שיעור 1 (7) - מבנה חברתי של ישראל

‫מבנה חברתי של‬ ‫ד"ר רוני מיקל‪-‬אריאלי‬ ‫קורס ב‪.‬א‪.‬סמסטר א' ‪2024-‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2025 ,‬‬ ‫יום ג'‪10:00-12:00 ,‬‬ ‫קוד קורס‪198-1-0046 :‬‬ ‫תיאור הקורס ומטרותיו‬ ‫ נלמד מסגרות תיאורטיות וכלים לניתוח ביקורתי ומעמיק של מבנה...

‫מבנה חברתי של‬ ‫ד"ר רוני מיקל‪-‬אריאלי‬ ‫קורס ב‪.‬א‪.‬סמסטר א' ‪2024-‬‬ ‫ישראל‬ ‫‪2025 ,‬‬ ‫יום ג'‪10:00-12:00 ,‬‬ ‫קוד קורס‪198-1-0046 :‬‬ ‫תיאור הקורס ומטרותיו‬ ‫ נלמד מסגרות תיאורטיות וכלים לניתוח ביקורתי ומעמיק של מבנה החברה בישראל‪ ,‬תוך‬ ‫התמקדות במקורותיה‪ ,‬בהתפתחותה לאורך ההיסטוריה ובמציאות העכשווית‪.‬‬ ‫ נבחן את המושגים המרכזיים הקשורים למבנה חברתי‪ ,‬תוך התמקדות ברכיבים המרכזיים‬ ‫של המדינה כישות חברתית‪-‬פוליטית‪.‬‬ ‫ נדון בחברה הישראלית מראשיתה בתקופת היישוב‪ ,‬דרך התפתחות מוסדות השלטון‬ ‫והמדינה‪ ,‬תוך הדגשת אופייה הייחודי כחברת מהגרים‪.‬‬ ‫ ננתח את תהליכי החיברות והגיבוש של זהות ישראלית חדשה‪ ,‬תוך בחינת הקשר ההדוק‬ ‫בין התנועה הציונית להתפתחות הדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬ ‫ נדון בהרחבה בשסעים החברתיים המרכזיים המהווים מאפייני יסוד של החברה בישראל‪.‬‬ ‫השסעים בחברה הישראלית‬ ‫ השסע העדתי‬ ‫ השסע הדתי‪-‬חילוני ויחסי דת ומדינה‬ ‫ השסע הלאומי והסכסוך הישראלי‪-‬פלסטיני‬ ‫ השסע המגדרי‬ ‫חובות הקורס‬ ‫ השתתפות פעילה של הסטודנטים‪/‬ות‪ ,‬קריאה שוטפת של החומר‬ ‫ונוכחות בשיעורים (‪)10%‬‬ ‫ מטלה מס' ‪ - )50%( 1‬בוחן ניתוח מושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות‬ ‫בתחום‪.‬הבוחן יתקיים עם חומר פתוח במועד של השיעור האחרון‬ ‫של הקורס‪.‬‬ ‫ מטלה מס' ‪ -)40%( 2‬סקירת רומן היסטורי מתוך רשימת הספרים‬ ‫שמופיעה באתר הקורס ומענה על מספר שאלות‪.‬‬ ‫ אי מילוי אחד המרכיבים מהציון – יוביל לאי‪-‬זכאות לקבל ציון עובר‬ ‫בקורס‬ ‫שאלות?‬ ‫בין היסטוריה לסוציולוגיה‪ -‬רקע היסטורי‬ ‫לדיון בחברה הישראלית‬ ‫‪.1‬הבנת ההיסטוריה והסוציולוגיה של החברה הישראלית‬ ‫‪ -‬קשורה בהכרת האידיאולוגיה הציונית‪.‬‬ ‫‪ -‬הכרת הזרמים המרכזיים בציונות‪.‬‬ ‫‪ -‬הכרת המציאות שהתפתחה בתקופת השלטון הבריטי תוך התמקדות בהבנת יחסי היישוב הערבי והיהודי‬ ‫בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪.2‬ציר מרכזי לדיון‪ :‬זהות קולקטיבית‬ ‫‪ -‬גיבוש הזהות הקולקטיבית ביישוב היהודי בארץ מאז סוף המאה ה‪.19-‬‬ ‫‪ -‬שינויים משמעותיים בתכונות והיקף החברה הישראלית לאורך השנים‪.