סיכום ארוך מבוא PDF

‫מבוא לייעוץ‬ ‫ייעוץ‪ -‬הקדמה‬ ‫אנשים משתמשים ביעוץ בכל מיני צמתים בחיים‪ ,‬או מצוקות משפחתיות‪ ,‬או מצוקות במסגרת בה הם‬ ‫נמצאים ואז נפנה לגורמים הרלוונטיים...

‫מבוא לייעוץ‬ ‫ייעוץ‪ -‬הקדמה‬ ‫אנשים משתמשים ביעוץ בכל מיני צמתים בחיים‪ ,‬או מצוקות משפחתיות‪ ,‬או מצוקות במסגרת בה הם‬ ‫נמצאים ואז נפנה לגורמים הרלוונטיים ונבקש עזרה‪.‬‬ ‫ייעוץ הוא קשר מקצועי שמעצים פרטים‪ ,‬משפחות וקבוצות מגוונים על מנת להשיג בריאות נפשית‪ ,‬בריאות‬ ‫פיזית‪ ,‬חינוך ומטרות בקריירה‪.‬הוא קשר מקצועי בין יועץ בעל הכשרה בתחום לבין קליינט שמטרתו לעזור‬ ‫לקליינט להבין ולהבהיר לעצמם את תפיסותיהם את מרחב החיים שלהם וללמוד איך להגיע למטרות‬ ‫שמציבים לעצמם דרך בחירות משמעותיות ומיודעות היטב‪ ,‬ודרך פתרון בעיות בעלות אופי רגשי או בין אישי‪.‬‬ ‫ייעוץ הוא שיחה פרטית ממוקדת מטרה שעולה מצורך של אדם‪ ,‬זוג או משפחה להתבונן בבעיה הקיימת‬ ‫בחיים שלהם וממוכנותו של אדם אחר לעזור במשימה זו‪.‬‬ ‫הנחות יסוד של מקצוע הייעוץ‪:‬‬ ‫אדם נכנס לתהליך ייעוץ מרצון‪ -‬אם הוא לא נכנס מרצון זה לא טוב‪.‬אם הנועץ מתנגד לטיפול לא‬ ‫‪o‬‬ ‫נוכל להתקדם עם הטיפול‪.‬‬ ‫ייעוץ מבוסס שיחות בין אישיות‪ -‬השיחות הן הדבר המרכזי שקורה בטיפול‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ייעוץ מבוסס על קשר בטוח בין נותן הייעוץ למקבלו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לאדם הפונה לייעוץ יש כוחות ויכולות להתמודד עם הסוגייה שבעניינה הוא פונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פניית האדם לקבלת ייעוץ נתפסת כהתנהלות נורמטיבית ולא כחסרון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ייעוץ נעשה בקונטקסט חברתי תרבותי שגם היועץ וגם הנועץ מצופים לכבד ואף להתחשב בו‪ -‬אם‬ ‫‪o‬‬ ‫גדלנו על זה שאת הסודות שלנו לא מספרים לאדם זה אז יהיה לנו קשה לבוא ולספר לפסיכולוג מה‬ ‫עובר עלינו‪ ,‬היועץ צריך להבין שיש לאדם תרבות ממנה הוא מגיע ולטפל בו לפי זה ולא להוביל את‬ ‫האדם לצאת מתרבותו‪.‬‬ ‫היועץ מחויב לשמירה על סודיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫איך יעוץ עוזר לנועץ (המטופל)?‬ ‫מה יכול לקרות בתוך התהליך שיעזור לאדם שבא לקבל את ייעוץ?‬ ‫תובנה‪ -‬בעקבות השיח יכולה להיות רכישה והבנה של מקורות ואופן התפתחות קשיים רגשיים‪ ,‬מה‬ ‫‪.1‬‬ ‫שיובל להרחבת היכולת לשלוט רציונלית ברגשות ובהתנהגויות‪.‬‬ ‫שיפור היכולת לבנות ולהחזיק קשרים משמעותיים ומספקים עם אחרים‪ -‬אם אנחנו נמצאים בתוך‬ ‫‪.2‬‬ ‫תהליך ייעוצי אנחנו מבינים יותר על עצמנו ואיך אותם רגשות יכולים לחבל או לקדם את היחסים‬ ‫שלנו עם אחרים‪.‬‬ ‫מודעות עצמית‪ -‬להיות מודע למחשבות או לרגשות שנחסמו ולפתח תפיסה מדויקת יותר לאופן‬ ‫‪.3‬‬ ‫שבו העצמי נתפס ע"י אחרים‪.‬‬ ‫הגשמה עצמית או אינדיבידואציה‪ -‬תנועה בכיוון מיצוי הפוטנציאל או השגת השלמה בין חלקים‬ ‫‪.4‬‬ ‫שהיו בעבר בסתירה אחד עם השני‪.‬‬ ‫פתרון בעיות‪ -‬מציאת פתרון לבעיה ספציפית שהמטופל לא הצליח לפתור ולרכוש מסוגלות כללית‬ ‫‪.5‬‬ ‫בפתרון בעיות‪.‬‬ ‫חינוך פסיכולוגי‪ -‬רכישה והבנה טכניקות שיעזרו לנו להבין ולשלוט בהתנהגויות שלנו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫רכישת מיומנויות חברתיות‪ -‬למידה ושליטה במיומנויות חברתיות ובין אישיות כמו שמירה על קשר‬ ‫‪.7‬‬ ‫עין‪ ,‬אסרטיביות וכו‪.‬‬ ‫שינוי קוגניטיבי‪ -‬שינוי או החלפת תפיסות לא רציונליות ודפוסי חשיבה בלתי מסתכלים הקשורים‬ ‫‪.8‬‬ ‫להתנהגויות הגורמות לנזק עצמי‪.‬‬ ‫שינוי בהתנהגות‪ -‬ברגע שיש שינוי בהתנהגות זה אומר שקרה משהו בתהליך לטובה‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫העצמה‪ -‬עבודה על מיומנויות‪ ,‬מודעות וידע המאפשרים לקליינט לשלוט בחיים שלו‪.‬‬ ‫‪.10‬‬  ‫מהו יעוץ חינוכי?‬ ‫"מגמת הייעוץ החינוכי לסייע לתלמיד כפרט ולבית‪-‬הספר כמערכת חברתית ארגונית‪ ,‬במטרה להביא לתפקוד‬ ‫מיטבי ולמיצוי מירבי של הכוחות הטמונים בהם‪ ,‬באווירה תומכת ומקבלת‪ ,‬בהסתמך על זכויות הילד‪".‬‬ ‫התפקיד של היעוץ החינוכי הוא לאפשר לכל ילד למצות את הפוטנציאל שלו בין אם זה בליווי אישי‪ ,‬דרך זה‬ ‫שמאפשרים לבית הספר להבין את הצרכים של התלמידים‪ ,‬הוא מכשיר את המורים להבין את התלמידים‪.‬‬ ‫מטרות עבודת היעוץ החינוכי בבית הספר בישראל‬ ‫לסייע לצוות החינוכי בבית הספר לקדם סביב חברתית לימודית מיטבית‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לפתח תהליך ייעוץ שבו יגיע הפרט להכרת עצמו הכרת יכולותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט‬ ‫‪.3‬‬ ‫עצמי‪.‬‬ ‫לפתח ולטפח כישורים חיוניים אשר יעניקו כלים ויכולת התמודדות פעילה עם מצבי החיים‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫לפתח כישורי חוסן של הפרט‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫לסייע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו תוך הגברת מודעות בצוות‬ ‫‪.6‬‬ ‫ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו‪.‬‬ ‫לפתח מודעות‪ ,‬רגישות‪ ,‬אמפתיה ואחריות לזולת‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫תחומים בהם עוסק היועץ החינוכי‪ :‬צרכים התפתחותיים (שינויים בגיל ההתבגרות‪ ,‬בינו לבינה‪ ,‬מיומנויות‬ ‫חברתיות)‪ ,‬מעברים (מעבר לכיתה א וכו)‪ ,‬משברים (גירושי הורים‪ ,‬מחלות)‪ ,‬התמודדות עם למידה‪ ,‬מניעת‬ ‫אלימות‪ ,‬התנהלות מיטבית ברשת והתנהגויות סיכון והפרעות‪.‬‬ ‫אוכלוסיות היעד של עבודה ייעוצית בבית הספר הם‪ :‬מורים‪ ,‬הורים‪ ,‬תלמידים וקהילה‪.‬‬ ‫התפתחות היעוץ בעולם‬ ‫כל הרעיון של יעוץ התחיל בתקופת הנאורות‪ ,‬כי אנשים הפסיקו לתת לדת את המקום המרכזי ונתנו במקום‬ ‫זה את המקום המרכזי לאדם עצמו ובעקבות כך התעוררו הרבה שאלות על מי אני‪ ,‬מה אני אמור לעשות‬ ‫בעולם הזה וככה כל הדברים שאנו חווים כבני אדם החלו להעסיק אותנו‪.‬‬ ‫יש מקצועות אשר קדמו ליעוץ והם עבודה סוציאלית (זה דומה לייעוץ אבל הם מתייחסים רבות לסביבת‬ ‫הפרט כתומכת או מעקבת) ופסיכיאטריה (פיליפ פינל הביא לשינוי בעולם ביחס למחלות הנפש‪ ,‬הגדיר‬ ‫מחלות נפש כדבר שאפשר לרפא ולא כדיבוק הנמצא באדם)‪.‬דבר נוסף שקדם לייעוץ הינו הפסיכולוגיה‬ ‫כמדע‪ ,‬אחד הדברים שסימן את התחלת הפסיכולוגיה כמקצוע טיפולי הוא שהתחילו לעסוק בו בתוך‬ ‫מעבדות‪ ,‬הבינו שיש חלקים בתוך הפסיכולוגיה שצריכים מדידה מדויקת‪ ,‬ואז נוצרה הבנה שיש פה מדע‬ ‫שיכול להיות מדע מדויק ואפשר לבנות על תוצאות המעבדות כידע להמשך‪.‬התפתחות נוספת שהביאה את‬ ‫מקצוע הפסיכולוגיה מדעי ולתיאוריות נוספות היא התיאוריה של פרויד‪.‬‬ ‫הראשון שעסק בייעוץ היה מהנדס בשם פרנק פרסונס‪.‬הוא היה הראשון שהקים את "המשרד להדרכה‬ ‫בבחירת מקצוע" מקום אשר עזר לצעירים למצוא את העבודה המתאימה (בשנים האלו היו שינויים רבים‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬המהפכה התעשייתית)‪.