מבנה בין הדין לעבודה (PDF)

‫מבנה בין הדין לעבודה – חוק בית הדין לעבודה (‪:)1969‬‬ ‫ערכאה דיונית – בית הדין לעבודה (אזורי)‪ :‬ישנם ‪ 5‬בתי דין לעבודה שמפוזרים ברחבי הארץ‪ ,‬שסמכותם מקבילה לסמכות‬ ‫‪o‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי – באר שבע‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נצרת‪ ,‬תל אביב (יושבים ב...

‫מבנה בין הדין לעבודה – חוק בית הדין לעבודה (‪:)1969‬‬ ‫ערכאה דיונית – בית הדין לעבודה (אזורי)‪ :‬ישנם ‪ 5‬בתי דין לעבודה שמפוזרים ברחבי הארץ‪ ,‬שסמכותם מקבילה לסמכות‬ ‫‪o‬‬ ‫ביהמ"ש המחוזי – באר שבע‪ ,‬חיפה‪ ,‬ירושלים‪ ,‬נצרת‪ ,‬תל אביב (יושבים בבת ים)‪.‬‬ ‫ערכאת ערעור בזכות – בית הדין הארצי לעבודה‪ :‬יושב בירושלים (יש לו סמכות מקבילה לעליון)‪ ,‬הנשיאה שמכהנת –‬ ‫‪o‬‬ ‫השופטת ורדה ויכט לבנה‪.‬‬ ‫בתחום משפט העבודה ‪,‬בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו‪.‬במקרים חריגים – ניתן‬ ‫לפנות לבג"ץ‪.‬‬ ‫הפסיקות של בית הדין הארצי לעבודה מהוות הלכה‪/‬תקדים‪.‬‬ ‫ערכאת ערעור ברשות (בקשת רשות ערעור) – בג"ץ‪ :‬כאשר יש טעות משפטית מהותית אשר הצדק דורש את תיקונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בפרקטיקה ביהמ"ש מתערב ב‪ 2-‬סוגים מרכזיים של מקרים – שוויון ופרטיות מכיוון שמדובר בנושאים חוקתיים שעל בג"ץ יש‬ ‫אופציה להשפיע‪.‬‬ ‫בנוסף ‪ ,‬בג"ץ מתערב בקביעת מהות העובד מכיוון שחשוב לקבוע מיהו עובד‪/‬ת שכן כעובד יש לך זכויות‪.‬‬ ‫כס השיפוט בבית הדין לעבודה‪ :‬מדובר בשופטים מקצועיים ונציגי ציבור‪.‬הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט‬ ‫זה‪.‬‬ ‫בבית דין אזורי לעבודה יושבים בדין ‪ 3‬שופטים‪ :‬שופט מקצועי‪ ,‬נציג ציבור מטעם ארגון המעסיקים‪ ,‬נציג ציבור מטעם ארגון העובדים‪.‬‬ ‫בבית הדין הארצי יושבים בדין ‪ 5‬שופטים‪ 3 :‬שופטים מקצועיים‪ ,‬נציג עובדים ונציג מעסיקים‪.‬‬ ‫הרחבה על נציגי הציבור‪ :‬לנציג הציבור יש מומחיות מיוחדת בנושאי מעסיקים או נציגים‪ ,‬לנציג אין חובה להיות בעל השכלה‬ ‫משפטית‪ ,‬אך עליו להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה‪.‬ל‪ 2‬נציגי הציבור יש קול נפרד אך זהה במעמדו‪.‬בפועל‪ ,‬כמעט תמיד‬ ‫ההחלטה של כלל השופטים מתקבלת פה אחד‪.‬ממחקר שנעשה הבינו כי לשופט המקצועי יש יותר כוח (החלטה ושכנוע) על פני‬ ‫הנציגים כי מקשיבים לו‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬כל אדם זכאי לייצוג בבית הדין לעבודה ‪ ,‬אך זה לא מחייב וניתן להגיע ללא ייצוג משפטי כלל‪.