פסיכולוגיה של המוסר: סיכום PDF

‫סיכום פסיכולוגיה של המוסר‬ ‫שיעור ‪ – 1‬מבוא לפסיכולוגיה של המוסר‬ ‫מהו מוסר?‬ ‫תפיסות ותחושות לגבי מה טוב ומה ראוי‪ ,‬לבין מה רע ומה לא ראוי‪.‬ערכים בסיסיים של לעזור לאחרים מול...

‫סיכום פסיכולוגיה של המוסר‬ ‫שיעור ‪ – 1‬מבוא לפסיכולוגיה של המוסר‬ ‫מהו מוסר?‬ ‫תפיסות ותחושות לגבי מה טוב ומה ראוי‪ ,‬לבין מה רע ומה לא ראוי‪.‬ערכים בסיסיים של לעזור לאחרים מול לפגוע‬ ‫– ‪.Harm and Care‬‬ ‫המוסר שלנו לא שונה בין אנשים‪.‬הערכים הבסיסיים של המוסר מקובלים כמעט בכל חברה אנושית‪ ,‬אך ישנם‬ ‫הבדלים קטנים בין תרבויות שונות‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה של המוסר‬ ‫‪.1‬עיסוק דסקריפטיבי במוסר‪ :‬פסיכולוגיה של המוסר היא תיאורית‪ ,‬ומתארת כיצד בני אדם מקבלים החלטות‬ ‫מוסריות‪ ,‬ומה משפיע על ההתנהגות שלנו‪.‬‬ ‫‪.2‬מבוססת בעיקר על מחקר‪.‬‬ ‫‪.3‬בוחנת תפיסות מוסריות‪ ,‬רגשות מוסריים והתנהגות מוסרית בחיים עצמם‪ :‬הבחינה היא אינה מה מוסרי בעיני‬ ‫החוקר‪ ,‬אלא מה מוסרי ע״י בני האדם‪.‬‬ ‫פילוסופיה של המוסר‬ ‫‪.1‬מטה‪-‬אתיקה‪ :‬שאלות העל של אתיקה‪ ,‬על המוסר עצמו ועל מהות המוסר‪.‬‬ ‫‪.2‬אתיקה נורמטיבית‪ :‬מה ראוי לעשות בעולם? איך ראוי להתנהג?‬ ‫‪.3‬אתיקה יישומית‪ :‬האם בפרקטיקה מה שאנחנו עושים הוא אתי או לא‪.‬יישום של אתיקה בתחומים שונים‪.‬‬ ‫לוקחת מהאתיקה הנורמטיבית את הכללים וליישם אותם בתחומים שונים‪.‬‬ ‫תאוריית היסודות המוסריים ‪The Moral Foundations Theory, Jonathan Haidt -‬‬ ‫תאוריה זו מנסה להסביר מה משפחות הערכים שנחשבים בעינינו לטובים וראויים‪.‬היידט חקר לעומק ערכים‬ ‫ליברליים‪ ,‬ושמרניים‪.‬כוללת בתוכה אקסיומות מוסריות – ערכים מסוימים שכולנו מסכימים עליהם שהם מוסריים‪,‬‬ ‫ומשפיעים על קבלת החלטות‪.‬‬ ‫ישנן חמש משפחות ערכים מרכזיות‪ ,‬בעוד ליברלים מונחים ע״י ‪ 2‬ערכים עיקריים‪ ,‬שמרנים מונחים ע״י ‪ 5‬ערכים‪.‬‬ ‫לכן עולה הטענה כי לליברלים קשה להבין דפוסי חשיבה של שמרנים‪.‬‬ ‫חירות ‪ :‬ערך החירות התווסף‬ ‫נאמנות לקבוצה‬ ‫אכפתיות ולא להזיק‬ ‫בשלב מאוחר יותר‬ ‫)‪(Ingroup/Loyalty‬‬ ‫)‪(Harm/Care‬‬ ‫כבוד לסמכות‬ ‫הוגנות וצדק חלוקתי )הדדיות(‬ ‫)‪(Authority/Respect‬‬ ‫)‪(Fairness/Reciprocity‬‬ ‫טהרה )‪(Sancity/Purtiy‬‬ ‫‪1‬‬  ‫שיעור ‪ - 2‬על היגיון מוסרי ואינטואיציה מוסרית‬ ‫המודל הקוגניטיבי של לורנס קולברג ‪Cognitive developmental theory of moral reasoning -‬‬ ‫קולברג חיפש את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות המוסריות שלנו‪.‬‬ ‫הוא עשה זאת באמצעות דילמות מוסרית – לקיחת מקרה שמספקת לנו מספר אלטרנטיבות‪ ,‬לכל אחת ישנו רווח‬ ‫ומחיר מוסרי‪ ,‬ואנו צריכים להכריע איזו אלטרנטיבה כדאי לקחת‪.‬דילמות אלה בד״כ תיאורטיות‪ ,‬ומלמדות אותנו‬ ‫על העקרונות המוסריים ע״פ נקבל החלטה‪.‬בדילמות מוסריות אין פתרון אלטרנטיבי מהפתרונות המוצעים‪.‬‬ ‫הדילמה של היינץ‬ ‫אשתו של היינץ חולה מאוד‪.‬התרופה היחידה שתוכל לשפר את מצבה נמכרת בבית המרקחת באלפיים דולר‪.‬‬ ‫הרוקח שהמציא את התרופה מוכר אותה במחיר גבוה פי עשרה ממחיר העלות שלה‪.‬היינץ לווה כספים כדי שיוכל‬ ‫לרכוש את התרופה‪ ,‬אך מצליח לאסוף רק אלף דולר‪.‬הוא מבקש מהרוקח שימכור לו את התרופה במחצית‬ ‫מהמחיר הרגיל‪ ,‬או שיסכים לקבל את יתרת הסכום במועד מאוחר יותר‪ ,‬לכשיצליח לאסוף גם אותו‪ ,‬אך הרוקח‬ ‫מסרב‪.‬היינץ מחליט לפרוץ לבית המרקחת כדי לגנוב את התרופה ולהציל את חיי אשתו ‪.‬‬ ‫האם מעשהו של היינץ הוא מעשה מוסרי?‬ ‫שלבי ההתפתחות המוסרית ע״פ קולברג‬ ‫ניתן לנבא התנהגות מוסרית ע״פ השלב שאדם נמצא בו‪:‬‬ ‫‪.1‬השלב הפרה קונבנציונלי )גיל ‪ 11‬ומטה(‪ :‬בשלב זה אין לנו עקרונות מוסריים‪ ,‬כילדים אין לנו תפיסה של מה‬ ‫טוב ומה לא טוב‪.‬לכן אנו מקבלים החלטות ע״פ‪:‬‬ ‫ ציות ועונש‬ ‫ כוונה אינסטרומנטלית‪ :‬אנו מבינים שישנם מבוגרים שחושבים שונה זה מזה‪ ,‬ומתאימים את התנהגותם‬ ‫לרצונות אנשים שונים‪.‬בין השאר ריצוי והתאמת הכוונה למה שאחרים מצפים מאיתנו‪.‬‬ ‫‪.2‬השלב הקונבנציונאלי )נערות ובגרות‪ ,‬לפיו מרבית האנשים לא עוברים את שלבים אלה(‪ :‬מקבלים מוסכמה‬ ‫של טוב‪ ,‬ודבקים בה‪.‬אנו מקבלים החלטות ע״פ‪:‬‬ ‫ אוריינטציה של ילד טוב – מהו ילד טוב ואיך הוא מתנהג‪.‬‬ ‫ סדר חברתי )חוקים( – חוקים לפי המעגלים החברתיים שלנו‪.‬‬ ‫‪.3‬השלב הפוסט קונבנציונאלי )מעל גיל ‪ :(20‬התבוננות ביקורתית בחוקים ובתפיסות‪.‬אנו מקבלים החלטות‬ ‫ע״פ‪:‬‬ ‫ אוריינטציה של אמנה חברתית – מטרת המוסר היא שלא תהיה אנרכיה‪).‬הסכם חברתי שיהיה מנהיג כדי‬ ‫שלא תיווצר אנרכיה(‪.‬‬ ‫ אוריינטציה של מוסר אוניברסאלי – עקרונות כלליים של צדק ומוסר‪.‬בסיטואציות מסוימות יש להעדיף‬ ‫ערכים ספציפיים על פני אחרים‪.‬‬ ‫‪2‬‬  ‫מודלים ניאו קולברגיאניים ‪Neo Kohlbergian models‬‬ ‫מודלים שנותנים משקל לאינטואיציה ולהיגיון‬ ‫ ‬ ‫המודלים מנסים להסביר מתי נשתמש בכל אחד מהם‬ ‫ ‬ ‫המודל המוכר ביותר הוא המודל של ‪Greene‬‬ ‫ ‬ ‫שלבי ההתפתחות המוסרית ע״פ קרול גיליגן‬ ‫גיליגן טענה שקולברג מתאר ציר התפתחות מוסרי גברי‪ ,‬ואילו אצל נשים ציר ההתפתחות הוא שונה‪:‬‬ ‫אוריינטציה של צדק ‪ :Justice Orientation‬ציר מוסרי גברי‬ ‫ ‬ ‫אוריינטציה של אכפתיות ‪ :Care Orientation‬ציר מוסרי נשי‬ ‫ ‬ ‫את טענה זו בחנה באמצעות כמה דילמות‪ ,‬והכי מוכרת ביניהן היא דילמת הקיפוד‪ :‬קיפוד נכנס למנהרה של‬ ‫נברנים כדי למצוא מחסה מהקור‪.‬הוא שאל אותם אם הם מסכימים שיישאר לאורך החורף‪ ,‬והם הסכימו‪.‬הקיפוד‬ ‫גרם לאי נוחות גדולה לנברנים בשל הקוצים שלומה הם צריכים לעשות?‬ ‫גברים קיבלו החלטה ע״פ צדק‪ ,‬ואמרו שהוא צריך להשאר‪ ,‬כי הם נתנו לו להכנס מלכתחילה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נשים קיבלו החלטה ע״פ רגש‪ ,‬צריך להתחשב במי שיותר כואב לו‪.‬הן התחשבו יותר בסבל הפוטנציאלי של‬ ‫ ‬ ‫מי שמעורב בסיטואציה‪.‬‬ ‫גיליגן פיתחה סקאלה של התנהגות מוסרית אנושית שיותר מאפיינת נשים‪.‬הסקאלה מחולקת לפי המודל של‬ ‫קולברג אבל מבוססת על אכפתיות‪:‬‬ ‫‪.1‬השלב הפרה קונבנציונלי‪ :‬דאגה לעצמינו‪.‬‬ ‫‪.2‬השלב הקונבנציונאלי‪ :‬אכפתיות לגבי מה ראוי‪.‬אם למישהו כואב‪ ,‬ראוי לעזור לו‪.‬‬ ‫‪.3‬השלב הפוסט קונבנציונאלי‪ :‬כוללת את עצמי בחישוב המוסרי‪.‬אני צריכה לדאוג לאחר אבל גם לדאוג לעצמי‪.‬‬ ‫חלק מערך מוסרי זה שטוב לדאוג גם לעצמי‪.‬‬ ‫מחקרים שנעשו בשנים האחרונות לא מראים הבדלים גדולים בין נשים לגברים‪ ,‬זאת משום שבעבר היו מחנכים‬ ‫גברים ונשים אחרת‪.