‬הוא בנה לעצמו מודל‪ ,‬ובו דיבר על כך שהאדם צריך להכיר את‬ ‫עצמו (את הכישורים‪ ,‬מיומנויות ומגבלות שלו) להכיר את עולם העבודה (מה מאפיין את העבודה הזאת‪ ,‬מה‬ ‫צריך בה) וניתוח הקשר בינהם (להתאים עבודה לאדם לפי הדרישות של העבודה)‪.‬זה בעצם הרעיון הבסיסי‬ ‫בתחום הייעוץ‪ :‬מישהו שמסייע לעזור לאדם להגיע להחלטה וייעוץ מקצועי‪.‬‬ ‫לאחר פרסונס הייתה פריחה של ההכוונה התעסוקתית וזה קרה במסגרת הצבא‪ ,‬הצבא השתמש בגישה‬ ‫שהוא פיתח ובשאלונים פסיכולוגים כדי למיין את האנשים לתפקידים שונים בצבא‪.‬ואז החל גם פיתוח מדדי‬ ‫יכולת קוגניטיבית ותכונות אחרות כחלק מתהליך ההכוון המקצועי‪ ,‬החלו לנסות לאבחן את האנשים והיכולות‬ ‫שלהם ועל סמך זה למיין אותם‪.‬לאחר מלחמת העולם הראשונה מערכת החינוך הצטרפה לשימוש במבחני‬ ‫הערכה ומיון‪.‬‬  ‫זה התחיל מהצורך בחברה בעקבות המהפכה התעשייתית לאחר מכן לצבא ואז למערכת החינוך‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1910‬היו ‪ 900‬ביה"ס בארה"ב ב‪ 35‬ערים אשר שילבו תכנית כלשהי לבחירת מקצוע ומורים קיבלו‬ ‫הדרכה לתפקיד זה‪.‬‬ ‫התפתחות הייעוץ בקהילה הרחבה‬ ‫קליפורד בירס סבל ממחלת נפש קשה ובמשך ‪ 3‬שנים אושפז בבתי חולים פסיכיאטרים וחווה את היחס הלא‬ ‫תקין ולא אנושי כלפי חולי הנפש‪ ,‬לאחר שהחלים הוא הקדיש את חייו בשביל לעשות שינוי סביב עולם זה‪,‬‬ ‫הוא כתב על כל מה שחווה בבית חולים האלו ספר (אשר התפרסם וחשף מה קורה בכל העולם הזה)‬ ‫ובעקבות כך הוא הפך לכוח דוחה לשינוי חברתי‪.‬בין התרומות העיקריות שלו הוא הקמת ועדה לאומית‬ ‫להגינייה נפשית‪ ,‬הוא קידם רפורמות לטיפול ומניעה‪.‬כתוצאה מהשיח הציבורי היו שינויים משמעותיים‪,‬‬ ‫תחילה נעשה שינוי בתפיסה של מחלות הנפש וקידום מטופלים והציג את חשיבות הטיפול המוקדם‪.‬לדברים‬ ‫שהוא עשה יש השפעה עד היום‪ ,‬הוא עזר להוריד את הנושא של הסטיגמה סביב חולים בהפרעות נפש‪ ,‬גרם‬ ‫לשיפור משמעותי סביב הנושא הזה‪.‬‬ ‫שינוי משמעותי שחל בשנות ה‪ 30‬הוא שבמרחב של פסיכולוגיה‪ ,‬בריאות נפש ותיאורית טיפוליות הופיע גם‬ ‫קרל רוג'רס אשר פיתח את הגישה ההומניסטית (ייעוץ ממוקד בנועץ) והאמירה המרכזית שלה הוא שמי‬ ‫שנמצא במרכז תהליך טיפול פסיכולוגי הוא המטופל ולא המטפל‪ ,‬בגישה הפסיכודינמית של פרויד יש‬ ‫תחושה כי המטפל הוא מרכז העניין‪ ,‬כי הוא איש הידע ומוביל לשינוי‪ ,‬רוגרס אומר כי האדם הוא אדון לעצמו‬ ‫וכי יש לו זכות ויכולת להחליט מה נכון לא ומה לא ולכן הנועץ הוא זה שנמצא במרכז הטיפול הפסיכולוגי‪.‬דבר‬ ‫נוסף שמאפיין את התיאוריה של רוגרס היא שהיא לקחה את הטיפול ממה שמתאים רק למי שיש מחלות‬ ‫נפש אלה גם למרחב שמתאימים לאנשים נורמטיביים הזקוקים לייעוץ והכוונה וכך הוא שם את נושא הטיפול‬ ‫במקום הרבה יותר נורמלי ונורמטיבי‪.‬הגישה של רוגרס היא קצרת מועד וזמינה למגוון של אוכלוסיות וצרכים‪.‬‬ ‫רוגרס הביא את הייעוץ ממקום פתולוגי להנחה שבכל אדם יש תהליכים התפתחותיים טבעיים עם שלבים‬ ‫של צמתים והתלבטויות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 50‬ובהמשך לתפיסה הזאת כי טיפול ופסיכולוגיה הם לא רק עם פתולוגיה התפתחו תיאוריות‬ ‫נוספות אשר דיברו על ההתפתחות התקינה‪.‬באמצע שנות ה‪ 50‬הוקמו גופים מקצועיים ואגודות למיניהם‬ ‫אשר תרמו לפיתוח הזהות המקצועית של הייעוץ בכלל ולתהליכי בידול בין ההתמחויות השונות‪.‬זה חשוב כי‬ ‫הם דאגו להגדרה ולמעמד החוקי והמשפטי של אותו מקצוע‪ ,‬פיתוח תכנים מקצועיים‪ ,‬החברה רואה אותה‬ ‫יותר ולכן השלב הזה בשנות ה‪ 50‬רק חידד את המקום של תהליכי טיפול תמיכה וייעוץ גם באוכלוסיות‬ ‫הנרחבות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 60‬החברה האמריקאית עברה טלטלה בעקבות שיגור הספוטניק‪ ,‬זה גרם לחברה האמריקאית‬ ‫לחשוב איפה הם טעו ולמה התלמידים‪ ,‬מדענים וכו לא מגיעים להישגים כאלו‪ ,‬המקום הראשון שאליו‬ ‫הופנתה האצבע המאשימה היא מערכת החינוך האמריקאית ובעקבות זה הוחלט על הקצאת משאבים‬ ‫במטרה לתגבר את ההישגים הלימודים בתוך בית הספר ולהכשרה וקליטה של יועצים חינוכיים בתוך בית‬ ‫הספר (הם עזרו לתלמידים‪ ,‬תמכו בהם ועזרו להם להחליט מה לעשות בעתיד) במקביל לזה התפתחות‬ ‫תיאוריות חדשות‪.‬‬ ‫בהמשך אנשי היעוץ הבינו כי מה שיכול לקדם ולחזק את המקצוע זה יקום המודעות לאחריותיות וזה תמיכה‬ ‫בתהליכי יעוץ מבוססי נתונים (אם יועצת עושה תהליך התערבותי בבית ספר היא תבדוק את המצב לפני‬ ‫ואחרי ותביא תיעוד סטטיסטי על יעילות או חוסר יעילות של התהליך שהיא עשתה) בשלב זה עלה הצורך‬ ‫לתת לתהליכים האלו תוקף‪.‬בנוסף החלו בארה"ב לחשוב איך לפתח תפיסת חינוך מקיפה אשר נכנסות‬ ‫לבית הספר ומופעלות באופן בו יתנו מענה להרבה צרכים במקביל‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 70‬הייתה התפתחות של חוקים אשר האיצו את התפתחות המקצוע‪ ,‬החלו להעביר חוקים שהביאו‬ ‫לכך שאנשים עם מחלות נפש קיבלו תמיכה בתוך מרכזים קהילתיים בחברה הרגילה ובנוסף לחוקים האלו‬ ‫חוקקו חוקים המתייחסים לזכותם של אנשים בעלי מוגבלויות וילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב‪ ,‬ברגע‬ ‫שהמדינה מחליטה שיש חוק שתומך בילד עם צרכים מיוחדים להיות משולב בקהילה הרגילה זה אומר שיש‬  ‫צוות שתומך בו בנוכחות שלו בקהילה (צריך לספק לו את מערך התמיכה הרלוונטיים)‪.‬לאחר החוקים האלו‬ ‫נוצר עוד צורך ביועצים חינוכיים בבית הספר וזה הפך את הדמויות האלו למרכזיות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80‬עד שנות ה‪ 2000‬מקצוע הייעוץ נכנס למרחבים נוספים כמו חברות‪ ,‬מרכזי שיקום וכו'‪.‬וזה גרם‬ ‫להתרחבות התחום‪.‬העובדה שיועצים השתלבו במסדרות עבודה שונות גרמה לתהליכי התמקצעות‬ ‫בתחומים שונים וגם עלו סוגיות אתיות לתנאי סף בתהליכי ההכשרה (מה יועץ אמור לעבור בהכשרה שלו)‬ ‫סוגיות אתיות נוספות עסוקה במידת התאמת הטיפול לאנשים מתרבויות שונות ובעקבות כך התפתח טיפול‬ ‫רגיש תרבות‪.‬בתחילת שנות ה‪ 2000‬מתפרסם מודל הייעוץ הלאומי בארה"ב (תהליך חשוב ומשמעותי‬ ‫בהתפתחות המקצוע) יש שם הנחיות ליועצים החינוכיים באופן בו המקצוע הזה צריך להיות מנוהל בתוך‬ ‫בית הספר‪.‬בשנות ה‪ 2000‬התעסקו בהתאמת המקצוע לסוגיות של צדק חברתי‪ ,‬גישור פערים ומתן‬ ‫הזדמנויות שוות‪.‬‬ ‫התפתחות הייעוץ בישראל‬ ‫ב‪ 1937‬נפתחה התחנה הראשונה לאבחון ילדים עם פיגור או הפרעות נפשיות (ד"ר יהושע שניאורסון)‪,‬‬ ‫בתחילת שנות ה‪ 40‬אותה תחנה שהוא פתח התרחבה והפכה למכון הפסיכו היגייני שעסק בהכוונת‬ ‫תלמידים אחרי כיתה ח בבחירת מקצוע להמשך הלימודים‪ ,‬באותה תקופה בתי הספר היו בשתי חטיבות‬ ‫(יסודי עד ח ותיכון עד יב והיום יש חלוקה אחרת ל‪ )3‬וכך נוצר צורך לגייס מורים עם הכשרה מינימלית לעשות‬ ‫את הבדיקות והאבחונים הרלוונטיים לאותם תלמידים‪.