מבוא לייעוץ - סיכום למבחן PDF

‫סיכום למבחן מבוא לייעוץ‬ ‫ייעוץ‪ -‬הקדמה‬ ‫מקצועות של עזרה נפשית‪ :‬פסיכיאטר‪ ,‬פסיכותרפיסט‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬יועץ חינוכי‪ ,‬יועץ ועובד סוציאלי קליני‪.‬‬ ‫מהו ייעוץ? יעוץ הוא קשר מקצועי ומעצים על מנת להש...

‫סיכום למבחן מבוא לייעוץ‬ ‫ייעוץ‪ -‬הקדמה‬ ‫מקצועות של עזרה נפשית‪ :‬פסיכיאטר‪ ,‬פסיכותרפיסט‪ ,‬פסיכולוג‪ ,‬יועץ חינוכי‪ ,‬יועץ ועובד סוציאלי קליני‪.‬‬ ‫מהו ייעוץ? יעוץ הוא קשר מקצועי ומעצים על מנת להשיג בריאות נפשית‪ ,‬פיזית‪ ,‬חינוך ומטרות בקריירה‪.‬יש‬ ‫קשר בין היועץ למטופל ומטרת היועץ לעזור למטופל להבין ולהבהיר לעצמם את תפיסותיהם‪ ,‬מרחב החיים‬ ‫שלהם וללמוד איך להגיע למטרות שהם מציבים לעצמם דרך בחירות משמעותיות ומיודעות היטב ודרך פתרון‬ ‫בעיות בעלות אופי רגשי או בין אישי‪.‬יעוץ הוא שיחה פרטית הממוקדת במטרה שעולה מהצורך של מי שבא‬ ‫לקבל טיפול‪ ,‬מתבוננים בבעיה הקיימת וממכונתו של אדם אחר לעזור במשימה זו‪.‬‬ ‫הנחות היסוד של הייעוץ‪-‬‬ ‫אדם נכנס לתהליך הייעוץ מרצון‬ ‫‪o‬‬ ‫יעוץ מבוסס על שיחות בין אישיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יעוץ מבוסס על קשר בטוח בין נותן היעוץ למקבלו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫למי שפונה ליעוץ יש כוחות ויכולות להתמודד עם הבעיה שגללה הוא הגיע ליעוץ‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פניה ליעוץ היא דבר נורמטיבי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫היעוץ נעשה בהקשר חברתי תרבותי (הנועץ והיועץ צריכים לכבד ולהתחשב בזה)‬ ‫‪o‬‬ ‫היועץ מחויב לסודיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫איך יעוץ עוזר לנועץ? בתהליך היעוץ קורים מס' דברים אשר עוזרים למטופל לחוש תחושת שיפור בסוגיה‬ ‫ספציפית או בחייו בכלל‪:‬‬ ‫תובנה‪ -‬הבנה של בסיס ואופן התפתחות הקשיים מה שיוביל להרחבת היכולת לשלוט רציונלית‬ ‫‪.1‬‬ ‫ברגשות ובהתנהגויות‪.‬‬ ‫שיפור היכולת לבנות ולהחזיק קשרים משמעותיים ומספקים עם אחרים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫מודעות עצמית‬ ‫‪.3‬‬ ‫הגשמה עצמית‪ /‬אינדיבידואציה‪ -‬מיצוי פוטנציאל או השגת השלמה בין החלקים שהיו פעם בסתירה‬ ‫‪.4‬‬ ‫פתרון בעיות‬ ‫‪.5‬‬ ‫חינוך פסיכולוגי‪ -‬המטופל רוכש טכניקות שיעזרו לו לשלוט בהתנהגויות שלו‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫רכישת מיומנויות חברתיות‪ -‬קשר עין‪ ,‬יצירת ושימור קשר‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫שינוי קוגניטיבי‪ -‬החלפה‪/‬שינוי של תפיסות לא רציונליות הקשורות להתנהגויות שגורמות נזק לעצמי‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫שינוי בהתנהגות‪ -‬אומר כי קרה משהו חיובי בתהליך‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫העצמה‪ -‬העבודה על מיומנות‪ ,‬מודעות וידע מאפשרים למטופל לשלוט בחייו שוב‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫מהו ייעוץ חינוכי? לסייע לתלמיד להגיע לתפקוד מיטבי ולמיצוי מירב של הכוחות הטמונים בו באווירה תומכת‬ ‫ומקבלת בהסתמך על זכויות הילד‪.‬‬ ‫מטרות עבודה היעוץ החינוכי בבית הספר בישראל‪:‬‬ ‫לסייע לצוות החינוכי בבית הספר לקדם סביב חברתית ולימודית מיטבית אשר מקדם צמיחה ריגשית‬ ‫‪o‬‬ ‫תוך ובין אישית‪.‬‬ ‫לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט (עם רגישות והתייחסות לשונות באוכלוסייה)‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתח תהליך ייעוצי בו הפרט מכיר את עצמו‪ ,‬יכולותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתח ולטפח כישורים חיוניים שיעניקו למטופל כלים ויכולת להתמודד עם מצבי החיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתח כישורי חוסן של הפרט‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לסייע לתלמיד להתפתח כיועץ עצמאי שלוקח אחראיות על למידתו (תוך הגברת מודעות בצוות‬ ‫‪o‬‬ ‫ההוראה לתהליך שעובר התלמיד)‪.‬‬ ‫לפתח מודעות‪ ,‬רגישות‪ ,‬אמפתיה ואחריות לזולת עם הדגשת ערך התרומה והנתינה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר‪.‬‬ ‫‪o‬‬  ‫תחומים בהם עוסק היועץ החינוכי‪ -‬צרכים התפתחותיים (גיל התבגרות‪ ,‬מיומנויות חברתיות)‪ ,‬מעברים‪,‬‬ ‫משברים (גירושי הורים‪ ,‬מחלות)‪ ,‬התמודדות עם למידה (לבודק מה הסיבה ללקות ולתמוך בתלמיד ברובד‬ ‫הרגשי‪ ,‬לחזק והעצים אותו)‪ ,‬מניעת אלימות‪ ,‬התנהלות מיטבית ברשת והתנהגויות סיכון והפרעות‪.‬‬ ‫אוכלוסיות היעד ביעוץ החינוכי הינם התלמידים‪ ,‬ההורים (גם לטיפול ייעוץ וגם לטיפול מניעתי) והמורים‬ ‫(שותפי בבניית חזון בית הספר והכשרה בניהול סיטואציות חירום)‬ ‫דרישות הסף לתפקיד הם תואר שני ביעוץ חינוכי ותעודת הוראה‪.‬‬ ‫התפתחות היעוץ בעולם‬ ‫התפתחות הפילוסופיה המודרנית פתחה קרקע להתפתחות הצרכים האישיים של הפרט‪ ,‬נתנו לגיטימציה‬ ‫להתפתחות שונות אנושית‪.‬התפתחות רעיון היעוץ החלה בתקופת הנאורות בה אנשים החלו לשאול שאלות‬ ‫על עצמם‪.‬‬ ‫יש מקצועות אשר קדמו ליעוץ והם‪ :‬עבודה סוציאלית (ראיה מערכתית של האדם בהקשר המשפחתי‬ ‫והקהילתי) ופסיכיאטריה ופסיכולוגיה כמדע (החלו לעסוק בפסיכולוגיה במעבדות וברגע שהבינו שיש פה מדע‬ ‫מדויק הכלו לבנות על תוצאות המעבדה כידע להמשך גם התיאוריה של פרויד תרמה להתפתחות‬ ‫הפסיכולוגיה כתחום מדעי)‬ ‫פרנק פרסונס הינו אבי היעוץ‪ ,‬הקים משרד להדרכה בבחירת מקצוע (היה צורך בעקבות המהפכה‬ ‫התעשייתית)‪.‬לפיו יש ‪ 3‬תהליכים אותם האדם צריך לעבור בבחירת מקצוע‪:‬‬ ‫‪.1‬הכרת העצמי‪ -‬הכישורים‪ ,‬מיומנויות ומהגבלות שיש לאדם‪.‬‬ ‫‪.2‬הכרת עולם העבודה‪ -‬מה מאפיין את אותה עבודה‪ ,‬מה צריך בה‪.‬‬ ‫‪.3‬ניתוח הקשר בינהם‪ -‬האם האישיות שלנו מתאימה לדרישות העבודה‪.‬‬ ‫זהו הבסיס של תחום היעוץ‪ -‬יועץ שעוזר לנועץ להגיע להחלטה וייעוץ מקצועי‪.‬‬ ‫לאחר פרסונס הייתה פריחה בהכוונה התעסוקתית‪.‬תחילה זה קרה במסגרת הצבא בארה"ב (כך הוא מיין‬ ‫אנשים לתפקידים)‪ ,‬לאחר מכן פיתחו מדדי יכולת קוגניטיבית ותכונות אחרות כחלק מתהליך ההכוון המקצועי‬ ‫ולבסוף בתום מלחמת העולם הראשונה מערכת החינוך הצטרפה לשימוש במבחני הערכה ומיון‪.‬לבסוף בשנת‬ ‫‪ 1910‬היו כבר ‪ 900‬ביה"ס בארה"ב ב‪ 35‬ערים אשר שילבו תכנית כלשהי לבחירת מקצוע ומורים קיבלו הדרכה‬ ‫לתפקיד הזה‪.‬‬ ‫התפתחות היעוץ בקהילה הרחבה‬ ‫קליפורד בירס סבל ממחלת נפש אשר אושפז בעקבותיה‪ ,‬במהלך האשפוז הוא כתב על היחס הלא אנושי‬ ‫כלפי חולי הנפש והקדיש את חייו לעשות שינוי סביב עולם זה‪ ,‬לבסוף הוא גרם לשינוי חברתי ובין תרומותיו‬ ‫העיקריות הן הקמת הוועדה הלאומית להיגיינה נפשית אשר עוסקת בפעילות של שילוב אנשים עם הפרעות‬ ‫נפש בקהילה‪ ,‬פעילות זו קרבה את האנשים שצריכים עזרה לתוך הקהילה מה שגרם להתפתחות היעוץ‪(.