שיעור 4 (1) - מבנה חברתי של ישראל - 2024-2025

‫מבנה חברתי של‬ ‫ד"ר רוני מיקל‪-‬אריאלי‬ ‫קורס ב‪.‬א‪.‬סמסטר א' ‪2024-‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2025 ,‬‬ ‫שיעור רביעי‬ ‫יום ג'‪10:00-12:00 ,‬‬ ‫קוד קורס‪198-1-0046 :‬‬ ‫שלוש תקופות מרכזיות בהיסטוריה של‬ ‫הסוציולוגיה הממלכתית בישראל‬ ‫‪.1‬תקופת היו...

‫מבנה חברתי של‬ ‫ד"ר רוני מיקל‪-‬אריאלי‬ ‫קורס ב‪.‬א‪.‬סמסטר א' ‪2024-‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2025 ,‬‬ ‫שיעור רביעי‬ ‫יום ג'‪10:00-12:00 ,‬‬ ‫קוד קורס‪198-1-0046 :‬‬ ‫שלוש תקופות מרכזיות בהיסטוריה של‬ ‫הסוציולוגיה הממלכתית בישראל‬ ‫‪.1‬תקופת היווצרותה ושליטתה הבלעדית של מפא"י (עד שנות השבעים)‪.‬‬ ‫‪.2‬הפונקציונליזם המשופר ‪ -‬מתחילת שנות השבעים ועד המהפך של ‪1977‬‬ ‫בו איבדה תנועת העבודה את השלטון ואת מעמדה‪.‬‬ ‫בתקופה זו גבר הצורך לגשר בין החד גוניות התיאורטית לרבגוניות החברתית‬ ‫באמצעות הוספת רמות ניתוח שנועדו להראות רגישות‪ ,‬אך הסוציולוגיה לא‬ ‫הצליחה להשתחרר מהתפיסה השלטת‪.‬‬ ‫‪.3‬הפונקציונליזם המבוקר ‪ -‬לאחר המהפך הפוליטי ב‪ ,1977-‬שלב אובדן‬ ‫השליטה וההגמוניה של תנועת העבודה‪ ,‬הסוציולוגיה הממסדית עברה שינויים‬ ‫נוספים‪ ,‬כשהיא מנסה לגשר בין התיאוריה הפונקציונליסטית לבין המציאות‬ ‫החברתית המורכבת‪.‬‬ ‫הסוציולוגיה הממסדית בישראל עד שנות‬ ‫השבעים‬ ‫ עד שנות השבעים‪ ,‬האוניברסיטה העברית הייתה הסמכות העליונה‬ ‫בתחום ההשכלה ובתחום הכשרת הסוציולוגים‪.‬‬ ‫ הגורם המרכזי לשליטה הירושלמית היה ההלימה בין מסריה לבין‬ ‫האידיאולוגיה השלטת‪.‬‬ ‫ גורמים נוספים ‪ -‬מוסדיים‪ :‬ההוראה‪ ,‬ההסמכה‪ ,‬המחקר והפרסום‬ ‫רוכזו במקום אחד‪ ,‬והדבר הקשה על פיתוח חשיבה סוציולוגיה‬ ‫חופשית וביקורתית‪.‬‬  ‫שנות השבעים ‪ -‬תמורות ושינויים‬ ‫‪.1‬ברמה המקומית ‪ -‬גידולה של מערכת החינוך הגבוה והתפצלותה‬ ‫‪.2‬ברמה הבינלאומית ‪ -‬ירידה במעמד התיאוריה הפונקציונליסטית‬ ‫בסוציולוגיה המערבית בכלל‬ ‫יותר מכל‪ ,‬נבע המשבר בגישה הדומיננטית מן השינויים‬ ‫החברתיים והפוליטיים שעברה ישראל בתקופה הנידונה‪.