‬בהמשך במענה לצורך באבחון תלמידים חריגים‪,‬‬ ‫נבנתה תשתית לפיתוח כלי אבחון לילדים חריגים במחלקה לחינוך מיוחד במשרד החינוך (ד"ר גינה אורתר)‪.‬‬ ‫בחברה הישראלית היו כל מיני גורמים שתרמו לעלייתו של תפקיד המורה‪ -‬יועץ‪:‬‬ ‫פער בהישגים בין תלמידים ממוצא מזרחי לתלמידים ממוצא אשכנזי‪ ,‬שלא יצטמצם ללא התערבות‬ ‫‪o‬‬ ‫מכוונת‪ -‬בשנות ה‪ 60‬מערכת החינוך בישראל התחילה להיות מודעת לפער בין העדות‪ ,‬התובנה‬ ‫המרכזית הייתה כי הפער לא יצטמצם בלי התמקדות ממוקדת‬ ‫הצהרת מדיניות של העדפה מתקנת ורפורמה במערכת החינוך ב‪ 1968‬הרפורמה דגלה בעקרון‬ ‫‪o‬‬ ‫האינטגרציה ושוויון ההזדמנויות‪ ,‬כבר לא הפרידו בין אוכלוסיות חלשות לחזקות וכל הילדים היו‬ ‫צריכים ללמוד ביחד (מה שלא היה קודם)‬ ‫ביטול מבחני הסקר החד פעמיים ששימשו את מערכת החינוך למיון תלמידים לקראת מעבר‬ ‫‪o‬‬ ‫לתיכון‪ -‬בעקבות ביטול המבחנים במערכת החינוך בנו תהליך מתמשך של ליווי ועידוד של‬ ‫התלמידים (סוג של תהליך התפתחותי) במיוחד לאלו שבאו מאוכלוסיות מוחלשות‪.‬‬ ‫בניית תהליך הכוון מקצועי מתמשך‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גיוס מורים‪-‬יועצים שקיבלו הכשרה מצומצמת בנושא‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫זוהו פערים בין האוכלוסיות ‪ >--‬הוחלט על רפורמת אינטגרציה ‪ >--‬בוטלו מבחנים אשר קבעו מה כל תלמיד‬ ‫יקבל בתיכון (המבחנים הללו הטמיעו את הפערים) ‪ >--‬ובחרו ללכת על תהליך ארוך תווך בו ליוו את‬ ‫התלמידים החלשים עד שהם התגברו על הקשיים שלהם‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 60‬היו בסימן פיתוח תהליכי ההכשרה‪ ,‬ב‪ 1962‬הוקם המכון הארצי לייעוץ והכוון ומטרתו הייתה‬ ‫יישום הרפורמה החדשה באותה שנה פתחו את קורסי ההכשרה למורים יועצים‪.‬הקמת חטיבות הביניים עם‬ ‫תקנים ליועצים נתנה דחיפה להתפתחות המקצוע‪.‬בשנת ‪ 1967‬עבר המכון הארצי לייעוץ והכוונה לרשות‬ ‫משרד החינוך והקומה יחידה עצמאית לייעוץ והכוונה שבהמשך נקראה שפ"י‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 70‬עלתה המודעות לחשיבות ההיבטים הפסיכו חברתיים בחייו של התלמיד התחילו להבין כי לא‬ ‫מספיק שהתלמיד ילמד את הלימודים ויצליח בהם אלא שיש גם חלקים פסיכו חברתיים חשובים בהתפתחות‬ ‫שלו וזה גרם לכך שהתעצם מעמדו של הייעוץ החינוך‪ ,‬בעלי התפקידים הבכירים הגיעו מארה"ב‪.‬הייעוץ‬ ‫התרחב לכל חטיבות הגיל וגם לחינוך המיוחד עד אז הוא היה רק בחטיבות הביניים‪.‬לעיתים היעוץ נתקל גם‬ ‫בקשיים מצד המורים‪.‬בעקבות פיגוע שאירע בקיבוץ אביבים בשנות ה‪ 70‬התעורר הצורך במערכי טיפול‬ ‫בשעת חירום ונכתבה תורת ההתערבות בעת חירום ומצבי לחץ‪ ,‬יש צורך בשטח להתמודד עם תלמידים אשר‬ ‫חוו אובדן או התקפי חרדה וחוסר ביטחון‪.‬בעקבות מלחמת ‪ 1973‬ובמקביל הייעוץ התחיל לאמץ את הגישה‬ ‫המניעתית‪ ,‬מנסה לשכלל את היכולת של התלמידים לדברים שיש מצב שיפגשו איתם בהמשך‪ ,‬ככה הם גם‬ ‫יוכלו להגיב לזה בצורה יותר בריאה‪ ,‬עבודת היועצים בהיבט המניעתי הינה בשני רבדים גם ישיר מול‬ ‫התלמידים וגם ע"י הכשרת המחנכים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80‬החלו סמני ההתבגרות המקצועית של היעוץ בישראל‪ ,‬הקימו את אגודת היועצים החינוכיים‬ ‫שעוסקת בהיבטים שלהמעמד של המקצוע בארץ וגם בקידום‪.‬בשנה זו הגיע אמירה מרכזית על הייעוץ בכך‬ ‫שהתפקיד של היועץ הוא לא רק לשבת בחדר ולעסוק בפיתוח היכולות והמודעות של התלמידים אלה יש לו‬ ‫גם תפקיד של חיזוק הצוותים החינוכיים ולפתח את הידע שלהם בתחום הפסיכולוגיה והתמודדות של‬ ‫התלמידים מעבר לצרכים הלימודים‪.‬‬ ‫בנוסף לכך בשנות ה‪" 80‬יצאו היועצים מהחדר" הם לא הפסיקו לטפל באופן פרטני בתלמידים אבל הם גם‬ ‫יצאו למרחב של הבית ספר‪ ,‬נכנסו לכיתות והעשירו את הידע של המורים‪.‬וכך נוצר הרעיון של תוכניות‬ ‫מעגליות מקיפות וארוכות טווח כמו כישורי חיים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 90‬הן בסימן קידום מיטביות‪.‬התחילה להתקדם שיטה של קידום מיטביות‪ ,‬היא מבקשת לחנך את‬ ‫הילדים לדרך חיים המכוונת לבריאות אופטימלית ורווחה‪.‬מיטביות דוגלת במיצוי הפוטנציאל האישי של כל‬ ‫פרט בכל שלב משלביו חייו‪.‬תפקיד היועץ הוא לאפשר סביבה מקדמת ברמות האקדמיה והאישית‪.‬התפיסה‬ ‫של קידום מיטביות מבוססת על השיטה ההומניסטית‪ ,‬שהיא יצא נגד יצירת תובנות על נפש האדם מתוך‬ ‫פרדיגמות של חולי וביקשה להתמקד בשאלה של מימוש‪ ,‬אנחנו לא עסוקים בחולי אלה חיזוק המיטביות‬ ‫(הפיזיולוגי והנפשי‪ ,‬לעסוק בדברים שאנחנו אוהבים ולמצות את הפוטנציאל שלנו)‪.‬מהרגע שהייעוץ "יצא‬ ‫מהחדר" והתעסק גם בפרטני וגם במערכתי ככה נוצר מצב שהייעוץ הבין כי יש לו בעיה של זהות‪.‬‬ ‫אחד מסימני הדרך החשובים של התפתחות מקצוע הייעוץ בישראל היה בשנות ה‪ 2000‬כאשר הוא התחיל‬ ‫להיות חלק מהחינוך בקרב אוכלוסיות נוספות כמו האוכלוסייה הערבית והחרדית‪.‬בנוסף ב שנות ה‪2000‬‬ ‫נכנס היעוץ למסגרות הגיל הרך ואחד הדברים שמבדילים בין היעוץ בבית הספר לגיל הרך הוא שבגיל הרך‬ ‫היועצת עובדת רק מול הגננות‪/‬הורים ולא מול הילדים ולכן המטרות שלה בעבודה בגיל הרך הם‪ :‬העצמת‬ ‫הגננת (ללמד אותה איך להתמודד עם בעיות שעולים בגנים)‪ ,‬מיצוי אופטימלי של המסגרת (אקלים חינוכי‬ ‫מיטבי) וקידום תוכניות מניעה בהתאם לגיל‪.‬‬ ‫בנוסף בשנות האלפיים הוקם גף ליקויי למידה ובית הספר נדרשו לדעת את אפיוני התופעה‪ ,‬להכיר דרכים‬ ‫לאיתור תלמידים עם ליקויי למידה‪ ,‬לספק להם תנאים מותאמים לרכישת הידע ולזהות את אופי ההיבחנות‬ ‫המתאימים להם‪.‬‬ ‫מקצוע הייעוץ בארץ נע על שני צירים‪:‬‬ ‫‪.1‬בצד אחד קידום מיטביות ורווחה נפשית משמע לא לחכות עד שיש בעיה ויכול לגרום לבעיה אלא‬ ‫מלכתחילה לבנות מערכי שיעור בבית הספר ותוכנית ייעוצית שתומכת בהתפתחות ובמימוש‬ ‫הפוטנציאל שלו‪.‬על אותו ציר מהצד השני היועצות עוסקות בהתערבות בזמן משבר ומצוקה‪.‬‬ ‫‪.2‬בצד אחד הפרדיגמה המערכתית מתאימה למורכבות של החיים שלנו בעידן הזה‪ ,‬הפרדיגמה‬ ‫המערכתית מאפשרת לה להגיע להרבה תלמידים ע"י המורים ולכן המערכתיות נכנסה חזק לתוך‬ ‫בית הספר ואותו ציר מהצד השני יש התערבויות פרטניות לפי הקושי של התלמיד והבעיות שהוא‬ ‫עובר‬ ‫תיאוריות בייעוץ‬ ‫מהי תיאוריה בייעוץ? סוג של תבנית דרכה המטפל מסתכל על העולם ומפרש אותו‪ ,‬דרך התיאוריה המטפל‪/‬‬ ‫היועץ עונה על שאלות כמו מה מפעיל אותו‪ ,‬כמה מההתנהלות שלו היא עצמאית וכמה זה תגובה לסביבה‬ ‫שלו וכו'‪.‬התיאוריות נותנות למשתמש בה כלים ושיטות המתאימים לגרימת השינוי הרצוי‪.‬לדוג' ככל‬ ‫שהתיאוריה מאמינה ביכולתו של המטפל וכי יש ביכולתו להגיע לתוצאות ולתובנות ולעשות את זה כמה‬ ‫שיותר עצמאי ככה היועץ יתפוס את התפקיד שלו כיוצר של סביבה תומכת‪.‬‬ ‫מרכיבים של גישה ייעוצית‪:‬‬  ‫אוסף של מושגים המאורגנים בתיאוריה‪ -‬לכל תפיסה יש מושגים משלה ומהמושגים אנחנו נזהה‬ ‫‪.1‬‬ ‫באיזה תפיסה מדובר‪.