‬גרם‬ ‫לשינוי משמעותי סביב נושא מחלות נפש‪ ,‬בינהם הוריד את הסטיגמה סביב נושא זה)‪.‬בנוסף הוקמו מרכזים‬ ‫להתפתחות הילד בהם עבדו צוותים רב מקצועיים של עובדים סוציאליים‪ ,‬פסיכולוגים ופסיכיאטריים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ -30‬בשנים אלו קרל רוגרס פיתח גישה הנקראת יעוץ ממוקד בנועץ (הגישה ההומניסטית)‪ ,‬במרכז‬ ‫תהליך הטיפול נמצא המטופל! האדם הוא אדון לעצמו ויכול להחליט מה נכון לא ומה לא לכן הוא נמצא‬ ‫במרכז‪.‬זוהי גישת קצרת מועד‪ ,‬המתאימה לכל האוכלוסייה (לא רק למי שלא נורמטיבי) גישה זו מייצגת את‬ ‫כבוד הפרט ואת החופש והאוטונומיה המוענקים לו להחליט‪ ,‬רוגרס הניח כי אצל כל אדם מתרחשים תהליכים‬ ‫התפתחותיים נורמטיביים וצמתים של התלבטויות וקבלת החלטות‪ ,‬הוא ראה את היועץ כשותף לתהליך‬ ‫המטופל ולא נעלה ממנו‪.‬‬ ‫שנות ה‪ -50‬התפתחו תיאוריות נוספות אשר דיברו על ההתפתחות התקינה‪.‬בשנת זו הוקמו גופים מקצועיים‬ ‫ואגודות אשר תרמו לפיתוח הזהות המקצועית של הייעוץ ולבידולה מהתמחויות שונות (דאגו להגדרת מעמד‬  ‫חוקי ומקצועי של מקצוע היעוץ)‪.‬בשנים אלו התחדד המקום של תהליכי הטיפול‪ ,‬תמיכה וייעוץ באוכלוסיות‬ ‫נרחבות‪.‬‬ ‫שנות ה‪ -60‬טלטלה בחברה האמריקאית בעקבות שיגור הספוטניק ובעקבות כך הוחלט להקצאות משאבים‬ ‫למערכת החינוכית במטרה להגביר את ההישגים הלימודים בנוסף הכשירו יועצים ומורים לעזור ולתמוך‬ ‫בתלמידים להחליט מה לעשות בעתיד‪.‬בשנים אלו התפתחו עוד תיאוריות‪.‬בנוסף התפתח קידום המודעות‬ ‫לאחריותיות (הוכחות כי הטיפולים הייעוציים אכן מועילים)‪.‬בנוסף התפתח קידום התפיסה של תכנית ייעוץ‬ ‫מקיפה בה יועצים נתנו מענה לתלמידים בתחומים נוספים מלבד להפנות אותם למגמות מסוימות‪ ,‬הם נתנו‬ ‫להם מענה בתחום הרגישי חברתי ומענה בצרכים אקדמיים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ -70‬הייתה התפתחות של חוקים אשר האיצו את התפתחות המקצוע כמו חוק המרכזים הקהילתיים‬ ‫לבריאות הנפש (מטופלים פסיכיאטריים שלא היו צריכים אשפוז קיבלו טיפול במרכזים קהילתיים) וחוקים‬ ‫שמתייחסים לזכותם של אנשים עם מוגבלויות וילדים עם צרכים מיוחדים להשתלב‪.‬החוקים האלו גרמו לכך‬ ‫שאנשים עם צרכים מיוחדים ישתלבו בקהילה מה שהדרש צוות שתומך בנוכחות שלו בקהילה כדי לספק לו‬ ‫תמיכה וכך נוצר צורך בעוד יועצים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 80‬עד שנות ה‪ -2000‬מקצוע היעוץ נכנס לתחומים נוספים כמו מרכזי שיקום‪ ,‬חברות ועוד מה שגרם‬ ‫להתרחבות התחום‪.‬כאשר היועצים השתלבו בעבודות שונות זה גרם לתהליכי התמקצעות בתחומים שונים‬ ‫ולעליית סוגיות אתיות לתנאי סף בתהליכי ההכשרה ולסוגיות אתיות במידת התאמת הטיפול לאנשים‬ ‫מתרבויות שונות‪.‬בתחילת שנות ה‪ 2000‬התפרסם מודל הייעוץ הלאומי בארה"ב עם הנחיות ליועצים‬ ‫החינוכיים לגבי אופן ניהול המקצוע בביה"ס‪ ,‬בנוסף התעסקו בשנים האלו בהתאמת המקצוע לסוגיות של צדק‬ ‫חברתי‪ ,‬גישור פערים ומתן הזדמנויות שוות‪.‬‬ ‫התפתחות היעוץ בישראל‬ ‫ישנם שני מאפיינים עיקריים המשפיעים על זהותו של הייעוץ בארץ‪ :‬שייכותו למשרד החינוך וחיבור מקצועי‬ ‫וארגוני עם השירותים הפסיכולוגיים החינוכיים (כך נוצר בלבול בביה"ס בנוגע לגבולות העבודה‪ ,‬יעוץ עוסק‬ ‫בדר"כ בנורמטיבי והפסיכולוגיה החינוכית בחריגים)‪.‬‬ ‫ניצני השירותים הפסיכולוגיים בארץ‬ ‫ב‪ 1937‬נפתחה המרפאה הראשונה לאבחון ילדים עם פיגור או הפרעות נפשיות‪ ,‬בהמשך זה הפך למכון‬ ‫פסיכו הגייני שעסק בהכוונת תלמידים אחרי כיתה ח' בבחירת מקצוע (לא היו מספיק יועצים ולכן גייסו מורים‬ ‫שעברו הכשרה מיוחדת לבחון תלמידים)‪.‬בהמשך נבנתה תשתית לפיתוח כלי אבחון לילדים חריגים במחלקה‬ ‫לחינוך מיוחד במשרד החינוך (ד"ר גינה אורתר) בה פיתחו כלים לאבחון חריגות שונות בתלמידים ולהפנות‬ ‫אותם לחינוך מיוחד‪.‬‬ ‫היו מס' גורמים שתרמו לעלייתו של תפקיד המורה‪ -‬יועץ‪:‬‬ ‫פער בהישגים הלימודים בין מזרחים לאשכנזים (בשנות ה‪ 60‬מערכת החינוך הבינה כי יש פער והוא‬ ‫‪o‬‬ ‫לא יצטמצם בלי התערבות מכוונת)‬ ‫מדיניות של העדפה מתקנת ורפורמה במערכת החינוך שמטרת הייתה לעשות אינטגרציה שמכוונת‬ ‫‪o‬‬ ‫לשוויון הזדמנויות‪.‬‬ ‫ביטול מבחני הסקר החד פעמיים אשר מינו בעבר תלמידים לקראת המעבר לתיכון (בעקבות כך בנו‬ ‫‪o‬‬ ‫תהליך מתמשך של ליווי ועידוד התלמידים)‬ ‫בניית תהליך הכוון מקצועי מתמשך‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גיוס מורים‪ -‬יועצים שקיבלו הכשרה מצומצמת בנושא‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שנות ה‪ 60‬היו בסימן פיתוח תהליכי ההכשרה‪ ,‬ב‪ 1962‬הוקם "המכון הארצי לייעוץ והכוון" שמטרתו הייתה‬ ‫יישום הרפורמה החדשה‪ ,‬בנוסף באותה שנה פתחו קורסי הכשרה באוניברסיטאות למורים ויועצים‪ ,‬הקימו את‬ ‫חטיבות הביניים (מה שנתן דרישה לעוד יועצים)‪.‬ב‪ 1967‬עבר המכון לרשות משרד החינוך והוקמה יחדה‬ ‫עצמאית לייעוץ ולהכוון (שפ"י)‪.‬‬  ‫בשנות ה‪ 70‬התעצם מעמדו של היעוץ החינוכי‪ ,‬עלתה המודעות לחשיבות ההיבטים הפסיכו‪-‬חברתיים בחייו‬ ‫של הילד בנוסף ללימודיים‪.‬הגיעו בעלי תפקידים בכירים מארה"ב‪.‬והיעוץ התרחב לכל חטיבות הגיל והחינוך‬ ‫המיוחד‪.‬בשנים האלו עלה הצורך לפתח מערכי חירום ואימוץ הגישה המניעתית בעקבות פיגועים ומלחמת יום‬ ‫כיפורים אשר עורר את הצורך במערכי טיפול במצבי חירום‪ ,‬בעקבות כך נכתבה תורת ההתערבות בעת חירום‬ ‫ומצבי לחץ ובמקביל היעוץ אימץ את הגישה המניעתית (לשכלל את יכולת התלמידים למצבים אולי יפגשו‬ ‫איתם בעתיד וככה יוכלו להגיב להם בצורה בריאה יותר בעתיד)‪.‬היועצים עובדים בשני רבדים בהיבט המניעתי‬ ‫גם באופן ישיר מול התלמידים וגם ע"י הכשרת המחנכים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80‬החלו סימני ההתבגרות המקצועית של הייעוץ בישראל‪ ,‬הקימו את אגודת היועצים החינוכיים‬ ‫(עוסקת בהיבטים של מעמד המקצוע וקידומו) והציגו את מבנה שפ"י והמודל המקצועי של עבודת היועץ‪.‬‬ ‫בשנים אלו התפתחה הגישה המערכתית הבינו כי היועץ צריך גם "לצאת מהחדר" ולחזק את הצוותים‬ ‫החינוכיים ולפתח את הידע שלהם בתחום הפסיכולוגיה והתמודדות עם התלמידים מעבר ללימודים‪.‬המטרה‬ ‫המרכזית של גישת המערכתיות היא פיתוח תוכניות ייעוציות‪ ,‬התפתחותיות‪ ,‬מקיפות וארוכות טווח כמו‬ ‫כישורי חיים‪.‬‬ ‫שנות ה‪ 90‬הן בסימן קידום מיטביות‪ ,‬גישה אשר מבקשת לחנך את הילדים לדרך חיים המכוונת לבריאות‬ ‫אופטימלית ורוחה‪(.