‬כיום קיים שימוש גם במוסר של כללים )צדק( וגם במוסר של אכפתיות אצל כולם‪ ,‬והם אף‬ ‫לפעמים סותרים אחד את השניה )אדם מסכן‪ ,‬אבל צריך לשפוט אותו(‪.‬גם אם אנחנו חושבים המון פעמים‬ ‫שהמוסר שלנו מתנהל ע״פ כללים אובייקטיבים‪ ,‬נעדיף את הקרובים לנו ונכופף את החוקים‪.‬‬ ‫‪3‬‬  ‫המודל האינטואיציוניסטי של היידט ‪The Social Intuitionist Model -‬‬ ‫היידט הציג דילמות בהן לא ניתן לתת החלטה להסבר ובכל זאת אנשים נתנו הסבר אינטואיטיבי )למשל למה אח‬ ‫ואחות לא יכולים לקיים יחסי מין? לאחר התעסקות ב‪-‬למה‪ ,‬ניתנו תשובות אינטואיטיביות‪ ,‬״זה מגעיל״(‪.‬‬ ‫לפי מודל זה‪:‬‬ ‫אנחנו מבססים החלטות מוסריות שלנו על אינטואיציה – ולא על היגיון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אנחנו משתמשים בהיגיון כדי להצדיק את ההחלטות המוסריות שלנו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫צידוק מוסרי ‪ – Moral Justification‬אנחנו משתמשים בהיגיון מוסרי רק בשלב הצידוק המוסרי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מודל שתי המערכות של כהנמן‬ ‫מערכת ‪ – 1‬המערכת הרגשית והאוטומטית )המערכת החמה‪ ,‬מערכת הקשורה למנגנונים קדומים(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מערכת ‪ – 2‬המערכת הרציונלית והמחושבת )המון פעמים מעכבת את מערכת ‪.(1‬‬ ‫ ‬ ‫על פי המודל האינטואיציוניסטי‪ :‬אנחנו מקבלים החלטות מוסריות בעזרת מערכת ‪) 1‬מרגישים זעם מוסרי‪ ,‬חמלה‬ ‫וכו׳‪ (...‬אבל מצדיקים אותן באמצעות מערכת ‪.2‬‬ ‫שיעור ‪ – 3‬הגיון מוסרי מול אינטואיציה מוסרית ‪ +‬מושגים בסיסיים בפילוסופיה של המוסר‬ ‫דילמת הקרונית‬ ‫קרונית מידרדרת על מסילה לעבר חמישה אנשים שאינם רואים אותה‪.‬אם היא תמשיך במסלולה היא תהרוג את‬ ‫חמישתם‪.‬אתם נמצאים בתא הבקרה של התחנה ויכולים להפנות את הקרונית לעבר מסילה אחרת שעליה עומד‬ ‫אדם אחד‪ ,‬אבל אותו אדם ימות אם תבחרו להפנות את הקרונית‪.‬האם ראוי לדעתכם להפנות את הקרונית ובכך‬ ‫להציל חמישה אנשים אבל להרוג אדם אחד?‬ ‫מטרת הדילמה היא להבחין בין שני סוגים מוסר‪:‬‬ ‫מוסר של תוצאה – מה שקובע אם החלטה היא מוסרית או לא זאת התוצאה הצפויה שלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מוסר של כללים )מוסר דאונטולוגי( – ישנם כללים שלא עוברים עליהם‪ ,‬מי אני שאחליט להציל בן אדם לעומת‬ ‫ ‬ ‫להרוג חמישה אנשים‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫מוסר של תוצאה‬ ‫מוסר הפועל על פי הפילוסופיה התועלתנית ‪.Utilitarianism‬הוגיה המשמעותיים חיו במאה ה‪ 18-‬וה‪ ,19-‬ויסודה‬ ‫הוא הדוניסטי )מתייחס להנאות ארוכות תווך(‪.‬פילוסופיה זו מניחה שבני אדם מחפשים הנאה ונמנעים מסבל‪.‬‬ ‫במקרה בו הנאת הפרט מגיעה עם סבל של אחר‪ ,‬מחשבים תועלת – לכמה אנשים תזיק ולכמה אנשים תעזור‪.‬‬ ‫בעיות עם התפיסה התועלתנית‬ ‫האם אפשר למדוד הנאה? האם אפשר למדוד הנאה מול סבל? האם ישנן הנאות משמעותיות יותר מאחרות?‬ ‫)הנאות נמדדות ע״פ אורכן ועוצמתן( היו אנשים שדירגו את ההנאות לפי ״גבוהות״ ו״נמוכות״‪.‬יש הטוענים כי‬ ‫הנאות בלתי תלויות בחומר חזקות יותר משום שהן מחזיקות יותר זמן‪.‬‬ ‫פרדוקס מכונת האושר‪ ,‬נוזיק )‪(1974‬‬ ‫פרדוקס זה מהווה ביקורת על התפיסה התועלתנית ועל הבסיס ההדוניסטי שלה‪.‬נוזיק הציע להתחבר למכונת‬ ‫אושר ולהיות מאושרים לנצח )אבל מחוברים לאלקטרודות(‪.‬‬ ‫ב‪ 2014-‬דן וויג׳רס ערך ניסוי המבוסס על המכונה‪:‬‬ ‫‪ 84%‬מהאנשים הצהירו שלא היו מתחברים למכונת האושר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תיאור של החוויה כלא מסוכנת וככזו שמרגישה ממש כמו החיים עצמם אך חוויתיים ומהנים יותר גרמה‬ ‫ ‬ ‫לעלייה במספר המשתתפים שהסכימו להתחבר למכונה מ‪ 16%-‬ל‪.34%-‬‬ ‫כשהתרחיש עוסק בכדור ללא תופעות לוואי שהופך את חוויות החיים למהנה יותר ממה שהיא כיום ‪53%‬‬ ‫ ‬ ‫מהאנשים הסכימה להתחבר למכונה‪.‬‬ ‫ניתן להסיק כי אנשים רצו לחיות את החיים כמו שהם‪ ,‬ערך החיים היה עליון יותר מתחושת ההנאה‪.‬לכן‪,‬‬ ‫התועלתנות לא באה לידי ביטוי במקרה זה על ידי רוב האנשים‪.‬‬ ‫פרדוקסים נוספים לתועלתנות‪:‬‬ ‫מפלצת ענקית שכל אדם שהיא טורפת היא נהנת יותר מהאדם שנטרף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פרדוקס הגלדיאטור שנלחמים אחד בשני לפעמים עד המוות – אמנם אחד מהם מת‪ ,‬אבל כל רומא נהנית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תוצאתנות הייתה יכולה להגיד שזה הדבר הראוי לעשות – אדם אחד סובל אבל המון נהנים‪.‬אם נראה את‬ ‫ערך זה ככלל‪ ,‬בסוף זה יכול לגרום לאנרכיה ולא תהיה הנאה‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫תוצאתנות פעולה ‪ -‬התייחסות לפעולה עצמה מבלי להתחשב בכלל‪.‬‬ ‫תוצאתנות כלל ‪ -‬ישנם כללים בחברה שאם לא נשמור אותם יכול להגרם יותר סבל‪.‬תוצאתנות כלל כפופה‬ ‫לשאלות של תוצאה‪.‬‬ ‫מוסר דאונטולוגי‬ ‫מוסר של כללים‪.‬הכללים המובילים אותנו לפעולה לפי מוסר זה הם כללים דתיים‪ ,‬וחוקים‪.‬אנחנו מאמינים‬ ‫בזכויות והם עליוניים לכל‪ ,‬לכן כלל זה לא כפוף למוסר של תוצאה‪.‬‬ ‫דילמת הגשר‬ ‫בהמשך לדילמת הקרונית ישנו ניסוי בו הציגו לאנשים מקרה נוסף ובו רכבת נוסעת לעבר ‪ 5‬אנשים במסילה‪ ,‬אך‬ ‫הם יכולים לדחוף איש גדול שנמצא לידם לעבר המסילה כך שימות ויציל את ה‪ 5-‬האחרים‪.‬נשאלה השאלה האם‬ ‫ראוי לעשות זאת או לא?‬ ‫בדילמת הקרונית כ‪ 90%-‬ענו שצריך להטות את הקרונית ולגרום להריגה של אדם אחד על מנת להציל את‬ ‫החמישה‪ ,‬בעוד שבדילמת הגשר ‪ 89%‬ענו שלא ראוי לדחוף את האדם הגדול למסילה‪ ,‬גם אם הדבר יציל את‬ ‫חמש האנשים‪.‬הדבר הראה שכנראה ישנו מקור נוסף לאופן שבו אנו עונים על דילמות מוסריות חוץ מההיגיון‬ ‫שלנו‪.‬‬ ‫‪ MRI‬ג׳ושוע גרין‬ ‫ג׳ושוע גרין ערך סדרת ניסויים כשבדקו מה קורה שמכניסים אנשים ל‪ MRI-‬כאשר הם מקבלים החלטות מוסריות‬ ‫)דילמת התינוק הבוכה‪ ,‬דילמת הקרונית(‪.‬חישוב תוצאתני היה אומר להרוג את התינוק‪ ,‬אבל הרוב אומרים לתת‬ ‫לו להמשיך לבכות‪.‬דבר אשר מאוד מנוגד להיגיון התוצאתני‪.‬לפעמים אנחנו מחליטים בניגוד לכללי ההיגיון‬ ‫התוצאתני‪.‬גרין ראה כי כאשר נותנים לנו לענות על דילמות כאלה רואים דברים שונים במוח‪ ,‬בדילמות מרוחקות‬ ‫האיזורים במוח שמופעלים מיוחסים לחשיבה לוגית‪ ,‬רציונאלית‪ ,‬דחיית סיפוקים‪.‬לכן על פיו‪ ,‬מה שמכריע אם‬ ‫נקבל החלטה ע״פ הגיון או אינטואיציה היא ההפעלה הרגשית‪.‬‬ ‫ככל שאנו מרוחקים מהדילמה אנו יכולים לקבל החלטה ע״פ ההיגיון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מרחק בפסיכולוגיה הוא לא רק מרחק פיזי‪ ,‬אלא זמן‪ ,‬אדם מוכר‪/‬זר‪.