Sociology Theories B Lecture Notes - Sapir More PDF
Document Details

Uploaded by IncredibleBallad5866
Sapir More
Tags
Summary
These are lecture notes on sociological theories, written by Sapir More. The notes provide a summary and analysis of various sociological concepts, including discussions on modernity, social change, and influential sociologists such as Durkheim, Marx and Weber. Different theoretical perspectives, such as positivism and constructivism are explored.
Full Transcript
תאוריות סוציולוגיות ב׳ -סיכום הרצאות (ספיר מור) פרק ראשון :מה מטריד את הסוציולוגיה? .1ההקשר ההיסטורי ,חברתי והאינטלקטואלי של הולדת הסוציולוגיה היווסדותה של הסוציולוגיה במאה ה 19-היא תוצר...
תאוריות סוציולוגיות ב׳ -סיכום הרצאות (ספיר מור) פרק ראשון :מה מטריד את הסוציולוגיה? .1ההקשר ההיסטורי ,חברתי והאינטלקטואלי של הולדת הסוציולוגיה היווסדותה של הסוציולוגיה במאה ה 19-היא תוצר של תהליכים חברתיים-פוליטיים ומגמות o אינטלקטואליות: הנאורות -היפרדות מחשיבה תיאולוגית שמניחה שהעולם הוא תוצר של תכנית על-אלוהית אל חשיבה אנושית רציונלית שתאפשר את החירות.גישה זו מעמידה את האדם במרכז ,האדם התבוני והרציונלי . הנאורות קשורה במהפכה המדעית. המהפכה הצרפתית -המהפכות קשורות האחת בשנייה כי עד אז השלטון היה בחסות האל/המלוכה, ההורשה ,ופתאום עלתה ההבנה שבני האדם הם יצורים תבוניים ,משכילים שצריכים לקבוע את גורלם, כאשר הגורל איננו נקבע מלמעלה ,ובעקבות הנאורות יכולה לצמוח דמוקרטיה ,כי האדם קובע את גורלו. המהפכה התעשייתית -ההתפתחות הטכנולוגית. תהליכי עיור וחילון -אנשים עברו מהכפר אל העיר ,מעבר שהיה דרמתי כי הצורה של העיר שונה מהותית מהצורה של הכפר. צמיחת הסדר החברתי-כלכלי הקפיטליסטי -הקפיטליזם שצומח הוא לא רק שיטת ייצור או ניהול כלכלה אלא שיטה חברתית חדשה.הקפיטליזם מייצר צורות חדשות של היום יום ,של עבודה ויחסים, הקפיטליזם משנה יחד עם המהפכה הצרפתית את צורת הארגון של המדינה. אימפריאליזם וההתיישבות הקולוניאלית -התפשטות של מדינות מערביות אל המזרח ,הדרום ,כיבוש וניצול של שטחים.האימפריאליזם היה קשור לא רק לגישה של משאבים ,לעובדים ולכוח אדם זול ,אלא גם הרצון למכור את הסחורה ולמצוא שבטים שייקנו אותה.העניק עוצמה כלכלית ופוליטית למדינות המערביות אך גם הוא חיזק את המגמה של הסדר הישן. ההקשר ההיסטורי-חברתי-פוליטי בו צמחה הסוציולוגיה הפך למושא המחקר שלה :ניתוח o והסבר של תהליכי שינוי כלכליים ,פוליטיים וחברתיים שאפיינו את המודרניות.כדיסציפלינה חדשה המנסה לבסס עצמה כמדע ,הסוציולוגיה מנסה למעשה להסביר את השינויים הללו שמאפיינים את החברה המודרנית ולהבדיל את עצמה מדיסציפלינות אחרות. למעשה ,הסוציולוגיה מנסה להסביר דינמיקה חברתית שמייצרת את התהליכים ההיסטוריים המוזכרים ואת ההשלכות שלהם.ההקשר הוביל אותנו לחשוב על החברה בתור משהו שדורש הסבר ,שהוא לא טבעי.המיוחד בדיסציפלינה הסוציולוגית הוא שהיא הופכת את ה"מודרניות" למושא המחקר שלה.לא משנה מי ההוגה המסוים ,מה שמעניין את כולם זה להסביר את העולם המודרני.לכל אחד מהם יש תפיסה שונה של המודרניות ושל המוקד של בני האדם בחברה (זימל -העיר המודרנית ,מרקס -הקפיטליזם וכו'). למשל :דורקהיים שדיבר על חלוקת העבודה כמסבירה את היצירה של החברה המודרנית.ההבדל המרכזי עבור דורקהיים בין חברה טרום מודרנית למודרנית היא חלוקה העבודה המכנית והאורגנית.חלוקת העבודה מייצרת חברתי מודרני שמייצר את האינדיבידואל. *להסתכל בעמוד 2בסיכום של עמית גרינברג על התוספות על :עידן הנאורות ,המהפכה הצרפתית ,וכ״ו... .2הקאנון הסוציולוגי הקלאסי (התיאוריות הסוציולוגיות הקלאסיות) :הפרויקט הבלתי גמור של הדמיון הסוציולוגי הגישות השונות מבקשות להסביר את הדינמיקה של "החברתי" הקאנון הקלאסי מכיל את התיאוריות הקלאסיות שחלקן למדנו בסמסטר א' -כל "האבות המייסדים" ,נתפסים כמי שהשפיעו על הסוציולוגיה (דירקהיים ,ובר ,קומט ,זימל ,מרקס וכו').אותם קלאסיקניים לא מדברים באותו קוד ולעיתים סותרים זה את זה. אך למרות השוני ביניהם ,המשותף לכל הקלאסיקניים הללו: ניסיון להבין את תהליכי השינוי שמאפיינים את המודרניות :פיצוח חידת המודרניות והחברה .1 המודרנית. כל התאוריות הקלאסיות מנסות לייצר מפתח מושגים והסברים שיאפשרו להסביר המציאות החברתית המודרנית החדשה. לדוגמה :זימל -העיר המודרנית ,מרקס -הקפיטליזם וכו'. ניסיון לייצר ידע שיטתי על החיים החברתיים :הסכמה על המסגרת המדעית.התיאוריות הסוציולוגיות .2 מנסות לייצר מחקר מדעי (בין אם פוזיביסטי/קונסטרוקטיביסטי) ,ידע שיטתי שבאמצעותו יהיה ניתן להסביר את הדפוסים החברתיים ,את התנאים שבהם המציאות משתנה ואיך היא משתנה. לדוגמה :אפילו וובר (שנתן שני כלים מדעיים -הטיפוס האידיאלי והפרשנות ,לטענתו העולם הוא "אוקיינוס של פרשנויות" שכדי להבינו יש להבין את הפרשנות שהאדם נותן לפעולה החברתית ,והאדם צריך עוגן שיעזור לו להתמצא בתוך ים המשמעויות והוא הטיפוס האידיאלי).דורקהיים למשל טען שהסוציולוגיה איננה אינטואיטיבית ,אלא הוא הולך ואוסף נתונים ומנסה לנסח חוקים קבועים.מדובר בשתי גישות מתודולוגיות שונות לגמרי ,אך שתיהן מנסות להתבסס כשיטה מדעית. ניתוח והסבר של תופעות חברתיות ספציפיות :כמו מודרניות ,משפחה ,דת ,קפיטליזם וכו' ,אבל בו .3 זמנית גם נותנות מושגים וגלים אנליטיים שמאפשרים לנתח את העולם החברתי. פיתוח ארגזי כלים אנליטיים לניתוח חברתי -במקביל להיבט הקודם ,גם הקלאסיקניים וגם התיאוריות .4 העכשוויות מייצרות ארגז כלים ,זה לא רק הסבר אלא -גם כלים שיעזרו לנו לפצח את המציאות החברתית. לדוגמה :וובר מתבונן בקפיטליזם ומנתח אותו מתוך אתוס דתי (האתיקה) ומושגים כדי לנתח את הקפיטליזם. כלומר ,הצעת סוגיה ספציפית ובמקביל נתינת כלים לניתוח. דוגמאות נוספות :העובדה החברתית של דירקהיים ,מושג השיח של פוקו וכו'. .3בין הקאנון הקלאסי לתיאוריות המאוחרות C. Wright Mills 1916-1962 "דמיון סוציולוגי" -היכולת לנוע בין תהליכים חברתיים רחבים לבין המופעים האינטימיים של האנושות ,ולזהות את הקשר ביניהם. יש להבין הסבר לכל תופעה ,דרך ההקשר שלה ,על ידי בחינת התופעה בקונטקסט החברתי הרחב שלה ,שלא ניתן לנתקו. הקריטריון המבחין בשאלה האם התיאוריה הסוציולוגית רלוונטית ,הוא עד כמה היא מפעילה דמיון סוציולוגי.