‬‬  ‫תומס קון‬ ‫ לדעת תומס קון‪ ,‬מדע אינו גוף סדור של‬ ‫ידע המתפתח באופן לינארי‪.‬הוא מתפתח‬ ‫על בסיס פרדיגמות‪.‬‬ ‫ פרדיגמה – מסגרת על המגדירה הנחות‪,‬‬ ‫מושגים‪ ,‬מושאי מחקר‪ ,‬שאלות ושיטות של‬ ‫החקירה המדעית‪.‬‬ ‫ מדע משתנה כמו סגנונות אומנותיים ‪ -‬כל‬ ‫תקופה והתפיסה שלה‪.‬החלפת פרדיגמה‬ ‫אינה בהכרח התקדמות אל עבר האמת‪.‬‬ ‫ קון מראה כיצד מתרחשות "מהפכות‬ ‫מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות‬  ‫פרה‪ -‬פרדיגמה‬ ‫מדע נורמלי ‪ /‬תקני‬ ‫ארבעת שלבי‬ ‫המדע של קון‬ ‫משבר‬ ‫מהפכה‬  ‫הגישה הפוסט קונית‬ ‫ גישה המבוססת על מושגי הפרדיגמה והמהפכה המדעית של תומס‬ ‫קון‪ ,‬אך תוך שינוי משמעותי שלהם‪.‬‬ ‫על פי אורי רם (‪ )1993‬מופיעים שלושה‬ ‫‪:‬שינויים עיקריים בהבנה של תומאס קון‬ ‫‪.1‬הכרה בגורמים חוץ‪-‬מדעיים בשינויי פרדיגמות‪ :‬בניגוד לקון‪,‬‬ ‫המדגיש משברים אמפיריים‪ ,‬הגישה החדשה רואה בשינויים חברתיים‬ ‫ותרבותיים את הגורם לשינויי פרדיגמות‪.‬‬ ‫‪.2‬מצב הנורמליות של המדע‪ :‬לפי קון‪ ,‬מדע נורמלי נשלט בידי‬ ‫פרדיגמה אחת‪ ,‬בעוד שבמדעי החברה והרוח יש אי‪-‬נורמליות‬ ‫מתמשכת ודיון מתמיד בין פרדיגמות‪.‬‬ ‫‪.3‬הידברות בין פרדיגמות‪ :‬קון טוען לפרדיגמות טוטאליות וחסרות‬ ‫תקשורת‪ ,‬אך בגישה הפוסט‪-‬קונית במדעי החברה והרוח יש עימות‬ ‫והידברות בין פרדיגמות‪ ,‬עם השפעה חוץ‪-‬מדעית על מעמדן‪.‬‬  ‫מבנה השיח של הסוציולוגיה הישראלית‬ ‫ואת תהפוכותיה על פי הגישה הפוסט קונית‬ ‫ השלב הראשון בתולדות השיח הסוציולוגיה – שלב ההיווצרות והדומיננטיות‬ ‫של הסוציולוגיה הממסדית המערכתית ‪ -‬שלב שהחל עם כינון המדינה‬ ‫והדיסציפלינה בישראל בראשותו של אייזנשטדט‪.‬‬ ‫ השלב השני בתולדות השיח הסוציולוגי הישראלי – בעקבות כישלון ‪,1973‬‬ ‫השיטה הביורוקרטית והמחדל הביטחוני הפכו למוקד לביקורת חסרת תקדים על‬ ‫הממסד‪.‬‬ ‫ השלב השלישי בתולדות השיח הסוציולוגי הישראלי ‪ -‬שלב בו אמנם הגישה‬ ‫הממסדית עדין רבת השפעה אך מצויה במגננה והגישות הביקורתיות קובעות‬ ‫מבנה שיח חדש ואף מובילות אותו‪.‬שלב זה מתאפיין ברב‪-‬קיום של גישות שונות‬ ‫ומנוגדות‪ ,‬שמתקיימת ביניהן מחלוקת אך גם הזנה הדדית‪.