‬בתוך כל תפיסה יש ‪ 3‬רמות של מושגים‪:‬‬ ‫א‪.‬הרמה המופשטת ביותר‪ :‬הנחות פילוסופיות או מטפיזיות‪ ,‬מה התיאוריה הזו אומרת על קיום‬ ‫האדם ולמה אנחנו פה ומה מרכיב אותנו כבני אדם‪.‬לדוג' בתיאוריה הפסיכואנליטית מדברים‬ ‫התת מודע‪.‬‬ ‫ב‪.‬הרמה האמצעית‪ :‬הנחות תיאורטיות שמנבאות קשרים בין אירועים ניתנים לתצפית‪ ,‬האופן בו‬ ‫התיאוריה מחברת בין דבר אחד לשני בחיים שלנו‪.‬לדוג' ההנחת של הגישה הפסיכואנליטית‬ ‫אומרת כי יש קשר סיבתי בין מה שאנחנו חווים בחיים לבין הפסיכופתולוגיה בבגרות‪.‬‬ ‫ג‪.‬הרמה המוחשית‪ :‬כוללת מושגים שמשמשים כתווית לאירועים נבדלים‪.‬לדוג' העברה והכחשה‬ ‫בייעוץ פסיכודינמי‬ ‫שפה או סגנון דיבור‪ -‬לכל גישה יש שפה וסגנון דיבור משלה‪ ,‬זה בא לידי ביטוי כאשר היועץ מתייחס‬ ‫‪.2‬‬ ‫להוכחות התומכות פרשנות שהוא נותן לתהליך טיפולי כלשהו‪.‬לדוג' מטפל בגישה של רוגרס‬ ‫(המטופל במרכז) יסתמך רבות על רגשות ועל חוויות אישיות של הנועץ‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬יועץ בגישה‬ ‫הקוגניטיבית‪-‬התנהגותית יתייחס לממצאים מחקריים ולתצפיות התנהגותיות‪.‬‬ ‫אוסף ייחודי של פרוצדורות והתערבויות טיפוליות‪ -‬כל גישה היא אחרת‪.‬לדוג' פרשנות של תהליך‬ ‫‪.3‬‬ ‫העברה בגישה הפסיכו אנליטית או הכחדה סיסטמתית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי‪.‬‬ ‫קהילת ידע‪ -‬לכל גישה טיפולית מסוימת יש קהילה משלה‪ ,‬כל מאגרי הידע האלו הם סוג של קהילה‬ ‫‪.4‬‬ ‫תומכת לאותה תיאוריה‪ ,‬הם לא בהכרח בהסכמה על הכל ולהפך חילוקי הדעות מביאים לפיתוח‬ ‫היצירתיות של חברי הקהילה ופיתוח הגישה‪ ,‬אם גישה לא מתפתחת עם השנים היא מאבדת‬ ‫מהרלוונטיות שלה‪.‬‬ ‫אוסף של ערכים‪ -‬בכל גישה טיפולית יש הנחות ייסוד בנוגע למה שמאפיין את החיים הטובים‪.‬יש‬ ‫‪.5‬‬ ‫ערכים שמשותפים לכל הגישות ועדיין כל גישה מדגישה ערכים מסויימים‪.‬לדגו' גישת המטופל‬ ‫במרכז (רוגרס) מדגישה את ההגשמה העצמית והגישה הקוגניטיבית התנהגותית מדגישה פעולות‬ ‫רציונליות‪.‬‬ ‫למה אנחנו צריכים תיאורית טיפולית?‬ ‫לעשות סדר בבלגן‪ -‬עצם זה שיש לנו תיאוריה שדרכה אנחנו מסתכלים על הדברים ובמינים אותם‬ ‫‪o‬‬ ‫ולתת פרשנויות על מה שהאדם אמר לנו זה מאפשר לנו לעשות סדר במה שהוא אמר ולהבין טוב‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫לאפשר למטופל דרך לתת משמעות לדברים שקורים בחייו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בניית משוואה‪/‬מפה למקרה הספציפי של המטופל‪ -‬יחס עם המטפל אפשר לחשוב מה לעשות עם‬ ‫‪o‬‬ ‫המשוואה הזאת‪.‬‬ ‫ייסוד מעמד מקצועי‪ -‬התיאוריה הטיפולית נותנת מעמד מקצועי למקצוע‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫סיפוק מסגרת למחקרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ 3‬הנחות היסוד של תיאוריות בייעוץ‬ ‫‪.1‬אפשר לשנות את טבע האדם במידה זו או אחרת‪ -‬אם מישהו מחזיק במחשבות לא נכונות לגביו‬ ‫אפשר לעזור לו להתגבר עליהם‪.‬‬ ‫‪.2‬השינוי יכול להיעזר בגורם חינוכי (יועץ‪ ,‬מורה‪ ,‬הורה)‪ -‬האנדים האלה יכולים לשמש כעוגן למי‬ ‫שרוצה לעבור תהליך ולא מצליח לעשות את זה לבד‪.‬‬ ‫‪.3‬יש לנו הזכות להפעיל שינוי על האדם‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את התיאוריות סביב ‪ 3‬צירים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.1‬מיקום האדם על רצף הטוב והרע‪ -‬תיאוריות טיפוליות בימנו נוטות לראות את הטוב שאדם‪.‬‬ ‫באסכולה בקרב אנתרופולוגים ופסיכולוגים יש נטייה לראות את האדם כבעל פוטנציאל למידתי‪.‬‬ ‫‪.2‬מיקומו של האדם על הרצף הרציונלי והלא רציונלי (האם התגובות של האדם מחושבות או האם יש‬ ‫כוחות פנימיים כמו חוויות ילדות אשר משפיעות על האופן בו אנחנו מגיבים)‪ -‬מצד אחד אדם הוא‬  ‫רציונלי וההוכחה לכך היא התפתחות המדעים והיכולת שלו להמציא פתרונות לבעיות שונות ומצד‬ ‫שני מחקרים בפסיכולוגיה המודרנית מראים שתגובות האדם ובחירותיו לא תמיד מגיעים ממקום‬ ‫רציונלי‪.‬‬ ‫‪.3‬מיקומו של האדם על רצף האקטיבי והריאקטיבי (עד כמה אני באמת שולט בחיים שלי)‪ -‬האם‬ ‫האדם הוא זה שמחליט מה קורה לו בתוך החיים‪.‬האקזיסטנציאליזם אומרים כי האדם הוא יצור‬ ‫חופשי והוא בוחר איך להגיב‪.‬הגישה פנומנולוגית אומרת כי תפיסת המציאות מאוד סובייקטיבית‪,‬‬ ‫מה שהאדם מרגיש וחושב על המציאות זה לא בהכרח המציאות‪.‬בנוסף דטרמינזם חברתי אומר כי‬ ‫האדם והתנהלותו הם השתקפות לתרבות שממנה הוא בא‪.‬‬ ‫שיטות הייעוץ יכולות לתפוס את האדם בצורה קצת אחרת‪ ,‬או שהגישה חיובית ואופטימית ומאמינה שהאדם‬ ‫טוב רציונלי ואקטיבי או שהגישה שלילית‪ ,‬פסימית ומאמינה כי האדם לא רציונלי וריאקטיבי‪.‬בגישה חיובית‬ ‫ההחנה היא כי האדם יכול להחליט על גורלו ובגישה השלילית הוא לא מסוגל וכי יש לכוון אותו‪.‬השיטה‬ ‫ייעוצית בגישות החיוביות הן מבינות‪ ,‬תומכות ומסייעות ובגישות השליליות הן יותר הפעלתיות ומניפולטיביות‬ ‫(היא נותנת הרבה מקום למה שמהטפל עושה בתוך התהליך הטיפולי)‬ ‫ישנם ‪ 3‬זרמים תיאורטיים מרכזים‪:‬‬ ‫‪.1‬דינמי (פרויד)‬ ‫‪.2‬הנועץ במרכז‪ ,‬ההומניסטי‬ ‫‪.3‬קוגניטיבי התנהגותי‬ ‫אקטיביות‬ ‫רציונליות‬ ‫טוב ורע‬ ‫האדם מונע ע"י כוחות לא‬ ‫אדם נולד עם פוטנציאל‬ ‫הגישה‬ ‫התיאוריה מדגישה את‬ ‫מודעים שלא נגישים לחשיבה‬ ‫להרס ואהבה‪ ,‬הוא מונע‬ ‫הפסיכודינמית‬ ‫הדטרמיניזם הנפשי כעיקרון‬ ‫הרציונלית‪.‬פרויד טען‬ ‫מדחפים אגוצנטריים אך‬ ‫(פרויד)‬ ‫מרכזי בהבנת ההתנהגות‬ ‫שהתודעה והרציונליות הם‬ ‫תהליכי החברות והתפתחות‬ ‫האנושית‪.‬כל התנהגות‬ ‫חלק קטן מהנפש והרוב מונע‬ ‫האגו והסופר אגו עוזרים לו‬ ‫מונעת מהלא מודע‪ ,‬חוויות‬ ‫מהלא מודע (מנגנוני הגנה‪,‬‬ ‫לווסת את דחפיו ולהתאים‬ ‫ילדות קובעות במידה רבה את‬ ‫קונפליקטים מהילדות‬ ‫לדרישות החברה‬ ‫אישיות האדם ומבנה‬ ‫שמשפיעים על ההווה ודחפים‬ ‫התנהגותו‪ ,‬פליטות פה‬ ‫מהאיד) *היכולת לחשיבה‬ ‫וחלומות הן ביטוי לתכנים‬ ‫רציונלית היא הישג‬ ‫נפשיים מודחקים ומשקפות‬ ‫התפתחותי אבל תמיד פגיע‬ ‫סיבתיות פסיכולוגית מורכבת‪.‬‬ ‫לכוחות הלא מודעים‬ ‫האדם הוא יצור אקטיבי‬ ‫האדם מסוגל להבין את עצמו‬ ‫לאדם יש נטייה טבעית‬ ‫האדם במרכז‬ ‫במהותו הוא מעבד ומפרש‬ ‫ואת מצבו ויש לו יכולת לקבל‬ ‫לצמיחה חיובית ויש בו נטייה‬ ‫חוויות באופן ייחודי ויוצר‬ ‫החלטות מושכלות לגבי חייו‬ ‫מולדת להגשמה עצמית‪,‬‬ ‫משמעות אישית מתוך‬ ‫ולפתח מודעות עצמית גבוהה‪.‬‬ ‫מקור הרוע הוא פער בין‬ ‫ההתנסות‪ ,‬הוא מסוגל לקחת‬ ‫התנהגות לא רציונלית מגיעה‬ ‫הפוטנציאל‪ ,‬הנטיות והרצון‬ ‫אחריות על חייו והוא בעל‬ ‫מחוסר הלימה בין העצמי‬ ‫של האדם לבין מה‬ ‫חופש בחירה‪.‬הסביבה יכולה‬ ‫לחוויה‪ ,‬היא תוצאה של תנאי‬ ‫שהסביבה מאפשרת לו‪(.