‬מיטביות דוגלת במיצוי הפוטנציאל האישי של כל פרט בכל שלב בחייו) התפיסה מבוססת‬ ‫על השיטה ההומניסטית‪.‬תפקיד היועץ הוא לאפשר סביבה מקדמת ברמת האקדמית והאישית‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 2000‬חלו סמני הדרך החשובים של התפתחו המקצוע בארץ כאשר הוא נהיה חלק מהחינוך בקרב‬ ‫אוכלוסיות נוספות כמו האוכלוסייה הערבית והחרדית וגם כניסה לגיל הרך (בו היועצת עובדת רק מול‬ ‫הגננות‪/‬הורים‪ ,‬לכן מטרותיה הם העצמת הגננות‪ ,‬מיצוי אופטימלי של המסגרת וקידום תוכניות מניעה‬ ‫בהתאם לגיל)‪.‬בנוסף הוקם אגף לליקויי למידה אשר דרש מבית הספר לדעת את אפיוני התופעה‪ ,‬להכיר‬ ‫דרכים לאתר תלמידים עם ליקויי למידה‪ ,‬לספק להם תנאים מותאמים לרכישת הידע ולזהות את אופי‬ ‫ההבחנות המתאים להם‪.‬‬ ‫מקצוע הייעוץ בארץ נע על שני צירים‬ ‫ציר ראשון‪ -‬מצד אחד קידום מיטביות ורווחה נפשית (לא לחכות עד שיש בעיה אלא מלכתחילה לבנות מערכי‬ ‫שיעור ותוכניות התומכות בהתפתחות ובמימוש הפוטנציאל) ובצד השני התערבויות בזמן משבר ומצוקה‪.‬‬ ‫ציר שני‪ -‬מצד אחד הפרדיגמה המערכתית (מאפשרת ליועצת להגיע להרבה תלמידים‪/‬מורים‪ ,‬היועץ הוא חלק‬ ‫מבית הספר) ומצד שני התערבויות פרטניות (לעזור לתלמיד באופן פרטני בקשיים שלו)‬ ‫תיאוריות בייעוץ‬ ‫מהי תיאוריה בייעוץ? דרך של ארגון מידע רלוונטי מצוי על טבע האדם בצורה המאפשרת למשתמש בה לסייע‬ ‫לזולת‪ ,‬במסגרת יחסי ייעוץ‪.‬תבנית דרכה המטפל מסתכל על העולם ומפרש אותו‪.‬התיאוריה נותנת כלים‬ ‫ושיטות המתאימות לגרימת השינוי הרצוי‪.‬‬ ‫מרכיבים של גישה ייעוצית‬ ‫‪.1‬אוסף של מושגים המאורגנים בתיאוריה‪ -‬לכל תיאוריה מושגים משלה בשלוש רמות‪:‬‬ ‫א‪.‬הרמת המופשטת ביותר‪ :‬הנחות פילוסופיות או מטפיזיות‪.‬מה התיאוריה חושבת על האדם‪.‬‬ ‫ב‪.‬הרמה האמצעית‪ :‬הנחות תיאורטיות המנבאות קשרים בין אירועים הניתנים לתצפית‪.‬מה גורם‬ ‫למה‪ ,‬סיבה ותוצאה‪.‬‬ ‫ג‪.‬הרמה המוחשית‪ :‬מושגים שמשמשים כתווית לאירועים נבדלים (כמו הדחקה‪ ,‬העברה)‬ ‫‪.2‬שפה או סגנון דיבור‪ -‬בכל תיאוריה זה שונה‪ ,‬בא לידי ביטוי כאשר היועץ מתייחס להוכחות התומכות‬ ‫בפרשנות שהוא נותן לתהליך טיפולי כלשהו (לדוג' בגישה של המטופל במרכז יסתמכו על הרגשות‬ ‫וחוויות האישיות של המטופל ובגישה הקוגניטיבית התנהגותית יתייחסו לממצאים מחקרים‬ ‫ולתצפיות התנהגותיות)‬ ‫‪.3‬אוסף ייחודי של פרוצדורות והתערבויות טיפוליות‪ -‬תלוי בגישה‪.‬‬  ‫‪.4‬קהילת ידע‪ -‬יש קהילה של אנשים אשר תורמים לאותה גישה‪ ,‬הם לא בהכרח מסכימים על הכל וזה‬ ‫מה שמביא לפיתוח הגישה‪.‬‬ ‫‪.5‬אוסף של ערכים‪ -‬לכל גישה יש הנחות יסוד‪ ,‬יש ערכים המשותפים לכל הגישות אבל כל גישה‬ ‫מדגישה ערך שונה‪(.‬מטופל במרכז‪ -‬הגשמה עצמית‪.‬קוגניטיבית התנהגותית‪ -‬פעולות רציונלית‪.‬‬ ‫פסיכואנליטית‪ -‬המטופל צריך להשתחרר מקושי ממנו הוא סובל)‬ ‫למה אנחנו צריכים תיאוריה טיפולית? בכדי שיהיה סדר בבלאגן (יש למטפל מסגרת דרכה הוא פועל)‪ ,‬לאפשר‬ ‫למטופל דרך לתת משמעות לדברים שקורים בחייו (המשגה של הסיפורים והחוויות של המטופל‪ ,‬נותנים לכל‬ ‫מטופל מושג לתחושות שלו)‪ ,‬בניית משוואה‪/‬מפה למקרה ספציפי של המטופל (לדוג' לליאת יש חרדת‬ ‫מבחנים> מחשבה לא רציונלית> טיפול בעזרת התניה מחדש וחיזוק חיובי)‪ ,‬ייסוד מעמד מקצועי (מקצוע‬ ‫טיפולי צריך להתבסס על תיאוריות‪ ,‬מחקרים וכו) וסיפוק מסגרת למחקרים (תיאוריה היא בסיס לבניית מחקר)‬ ‫‪ 3‬הנחות יסוד של תיאוריות בייעוץ‬ ‫‪.1‬אפשר לשנות את טבע האדם במידה זו או אחרת‪.‬‬ ‫‪.2‬השינוי יכול להיעזר בגורם חינוכי או טיפולי‪.‬‬ ‫‪.3‬יש לנו הזכות להפעיל שינוי על האדם‪.‬‬ ‫ניתן לסווג את התיאוריות סביב ‪ 3‬צירים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.1‬מיקום האדם על רצף הטוב והרע‪ -‬ע"פ רומנטיקנים במאה ה‪ 18‬האדם הוא טוב מטביעו והחברה‬ ‫משחיתה אותו‪.‬לתיאוריות הטיפוליות בימנו יש נטייה לראות את הטוב שבאדם‪.‬בקרב אנתרופולוגיה‬ ‫ופסיכולוגים טוענים כי האדם הוא בעל פוטנציאל למידתי‬ ‫‪.2‬מיקומו של האדם על הרצף הרציונלי והלא רציונלי‪ -‬אדם הוא רציונלי וההוכחה היא התפתחות‬ ‫המדעים והיכולת להמציא פתרונות לבעיות ומצד שני מחקרים מראים שתגובות האדם ובחירותיו לא‬ ‫תמיד מגיעות ממקום רציונלי‪.‬‬ ‫‪.3‬מיקומו של האדם על הרצף האקטיבי והריאקטיבי‪ -‬האקזיסטנציאליזם אומרים כי האדם בעל רצון‬ ‫חופשי‪.‬הגישה הפנומנולוגית אומרת כי תפיסת המציאות היא סובייקטיבית (שני אנשים יכולים‬ ‫לפרש אותה סיטואציה בדרכים שונות) לפי הדטרמיניזם חברתי האדם והתנהלותו הינם השתקפות‬ ‫לתרבות שממנה הוא בא‪.‬‬ ‫שיטות הייעוץ בהתאם לתפיסת האדם‬ ‫בגישה חיובית אופטימית (בה האדם טוב‪ ,‬רציונלי ואקטיבי) ההנחה היא כי האדם יכול וזכאי להחליט על גורלו‪,‬‬ ‫הוא ייצור ייחודי ובעל כבוד‪.‬השיטה הייעוצית מבינה תומכת ומסייעת (מזוהה עם רוגרס)‬ ‫בגישה שלילית פסימית (בה האדם רע‪ ,‬לא רציונלי וריאקטיבי) ההנחה היא כי האדם לא מסוגל החליט בעצמו‬ ‫וכי יש לכוון אותו‪.‬השיטה ייעוצית היא פעלתנית ומניפולטיבית [=נותנת הרבה מקום למה שהמטפל עושה‬ ‫בתוך התהליך הטיפולי]‪(.‬מזוהה עם פרויד)‬ ‫יש ‪ 3‬זרמים תיאורטיים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪.1‬דינאמי‪ -‬פרויד‬ ‫היה הראשון שפיתח שיטה של פסיכותרפיה מקיפה ושיטתית‪ ,‬זוהי תיאוריה מהפכנית (התנהגות‬ ‫נובעת מזיכרונות ילדות)‪.‬דיבר על הקשר בין גוף לנפש (נפש מווסת את הדחפים היצריים שמקורם‬ ‫בגוף‪ ,‬לעיתים מצוקה נפשית בא לידי ביטוי בפן הגופני)‪.‬במודל הדינמי הגדיר את האיד (חלק‬ ‫פרימיטיבי‪ ,‬לא מודע‪ ,‬עקרון העונג ומכיל בתוכו את הדחפים)‪ ,‬סופר אגו (חלק מוסרי‪ ,‬מכיל ערכים‬ ‫ושופט את המעשים שלנו) והאגו (מתווך בינהם)‬ ‫‪ o‬טוב ורע‪ :‬אדם נולד עם פוטנציאל לשניהם‪ ,‬הוא מונע מדחפים אגוצנטריים אך בעקבות‬ ‫תהליכי החיברות‪ ,‬האגו והסופר אגו הוא מווסת את דחפיו ומתאים לדרישות החברה‪.‬‬ ‫‪ o‬רציונליות‪ :‬מונע ע"י כוחות לא מודעים שלא נגישים לחשיבה הרציונלית‪.‬התודעה‬ ‫והרציונליות חלק קטן מהנפש והרוב נמצא בלא מודע (מנגנוני הגנה‪ ,‬קונפליקטים מהילדות‬  ‫המשפיעים על ההווה ודחפים מהאיד הסותרים את ההיגיון והמוסר) *לא שולל את‬ ‫הרציונליות האנושית‪ ,‬האגו מתואר כמבנה נפשי המנסה לתווך בין המציאות לדחפים הלא‬ ‫רציונליים‪.‬היכולת לחשיבה רציונלית היא הישג התפתחותי המתפתח בהדרגה אבל תמיד‬ ‫נשאר פגיע לכוחות הלא מודעים‪.