שיעור 4

תקופה זו אופיינה בהשפעה חזקה של מפלגת העבודה (מפא"י) ובתפיסות פונקציונליסטיות פשוטות של החברה.

השלב בו גוברת המודעות לרבגוניות החברתית, אך עדיין נשענת על מודל פונקציונליסטי.

תקופה בה הסוציולוגיה הממסדית מנסה להתמודד עם מורכבות החברה ולא רק עם המודל הפונקציונליסטי.

אוניברסיטת ירושלים הייתה מרכז ההשכלה הסוציולוגית בישראל עד שנות השבעים.

ההשפעה של מפא"י על תיאוריות סוציולוגיות בישראל עד שנות השבעים.

סוג של סוציולוגיה שמטרתה לתמוך בסדר החברתי הקיים ולשמור על מעמדו.

סוג של סוציולוגיה ששם דגש על ביקורת חברתית ומנסה להבין את הסיבות לחוסר שוויון.

גישה סוציולוגית שרואה בעבר כרצף של מאבקים והכרעות, ורואה בעתיד פוטנציאל לשינוי.

גישה סוציולוגית שרואה בעבר כמקור טבעי למצב הקיים ורואה בעתיד המשך של מסלול טבעי זה.

העבר

העבר

העתיד

העתיד

הסוציולוגיה המסורתית מתמקדת במצב הקיים, ואינה שואפת לשינוי. היא אינה מנסה להבין את החברה כולה, אלא רק את הבעיות הספציפיות שצצות.

הסוציולוגיה הביקורתית נבדלת מהסוציולוגיה המסורתית בכך שהיא שואפת להבין ולחשוף את הכוחות הפועלים בחברה, במיוחד אלו שמעכבים שינוי ושוויון.

הסוציולוגיה הביקורתית רואה את ההיסטוריה כרצף של מאבקים חברתיים, ומתמקדת בעקרונות וערכים המעודדים שוויון והתנגדות לקיפוח.

הסוציולוגיה הביקורתית רואה את העתיד כתוצאה של המאבקים הנוכחיים, ומתמקדת במגמות שצצות והתמיינות חברתית.

הסוציולוגיה הביקורתית עושה שימוש בניתוח של היחסים והניגודים הפנימיים בחברה כדי לחשוף את הכוחות והערכים השוררים.

הסוציולוגיה הביקורתית שואפת להבין את הכוחות החברתיים המניעים את החברה, כולל תנועות חברתיות ואי שוויון, ולהציג את האפשרויות לשינוי.

הסוציולוגיה הביקורתית אינה ניטרלית, אלא נובעת מערכים חברתיים, ומבקשת לשפר את החברה ולחשוף את הכוחות שמעכבים את השינוי.

גישה סוציולוגית בישראל שהתמקדה בערכים ובבסיסי הסכמה חברתית, בניגוד לגישה התל אביבית.

גישה סוציולוגית בישראל שהתמקדה בכוחניות וניגודיות, בעוד שהגישה הירושלמית התעניינה בערכים

גישה סוציולוגית בישראל שרואה במאבקי כוח את מנוע ההיסטוריה, בהתעלמות מהיבטים תרבותיים, כלכליים ולאומיים.

התהליך שבו דור הפלמ

הכישורים הנדרשים להנהגה, בעיקר במישור התרבותי והרעיוני

השינוי במבנה החברתי והפוליטי בישראל לאחר 1977

ביקורת על גישות סוציולוגיות ששמות 1977

מודל סוציולוגי המתמקד במערכת יחסי הכוחות

המאבק לשוויון נשים בישראל התחיל בתקופת היישוב, בעיקר מצד נשים בתנועת העבודה שנאבקו על שוויון בחלוקת התפקידים ומצד נשים עירוניות מהמעמד הבינוני שנאבקו על שוויון פוליטי.

בשנות השלושים, המאבק לשוויון נשים נחלש עקב הצרכים הלאומיים שדחקו את שאלת הנשים לשוליים.

בשנות השבעים, התעוררות הפמיניסטית החלה בסמינרים אקדמיים, התפתחה בקבוצות להעלאת תודעה, והובילה להקמת תנועות פמיניסטיות כמו "נשים למען חברה מחודשת" בחיפה.

מרשה פרידמן הייתה פעילת זכויות אדם ודמות מרכזית במאבק הפמיניסטי בישראל בתחילת דרכו. היא הייתה חברה בכנסת השמינית מטעם מפלגת רצ, ולאחר מכן ייסדה את ארגון נשים למען נשים בחיפה, שפתח את המקלט הראשון בישראל לנשים נפגעות אלימות.

בשנות השבעים התפתחו שלוש מגמות במחקר מעמד האישה: ליברלית, רדיקלית ופוסט-מודרנית.

הגישה הליברלית מדגישה את הצורך בשוויון בעבודה ובמשפחה, תוך התמקדות בחוקים ובמדיניות.

הגישה הרדיקלית מתמקדת בהיבטים חברתיים ותרבותיים, ורואה את שורש אי השוויון בשליטה גברית.

הגישה הפוסט-מודרנית מתמקדת במגוון ניסיון נשים ובבניית זהות נשית.

לפי גישה זו, יש שילוב בין קבוצות חברתיות שונות, אך עם הבדלים ברורים במעמד וכוח. קבוצות מסויימות מפגינות שליטה וזכות יתר, בעוד שאחרות נמצאות במעמד נחות יותר.

חלוקת קבוצות שונות בחברה באופן שווה, ללא שליטה של קבוצה אחת על פני אחרות. לכל קבוצה יש מעמד שווה וזכות דומה להשתתף בחברה.

מיזוג קבוצות שונות בחברה, תוך ביטול מעמד תת-הקבוצות, והשגת שוויון זכויות מלא לכלל האזרחים. ההבדלים בין הקבוצות נעלמים לטובת שוויון מלא.

הפילוסוף והסוציולוג הישראלי, אשר ניסח את תיאורית הפלורליזם המבדיל, תיאוריה המתארת את אופי השילוב בין קבוצות בחברה הישראלית.

אחת הקבוצות בחברה הישראלית המתוארת כ'שולטת' במבנה השילוב המבדיל של סמוחה. קבוצה זו היא זו שבראשה עמדה תנועת העבודה (מפא

הקבוצה המתוארת כ'נשלטת' בתפיסה של סמוחה. הם לא

התיאוריה של סמוחה הטוענת כי השליטה