‬אם‬ ‫לתמוך או לעכב את הנטייה‬ ‫ערך שהופנמו מהסביבה וזוהי‬ ‫הסביבה לא מאפשרת זה‬ ‫להגשמה עצמית‪ ,‬האדם מגיב‬ ‫תגובה הגנתית לאיום על‬ ‫יכול לבוא לידי ביטוי‬ ‫לסביבה וגם מעצב אותה‬ ‫תפיסת העצמי‪.‬בגישה זו‬ ‫בהתנהגות בעייתית)‬ ‫ומושפע ממנה‪ ,‬אם יהיו‬ ‫האדם רציונלי והוא יכול להבין‬ ‫ההתנהגות השלילית נובעת‬ ‫תנאים מאפשרים בסביבה זה‬ ‫את הסביבה‪.‬הפגישה‬ ‫בעצם מעיוות של הנטייה‬ ‫יעודד את האקטיביות‬ ‫הטיפולית תהיה שוויונית‬ ‫הטבעית וההתנהגות‬ ‫הטבעית‪.‬‬ ‫והמטפל צריך ליצור מרחב‬ ‫ההרסנית נובעת מחוסר‬ ‫מכיל שיגרום לאדם להביא את‬ ‫קבלה וניכור עצמי‪ ,‬לעומת‬ ‫עצמו לטיפול‪.‬‬ ‫זאת סביבה מקבלת ותומכת‬ ‫תקדם התפתחות חיובית של‬ ‫האדם‪.‬‬  ‫האדם הוא אקטיבי אך גם‬ ‫מתמקדת בהתנהגות הנצפית‬ ‫אין התעסקות במהות של‬ ‫ייעוץ‬ ‫ראקטיבי‪ ,‬הדגש הוא על‬ ‫ובהקשרים של גירוי לתגובה‬ ‫טוב ורע מולד אלא‬ ‫קוגניטיבי‬ ‫האקטיביות (הוא סוכן פעיל‬ ‫(אין צורך להניח את קיומם של‬ ‫התמקדות במידה בה דפוסי‬ ‫התנהגותי‬ ‫של שינוי בחייו‪ ,‬הוא מזהה‬ ‫התהליכים הלא מודעים כדי‬ ‫החשיבה וההתנהגות‬ ‫מאבחן ומשנה את דפוסי‬ ‫להסביר התנהגות)‪ ,‬התנהגות‬ ‫משרתים את הפרט‬ ‫החשיבה שלו‪ ,‬משתתף‬ ‫האדם היא תוצר של חיזוקים‬ ‫ומאפשרים לו תפקוד מיטבי‬ ‫אקטיבי בטיפול‪ ,‬יוזם שינויים‬ ‫ועונשים ולכן היא רציונלית‬ ‫בסביבתו‪ ,‬חשיבה והתנהגות‬ ‫בהתנהגות ובסביבה‪ ,‬בוחר‬ ‫והגיונית כי כל התנהגות‬ ‫טובה מקדמת הסתגלות‬ ‫איך לפרש ולהגיב למצבים)‬ ‫משרתת פונקציה ומתקיימת‬ ‫הראקטיביות באה לידי ביטוי‬ ‫כי היא עבדה בעבר עבור‬ ‫ותפקוד ורעה מפריעות‬ ‫בכך שהוא מושפע מאירועים‬ ‫האורגניזם‪.‬גם מה שנראה לא‬ ‫להסתגלות ולתפקוד‪.‬‬ ‫בסביבה‪ ,‬מגיב לגירויים‬ ‫רציונלי הוא תוצר של‬ ‫האמונות נבחנות ע"פ מידת‬ ‫חיצונים‪ ,‬מושפע מניסיון‬ ‫היסטורית למידה וניתנות‬ ‫הנזק או התועלת שהן‬ ‫העבר ובעל דפוסי חשיבה‬ ‫להסבר רציונלי‪.‬שינוי‬ ‫מביאות לאדם ויש להתאים‬ ‫אוטומטיים‪.‬‬ ‫ההתנהגות באופן שיטתי‬ ‫את ההתנהגות להקשר‬ ‫האינטראקציה בינהם היא כי‬ ‫ורציונלי מתאפשר ע"י שינוי‬ ‫ולסיטואציה‪.‬האדם יכול‬ ‫האדם מגיב למצבים אבל גם‬ ‫התנאים הסביבתיים‬ ‫לשנות את דפוסי החשיבה‬ ‫בוחר איך להגיב‪ ,‬הוא יכול‬ ‫והחיזוקים‪.‬‬ ‫וההתנהגות המזיקים‬ ‫ללמוד תגובות אוטומטיות‬ ‫גישה זו רואה את האדם כבעל‬ ‫והמטרה היא לפתח דפוסי‬ ‫ולשנות אותם והוא מסוגל‬ ‫פוטנציאל לחשיבה רציונלית‬ ‫בריאים ומסתגלים יותר‪.‬‬ ‫לפתח מודעים לדפוסים‬ ‫ומכירה כי הדברים הלא‬ ‫ולשנות אותם‪.‬‬ ‫רציונליים מתפתחים באופן‬ ‫]‪ CBT‬האדם בעל יכולת‬ ‫טבעי‪.‬החוסר רציונליות נובע‬ ‫לאקטיביות ובחירה תוך הכרה‬ ‫מסכמות חשיבה שגויות‬ ‫שהוא מושפע ומגיב מסביבתו‬ ‫שהתפתחו עם השנים‪,‬‬ ‫אבל הוא יכול לזהות דפוסים‬ ‫אמונות יסוד לא רציונלית‬ ‫ולשנות אותם]‬ ‫ועיוות חשיבה (כמו הכללת‬ ‫יתר או חשיבה דיכוטומית)‪.‬‬ ‫אך האדם מסוגל ללמוד לזהות‬ ‫דפוסי חשיבה לא רציונליים‪,‬‬ ‫הוא יכול לפתח חשיבה‬ ‫רציונלית דרך תרגול ומודעות‬ ‫והשינוי יוביל לשינוי ברגשות‬ ‫ובהתנהגות‪.‬‬ ‫פרויד (הגישה הפסיכודינמית)‬ ‫הוא היה הראשון שפיתח שיטה של פסיכותרפיה מקיפה ושיטתית‪ ,‬הביא את הקשר בין גוף לנפש וכי‬ ‫ההתנהגות נובעת מזיכרונות מהינקות אשר הודחקו‪.‬במודל הדינמי שלו הוא הגדיר את האיד (החלק‬ ‫הפרימיטיבי והלא מודע‪ ,‬עקרון העונג‪ ,‬והוא מכיל את הדחפים) הסופר אגו (החלק המוסרי‪ ,‬מכיל את הערכים‬ ‫ושופט את המעשים שלנו) והאגו (המתווך בינהם)‬ ‫שלושה מאפיינים עיקריים של הגישה הפסיכודינמיות בטיפול‬ ‫‪.1‬מקור הקשים בהווה הם מהעבר‪ ,‬התגובה לדחפים של הילד היא באחריות ההורים והאופן בו הם‬ ‫מגיבים לאותם דחפים משליח על האישיות של הילד בעתיד‪.‬‬ ‫‪.2‬ההנחה כי האדם לא באמת מודע למניעים ולדחפים האמיתיים שעומדים מאחורי ההתנהגות שלו‪.‬‬ ‫‪.3‬השימוש בטיפול בפרשנות ליחסי ההעברה אם בילדות אמרו להם שאין להם זמן אליה אז היא‬ ‫תשליך את זה על מטפלת‪.‬‬  ‫קרל מרקס (האדם במרכז)‬ ‫בתיאוריה הזו הוא שם את המטופל במרכז והסתכל עליו כשלם‪.‬האמין כי האדם יכול לשלוט על מה שקורה‬ ‫לו בחיים וכי בנפש האדם יש כוחות חיוביים והאישיות שלו מונעת ע"י הרצון לממש את הפוטנציאל האנושי‬ ‫שיש בכל אדם‪.‬‬ ‫ייעוץ בלתי מונחה‪ -‬המטופל במרכז‬ ‫ע"פ רוגרס בתוך הטיפול צריכים להתקיים ‪ 3‬דברים מרכזיים‪,‬‬ ‫‪.1‬אמפתיה‪ -‬היכולת שלי להבין את השקפת העולם של אותו מטופל‪.‬‬ ‫‪.2‬התאמה‪ -‬המטפל הוא כנה פתוח ואמיתי‪.‬‬ ‫‪.3‬יחס חיובי בלתי מותנה‪ -‬ללא שיפוט‪ ,‬לקבל את המטופל כפי שהוא‪.‬‬ ‫תיאורית העצמי מבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה הפנומנולוגית‪.‬האדם הוא טוב‪ ,‬רציונלי ומכוון לקראת‬ ‫העתיד שלו‪.‬אם יהיו תנאים אופטימליים זה יאפשר לאדם להגיע למיצוי הפוטנציאל שלו ולהרגיש מסוגלות‪.‬‬ ‫הייעוץ בגישה זו מיועד גם לאנשים נורמטיביים והאדם הוא המומחה של חייו‪.‬‬ ‫יעוץ על פי הגישה הבלתי מונחה‪ :‬הבנה אמפתית‪ ,‬חמימות‪ ,‬כנות‪ ,‬קונקרטיות ושוויוניות‪.‬‬ ‫ייעוץ קוגניטיבי‪ -‬התנהגותי‬ ‫תהליכים קוגניטיביים מתווכים בין גירוי לתגובה‪.‬‬ ‫לתהליכים קוגניטיביים יש השפעה על הרגשות של האדם וכתוצאה גם על ההתנהגות‪ /‬הסתגלות שלו‪.‬‬ ‫לפעמים אנחנו מפתחים התנהגויות שהם טובות (כמו למידה כי אנו רואים שיש תוצאות טובות) ולפעמים זה‬ ‫למידה של התנהגויות בעיתיות‪ ,‬אם אותו ילד למד שצריך ללמוד כדי לקבל הישגים טובים וחייב לקבל ציון‬ ‫‪ 100‬בכל מבחן זה כבר מסתגל זוהי התנהגות בעייתית כי זה יכול להוביל ללחץ‪/‬חרדה כי הוא הפנים את‬ ‫הפרפקציוניזם הזה וזה בעייתי זוהי אינה התנהגות מסתגלת‪.‬‬ ‫תפקידו של היועץ הוא לעזור לנועץ לזהות תהליכים קוגניטיביים לא יעילים ולהחליף אותם בתהליכים יעילים‪,‬‬ ‫לדוגמה מחשבות לא רציונליות‪.‬‬ ‫לעומת זאת אם המחשבות של האדם הם רציונליות אז הוא יחשוב מחשבות כמו אוקי החומר קשה אך אני‬ ‫אעשה כל מה שאני יכול‪ /‬אם אני אכשל יש מועד ב' אלו מחשבות שמקדמות התנהגות אדפטיבית וחיובית‬ ‫מול הסביבה‪.‬‬ ‫מאפיינים של תהליך טיפולי לפי המודל הקוגניטיבי התנהגותי‪:‬‬ ‫פתרון בעיה‬ ‫‪.1‬‬ ‫ממוקד שינוי‬ ‫‪.2‬‬ ‫מוגבל בזמן‬ ‫‪.3‬‬ ‫כבד לערכים מדעיים‬ ‫‪.4‬‬ ‫תשומת לב לתהליכים קוגניטיביים העומדים מאוחרי שליטת הפרט בהתנהגויות שלו‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫סיכום‪ -‬תהליכי הייעוץ וטיפול (וגם הכלים) משתנים מיועץ ומגישה לגישה‪.‬היועץ לא חייב להיצמד לגישה‬ ‫אחת ואף להפך‪ ,‬הוא אמור לפתח את הסגנון שלו בהתאם לניסיון חיים‪ ,‬תרבות ומסגרת העבודה‪.‬‬ ‫הראיון המסייע ואתיקה של המקצוע‬ ‫משמעות הקשר הייעוצי הינו מרחב בטוח בו המטופל פוגש "מראה" ונפגש עם החלקים הפחות טובים שלו‬ ‫ולומד איך לעבוד עליהם‪.‬‬ ‫ליעוץ יש כוח של קבלה בלתי מותנת‪ ,‬חוסר שיפוטיות ואמון אשר מחזקים את העצמי של האדם ומאפשרים‬  ‫לו אמונה עצמית ועבודה עצמית‪.‬‬ ‫בכל התיאוריות הנועץ (מטופל) מצפה לכבוד‪ ,‬הכלה‪ ,‬קבלה בלתי מותנית‪ ,‬הפגת מצוקה ותשובות לשאלות‬ ‫והתלבטויות‪.