‬‬ ‫אקטיביות‪ :‬מדגישה את הדטרמיניזם הנפשי כעיקרון מרכזי בהבנת ההתנהגות האנושית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כל התנהגות‪ ,‬מחשבה ורגש מונעים מהלא מודע‪ ,‬חוויות הילדות‪ ,‬יחסים עם דמויות‬ ‫משמעותיות והקונפליקטים הפנימיים קובעים במידה רבה את אישיותו של האדם ואת‬ ‫דפוסי ההתנהגות שלו בבגרות‪ ,‬פליטות פה וחלומות זה ביטוי לתכנים נפשים מודחקים‪.‬‬ ‫שלושת המאפיינים של הגישה הפסיכודינמית‪:‬‬ ‫א‪.‬מקור הקשיים שהאדם חווה נמצאים בעבר שלו‪.‬‬ ‫ב‪.‬האדם לא מודע למניעים ולדחפים האמיתיים שעומדים מאחורי ההתנהגות שלו‪.‬‬ ‫ג‪.‬השימוש בטיפול‪ ,‬בתהליכי העברה (אם המטפל ינסה להבין את טיב היחסים בבית‪ ,‬הוא‬ ‫יוכל אולי להבין מדוע המטופל מתנהג בדרך מסוימת)‬ ‫‪.2‬האדם במרכז‪ -‬קרל רוגרס‬ ‫חשב כי הגישות הקודמות מצמצמות את החוויה האנושית ומתעלמות מישותו השלמה של האדם‪.‬‬ ‫יש בנפש האדם כוחות חיוביים והאישיות שלו מונעת ע"י הרצון לממש את הפוטנציאל האנושי‬ ‫הטמון בכל אדם‪.‬כמו בגישה האקזיסטנציאליסטית האמין ביכולת האדם לשלוט על חייו (בניגוד‬ ‫לגישה של פרויד)‬ ‫‪ o‬טוב ורע‪ :‬לאדם יש נטייה טבעית לצמיחה חיובית ויש בו מגמה מולדת להגשמה עצמית‪.‬‬ ‫ההתנהגות השלילית נובעת מעיוות של הנטייה הטבעית (תוצר של תנאים סביבתיים לא‬ ‫מתאימים) התנהגות הרסנית נובעת מחוסר קבלה וניכור עצמי‪.‬סביבה מקבלת ותומכת‪,‬‬ ‫כבוד‪ ,‬אמפתיה והבנה מקדמים התפתחות חיובית של האדם‪.‬‬ ‫‪ o‬רציונליות‪ :‬אדם מסוגל להבין את עצמו ואת מצבו‪ ,‬יש לו יכולת לקבל החלטות מושכלות‬ ‫לגביו חייו והוא מסוגל לפתח מודעות עצמית גבוהה‪.‬האי רציונלית נובע מחוסר הלימה בין‬ ‫העצמי לחוויה‪ ,‬תוצאה של תנאי ערך שהופנמו מהסביבה וזוהי תגובה הגנתית לאיום על‬ ‫תפיסת העצמי‪.‬‬ ‫‪ o‬אקטיביות‪ :‬האדם הוא יצור אקטיבי במהותו (בתפיסת המציאות שלו‪ ,‬הוא יוצר משמעות‬ ‫אישית מתוך התנסות‪ ,‬מפרש ומעבד חוויות באופן ייחודי)‪.‬האדם מסוגל לבחור ולקחת‬ ‫אחריות על חייו‪.‬הסביבה יכולה לתמוך ולעכב את הנטייה שלו להגשמה עצמית‪ ,‬האדם‬ ‫מגיב‪ ,‬מעצב את הסביבה ומושפע ממנה‪ ,‬אם יהיו בסביבה תנאים מאפשרים זה יעודד את‬ ‫האקטיביות הטבעית‪.‬‬ ‫לפי רוגרס בתוך הטיפול צריכים להתקיים‪ :‬אמפתיה‪ ,‬התאמה (המטפל כנה‪ ,‬פתוח ואמיתי) ויחס‬ ‫חיובי בלתי מותנה‪.‬‬ ‫תיאורית המטופל במרכז מבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה הפנומנולוגית (חוויה שוויונית)‪.‬‬ ‫האדם הוא טוב‪ ,‬רציונלי ומכוון לעתיד‪ ,‬תנאים טובים יאפשרו לאדם להגיע למיצוי הפוטנציאל שלו‬ ‫ותחושת המסוגלות‪ ,‬יעוץ מיועד לאנשים נורמטיביים‪ ,‬האדם הוא מומחה של חייו‪.‬‬ ‫יעוץ ע"פ הגישה הבלתי מנחה‪ -‬הבנה אמפתית‪ ,‬חמימות‪ ,‬כנות‪ ,‬קונקרטיות ושוויוניות‪.‬‬ ‫‪.3‬קוגניטיבי התנהגותי‪-‬‬ ‫תהליכים קוגניטיביים מתווכים בין גירוי לתגובה ויש להם השפעה על הרגשות של האדם וכתוצאה‬ ‫מכך גם על ההתנהגות‪/‬הסתגלות שלו‪.‬לאורך החיים אנשים מפתחים התנהגויות שונות בהתאם‬ ‫לתהליכים קוגניטיביים‪.‬תפקידו של היועץ הינו לעזור למטופל לזהות תהליכים קוגניטיביים לא יעילים‬ ‫ולהחליף אותם ביעלים‪.‬‬ ‫‪ o‬טוב ורע‪ :‬נמנעת מהגדרות מוחלטות ומתמקדת במידה בה דפוסי החשיבה‬ ‫וההתנהגות משרתים את הפרט ומאפשרים לו טוב מיטבי‪.‬חשיבה והתנהגות טובה‬ ‫מקדמת הסתגלות ותפקוד ורעה מפריעות לתהליכים האלו‪.‬אמונות נבחנות ע"פ מידת‬  ‫התועלת‪/‬נזק שהן מביאות לאדם ויש להתאים התנהגות להקשר ולסיטואציה‪.‬האדם‬ ‫יכול לשנות את דפוסים המזיקים לו‪.‬‬ ‫רציונליות‪ :‬מתמקדת בהתנהגות הנצפית ובהקשרים בין גירוי לתגובה (לא צריך להניח‬ ‫‪o‬‬ ‫על קיומם של תהליכים לא מודעים‪ /‬קונפליקטים כדי להסביר התנהגות)‪.‬התנהגות‬ ‫האדם היא תוצר של למידה מחיזוקים ועונשים ולכן היא רציונלית כי היא משרתת‬ ‫פונקציה ש"עבדה"‪.‬גם התנהגות לא רציונלית היא תוצר של היסטורית למידה‪ ,‬ניתן‬ ‫לשנות התנהגות באופן שיטתי ורציונלי ע"י שינוי התנאים הסביבתיים והחיזוקים‪.‬‬ ‫גישה זו רואה את האדם כבעל פוטנציאל לחשיבה רציונלית אבל הדפוסים הלא‬ ‫רציונליים מתפתחים באופן טבעי מסכמות חשיבה שגויות שהתפתחו מניסיון החיים‪,‬‬ ‫אמונות יסוד‪ ,‬עיוות חשיבה (הכללת יתר‪ ,‬הסקת מסקנות) אבל אפשר לשנות זאת ע"י‬ ‫זיהוי דפוסי חשיבה לא רציונליים‪ ,‬פיתוח חשיבה רציונלית דרך תרגול ומודעות‪.‬שינוי‬ ‫החשיבה יוביל לשינוי ברגשות ובהתנהגות‪.‬‬ ‫אקטיביות‪ :‬האדם הוא גם וגם אך יש דגש על האקטיביות כי הוא סוכן פעיל של שינוי‬ ‫‪o‬‬ ‫בחייו‪ ,‬יכול לזהות‪ ,‬לבחון ולשנות דפוסי חשיבה‪ ,‬משתתף אקטיבי בטיפול‪ ,‬יוזם שינויים‬ ‫בהתנהגות ובסביבה‪ ,‬בוחר איך לפרש ולהגיב למצבים‪.‬אבל הוא גם ראקטיבי כי הוא‬ ‫מושפע מאירועים בסביבה‪ ,‬מגיב לגירוים חיצונים‪ ,‬מושפע מניסיון העבר ויש לו דפוסי‬ ‫חשיבה אוטומטיים שמשפיעים על התגובה‪.‬יש בינהם אינטראקציה כי האדם מגיב‬ ‫למצבים אבל בוחר גם שלא‪ ,‬הוא לומד לזהות ולהיות מודע לתגובות ודפוסים‬ ‫אוטומטיים ולשנות אותם‪.‬‬ ‫במודל זה יש מס' מאפיינים עיקריים והם‪ :‬פתרון בעיות‪ ,‬ממוקד בשינוי‪ ,‬מוגבל בזמן‪ ,‬כבוד‬ ‫לערכים מדעיים ותשומת לב מיוחדת לתהליכים קוגניטיביים העומדים מאחורי שליטת‬ ‫הפרט בהתנהגויות שלו‪.‬‬ ‫*יועץ לא חייב להיות צמוד לגישה אחת והוא צריך למצוא את הגישה הייחודית שלו בהתאם לניסיון החיים‪,‬‬ ‫הערכיים ותרבותו‪ ,‬הוא יכול להשאיל מושגים מתיאוריות שונות כדי להבין אחת חווית המטופל כמו לנהל שיחה‬ ‫באופן שיווינו (המוניסטית) ואז טכניקות של חיזוק חיובי (קוגניטיבי התנהגותי)‬ ‫*גישה פסיכודינמית ארוכת טווח והתנהגותית והומניסטית קצרת טווח‪.‬‬ ‫הראיון המסייע ואתיקה של המקצוע‬ ‫ההקשר הייעוצי‪ -‬משמעות הקשר הייעוצי הוא מרחב בטוח בו המטופל נפגש עם החלקים הפחות טובים שלו‬ ‫ולומד לעבוד עליהם‪.‬ליעוץ יש כוח של קבלה בלתי מותנית‪ ,‬חוסר שיפוטיות ואמון שמחזקים את העצמי של‬ ‫האדם ומאפשרים לו אמונה ועבודה עצמית‪.‬‬ ‫המטופל מצפה לכבוד‪ ,‬הכלה‪ ,‬קבלה בלתי מותנית‪ ,‬הפגת מצוקה ותשובה לשאלות‪.‬‬ ‫בתהליך הטיפול היועץ מביא איתו נוכחות‪ ,‬הקשבה‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬קבלה בלתי מותנית‪ ,‬שאלות‪ ,‬כלים ייחודיים‬ ‫לגישת הייעוץ ותהליכים תוך אישיים שמחייבים מודעות אישית גבוהה (כמו העברה נגדית)‪.‬‬ ‫שאילת שאלות היא חלק בלתי נפרד מהטיפול‪.‬שאלות פתוחות מאפשרת למטופל להתבונן בדעות ובמחשבות‬ ‫שלו וזה משדר לו התעניינות ושאלות סגורות מניחות הנחות שלא בהכרח נכונות‪.‬‬ ‫למטפל יש מספר מיומנויות כמו שתיקה (מסר של הקשבה והכלה)‪ ,‬שיקוף‪ ,‬הבהרה‪ ,‬עימות (לעמת את הנועץ‬ ‫עם הדילמה שיש לו‪ ,‬יש לו חוסר הלימה בין הרגשות על המקרה)‪ ,‬חזרה על הנאמר‪ ,‬עידוד ותמיכה מילולית‪.‬‬ ‫יש בטיפול תנאים חיצוניים כמו אופן סידור החדר‪ ,‬מיקומו והאווירה מסביבו‪.