‬‬ ‫‪.3‬עקרונות היסוד של החברה הישראלית‬ ‫‪ -‬עקרונות אלה נובעים מהאידיאולוגיה הציונית‪.‬‬ ‫‪ -‬למרות השינויים‪ ,‬העקרונות ממשיכים להשפיע על תפיסת הזהות היהודית‪.‬‬ ‫ארץ ישראל בתקופה העות'מאנית‬ ‫ הרכב האוכלוסייה לאורך התקופה העות'מאנית‬ ‫אוכלוסיית הארץ הייתה מורכבת מרוב מוסלמי‬ ‫וממיעוט נוצרי‪ ,‬יהודי‪ ,‬שומרוני ודרוזי‪.‬‬ ‫ התקופה התחילה עם כיבוש הארץ בידי‬ ‫הסולטאן סלים הראשון בשנת ‪ ,1516‬והסתיימה‬ ‫בשנת ‪ ,1917‬עם כיבוש הארץ בידי הגנרל‬ ‫הבריטי אדמונד אלנבי במלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪.‬‬ ‫ בתקופה זו של ‪ 400‬שנה‪ ,‬גדלה אוכלוסיית ארץ‬ ‫ישראל מכ‪ 123,000-‬נפש בראשית המאה‬ ‫ה‪ ,16-‬לכ‪ 690,000-‬בראשית המאה העשרים‪.‬‬ ‫חלוקה דמוגרפית בארץ ישראל ערב מלחמת העולם‬ ‫‪:‬הראשונה‬ ‫‪.1‬כ‪ 625,000-‬תושבים מוסלמים‪.‬‬ ‫‪.2‬כ‪ 70,000-‬נפש תושבים נוצרים‪.‬‬ ‫‪.3‬כ‪ 85,000-‬תושבים יהודים‪.‬‬ ‫‪.4‬כ‪ 100,000-‬תושבים בדואים‪.‬‬ ‫‪.5‬במפקדי האוכלוסייה העות'מאניים‬ ‫נמנו הדרוזים עם האוכלוסייה‬ ‫המוסלמית ולכן אין נתונים על מספרם‬ ‫‪ -‬ההערכות הן שמספרם עמד על‬ ‫כ‪ 8,000‬נפש‪.‬‬ ‫השפעת האידיאולוגיה הציונית על גיבוש‬ ‫‪:‬הזהות הקולקטיבית הישראלית‬ ‫ השפעה ישירה בצמתים מרכזיים בהיסטוריה הציונית‬ ‫דוגמה‪ :‬דחיית "הצעת אוגנדה" בקונגרס הציוני השביעי (‪.)1905‬‬ ‫ההחלטה חיזקה את הזיקה של הציונות לארץ ישראל כטריטוריה הבלעדית לעם‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫ השפעה עקיפה על גיבוש הזהות הקולקטיבית הישראלית‬ ‫‪.1‬הקונפליקטים בין דתיים לחילונים בתנועה הציונית‪ ,‬בתקופת המנדט הבריטי‪,‬‬ ‫ובמדינת ישראל‪.‬הקונפליקטים עסקו בסוגיות עקרוניות של תרבות‪ ,‬אורח חיים‬ ‫והסדרים חברתיים‪ ,‬ומבטאים את הזיקה הלאומית‪-‬יהודית באידיאולוגיה הציונית‪.‬‬  ‫שני אירועים חשובים אפשרו לממש את‬ ‫‪:‬האידיאולוגיה הציונית‬ ‫‪.1‬כיבוש ארץ ישראל בידי הצבא הבריטי‪ ,‬והחלטת ועידת השלום‬ ‫בוורסאי להעניק ליהודים הכרה בינלאומית בזכותם לבית לאומי בארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬במסגרת רוח הפתיחות ששררה לאחר המלחמה כלפי‬ ‫זכויותיהם הפוליטיות של מיעוטים לאומיים ושל עמים חסרי ביטוי פוליטי‬ ‫עצמאי‪.‬‬ ‫‪.2‬הצהרתו של שר החוץ הבריטי הלורד בלפור‪ ,‬שניתנה בשנת‬ ‫‪ ,1917‬בדבר זכותם של היהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הצהרת בלפור‬ ‫תכנית באזל‬ ‫ ביום ראשון‪ ,‬ה‪ 29-‬באוגוסט ‪ ,1897‬התכנסו‬ ‫יותר מ‪ 200 -‬צירים מקרב הקהילות היהודיות‬ ‫לשלושת ימי הקונגרס הציוני העולמי הראשון‪,‬‬ ‫והתנועה הציונית החלה את דרכה כגוף מאורגן‬ ‫וממוסד‪.