‬ככל שמרחיקים ההפעלה הרגשית קטנה‬ ‫ ‬ ‫ואנו מקבלים החלטות ע״פ היגיון‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫שיעור ‪ – 4‬רגשות מוסריים‬ ‫רגש מוסרי ‪ -‬רגשות שבאים כתגובה להפרת צו מוסרי או רגשות שמעוררים התנהגות בעלת קונטקסט מוסרי‪.‬‬ ‫חלק מהרגשות המוסריים שלנו הם רגשות ראשוניים )כעס‪ ,‬גועל‪ ,‬שמחה( או משניים )רגשות שמתלבשים על‬ ‫הרגשות הראשוניים בקונטקסט החברתי‪ ,‬למשל גאווה – שמחה על משהו שנעשה‪ ,‬אשמה – עצב ראשוני(‪,‬‬ ‫שמתעוררים בהקשר המוסרי או מניעים התנהגות מוסרית‪.‬הם מתעוררים בקונטקסט מוסרי וגורמים לנו לעשות‬ ‫פעולות בהקשר מוסרי למשל‪ ,‬יכולים לגרום לאדם המפר לחדול ממעשיו‪ ,‬להרגיש רע עם עצמו או להעניש אותו‪.‬‬ ‫הם אינם מונעים ע״י אינטרס אישי בלבד‪.‬לפי ה״גן האנוכי״‪ ,‬הרגשות והתכונות שעזרו לשמר את הגן שרדו‪.‬למשל‬ ‫אכפתיות כלפי צאצאים )חתולה שמגנה על הגורים שלה מגדילה את הסיכוי שלה להפגע‪ ,‬אך הגדילה את הסיכוי‬ ‫של הצאצאים לשרוד(‪.‬‬ ‫לא תמיד קל להסביר רגשות באופן מדעי‪ ,‬אך ניתן להסביר אותם בצורות ביטויים הבאים‪:‬‬ ‫ביטוי פיזיולוגי‬ ‫ ‬ ‫ביטוי פנומנולוגי – תחושה אישית‬ ‫ ‬ ‫ביטוי בהבעות פנים – מסייעים לנו בצורה אבולוציונית‬ ‫ ‬ ‫על פי היידט‪ ,‬הרגשות הללו הם המניע המוסרי שלנו‪.‬ככל שהרגשות האלו מופעלים ‪,‬קיים סיכוי רב יותר שנעשה‬ ‫פעולה שנחשבת בעינינו למוסרית‪.‬כמו כן‪ ,‬ישנם אנשים שהרגשות אצלם מעוררים יותר‪ ,‬ולהם יש יותר סיכוי‬ ‫לפעול מוסרית‪.‬זאת לעומת אנשים שמה שמפעיל אותם יותר זה הדאגה לאושר ולסבל שלהם ‪ -‬הם יפעלו על פי‬ ‫האינטרנס האישי של עצמם‪.‬‬ ‫הרגשות המוסריים‬ ‫אשמה מוסרית‪ :‬שוטר פנימי שגורם לנו לעמוד בכללי החברה )פנימית(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זעם מוסרי‪ :‬זעם יכול לפגוע בנו‪ ,‬אך תפקידו הראשוני היה להגן על האינטרסים שלנו‪.‬למשל‪ ,‬כשמגיעה חיה‬ ‫ ‬ ‫אחרת ותרצה לקחת את האוכל שלי אם אשאר אדיש אני לא אשרוד‪.‬‬ ‫גועל מוסרי‪ :‬רגש שגורם לנו להגעל ממעשים של אנשים מסויימים שאנו תופסים שבלתי מוסריים‪ ,‬בד״כ קשור‬ ‫ ‬ ‫לטהרה ומיניות‪.‬‬ ‫חמלה מוסרית‪ :‬רצון לעזור לאחר שסובל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חרדה מוסרית‪ :‬חרדה מפני מעשים לא מוסריים ועשיית מעשים לא מוסריים‪.‬פחד מאשמה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בושה מוסרית‪ :‬שוטר פנימי שגורם לנו לעמוד בכללי החברה )חיצונית‪ ,‬מפני החברה(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪7‬‬ ‫התעלות מוסרית‪ :‬כאשר אנו עושים דברים טובים אנו מרגישים תחושת סיפוק בעקבות ביצוע התנהגות‬ ‫ ‬ ‫מוסרית שאנו מאמינים בה‪.‬‬ ‫גאווה מוסרית‪ :‬סיפוק מכך שהחברה תסתכל עלינו בצורה חיובית יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫משפחות הרגשות המוסריים‬ ‫‪ ,Other Condeming‬רגשות מוסרים שליליים כלפי האחר הלא מוסרי‪ :‬זעם מוסרי‪ ,‬גועל מוסרי ובוז מוסרי‬ ‫ ‬ ‫)תפיסת אדם כנחות יותר(‪.‬מטרתם לשמור על חברה שמצייתת לחוקים מסויימים‪.‬מי שמפר את חוקים אלה‬ ‫אנו מענישים אותו בזעם מוסרי )למשל חלוקה לא צודקת‪ ,‬משחק האולטימטום(‪.‬אנחנו נשלם כדי להעניש‬ ‫אנשים משום שמשאבים בחברה שאין בה זעם מוסרי לא יתחלקו באופן שווה ושאר האנשים ירגישו אי צדק‬ ‫בגלל ה״טרמפיסטים״‪.‬הרגש המוסרי שומר סף‪ ,‬ואנו לומדים לכעוס כאשר מישהו מפר קוד חברתי‪.‬כמו כן‪,‬‬ ‫הסבר על עזרה בחברה היא הפרעה לאלטרואיזם הדדי )התקווה שאם אני אעזור‪ ,‬כשאצטרך עזרה מישהו‬ ‫יעזור(‪.‬‬ ‫‪ ,Self-Conscious‬רגשות מוסריים שקשורים לעצמי‪ :‬אשמה‪ ,‬בושה‪ ,‬מבוכה‪ ,‬חרדה‪.‬השוטר הפנימי שלנו‪,‬‬ ‫ ‬ ‫צורך להעניש את עצמנו כשאנו ומפרים את כללי החברה‪.‬רגשות אלה יגרמו לנו לפעול בצורה ״מוסרית״‪.‬‬ ‫‪ ,Other Suffering‬רגשות מוסריים המתעוררים בגלל סבל של האחר )מרחמים על האחר‪ ,‬אכפתיים כלפיו(‪:‬‬ ‫ ‬ ‫חמלה מוסרית‪ ,‬רגש המעורר רצון לעזור לאחר‪.‬בחברה שעזרו בה יותר אחד לשני שרדו יותר טוב‪.‬‬ ‫‪ Other and Self Praising‬רגשות מוסריים חיוביים כלפי עצמנו )התעלות מוסרית לאחר מעשה טוב‪ ,‬שבע‬ ‫ ‬ ‫רצון(‪ :‬הכרת תודה )הכרת תודה מהאחר(‪ ,‬התעלות מוסרית‪ ,‬גאווה מוסרית )פידבק טוב שאנו מקבלים כשאנו‬ ‫עושים משהו טוב(‪.‬‬ ‫אמפתיה‬ ‫אמפתיה אינה רגש בפני עצמו‪ ,‬אלא תהליך המערב רגש ומרכיב קוגניטיבי )הבנה של האחר(‪.‬כמו כן‪ ,‬נטען כי‬ ‫אמפתיה היא גורם מעורב‪ ,‬ואף מכריע בהתנהגות המוסרית‪.‬תהליך האמפתיה מניע התנהגות אלטרואיסטית‪.‬‬ ‫אמפתיה היא לא סימפתיה – סימפתיה היא הרצון לעזור לאחר אך ללא הזדהות‪.‬אמפתיה היא הזדהות רגשית‬ ‫עם האחר‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫מודל האמפתיה – אלטרואיזם של בטסון‪The Empathy – Altruism Model ,‬‬ ‫כאשר אנו רואים אדם סובל‪ ,‬אנו נזדהה עם סבלו ולכן ננסה לעזור על מנת להקל לסבלו של האחר‪.‬מחקרים‬ ‫מוכיחים שאמפתיה אכן קשורה להתנהגות אלטרואיסטית‪ ,‬והזדהות רגשית עם האחר מגדילה את הסיכוי‬ ‫להתנהגות אלטרואיסטית )‪.(Batson et al., 1988‬‬ ‫״טיעון נגד האמפתיה״‬ ‫ספר שכתב החוקר פול בלום‪ ,‬ובו טוען שמוסר שמבוסס על אמפתיה הוא בעייתי‪ ,‬שכן ההזדהות שלנו עם האחר‬ ‫הוא מניע טוב אך יש בה בעיות‪.‬מוסר שמבוסס על הזדהות עם האחר הוא מוטה‪ :‬מתמקד באנשים שדומים לנו‪,‬‬ ‫אנו אמפתים יותר כלפי אנשים אטרקטיביים‪ ,‬סותרת המוסר התוצאתני – אינה מבחינה בין סבל של יחיד לבין‬ ‫רבים‪ ,‬משמשת כדי להצדיק ולהוביל עוולות מוסריות‪.‬הוא טוען כי אנו צריכים לאמץ ״חמלה מוסרית״ שלא‬ ‫מחייבת הזדהות‪.‬‬ ‫שיעור ‪ – 5‬זעם מוסרי‬ ‫זעם מוסרי מתבטא בענישה מוסרית של החברה כלפי האדם‪:‬‬ ‫פגיעה במוניטין של אחרים‬ ‫ ‬ ‫התעמתות עם אחרים ‪ -‬מילולית או פיזית כתגובה להתנהגות‬ ‫ ‬ ‫שיימינג ברשת החברתית‬ ‫ ‬ ‫איך בודקים זעם מוסרי?‬ ‫משחק הדיקטטור – אדם מקבל ‪ 10‬שקלים‪ ,‬וצריך לבחור אם וכמה לתת לאדם אחר‪.‬לרוב אנחנו נותנים‬ ‫ ‬ ‫לאחרים ולא שומרים רק לעצמנו‪.‬‬ ‫משחק האולטימטום – אדם אקראי מקבל ‪ 10‬שקלים וחילק בינו לביננו את כסף‪.‬אם אנחנו מקבלים את‬ ‫ ‬ ‫החלוקה שנינו מקבלים את הכסף‪ ,‬אם אנחנו לא מקבלים אף אחד לא מקבל את הכסף‪.‬בדרך כלל אנשים‬ ‫לא מקבלים חלוקות של שליש ומטה‪.‬כלומר‪ ,‬באותו הרגע מוותרים על הכסף ״לא מוכנים לקבל‪ ,‬עדיף בלי״‪.‬‬ ‫אנחנו משלמים מחיר‪ ,‬כשאנחנו חשים אי צדק בחיים וזאת בעקבות כך שנרצה להעניש מוסרית – לא מגיע‬ ‫לך בגלל שהפרת סטנדרט‪.