‬וגם תנאים פנימיים כמו מסגרת‬ ‫הטיפול (כולל יום‪ ,‬מקום ומשך הפגישה) וחוזה טיפולי (נקבע לפי הגישה הטיפולית)‪.‬‬ ‫פרידה וסיום בטיפול הן דבר משמעותי‪ ,‬הפרידה יכולה להיות מורכבת ולכן צריכה להיות הכנה‪.‬בפרידה‬ ‫במסגרת יעוץ בית ספרי חשוב לוודא שלא נוצרת תלות כי הילד ממשיך לראות היועצת בבית הספר גם לאחר‬ ‫הטיפול‪ ,‬הוא תמיד יכול לפנות אליה שוב אך חשוב לעבור איתו את התהליך הפרידה ודרכי התמודדות‪.‬‬ ‫עולמו הפנימי של היועץ‬  ‫היועץ הינו כלי של עצמו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מודעות עצמית‪ -‬היועץ צריך להיות מודע לעצמו כדי לזהות את נקודות החולשה שלו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫רווחה נפשית‪ -‬הדברים שעולים בטיפול יכולים לפגוע ביועץ לכן הוא צריך ללכת להדרכות וסדנאות‬ ‫‪o‬‬ ‫בכדי למנוע הצפה‪.‬‬ ‫מטרות קוד האתיקה במקצוע היעוץ החינוכי‪ -‬לשמש בסיס להפנמת ערכי המקצוע‪ ,‬לאפשר ליועצים‬ ‫החינוכיים לשקול את החלטותיהם המקצועיות בהתאם לערכי המקצוע ולהיות אמת מידה לשיפוט התנהגות‬ ‫היועצים לפי אותם ערכים‪.‬‬ ‫עקרונותיו הכללים של קוד האתיקה‪ -‬האחריות הראשונית של היועץ היא למטופל‪ ,‬במקרה של קטין הוא יכבד‬ ‫את זכויות ההורים‪ ,‬היועץ יפעל לממש את זכותו של כל מטופל לקבל יעוץ בלי אפילה והוא יכבד את הפרטיות‬ ‫והסודיות של המטופלים‪.‬‬ ‫מבחינת יחסי יועץ נועץ‪ -‬היועץ יהיה מודע למעמדו הרב ולא ינצל את כוחו‪ ,‬הוא יכבד את זכות הנועץ לקבל‬ ‫החלטות ויעזור לו להבין את ההשלכות‪ ,‬אם הוא מרגיש כי הוא לא מסוגל לעזור למטופל הוא לא יתחיל את‬ ‫הטיפול או יעצור וידאג לו למישהו חלופי והוא יעדכן את המטופל אם הוא מעוניין להקליט את השיח‪.‬‬ ‫היועץ לא יפר סודיות אלא אם כן הוא נדרש ע"פ חוק או בכדי למנוע סכנת מידית לנועץ‪ ,‬למטופל או לאנשים‬ ‫אחרים‪.‬בנוסף במצבים בהם היועץ רוצה להיוועץ עם עמיתיו הוא יספר להם רק מה שחיוני‪.‬‬ ‫ביחסים עם המעסיק אנו חוזרים לדילמה המרכזית של תחום היעוץ החינוכי והוא הנאמנות לערכיו האישיים‬ ‫והמקצועיים של היועץ ונאמנות שלו למערכת‪.‬היועץ החינוכי צריך להיות מודע למדיניות‪ ,‬העקרונות הכללים‬ ‫והתפישות הארגוניות של אותו מוסד ולשאוף לעשות כמיטב יכולתו כדי לתרום למימוש מטרות הארגון ולשיפור‬ ‫האקלים הארגוני באופן שיקדם את רווחת הנועצים‪.‬‬ ‫יעוץ רגיש תרבות‬ ‫בעבר הייתה הנחה כי העצמי הוא מבנה פסיכולוגי אוניברסלי וככה גם ההגדרה של נורמלי או נכון בהקשר‬ ‫של תהליכי ייעוץ‪ ,‬אך גילויים על הבדלים בין תרבויות הובאו לידי ביטוי בטיפול הרחיבו את ההגדרות של נורמלי‪,‬‬ ‫נכון ותקין‪.‬‬ ‫מהו העצמי ואיך הוא מושפע מהתרבות? העצמי הוא תחושת מודעות מתפתחת אשר מדריכה את‬ ‫ההתנהגות ומקבלת צורה מסוימת תוך כדי שהאדם‪ ,‬גוף ושכל‪ ,‬מקשיב לסביבה בה הוא נמצא‪.‬‬ ‫מהי תרבות? תרבות היא סט של מושגים חומריים וסמליים כמו‪ :‬עולם‪ ,‬סביבה‪ ,‬הקשרים‪ ,‬מבנים חברתיים‪,‬‬ ‫מוסדות‪ ,‬מדיניות‪ ,‬משמעות‪ ,‬נורמות‪ ,‬ערכים‪...‬שאינם חלק מהפרט אך משפיעים על התנהגותו‪.‬תפיסת‬ ‫ההבניה החברתית אומרת כי כל אחד תופס את העולם לפי התפיסה הסובייקטיבית שלו‪.‬בעקבות הבדלים‬ ‫תרבותיים נוצרה הפסיכולוגיה התרבותית העוסקת בקו המחבר בין התרבות לעצמי ובתשובות תלויות תרבות‬ ‫לשאלות קיומיות‪.‬‬ ‫ריצרד שוידר דיבר על ‪ 3‬עקרונות בהקשר של פסיכולוגיה תרבותית‪:‬‬ ‫‪.1‬העולם לא מושלם אם מסתכלים עליו מנקודת מבט אחרת‪.‬‬ ‫‪.2‬אין אפשרות לאדם להחליט לגבי האמת האולטימטיבית‪.‬‬ ‫‪.3‬יש לראות באחרים מומחים לתחומים מסוימים של ניסיון אנושי‪.‬‬ ‫ריצרד שוידר הינו אנתרופולוג ובין הראשונים שעסקו בפסיכולוגיה התרבותית‪.‬הוא פיתח את תיאוריות ‪3‬‬ ‫האתיקות המסבירה כיצד תרבויות שונות מארגנות את עולמן המוסרי‪:‬‬ ‫‪.1‬אתיקת האוטונומיה‪ :‬מדגישה את זכויות הפרט‪ ,‬חופש בחירה‪ ,‬הגשמה עצמית ואופיינית לחברות‬ ‫מערביות‪.‬‬ ‫‪.2‬אתיקת הקהילתיות‪ :‬מדגישה מחויבויות חברתיות‪ ,‬תפקידים וחובות‪ ,‬כבוד להיררכיה ונאמנות‬ ‫לקבוצה‪.‬‬ ‫‪.3‬אתיקת הקדושה‪ :‬טוהר וטמאה‪ ,‬קדושת החיים‪ ,‬שמירה על הסדר הטבעי וערכים דתיים ורוחניים‪.‬‬  ‫שוידר הראה כי תפיסות מוסריות תלויות בתרבות‪ ,‬ערער על האוניברסליות של ערכים מערביים‪ ,‬פיתח‬ ‫מתודולוגיות למחקר השוואתי בין תרבותי‪ ,‬הרחיב את ההבנה של מערכות ערכים שונות וסייע בפיתוח הגישה‬ ‫הרב תרבותית בפסיכולוגיה‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה תרבותית מסגרות תיאורטיות ופרדיגמות‬ ‫אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם‪ -‬מסביר את ההבדלים הבין תרבותיים בנושא המניעים ותהליכים‬ ‫‪o‬‬ ‫בין אישיים‪ ,‬התרבויות האלו נתפסות כמסבירות את הקשר בין תרבות למשתנים פסיכולוגים‬ ‫והתנהגותיים‪.‬אלו שתי סוגי תרבויות שונות‪ ,‬בחברה הקולקטיביסטית האדם מחויב לחברה וכמעט‬ ‫אין לו בחירה לעומת זאת בחברה אינדיבידואליסטיות האדם הוא עצמאי ולא מחויב רק לחברה ‪.‬‬ ‫מעגל הערכים של שוורץ‪ -‬לכל אדם יש אופי אחר על סמך מעגל הערכים של שוורץ‪ ,‬אך התרבות היא‬ ‫‪o‬‬ ‫חלק מכריע בעיצוב ערכי האדם והיא משפיעה על האופן בו הוא מדרג ערכים שונים‪.‬‬ ‫יעוץ בין מאפיינים גנריים למאפיינים תלויי מערב‬ ‫אנו נמצאים על רצף של מאפיינים גנריים (כללים) לבין מאפיינים תלויי תרבות‪ ,‬כל מי שנכנס לטיפול מצפה‬ ‫להקשבה‪ ,‬הכלה וכו' בלי קשר לתרבות ממנה הוא מגיע‪.‬‬ ‫בתהליך היעוץ ישנם מס' מאפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫יעוץ מקל על מועקה אישית‪ ,‬מקדם התמודדות מסתגלת ומעודד פתרון בעיות יעיל וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מפגשים ודיאלוג הם מרכיב בסיס בייעוץ‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫התרחשות אינטראקציה בין שני אנשים או יותר בה מעוברים סמלים והנחות סמויות והכל מתווך ע"י‬ ‫‪o‬‬ ‫התרבות‪ -‬גם המטפל וגם המטופל מגיעים עם הנחות מראש ותפיסות המושפעות מהתרבות שלהם‪.‬‬ ‫יעוץ במערב‪ -‬עולם הטיפול מושפע מערכי המערב‪ ,‬המרכיב העיקרי בתהליך היעוץ הוא כבוד לנחישות האישית‬ ‫של הפרט ומטרת היעוץ היא להעצים את הפרט‪.‬‬ ‫מרכיביו היעוץ במערב‪:‬‬ ‫הפרט הוא המטרה העיקרית בטיפול והוא אחראי על נסיבות חייו (לא בהכרח נכון לגבי חברות‬ ‫א‪.‬‬ ‫מסורתיות)‬ ‫בתהליך הטיפול האדם אמור להיות מתורגל לשליטה בסביבה שלו (בחברה מסורתית קשה לאדם‬ ‫ב‪.