זוהי היכולת לבצע זיקה ממאקרו למיקרו ,וממיקרו למאקרו. מיילס טען שדמיון סוציולוגי חייב לשאול שאלות על )1( :מבנה/קונטקסט -מה הוא המבנה החברתי ,מה החלקים שמרכיבים אותו? ( )2זמן -ה תייחסות לעולם כנתון בתוך תהליך היסטורי.מתי ברגע מסוים השתנתה התפיסה החברתית? ()3 שאלות על טבע האדם. התיאוריות המאוחרות הן המשכו של פרויקט הדמיון הסוציולוגי. הגבול בין הקאנון הקלאסי (=התיאוריות הקלאסיות) לתיאוריות המאוחרות -דינאמי וניתן לשרטטו בנקודות זמן שונות.הגבול נוצר למעשה בערך בשנות ה.60בשנות ה 60כבר לא מספיק לשאול מה גורם ליציבות ,כיוון שהבינו שיש מורכבות אנושית גדולה יותר. .4צירים אנליטיים לניתוח תיאוריות סוציולוגיות הקדמה :ההבדלים בין התיאוריות קשורים להנחות תיאורטיות ,פוליטיות ואידיאולוגיות שונות.הצירים הם הדילמות המטא-תיאורטיות באמצעותן אפשר להבין כל תיאוריה.מה מעצב תפיסות יסוד שדרכן הוגים רואים את העולם. מטא-תיאוריה :מחקר על התיאוריות ,בחינת המרכיבים השונים של התיאוריה.בכדי לעשות השוואה זו נשתמש בצירים. .1היחס בין היחיד לחברה :אינדיבידואליזם מול ריאליזם חברתי. ציר מאוד חשוב וכל התאוריות הסוציולוגיות מתייחסות אליו. אינדיבידואליזם :תפיסה אינדיבידואליסטית גורסת כי החברה היא מצרף ,אוסף (אגרגציה) של o יחידים ,שאותם יש לחקור באופן אמפירי. היחידים הם אלו שאנו רואים בעיניים והם אלו שאנו יכולים לחקור ולנתח על מנת להבין את הטבע האנושי. הוגס( -הוגה מתפיסה זו) אומר שהטבע האנושי הוא רוע.אדם סמית -טוען כי אנשים מחפשים רק רווח ותועלת ,מיקסום העושר.ברגע שמבינים את המאפיין המשותף לכולם ניתן לנבא כיצד היחידים יתנהגו בקבוצה וחברות שונות. גישה זו מבקרת את הריאליזם החברתי על שעושה ראיפיקציה למושג "חברה". ראיפיקציה= לקיחת תופעה ,מושג שבני האדם יצרו ולהפוך אותו לממשי ,לתת לו משמעות של אובייקט. לצורך העניין ,בני האדם יצרו את המושג חברה ואח"כ אומרים ש״אני ככה בגלל שהחברה עשתה אותי כזה״ ,אולם -אנחנו שוכחים שהחברה היא דבר שאנחנו יצרנו. ריאליזם חברתי -גורס כי החברה היא תופעה שקיימת במציאות".השלם גדול מסך חלקיו". o הריאליזם החברתי טוען מנגד כי האינדיבידואליזם עושה רדוקציה של המכלול החברתי למרכיביו. רדוקציה= לקחת משהו רחב ופירוק שלו למרכיבים הכי קטנים שלו.לדוגמה :רדוקציה זה לבדוק למה כל יחיד ויחיד בחברה מתאבד ,ולכן הריאליזם החברתי (ובראשו דורקהיים) יטען שלא ניתן לעשות את הרדוקציה הזו! כלומר ,על פי הריאליזם החברתי ,אם אנחנו רוצים להבין את החברתי ,יש לתפוס את החברה כמכלול. .2מבנה חברתי /פעולה חברתית מבנה חברתי= מכלול הפרקטיקות והדפוסים שמאפיינים את היחסים בין בני אדם. השאלה היא :על מה מושתת הסדר החברתי? האם הפעולות החברתיות (האינטראקציות) קובעות את המבנה החברתי או שמא המבנה החברתי קובע את הפעולה? שאלת ״האדם כסובייקט המכונן״ :מי מכונן? האדם או החברה? סוציולוגיה של הפעולה חברתית :המבנה החברתי מורכב מהפעולות של אינדיבידואלים (וובר, o זימל ,גישת האינטראקציה הסימבולית ,תיאוריית הבחירה הרציונלית).הפעולות/האינטראקציות שלנו מובילות ליצירת החברה ,המבנים החברתיים. ההיסטוריה והמבנה הוא לא תהליך אוטונומי של שינוי ,ומי שיוצר את השינויים אלה בני האדם באמצעות היחסים והפעולות שלהם. סוציולוגיה של מבנה חברתי אוטונומי :המבנה החברתי הוא מערכת של יחסים ותנאים חברתיים o שמעצבים את פעולתו והתנהגותו של האינדיבידואל (דורקהיים ,מרקס ,פרסונס).האדם לא יוצר את העולם ,אלא הוא נוצר על ידי העולם. ע״פ גישה זו ,ברגע שבני האדם מתקבצים ביחד ,נוצר איזשהו מבנה חברתי מסדר שני שיש לו ממשות אובייקטיבית. לדוגמה :עבור דורקהיים -התודעה שלנו ,הן לא תוצר של הביולוגיה או הפסיכולוגיה האנושית ,אלא החברה מעצבת את הפרט. .3פוזיטיביזם /קונסטרוקטיביזם איך אנחנו כסוציולוגיה תופסים את העולם החברתי? מהי האמת ,מה המציאות (האם חיצונית לנו או שמא המציאות מהווה כחלק מאיתנו ,בני האדם)? גישות פוזיטיביסטיות -שואפות לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ולבסס ידע ודאי על o המציאות החברתית (קומט ,דורקהיים ,פרסונס). תפיסת המציאות :המציאות היא חיצונית לנו ,היא עובדה קיימת (למשל ,כוח המשיכה) ועלינו לגלותה באמצעות תצפיות ,ניסויים ואיסוף שיטתי של נתונים.מדובר בידע שניתן לתפוס באמצעות החושים שלנו. במובן הסוציולוגי -השאיפה היא לגלות את החוקיות של החוקים החברתיים.לדוגמה 3 :השלבים אצל קומט. מה החיסרון של הגישה? המציאות החברתית היא יותר דינאמית ,משתנה.המבנה החברתי הוא לא אובייקט כפי שחוקי הטבע הם אובייקט ,אלא הוא משהו שנוצר ומשתנה. גישות קונסטרוקטיביסטיות -מדגישות את התהליך הדינמי של ההבניה החברתית (מיסוד; o האינטראקציה הסימבולית). תפיסת המציאות :המציאות לא חיצונית לאדם ,המציאות החברתית נבנית על בסיס בני האדם ועל כן הם חלק ממנה. מדובר בגישות שמדגישות שהעולם החברתי נמצא בתהליכי הבנייה ושינוי באופן תמידי ועל כן הוא אי אפשר למצוא חוקיות במציאות כה דינאמית. .4הציר המתודולוגי :מה הסוציולוגיה אמורה להסביר ואיך? (ע"פ המציאות את מבינים אנו איך של ההבנה הקודם, הציר על ציר זה למעשה מתבסס הפוזיטיביזם/קונסטרוקטיביזם). הציר הזה בוחן את השאלה :״איך אני בוחנת ומשיגה את הידע?