‬‬ ‫מה בין המהפך הפוליטי ב‪ 1977-‬למהפך‬ ‫בשיח הסוציולוגי בישראל?‬ ‫‪.1‬המהפך טשטש את הזיהוי שרווח עד אז בין חברה‪ ,‬תנועה וממדינה‪.‬‬ ‫‪.2‬נוצר מעבר מהזדהות עם השלטון לעמדה אוטונומית יותר‪.‬זהו שבר‬ ‫כללי בהזדהות‪.‬‬ ‫‪.3‬בניגוד למשב הרוח הפוליטי ברחוב הישראלי ב‪ ,1977‬מיקומן‬ ‫האידיאולוגי של רוב המגמות הקיימות בסוציולוגיה הישראלית הינו‬ ‫"שמאלה מן המרכז" ‪ -‬ניתן להסביר זאת על רקע הזדהותה של‬ ‫האינטליגנציה הישראלית עם "ערכי תנועת העבודה‪".‬‬  ‫שלמה סבירסקי על הגישה המוסדית אל מול‬ ‫הביקורתית‬ ‫"ה'מבקרים' רואים את החברה הישראלית בת ימינו כמכלול‪.‬הדבר מתאפשר להם‬ ‫בהיותם בלתי מרוצים מן הקיים‪.‬הם טיפסו אל פסגת החזון הציוני ומשם הם משקיפים‬ ‫אל המציאות העכשווית‪.‬ממרומי הפסגה הזו הם גם יכולים לצפות אל עבר אופקים‬ ‫חברתיים חדשים‪.‬ה'מנהלים' לעומת זאת חסרים נקודת תצפית כזאת‪ :‬הם מקבלים את‬ ‫הקיים כפי שהוא ואינם חותרים לשינוי; על כן הם גם לא נזקקים לפסגה כלשהי‬ ‫שתאפשר להם לבחון את החברה הקיימת בשלמותה או להשקיף אל עבר אופקים‬ ‫אחרים‪.‬המציאות החברתית מצטיירת להם לא כמכלול‪ ,‬לא כתמונת נוף פנורמית‪ ,‬אלא‬ ‫כסדרה של עצמים שבהם הם נתקלים תוך כדי הליכה במישור חייהם האישיים או‬ ‫פעילותם הציבורית‪.‬הם אינם רואים מבנה חברתי כולל אלא מגוון של קבוצות‪ ,‬ארגונים‬ ‫ומוסדות‪.‬הם אינם רואים כיוון התפתחות כללי אלא סידרה של בעיות מוגבלות‬ ‫ומתוחמות שיש להתמודד איתן במידה שהן צצות‪.‬הם גם רואים את תהליך השינוי‬ ‫החברתי לא כניסיון של קבוצות או תנועות רחבות לשנות את תבנית הנוף החברתי‪,‬‬ ‫אלא כתהליך של ''טיפולי' של החברה בבעיות שונות שבהן היא נתקלת‪".‬‬  ‫סוציולוגיה ביקורתית‬ ‫ הסוציולוגיה הביקורתית מתאפיינת בעניין העקרוני שיש לה בשינויו‬ ‫של ההווה‪.‬‬ ‫ העבר נראה כרצף של מאבקים והכרעות‪ ,‬והעתיד כמבטא בכוח‬ ‫מגמות חדשות‪.‬‬ ‫ המתודולוגיה שלה היא ניתוח המכלול על ניגודיו הפנימיים‪ ,‬והתיאוריה‬ ‫שלה שואפת לחשוף את המתהווה או את האפשרי‪.‬‬ ‫ השקפה זו על הסוציולוגיה‪ ,‬ראייתה ככרוכה באינטרסים ובערכים‬ ‫חברתיים כלליים‪ ,‬הינה עצמה יסוד מוסד של הסוציולוגיה הביקורתית‪.