ‫היינו‪ ,‬מי אנחנו‪...‬‬ ‫החברה‪ :‬מומשגת כתהליך של כינון אובייקטים על ידי שיתוף תודעתי בין בני האדם (אינטר‪-‬סובייקטיביות)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החקירה הסוציולוגית‪ :‬אינה צריכה להתמקד בתופעות החברתיות כעובדות‪ ,‬אלא עליה להתמקד בתהליך‬ ‫‪o‬‬ ‫כינונן של התופעות‪.‬‬ ‫דיון עכשווי‪ :‬ניהול רושם ברשת (דוגמא‪" :‬אורן חזן והתמוטטות ההקשר")‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הומניזם – אנטי‪-‬הומניזם – פוסט‪-‬הומניזם‬ ‫מהו הומניזם?‬ ‫המסורת ההומניסטית בסוציולוגיה הושפעה מהוגי הנאורות הצרפתיים (מונטסקייה ‪ ,1755-1689‬רוסו‬ ‫‪ )1778-1712‬והסקוטיים (ג'ון לוק ‪ ,1704-1632‬אדם סמית' ‪ )1790-1723‬שביקשו לשלב בין ערכים (מוסר)‬ ‫למדע‪ ,‬והניחו את המסד למדע חברתי שחותר לשחרור הרוח האנושית ושמבטיח לאדם התפתחות והגשמה‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ע״פ גישה זו‪ ,‬אם אנחנו רוצים להבין את ההיסטוריה האנושית ‪ ‬חייב להבין את בני האדם‪.‬‬ ‫האתוס ההומניסטי מעמיד במרכז את הטבע האנושי‪ -‬את התכונות הפיזיות והרוחניות של בני האדם ואת‬ ‫הערכים שמנחים את פעולותיהם ומחשבותיהם‪.‬ההומניזם בא מתוך רצון להחזיר את האדם לסוציולוגיה ועליו‬ ‫להיות גורם מרכזי בניתוח החברתי‪.‬‬ ‫הנחות מוצא‪:‬‬ ‫לבני אדם רצון חופשי ותבונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לבני אדם יכולת לחולל שינוי (ליצור עולם אנושי) באמצעות התבונה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראיית האדם כמחולל ההיסטוריה ופעיל בה‪ -‬האדם סוכן מרכזי המשפיע על סביבתו‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫*תיאוריית הבחירה הרציונאלית היא מאוד הומניסטית‪ ,‬כי היא שמה את האדם במרכז‪.‬‬ ‫שתי תפיסות הומניסטיות של האדם‪:‬‬ ‫שתי הגישות הומניסטיות‪ ,‬אך הדרך בה כל אחת מבינה מהו טבע האדם הוא שונה‪.‬רציונליות היא רק דרך אחת‬ ‫להסתכל על בני אדם‪.‬‬ ‫הומו אקונומיקוס‪ :‬האדם הכלכלי‪ ,‬הסוכן הרציונלי‪-‬הקלקולבילי שממקסם תועלות ומצמצם עלויות (תיאוריית‬ ‫‪o‬‬ ‫הבחירה הרציונלית)‪.‬‬ ‫הומו‪-‬סימבוליקוס‪ :‬האדם הפועל‪ ,‬בעל היכולת ליצור ייצוגי מציאות ולכונן אובייקטים באמצעות השפה‬ ‫‪o‬‬ ‫( אינטראקציה סימבולית‪ ,‬סוציולוגיה פנומנולוגית‪ ,‬סוציולוגיה תרבותית)‪.‬ישנו חליפין סמלי בין בני אדם‬ ‫ולא כלכלי (של סמלים‪ ,‬שפה)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מה שמניע את הפעולה של האדם הם המשמעויות החברתיות שיש בסביבה שלו ‪ ‬אשר דרכן הוא‬ ‫מפרש את העולם‪.