״ פוזיטיביזם -על הסוציולוגיה כמדע של עובדות חברתיות לעשות שימוש במתודולוגיה של מדעי הטבע (שיטות o מחקר כמותיות). אם נשתמש בכלים המתודולוגיים המתאימים נוכל לגלות את החוקים החברתיים. הגישה הפרשנית -מטרתה של הסוציולוגיה לפרש את המשמעויות של הפעולה האנושית ולהבין את ההקשר o החברתי שבו היא מתרחשת.על כן עליה להתמקד בתיאור ,פענוח ופרשנות של מה שמתרחש .))VERSTEHEN ע״פ גישה זו ,הסוציולוגיה לא יכולה ולא צריכה לחשוף חוקים חברתיים.חוקים חברתיים הם משהו שנותר בתוך הקשר מסוים וצריך לחקור את ההקשר הזה.לדוגמה :הוא יכול להיות אינטראקציה (גופמן) ויכול להיות גם הקשר היסטורי (וובר -אתיקה פרוטסטנטית). תחת הציר הזה אנו גם בוחנים גם את ציר המהותנות – אל מול האנטי-מהותנות. גישה מהותנית :גישה המניחה שאובייקט המחקר שלנו בעל תכונות מהותניות/קבועות ובלתי משתנות ,בלי קשר לזמן או מקום. תיאוריות פוזיטיביסטיות נוטות למהותנות -יש מהות. על פי גרסה "חזקה" של מהותנות ,לאובייקט המחקר יש יסוד מקדמי נתון ובלתי משתנה ,המייצר דמיון בין כל הנכללים/ות באותה קטגוריה. מהותנות יכולה להתייחס לטבע האדם -האמונה שלאדם יש טבע וזו חלק מהמהות שלו שהופכת אותו לאדם. לדוגמה :הומואקונומיקוס -האדם הסוחר ,האדם תמיד שואף להגביר את הרווח ,ולהקטין את העלויות. גישה אנטי-מהותנית :גישה המניחה שאין שום אובייקט בעולם אשר בעל מהות קבועה ,יציבה ופנימית אלא להפך ,הכל תוצר של תהליכי הבניה וכוחות הפועלים עלינו. תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות–פרשניות נוטות לאנטי-מהותנות -אין מהות ,המהות נוצרת. המתודות הן הרבה יותר מכוונות :מתודה היסטורית של וובר ,מתודה פרשנית ,מתודה אתנוגרפית... גישה זו מפרקת את כל ההנחות שלנו (אפילו האישיות שלנו היא תוצר של הבניה חברתית). לדוגמה :גישתו של בורדייה ושל פוקו. .5שאלת מקומו של האדם בעולם ובמציאות החברתית :מתחלקת ל 3-תפיסות שונות: הומניזם :הגישה ה 1-להתפתח.ההומניזם מעמיד את האדם במרכז ומזהה "טבע אנושי" מהותי הנשען .1 על תבונה ,ריבונות ואוטונומיה.לבני האדם יש רצון חופשי ,יכולת להבין את העולם ,לפעול בו ולשנות את סביבתם ( ,RCTאינטרקציוניזם סימבולי).לאנושיות יש טבע משלה. הרחבה מהמצגת :למעשה ,הגישה מעמידה במרכז את האדם ,כבעל היכולת להוביל את העולם למקום טוב יותר.משלב מדע עם ערכים ומוסר ,מדע טוב הוא מדע מוסרי.המדע שביקשו לפתח הוא מדע שרוצה לשחרר את הרוח האנושית ומבטיח הגשמה עצמית. למשל ,המדע ישחרר אותנו מהשליטים האבסולוטיים ,מהמוסדות החברתיים הלא-דמוקרטיים. אנטי-הומניזם :שלילת קיומו של טבע אנושי יציב וקבוע ושלילת היות האדם בעל תודעה חופשית; .2 הקטגוריה של סובייקט אינה קיימת ,אלא כתוצר של תהליכי הבנייה חברתית (לוי-שטראוס ,אלתוסר, פוקו). הרחבה מהמצגת :הגישה מסיטה את האדם מן המרכז .היא מהווה ביקורת חריפה על ההומניזם ,כי הגישה הזו טוענת שמי שמכונן את ההיסטוריה זה המבנה החברתי ,האובייקטיבי -שאין לאדם שליטה עליו.אנו תמיד פועלים בתוך מטריצה של כוח ,תחת מבנה חברתי המייצר את התודעה הכוללת שלנו ("תודעת הסובייקט המכונן") אך אין דבר כזה סובייקט ,תפיסה של סובייקט היא רק מנגנון של שליטה.גישה שמתפתחת בשנות ה 60של המאה ה.20בעקבות מה שמכונה "המפנה הסטרוקטורליסטי בסוציולוגיה". פוסט-הומניזם :הגישה האחרונה להתפתח ,מהווה קריאת תיגר על 2העמדות הקודמות יחד. .3 גישה זו שוללת את ההבחנה הדיכוטומית בין אנשים ללא אנשים (חפצים ,צמחים ,חיות); אלה יוצרים יחד רשת ,המכוננת את המציאות החברתית (.)ANTגישה זו גם לא שמה את האדם במרכז. הרחבה מהמצגת :לפי גישה זו ,אנחנו לא יכולים להבין את המציאות האנושית והמבנה החברתי ואפילו את צורת החשיבה האנושית אם לוקחים בחשבון רק את פעולות האדם.חייב לקחת בחשבון את האובייקטים/בעלי החיים שסובבים אותנו ,ומה הם עושים לנו. לדוגמה :אמצעי תקשורת :מה הסוכנות של נייר? מה ההבדל בין חברות שאמצעי התקשורת שלהן הוא נייר וחברות שאמצעי התקשורת שלהן הוא טכנולוגי? פרק שני :לאן נעלם היחיד? האינדיבידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה הרציונלית פונקציונליזם סטרוקטורלי -פרסונס ,דיוויס ומור הקדמה :אנו מתחילים את הקורס בשנות ה 60-של המאה ה.20-חלק מהתיאוריות שנדבר עליהם מגיבות לדומיננטיות של "הפונקציונליזם הסטרוקטוריאלי" של פרסונס ,אשר היה סוציולוג אמריקאי דומיננטי מאוד בשנות ה.20- פרסונס פיתח תיאוריה שנקראת "הפעולה והסיסטמה החברתית"– תיאוריית המערכת החברתית. ניסה לעשות הכלאה בין וובר לדורקהיים -מצד אחד שם דגש על מבנה ,ומהצד השני (בדומה לוובר) הוא אומר שלא יכולים להבין את המבנה מבלי להתייחס לבני אדם ולמשמעות שהם נותנים. פרסונס היה פונקציונליסט -החברה משולה לסיסטמה ,מערכת שניתן לחלקה לתתי מערכות על גבי תתי מערכות ,עד שאפילו האדם עצמו נתפס כמערכת שמחולקת לתת מערכות. לפי תפיסתו ,חברה טובה היא חברה שמצליחה לייצר שיווי משקל דרך יצירת קונצנזוס ערכי -תפיסה מאוד שמרנית. בחן את שאלת הסדר החברתי– כיצד מתאפשרים חיים חברתיים? כיצד נוצר קונצנזוס ערכי בעולם אינדיבידואלי? תשובתו הייתה כי המערכת החברתית מתאפשרת בגלל הלכידות החברתית הערכית (בדומה לדורקהיים). על כן ,הוא ציין כי הפעולה החברתית שלנו היא פעולה וולנטרית ,פעולה המבוססת על הפנמת ערכים– בני האדם פועלים על פי נורמות וערכים שהפנימו והם העומדים בבסיס הסדר החברתי. לכן בניגוד לוובר הוא יגיד שהערכים מייצרים סולידריות וקונפורמיות ,ולאו דווקא קונפליקט. הבעיה בתיאוריה של פרסונס -מיקומו של האדם -לאן הוא נעלם? ישנה תפיסה חלקית כלפי בני האדם ,נתפס כמעין "הילד הטוב" שמפנים ערכים ונורמות ומתנהג על פיהם. התיאוריה כגישת מאקרו ,מעמידה את הסיסטמה (החברה) כמערכת לפני האדם. *בסוף שנות ה 50-האינדיבידואליזם המתודולוגי חוזר בתור ביקורת על התיאוריה של פרסונס: .1האינדיווידואליזם