‬‬ ‫מהם ההבדלים בין סוציולוגיה ממסדית‬ ‫לסוציולוגיה ביקורתית?‬ ‫סוציולוגיה ביקורתית‬ ‫סוציולוגיה ממסדית‬ ‫מבקרת את הסדר החברתי‬ ‫תומכת בסדר החברתי‬ ‫מתעמתת עם הממסד ומבקרת אותו‬ ‫כרוכה בממסד‬ ‫מתאפיינת בעניין העקרוני שיש לה בשינוי‬ ‫מתאפיינת בשימור ההווה—הווייה שממנה היא‬ ‫ההווה‪.‬בעיניה‪ ,‬המציאות החברתית הקיימת‬ ‫ניזונה‪ ,‬בה היא משתתפת‪ ,‬ולתוכה היא תורמת‬ ‫לוקה בחסר‪.‬‬ ‫להנצחתה‬ ‫העבר נתפס כרצף של מאבקים והכרעות‪,‬‬ ‫העבר נתפס כמוביל באופן טבעי למצב הקיים‪,‬‬ ‫והעתיד כמכיל פוטנציאל למגמות חדשות‬ ‫והעתיד כהתפתחות מתבקשת ממנו‪.‬‬ ‫המתודולוגיה‪ :‬ניתוח המכלול תוך התמקדות‬ ‫מתודולוגיה‪ :‬תצפית מלומדת על הקיים‬ ‫בניגודיו הפנימיים‬ ‫התיאוריה‪ :‬שואפת לחשוף את מה שמתהווה או‬ ‫התיאוריה‪ :‬הפשטה מלומדת של הקיים‪ ,‬מה‬ ‫את מה שיכול להיות‪.‬‬ ‫שמכונה "עובדות‬ ‫אליטיזם‬ ‫ עלתה על סדר היום הסוציולוגי בראשית‬ ‫שנות ה‪ ,70-‬כאשר הסוציולוג יונתן שפירא‪,‬‬ ‫ממקימי הפקולטה למדעי החברה‬ ‫באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬הוביל את המהלך‪.‬‬ ‫ תחת השראתו התגבשה סוציולוגיה "תל‬ ‫אביבית" שעמדה בניגוד לגישה‬ ‫ה"ירושלמית‪".‬‬ ‫ בעוד הגישה הירושלמית התמקדה בערכים‬ ‫ובבסיסי ההסכמה החברתית‪ ,‬הגישה התל‬ ‫אביבית המעיטה בחשיבות הערכים ועסקה‬ ‫בכוחניות ובניגודיות‪.‬‬ ‫פרופסור יונתן שפירא‪ ,‬סוציולוג‪,‬‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‬ ‫הגורמים עיקריים להיווצרות הגישה‬ ‫‪:‬האליטיסטית בישראל‬ ‫‪.1‬התפתחויות בדיון הסוציולוגי במערב‬ ‫‪.2‬התפתחויות פוליטיות מקומיות‪.‬‬ ‫כיצד מנתח שפירא את המהפך של‬ ‫?‪1977‬‬ ‫ האליטה הוותיקה‪ ,‬שבראשה עמדו אנשי מפא"י‪ ,‬לא הצליחה לייצר‬ ‫דור המשך עם הכישורים הנדרשים להנהגה‪.‬‬ ‫ דור הפלמ"ח‪ ,‬לדבריו‪ ,‬חונך על ערכים צבאיים ופוליטיים רדודים‪,‬‬ ‫והיה חסר כישורים רעיוניים להנהיג את המדינה‪.‬‬ ‫ כך נותרה הבמה פתוחה לעליית הימין‪.‬‬ ‫ביקורת על הגישה האליטיסטית‬ ‫ על אף שסוציולוגיה אליטיסטית זו מתמקדת במאבקי כוח‪ ,‬היא נוטה‬ ‫להתעלם מהקשרים תרבותיים‪ ,‬כלכליים ולאומיים רחבים יותר‪.