‬‬ ‫היעוץ בטיפול מביא איתו נוכחות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬קבלה בלתי מותנית‪ ,‬שאלות‪ ,‬כליים ייחודיים לגישת‬ ‫הייעוץ ותהליכים תוך אישיים אשר מחייבים מודעות אישית גבוהה מאוד (כמו העברה נגדית)‪.‬בנוסף ליועץ‬ ‫יש מספר מיומנויות כמו שתיקה (מסר של הקשבה והכלה)‪ ,‬שיקוף (להציג לאדם מה אנו מבינים מדבריו או‬ ‫קולטים מרגשות שלו)‪ ,‬הבהרה (למה בדיוק התכוונת שאמרת ‪ ,)...‬עימות (מישהו מגיע לטיפול עם שני‬ ‫קונפליקטים או קונפליקטים מנוגדים‪ ,‬יש חוסר הלימה בין הרגשות שיש לו על המקרה)‪ ,‬חזרה על הנאמר‬ ‫(בכדי להראות למטופל שמקשיבים לו)‪ ,‬עידוד (לעודד את המטופל לנסות דברים שהוא נמנע מהם)‪ ,‬תמיכה‬ ‫מילולית ועוד‪.‬‬ ‫שאלת שאלות במהלך הטיפול היא חלק בלתי נמנע וחשוב‪ ,‬זה גורם למטופל לשתף יותר ומראה לו כי אנחנו‬ ‫סקרנים לגביו‪ ,‬יש שאלות סגורות אשר מתמקדות ומנתבות מידע מסוים ולעיתים מניחות הנחות שלו דווקא‬ ‫נכונות (תשובות של כן ולא) ולכן מומלץ ועדיף בטיפול לשאול שאלות פתוחות אשר מאפשרות למטפל‬ ‫להתבונן בדעות ובמחשבות של המטופל ומעמיקה את הקשר כי היא משדרת התעניינות‪.‬‬ ‫בטיפול יש תנאים חיצוניים כמו החדר‪ ,‬מיקום החדר (בביה"ס הוא צריך להיות רחוק מהמנהלת כדי שהתלמיד‬ ‫לא יחשוש לגשת ליועצת) והאווירה מסביב (צריכה להיות רגועה)‬ ‫וגם תנאים פנימיים התומכים בטיפול כמו מסגרת (יום קבוע ותדירות קבועה) וחוזה טיפולי (נקבע לפי גישת‬ ‫המטפל‪ ,‬החוזה מבדיל בין יחסי היועץ נועץ ליחס חברי)‪.‬‬ ‫פרידה וסיום‪ -‬הטיפול מסתיים כאשר היועץ והנועץ פותרים את הבעיה‪.‬הפרידה היא דבר טעון ולפעמים‬ ‫משאירות אצל הנועץ בלבולים‪.‬‬ ‫משמעות הפרידה‪ -‬הפרידה יכולה להיות מורכבת‪ ,‬שניהם יודעים שהיא תגיע אך בזמן האמת היא מעלה‬ ‫רגשות ולכן יש צורך בהכנה‪.‬‬ ‫משמעות הפרידה בתהליך ייעוץ בבית הספר‪ -‬חשוב לוודא כי לא נוצרת תלות מכיוון שהתלמיד ממשיך לראות‬ ‫את היועצת גם לאחר הטיפול ולכן חשוב להסכים על תהליך הפרידה ואיך מתמודדים בהמשך‪ ,‬כמובן‬ ‫שהיועצת צריכה לתת לתלמיד תחושה שהוא תמיד מוזמן אליה שוב‪.‬‬ ‫עולמו הפנימי של היועץ‬ ‫היועץ ככלי‪ :‬היועץ הוא הכלי של עצמו ולכן הוא חייב להיות במודעות עצמית גבוהה כי אם הוא יהיה‬ ‫‪-‬‬ ‫מוצף יהיה לו קשה לעזור לאחרים‪.‬‬ ‫מודעות עצמית‪ :‬הוא צריך להיות מודע לעצמו כדי לזהות את הנקודות החלשות‬ ‫‪-‬‬ ‫רווחה נפשית‪ :‬הדברים שעולים בטיפולים יכולים לפגוע ברווחה הנפשית של המטפל לכן חשוב‬ ‫‪-‬‬ ‫שהוא ילך לכל מיני סדנאות והדרכות בכדי שימנע את ההצפה‪.‬‬ ‫אתיקה של מקצוע היועץ החינוכי‬ ‫מטרות קוד האתיקה במקצוע היעוץ החינוכי‪:‬‬ ‫לשמש בסיס להפנמת ערכי המקצוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫לאפשר ליועצים החינוכיים לשקול את החלטותיהם המקצועיות בהתאם לערכי המקצוע‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫להוות אמת מידה לשיפוט התנהגות היועצים לפי אותם ערכים‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫עקרונותיו הכללים של קוד האתיקה‪:‬‬ ‫האחריות הראשונית של היועץ היא למטופל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫במקרה של קטין היועץ יכבד את זכויות ההורים (אם ההורים הם הבעיה אז הוא יערב את הרווחה)‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היועץ יפעל לממש את זכותו של כל מטופל לקבל יעוץ בלי כל אפליה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היועץ יכבד את הפרטיות של המטופל וישמור על סודיות‪.‬‬ ‫‪-‬‬  ‫יחסי יועץ נועץ‪:‬‬ ‫היועץ מודע למעמד הרב השפעה שלו ולא ינצל את המטופל‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫היועץ יכבד את זכות הנועץ לקבל החלטות ויעזור לו להבין את ההשלכות של זה‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אם היועץ לא מסוגל לעזור למטופל אז הוא לא יתחיל איתו את הטיפול או יעצור וידאג למישהו חלופי‬ ‫‪-‬‬ ‫(פסיכולוג וכו)‬ ‫אם היועץ ירצה להקליט ולצלם הוא יעדכן את המטופל לפני‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫שמירת סודיות‪ -‬היועץ לא יפר סודיות אלא אם כן הוא נדרש מהחוק (צו בית משפט)‪ /‬למנוע סכנה מידית‪/‬‬ ‫בצבים שקושרים לחינוך והתייעצות היועץ יגלה לעמיתיו למסגרת החינוכית רק מה שנחוץ והכרחי‪.‬‬ ‫ייעוץ רגיש תרבות‬ ‫בעבר הייתה הנחה כי העצמי הוא מבנה פסיכולוגי אוניברסלי וככה גם ההגדרה של נורמלי או נכון בהקשר‬ ‫של תהליכי ייעוץ אבל גילויים בין תרבותיים הבאים לידי ביטוי בקרב נועצים ומטופלים הרחיבו את ההגדלה‬ ‫של נורמלי‪ ,‬נכון ותקין‪.‬בעקבות הבדלים תרבותיים נוצרה הפסיכולוגיה התרבותית והיא עוסקת בקוו המחבר‬ ‫בין התרבות לעצמי ובתשובות תלויות תרבות לשאלות קיומיות‪.‬‬ ‫שוידר דיבר על ‪ 3‬עקרונות בהקשר של פסיכולוגיה תרבותית‪:‬‬ ‫העולם לא מושלם אם מסתכלים עליו מנקודת מבט אחרת‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫אין אפשרות לאדם להחליט לגבי האמת האולטימטיבית‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יש לראות באחרים מומחים לתחומים מסוימים של ניסיון אנושי‪.‬‬ ‫‪-‬‬ ‫ריצרד שוידר הוא אנתרופולוג שהיה בין הראשונים שעסקו בפסיכולוגיה תרבותית והוא פיתח את תיאוריית‬ ‫שלושת האתיקות המסבירה איך תרבויות שונות מארגנות את עולמן המוסרי‪:‬‬ ‫‪.1‬אתיקת האוטונומיה‪ -‬מדגישה את זכויות הפרט‪ ,‬חופש הבחירה‪ ,‬הגשמה עצמית ואופיינית לחברות‬ ‫מערביות‪.‬‬ ‫‪.2‬אתיקת הקהילתיות‪ -‬מדגישה מחויבויות חברתיות‪ ,‬תפקידים וחובות‪ ,‬כבוד להיררכיה ונאמנות‬ ‫לקבוצה‪.‬‬ ‫‪.3‬אתיקת הקדושה‪ -‬טוהר וטומאה‪ ,‬קדושת החיים‪ ,‬שמירה על הסדר הטבעי וערכים דתיים רוחניים‪.‬‬ ‫חדשות המחקר של שוידר היא כי הוא הראה שתפיסות מוסריות תלויות תרבות‪ ,‬ערער על האוניברסליות של‬ ‫ערכים מערביים‪ ,‬פיתח מתודולוגיות למחקר השוואתי בין תרבויות‪ ,‬השפיע על התפתחו הפסיכולוגיה‬ ‫התרבותית‪ ,‬הרחיב את ההבנה של מערכות ערכים שונות וסייע בפיתוח גישה רב תרבותית פסיכולוגית‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה תרבותית מסגרות תיאורטיות ופרדיגמות‪-‬‬ ‫אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם‪ ,‬מרקוס וקיימה‪ :‬בתרבות הקולקטיביסטית האדם ירגיש מחויב‬ ‫‪o‬‬ ‫לחברה ויפתח איתה תלות‪ ,‬הערכים של התרבות הופכים להיות חלק בלתי נפרד ממנו והוא יאמץ‬ ‫את מה שהחברה מציעה לעומת זאת מי שגדל בחברה אינדיבידואליסטית לא יאמץ את כל מה‬ ‫שהחברה מספקת לו בלי לחשוב על זה והוא יבחר מה מתאים לו ומה לא ויבחר למי הוא רוצה‬ ‫להשתייך‪.‬קולקטיביזם ואינדיבידואליזם הם משתנים מתווכים המסבירים את הקשר בין תרבות‬ ‫למשתנים פסיכולוגים והתנהגותיים‪.‬מודל זה מסביר הרבה מההבדלים הבין תרבותיים באשר‬ ‫למניעים ולתהליכים בין אישיים‪.