המתודולוגי כביקורת על הפונקציונליזם-המבני הקדמה :התיאוריות שנלמד כעת הן תיאוריות שקשורות יותר לתיאוריות בחירה רציונלית והגלגול שלהן לתוך הסוציולוגיה. אלה תפיסות שנקודת המוצא שלהן היא "היחיד". מהמצגת :הלכידות החברתית והקונצנזוס הערכי (=יסוד מרכזי בתיאוריית הפונקציונליזם המבני של פרסונס) הם תוצר של נסיבות ספציפיות ,ולא מציאות אובייקיטיבית. ג'ורג' הומנס ( :)Homans, 1910-1989מייסד הסוציולוגיה הביהביוריסטית ואבי תיאוריית החליפין. הומנס ביקר את פרסונס -בטענה כי בתיאוריה של פרסונס האדם הולך לאיבוד (לא קיים) ,הוא נותן הסבר מאוד פשטני לבני האדם. ולכן הוא טען כי יש "להחזיר את האדם לסוציולוגיה" (.)1961 נורמות הן מרכיב במערך שיקולי העלות/תועלת של היחיד" :הנורמות אינן מכתיבות התנהגות באופן אוטומטי :כאשר אנשים בוחרים לקבל את מרותן ,הרי זה משום שהם סבורים שהדבר עשוי להועיל להם... (הומנס ,מתוך :ריצר ,עמוד .)314 למעשה ,במקום להניח שבני האדם מתנהגים אך ורק על פי נורמות ,יש להבין כי קיימים עוד מרכיבים ,הנורמות רק חלק ממה שמשפיע עלינו.הנורמות לא מכתיבות התנהגות אוטומטית ,אלא בני האדם פועלים על פי שיקולים של נורמות ,כי הם סבורים שזה יביא להם תועלת. למשל :הרבה תיאוריות כלכליות ,טוענות שגיל הנישואין נדחה היום גם לפי שוק החליפין ,כלומר אנשים מתחתנים משיקולי רווח והפסד.כמו בדיאדה וטריאדה -יש דגש על מאזן התועלת-עלות של חברי הדיאדה, ויש לבחון את יחסי הגומלין בין עוצמה ותלות. לסיכום ,לפי הומנס נורמה היא רק שיקול אחד ,היא לא מסבירה הכל.בניגוד לפרסונס שאמר שהנורמה ü מכתיבה את הפעולה. הומנס רואה את האדם בעל אפשרות בחירה לפי מה שמשתלם לו -ובכך יווצרו תופעות חברתיות כי המאקרו הוא תוצר של המיקרו. עוד טוען כי הסוציולוגיה צריכה להתחיל במיקרו ,היא צריכה לצמוח מלמטה למעלה -כדי להבין את המאקרו ,יש להתחיל בחקר בני האדם (למשל :דרך תצפיות בבני אדם).זו טעות לנתח מלמעלה למטה כיוון שאנו מזניחים את האדם ואת המוטיבציה להתנהגותו. לפי גישה זו ,אפשר לחקור איך בני אדם מתנהגים זה לזה באינטראקציה או בניסוי ולהסיק מזה על רמת הקולקטיב. מהסיכום של עמיתי :מיקום האינדיבידואליזם המתודולוגי ע"ג מערכת הצירים: יחיד מול חברה (אינדיבידואליזם מול ריאליזם חברתי) -אינדיבידואליזם. .1 סוציולוגיה של מבנה לעומת סוציולוגיה של פעולה -סוציולוגיה של פעולה.המניע את האנשים לפעול הוא .2 שיקולי עלות תועלת. פוזיטיביזם מול קונסטרוקטיביזם -פוזיטיביזם. .3 .2מהי השקפת עולם אינדיווידואליסטית? לפי השקפה זו ,הפעולה וההתנהגות של היחיד נתפסות כיסוד הבסיסי של המציאות והחיים o החברתיים -משמע אין חברה במובן אחר מאשר האינדיבידואלים שמרכיבים אותה. ההנחה המתודולוגית :תופעה חברתית היא תוצר של פעולה של יחידים.לכן ,צריך להבין מה האופן שבו o יחידים פועלים. דימוי האדם :היחיד הוא יצור רציונלי ,בעל העדפות ובחירות רציונליות וחירות לפעול כרצונו למרות o האילוצים המוטלים עליו. כלומר ,יש פה תפיסה שהיא גם אידיאולוגית וגם פילוסופית לגבי הטבע של היחיד.כי בסופו של דבר הבחירה היא בידי היחיד. לדוגמה :אם אדם הוא עני צריך לראות מה הוא עשה לא טוב בחיים.זאת גישה שהולכת יד ביד עם גישה כלכלית ניאו-ליברלית. הנחת הרציונליות -מתייחסת לבחירותיו של האינדיבידואל ,ולא לתוצאות של פעולותיו והתנהגותו. o אדם יכול לפעול ע"פ רציונליות ,אך התוצאות לא בהכרח רצויות או רציונליות ולכן צריך להסתכל על המיקרו. מרגרט תאצ'ר :מתנגדת לתפיסה של אנשים ש"אם יש לי בעיה ,המדינה צריכה לפתור לי את o הבעיה/להתמודד עם זה".לטענתה "אין דבר כזה חברה.כל מה שיש זה רק אינדיבידואלים". אם אין דבר כזה חברה ,למה לתלות את כל התקוות במדינה? .3תאוריית הבחירה הרציונלית והאינדיבידואליזם המתודולוגי הנחות יסוד: אופטימיזציה של תועלת :האדם שואף למקסם תועלות ו/או למזער את העלויות. o תפיסת האדם :הומו-אקונומיקוס.תפיסת האדם נשענת בעצמה על שתי הנחות יסוד: o הנחה הדוניסטית– הנאה ורצון להימנע מסבל הם המניעים העיקריים לפעולה והקריטריון לשיפוט .1 מוסרי של פעולות. ההנחה היא שתכונה זו אוניברסלית ומשותפת לכלל בני האדם.הדוניזם זה סוג של קריטריון לשיפוט מוסרי של תכונות. הפעולה נועדה להשיג מטרות שתואמות לסדר העדיפויות של האדם (מה שמסביר את השונות הבין-אישית). הערך המוסרי של פעולה נקבע לפי מידת העונג שהיא גורמת. רציונליות– האדם הוא יצור רציונלי ותבונתי.פעולת היחיד נובעת מבחירה ומכוונת לתכלית רצויה .2 (השגת מטרה ספציפית) -האוטונומיה של היחיד. לאדם הבחירה איך לפעול ,ובאופן רציונאלי יבחר בפעולה שתאפשר לו להגיע למטרתו במינימום מאמץ ובמקסימום תועלת. (זוהי תפיסה שונה לחלוטין מהתפיסה הפונקציונליסטית הטוענת כי היחיד קטן וחסר משמעות בתוך מערכת גדולה). ליחיד מידע מוחלט במצבי חליפין. העדר מגבלות על הנגישות והניידות של היחיד. יחסים חברתיים כיחסי חליפין: הקדמה :החלפה של דבר אחד באחר ,אנו רוצים משהו מהאחר ומציעים לו משהו בתמורה.אינטראקציה בין מספר יחידים כמנגנון שמעביר מרמת הפעולה של הפרט לרמת הפעולה החברתית. מקור רעיון החליפין בתורתו של אדם סמית' :אם כולם הם הומו-אקונומיקוס ,אם כל אחד פועל לפי o האינטרס שלו ,איך יכולים להתקיים יחסים חברתיים? הפתרון שלו לשאלה זו הוא מושג החליפין. מאפשר להסביר את המעבר מרמת האינדיבידואל לרמת היחסים החברתיים -אנשים לא מעניקים o אחד לשני דברים מטוב ליבם ,אלא -אנשים מעניקים זה לזה מתוך ציפייה לתמורה.תיאורית החליפין נותנת הסבר למאקרו ,האופן שבו הכלכלה והחברה עובדת ולא האדם הפרטי ,מכיוון שהרעיון הוא שהחברה תעבוד בצורה הטובה ביותר במידה והאנשים יהיו חופשיים לפעול למען האינטרס האישי שלהם.כי אז החליפין הוא זה שיאזן את הצרכים והרצונות של האדם.