התפתחות הסוציולוגיה והקאנון הסוציולוגי

בטח! הנה סיכום מפורט, במבנה המבוקש:

רקע היסטורי-חברתי להתפתחות הסוציולוגיה

• התפתחות הסוציולוגיה במאה ה-19 נבעה מתהליכים חברתיים, פוליטיים ואינטלקטואליים.
• הנאורות, המדגישה חשיבה אנושית רציונלית וחירות, היוותה בסיס למהפכה המדעית..
• המהפכה הצרפתית הדגישה את התבונה וההשכלה כקובעות גורל, ולא גורמים חיצוניים.
• המהפכה התעשייתית הובילה להתפתחות טכנולוגית.
• תהליכי עיור וחילון שינו את פני החברה.
• צמיחת הקפיטליזם יצרה סדר חברתי-כלכלי חדש, המשפיע על חיי היומיום.
• האימפריאליזם והקולוניאליזם העניקו עוצמה כלכלית ופוליטית למערב.
• הסוציולוגיה צמחה כמושא מחקר לניתוח השינויים הכלכליים, פוליטיים וחברתיים שאפיינו את המודרניות.
• הסוציולוגיה מבקשת להסביר דינמיקה חברתית שמייצרתContext היסטורי וההשלכות שלו.
• הסוציולוגיה הופכת את המודרניות למושא מחקר.
• הוגים שונים (זימל, מארקס) מסבירים את העולם המודרני מנקודות מבט שונות..
• דורקהיים השתמש בחלוקת עבודה כדי להסביר את החברה המודרנית, מתוך הבחנה בין חברה טרום-מודרנית למודרנית.

הקאנון הסוציולוגי הקלאסי

• הקאנון הקלאסי כולל את התיאוריות הקלאסיות של "האבות המייסדים" כמו דירקהיים וובר.
• אף על פי שהם חלוקים וסותרים לעתים, המשותף לכולם מתמקד בניסיון להבין את השינויים המודרניים..
• התיאוריות הקלאסיות מנסות לייצר ידע שיטתי על החיים החברתיים, בהתאם למסגרת מדעית מוסכמת.
• התיאוריות נותנות ניתוח ספציפי לתופעות כמו מודרניות ומשפחה, אבל גם מייצרות גלים אנליטיים.
• במקביל להיבטים הקודמים, הקלאסיקנים מייצרים ארגזי כלים אנליטיים לניתוח חברתי.

בין הקאנון הקלאסי לתיאוריות המאוחרות: הדמיון הסוציולוגי (C. Wright Millsׂׂ)

• "דמיון סוציולוגי" היכולת לנוע בין תהליכים חברתיים רחבים לחוויות אישיות.
• הסבר לתופעה צריך להתייחס להקשר החברתי הרחב.
• תיאוריה סוציולוגית נמדדת ביכולת שלה להפעיל דמיון סוציולוגי, ליצור זיקה בין מיקרו למאקרו.
• שאלות מפתח: מה המבנה החברתי? התייחסות לעולם בתהליך היסטורי? שאלות על טבע האדם?

צירים אנליטיים לניתוח תיאוריות סוציולוגיות

• ההבדלים בין התיאוריות קשורים להנחות תיאורטיות ואידיאולוגיות שונות.
• אפשר להשוות תיאוריות באמצעות צירים, המציגים את הדילמות המרכזיות.

היחס בין הפרט לחברה

• ציר זה בוחן את הקשר בין הפרט לחברה.
• אינדיבידואליזם: החברה היא אוסף של יחידים, אותם יש לחקור.
• ריאליזם חברתי: החברה היא תופעה קיימת, "השלם גדול מסך חלקיו".

מבנה חברתי / פעולה חברתית

• מבנה חברתי: מכלול הדפוסים המאפיינים יחסים בין בני אדם.
• השאלה: האם הפעולות החברתיות קובעות את המבנה, או להיפך?
• סוציולוגיה של פעולה: המבנה החברתי מורכב מפעולות אינדיבידואלים.
• סוציולוגיה של מבנה: המבנה החברתי מעצב את פעולות הפרט.

פוזיטיביזם / קונסטרוקטיביזם

• ציר זה בוחן את תפיסת העולם החברתי.
• פוזיטיביזם: גילוי חוקיות החיים החברתיים וידע ודאי על המציאות.
• קונסטרוקטיביזם: המציאות נבנית ע"י בני האדם ומשתנה תדיר.

הציר המתודולוגי

• ציר זה בוחן איך הסוציולוגיה אמורה להסביר ואיך.
• פוזיטיביזם: הסוציולוגיה כמדע של עובדות חברתיות, שימוש במתודולוגיה של מדעי הטבע.
• גישה פרשנית: מטרת הסוציולוגיה היא לפרש משמעויות ולהבין את ההקשר החברתי.

ציר המהותנות אל מול האנטי-מהותנות

• גישה מהותנית: מניחה שאובייקט המחקר ניחן בתכונות קבועות ללא תלות בזמן או מקום.
• גישה אנטי-מהותנית: אין מהות קבועה, הכל תוצר של תהליכי הבניה.

שאלת מקומו של האדם

• שלוש תפיסות שונות עונות על הציר
• הומניזם
• אנטי-הומניזם
• פוסט-הומניזם

הומניזם

• גישה המעמידה את האדם במרכז.
• מזהה טבע אנושי, הנשען על תבונה, ריבונות ואוטונומיה.
• לאדם רצון חופשי ויכולת להבין ולשנות את סביבתו.

אנטי-הומניזם

• גישה השוללת קיומו של טבע אנושי יציב וקבוע.
• אף שוללת את היות האדם בעל תודעה חופשית.
• הקטגוריה של סובייקט אינה קיימת, אלא כתוצר של תהליכי הבנייה חברתית.

פוסט הומניזם

• גישה השוללת את ההבחנה הדיכוטומית בין אנשים ללא אנשים(אלא יוצרים יחד רשת, המכוננת את המציאות החברתית- רשת)
• גישה זו גם לא שמה את האדם במרכז

פרק שני: לאן נעלם היחיד?

• האינדיבידואליזם המתודולוגי ותיאורית הבחירה הרציונלית
• פונקציונליזם סטרוקטורלי

פונקציונליזם סטרוקטורלי- פרסונס, דיוויס ומור

• אנו מתחילים עם שנות ה-60 של המאה ה-20
• פרסונס פיתח תיאוריה שנקראת "הפעולה והסיסטמה החברתית"- תיאוריית המערכת החברתית. ניסה לעשות הכלאה בין וובר לדורקהיים
• לפי תפיסתו, חברה טובה היא חברה שמצליחה לייצר שיווי משקל דרך יצירת קונצנזוס ערכי- תפיסה מאוד שמרנית

פרק שלישי: לאן נעלם הקונפליקט?

• א. סדר היום הניאו מרקסיסטי
• פרסונס- שלט על שנות ה-60. זה העשור שבו התיאוריה שלו מתחילה להתערער.
• האינדיבידואליזם המתודולוגי- מאתגר את התיאוריה של פרסונס.
• תיאוריות של קונפליקט- סוג נוסף של תיאוריה שמאתגרת

אשמח לעזור לך להבין את החומר או אספקטים מסוימים בצורה טובה יותר.