‬לכן התפקיד של נציגי הציבור‬ ‫להנגיש את ההליך למתדיינים משמעותי יותר‪.‬‬ ‫המטרות בהרכב ייחודי זה‪:‬‬ ‫הגברת אמון – אמון של המתדיינים בהרכב השיפוט זאת מכיוון שנציגי הציבור הם אנשים "משלהם" ולכן נוח לידם‪ ,‬הם מבינים‬ ‫‪o‬‬ ‫את החוויה הייחודית של הצדדים כעובד או מעסיק‪.‬זאת בניגוד לשופט מקצועי שלא מחובר לשטח‪.‬‬ ‫דמוקרטיזציה – שיתוף ציבור‪ :‬עירוב החברה בהחלטות בית הדין לעבודה שכן החלטות עקרוניות שמתקבלות בבית הדין‬ ‫‪o‬‬ ‫לעבודה משפיעות על כלל הציבור‪.‬‬ ‫תוצאה ‪ -‬סטיב אדלר (נשיא בדימוס) מדבר על כך שנציגי ציבור הרבה פעמים מבינים את הסוגייה‪/‬שאלה טוב יותר משופטים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נציג הציבור יכול להסביר לשופט את טענות הצדדים‪ ,‬הוא יודע לשאול את השאלות הנכונות כדי להבין את טענות‬ ‫הצדדים מכיוון שהם מכירים את השטח ויכולים לחבר את השופט לשטח וזה משפיע על התוצאה שתתקבל בבית הדין‪.‬דוג'‪:‬‬ ‫כאשר עובד תובע את מעסיקו על כך שעבד קשה והרבה שעות ונגרם לו נזק נפשי ובריאותו כתוצאה מחוסר תום הלב של‬ ‫המעסיק‪ ,‬נציג הציבור יבחן קריטריונים שונים משופט מקצועי וייבחן את הסיטואציה מזווית שונה‪.‬מכיוון שהשופטים לא באים‬ ‫מתחום העבודה הספציפי‪.‬‬ ‫דרך – נציגי הציבור גורמים לתהליך להיות יותר משותף ועם אמון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנגשה – נציג הציבור יכול להסביר לצדדים את כוונת השופט ולהנגיש להם את המידע המדובר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫פשרה – המטרה המרכזית של בית הדין לעבודה‪ ,‬מדובר במערכת יחסים בין הצדדים ולכן יש רצון שהם יגיעו לפשרה והסכמה‬ ‫‪o‬‬ ‫ולא יריבות וזה ייעשה באמצעות נציג הציבור שיוביל בצורה טובה יותר לפשרה‪.‬‬ ‫תנאי סף לכניסה לעולם העבודה‪ :‬כדי לתבוע בבית הדין לעבודה עליי להיות עובד‪/‬ת או לחלופין לטעון שאני עובד‪/‬ת במידה וטענו‬ ‫שאני עצמאית (טענת חרב)‪.‬‬ ‫סמכויות בית הדין לעבודה (ס' ‪ 24‬לחוק בית הדין לעבודה) – יחסי עבודה עובד‪/‬ת‪-‬מעסיק‪/‬ה וכניסה אליהם (בכל הקשור לכך‪,‬‬ ‫אם אדם ירצה לאתגר את הסטטוס שלו ולטעון שהוא לא עצמאי אלא עובד הוא יכול לתבוע)‪ ,‬יחסי עבודה ארגון‪-‬מעסיק‪/‬ה (ארגון‬ ‫עובדים) ‪ ,‬סוגיות של רווחה וביטוח לאומי (דמי אבטלה‪ ,‬השלמת הכנסה ועוד')‪.‬‬ ‫ס' ‪ 30‬לחוק – מעורבות היועמ"ש או ארגון עובדים‪/‬ות בסוגיות בעלות חשיבות חברתית‪/‬פוליטית – במקרה עקרוני‪ ,‬שיש לו‬ ‫חשיבות חברתית‪/‬פוליטית היועמ"ש‪/‬ארגון העובדים‪ ,‬ירצו שבית הדין הארצי לעבודה ייתן החלטה שתחול על כלל מקומות‬ ‫העבודה‪/‬משק ‪.