כשאני פועל למען טובת עצמי אני פועל בעקיפין גם למען טובת הכלל. מנגנון החליפין מתאם בין השיקולים והפעולות הרציונליים של היחיד לבין התוצאות o החברתיות הרציונליות- ולכן גם כל סוג של רגולציה או מגבלות על פעולות כלכליות הוא שגוי ע״פ סמית׳ ,כי הוא מונע מהאנשים לפעול בחליפין. בקר לדוגמא :טוען שאם כל קשר חברתי מושתת על יחסי חליפין ,אז גם בזוגיות יש חליפין בין שני אנשים שרוצים לממש אינטרסים. גארי בקר ()2014-1930 גארי בקר -כלכלן ניאו-שמרני שמתנגד באופן מוחלט לכל התערבות ממשלתית בשוק.נחשב אחד הכלכלנים המשפיעים והחדשניים של המאה ה.20- נושאי מחקר :יחסי מעסיקים עובדים; אפליה עדתית; השכלה; החלטות בנוגע ל-נישואין ,הולדת ילדים ,גירושין; o חלוקת זמן במשק הבית; ועוד. בקר מציע דרך כלכלית לבחון את ההתנהגות האנושית. o החדשנות שלו :הוא הרחיב את נקודת המבט הכלכלית של ההומואקונומיקוס. o טענות מרכזיות: o כל השחקנים במשחק החברתי הם הומו-אקונומיקי ( -)Homines Economiciאנשים כלכליים, סוכנים רציונליים ,שממקסמים את תועלת/הרווח שלהם במצבים שונים עם עלות משתנה.ההנחה המינימלית הזאת אפשרה לו להרחיב את הניתוח הכלכלי לתופעות אנושיות רבות. שיקולים כלכליים הם הגורם העיקרי בהנעת יחידים לפעולה ובהתהוות נורמות חברתיות. בבסיס התנהגויות אנושיות רבות ניתן ליישם את הנחת היסוד -רציונליות (הומו אקונומיקוס). מוסד הנישואים לפי בקר לטענתו ,ההחלטה להתחתן נובעת משיקולי עלות-תועלת של הפרט.כמו שאדם נכנס לסופר ורוצה את o המוצר הטוב ביותר עבורו ,כך מתנהל האדם בשוק הנישואין -מנסה לבחור בפרטנר שממקסם את הרווחים האישיים שלו.אנו מדרגים בני אדם בהקשר של השכלה ,בריאות ,יופי ,תכונות אופי ועוד. מדוע אנשים מתגרשים? כיוון שזה לא רווחי יותר ,לא מבחינת הכסף ,אלא כי הפרטנרים לא ממקסמים את o הרווחים זה של זה. הוא גם מדבר על טיימינג ,אנו משנים העדפות ועל פיהן בחירות במהלך החיים.החלטה זו היא תוצאה של o שיקולים רציונליים, עסקת החליפין הזו תלויה למה זמין כרגע בשוק. הרווח המרכזי מהנישואין הוא התלות ההדדית בין בני הזוג וביצוע חלוקת עבודה ,כי כל אחד מבני o הזוג מתמחה בתחום אחר (נשים ,ייצור ביתי ,גברים -שוק העבודה).התמחות זו נגזרת מהיתרון היחסי של כל אחד בתחום שלו. התועלת המרבית שצומחת במשק הבית הוא ההתמחות שנקבעת בשילוב שבין הביולוגיה והסוציאליזציה. o כלומר ,ביולוגיה+סוציאליזציה= נשים בבית. ההסבר של בקר לכך שנשים כן יוצאות לשוק העבודה -הזוג מאבד הכנסה פוטנציאלית חשובה.הזמן o שהנשים משקיעות בבית הופך להיות יקר מידי (באותו זמן הן היו יכולות להרוויח יותר כסף בשוק) ,אז נשים יחליטו להקצות יותר זמן לשוק העבודה כי כל שעה שהן הקדישו למשפחה היא יקרה מידי.התועלת היחסית שלהן בשוק תהיה גדולה יותר (ולא מתוך מימוש עצמי). פרידמן והכטר :התרומה של תיאורית הבחירה הרציונלית למחקר המאקרו Friedman & Hechter: The Contribution of Rational Choice Theory to )Macrosociological Research (1988 פרידמן והכטר מנסים להציע ניסוח מחדש של הנחות מוצא של תאוריות הבחירה הרציונלית ,להכניס אליה משתנים נוספים והנחות חדשות כדי שתוכל להסביר תופעות מאקרו רחבות ומורכבות -פעולות היחיד הן תוצר משולב של כוונותיו ,העדפותיו ,והאילוצים במסגרתם הוא נתון -״עלויות ההזדמנויות״ (=מה עלות הבחירה שלי). מהסיכום של עמיתי -מטרות המאמר של פרידמן והכטר: שרטוט הנחות היסוד של תיאוריית הבחירה הרציונלית. .1 הצגת היכולת היישומית של התיאוריה .2 תיאור החולשות של התיאוריה .3 הפעולות נובעות גם מאילוצים חברתיים שנובעים בעיקר מ 2מקורות: העובדה שיש נדירות של משאבים .1 יש נורמות ומוסדות חברתיים .2 *לכן הטענה שלהם היא שאם התאוריה רוצה להסביר תופעות מקרו היא צריכה להתגבר על כמה קשים שקשורים להנחות המוצא של התאוריה. הנחות המוצא של תיאוריית הבחירה הרציונלית ,המבוקרות ע"י כותבי המאמר: האוטונומיות של היחיד -בעוד שתיאוריית הבחירה הרציונלית גורסת אוטונומיות מלאה ליחיד בפעולותיו ,הכותבים .1 טוענים כי הנחת מוצא זו מתעלמת מהמציאות ,כאילו האדם פועל ללא כל מחויבות. ליחיד מידע מוחלט במצבי חליפין -בניגוד להנחה זו של התיאוריה ,הכותבים סבורים כי ברוב ההזדמנויות אין .2 ליחיד מידע מוחלט אודות הסיטואציה.לכן ,הוא אמנם יפעל לפי שיקולי הרווח וההפסד שלו (כהומו אקונומיקוס) ,אך לעולם אין ברשותו את כל המידע המלא ,אלא רק את המידע שנגיש לו ,בשל אילוצים חיצוניים. העדר מגבלות על הנגישות והניידות של היחיד -בעוד שלפי תיאוריית הבחירה הרציונלית ליחיד יש את הנגישות .3 והניידות לעבור בכל רגע נתון ללא הגבלה למקום שבו יהיה לו טוב יותר -הכותבים טוענים שאין הדבר כך ,אלא יש שיקולים ואילוצים שמונעים מהפרט להיות חופשי בניידותו ונגישותו (כמו :ידע ,השכלה ,הון ועוד). מערך האילוצים עליו מדברים החוקרים פרידמן והכטר מורכב מאילוצים חיצוניים ליחיד: עלות ההזדמנויות -במצב נתון ,בני אדם שוקלים אילו משאבים עומדים לרשותם בעת ביצוע פעולה.זאת .1 בתיאום עם ההנחה הבסיסית של התיאוריה לפיה האדם הוא הומו-אקונומיקוס ,ולכן מניעו לפעולה מושתת על מקסום תועלות וצמצום עלויות. כשהפרטים עושים זאת הם שוקלים את המשאבים שעומדים לרשותם ,מה שנקרא "עלות ההזדמנויות"- כשהפרט מנסה להשיג מטרה כלשהי ,הוא לוקח בחשבון את המחיר על הוויתור על המטרה שנייה בסדר עדיפויותיו. מוסדות חברתיים -מוסדות הקובעים את כללי המשחק במונחים של נורמות וערכים ,מערכת החינוך ,משפחה, .2 צבא ,וכ״ו. ההנחה שנורמות חברתיות הן מגבלה חיצונית ,ולכן הן מהוות שיקול באילוצים שמציינים הכותבים.הארגון והמוסד החברתי מהווים מגבלה על אפשרות פעולת היחיד ,ולכן כמות האסטרטגיות שניתן לממש מוגבלת בתוך מוסד חברתי נתון. מידע -סוג ,רמת וכמות המידע שברשות הפרט מוגבלת ויכולה להשפיע באופן משמעותי ביותר על בחירותיו. .3 עצם העובדה שיש גבולות לאינפורמציה שבידי הפרט מהווה אילוץ שמלווה את אופן השגת המטרות. תוספת של עוד שניים מהסיכום של עמית: רשתות חברתיות -רשתות חברתיות שברשות הפרט ,אותן הוא יכול להפעיל כדי להתקדם למימוש מטרותיו. .4 ככל שלפרט רשת חברתית מקיפה ומקושרת יותר כך יוכל להגיע למקומות שאליהם הוא מכוון.