‬‬ ‫גישות פרשניות – אינטראקציה סימבולית‬ ‫אינדיבידואליזם מתודולוגי ותיאורית‬ ‫סוגיה אנליטית‬ ‫וסוציולוגיה פנומנולוגית‬ ‫הבחירה הרציונלית‬ ‫אינדיבידואליזם‬ ‫אינדיבידואליזם‬ ‫אינדיבידואליזם‪-‬ריאליזם חברתי‬ ‫סוציולוגיה של פעולה‪-‬סוציולוגיה‬ ‫סוציולוגיה של פעולה שמתמקדת ביחידים‬ ‫סוציולוגיה של פעולה‬ ‫של מבנה‬ ‫הומניזם‪-‬אנטי המוניזם‪-‬פוסט‬ ‫הומניזם‬ ‫הומניזם‬ ‫הומניזם‬ ‫קונסטרוקטיביזם‬ ‫פוזיטיביזם‬ ‫פוזיטיביזם‪-‬קונסטרוקטיביזם‬ ‫מיקרו‬ ‫מיקרו‬ ‫מיקרו לעומת מאקרו‬ ‫השוואה בין תיאוריית הבחירה הרציונלית לבין גישות פרשניות (אינטראקציה סימבולית‬ ‫וסוציולוגיה פנומנולוגית)‪:‬‬ ‫מיקרו‪-‬מקרו‪ :‬נקודת המוצא המשותפת של תיאוריית הבחירה הרציונלית ושל הגישות הפרשניות היא רמת‬ ‫‪‬‬ ‫המיקרו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬תיאוריית הבחירה הרציונלית מתיימרת לתרום לניתוח מאקרו‪-‬סוציולוגי‪ ,‬ואילו הגישות הפרשניות‬ ‫מתמקדות באינטר‪-‬סובייקטיביות ובכינון ההדדי של רמת המיקרו והמאקרו‪.‬‬ ‫היעדר ממד של כוח וקונפליקט חברתי‪ :‬הן תיאורית הבחירה הרציונלית והן הגישות הפרשניות לא לוקחות‬ ‫‪‬‬ ‫בחשבון מבנים ויחסי כוח חברתיים‪.‬גופמן עצמו כן התייחס למצבים של אי‪-‬שוויון‪ ,‬אבל לא ברמת המבנה‪ ,‬אלא‬ ‫כמשהו שמתקיים בין בני אדם בתוך האינטראקציה‪ ,‬ולכן תמיד יכול להתערער‪.‬‬  ‫פרק שלישי‪ :‬לאן נעלם הקונפליקט?‬ ‫א‪.‬סדר היום הניאו מרקסיסטי‬ ‫פרסונס‪ -‬שלט על שנות ה‪.60-‬‬ ‫‪o‬‬ ‫זה העשור שבו התיאוריה שלו מתחילה להתערער‪.‬‬ ‫האינדיבידואליזם המתודולוגי‪ -‬מאתגר את התיאוריה של פרסונס‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תיאוריות של קונפליקט‪ -‬סוג נוסף של תיאוריה שמאתגרת‪.‬קונפליקט היה‬ ‫‪o‬‬ ‫נחשב למשהו רע‪ ,‬דרך לשמור על הסדר (כמו דורקהיים שדיבר על סטייה)‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬מי שהחזיר את הקונפליקט היה מרקס אחרי שנעדר מהניתוח הסוציולוגי‬ ‫כמה שנים‪.‬‬ ‫בין מרקס לניאו‪-‬מרקסיזם ‪ -‬ההקשר ההיסטורי חברתי‬ ‫קרל מרקס‪. 1883-1818 :‬לא כל מה שנכתב אחרי מותו נחשב לניאו‪-‬מרקסיזם‪.‬‬ ‫מרקסיזם‪ :‬כתיבה לאחר מרקס עד שנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪ :)1930-1883( 20-‬דגש על תשתית‬ ‫‪o‬‬ ‫וגורמים כלכליים‪.‬עניין מועט בבניין העל‪.‬פרדיגמה שמתקיימת בנפרד מהסוציולוגיה‪.‬אפשר למצוא אותה‬ ‫בכלכלה‪ ,‬אדריכלות ועוד‪.‬הכתיבה בעשורים הראשונים אחרי מותו הייתה מאוד אורתודוקסית‪.‬מתייחסת לכתביו‬ ‫הראשונים של מרקס שמתייחסים לתשתית המטריאלית ולגורמים הכלכליים ופחות עניין בתרבות ומשמעות =‬ ‫ניתוח מדעי שיכול לנבא את המהפכה של הפועלים‪.‬‬ ‫ניאו מרקסיזם‪ -1930 -‬עד ימינו‪ :‬בעקבות מלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הטלת ספק בהיבטים מסוימים‬ ‫‪o‬‬ ‫המרקסיסטי‪.‬‬ ‫הניתוח‬ ‫של‬ ‫בשל הנסיבות ההיסטוריות‪ ,‬הגישות הועלו לדיון רחב רק אחרי מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫הניאו מרקסיזם מהווה את גרסת המאה ה‪ 20-‬למרקסיזם‪ ,‬וככזו היא מבקשת לעדכן את המרקסיזם‬ ‫‪‬‬ ‫להקשר החברתי‪ ,‬ההיסטורי והכלכלי שבתוכו היא פועלת‪ ,‬בעזרת ארגז הכלים המרקסיסטי‪.