‬‬ ‫להתנתק מסביבתו)‬ ‫עצמאות ואוטונומיה מוערכים (בחברות מסורתיות‪ /‬קולקטיביסטיות זה פחות רלוונטי כי הם לא‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מעודדות את האדם להיות עצמאי)‬ ‫בעיות אישיות מפורשות כאינטרו‪-‬פסיכיות וברוב המקרים מקורן מתגלה בחוויות המעצבות של‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הילדות וההתבגרות (בחברות מסורתיות קשה לקבל את זה כי החברה נתפסת בחיובית)‬ ‫ייעוץ נתפס כעבודה שמחייבת השקעה ומאמץ (בטיפול האדם נדרש לבצע שינוי ונדרש לכך מאמץ‪,‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫לא כל התרבויות מעודדות מאמץ חלק יגידו כי מספיק לדבר עם הורים‪/‬חברים בכדי לפתור את‬ ‫הבעיה)‬ ‫פסיביות ותלות אינם מעורכים ואפילו מגונים (מתנגש עם החברות הקולקטיביסטיות בהם האדם‬ ‫ו‪.‬‬ ‫תלוי בחברה)‬ ‫האם זה מתאים לאנשים מתרבויות שונות? ערכי הייעוץ המערבי יכולים לתרום אך זה יכול גם ליצור‬ ‫קונפליקטים בין האדם לחברה שלו‪ ,‬היועץ המקצועי חייב לקחת בחשבון את ההבדלי הבין אישיים בתחומים‬ ‫שונים וכך יוכל לדייק את התהליכים מול המטופל‪.‬‬ ‫בעקבות הקונפליקט הזה נוצר זרם טיפולי חדש הנקרא הרב תרבותי‪.‬‬ ‫הגישה הרב תרבותית‬ ‫ההנחה של גישה זו אומרת כי היועץ והמטופל מביאים לטיפול מבחר של משתנים תרבותיים ותיאוריה זו‬ ‫מספקת להם מסגרת תפיסתית‪ /‬רעיונית לפרקטיקה הייעוצית‪.‬‬ ‫גישה זו אומרת כי‪:‬‬  ‫האדם נבחן כאינדיבידואל על רקע ההקשר התרבותי ממנו הוא בא‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יועץ בגישה זו מחויב לגורמים התרבותיים והאישיים המקצים על המטופל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫היועץ צריך להיות מצויד בכלים מקצועיים‪ ,‬ידע‪ ,‬הבנה ורגישות ביחס לתרבות של האחר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫*אמונות ודעות‪ -‬הבנה שיש את העמדות של המטפל ועמדות נוספות‪.‬‬ ‫*ידע‪ -‬העמדות האחרות עלולות להתערב בתהליך הטיפולי‪.‬‬ ‫*מיומנויות‪ -‬המטפל מבין שיש עמדות אחרות ושהן עלולות להתערב בטיפול יודע איך לפעול כשזה קורה‬ ‫מודעות היעוץ לערכיו‪ ,‬הנחותיו ולהטיותיו‪ -‬היועץ מודע להטיותיו ולחוסר האובייקטיביות [מודעות השקפה‬ ‫העולם שלי]‪:‬‬ ‫אמונות ועמדות‪ -‬היועץ מודע למורשת התרבותית שלו ולהבדלים‪ ,‬הוא מודע לכך שכל מטופל מביא‬ ‫‪o‬‬ ‫איתו עמדות שונות שלא בהכרח מתאימות לעמדותיו של היועץ‪.‬‬ ‫ידע‪ -‬יש ליועץ ידע על המורשות שלו ואיך היא משפיעה עליו ברמה האישית והמקצועית ועל האופן‬ ‫‪o‬‬ ‫בו הוא מגדיר מה נורמלי ומה לא‪.‬‬ ‫מיומנות‪ -‬היועץ דואג לקבל הדרכה‪ ,‬הכשרה נוספת וכו אם הוא רואה כי האמונות שלו משפיעות עליו‬ ‫‪o‬‬ ‫בטיפול‪.‬‬ ‫הבנת השקפת עולמו של הנועץ שבא מתרבות אחרת [הבנת השקפת העולם של האחר]‬ ‫אמונות ועמדות‪ -‬המטפל מודע לתגובות שיש לו כלפי התרבות של המטופל והוא יכול להסתכל על‬ ‫‪o‬‬ ‫התרבות שלהם בצורה לא שיפוטית‪ ,‬הוא מודע לאמונות של האחרים ומכבד אותם‪.‬‬ ‫ידע‪ -‬המטפל לומד על אותה קבוצה איתה הוא עובד (על המורשת שלה ועוד כי המטופל יכול להיות‬ ‫‪o‬‬ ‫מושפע מהמורשת)‪ ,‬הרקע של התרבות יכול לבוא לידי ביטוי בטיפול הן ברגשות‪ ,‬במחשבות‬ ‫ובערכים‪.‬‬ ‫מיומנות‪ -‬המטפל צריך להיות מעודכן לגבי הקבוצה‪ ,‬לעקוב ברמה המחקרית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פיתוח אסטרטגיות וטכניקות מותאמות‪ -‬היועץ מכיר את עצמו‪ ,‬את האחר ומפתח כלים לטיפול באחר [ביוצעי]‬ ‫אמונות ועמדות‪ -‬היועץ מכבד אמונות דתיות‪ ,‬רוחניות וערכים של אחרים אודות בריאות פיזית‬ ‫‪o‬‬ ‫ומנטלית‪ ,‬היועץ מפתח אסטרטגיה המתאימה למטופלים שלו‪.‬‬ ‫ידע‪ -‬הוא מכבד מנהגי עזרה שיש בתרבות של המטופל‪ ,‬הוא יכול לפנות אל הדמויות המרכזיות‬ ‫‪o‬‬ ‫בתרבות בכדי שגם הם יעזרו למטופל ‪ ,‬יש לתת כבוד לדרכים בהן התרבויות האחרות פועלות‪.‬‬ ‫מיומנות‪ -‬יש לו ידע טוב אודות מאפיינים כללים של ייעוץ ותרפיה והדרכים שבהן אותם מאפיינים‬ ‫‪o‬‬ ‫עלולים להתנגש עם הערכים של קבוצות של מיעוטים‪ ,‬אסור ליועץ לעודד את המטופל להתנגד‬ ‫לתרבותו כי זה יכול להתנגש עם הערכים והחיים האישיים שלו‪.‬‬ ‫ייעוץ חינוכי והורים‬ ‫גננות או מורה מקבלת עם הילדים גם את ההורים‪.‬היועצת הינה חלק בלתי נפרד מבית הספר ובמפגשים עם‬ ‫ההורים היא הנציג הפורמלי של בתי הספר לכן היא צריכה לעשות מאמץ בכדי שההורים יבינו כי גם אם היא‬ ‫קשורה לביה"ס האינטרס שלה הוא קודם כל של התלמיד‪.‬בנוסף היא בעלת ראיה מערכתית הרואה את הילד‬ ‫כחבר במשפחתו‪.‬‬ ‫כיום בעידן הפוסט מודרני יש מודלים שונים של משפחות‪ ,‬ההורות מושפעת מאמצעי תקשורת ההמונים והיא‬ ‫מושפעת ממספר רב של גישות פסיכולוגיות וחינוכיות לעיתים עד לבלבול‪ ,‬בנוסף גם התלמיד עצמו מושפע‬ ‫מעולמות התקשורת‪.‬‬ ‫המפגש עם היועצת להורים מתקיים ב‪ 3‬רמות פעולה של המקצוע‪:‬‬ ‫‪.1‬מערכתית‪ -‬במישור ביה"ס לענות על צרכים המותאמים לפי גיל ושלב התפתחותי‪ ,‬בנוסף היא נותנת‬ ‫מענה להורים ויכולה להדריך גם אותם‪.‬‬ ‫‪.2‬קבוצתית‪ -‬קבוצת תלמידים‪/‬הורים‪.‬לתת מענה לצרכים ממוקדים של אותה קבוצה‪.‬‬  ‫‪.3‬פרטני‪ -‬פגישות אישיות עם ההורים לעזרה ממוקדת לילד שלהם‪.‬‬ ‫היועצת הינה המומחית לבריאות הנפש והיא הדמות המרכזית והזמינה הנמצאת בסביבה הטבעית של‬ ‫התלמידים‪ ,‬היועצת מדריכה ומעצימה את ההורים‪ ,‬היא תומכת בהם ומתווכת ומגשרת בינם לבין הצוות‬ ‫החינוכי וההנהלה‪.‬בנוסף היא מנהלת מקרה (אוספת מידע‪ ,‬מתעדת ומפנה לגורמים אחרים ומלווה את‬ ‫ההורים) ויש לה עבודת אדמיניסטרציה כמו מילוי טפסים ועבודות בירוקרטיות‪.‬‬ ‫ישנם מספר גורמים המקדמים את הקשר בין ההורים ליועצת‪:‬‬ ‫נגישות‪ -‬נגישה להורים‪ ,‬מסבירת פנים‪ ,‬ניתן למצוא אותה ולפנות אליה בקלות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נראות‪ -‬על היועצת להראות נוכחות בבית הספר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫גמישות‪ -‬גמישות בלוז‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ליעוץ בשיתוף עם ההורים יש מס' יתרונות בינהם‪ :‬הרחבת מעגל התמיכה בילד‪ ,‬הרחבת מעגל ההעצמה עבור‬ ‫הילד והרחבת מעגל ההשפעה של היועצת בפרט ובית הספר בכלל‪.‬‬ ‫יעוץ חינוכי וטיפול משפחתי‪ -‬היועצת אינה מטפלת במשפחה אלא מטפלת בילד‪.‬היא מייצגת את המערכת‬ ‫בסיטואציה בה ההורים עלולים להרגיש סוג של כישלון‪.‬בעזרת המפגש עם ההורים היא יכולה להבין יותר על‬ ‫ההתנהגות של הילד‪.‬היועצת תופסת את המשפחה כזירה טבעית עם מעברים התפתחותיים (לא בהכרח‬ ‫פתולוגיים) וזה מאפשר לה הבנה טובה יותר לקושי והתערבות טיפולית שאינה מאשימה‪.‬‬ ‫כלים מהטיפול המשפחתי בשימוש היועצת‬ ‫יצירת הקשר טיפולי‪ -‬היועץ בעלת שני צדדים‪ ,‬היא גם מייצגת את בית הספר וגם אשת טיפול‬ ‫‪o‬‬ ‫שרוצה לעזור לילד ממקום אמפתי‪.