הרשתות החברתיות מקנות לפרט מידע ,תמיכה וקשרים ,אך גם בו זמנית מהוות מנגנון פיקוח חברתי על הפרט, ולפעמים הן אף מוגבלות בעצמן. לכן ,זהו אילוץ מוגבל ומגביל יחד! התועלת החברתית יכולה להגביר ,או להפחית ,את האמצעים של הפרט. האינטראקציה האסטרטגית עם הזולת (תורת המשחקים) -האופן שבו בני האדם קושרים את עצמם עם .5 אינדיבידואלים בכדי למקסם את אמצעיהם. לסיכום (לא מהמצגת), פוזיטיביזם -רשימת האילוצים הזו נתפשת ומומשגת במונחים פוזיטיביסטיים– ולא הבנייתיים.אלה נתונים o בעלי קיום ממשי ,אובייקטיבי ,שנכפים על האדם וחיצוניים לו.לכן למרות שמדובר בתיאוריה אינדיבידואליסטית, היא גם פוזיטיביסטית. מרחב של אילוצים -הפרט הוא אולי הומו-אקונומיקוס או רציונלי ,אך הוא כבר לא פועל בחלל הריק.הוא o פועל בתוך מערך של אילוצים ,של המשאבים שיש לו ,ברשתות החברתיות שבהן הוא נמצא ועוד. תיאוריית העדפות -קתרין האקים (Catherine Hakim )1948 אחת הסוציולוגיות הבולטות. o האקים במשפט אחד -תיאוריית העדפות ,קיימים אילוצים מבניים ,אך החשיבות המרכזית היא o בבחינת העדפות של אנשים בהתאם לאפשרויות הבחירה שלהם. חוקרת את הקשר בין משפחה ושוק העבודה ולמגדר -התיאוריה שלה מציגה הסבר על מעמד של נשים בשוק o העבודה. האקים ( -)2002טוענת כי שינויים מרחיקי לכת שחלו במחצית השנייה של המאה ה 20 -במדינות o עשירות ,העניקו לנשים לראשונה בהיסטוריה אפשרויות בחירה אמיתיות ,בנוגע לסגנון החיים שלהן. טענתה המרכזית :אי השוויון בעבודה נמשך בגלל שנשים רבות בוחרות ומעדיפות להתמקד בחיי המשפחה o ובגידול הילדים. בניגוד לתאוריות פמיניסטיות ,הטוענות שאי השוויון המגדרי בשוק העבודה הוא מצב מבני של מבנה פטריארכלי ,ושללא אי השוויון כל הנשים היו רוצות להיכנס לשוק העבודה.התפיסה הזאת מובילה אותה לחשוב שהמוקד של המחקר צריך להיות העדפות. טענתה מבוססת על מחקר אורך של נשים בריטיות -שהיו בשנת 68בגילאי 14-24ושאל אותם לאורך o החיים (עד שהגיעו לגיל 39בערך) ובשאלון שאלו אותם לגבי ההעדפות שלהן בכל גיל (לדוגמה :האם הן רוצות לעבוד ,או לא רוצות לעבוד.)... היא מצאה שההעדפות בגילאים מוקדמים ניבאו את ההתנהגות בעתיד :מי שלא רצתה קריירה הייתה עסוקה יותר במשפחה ,ונשים שהציבו שאיפות לקריירה בגיל צעיר אכן היו בשוק העבודה מאוחר יותר. האקים מזהה הטרוגניות בהעדפות של נשים כלפי השילוב בין עבודה בשכר ועבודה שאינה בשכר- o הטרוגניות שיוצרת ניגודי אינטרסים בין נשים.כלומר ,לא כל אישה תפעל בצורה דומה לאישה אחרת. לדוגמה (רק לשם ההבנה ,לא קריטי) :אם נעשה חופשת לידה -זה יעשה טוב לכלל הנשים? האקים טוענת שזה לא נכון.היא טוענת שמדיניות מסוימת לא תשפיע לטובה על כלל הנשים.האקים טוענת שהמדיניות של המדינות הנורדיות שאומרת שכל הנשים צריכות לצאת לשנה של חופשת לידה -לא לוקחת בחשבון שיש נשים שלא רוצות את זה בכלל! בעצם המדינות האלה מנסות לתרום לנשים ,אבל מקבעות (ללא כוונה) את התפקיד המגדרי ותורמות לפערי שכר בין נשים לגברים.אנשים שמתעקשים להדגיש אילוצים מערכתיים, בעצם מדגישים את המבנה עצמו ,ולא את האנשים.התיאוריה שלה מסתכלת על איך בחירות מתקיימות בתוך אילוצים ובתוך מבנים חברתיים ,מה שתיאוריות מאקרו וניתוחי מאקרו שמתארים רק מבנה -לא מצליחים לעשות. האקים לוקחת בחשבון אילוצים מבניים המגבילים את אפשרויות הבחירה.בה בעת היא מעמידה o במרכז את העדפותיהן של נשים ,וטוענת בהתאם ,כי אמנם לא ניתן להתעלם ממערכות חברתיות ,אך (.)2007 בחירה אפשרות קיימת לעולם בתוכן לאנשים האקים מתייחסת לשינויים שמתרחשים בשנות ה 60-ואילך: מהפיכת אמצעי מניעה -הביאה לנשים את אפשרות הבחירה -מתי ,עם מי ,למה ,וכמה.זה לא היה אפשרי .1 קודם לכן. יש לזה השלכות :עלייה בגיל הנישואין ,עלייה בגיל בו נשים מביאות ילדים לעולם וכ״ו. מהפיכה חוקתית מגדרית -שהעניקה זכויות שוות לשחורים ולנשים בשנות ה.60-העניקה לנשים אלטרנטיבה .2 לצאת לשוק העבודה. בערך משנות ה :80-התרחבות מקצועות צווארון לבן.יש יותר מקצועות ניהול ,מזכירות וכ״ו.כבר לא .3 תפקידים של עמדת נחיתות. במקביל ליציאה לשוק העבודה של נשים נוצר סוג חדש של משרות :משרות אם ,משרות חלקיות ,מפרנס .4 משני וכדומה. זה אטרקטיבי לנשים שלא יכולות להקדיש את כל זמנם לשוק העבודה. בשנות ה 90-בערך :יש יותר חשיבות לסגנון חיים ,העדפות אישיות ,בחירת מסלול חיים ,ערכים משותפים, .5 בחירה... זה העשור שבו אנחנו יכולים לבחור את חיינו ,את מי ומה אנחנו רוצים להיות. *כל השינויים הללו הופכים את ההעדפות של נשים להיות חשובות בהשתתפותן בשוק העבודה. מעמית :האקים עושה סקר ההעדפות ומוצאת 3טיפוסים אידיאלים: נשים ממוקדות משפחה -Home centered/Family oriented /מעדיפות להישאר בבית" :עקרות בית". .1 נשים ממוקדות שוק עבודה/חיי פנאי -Work Centered/Career oriented /נשים שמרכז חייהן הוא לא .2 המשפחה ופחות מביאות ילדים לעולם" :קרייריסטיות""/הדוניסטיות". נשים שמשלבות בין שוק העבודה לבין המשפחה -Adaptive /אין להן עדיפות אחת מרכזית לאחד מהתחומים. .3 מחפשות את האיזון בין שוק העבודה למשפחה. ביקורות על האקים מתייחסות קודם ל: לחשיבות המועטה יחסית שהאקים נותנת לאילוצים ולמבנים חברתיים -מה שקובע התנהגות הוא הרבה יותר האילוצים שאנחנו פועלים בהם ופחות הבחירות האישיות.לא צריך לשאול מה נשים מעדיפות ,אלא למה הן מעדיפות את מה שהן מעדיפות. מה שהאקים לא לוקחת בחשבון ,הוא שהעדפות הן לא משהו אישי וטבעי ,אלא מעוצבות חברתית .אי אפשר לשאול נשים וגברים מה אתם מעדיפים ולהניח שההבדל הזה הוא טבעי ואישי שלא מעוצב על ידי החברה.