‬‬ ‫‪9‬‬  ‫סוגים של ענישה מוסרית‬ ‫ענישה של הפרת כלל מוסרי כלפי עצמי‬ ‫ ‬ ‫ענישה של הפרת כלל מוסרי כלפי אחרים‬ ‫ ‬ ‫ענישה מתרחשת בכל התרבויות מה שאומר שמדובר בתהליך טבעי ובסיסי‪.‬ישנו רציונל לענישה המוסרית‪ ,‬אנו‬ ‫מעבירים שאנו מוכנים לשלם מחיר על התנהגות לא מוסרית משום שהענישה תהיה גדולה‪ ,‬ועדיף לאדם לא לבצע‬ ‫את ההתנהגות הלא מוסרית‪.‬‬ ‫אנו מענישים מוסרית על מנת לנקום במי שהפר את הסטנדרט המוסרי‪) ,Retribution ,‬להחזיר לו‪ ,‬מגיע לו‪ ,‬אפילו‬ ‫אם זה עולה לנו יותר( וכדי לשלוח מסר חזק למי שהפר את הסטנדרט המוסרי‪) ,Deterrence ,‬מניעה – אולי הוא‬ ‫לא יעשה שוב?(‪.‬‬ ‫‪VS‬‬ ‫ ‬ ‫‪(Fehr & Gachter, 2002) The public goods game‬‬ ‫נותנים לכל אחד עשרה שקלים‪ ,‬וכל אחד יכול לשים בקופה המרכזית כל סכום‪.‬כל הקופה המרכזית תוכפל ב‪.2-‬‬ ‫אם כולם יתרמו‪ ,‬אז כולם יקבלו עוד כסף‪.‬כל אחד ירוויח יותר אם הוא לא יתרום וכולם יתרמו‪.‬לרוב אנשים‬ ‫בהתחלה לא תורמים המון‪ ,‬ובמשחקים חוזרים הם תורמים יותר‪.‬כשרואים שאנשים אחרים לא תורמים אז‬ ‫מאבדים אמון ולא תורמים‪.‬הענישה לא חייבת להיות כלכלית ‪,‬היא יכולה להיות מבוססת על ביוש‪.‬כלומר ‪-‬‬ ‫התועלת של ענישה מוסרית יכולה להיות שיתוף פעולה בקבוצה‪.‬ענישה מוסרית מאפשרת שיתוף פעולה ולכן‬ ‫מגדיל את היציבות והשגשוג שלה‪.‬‬ ‫הברירה הקבוצתית )‪ :(group selection‬טוענת שהישות עליה בנויה הברירה הטבעית היא קבוצה של פרטים ולא‬ ‫כל פרט בודד בנפרד‪.‬לפי רעיון זה אנו זועמים על מי שפוגע באחר מסיבות אבולוציוניות שעזרו לנו להמשיך‬ ‫לשרוד‪.‬‬ ‫ישנה בעיתיות בהסברים לברירה הקבוצתית‪.‬אם קיימת קבוצה ששומרת על הקבוצה כולה‪ ,‬לכן הקבוצה תשרוד‬ ‫)למשל‪ ,‬נאמנות(‪.‬קבוצות ‪,‬כמו שהן בנויות כיום ‪,‬הן דבר יחסית חדש‪.‬אין מספיק הוכחות לכך שיחידים יפעלו‬ ‫לטובת הקבוצה ‪,‬גם כשזה פוגע באינטרס שלהם ‪,‬וכשאין להם קשר גנטי לשאר הקבוצה‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫עיקרון ההכבדה )‪ :(Costly signaling‬בעלי חיים ובני אדם מכבידים על עצמם כדי לסמן למין השני ולשאר‬ ‫הקבוצה ‪ -‬ש"הם יכולים"‪.‬למשל ‪:‬הנוצות של הטווס ‪,‬הקרן של הקרנף שמכבידה על תנועת הקרנף במלחמה‪,‬‬ ‫הקפיצה של הצבי )אני יכול לקפוץ ולא מפחד‪ ,‬אין לך מה להתעסק איתי״‪.‬וגם בקרב בני אדם ‪ -‬״אתה לא מספיק‬ ‫חשוב כדי להצטנע"(‪.‬‬ ‫להכבדה זאת ישנם ערך אבולוציוני‪ :‬באבולוציה ברבייה מינית ישנם סיגנלים רבים‪.‬חלק גדול מברירת ההזדווגות‬ ‫תלויה בסימנים )טווס‪ ,‬קרב בין חיות(‪.‬החיה גורמת לעצמה לנטל ועדיין שורדת‪ ,‬לכן היא חזקה וכדאי להזדווג‬ ‫עמה‪.‬‬ ‫עיקרון ההכבדה וזעם מוסרי )‪(Jordan & Rand, 2020‬‬ ‫ניסויים מראים כי אנשים נוטים לסמוך יותר ולשתף פעולה יותר עם מי שמעניש במשחקים כלכליים על הפרת‬ ‫סטנדרט מוסרי‪.‬אנשים נוטים להעניש יותר ככל שהקהל גדול יותר‪.‬לכן יכול להיות שאנחנו מענישים אחרים כדי‬ ‫לסמן שאפשר לסמוך עלינו ואפשר לשתף איתנו פעולה?‬ ‫זעם מוסרי ופיזיולוגיה‬ ‫הפעילות המוחית של זעם מוסרי וענישה מוסרית נמצאת באיזורים שונים‪.‬זעם מוסרי מעורר פעילות באיזורים‬ ‫שקשורים לרגש‪ ,‬וענישה מוסרית מפעילים מקומות שקשורים לתגמול והנאה‪.‬‬ ‫הפרה של סטנדרט מוסרי גורמת לנו לזעם )‪.(Zhong et al., 2016‬זעם מוסרי בא לידי ביטוי בהגדלה‬ ‫ ‬ ‫בפעילות האינסולה ובהזעה‪.‬ככל שהאינסולה מופעלת יותר ‪,‬ניטה יותר להעניש‪.‬‬ ‫ענישה נותנת לנו תגמול חיובי‪.‬הענשה מפעילה אזור שונה ‪ -‬הסטריאטום ‪ (Crokett et al., 2016) -‬איזורי‬ ‫ ‬ ‫הנעה ותגמול חיובי‪.‬‬ ‫סרוטונין מגדיל את הסיכוי לענישה )‪(Crokett et al., 2016‬‬ ‫ ‬ ‫האם יש קשר בין ענישה למוסריות? )‪(Yamagishi, 2012‬‬ ‫נבדקה הקורלציה בין הרמה שבה הנבדקים מענישים במשחקים כלכליים לבין תכונותיהם‪:‬‬ ‫לא נמצא קשר בין דפוס ענישה לנדיבות ולרמת שיתוף הפעולה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התנהגות של ענישה באה בקורלציה עם אסרטיביות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פסיכופתים מענישים יותר מאחרים )‪.(Koenigs et al., 2010‬‬ ‫ ‬ ‫ישנה קורלציה הפוכה בין שליטה עצמית לבין מידה הענישה הענישה )‪.(Crockett, 2010‬‬ ‫ ‬ ‫למידת הזעם של האנשים אין קורלציה למידת מוסר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מסקנה‪ :‬אנשים שמענישים על הפרת כללים מוסריים ‪ -‬הם לא בהכרח מוסריים יותר‪.‬‬ ‫‪11‬‬  ‫)‪(Crockett et al, 2014‬‬ ‫נבדקים נוטים להעניש גם אם לא תהיה לכך השפעה על התנהגות הנענש‪.‬כמו כן נבדקים נוטים להעניש גם‬ ‫הנענש לא יודע שהוא נענש ‪,‬באותה מידה שהם מענישים כשהנענש יודע‪.‬לכן ניתן להסיק כי התנהגות של ענישה‬ ‫אינה באה להעביר מסר‪ ,‬אלא מגיעה מתוך רצון לפגוע במבצע העבירה‪.‬‬ ‫זעם מוסרי באינטרנט‬ ‫כיום‪ ,‬הרשתות החברתיות הם הדלק שמלבה את הזעם המוסרי שלנו על כלל היביטיו‪.‬הן משפיעות על ביטויי‬ ‫הזעם המוסרי בכך שמעלות את החשיפה לאירועים מעוררי זעם‪.‬‬ ‫‪ 20%‬האירועים מעוררי הזעם המוסרי שאזרחים בארה"ב נתקלים בהם הם אירועים שהם נתקלים בהם‬ ‫ ‬ ‫בחיים האמיתיים )‪.(Hofmann et al., 2014‬‬ ‫רוב החשיפה לאירועים מעוררי זעם מוסרי היא דרך האינטרנט‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תכנים מעוררי זעם מוסרי הם התכנים עם המספר הגבוה ביותר של שיתופים )‪.(Berger & Milkman, 2012‬כמו‬ ‫כן חברות מסחריות מקבלות תגמול על סמך התוכן המופץ‪.‬לכן ‪ -‬לחברות ולספקי תוכן יש אינטרס להפיץ תוכן‬ ‫מעורר זעם מוסרי‪.‬חברות אף מגדילות את המאפיינים מעוררי הזעם של התוכן‪.‬‬ ‫זעם מוסרי זה גורם נזק לחברות ‪ ,‬מפיל פוליטיקאים ואנשי ציבור ומשפיע על חיים של רבים‪.‬‬ ‫הרשתות החברתיות מסייעות להביע את הזעם בצורות הבאות‪:‬‬ ‫אינו תלוי במיקום‬ ‫ ‬ ‫קל יחסית להפעלה‬ ‫ ‬ ‫קבלת פידבק מיידי ומהיר‬ ‫ ‬ ‫מאפשר תפוצה יותר רחבה לתכנים שאנחנו משתפים‬ ‫ ‬ ‫ההשלכות והרווחים של שיימינג באינטרנט לגבי המשתף‬ ‫ פחות סיכוי לקבל עונש או פידבק שלילי על השיימינג‬ ‫אנחנו חיים בסביבה וירטואלית של אנשים שחושבים כמונו ‪ -‬פחות סיכוי לביקורת‬ ‫ ‬ ‫אין לנו התמודדות ישירה עם האדם הנפגע‬ ‫ ‬ ‫אנשים מענישים פחות פנים אל פנים או כשהם חשופים לנענש )‪(Tang et al., 2016‬‬ ‫ ‬ ‫חשיפה גדולה מאוד לזה שאנחנו ״טובים״ ואפשר לסמוך עלינו‬ ‫ ‬ ‫חשיפה בעיקר בקרב הקרובים אלינו‬ ‫ ‬ ‫‪12‬‬  ‫שיעור ‪ – 6‬שיפוט מוסרי‬ ‫אנו נוטים לשפוט את עצמינו בצורה טובה‪ ,‬ולשפוט מוסרית אחרים‪.‬שיפוט והיגיון מוסרי הם מוגבלים‪ ,‬לבסוף הם‬ ‫רק מובילים אותנו למחשבה האם משהו טוב‪/‬רע‪ ,‬אך יש עוד משתנים שיגרמו לנו לעשות מעשה‪.