‬שוויון בין גברים ונשים בשדה העבודה זו סוגיה חשובה שמשפיעה על כלל המשק‪.‬‬ ‫דוגמא‪ :‬אב רצה להנות מזכויות הוריות שניתנו במקום העבודה (תוספת מעונות)‪ ,‬לשם כך תבע את המעסיק וטען כי אם היה אישה‬ ‫היה מקבל את תוספת זו ללא כל בעיה ומכיוון שהוא אב יחידני מגיעה לו תוספת זו‪.‬לטענתו‪ ,‬יש הפרה של הזכויות לשוויון‪.‬מקום‬ ‫העבודה רצה לשלם לו במסגרת הס כם פשרה ובכך לסגור את התיק‪.‬היועמ"ש התנגד לכך בטענה שזו סוגייה שרלוונטית לכלל‬ ‫המשק‪.‬המקרה הגיע לבית הדין הארצי לעבודה לטובת הכרה עקרונית בזכות שכזו ובכך היא תחול על כלל המשק‪.‬‬ ‫ס' ‪ – 32‬ראיות‪ " :‬בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים ‪(24‬ב) ו‪(26-‬ב)"‪.‬‬ ‫ס' ‪ - 33‬סדרי‪-‬דין‪ " :‬בכל ענין של סדר דין שאין עליו הוראה בחוק זה או בתקנות לפיו‪ ,‬ינהג בית הדין בדרך הנראית לו טובה ביותר‬ ‫לעשיית משפט צדק"‪.‬‬ ‫ס' ‪ 32-33‬לחוק – "ראיות וסדרי דין" – סעיפים אלה גורמים לכך שבית הדין לעבודה לא מחויבים לפעול לפי דיני ראיות (לדוג' עדות‬ ‫שמיעה) ‪ ,‬בגלל הייחודיות של דיני העבודה והיחסים הפרטניים בין המעסיק לעובד (פערי כוחות‪ ,‬אין תיעוד)‪.‬לבית הדין יש שק"ד‬ ‫רחב בכל הנוגע לסדרי דין וראיות‪ ,‬הוא יבחן איך להשיג את הצדק בצורה הנכונה ביותר‪.‬‬ ‫חריג – בית הדין לעבודה יפעל לפי דיני הראיות במקרה של הליך פלילי‪.‬‬ ‫סמכות בית הדין לעבודה לדון בהליכים פליילים לפי ס' ‪( 24‬ב) לחוק – " לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים‬ ‫המפורשים בתוספת השני יה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר התעשייה המסחר והתעסוקה רשאים‪ ,‬באישור ועדת העבודה של‬ ‫הכנסת‪ ,‬לתקן בצו את התוספת השנייה ‪ ,‬להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין‬ ‫ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט"‪.‬‬ ‫לדיני העבודה יש אלמנט פלילי מנהלי – אם מעסיק לא משלם שכר מינימום‪ ,‬העובד יכול לתבוע אותו תביעה אזרחית על הלנת‬ ‫שכר ולטובת קבלת פיצוי‪.‬בנוסף‪ ,‬העובד יכול בפן המנהלי להגיש תלונה על מעסיקים (בשל הפרת חוקי עבודה) למשרד העבודה‬ ‫(או להגיש תלונה במשטרה)‪.‬משרד העבודה יכול להגיש מעין "כתב אישום" כנגד אותו מעסיק שלא פעל לפי חוקי עבודה‪.‬וכך‬ ‫מתנהל הליך פלילי עם שופט מקצועי אשר מחויב להתנהל לפי דיני הראיות‪ ,‬יכול להינתן קנס מנהלי‪/‬פלילי על המעסיק שהולך‬ ‫בדר"כ לקופת המדינה‪.‬‬ ‫בהליכים הפליליים ידון שופט מקצועי יחיד שבן היתר יפעל לפי דיני הראיות‪.