ההעדפות שלנו תלויות באופן שבו חינכו אותנו ,סוכני חיברות וכדומה. חוקרות פמיניסטיות טוענות שיש משהו בתיאוריה של האקים שנשען על הנחות מהותניות אודות נשים. למרות שהיא מדברת על בחירה אישית ,יש לה הנחה שנשים יעדיפו להישאר בבית וברגע שהיא לוקחת את ההנחה הזאת (שהיא סמויה) ומשלבת אותה עם הסבר וולונטריסטי ,נוצר לנו תיאוריה שמצדיקה את אי השוויון כי ״הכל עניין של בחירה״ =..כלומר -אי השוויון הוא לא בגלל מבנה חברתי לא שוויוני ,אלא כי רוב הנשים מעדיפות להיות תלויות כלכלית בבית ולא לצאת לעבודה. הפמיניסטיות טוענות שרק כשיהיה שינוי רדיקלי של המבנה לנשים יהיה חופש אמיתי. אנחנו עוברים מהביקורת על האקים בפרט ,לביקורת כללית על תיאורית הבחירה הרציונלית... .5ביקורות על האינדיווידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה הרציונלית גבולות כוח ההסבר של התיאוריה: ההישענות על אינדיבידואליזם מתודולוגי מגבילה את כוח ההסבר של התיאוריה -היכולת שלה לעשות o את זה היא מוגבלת מכיוון שהיא יוצאת מתוך רמת המיקרו.כלומר ,עד כמה באמת ניתן להשתמש בהסבר כזה לתהליכים חברתיים? ניתן לנתח באמצעות התיאוריה מצבים בהם כללי המשחק ידועים ושקופים -ולכן ,רק בסיטואציות מסוג o כזה ,אפשר לנבא התנהגות של אנשים.מחוץ למעבדה ,זה יהיה מאוד נדיר כי אז המידע שלנו הוא מאוד מוגבל מאקרו. הסברי ולייצר לנבא יותר קשה ולכן מהי הרציונליות? הקדמה :אין אמת מידה אחת שיכולה להגדיר מהי רציונאליות ומהי אי-רציונאליות. מרכיב הידע של בני האדם הוא חלקי ,וכמו כן נכנסת למשוואה ההערכה הסובייקטיבית של הפועלים בסיטואציה. הרי הניסיון לנתח תופעות חברתיות מחייב הקניית משמעות סובייקטיבית למושג רציונליות -אם שני o אנשים מתחרים על משאב -צריך לקחת בחשבון רציונליות.כשיוצאים מהמעבדה ויש סיטואציות מורכבות- הרציונליות הופכת להיות ממשהו מאוד קר וכלכלי למשהו מאוד סובייקטיבי. בני אדם אינם רציונליים בכל המקרים -אם אנחנו מסתכלים על הסיטואציות שבהם בני אדם פועלים -אין o להם את התנאים לבחור בצורה רציונלית :כי ההעדפות והאפשרויות הן מוגבלות ולא יציבות ,כוח החישוב של הקוגניציה שלנו הוא מוגבל. הנחת השיקול הרציונלי של הפעולה בדיעבד :וככה מניחים הסבר לבחירה. בתיאוריית הבחירה הרציונלית מתקיימת טלאולוגיה -הסיבה היא התוצאה ,הסבר מעגלי.יש משהו לקוי מבחינת אופן הניתוח ,ישנה תוצאה וממנה הולכים אחורה כדי למצוא את הסיבה -אך יכול להיות שמדובר בהסברים שונים למעשה.כיוון שהתוצאה היא נתונה ואנו לא יודעים מה היה באמת בתהליך שקדם לה ,לעולם לא נוכל לדעת לחלוטין האם הסיבה היא הבחירה הרציונלית. ביקורת מצד גישות הבנייתיות (האינטראקציוניזם הסימבולי) :הגישה הפוזיטיביסטית של תיאוריית הבחירה הרציונלית מניחה שהאדם והמציאות פשוט נתונים ,ואינם תוצר של תהליך כינון דיאלקטי.הגישה ההבנייתית אומרת שכל תופעה חברתית נוטה להשתנות ועל כן המציאות היא לא קבועה ,אלא נוצרת בתהליך שבו אנשים מעניקים משמעות לסיטואציות.הגישה ההבנייתית טוענת כי תיאוריית הבחירה הרציונאלית לא מדויקת ,מכיוון שיש יחסי גומלין בין המבנה החברתי לפרט ,יש אינטראקציה.האדם והחברה הם תוצאה של יצירה מתמשכת ,לא קבועה.אין טבע אדם (כמו הומו אקונומיקוס) ,אלא מדובר בתהליך. החיים כל הזמן משתנים ,הם נבנים (לכן זו גישה הבנייתית). .6תיאוריית הבחירה הרציונלית בראי הסוגיות האנליטיות פוזיטיביזם/קונסטרוקטיביזם גישות פוזיטיביסטיות -שואפות לגלות את החוקיות של החיים החברתיים ולבסס ידע וראי על המציאות o החברתית. תיאוריית הבחירה הרציונלית -היא תיאוריה פוזיטיביסטית המסבירה את הפעולה החברתית במונחים רציונליים -הפעולה של כל אחד מאתנו היא תוצר של חישובי עלות תועלת.הסבר זה נעדר התייחסות לרבדים הפרשניים והסימבוליים של הפעולה החברתית.תיאוריית הבחירה הרציונאלית אומרת שהרציונאליות היא חוק למשל. לעומת זאת: גישות קונסטרוקטיביסטיות -מדגישות את התהליך הדינמי של ההבניה החברתית. o גישות פרשניות ואינטר-סובייקטיביות (אינטראקציה סימבולית וסוציולוגיה פנומנולוגית) -הן גישות o הבנייתיות הגורסות שעל התיאוריה הסוציולוגית לפרש את המשמעויות של הפעולה האנושית ולהבין את ההקשר החברתי (=קונטקסט) שבו הוא מתרחש. לכן ,היא מבקרת את תיאוריית הבחירה הרציונאלית ואומרת שבמקום למצוא חוקים ,נתחו תהליכים. ארווין גופמן -אנו מייצרים משמעויות יחד ,והן משתנות. גישות פרשניות ואינטר-סובייקטיביות אינטראקציה סימבולית :ארווינג גופמן ,הצגת העצמי בחיי היום יום; "האני במראה" (קולי) ,ורד ויניצקי-סרוסי ,מי היינו ,מי אנחנו... החברה :מומשגת כתהליך של כינון אובייקטים על ידי שיתוף תודעתי בין בני האדם (אינטר-סובייקטיביות). o החקירה הסוציולוגית :אינה צריכה להתמקד בתופעות החברתיות כעובדות ,אלא עליה להתמקד בתהליך o כינונן של התופעות. דיון עכשווי :ניהול רושם ברשת (דוגמא" :אורן חזן והתמוטטות ההקשר"). o הומניזם – אנטי-הומניזם – פוסט-הומניזם מהו הומניזם? המסורת ההומניסטית בסוציולוגיה הושפעה מהוגי הנאורות הצרפתיים (מונטסקייה ,1755-1689רוסו )1778-1712והסקוטיים (ג'ון לוק ,1704-1632אדם סמית' )1790-1723שביקשו לשלב בין ערכים (מוסר) למדע ,והניחו את המסד למדע חברתי שחותר לשחרור הרוח האנושית ושמבטיח לאדם התפתחות והגשמה עצמית. לכן ,ע״פ גישה זו ,אם אנחנו רוצים להבין את ההיסטוריה האנושית חייב להבין את בני האדם. האתוס ההומניסטי מעמיד במרכז את הטבע האנושי -את התכונות הפיזיות והרוחניות של בני האדם ואת הערכים שמנחים את פעולותיהם ומחשבותיהם.ההומניזם בא מתוך רצון להחזיר את האדם לסוציולוגיה ועליו להיות גורם מרכזי בניתוח החברתי. הנחות מוצא: לבני אדם רצון חופשי ותבונה. לבני אדם יכולת לחולל שינוי (ליצור עולם אנושי) באמצעות התבונה. ראיית האדם כמחולל ההיסטוריה ופעיל בה -האדם סוכן מרכזי המשפיע על סביבתו. *תיאוריית הבחירה הרציונאלית היא מאוד הומניסטית ,כי היא שמה את האדם במרכז. שתי תפיסות הומניסטיות של האדם: שתי הגישות הומניסטיות ,אך הדרך בה כל אחת מבינה מהו טבע האדם הוא שונה.