‬בכך‬ ‫היא מצמצמת את הפוליטיקה למאבק כוחני גרידא‪ ,‬ואינה מתעמקת‬ ‫במטרות או בתוצאות של המאבק‪.‬‬ ‫ התפיסה הזו מספקת ביקורת חריפה על הסוציולוגיה המערכתית‪ ,‬אך‬ ‫גם לוקה בחסר בדיאלקטיות שלה‪.‬‬ ‫פלורליזם‬ ‫ בשנות השבעים התחולל מהפך דמוגרפי בישראל‪ ,‬כשהאוכלוסייה‬ ‫היהודית ממוצא מזרחי הפכה לקבוצת הרוב‪.‬‬ ‫ גישת הפלורליזם ייצגה את האופוזיציה של הקבוצות המקופחות‬ ‫והמודרות בחברה הישראלית‪ ,‬בעיקר מזרחים וערבים‪.‬‬ ‫ המגבש המרכזי של גישה זו הוא הסוציולוג סמי סמוחה מאוניברסיטת‬ ‫חיפה‪ ,‬שהיה הסוציולוג המזרחי הבכיר הראשון בישראל‪.‬‬ ‫פרופסור סמי‬ ‫סמוחה‬ ‫ נולד למשפחה יהודית בבגדאד בשנת ‪ ,1941‬חודשים‬ ‫ספורים אחרי הפרהוד (הפרעות ביהודי עיראק)‪.‬‬ ‫המשפחה בת תשע הנפשות עלתה לישראל ב‪9-‬‬ ‫באפריל ‪ ,1951‬ושוכנה באוהל במעברת כפר אונו‪.‬‬ ‫ סמי סמוחה הוא מאנשי המדע הראשונים שגדלו‬ ‫במעברה‪.‬‬ ‫ בשנות לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בלוס‬ ‫אנג'לס‪ ,‬בשיא תקופת השמאל החדש‪ ,‬ספג סמוחה‬ ‫את הרדיקליזם האינטלקטואלי של שלהי שנות‬ ‫השישים‪.‬‬ ‫ הוא פירש את החברה הישראלית דרך גישה‬ ‫פלורליסטית‪ ,‬שהתמקדה בחברות פוסט‪-‬קולוניאליות‬ ‫המורכבות מתת‪-‬קבוצות אתנו‪-‬תרבותיות שונות החיות‬ ‫תחת קורת גג מדינתית אחת‪.‬‬ ‫פרופסור סמי סמוחה‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫שלושה דפוסים מרכזיים לגישה‬ ‫‪:‬הפלורליסטית‬ ‫‪.1‬שילוב מקביל‪ ,‬שבו כל הקבוצות בעלות זיקה שווה למסגרת‬ ‫‪.2‬שילוב מבדיל‪ ,‬שבו לכל קבוצה מעמד שונה‬ ‫‪.3‬שילוב מכליל‪ ,‬שבו מבוטל מעמד תת‪-‬הקבוצות לטובת שוויון זכויות‬ ‫מלא לכלל האזרחים‪.‬‬  ‫ניתוח החברה הישראלית על פי‬ ‫הפלורליזם של סמוחה‬ ‫סמוחה טוען כי בישראל שורר שילוב מבדיל –‬ ‫ הקבוצה האשכנזית החילונית‪ ,‬שבראשה עמדה תנועת העבודה‪ ,‬שולטת‪.‬‬ ‫המזרחים משולבים על בסיס פטרנליזם וקואופטציה‬ ‫ הדתיים נחשבים למיעוט שווה‬ ‫ הערבים אזרחי ישראל נתפסים כזרים שאינם משולבים אלא נשלטים‪.‬‬  ‫הפלורליזם של סמוחה‬ ‫ סמוחה ראה בדמוקרטיה הישראלית "דמוקרטיה אתנית" המבוססת‬ ‫על שליטה של קבוצה אחת‪.