‬‬ ‫תיאוריות מתחום ההגיון המוסרי הרלוונטיות גם לשיפוט מוסרי‬ ‫תיאוריית היסודות המוסריים )היידט(‬ ‫ ‬ ‫המודל הקוגניטיבי של קולברג‬ ‫ ‬ ‫המודל האינטואיציוניסטי )היידט(‬ ‫ ‬ ‫‪) Justice morality VS care morality‬גיליגן(‬ ‫ ‬ ‫שיפוט ע״פ כוונה לעומת שיפוט ע״פ תוצאה‬ ‫ילדים עד גיל ‪ 4‬שופטים מעשים בעיקר ע״פ תוצאה )למשל גרם לילד לבכות‪ ,‬לא משנה למה(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בין גילאי ‪ 4-8‬ילדים מתחילים לשפוט ע״פ כוונה )מה כוונת הפוגע(‪.Cushman et al 2013 ,‬שיפוט יותר מנבא‬ ‫ ‬ ‫של מה האחר יעשה‪.‬למשל‪ ,‬אם ילד דחף מישהו בטעות‪ ,‬סביר להניח שלא ינקט ככה בעתיד‪.‬‬ ‫כאשר אנו מבוגרים אנו מבצעים גם שיפוט ע״פ כוונה וגם ע״פ תוצאה‪ ,‬אבל במקרים שונים‪.‬למשל – שיפוט‬ ‫ ‬ ‫של כמה אדם מוסרי לעומת כמה הוא צריך להיענש‪.‬‬ ‫החטא ועונשו )‪ :(crime and punishment‬הבחנה בין ניתוחים מזדמנים ומכוונים בשיפוט מוסרי‬ ‫בפסיכולוגיה ישנם מודלים המדגישים את החשיבות של הכוונה ומפחיתים בחשיבותם של גורמים סיבתיים‪.‬‬ ‫לעומתם‪ ,‬ישנם מודלים הטוענים ששיפוט מוסרי מתחיל בניתוח של אחריות סיבתית‪ ,‬ורק אחר כך עובר לניתוח‬ ‫של כוונה‪.‬‬ ‫הניסוי של )‪Cushman (2008‬‬ ‫כדי לבחון האם בני האדם מחליטים לשפוט מוסרית את האחר ע״פ כוונה‪/‬תוצאה‪/‬אחר‪ ,‬לקחו תרחיש מוסרי ושינו‬ ‫לו כל פעם את הכוונה והתוצאה‪ :‬מישהי שעובדת עם חבר בסדנת אומנות ומשתמשת במרתך‪ ,‬מרתכת לו את‬ ‫היד וגורמת לו לפציעה‪.‬בכל פעם הדברים הבאים השתנו‪:‬‬ ‫‪.1‬בטעות או בכוונה‬ ‫‪.2‬אם היא מאמינה שזה יכול לפגוע בו‪ /‬לפצוע אותו או לא‬ ‫‪.3‬עד כמה התוצאה גרועה‬ ‫‪13‬‬ ‫שאלו את הנבדקים איך הם שופטים אותה‪ ,‬ובדקו באיזה תרחיש היא נשפטה הכי בחומרה‪.‬כמו כן שאלו לא רק‬ ‫כמה רע‪ ,‬שאלו כמה היא ראויה לעונש‪ ,‬וכמה היא אשמה‪.‬השיפוט של ענישה מתבסס על מאפיינים אחרים של‬ ‫כמה רע מה שהיא עשתה‪.‬‬ ‫קושמן גילה שמה שהכי משפיע זה כמה היא האמינה שמה שהיא תעשה יכול לפגוע בקולגה שלה‪.‬אם מתעלמים‬ ‫מהאמונה‪ ,‬עצם זה שהיא התכוונה להזיק לאחר נתפס כלא בסדר מאשר מה קרה לו בפועל‪.‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫כששואלים עד כמה היא אשמה זה תלוי בתוצאה‪.‬‬ ‫מסקנות‪:‬‬ ‫מהממצאים עולה שכמבקשים מאיתנו לשפוט אם משהו שמישהו עשה משהו אסור או לא בסדר אז נשפוט על‬ ‫פי כוונה‪ ,‬אך אם ישאלו אותנו עד כמה הוא אשם וכמה הוא צריך להיענש‪ ,‬נשפוט יותר על פי תוצאה‬ ‫ישנו הבדל בין שיפוט מוסרי )האם מעשה ראוי או לא( לבין שיפוט של אשמה או ענישה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שיפוט של ״האם מעשה מוסרי או לא״ נקבע בעיקר על פי כוונה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שיפוט של ״האם מעשה ראוי לענישה״ נקבע גם על פי כוונה וגם על פי תוצאה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההבדל בין ענישה מוסרית לשיפוט מוסרי )‪(martin & Cushman, 2016‬‬ ‫אנשים בוחרים להעניש יותר בחומרה אדם שבוחר לעשות את הדבר הראוי‪ ,‬אבל המעשה שלו גורר תוצאה גרועה‪,‬‬ ‫מאשר אדם שנכפה עליו לעשות את הדבר הראוי אבל התוצאה של המעשים שלו גרועה‪.‬הדבר קורה כי ענישה‬ ‫נובעת בין היתר מתפיסה של בחירה חופשית )אם למבצע הייתה בחירה חופשית או לא(‪.‬בעקבות מחקר זה‪,‬‬ ‫ברטרם מאלה הציע מודל שמתאר שלבים של שיפוט מוסרי‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫סוגים של שיפוט מוסרי )‪(Malle 2021‬‬ ‫שלב ‪4‬‬ ‫שלב ‪3‬‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫שלב ‪1‬‬ ‫שלב ‪Evaluation - 1‬‬ ‫השיפוט הבסיסי ביותר שאומר אם משהו טוב או רע‪.‬ניתן לבצע הערכה כזו על כל דבר‪ :‬על מילים‪ ,‬אותיות‪,‬‬ ‫אובייקטים ומעשים‪.‬שיפוט זה נעשה בצורה מהירה מאוד )שניות(‪ ,‬ולכן אינן לוקחות את כל גורמי ההחלטה‬ ‫המוסרית בחשבון‪.‬‬ ‫שלב ‪norm judgments - 2‬‬ ‫שיפוט של מותר או אסור והאם מחויב‪.‬סוג שיפוט זה נעשה בדרך כלל על פי כללים מסוימים‪ :‬כללי החברה‪ ,‬כללי‬ ‫האל )הדת( ועוד‪.‬בסוג שיפוט זה‪ ,‬להבדיל משיפוט מוסרי אין גמישות בהחלטה )זה או מותר או אסור(‪.‬‬ ‫שלב ‪Wrongness judgment - 3‬‬ ‫שיפוט של מוסרי ולא מוסרי )גם אם לא ניתן להסביר כמו גילוי עריות(‪.‬בדרך כלל הוא מיוחס למעשים שנעשו‬ ‫בכוונה‪.‬שיפוט זה לא מושפע מקרבה שלנו עם אחרים להבדיל מהשיפוט הקודם‪-‬שיפוט של מותר או אסור )אם‬ ‫אמא שלי עשתה משהו לא מוסרי אז הוא לא מוסרי(‪.‬‬ ‫שלב ‪blame judgement - 4‬‬ ‫השיפוט הגבוה ביותר שאומר כמה יש להאשים בן אדם ולפיכך להענישו‪.‬שיפוט זה נעשה על פי הרבה פרמטרים‪:‬‬ ‫חומרת התוצאה‪ ,‬אחריות‪ ,‬כוונה‪ ,‬סיבתיות‪ ,‬ברירה ובחירה‪.‬‬ ‫בשיפוט של אשמה יש מקום לתוצאה ולא רק לכוונה‪.‬אשמה נקבעת ע״י כמה מה שעשינו גרם לנזק‪ ,‬מה‬ ‫ההצדקות‪ ,‬ואילו אפשרויות אחרות היו לנו כשעשינו את מה שעשינו‪.‬כשלא ניתן להצדיק אדם נאשים אותו הרבה‬ ‫יותר‪.‬בנוסף יש יותר מקום להאשים אנשים על נזק לא מכוון‪.‬כאשר מורידים מאדם את הבחירה נוריד ממנו יותר‬ ‫את האשמה‪.‬‬ ‫‪15‬‬  ‫הטיות ומנגנונים קוגניטיביים שמשפיעים על השיפוט המוסרי שלנו‬ ‫הטיות קוגניטיביות שמכריעים בשיפוט המוסרי ‪ -‬איך תופסים נאמנות‪ ,‬נזק‪ ,‬כוונה או תוצאה‪.‬מנגנונים שמשפיעים‬ ‫על ההגיון שלנו ומתאימים אותו למצב הנתון‪.‬‬ ‫‪" - Motivated reasoning‬היגיון מונחה מוטיבציה" )‪(Kunda, 1990‬‬ ‫ ‬ ‫אנחנו מושפעים גם מהמוטיבציה שלנו להאמין אם הבן אדם צודק או לא‪ ,‬הוא ״טוב או לא״‪.‬לדוגמא‪ ,‬אם יש‬ ‫אדם שאנחנו לא תופסים כמוסרי‪ ,‬בדילמה ספיציפית‪ ,‬גם אם נחשוב שהמקרה לגופו מוסרי או לא‪ ,‬ננסה‬ ‫להתאים את ההיגיון המוסרי למוטיבציה לשלנו )למשל בדילמות פוליטיות(‪.‬כל צד יצדיק ויתאים את ההגיון‬ ‫המוסרי למוטיבציה שלו‪.‬אנחנו כבני אדם מיישרים את העקרנות שלנו לפי המוטיבציות שלנו‪.‬ההיגיון מונחה‬ ‫המוטיבציה מונע הרבה פעמים לא רק מטובת הקבוצה אלא מטובת אינטרס‪.‬אנחנו נשתמש בטיעונים של‬ ‫היגיון מוסרי על מנת להצדיק את הטענות שלנו שמונעות על‪-‬פי מוטיבציה‪.‬למשל טיעונים על זכות אחזקת‬ ‫נשק )‪ - (Lodge, 2006 & Taber‬הוצגו לקבוצות שתומכות ולא תומכות בנשק טיעונים על אחזקת נשק‪ ,‬וכל‬ ‫קבוצה השתמשה בטיעונים אלה כדי להצדיק את הצד שלה‪.‬‬ ‫אפקט ההוצאה השקועה ‪Sunk cost‬‬ ‫ ‬ ‫״אפקט הקונקורד״ – השקיעו המון כסף בפיתוח מטוס שנקרא קונקורד למרות שידעו שהפיתוח יעלה‬ ‫מיליונים‪ ,‬בצידוק של ״כבר השקעתי״ – ולכן יש צורך להצדיק את ההשקעה‪.‬דבר זה לא רציונאלי‪ ,‬אך נעשה‬ ‫זאת בגלל אותה הוצאה שקועה‪.