‬‬ ‫מעגל הערכים של שורץ‪( :‬להשלים ממישהו)‬ ‫‪o‬‬ ‫ייעוץ בין מאפיינים גנריים למאפיינים תלויי תרבות‪-‬‬ ‫בתוך התהליך הייעוצי אנחנו נמצאים על רצף של מאפיינים גנריים (כללים) לבין מאפיינים תלויי תרבות‪,‬‬ ‫הכוונה היא כי אם אדם נכנס לטיפול אז לא משנה מאיזה תרבות הוא בא הוא רוצה שהמטפל שלו יקשיב לו‪,‬‬ ‫יכיל את המצוקה שלו‪ ,‬ירגיע אותו ויאפשר לו להתבונן פנימה בכדי שהוא יבין מי הוא ומה הוא צריך‪.‬‬  ‫מאפיינים עיקריים של תהליך ייעוץ‪-‬‬ ‫ייעוץ מקל על מועקה אישית‪ ,‬מקדם התמודדות מסתגל ומעודד פתרון בעיות יעיל וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מפגש ודיאלוג הם מרכיבים בסייסים בייעוץ‪ -‬לא משנה מאיזה תרבות אתה מגיע את נכנס לדיאדה‬ ‫‪o‬‬ ‫שמתבססת על מפגש אנושי ודיאלוג‪.‬‬ ‫התרחשות אינטראקציה בין שני אנשים או יותר‪ ,‬בה מעוברים סמלים והנחות סמויות בתיווך ע"י‬ ‫‪o‬‬ ‫התרבות‪ -‬יש אינטראקציה אבל זה בלתי נמנע שכל אחד יביא דברים מהתרבות שלו כי ככה הוא‬ ‫מפרש את העולם‪.‬‬ ‫ייעוץ במערב ומרכיביו‪-‬‬ ‫עולם הטיפול מושפע רבות מהערכים של המערב‪.‬המטרה של ייעוץ במערב היא להעצים את הפרט לאפשר‬ ‫לו להיות עצמאי בתפיסות העולם שלו‪.‬המרכיב העיקרי בתהליך הייעוץ הוא כבוד לנחישות האישית של‬ ‫הפרט‪.‬יעוץ במערב מושפע מהתפיסה האינדיבידואליסטית של המערב‪.‬‬ ‫על סמך התפיסות הללו בתוך התהליכי הייעוץ במערב יש את המאפיינים הבאים‪:‬‬ ‫הפרט הוא המטרה העיקרית של הטיפול והוא האחראי לנסיבות חייו‪ -‬אנו רוצים שמי שיבוא אלינו לייעוץ‬ ‫‪.1‬‬ ‫יהיה המוקד של השיחות‪.‬‬ ‫בתהליך הטיפול האדם אמור להיות מתורגל לשליטה בסביבה שלו‪ -‬היועץ אמור בהתאם לתהליכים הללו‬ ‫‪.2‬‬ ‫לנסות לבדוק איך האדם שולט בחיים שלו‪ ,‬לדוג' בעזרה בבחירת עבודה נסרוק עם המטופל את‬ ‫האופציות וננסה לראות איך האישיות שלו מותאמת למקצוע כלשהו והאדם הוא זה שמקבל את‬ ‫ההחלטה‪.‬תהליך היעוץ אמור לקחת בחשבון את נסיבות החיים‪.‬‬ ‫עצמאות ואוטונומיה מוערכים‪ -‬זהו דבר שהוא פחות רלוונטי לחברות מסורתיות קולקטיביסטיות כי הן לא‬ ‫‪.3‬‬ ‫מעודדות את האדם להיות במקום עצמאי‪.‬בחברה קולקטיביסטיות המשפחה היא חלק מאיתנו ואם‬ ‫נכנסים לתהליכי טיפול המעודדים את העצמאות זה דבר שלא מתאים לאותה חברה‪.‬‬ ‫בעיות אישיות מפורשים כאינטראפסיכיות וברוב המקרים מקורם מתגלה בחוויות המעצבות של הילדות‬ ‫‪.4‬‬ ‫וההתבגרות‪ -‬לפי תפיסות מערביות רוב מה שקורה לנו בשלב הזה בחיים הוא פונקציה של מה שעברנו‬ ‫בילדות שלנו דרך מנגנונים שונים שעברנו בילדות שלנו‪.‬‬ ‫ייעוץ נתפס כעבודה שמחייבת השקעת אנרגיה ומאמץ‪ -‬הרבה מתהליכים טיפוליים דורשים מאמץ‬ ‫‪.5‬‬ ‫והשקעת אנרגיה‪.‬אנחנו באים לטיפול כי יש קושי ובעיה ולעיתים תהליכי הטיפול כוללים בכי‪ ,‬עצבות‪,‬‬ ‫מוציאים כעסים ותסכולים‪ ,‬בתוך תהליך טיפולי אנחנו צריכים להוציא את כל מה שנמצא בתוכנו וברגע‬ ‫שזה צף על פני השטח אנחנו מתחילים יחד עם המטפלים לגעת ולטפל בזה‪.‬‬ ‫פסיביות ותלות באחר אינם מוערכים ואפילו מגונים‪ -‬מרכיב זה יכול להיות בעייתי בחברה‬ ‫‪.6‬‬ ‫קולקטיביסטיות או פטריארכלית‪ ,‬לכן אם יש מטפל בשיטה המערבית והוא מקבל מישהו מהתרבות‬ ‫הזאת הוא צריך למצוא פתרונות כי זה בעייתי‪ ,‬מאוד חשוב שהאדם יבין את התפיסה שממנה המטופל‬ ‫מגיע‪.‬‬ ‫[מערכי המערב‪ -‬אינדיבידואליזם‪ ,‬רצון לראות את מה שחשוב לך בחיים‪ ,‬לבנות חיים סביב האופי והאישיות‬ ‫שלי‪ ,‬להיות משוחרר מכל מחויבות שמגבילה את מימוש הפוטנציאל ולכן בתהליכי יעוץ במערב יש ציפייה‬ ‫להעצים את הפרט שיהיה חזק יותר ומחובר לעצמו כדי שיוכל לקבל את ההחלטות המתאימות לו]‬ ‫האם זה מתאים לאנשים מתרבויות שונות?‬ ‫ערכיו הייעוץ המערבי יכולים לתרום להפחתת המצוקה האישית של הפרט גם בחברה מתרבות אחרת אבל‬ ‫זה יכול להגביר את הקונפליקט בינו לבין התרבות בה גדל (אדם מחברה קולקטיבית יכול להיות עצמאי אבל‬ ‫זה יכול לבוא על חשבון אישי שהוא ישלם בתרבות שלו) דוג' נוספת היא כי יש תרבויות מעודדות חשיפה‬ ‫עצמית נמוכה וזה גורם חשוב בהליך הטיפולי‪ ,‬לכן יועצים מקצועיים חייבים לקחת בחשבון את ההבדלים בין‬ ‫האישיים בתחומים שונים‪ ,‬גורמים אשר יכולים להוות מכשול להתערבות אפקטיבית‪ ,‬ככל שהמטפל יכיר את‬ ‫המטופל ואת הרקע שלו ככה הוא יוכל לדייק את התהליכים מולו‪ ,‬ובעקבות כך נוצר זרם חדש הנקרא הזרם‬  ‫הרב תרבותי (ההנחה הבסיסית של מודל זה היא כי היועץ והמטופל מביאים לטיפול מבחר של משתנים‬ ‫תרבותיים)‬ ‫הגישה הרב תרבותית אומרת כי‪:‬‬ ‫‪.1‬האדם נבחן כאינדיבידואל על רקע ההקשר התרבותי שממנו בא‪.‬‬ ‫‪.2‬יועץ בגישה זו מחויב גם לגורמים התרבותיים וגם לגורמים האישיים שמקשים על הנועץ‪ -‬היועץ צריך‬ ‫לדעת איזה מרכיבים מתוך האישיות שלו תורמים לבעייתיות אבל גם להבין כי יכול להיות שההקשר‬ ‫התרבותי חלק מהמורכבות‪.‬‬ ‫‪.3‬היועץ חייב להיות מצויד לא רק בכלים מקצועיים אלא גם בידע‪ ,‬הבנה ורגישות ביחס לתרבות האחר‪ -‬על‬ ‫היועץ להכיר את התרבויות של המטופלים (את הגורמים שמשפיעים עליו בתרבות‪ ,‬את התפקיד של‬ ‫האנשים בתרבות זו מה הערכים בתרבות וכו)‬ ‫הרחבה על הטבלה (לפי מספרים)‬ ‫מודעות היועץ לערכיו‪ ,‬להנחותיו ולהטיותיו‪:‬‬ ‫‪(.1‬אמונות ועמדות) היועץ רוכש מודעות למורשת התרבותית שלו ולמתן כבוד להבדלים‪ -‬חלק‬ ‫מהמיומנויות והידע הרב תרבותי הוא שהיועץ ידע מה מאפיין את החברה שלו‪ ,‬מאיפה הוא בא‪ ,‬אך‬ ‫יחד עם זאת הוא צריך לכבד את ההבדלים‪ ,‬לדוג' אם יש יועץ שהגיע מחברה מסורתית הוא צריך‬ ‫להפנים ולדעת כי מסורת היא הפריזמה שדרכה הוא מסתכל על העולם אך לא בהכרח כולם ככה‪,‬‬ ‫אם יש אדם דתי העוסק בתהליכי יעוץ הוא יכול להשחיל לשיח הטיפול "בעזרת השם"‪ ,‬שזה בסדר‬ ‫אך בתור מטפל את צריך לדעת כי זה חלק מהאופן בו אתה מפרש את העולם‪.‬‬ ‫‪(.2‬ידע) היועץ בעל ידע ממוקד על המורשת התרבותית ואיך היא משפיעה ברמת האישית והמקצועית‬ ‫על הנטיות שלו בהגדרת הנורמלי והאב נורמלי‪ -‬זה לא רק שאני יודע שאני אדם מסורתי אלא אני מבין‬ ‫שהמסורתיות שלי משפיעה על האופן שבו אני מגדיר מה נורמלי ומה לא נורמלי לדוג' אם אני אדם‬ ‫מסורתי ודתי ואני אפגוש משפחה עם שתי אימהות‪ /‬אבות לא בטוח שאני אגדיר את זה כנורמלי‪,‬‬ ‫אנחנו צריכים להיות מודעים לאופן בו תרבות עליה גדלנו משפיעה על האופן בו אנו מפרשים‬ ‫ומגדירים דברים‪.‬‬ ‫‪(.3‬מיומנות) המטפל דואג לקבל הדרכה‪ ,‬המשך הכשרה בכדי שיאפשר את מלוא המקום להבדלים בין‬ ‫תרבותיים‪ -‬המטפל עובר דרך והוא רואה מה מקשה עליו ומנסה לפרק את התפיסות שיש לו ולבדוק‬ ‫אם הוא יכול לטפל באנשים השונים ממנו תרבותית‪.‬המטרה של המטפל פה היא לנסות למנוע ממנו‬ ‫הטעיות‪.‬‬ ‫הבנת השקפת עולמו של הנועץ שבא מתרבות אחרת‪:‬‬ ‫‪(.4‬אמונות ועמדות) המטפל מודע לרגשות שיש לו‪ /‬אין לו כלפי תרבויות אחרות ולכן הוא מוכן‪ /‬יכול‬ ‫להסתכל על ערכים של קבוצות אחרות בצורה לא שיפוטית‪.