‬הוא קרא לביטול השאיפה הציונית‬ ‫להומוגניזציה תרבותית‪ ,‬ולהחלפתה בפלורליזם דמוקרטי שמכיר‬ ‫בשוויון תרבותי ופוליטי בין הקבוצות השונות‪.‬‬ ‫ הפלורליזם של סמוחה לא רק מתאר את המציאות‪ ,‬אלא גם מבקר‬ ‫אותה ומציע תוכנית לשינויה‪.‬הוא ראה בציונות מכשול לדמוקרטיה‬ ‫פלורליסטית והומניסטית‪ ,‬וקרא להכרה בשונות התרבותית והפוליטית‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫מרקסיזם‬ ‫ רוב האינטלקטואלים ביישוב ובישראל היו קשורים לתנועת העבודה‪,‬‬ ‫אך המרקסיזם לא הותיר חותם משמעותי בסוציולוגיה הישראלית עד‬ ‫לשנות השבעים המאוחרות‪.‬‬ ‫ מרקסיזם הופיע בסוף שנות השבעים אך לא כהמשך למסורת העבר‪,‬‬ ‫אלא בהשפעת רוחות חדשות שנשבו מהאקדמיה המערבית‪.‬‬  ‫מהן הסיבות להיעדר המסורת‬ ‫?המרקסיסטית מהסוציולוגיה הישראלית‬ ‫‪.1‬משכן הסוציולוגיה היה באוניברסיטה העברית‪ ,‬מוסד שאימץ‬ ‫אינטליגנציה לא‪-‬סוציאליסטית‪.‬‬ ‫‪.2‬תנועת העבודה בתקופת המדינה הייתה יותר ממלכתית מאשר‬ ‫סוציאליסטית‪ ,‬דבר שלא עודד דיון מרקסיסטי‪.‬‬ ‫‪.3‬אינטלקטואלים שמאליים נטו להתרכז באופוזיציה והיו‬ ‫אוטודידקטים שהתמקדו בדיונים פנים‪-‬תנועתיים‪.‬רק בהמשך מצאו‬ ‫חלקם את דרכם לאקדמיה‪.‬‬  ‫אם המרקסיזם ‪-‬‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫ האוניברסיטה העברית‪ ,‬עם אימוץ הגישה‬ ‫האמריקנית בשנות ה‪ ,50-‬התעלמה מהמרקסיזם‪.‬‬ ‫ בשנות ה‪ ,70-‬אוניברסיטת חיפה הפכה למרכז‬ ‫מרקסיסטי בסוציולוגיה הישראלית‪ ,‬בעיקר עקב‬ ‫תסיסה אינטלקטואלית בקרב סטודנטים יוצאי‬ ‫קיבוצים‪ ,‬מהגרים ממרוקו‪ ,‬ערבים‪ ,‬ופמיניסטיות‪.‬‬ ‫ זו הייתה קרקע נוחה לקליטת רעיונות השמאל‬ ‫החדש‪ ,‬והקבוצה "יש" בקמפוס החיפאי הייתה‬ ‫חלוצה בפוליטיקה רדיקלית‪.‬‬ ‫ ב‪ 1978-‬הוקם כתב העת *מחברות למחקר‬ ‫ולביקורת*‪ ,‬כתב העת הסוציולוגי הביקורתי הראשון‬ ‫בישראל‪ ,‬שעסק בניתוח יחסי דיכוי ואי‪-‬שוויון בחברה‬ ‫המעמדית‪.‬‬  ‫מרקסיזם בסוציולוגיה הישראלית ‪-‬‬ ‫מחקרים מרכזיים‬ ‫ שולמית כרמי והנרי רוזנפלד ניתחו את המעמד הבינוני החדש שנוצר‬ ‫בשנות ה‪ ,50-‬והתמקדו בתפקיד המדינה כמקור לשליטה כלכלית‪.