‬לכן נשקיע בעמדה מסוימת מפני שהשקענו בה שנים גם אם היא פוגעת בנו‪,‬‬ ‫מפני שהיא ״הוצאה שקועה״‪.‬לכן לא נרשה לעצמינו להתערער ולהרגיש חרטה‪.‬כמו כן נעשה את בתפיסות‬ ‫מוסריות‪.‬‬ ‫הטיית האישוש ‪Confirmation bias‬‬ ‫ ‬ ‫לבני האדם יש צורך מאוד חזק לעקביות‪ ,‬שהעמדות והמעשים שלנו יהיו עקביים‪.‬כשאנו מסתובבים בעולם‬ ‫חשוב לנו שדברים יסתדרו בתוך תיאוריות‪ ,‬לבנות חוקים‪.‬אך לפעמים היא עלולה לגרום לדברים פחות טובים‪.‬‬ ‫בתיאוריה זו אנחנו ״מדענים גרועים״ משום שאנחנו מתעלמים מנתונים סותרים בגלל הרצון לעקביות‪.‬‬ ‫מחקרי עונש מוות )‪(1979 ,al Lord et‬‬ ‫ ‬ ‫ההבדל בין היגיון מוטה מוטיבציה להטיית האישוש היא שבהטיית מוטיבציה יש אינטרס חיצוני‪.‬בהטיית האישוש‬ ‫מדובר יותר על הסתכלות סלקטיבית שבוררת את המידע הנתון ומתאימה אותה לתאוריה שכבר יש לי‪.‬‬ ‫‪16‬‬  ‫‪ – The ethical dissonance Barkan, 2015‬הדיסוננס המוסרי‬ ‫ ‬ ‫דומה במהותו לדיסוננס קוגניטיבי‪.‬אנחנו שואפים לעקביות בין העקרונות למעשים שלנו‪.‬הדיסוננס מגיע‬ ‫כשיש סתירה בין התפיסה המוסרית לבין דילמה בין דרכי פעולה‪.‬כדי לפתור את הצרימה הזו ולהגן על עצמינו‬ ‫מפניה‪ ,‬גם אם הפעולה שאני רוצה לעשות נחשבת לא מוסרית בעיניי‪ ,‬לרוב נשנה את ההיגיון המוסרי שלנו‬ ‫בהתאם לפעולה שאנחנו רוצים לנקוט‪.‬גם אם לפני הפעולה הייתי חושב שזה רע ‪ -‬עכשיו שזה נוגע אליי אני‬ ‫אצדיק את המעשה‪.‬‬ ‫שיעור ‪ – 7‬האם האדם טוב או רע מיסודו ‪ +‬מוסר קבוצתי‬ ‫פילוסופים מהעת החדשה האמינו בטבע אדם מסוים‪ :‬האם הוא טוב‪/‬רע מיסודו‪.‬לשאלה זו ישנן השלכות לתחומים‬ ‫אחרים‪.‬רוסו טוען שאנו נולדים טובים והחברה הורסת אותנו‪.‬כאשר מדברים על רע וטוב מיסודו עלינו להגדיר‬ ‫מהו טוב‪ ,‬ומהו מיסודו‪.‬בפסיכולוגיה המון פעמים ישנו את הויכוח של מולד מול נרכש‪.‬קשה להכריע משום שמגיל‬ ‫צעיר מערכת ההתניות והלמידה של האדם עובדת‪.‬‬ ‫תפיסה של טוב‬ ‫אנו תופסים ערכים שנחשבים טובים וכאלה שפחות‪:‬‬ ‫אנחנו נעסוק בשאלה זו דרך ערכים שהם קונצנזוס בהקשר המוסרי – כפי שלמדנו על הערכים המוסריים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ערכי ‪ – Individualizing‬לא לפגוע ולעזור לאחר והוגנות‪.‬הקונצנזוס המוסרי הוא ״לא לפגוע באחר״ ולפעול‬ ‫ ‬ ‫לטובת החברה‪.‬‬ ‫מעשים פרו חברתיים ואנטי סוציאליים‬ ‫ ‬ ‫תפיסה של רע‬ ‫הפסיכולוגיה החברתית צברה תאוצה לאחר מלחמת העולם השנייה בה היו ביטויים חסרי תקדים של רוע והרג‪.‬‬ ‫אנשים התעניינו מה קרה‪ ,‬איך זה יכל לקרות? האם זה אומר משהו על כל בני האדם? לאחר המלחמה התבצעו‬ ‫ניסויים על רוע אנושי )לדוגמה מילגרם(‪.‬כאשר מדברים על רוע מתייחסים בעיקר לדברים הבאים‪ :‬אכזריות‪ ,‬ציות‬ ‫ואדישות‪.‬‬ ‫ציות‬ ‫אחת הדרכים הכי יעילות של אנשים שלא לקחו חלק להתמודד עם הרוע‪ ,‬הייתה להגיד ״הם חיות אדם‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫היינו לוקחים בזה חלק״‪.‬במשפט של אייכמן הוא אמר שמילא הוראות והיה פקיד‪.‬הטיעון הוא שהרוע נובע לא רק‬ ‫מהאנשים בצמרת של הרוע בעלי מאפיינים מסוימים‪.‬מה שאפשר את הרוע היו האנשים שיומיומיים ששיתפו עם‬ ‫זה פעולה והיו חלק מהמכונה‪.‬לפעמים הרוע הוא ״סטרילי ונקי״‪ ,‬כמו שב‪ S.S.-‬לא איפשרו סדיזם‪.‬‬ ‫‪17‬‬  ‫סטנלי מילגרם הושפע מגישה זו ויצר את ניסוי החשמל של ציות לסמכות )‪(1963‬‬ ‫הוא ערך ניסוי בתוך ניסוי‪ ,‬נבדק ״משתף פעולה״ האם הנבדקים יסכימו להוראת אחראי הניסוי ‪,‬לתת שוקים‬ ‫חשמליים לבני אדם ‪ -‬לצורך״ שיפור למידה״‪.‬‬ ‫תחילה‪ ,‬הוא שאל פסיכיאטרים עד כמה אנשים ישתפו פעולה להערכתם‪:‬‬ ‫פחות מ‪ 4%‬יגיעו לרמה של ‪ 300‬וולט‬ ‫ ‬ ‫פחות מ‪ 0.1%-‬יגיעו לרמה של ‪ 450‬וולט )הרמה הגבוהה ביותר(‬ ‫ ‬ ‫כשל הייחוס‬ ‫ ‬ ‫בניסוי אנשים שיתפו פעולה ברמות מאוד קיצוניות‪.‬חלק מהאנשים ביקשו להפסיק‪ ,‬ובכל זאת הנסיין אמר‬ ‫להמשיך והם המשיכו‪.‬בכולנו ישנו מרכיב שלא מתוך אכזריות‪ ,‬אלא מתוך מקום של רצון לציית‪ ,‬ואלה ההמון‬ ‫שמאפשרים לדברים לקרות‪.‬אחת המסקנות העוגות היא שבכולנו יש רכיב מציית‪ ,‬אך ניתן להגיד לנו לעשות‬ ‫משהו במצבים מסוימים וכולנו נציית ונשתף פעולה‪.‬חלק מהמטרה של פסיכולוגיה חברתית היא מצבים בהם‬ ‫לרוב כולם יתנהגו בצורות דומות‪.‬‬ ‫כל המשתתפים הגיעו לרמת מתח של ‪ 300‬וולט‬ ‫ ‬ ‫מעל ל‪ 60%-‬מהמשתתפים הגיעו לרמה הגבוהה ביותר ‪, 450‬וולט‬ ‫ ‬ ‫הרבה מעבר לציפיות‬ ‫ ‬ ‫אילו תנאים מנבאים ציות‪:‬‬ ‫המרחק מן הקורבן‬ ‫ ‬ ‫הקרבה למקור הסמכות )באותו חדר או בחדר אחר(‬ ‫ ‬ ‫הלגיטימיות והיוקרה של מקור הסמכות‬ ‫ ‬ ‫השפעתם המשחררת של משתתפים אחרים שלא צייתו‬ ‫ ‬ ‫גורמים לציות‪:‬‬ ‫סיטואציה זרה ומוזרה‬ ‫ ‬ ‫מעבר הדרגתי בין מצבים – מצדיקים בדיעבד דברים שהאנשים שצייתו עשו‬ ‫ ‬ ‫תהליך שכבר מתרחש בפועל‬ ‫ ‬ ‫תהליך מהיר שבו למשתתף אין יותר מדי זמן לחשוב‬ ‫ ‬ ‫‪18‬‬  ‫ניסויים נוספים‪:‬‬ ‫ניסוי הקבלה לעבודה – אנשים התבקשו להרוס תהליך קבלה לעבודה של אדם אחר‪ ,‬ושיתפו פעולה משום‬ ‫ ‬ ‫שהנסיין לחץ עליהם‪.‬‬ ‫ניסוי הרופא והאחיות – מישהו שהזדהה בתור רופא אמר להעלות מינונים לחולים למינונים לא תקינים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חשוב לזכור שכאן מדובר בציות שקשור לפגיעה באנשים מהקבוצה שלנו ‪,‬פשעי מלחמה המערבים ציות ‪ -‬בדרך‬ ‫כלל קשורים לפעולה כלפי קבוצת חוץ ‪,‬ולדהומניזציה‪.‬‬ ‫ניסוי הכלא של זימברדו ‪The stanford prison experiment‬‬ ‫זימברדו חילק לאנשים תפקידים של אסירים וסוהרים בהתנדבות‪.‬האסירים נהיו יותר צייתנים וכנועים והסוהרים‬ ‫השתמשו נגדם בשיטות דיכוי אכזריות‪.‬הסוהרים פתחו נגדם בשביתה‪.‬בת זוגתו של זימברדו ביקשה ממנו‬ ‫להפסיק את הניסוי‪ ,‬והוא הופסק לאחר ‪ 6‬ימים‪.‬‬ ‫הניסוי היה עדות לכך שמתוך רצון למלא תפקיד אנו יכולים להגיע לאכזריות מאוד גדולה )גם אנשים רגילים(‪,‬‬ ‫והתבצע בעקבות הניסוי של מילגרם‪.‬האנונימיות של הסוהרים והאסירים זה מה שאפשר לצייתנות ולאכזריות של‬ ‫המשתתפים‪.‬מסקנתו היא שבכולנו נמצאים מנגנוני אכזריות וצייתנות‪ ,‬וזה מה שהיא לתוצאות הניסוי‪.‬‬ ‫ישנה ביקורות על הניסוי שלא שוכפל‪ ,‬ולא תועד כמו שצריך‪.‬‬ ‫סוגים שונים של רוע‬ ‫רוע מתוך שנאה אישית או קבוצתית )מתוך זעם למשל‪ ,‬מתוך זעם מוסרי(‬ ‫ ‬ ‫רוע מתוך דה הומניזציה )מה שהנאצים עשו ליהודים(‪ /‬דה‪-‬אינדיווידואציה )לא אינדיווידואל(‬ ‫ ‬ ‫רוע מתוך ציות לסמכות‬ ‫ ‬ ‫‪19‬‬  ‫האם האדם רע מיסודו?