‬‬ ‫הערכת המבנה המשפחתי‬ ‫‪o‬‬ ‫הערכות של הדימוי העצמי‪ ,‬הערכים ומערכת המשמעויות במשפחה‪ -‬איך המשפחה רואה את‬ ‫‪o‬‬ ‫עצמה כיחידים וכמערכת‪ ,‬מה הערכים המובילים שלהם‪.‬‬ ‫הערכה של מידת הגמישות‪ /‬נוקשות במשפחה‪ -‬כמה ההורים מקבלים את אי ההסכמה של‬ ‫‪o‬‬ ‫הילדים‪ ,‬במשפחה נוקשה יש פחות קבלה לקשיים של הילד‪.‬‬ ‫הערכת האקלים הרגשי של המשפחה – מה האווירה שיש במשפחה‪ ,‬האם היא מקבלת ומאפשרת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אפיון התהליך התקשורתי במשפחה‪ -‬איך הם מתקשרים בינהם והאם יש סודות בינהם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הערכת המקום במעגל החיים‪ -‬היועץ אמור להכיר את תיאוריות ההתפתחות והמטלות‬ ‫‪o‬‬ ‫ההתפתחויות שהתלמיד מתמודד איתם כדי שיוכל להרגיע את ההורים ביחס להתנהגויות חדשות‪.‬‬ ‫המשך הטיפול במקרה תלוי בתמונה המתקבלת בעקבות ההערכה שהיועץ עושה‪.‬‬ ‫בעבודה עם ההורים עולות מס' דילמות בינהם‪ :‬שמירה על סודיות‪ ,‬תיווך הקשר בין ביה"ס להורים‪ ,‬גבולות‬ ‫ההתערבות עם המשפחה וסכנת פיצול במקרים של הורים פרודים‪.‬‬ ‫יעוץ ומיטביות‬ ‫אפיונים מרכזיים של העולם המודרני המחייבים פיתוח חוסן בקרב ילדים‪:‬‬ ‫עולם דיגיטלי‪ -‬חשיפה מתמדת לרשתות החברתיות‬ ‫‪o‬‬ ‫שינוי מהירים‪ -‬האדם בהסתגלות מתמדת ללמוד על העולם המתפתח‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לחצים אקדמיים‪ -‬יש ציפיות גבוהות‬ ‫‪o‬‬ ‫אתגרים סביבתיים‪ -‬משברי אקלים‪ ,‬חרדה למה שיקרה לכדור הארץ‬ ‫‪o‬‬ ‫שינוים חברתיים‪ -‬פירוק המשפחה המסורתית‪ ,‬שינויים במבנים חברתיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫עומס מידע‪ -‬המון גירויים‬ ‫‪o‬‬ ‫אתגרים בריאותיים‪ -‬מגפות עולמיות‪ ,‬מודעות לבריאות הנפש‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בדידות וניכור‪ -‬על אף האופציה להיות בקשר עם מישהו רחוק השימוש בטלפונים לפי מחקרים מעלה‬ ‫‪o‬‬ ‫את הבדידות וגורם לתחושת ניכור‪.‬‬  ‫תרבות הצריכה‪ -‬קניות בלי הפסקה גם ברשת‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫חוסר איזון‪ -‬בין הבית למשרד ובין כל האינפורמציה שמציפה אותנו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫המצב הזה מדגיש כמה חשוב שנדאג שיהיה לבית הספר תפקיד משמעותי בנושא של קידום מיטביות‪.‬‬ ‫חוסן נפשי‪ -‬היכולת לקום כל פעם מחדש אחרי נפילה‪.‬מהווה יכולת מרכזית המאפשרת למתבגרים להתמודד‬ ‫עם אתגרים ושינויים תוך שימוש במשאבים פנימיים וחיצונים‪ ,‬חוסן תורם לבריאות הנפשית ומחזק את‬ ‫הערכת העצמית ואת יכולת הוויסות הרגשית והוא גורם מפתח בבניית הזהות העצמית והכנה לחיים הבוגרים‬ ‫בגיל הבגרות‪.‬ע"פ מחקרים בני הנוער התייחסו למורים כאל תחליף להורים במקרים בהם ההורים לא‬ ‫תפקדו‪/‬נעדרו ומורים היו לתלמידים כדמות שהאמינה ביכולות שלהם ותמכה בהם‪.‬‬ ‫גורמים המשפיעים על חוסן נפשי בקרב ילדים ומתבגרים‪:‬‬ ‫כישורים אישיים‪ -‬הערכה עצמית‪ ,‬ויסות רגשי‪ ,‬התמודדות עם לחץ ופתרון בעיות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫כישורים חברתיים‪ -‬בניית קשרים תומכים‪ ,‬התקשורת יעילה‪ ,‬אינטראקציה חיובית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫תמיכת עמיתים‪ -‬חברויות משמעותיות‪ ,‬קבוצת השווים תומכת‪ ,‬הגנה מבידוד ובריונות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫סביבת בית הספר‪ -‬אווירה מכילה ותומכת‪ ,‬קידום שייכות והכללה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫יחסי הורה ילד‪ -‬קשר חיובי ותומך הנותן תחושת ביטחון ליצרית בסיס בטוח‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫פתרון בעיות משפחתי‪ -‬תקשורת משפחתית יעילה‪ ,‬מודלינג של התמודדות ולמידת אסטרטגיית‬ ‫‪.6‬‬ ‫פתרון‪.‬‬ ‫חוסן והתמודדות הורית‪ -‬ניהול לחץ הורי‪ ,‬מודל לחיקוי חיובי והעברה בין דורית של חוסן‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫אוריינטציית מטרות‪ -‬הצבת יעדים אישיים‪ ,‬פיתוח מוטיבציה‪ ,‬תחושת משמעות ומטרה‪.‬חשוב‬ ‫‪.8‬‬ ‫שתהיה לאדם תחושת משמעות‪.‬‬ ‫הקשר תרבותי‪ -‬השפעות תרבותיות‪ ,‬משאבים קהילתיים‪ ,‬תפיסות תרבותיות של התמודדות‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫הגישה הסלוטוגנית‬ ‫גישה העוסקת בחיפוש גורמים שתורמים לקידום הבריאות במקום לחפש סיבות למחלות‪.‬‬ ‫הגישה התפתחה ע"י אהרון אנטובסקי בשנות ה‪ 70‬מתוך ביקורת על הגישה הפתוגנית המסורתית‪ ,‬היה‬ ‫מעבר מ"מה גורם למחלה" ל"מה מקדם את הבריאות"‬ ‫השינוי הפרדיגמטי בא לידי ביטוי בהתמקדות בבריאות ולא במחלה‪ ,‬התמקדות במשאבים ולא בסיכונים‬ ‫מראיה פרטנית לראיה מערכתית (ההתעסקות במיטביות רלוונטית לכל האוכלוסייה בביה"ס) ומתגובתיות‬ ‫למניעה וקידום ‪.‬‬ ‫עקרונות מרכזיים בהתפתחות‪ -‬ראיית הבריאות כרצף‪ ,‬חשיבות על המשאבים האישיים והסביבתיים‪ ,‬דגש על‬ ‫פיתוח חוסן והתמודדות וחשיבות הקשר בין הפרט לסביבתו‪.‬‬ ‫התפתחות בהקשר החינוכי‪ -‬אימוץ הגישה במערכות חינוך בעולם‪ ,‬פיתוח מודל בתי ספר אשר מקדמי‬ ‫בריאות‪ ,‬שילוב בין חינוך לבריאות והתמקדות בפיתוח כישורי חיים‪.‬‬ ‫השפעה על מדיניות חינוכית‪ -‬אימוץ ע"י ארגון הבריאות העולמי‪ ,‬הטמעה במערכות החינוך ברחבי העולם‪,‬‬ ‫פיתוח תוכניות התערבות מבוססות ראיות ושינוי בתפיסת תפקיד בית הספר (ביה"ס קיבל עוד תפקיד והוא‬ ‫לפתח את המיטביות של התלמידים)‬ ‫עקרונות הגישה הסלוטוגנית‪:‬‬ ‫התמקדות בכל האנשים במערכת (לא רק מי שבסיכון!)‬ ‫‪o‬‬ ‫קידום גורמים מחזקי בריאות (לא רק מניעת סיכונים)‬ ‫‪o‬‬ ‫ראיה הוליסטית של האדם‪ ,‬כל החלקים שלו‬ ‫‪o‬‬ ‫פיתוח משאבי התמודדות כללים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תחושת קוהרנטיות‬  ‫אנטונובסקי הגדיר כמושג המסביר את התנועה לכיוון של מיצוי הבריאות‪.‬קוהרנטיות היא תפיסה כללית של‬ ‫העולם כמשמעותי וכניתן להבנה ולניהול‪.‬תחושת קוהרנטיות גבוהה מביאה למוטיבציה ואמונה שהאתגר מובן‬ ‫ושקיימים משאבים שיאפשרו התמודדות וההפך הוא הנכון‪(.‬אני מבין מה קורה בסביב‪,‬ה למה ואיך ויכול לנהל‬ ‫אותו)‬ ‫המרכיבים המרכזיים במודל הם‪:‬‬ ‫‪.1‬מובנות‪ -‬הבנת האתגרים בחיים‪ ,‬יכולת לפרש אירועים בצורה הגיונית‪.‬‬ ‫‪.2‬ניהוליות‪ -‬אמונה בזמינות משאבים להתמודדות ותחושת שליטה ויכולת פעולה‪.‬‬ ‫‪.3‬משמעותיות‪ -‬מוטיבציה פנימית ותחושת ערך ומטרה‪.‬‬ ‫תחושת קוהרנטיות אצל ילדים‬ ‫תחושת קוהרנטיות טובה נבנית על בסיס משאבים אישיים‪ ,‬הם הכלים איתם הילדים יוכלו‬ ‫‪o‬‬ ‫להשתמש בכדי לנהל את גורמי הלחץ ביעילות והם כוללים מיומנויות‪ ,‬ידע וניסיון שמשפרים את‬ ‫יכולת האדם להתמודד עם אתגרי החיים‪.