‬‬ ‫ שלמה סבירסקי ודבורה ברנשטיין טענו כי הפיתוח הכלכלי בישראל‬ ‫יצר במקביל מעמד בינוני אשכנזי שולט ומעמד עובדים מזרחי מודר‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬הפערים העדתיים נוצרו והתקיימו כחלק ממערכת‬ ‫הקפיטליזם הישראלית‪.‬‬ ‫ סבירסקי הרחיב את גישתו למערכת החינוך ועיירות הפיתוח‪ ,‬שטען כי‬ ‫הן משמרות את ההיררכיה המעמדית ומפנות את המזרחים והערבים‬ ‫לכוח עבודה פרולטרי‪.‬‬ ‫פמיניזם בישראל‬ ‫ החשיבה הפמיניסטית הפכה למרכיב מרכזי בהגות החברתית‪.‬‬ ‫ בישראל‪ ,‬הפמיניזם התפתח באיחור בהשוואה למקומות אחרים‪.‬‬ ‫ ההתעוררות החלה בקמפוס אוניברסיטת חיפה בשנות השבעים‬ ‫המוקדמות‪.‬‬ ‫ כמו ההתעוררות המרקסיסטית‪ ,‬גם הפמיניזם שאב השראה‬ ‫מהשפעות חיצוניות ומהדינמיקה החברתית החדשה‪ ,‬ולא מהיסטוריה‬ ‫של תנועה מקומית ותיקה‪.‬‬ ‫המאבק לשוויון נשים‬ ‫בישראל‬ ‫ המאבק לשוויון לנשים החל כבר בתקופת‬ ‫היישוב‪ ,‬בעיקר מצד נשים בתנועת העבודה‬ ‫שנאבקו על שוויון בחלוקת התפקידים ומצד‬ ‫נשים עירוניות מהמעמד הבינוני שנאבקו על‬ ‫שוויון פוליטי‪.‬‬ ‫ עם זאת‪ ,‬בשנות השלושים‪ ,‬המאבק נחלש‪,‬‬ ‫בעיקר בגלל הצרכים הלאומיים שדחקו את‬ ‫שאלת הנשים לשוליים‪.‬‬ ‫ בשנות השבעים‪ ,‬ההתעוררות הפמיניסטית החלה‬ ‫בסמינרים אקדמיים‪ ,‬התפתחה בקבוצות‬ ‫להעלאת תודעה‪ ,‬והובילה להקמת תנועות‬ ‫פמיניסטיות כמו "נשים למען חברה מחודשת"‬ ‫בחיפה‪.‬‬ ‫מרשה פרידמן ‪ -‬אם‬ ‫התנועה הפמיניסטית‬ ‫בישראל‬ ‫ פרידמן הייתה פעילת זכויות אדם ודמות‬ ‫מרכזית במאבק הפמיניסטי בישראל‬ ‫בתחילת דרכו‪.‬‬ ‫ היא הייתה חברה בכנסת השמינית‬ ‫מטעם מפלגת רצ‪ ,‬ולאחר מכן ייסדה‬ ‫את ארגון נשים למען נשים בחיפה‪,‬‬ ‫שפתח את המקלט הראשון בישראל‬ ‫לנשים נפגעות אלימות‪.‬‬ ‫הסוציולוגיה הפמיניסטית בישראל‬ ‫ בשנות השבעים התפתחו שלוש מגמות במחקר מעמד האישה‪:‬‬ ‫‪.1‬ליברלית ‪ -‬דפנה יזרעאלי הדגישה את הצורך בשוויון בעבודה‬ ‫ובמשפחה‪ ,‬דרך חקיקה והסברה‪.‬‬ ‫‪.2‬סוציאליסטית ‪ -‬דבורה ברנשטיין קראה להתארגנות נשית עצמאית‬ ‫כנגד כוחות השוק המשמרים אי‪-‬שוויון‪.‬‬ ‫‪.3‬רדיקלית ‪ -‬ברברה סבירסקי הדגישה את הדיכוי הפטריארכלי וקראה‬ ‫לסולידריות נשית ולעולם נשי שוויוני‪.‬‬