רציונליות היא רק דרך אחת להסתכל על בני אדם. הומו אקונומיקוס :האדם הכלכלי ,הסוכן הרציונלי-הקלקולבילי שממקסם תועלות ומצמצם עלויות (תיאוריית o הבחירה הרציונלית). הומו-סימבוליקוס :האדם הפועל ,בעל היכולת ליצור ייצוגי מציאות ולכונן אובייקטים באמצעות השפה o ( אינטראקציה סימבולית ,סוציולוגיה פנומנולוגית ,סוציולוגיה תרבותית).ישנו חליפין סמלי בין בני אדם ולא כלכלי (של סמלים ,שפה). כלומר ,מה שמניע את הפעולה של האדם הם המשמעויות החברתיות שיש בסביבה שלו אשר דרכן הוא מפרש את העולם. גישות פרשניות – אינטראקציה סימבולית אינדיבידואליזם מתודולוגי ותיאורית סוגיה אנליטית וסוציולוגיה פנומנולוגית הבחירה הרציונלית אינדיבידואליזם אינדיבידואליזם אינדיבידואליזם-ריאליזם חברתי סוציולוגיה של פעולה-סוציולוגיה סוציולוגיה של פעולה שמתמקדת ביחידים סוציולוגיה של פעולה של מבנה הומניזם-אנטי המוניזם-פוסט הומניזם הומניזם הומניזם קונסטרוקטיביזם פוזיטיביזם פוזיטיביזם-קונסטרוקטיביזם מיקרו מיקרו מיקרו לעומת מאקרו השוואה בין תיאוריית הבחירה הרציונלית לבין גישות פרשניות (אינטראקציה סימבולית וסוציולוגיה פנומנולוגית): מיקרו-מקרו :נקודת המוצא המשותפת של תיאוריית הבחירה הרציונלית ושל הגישות הפרשניות היא רמת המיקרו. עם זאת ,תיאוריית הבחירה הרציונלית מתיימרת לתרום לניתוח מאקרו-סוציולוגי ,ואילו הגישות הפרשניות מתמקדות באינטר-סובייקטיביות ובכינון ההדדי של רמת המיקרו והמאקרו. היעדר ממד של כוח וקונפליקט חברתי :הן תיאורית הבחירה הרציונלית והן הגישות הפרשניות לא לוקחות בחשבון מבנים ויחסי כוח חברתיים.גופמן עצמו כן התייחס למצבים של אי-שוויון ,אבל לא ברמת המבנה ,אלא כמשהו שמתקיים בין בני אדם בתוך האינטראקציה ,ולכן תמיד יכול להתערער. פרק שלישי :לאן נעלם הקונפליקט? א.סדר היום הניאו מרקסיסטי פרסונס -שלט על שנות ה.60- o זה העשור שבו התיאוריה שלו מתחילה להתערער. האינדיבידואליזם המתודולוגי -מאתגר את התיאוריה של פרסונס. o תיאוריות של קונפליקט -סוג נוסף של תיאוריה שמאתגרת.קונפליקט היה o נחשב למשהו רע ,דרך לשמור על הסדר (כמו דורקהיים שדיבר על סטייה). ולכן ,מי שהחזיר את הקונפליקט היה מרקס אחרי שנעדר מהניתוח הסוציולוגי כמה שנים. בין מרקס לניאו-מרקסיזם -ההקשר ההיסטורי חברתי קרל מרקס. 1883-1818 :לא כל מה שנכתב אחרי מותו נחשב לניאו-מרקסיזם. מרקסיזם :כתיבה לאחר מרקס עד שנות ה 20-של המאה ה :)1930-1883( 20-דגש על תשתית o וגורמים כלכליים.עניין מועט בבניין העל.פרדיגמה שמתקיימת בנפרד מהסוציולוגיה.אפשר למצוא אותה בכלכלה ,אדריכלות ועוד.הכתיבה בעשורים הראשונים אחרי מותו הייתה מאוד אורתודוקסית.מתייחסת לכתביו הראשונים של מרקס שמתייחסים לתשתית המטריאלית ולגורמים הכלכליים ופחות עניין בתרבות ומשמעות = ניתוח מדעי שיכול לנבא את המהפכה של הפועלים. ניאו מרקסיזם -1930 -עד ימינו :בעקבות מלחמת העולם הראשונה ,הטלת ספק בהיבטים מסוימים o המרקסיסטי. הניתוח של בשל הנסיבות ההיסטוריות ,הגישות הועלו לדיון רחב רק אחרי מלחמת העולם השנייה. הניאו מרקסיזם מהווה את גרסת המאה ה 20-למרקסיזם ,וככזו היא מבקשת לעדכן את המרקסיזם להקשר החברתי ,ההיסטורי והכלכלי שבתוכו היא פועלת ,בעזרת ארגז הכלים המרקסיסטי. חשיבות הדבר טמונה בעובדה שהקפיטליזם נוצר על מנת להישאר -הוא חי ובועט ,ולכן יש להתמקד בהיותו שורד. הגישה הניאו מרקסיסטית שואלת מהו המנגנון החברתי אשר מאפשר את שרידות הקפיטליזם? שהרי ,מרקס חזה את הריסתו המוחלטת ,אך המהפכה הסוציאליסטית שצפה טרם התממשה. הדגש אצלם הוא על בניין העל ,על המוסדות החברתיים ,המדינה -בניגוד למרקס שטען שהתשתית הכלכלית היא הקובעת, בניאו מרקסיזם כל האמצעים האידיאולוגיים ,התודעתיים ,החינוכיים ,הם נושאי מחקר חשוב מאוד! אצלם גם בניין העל קובע. לכן ,משימת הניאו מרקסיזם היא להבין את מנגנוני השעתוק שלו -מתוך הבנה זו התפתחו בניאו מרקסיזם מספר מוקדים ,או מסורות תאורטיות ,שעסקו בעדכון התאוריה המרקסיסטית ובהבנת המציאות כפי שזו התפתחה וחרגה מהתחזיות של מרקס. הסיבה לכך שלא הגיעה מהפיכה הייתה לא רק מלחמת העולם השנייה ,אלא שהקפיטליזם הקלאסי שמרקס כתב ,החל לדעוך ומגיע קפיטליזם מאורגן ,מסודר. המעבר לקפיטליזם המאורגן וסדר היום המחקרי של הניאו-מרקסיזם בעוד מקור ההשראה של מרקס היה הקפיטליזם הקלאסי (המאה ה ,)19מקור ההשראה של o הניאו-מרקסיזם הוא הקפיטליזם המאוחר (החל משנות ה 30של המאה העשרים). לפי מרקס (מרקסיזם) :החיים המטריאליים וההשתייכות למעמד מסוים זה מה שקובע את התודעה בחברה (תודעה מעמדית). מאורן :תפיסת השוק בקפיטליזם מושתתת על יחסי הוגנות– סחר חליפין על בסיס חוזה ,וזירת השוק נפרדת גם מהפוליטיקה. אצל הניאו מרקסיזם :זה יותר מורכב -הדגש הוא על התודעה.כלומר ,הפרשנות שאנו נותנים להוויה שלנו נובעת לא רק מהכלכלה אלא גם מתפיסות אידיאולוגיות ומניפולציות שעושים עלינו ,המעצבות את התודעה ה״שקרית״. ההוויה את שנחווה כך שלנו כלומר ,אצל הניאו-מרקסיסטים ,אנחנו לא נבין שמנצלים אותנו או שקיים אי שוויון בחברה ולכן לא נוכל לפתח תודעה מעמדית ולהתאחד כנגד ״בעלי ההון״ ,אלא נתמקד בקונפליקטים אחרים (לדוגמה :מחאת מחירי הקוטג׳). הניגודים הדיאלקטיים המאפיינים את הקפיטליזם הובילו למשברים כלכליים תכופים אך לא o למהפכה שמרקס חזה- לפי הקפיטליזם הקלאסי הגורל של כולם -תלוי בתנאי השוק.לעומת זאת ,בקפיטליזם המאורגן הגורל הכלכלי והחברתי של שחקנים שונים (מאינדיבידואלים ועד בעלי הון) כבר לא תלוי בשוק.המערכות והתשתיות החדשות שקמו ,לא מונעות משיקולים של רווח.המדינה לקחה על עצמה ואז המדינה הופכת לגוף מווסת. הניגודים