‬ ‫הניסויים הקודמים בחנו מבוגרים תחת תנאים קיצוניים‪ ,‬כדי לבדוק את האדם מיסודו יש צורך לבדוק אותו מגילאי‬ ‫ינקות‪:‬‬ ‫התנהגות פרו חברתית בקרב ילדים )‪(Warneken & Tomasselo, 2006‬‬ ‫כאשר אדם מבוגר )הנסיין במחקר( מפיל בטעות אטבי כביסה בדרכו לתלות מגבות על חבל ‪,‬ילדים בני שנה‬ ‫ ‬ ‫ומספר חודשים ירימו אותם ויגישו לו‪.‬‬ ‫ילדים בני שנה ‪ +‬יפתחו דלת ארון כאשר הנסיין מנסה לפתוח אותה שוב ושוב ללא הצלחה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כאשר חוקרת" שוכחת "איפה היא שמה את החפצים שלה ‪,‬ילדים בגילאים אלו יצביעו באופן ספונטאני ויראו‬ ‫ ‬ ‫לה איפה הם נמצאים ‪.‬‬ ‫דברים אלה יכולים להיות מחינוך‪ ,‬אבל מנגד ניתן לראות שילדים מגיל צעיר עושים דבירם שמטרתם לעזור‬ ‫ ‬ ‫לאחר באופן ספונטני‪.‬‬ ‫התרחקות מהתנהגות לא חברתית – ‪Paul Bloom‬‬ ‫תינוקות נוטים להתקרב לבובות ש"עוזרות״ לבובות אחרות )למשל בהגעה ליעד(‬ ‫ ‬ ‫תינוקות נוטים להתרחק מהבובות שהפריעו לבובות אחרות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במקרה זה הנסיין ידע מהי הבובה הטובה‪ ,‬ולכן יכול להיות כי הנסיין העביר את הרצון לבחור בבובה הטובה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התנהגות פרו חברתית בקרב מבוגרים‬ ‫אחוז חלוקה מהעוגה במשחק הדיקטטור יכולים לתת כ‪70%-‬‬ ‫ ‬ ‫אנשים נותנים בממוצע שליש ממה שהם קיבלו לאחר ללא אולטימטום‬ ‫ ‬ ‫גם אי קבלה של חלוקות מסוימות במשחק האולטימטום מעידה על נורמה מסוימת‬ ‫ ‬ ‫אבל יש יותר סיכוי להשפעה של חינוך ורציה חברתית‬ ‫ ‬ ‫הסנטימנט המוסרי – אנו לא נולדים רק עם רצון למקסם את הרווח שלנו‪ ,‬אלא סנטימנט שרוצה לדאוג לאחר‬ ‫ ‬ ‫)האצ׳יסון(‪.‬אנשים ידאגו גם לאחר‪ ,‬שיטות שמאפשרות יותר חופש מניחים שאנשים לא יעשו דברים כדי‬ ‫להזיק יותר מידי‪.‬חלק גדול מההתנהגות שלנו היא התנהגות של מן לאחר‪ ,‬ביומיום אנו נוטים גם לעזור‬ ‫לאחרים‪.‬יש לנו גם נטיות ספונטניות לעזור לאחר‪.‬‬ ‫‪20‬‬  ‫מודלים להסבר אלטרואיזם‬ ‫מודלים של עלות מול תועלת – מה זה נותן לי? ושל הפחתת הלחץ‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אחד המודלים הכי מוכרים הוא מודל האמפתיה האלטרואיסטית)‪.(Empathy-altruism model‬הצפייה‬ ‫ ‬ ‫באדם סובל או צריך עזרה תעורר אצל אנשים תחושת חמלה והשתתפות בצער )עוררות אמפטית(‪.‬מטרת‬ ‫העזרה היא להקל על האדם האחר‪).‬באטסון(‬ ‫השערת השמחה האמפטית )‪ :(Empathic joy hypothesis‬אנשים אמפתיים עוזרים לזולת כדי לחלוק עמם‬ ‫ ‬ ‫את התחושה הנעימה שירגישו בעקבות השיפור שיחול במצבם ‪,‬כלומר ‪,‬ממניעים אנוכיים‪.‬לכן קשה להכריע‬ ‫האם קיים אלטרואיזם אמיתי‪.‬‬ ‫אפקט לוציפר )‪(Zimbardo, 2007‬‬ ‫לזימברדו יש מודל שמאחד את תפיסות אלה‪.‬זימברדו הגן על אנשים במשפטים וניסה להצדיק אותם בכך‬ ‫שהסיטואציה היא מה שגרם לאנשים לעשות את מה שהם עושים‪.‬אחד מהשפטים המפורסמים שלו היה קשור‬ ‫לכלא בעיראק‪ ,‬בו סוהרים התעללו באסירים‪ ,‬צילמו את זה וזה הגיע לתקשורת‪.‬הוא טען להגנתם שעשו זאת‬ ‫מתוך הסיטואציה בה הכניסו אותם לתוך מצב ללא הכשרה או פיקוח‪ ,‬ויכול להיות שהייתה גורמת לכל אחד‬ ‫מאיתנו להגיע למצבים כאלה‪.‬לפיו‪:‬‬ ‫בני אדם נולדים פרו חברתיים מטעם רגשות אמפתיה וחינוך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ישנן סיטואציות מסוימות כמו ציות לסמכות ומצבים קיצוניים יכולים להפוך אותם למזיקים והרסניים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫למשל מצבים של עימות ושל סכסוך מגדילים את הסיכוי לכך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שיעור ‪ – 8‬מוסר קבוצתי ‪ +‬מוסר מלחמה‬ ‫השתייכות קבוצתית‬ ‫ההשתייכות הקבוצתית מאוד חשובה לנו‪ ,‬ואנו משתמשים בקבוצות כדי לארגן את המידע על מנת שנזכור אותו‬ ‫בצורה קלה יותר‪.‬חלק מהסיבות ליחס שלנו לקבוצות קשורות להישרדות‪.‬לאחר שנים של מחייה בקבוצה היא‬ ‫גורמת לנו לרגשות פסיכולוגיים‪ ,‬ונוצרת תלות רגשית בקבוצה העוזרת לקהילה להתקיים‪.‬הקבוצה גם מספקת‬ ‫רווחים רגשיים לאינדיבידואלים השייכים לקבוצה‪.‬היא יכולה לגרום לנו להתייחס באופן שונה לקבוצות אחרות‪.‬‬ ‫‪21‬‬  ‫גישת הקונפליקט הריאליסטי וגישת הזהות החברתית‬ ‫שתי גישות אלה מסבירות קונפליקטים חברתיים‪.‬‬ ‫גישת הקונפליקט הריאליסטי נשענת על מה הקבוצה יכולה להשיג בצורה פרקטית‪ ,‬היא אומרת שכל‬ ‫ ‬ ‫קונפליקט מקורו מלחמה על משאבים וברגע שמחלקים את המשאבים בצורה טובה או שכדאי לשתף פעולה‬ ‫הקונפליקט נפתר‪.‬‬ ‫בניסוי מערת השודדים יצירו קבוצות של ילדים‪ ,‬הכניסו למערה ונתנו להם להתגבש‪.‬אמרו להם שיש קבוצה‬ ‫אחרת שיצטרכו להתחרות מולה על פרסים‪.‬‬ ‫בניסוי נוצר קונפליקט קבוצתי – העבירו תחרויות נושאות פרסים )משאבים מוגבלים(‪.‬הקבוצות פיתחו דעות‬ ‫ותפיסות שליליות על הקבוצה השנייה‪.‬לאחר מכן הפחיתו את הקונפליקט בעזרת מטרת על – נתנו לשתי‬ ‫הקבוצות לשתף פעולה בצורות לא תחרותיות‪.‬לאחר מכן נוצרה קבוצת על‪ Maximal group ,‬זאת ע״י‬ ‫אינטראקציה ‪,‬היסטוריה משותפת ‪,‬תחרות‪.‬‬ ‫גישת הזהות החברתית החלק ב ‪ self-concept‬של הפרט שמתבסס על תחושת הערך והחשיבות הרגשית‬ ‫ ‬ ‫של השתייכות לקבוצה חברתית‪.‬על פי תאוריה זו קונפליקטים לא יקרו מתוך אינטרסט פרקטי‪ ,‬אלא רצון‬ ‫חברתי להשתייך לקבוצה‪.‬‬ ‫פרדיגמת הקבוצה המינימלית ‪ Tajfel , The minimal group paradigm‬ושות'‬ ‫מחלקים את הקבוצות באופן אקראי‪ ,‬ואומרים לאנשים ששויכו לקבוצה מסוימת‪.‬מבקשים לדרג אנשים ושואלים‬ ‫אותם את מי הם היו מעדיפים )למשל את הקבוצה השנייה או את חברי הקבוצה שלהם(‪.‬אנשים העדיפו את‬ ‫החברי הקבוצה שלהם‪ ,‬חילקו להם משאבים‪ ,‬ודחו חלוקות שהעדיפו את הקבוצה היריבה גם אם היא הייתה‬ ‫מספקת להם יותר‪.‬אנחנו מעדיפים את הקבוצה שלנו גם כשעושים חלוקה אקראית‪ ,‬ומעדיפים להיות מעל‬ ‫הקבוצה השנייה גם כשאנחנו מרוויחים פחות‪.‬כאן נוצרה העדפה קבוצתית‪ ,Ingroup favoritism ,‬למרות שאין‬ ‫היסטוריה משותפת‪ ,‬אין אינטראקציה בין הקבוצות‪ ,‬אין עוינות היסטורית‪ ,‬אין משמעות אמיתית להשתייכות‬ ‫הקבוצתית ואין קשר בין הקבוצה לאינטרס העצמי‪.‬‬ ‫‪22‬‬  ‫פרספקטיבת הזהות החברתית‬ ‫חלוקה לקבוצות פנים וקבוצות חוץ‬ ‫ ‬ ‫אנחנו רוצים לתפוס את הקבוצה שלנו כייחודית וכחיובית‬ ‫ ‬ ‫לפעמים זה יכול לבוא גם על ידי השוואה לקבוצות החוץ שלנו‬ ‫ ‬ ‫אפקטים של קבוצות חוץ והומוגניות של קבוצות חוץ‬ ‫חברי קבוצת חוץ נתפסים כדומים יותר אחד לשני‪.‬דבר זה יכול להיות לא רק משום שאנחנו מכירים יותר טוב את‬ ‫חברי הקבוצה שלנו‪ ,‬אך כי יש לנו נטייה לתפוס את קבוצת החוץ כמקשה אחת‪.‬מכיוון שעל קבוצות חוץ אנחנו‬ ‫מסתכלים יותר כקבוצה ולא כיחידים ‪ -‬הקבוצה תפחיד אותנו יותר‪.