‬‬ ‫חשיבות הדבר טמונה בעובדה שהקפיטליזם נוצר על מנת להישאר‪ -‬הוא חי ובועט‪ ,‬ולכן יש להתמקד בהיותו‬ ‫‪‬‬ ‫שורד‪.‬‬ ‫הגישה הניאו מרקסיסטית שואלת מהו המנגנון החברתי אשר מאפשר את שרידות הקפיטליזם?‬ ‫‪‬‬ ‫שהרי‪ ,‬מרקס חזה את הריסתו המוחלטת‪ ,‬אך המהפכה הסוציאליסטית שצפה טרם התממשה‪.‬‬ ‫הדגש אצלם הוא על בניין העל‪ ,‬על המוסדות החברתיים‪ ,‬המדינה ‪ -‬בניגוד למרקס שטען שהתשתית‬ ‫‪‬‬ ‫הכלכלית היא הקובעת‪,‬‬ ‫בניאו מרקסיזם כל האמצעים האידיאולוגיים‪ ,‬התודעתיים‪ ,‬החינוכיים‪ ,‬הם נושאי מחקר חשוב מאוד! אצלם‬ ‫גם בניין העל קובע‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬משימת הניאו מרקסיזם היא להבין את מנגנוני השעתוק שלו ‪ -‬מתוך הבנה זו התפתחו בניאו מרקסיזם‬ ‫‪‬‬ ‫מספר מוקדים‪ ,‬או מסורות תאורטיות‪ ,‬שעסקו בעדכון התאוריה המרקסיסטית ובהבנת המציאות כפי שזו‬ ‫התפתחה וחרגה מהתחזיות של מרקס‪.‬‬ ‫הסיבה לכך שלא הגיעה מהפיכה הייתה לא רק מלחמת העולם השנייה‪ ,‬אלא שהקפיטליזם הקלאסי‬ ‫‪‬‬ ‫שמרקס כתב‪ ,‬החל לדעוך ומגיע קפיטליזם מאורגן‪ ,‬מסודר‪.‬‬ ‫המעבר לקפיטליזם המאורגן וסדר היום המחקרי של‬ ‫הניאו‪-‬מרקסיזם‬ ‫בעוד מקור ההשראה של מרקס היה הקפיטליזם הקלאסי (המאה ה ‪ ,)19‬מקור ההשראה של‬ ‫‪o‬‬ ‫הניאו‪-‬מרקסיזם הוא הקפיטליזם המאוחר (החל משנות ה ‪ 30‬של המאה העשרים)‪.‬‬ ‫לפי מרקס (מרקסיזם)‪ :‬החיים המטריאליים וההשתייכות למעמד מסוים ‪ ‬זה מה שקובע את התודעה‬ ‫‪‬‬ ‫בחברה (תודעה מעמדית)‪.‬‬ ‫מאורן‪ :‬תפיסת השוק בקפיטליזם מושתתת על יחסי הוגנות– סחר חליפין על בסיס חוזה‪ ,‬וזירת השוק‬ ‫נפרדת גם מהפוליטיקה‪.‬‬ ‫אצל הניאו מרקסיזם‪ :‬זה יותר מורכב‪ -‬הדגש הוא על התודעה‪.‬כלומר‪ ,‬הפרשנות שאנו נותנים להוויה שלנו‬ ‫‪‬‬ ‫נובעת לא רק מהכלכלה אלא גם מתפיסות אידיאולוגיות ומניפולציות שעושים עלינו‪ ,‬המעצבות את התודעה‬ ‫ה״שקרית״‪.‬‬ ‫ההוויה‬ ‫את‬ ‫שנחווה‬ ‫כך‬ ‫שלנו‬ ‫כלומר‪ ,‬אצל הניאו‪-‬מרקסיסטים‪ ,‬אנחנו לא נבין שמנצלים אותנו או שקיים אי שוויון בחברה ‪ ‬ולכן לא נוכל‬ ‫לפתח תודעה מעמדית ולהתאחד כנגד ״בעלי ההון״‪ ,‬אלא נתמקד בקונפליקטים אחרים (לדוגמה‪ :‬מחאת‬ ‫מחירי הקוטג׳)‪.‬‬ ‫הניגודים הדיאלקטיים המאפיינים את הקפיטליזם ‪ ‬הובילו למשברים כלכליים תכופים אך לא‬ ‫‪o‬‬ ‫למהפכה שמרקס חזה‪-‬‬ ‫לפי הקפיטליזם הקלאסי הגורל של כולם‪ -‬תלוי בתנאי השוק‪.‬לעומת זאת‪ ,‬בקפיטליזם המאורגן הגורל‬ ‫‪‬‬ ‫הכלכלי והחברתי של שחקנים שונים (מאינדיבידואלים ועד בעלי הון) כבר לא תלוי בשוק‪.‬המערכות‬ ‫והתשתיות החדשות שקמו‪ ,‬לא מונעות משיקולים של רווח‪.‬המדינה לקחה על עצמה ‪ ‬ואז המדינה הופכת‬ ‫לגוף מווסת‪.‬‬ ‫הניגודים