‬לדוג' מטפלת לבנה מטפלת במישהו‬ ‫שחור ויש לה סטראוטיפ ששחורים הם אלימים‪ ,‬זה לא תקין כי המטפלת לא נותנת צ'אנס לגיטימי‬ ‫למטופל שלה‬ ‫‪(.5‬ידע) המטפל לומד על אותה קבוצה איתה הוא עובד‪ ,‬על המורשת שלה‪ ,‬מה מפעיל אותה‪ ,‬מה‬ ‫הקבוצה הזאת עברה‪.‬זה חשוב כי זה יכול לבוא לידי ביטוי בכל מיני רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬ערכים ואיך‬ ‫הם תופסים את החיים‪.‬‬ ‫‪(.6‬מיומנות) המטפל צריך לקרוא מידי פעם מחקרים עדכניים על טיפול באוכלוסיות איתם הוא עובד‪.‬‬ ‫פיתוח אסטרטגיות וטכניקות מותאמות‬ ‫‪(.7‬אמונות ועמדות) מכבד אמונות דתיות ורוחניות וערכים של אחרים אודות בריאות פיזית ומנטלית‪-‬‬ ‫המטפל מפתח אסטרטגיות המתאימות לקליינטים שלו‪ ,‬זה אומר שברמה של אמונות ועמדות הוא‬ ‫צריך לכבד את התפיסות הדתיות והערכים של אחרים‪ ,‬אם המטפל מטפל בזוג ותוך כדי הטיפול‬ ‫המטפל מזהה שבגלל הרקע התרבותי שהם מגיעים ממנו יש מעמד מיוחד לאבא שלו או אבא שלה‬ ‫אז המטפל צריך לכבד את זה‪.‬‬ ‫‪(.8‬ידע) המטפל מכבד מנהגי עזרה שיש בתרבות של המטופל‪ -‬אם המטפל יודע כי המטופלים שלו‬ ‫נמצאים בקהילה בהם מקובל לפנות לעזרה בקרב מישהו אחר בקהילה על המטפל לא לבטל את זה‬ ‫אלא לקבל את זה (אומנם בהנחת יסוד זה מתנגד כי ע"פ טיפול מערבי האדם צריך להיות עצמאי זה‬ ‫רלוונטי מאוד בחברות מסוימות)‪.‬‬ ‫‪(.9‬מיומנויות) יש לו ידע טוב אודות מאפיינים כלליים של ייעוץ ותרפיה והדרכים שבהן אותם מאפיינים‬ ‫עלולים להתנגש עם הערכים של קבוצות של מיעוטים‪.‬‬ ‫ייעוץ חינוכי והורים‬ ‫גננת או מורה מקבלת עם הילדים גם את ההורים‪.‬‬ ‫בעידן הפוסט מודרני יש מודלים שונים של משפחות‪.‬ההורים קיום קרייריסטים ולפעמים גם הסבים‬ ‫והסבתות‪.‬ההורות מושפעת מאמצעי התקשורת ההמונים והיא מושפעת (לפעמים עד לבלבול) ממספר רב‬ ‫של גישות פסיכולוגיות וחינוכיות‪.‬גם הילדים מושפעים מאמצי התקשורת ההמונים‪ ,‬האינטרנט והרשתות‬ ‫החברתיות‪.‬‬ ‫היועץ הינו חלק בלתי נפרד מהמערכת הבית ספרית ובמפגש עם ההורים הוא נציג פורמלי של בית הספר‪,‬‬ ‫הוא המומחה לתהליכים הפסיכולוגים‪ ,‬התפתחותיים ולתקשורת בין אישית והוא בעל הראיה המערכתית‬ ‫הרואה את הילד כחבר במשפחתו‪.‬‬ ‫המפגש בין היועצת להורים מתקיים ב‪ 3‬רמות פעולה של המקצוע‪ :‬מערכתית‪ ,‬פרטני וקבוצתי‪.‬‬ ‫היועצת הינה המומחית לבריאות הנפש והיא הדמות המרכזית והזמינה הנמצאת בסביבה הטבעית של‬ ‫התלמידים‪ ,‬היועצת מדריכה ומעצימה את ההורים‪ ,‬היא תמוכת בהם ומתווכת ומגשרת בינם לבין הצוות‬ ‫החינוכי וההנהלה‪.‬בנוסף היא מנהלת מקרה (אוספת מידע‪ ,‬מתעדת ומפנה לגורמים אחרים ומלווה את‬ ‫ההורים) ויש לה עובדת אדמיניסטרציה כמו מילוי טפסים ועבודות בירוקרטיות‪.‬‬ ‫ישנם מספר גורמים המקדמים את הקשר בין ההורים ליועץ וזה נגישות‪ ,‬גמישות ונראות‪.‬‬ ‫לייעוץ בשיתוף עם ההורים יש יתרונות רבים כמו הרחבת מעגל התמיכה בילד‪ ,‬הרחבת מעגל ההעצמה עבור‬ ‫הילד והרחבת מעגל ההשפעה של היועצת בפרט ובית הספר בכלל‪.‬‬ ‫היעוץ לא מטפל במשפחה אבל הוא מייצג את המערכת בסיטואציה בה ההורים יכולים להרגיש כישלון‪.‬‬ ‫בנוסף המפגש עם ההורים שופך אור על ההתנהגות של התלמיד‪.‬תפיסת המשפחה כזירה טבעית עם‬ ‫מעברים התפתחותיים מאפשרת הבנה טובה יותר לקושי והתערבות טיפולית שאינה מאשימה‪.‬‬ ‫כלים מהטיפול המשפחתי בשימוש היועצת‪-‬‬ ‫יצירת הקשר טיפולי‪ :‬היועץ מגיע משני צדדים‪ ,‬הראשון הוא כי הוא איש טיפול שרוצה לעזור ממקום‬ ‫‪o‬‬ ‫אמפתי אך הוא גם מייצג את מערכת בית הספר‪.‬‬ ‫הערכת המבנה המשפחתי‪ :‬ממי המשפחה מורכבת‪ ,‬מה איכות היחסים בתוך המשפחה ועוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הערכה של הדימוי העצמי‪ ,‬הערכים ומערכת המשמעויות של המשפחה‪ -‬איך הם רואים את עצמם‬ ‫‪o‬‬ ‫ביחידים וכמערכת‪ ,‬מה הערכים המובילים במשפחה וכו'‪.‬‬ ‫הערכה של מידת הגמישות‪ /‬נוקשות של המשפחה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הערכת האקלים הרגשי במשפחה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אפיון התהליך התקשורתי במשפחה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הערכת המקום במעגל החיים‪ -‬היועץ אמור להכיר את תיאוריות ההתפתחות והמטלות‬ ‫‪o‬‬ ‫ההתפתחויות שהתלמיד מתמודד איתם כדי שיוכל להרגיע את ההורים ביחס להתנהגויות חדשות‬ ‫ומפתיעות‪.‬‬ ‫בעבודה עם ההורים יש מס' דילמות בינהם שמירה על סודיות‪ ,‬תיווך הקשר בין ביה"ס להורים‪ ,‬גבולות‬ ‫ההתערבות עם המשפחה ו"סכנת פיצול" במקרה של הורים פרודים‪.‬‬  ‫ייעוץ ומיטביות‬ ‫אפיונים מרכזיים של העולם המודרני המחייבים פיתוח חוסן בקרב ילדים‪:‬‬ ‫עולם דיגיטלי‪ -‬חשיפה מתמדת לרשתות חברתיות‪ ,‬לחץ חברתי מקוון‪ ,‬סכנות ברשת‪ ,‬השוואה בלתי‬ ‫‪.1‬‬ ‫פוסקת לאחרים‪ ,‬תופעת הפחד מהחמצה ‪.FOMO‬‬ ‫שינויים מהירים‪ -‬האדם נאלץ להיות בהסתגלות מתמדת וללמוד כל הזמן את העולם שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫לחצים אקדמיים‪ -‬אנחנו רוצים שהילדים שלנו ישיגו עוד ועוד והילדים נכנסים גם לאווירה הזאת‪ ,‬יש‬ ‫‪.3‬‬ ‫ציפיות גבוהות להישגים ודרישות להצטיין‪.‬‬ ‫אתגרים סביבתיים‪ -‬משבר האקלים‪ ,‬חרדה סביבתית‪ ,‬דאגה לעתיד הפלנטה‪ ,‬אחריות לשינוי‪.‬חרדה למה‬ ‫‪.4‬‬ ‫שיקרה לכדור הארץ‪.‬‬ ‫שינויים חברתיים‪ -‬פירוק המשפחה המסורתית‪ ,‬שינויים במבנים חברתיים‪ ,‬רב‪-‬תרבותיות‪ ,‬פערים‬ ‫‪.5‬‬ ‫חברתיים גדלים‪.‬‬ ‫עומס מידע‪ -‬היום יש המון גירוים‪ ,‬טלפונים‪ ,‬אינטרנט‪ ,‬הרבה דברים שלא היו פעם‪ ,‬אנחנו צריכים לעשות‬ ‫‪.6‬‬ ‫סינון מה מתאים לנו ומה לא מתאים לנו‪.‬‬ ‫אתגרים בריאותיים‪ -‬מגפות עולמיות‪ ,‬מודעות גוברת לבריאות הנפש‪ ,‬לחץ להרגלי חיים בריאים‪ ,‬חרדות‬ ‫‪.7‬‬ ‫בריאותיות‪.‬‬ ‫בדידות וניכור‪ -‬היום להבדיל משנים אחרות אנחנו יכולים להיות במהרה בקשר עם מישהו מרחוק ואף‬ ‫‪.8‬‬ ‫לעבוד עם אנשים כאלו וזה משהו טוב‪ ,‬מה שכן מחקרים מראים שהעובדה שאנחנו יכולים להיות היום‬ ‫הרבה בטלפון זה מעלה את הבדידות שלנו וגורם לנו לתחושות של ניכור כי אנחנו פחות אחד עם השני‪.‬‬ ‫תרבות הצריכה‪ -‬אנחנו קונים היום בלי הפסקה והקניות הם כבר לא רק בחנות אלא גם באינטרנט‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫חוסר איזון‪ -‬הרבה אנשים היום עובדים מהבית ולא צריכים להגיע למשרד‪.‬בגלל ריבוי הגירויים‬ ‫‪.10‬‬ ‫והאינפורמציה שמציפה אותנו אנחנו מתקשים למצוא שקט ורוגע‪.‬‬ ‫המצב הזה מדגיש לנו כמה חשוב שנדאג שיהיה לבית הספר תפקיד משמעותי בנושא של קידום מיטביות‪.‬‬ ‫חוסן‪ -‬היכולת שלנו לקום כל פעם מחדש אחרי נפילה‪ ,‬היכולת שלנו להתמודד‪.‬חוסן נפשי מהווה יכולת‬ ‫מרכזית המאפשרת למתבגרים להתמודד עם אתגרים ושינויים‪ ,‬תוך שימוש במשאבים פנימיים וחיצוניים‪.‬על‬ ‫בית הספר לחזק את החוסן של המתבגרים כי התכונה הזאת מחזקת את הבריאות הנפשית שלנו‪ ,‬ככל‬ ‫שהחוסן שלנו גבוה יו