‬ככל שהאדם ירגיש שיש לו יותר משאבים להתמודד‬ ‫תחושת הקוהרנטיות שלו תגדל‪.‬בית הספר מלמד וחושף את האדם להתנסויות ומאפשרים לו‬ ‫לעשות רפלקציה על מה שקורה לו בחיים‪.‬‬ ‫פיתוח המשאבים מושפע מחוויות חיים אישיות‪ ,‬תהליכי למידה וגורמים סביבתיים‪.‬עם הזמן הילדים‬ ‫‪o‬‬ ‫מתמודדים עם אתגרים שונים וחוויות התורמות לחוסן הכללי שלהם‪.‬‬ ‫פיתוח תחושת משמעות‪ ,‬ניהוליות ומשמעותיות מציידת את הילדים להתמודד טוב יותר עם לחץ‬ ‫‪o‬‬ ‫ומצוקה‪.‬תחושת קוהרנטיות גבוהה= מסוגלות להתמודד עם קשיים‪.‬‬ ‫ביה"ס מקדמי מיטביות יכולים לעזור לתלמידים לבנות בסיס לבריאות ורווחה לאורך כל החיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הגישה מדגישה את חשיבות הצטיידות צעירים במיומנויות בכדי לנווט אתגרים עתידיים בהצלחה‪.‬‬ ‫ביה"ס מקדמי מיטביות צריכים להתמקד ביצירת תוכניות המחזקות משאבים אלו תוך שילוב הכשרה‬ ‫‪o‬‬ ‫במיומנויות חיים עם חינוך לבריאות‪(.‬אסטרטגיות התמודדות‪ ,‬פעילויות לבניית חוסן ויצירת סביבה‬ ‫תומכת המעודדת צמיחה אישית)‬ ‫בבתי ספר תומך מיטביות של התלמיד יש‪:‬‬ ‫יציבות וסדר בסביבה‪ -‬יש מסגרת ברורה ומאורגנת‪ ,‬כללי התנהגות ונהלים ברורים‪ ,‬יש שגרה יומית‪,‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫יש הכנה מוקדמת לשינויים צפויים ויש תקשורת ברורה בין הציפיות והערכים (יש לתלמידים תחושה‬ ‫שהכל מתוכנן)‬ ‫התאמת דרישות ליכולות‪ -‬יש מודעות למשאבים האישיים של הפרט‪ ,‬לא כולם לומדים אותו דבר‬ ‫‪.2‬‬ ‫ובאותה שיטה‪ ,‬יש גמישות לפי צרכים‪ ,‬ובמצב הרגשי והפיזי‪ ,‬הימנעות מעומס יתר‪ ,‬תמיכה מותאמת‬ ‫אישית‪ ,‬רכישת יכולות קוגניטיביות‪ ,‬רגשיות וחברתיות לפי גיל והתפתחות‪.‬‬ ‫מעורבות בתהליכי קבלת החלטות‪ -‬שיתוף פעולה בקבלת החלטות בכדי לפתח את המיומנות הזו‪,‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫עידוד יוזמות ואחריות‪ ,‬יצירת פלטפורמות להשמעת הקול‪ ,‬מלמדים את התלמידים מה זה שיתוף‬ ‫פעולה ואת החשיבות של זה‪.‬‬ ‫קשרים משמעותיים‪ -‬בניית מערכות יחסים תומכות (כאשר המשפחה של הילד לא מתפקדת בית‬ ‫‪.4‬‬ ‫הספר ממלא את המקום)‪ ,‬זמינות של דמויות מפתח‪ ,‬יצירת אווירה של אמון וקבלה ותמיכה רגשית‬ ‫וטיפוח תחושת ביטחון ומוגנות‪.‬‬ ‫*אם הילד נמצא במסגרת המאופיינת בדברים האלו החוסן שלו יהיה טוב והוא ידע שיש לו על מי‬ ‫להישען כשהוא נופל‪.‬‬ ‫בית ספר מקדם מיטביות‪ -‬מרכיבי המודל היישומי‪:‬‬ ‫תוכנית לימודים פורמלית‪ -‬כולל שיעור חינוך בריאות‪ ,‬פיתוח מיומנויות חיים והעצמה אישית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫סביבת בית הספר‪ -‬אקלים תומך‪ ,‬מתקנים ותשתיות מקדמי בריאות ומדיניות בית ספרית‬ ‫‪o‬‬ ‫תומכת(עידוד הגעה באופניים‪/‬רגל‪ ,‬הגבל ממכר חטיפים)‬  ‫שיתופי פעולה‪ -‬קשר עם ההורים (סדנאות משותפות הורים וילדים‪ ,‬תקשורת הורים מתבגרים)‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פעילויות קהילתיות ורשת תמיכה מקצועית (קשר עם שפ"י‪ ,‬קשר עם רשויות הבריאות המקומיות)‬ ‫יישום וכליים מעשיים‪ -‬פיתוח תוכניות התערבות (סדנאות כישורי חיים ותוכניות חוסן)‪ ,‬הכשרת צוותי‬ ‫‪o‬‬ ‫חינוך‪ ,‬יצירת שותפויות קהילתיות ומדידה והערכה‪.‬‬ ‫מחקר אשר יישם תכנית התערבות בית ספרית לחיזוק החוסן בקרב מתבגרים בסיכון‪ ,‬כלל תוכנית של ‪6‬‬ ‫מפגשים וכל פגישה התחילה בתרגול מיינדפולנס ולאחר מכן התמקדו בנושאים שונים לבניית החוסן‪.‬תוצאות‬ ‫המחקר הראו כי חלה עלייה בחוסן והופחתו תסמיני דיכאון‪.‬‬ ‫התוכנית ‪ TRT‬פותחה בכדי לחזק חוסן בקרב ילדים באמצעות הקניית מיומנויות ספציפיות בתחום הקוגניטיבי‬ ‫וויסות רגשי‪ ,‬התוכנית יושמה במסגרות בתי ספר והפכה לנגישה למגוון רחב של ילדים‪.‬המטרה הייתה לבחון‬ ‫האם ההתערבות תשפר את החוסן‪.‬תוכנית זו מייצגת גישה פרואקטיבית לבניית חוסן בקרב ילדים‪ ,‬עם‬ ‫פוטנציאל להשפעות חיובית על בריאותם הנפשית ורווחתם בהתמודדות עם אתגרי החיים‪.‬‬ ‫לסיכום‪ -‬בית הספר צריך להיות מקום תומך אשר פועל לסייע לתלמיד לגבש ולחזק את כוחות ההתמודדות שלו‬ ‫אשר יסייעו לו בהקשר הבית ספרי ויתנו לו כלים לחיים‪ ,‬הבסיס לזה היא הגישה הסלוטוגנית שמתמקדת‬ ‫בקידום בריאות ולא רק במניעת חולי‪.‬השינוי דורש הסתכלות מחודשת והצבת שאלות אחרות על תפקיד בית‬ ‫הספר בגיבוש יכולת ההתמודדות של התלמידים וזה קריטי ליצירת מרחב תשובות אחר‪.‬‬ ‫הרצאה אורחת‬ ‫מי הם המתבגרים המרוויחים והמפסידים משימוש ברשתות החברתיות?‬ ‫ממחקר שנערך מצאו כי זמן מסך מתון ‪ 1-3‬שעות ביום‪ ,‬קשור ברווחה נפשית גבוהה ופחות סימפטומים של‬ ‫דיכאון‪.‬זמן מסך גבוה ‪ 4-5‬שעות ביום לעומת זאת קשור ברווחה נפשית נמוכה ויותר סימפטומים של דיכאון‬ ‫וקושי חברתי‪.‬‬ ‫ע"פ מחקר שערכו בכדי להבין את השפעת הרשתות החברתיות על רווחה נפשית בנו ‪ 4‬פרופילים של שימוש‬ ‫ברשתות החברתיות ומצאו כי‪:‬‬ ‫פרופיל ‪ -1‬חסר פעילות ברשתות החברתיות (אנשים שאין להם רשתות חברתיות או נכנסים פעם‬ ‫‪o‬‬ ‫בשבוע) מי שלא נמצא ברשתות החברתיות הרווחה הנפשית שלו נמוכה‪ ,‬כך גם הרווחה החברתית‬ ‫שלו הוא לא משתמש בחומרים ממכרים‪ ,‬והוא ישן הכי טוב מבין כל הפרופילים‪.‬אך לאדם הזה לא‬ ‫טוב‪ ,‬אין תחושה של חברים סביבו‪.‬‬ ‫פרופיל ‪ -2‬פעילות יום יומיות ברשתות חברתיות (אך לא כל היום)‪.‬יש לו רווחה נפשית וחברתית‪ ,‬הוא‬ ‫‪o‬‬ ‫לא משתמש בחומרים ממכרים‪ ,‬הוא ישן טוב ודימוי הגוף שלו גבוה‪.‬לשימוש יום יומי ברשתות‬ ‫החברתיות אך לא ברמה תלוית יש יתרונות‪.‬‬ ‫פרופיל ‪ -3‬פעילות אינטנסיבית ברשתות החברתיות‪( ,‬בהיבט הרגשי יש לו אפשרות להפסיק אך אורך‬ ‫‪o‬‬ ‫החיים שלו לוקח אותו להיות ברשתות החבריות הרבה) אין קשר מובהק בנוגע לרווחה הנפשית‪ ,‬הוא‬ ‫מרגיש הכי טוב מבחינה חברתית מבין כל הפרופילים‪ ,‬יש לו נטייה לשימוש בחומרים ממכרים‪,‬‬ ‫השינה שלו לא טובה והדימוי גוף שלו לא טוב‪.‬מבחינה חברתית הוא נמצא במקום טוב אך לשאר‬ ‫הדברים יש השלכות לא טובות‪.‬‬ ‫פרופיל ‪ -4‬פעילות בעייתית תלותית ברשתות חברתיות‪ ,‬הרווחה הנפשית והחברתית שלהם נמוכה‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫יש להם את הסיכוי הגבוה ביותר להתמכר לחומרים ממכרים‪ ,‬הרגלי השינה שלהם לא טובים וכך גם‬ ‫הדימוי העצמי שלהם‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫המפסיד הברור הוא הפרופיל ה‪ ,4‬המרוויח הברור הינו פרופיל ‪.2‬ההתייחסות להשלכות בשימוש ברשתות‬ ‫החברתיות מחייבת התייחסות לרמת התלות (לא רק למשך זמן פעילות)‪.‬למידה על השלכות אפשריות של‬ ‫פרופיל שימוש ברשתות החברתיות מאפשרת התאמת תכנית מניעה והתעברות באופן מדויק יותר‪.‬‬