‬‬ ‫לסיכום ‪ -‬ייחודיות בתי הדין‪:‬‬ ‫מקצועיות ובלעדיות – רק בית הדין לעבודה רשאי לדון בסוגיות של רווחה ועבודה ואין ערכאה נוספת שמוסמכת לדון בכך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫פוליטי‪/‬חברתי – מעורבות של נציגים‪/‬ות (של המעסיקים או העובדים) בהכרעה השיפוטית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פוליטי‪ /‬חברתי – מעורבות היועמ"ש‪/‬איגודי העובדים בהליך השיפוטי (ולכן בית הדין לעבודה הוא בית דין פוליטי)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫חברתי – ללא כבלים ראייתים "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית משפט צדק"‪.‬אלא אם כן מדובר בהליך פלילי‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫חובת שקיפות – חוק הודעה לעובד‪/‬ת (ולמועמד‪/‬ת לעבודה)‪:‬‬ ‫חובת שקיפות – הנושא של שקיפות חל לפני ואחרי הכניסה לעבודה‪.‬‬ ‫ס' ‪ 1‬וס' ‪ 2‬לחוק הודעה לעובד‪/‬ת – מעסיק‪/‬ה ימסור לעובד‪/‬ת תוך ‪ 30‬יום (מהיום בו העובד התחיל לעבוד אצל המעסיק) פירוט‬ ‫תנאי העבודה הבאים‪ :‬זהות המעסיק‪ ,‬תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה (בעבודה קצובה)‪ ,‬עיקרי התפקיד‪ ,‬הממונה על‬ ‫העובד ותפקידו‪ ,‬שכר עבודה כולל ודירוג העובדת ע"פ הסכם קיבוצי ‪ ,‬שבוע ויום עבודה‪ ,‬יום מנוחה‪ ,‬פירוט זכויות סוציאליות – בעצם‬ ‫חלה חובה על המעסיק לשקף את תנאי העבודה‪.‬‬ ‫חוזה העסקה מהווה תחליף להודעה ובלבד שהוא כולל את כלל התנאים הללו‪.‬‬ ‫(*) ‪ -‬החוק מגדיר איזה מקום עבודה נדרש לחובה זו (מקומות עבודה קטנים‪ ,‬לרוב לא יידרשו)‪.‬‬ ‫יחסי הכוח מתחילים עוד לפני תחילת העבודה ‪ -‬אם אדם מועמד למשרה ויש תהליך מיון ארוך‪ ,‬הוא נמצא במצב של חוסר וודאות‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬מאחר ומעסיקים יכולים לראיין ולא לתת תשובה לעובד ולכן נחקק ס' ‪3‬א לחוק‪.‬‬ ‫עוד לפני שנכנסו לשדה העבודה – ס' ‪3‬א לחוק‪ :‬קובע את דרכי ואופן מסירת הודעות למועמד לעבודה על קבלתו‪/‬אי קבלתו‪.‬בעצם‬ ‫לפי סעיף זה על המעסיק חובה למסור למועמד עדכון אחת לחודשיים על תהליכי המיון מיום תחילת השתתפות המועמד בהליכי‬ ‫המיון‪.‬אם אין החלטה לאחר חודשיים גם צריך לעדכן‪.‬‬ ‫אי‪-‬קבלתו לעבודה של המועמד ‪ -‬הודעה כאמור תימסר לא יאוחר מ‪ 14-‬ימים מהיום שבו אדם אחר התקבל לעבודה שלגביה‬ ‫נערכו הליכי המיון‪.‬‬ ‫ביקורת ‪ :‬קשה לאכוף סעיף זה‪ ,‬לא ניתן לדעת אם הודיעו לאדם אחר שהתקבל לעבודה‪.‬‬ ‫מדובר בשדה עם יחסי כוח מובנים‪ ,‬חוקי מגן מול חוזה אישי‪ ,‬חובת שקיפות בשדה העבודה וחשיבותה – העידן הדיגיטלי‪.‬‬