‬אבל האפקט קורה גם בקבוצה מינימלית ‪-‬‬ ‫כשאין לי פרטים על הקבוצה שלי ועל קבוצת החוץ‪.‬‬ ‫קבוצה נתפסת כישות אחת ‪,‬ולכן במקרים רבים הדימוי שלנו יתקשר לקבוצה ולא לחברים בה‪.‬תפיסת קבוצה‬ ‫כישות ‪ Entitativity‬תהיה יותר מאיימת‪.‬קבוצה נתפסת כישות מאורגנת בעלת כוח לפעול באופן מאורגן‬ ‫וקוהרנטי ‪,‬המהווה מקור לאיום והסלמה‪.‬‬ ‫‪ -Actitativity‬קבוצה נתפסת כישות מאורגנת בעלת כוח לפעול באופן מאורגן וקוהרנטי‪ ,‬המווה מקור לראיום‬ ‫והסלמה‪.‬‬ ‫אפקטים של קבוצות החוץ‬ ‫קל לנו יותר לעשות דה פרסונליזציה‬ ‫ ‬ ‫קל לנו יותר לעשות דה הומניזציה‬ ‫ ‬ ‫קל יותר לעורר את השנאה שלנו כלפי קבוצת חוץ‬ ‫ ‬ ‫אנו נהנים לתפוס את קבוצת החוץ כקבוצה פחות טובה‬ ‫ ‬ ‫שמרנות והעדפה קבוצתית‬ ‫שמרנים נוטים לממש את היסודות המוסריים באופן קהילתני יותר)‪(Waytz et al., 2019‬‬ ‫ ‬ ‫לשמרנים יש גם את ערך ה"נאמנות״ שהוא מטבעו קהילתני ‪(Graham et al., 2012; Haidt & Joseph,‬‬ ‫ ‬ ‫)‪2004‬‬ ‫‪23‬‬  ‫אפקט הכבשה השחורה ‪The black sheep effect‬‬ ‫אם מישהו מהקבוצה שלי עשה משהו רע‪ ,‬נהיה נגדו יותר מאשר אם מישהו מהקבוצה השנייה עשה משהו רע‪.‬זאת‬ ‫משום שיש רצון לשמור על המוסר בתוך הקבוצה‪ ,‬ויש לנו יותר ציפיות מהקבוצה שלנו‪.‬‬ ‫חברי קבוצת פנים שסרחו נשפטים בצורה שלילית יותר מחברי קבוצת חוץ שסרחו ‪(Castano, Paladino,‬‬ ‫ ‬ ‫)‪Coull, & Yzerbyt, 2002; Marques, Yzerbyt, & Leyens, 1988; Mendoza, Lane, & Amodio, 2014‬‬ ‫נבדקים הענישו חברי קבוצת פנים שעשו חלוקה לא הוגנת בצורה חמורה יותר מחברי קבוצת חוץ שעשו‬ ‫ ‬ ‫חלוקה לא הוגנת )‪(Bernhard, Fischbacher, & Fehr, 2006‬‬ ‫נבדקים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לזכור התנהגות לא הוגנת כלפי חברי קבוצה אחרים כאשר המפר היה חבר‬ ‫ ‬ ‫בקבוצת הפנים ולא בקבוצת החוץ)‪(Hechler, Neyer, & Kessler, 2016‬‬ ‫גזענות ומוסר‬ ‫עמדות אקספליסיטיות )מפורשות( ואמפליסיטיות )לא מפורשות( כלפי גזעים אחרים – חלק גדול מהמחקרים‬ ‫באים להראות שאנשים לא חושבים שהם גזעניים וגם לא יגידו שהם גזענים‪ ,‬כי זה לא מקובל חברתית‪.‬בניסויים‬ ‫אשר בודקים האם יש לאנשים נטייה לגזענות ומחשבות קדומות רואים כי אלו קיימים‪.‬דוגמה ‪Affect‬‬ ‫‪ :misattribution procedure‬ניסוי שבו מראים לאדם תמונה שבה יש חפץ לא ברור בכל מיני סיטואציות‪ ,‬אז‬ ‫אנשים מכתיבים האם זה טלפון\כלי נשק וכו' בהתאם לסיטואציה בה מראים להם את החפץ‪.‬‬ ‫הרבה פעמים יש גזענות מתקנת‪ :‬מחקר מעניין הראה שכאשר נתנו לשמרנים וליברלים את ההחלטה לדחוף אדם‬ ‫בעל שם משפחה נפוץ בקרב שחורים בארה"ב‪ ,‬פחות אנשים החליטו לדחוף אותו‪.‬‬ ‫אי הכללה מוסרית‬ ‫באי הכללה מוסרית ‪ Moral Exclusion‬רואים שכללי המוסר שלי פחות חלים על קבוצות אחרות‪.‬הוא מוסר‬ ‫מבוסס קבוצת פנים ‪ Ingroup Focused Morality‬כאשר מישהו מפר את הכלל אז יותר אכפת לי כאשר הוא‬ ‫עושה זאת בתוך הקבוצה וכלפי הקבוצה שלי מאשר קבוצה אחרת‪.‬יש סוגי מוסר שאומרים שעדיף את חברי‬ ‫הקבוצה שלי מאשר קבוצות אחרות‪ ,‬חלק אומרים באופן מפורש וחלק באופן יותר מוסתר אבל עדין בהחלטות‬ ‫ומוסריות רואים שיש העדפה לקבוצה שלהם‪.‬‬ ‫‪24‬‬  ‫שיעור ‪ – 9‬התפתחות מוסרית‬ ‫התפתחות מוסרית‪Nature VS Nurture ,‬‬ ‫מחקרים התפתחותיים מראים שלילדים יש נטיות להתנהגות פרו‪-‬חברתית כבר מגילאים צעירים מאוד ‪.‬לילדים‬ ‫יש יכולת הבנה של טוב ורע כבר מגיל שנה ומספר חודשים‪ ,‬ויכולות אמפתיות‪ ,‬ו ‪-Theory of mind‬מתפתחות‬ ‫אצל כבר סביב גיל שנתיים‪.‬נטען כי יכולות אלו חיוניות להתפתחות מוסרית‪.‬יתכן שיש לנו "תשתית מוסרית"‬ ‫)רגישות‪ ,‬אמפתיה‪ ,‬הזדהות‪ ,‬וסימפטיה( שמאפשרות למוסר שלנו להתפתח בצורה טובה יותר ?‬ ‫היכולת האמפתית היא חלק מהתשתית עליה בנוי המוסר‪.‬אחת הטענות היא שאנו נולדים עם תשתית רגשית‬ ‫שיכולה לאפשר לנו לפעול מוסרית‪.‬‬ ‫התשתית המוסרית‬ ‫כשמישהו בוכה בסביבתינו הדבר מסכן גם אותנו‪ ,‬לכן יש ערך להזדהות‪.‬התשתית של הזדהות עם הסבל של‬ ‫האחר משרתת אותנו‪ ,‬אך ניתן לבנות עליה מערכות אמפתיה שונות ותשתית מוסרית‪.‬גם כעס למשל על חלוקת‬ ‫משאבים לא הוגנת בחברה גורם לנו להזדהות כי זה משרת אותנו‪.‬הדבר העיקרי בתשתית זו היא הזדהות עם‬ ‫סבל האחר וזעם מוסרי )שמתבטאות בגישות לחינוך מוסרי(‪.‬‬ ‫הגישה ההתנהגותית‬ ‫ביהביוריזם )סקינר( – עם חלק גדול אנחנו נולדים‪ ,‬כמו כן אנו נולדים עם היכולת לקשר בין גירויים לתחושות‬ ‫ ‬ ‫שונות‪.‬הטענה הרדיקלית של התאוריה הזו‪ ,‬היא שניתן ללמוד הכל בתהליך זה‪.‬‬ ‫התניה קלאסית )פבלוב( – לדוגמה כאשר ילד יונק‪ ,‬ושומע את אמו מתקרבת הוא מקשר בין הקרבה של אמא‬ ‫ ‬ ‫להנקה‪ ,‬ולכן מרגיש טוב כבר כששומע את קולו של אמו‪.‬‬ ‫התניה אופרנטית )סקינר( – קישור בין פעולות שאנו מבצעים לתחושת הנאה‪.‬למשל‪ ,‬ילד שהכניס אצבות‬ ‫ ‬ ‫לשקע והתחשמל‪ ,‬לאחר שהרגיש לא טוב לא יעשה זאת שוב‪.‬‬ ‫קיימים קונפליקט בין תגמולים חיצוניים שונים‪ ,‬בין תגמולים חברתיים ותגמולים פיזיים‪ ,‬ובין תגמולים בטווח הארוך‬ ‫ובטווח הקצר‪.‬‬ ‫התיאוריה החברתית של בנדורה ‪(Bandura) 2001‬‬ ‫בנוסף למנגנוני ההתניה יש גם בנו מנגנונים של חיקוי ‪ -‬הטבועים בנו מילדות‪.‬הם עושים לנו קיצורי דרך בכך‬ ‫שאנו לומדים תבניות שלמות של התנהגות בעזרת התבוננות באחר‪ ,‬וגם חיקוי של כללי מוסר‪.‬החיקוי מתבצע‬ ‫תחילה בהקשר של ההורים ‪ -‬ולאחר מכן של דמויות סמכות אחרות‪.‬הוא מאפשר לאמץ דפוסי התנהגות ‪ -‬בין‬ ‫השאר התנהגות מוסרית‪.‬מה שמשפיע על מידת החיקוי הוא חוזק הקשר והאהבה בין הדמויות‪ ,‬והכח הנתפס של‬ ‫הדמות אותה אנו מחקים‪.‬‬ ‫‪25‬‬  ‫התפתחות מוסרית על פי פרויד‬ ‫המודל הסטרוקטורליסטי – מבנה הנפש‬ ‫הסופר אגו והאני האידאלי משמשים כמקורות המוסר‪.‬במודל זה מתואר תהליך של הפנמה והזדהות‪ ,‬בו‬ ‫מתרחשים קונפליקטים בין האיד‪ ,‬האגו והסופר אגו‪:‬‬ ‫האיד‪ :‬יצור עם דחפים שנולד כדי לממש את דחפיו בחברה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫האגו‪ ,‬העצמי‪ :‬לאחר שאנו לומדים לווסת את הדחפים שלנו אנו מבינים שכדי להנות יותר עדיף להשהות את‬ ‫ ‬ ‫מימוש הדחפים כל הזמן‪.‬מנהל את הדחפים‪.‬‬ ‫הסופר אגו‪ :‬חלק גדול מכללי המוסר אנו לומדים בעזרת מנגנון זה‪.‬אנו מפנימים את עולם התפיסות של‬ ‫ ‬ ‫ההורים שלנו‪ ,‬כך נולד מצפון‪.‬אנו מפנימים את הכללים שההורים והחברה מסביבנו מאמינים בהם ומתנהגים‬ ‫על פיהם‪.‬‬ ‫התפקיד של אשמה ושל חרדה מוסרית בהתפתחות – כאשר אנו לא עושים דברים ״מוסריים״ אנו מרגישים רע‬ ‫ולכן מתנהגים ״מוסרי״‪.