‬‬ ‫ נוסח הצעת "התוכנית הציונית"‪ ,‬שהונח על‬ ‫שולחן הקונגרס על ידי מקס נורדאו ביומו השני‬ ‫של הקונגרס‪ ,‬נכתב בכתב יד ושוכפל להפצה‬ ‫בקרב צירי הקונגרס‪.‬‬ ‫ התוכנית כללה ארבעה סעיפים שהועמדו‬ ‫להצבעה בקרב הצירים‪ ,‬ולאחר אישורם‬ ‫(בתוספת מילה אחת) נחשבו למסמך הייסוד‬ ‫של התנועה הציונית המכונה "תוכנית באזל"‪.‬‬ ‫"הציונות שואפת להקים לעם ישראל בית מולדת‬ ‫בארץ ישראל המובטח לפי המשפט‬ ‫[בהמשך נוסף‪" :‬הכלל"]‪.‬לשם השגת מטרה זו‬ ‫מתכוון הקונגרס לנקוט באמצעים אלה‪:‬‬ ‫א‪.‬פיתוח תכליתי של ארץ ישראל על ידי יישובה‬ ‫ביהודים עובדי אדמה‪ ,‬בעלי מלאכה ועוסקים‬ ‫במשלח יד‬ ‫ב‪.‬ארגון היהדות כולה וליכודה על ידי מפעלים‬ ‫יעילים‪ ,‬מקומיים וכלליים בהתאם לחוקי כל ארץ‬ ‫וארץ‬ ‫ג‪.‬הגברת הרגש הלאומי‪-‬יהודי וההכרה‬ ‫הלאומית‪-‬היהודית‬ ‫ד‪.‬פעולות הכנה כדי להשיג את הסכמות‬ ‫הממשלות‪ ,‬שיש צורך בהן למען הגיע את מטרת‬ ‫הציונות"‬  ‫הצהרת בלפור‬ ‫‪,‬לורד רוטשילד היקר"‬ ‫בעונג רב הנני מוסר לך בשם ממשלת הוד מלכותו את הכרזת האהדה שלה‬ ‫‪:‬לשאיפות היהודיות‪-‬ציוניות‪ ,‬שהוגשה לקבינט ואושרה על ידו‬ ‫ממשלת הוד מלכותו רואה בעין יפה על ייסודו של בית לאומי לעם היהודי‬ ‫‪,‬בפלשתינה ותעשה כמיטב מאמציה כדי להקל על השגת מטרה זו‬ ‫ברור מאליו כי לא יעשה שום דבר העלול לפגוע בזכויות האזרחיות והדתיות של‬ ‫העדות הלא יהודיות בארץ ישראל‪ ,‬או בזכויות ובמעמד המדיני של יהודים בכול‬ ‫‪.‬ארץ אחרת‬ ‫‪.‬אכיר לך תודה אם תביא הכרזה זו לידיעתה של ההסתדרות הציונית‬ ‫שלך בכנות‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ ישראל‬ ‫ המנדט הבריטי היה אישור השליטה שקיבלה‬ ‫בריטניה מחבר הלאומים‪ ,‬שנתן לה את הסמכות‬ ‫לניהול שטחי הארץ לאחר מלחמת העולם‬ ‫הראשונה‪.‬על בסיס סמכות זו שלטה בריטניה בארץ‬ ‫כ‪ 30-‬שנה‪.‬‬ ‫ השלטון הבריטי החל בפועל ב‪ ,1917-‬עם כיבוש‬ ‫ירושלים ושטחים נרחבים בארץ מידי האימפריה‬ ‫העות'מאנית‪ ,‬ששלטה באזור כ‪ 400-‬שנה‪.‬‬ ‫ ב‪ 1922-‬אישר חבר הלאומים את כתב "המנדט על‬ ‫פלשתינה"‪ ,‬מסמך שהקנה לממשל המנדטורי‬ ‫אחריות למימוש הכרזת בלפור והקמת בית לאומי‬ ‫לעם היהודי בארץ ישראל‪ ,‬תוך שמירת זכויותיהם של‬ ‫כל תושבי הארץ‪.‬‬ ‫כתב המנדט‬ ‫‪-‬הצהרת בלפור נכנסת לתוך‬ ‫כתב המנדט הבריטי בארץ‬ ‫ישראל לאחר המלחמה‬ ‫‪ -‬כתב המנדט הצהיר עידוד‬ ‫הגירה והתיישבות יהודית‬ ‫צפופה בארץ ישראל והכנת‬ ‫הארץ לקראת עצמאות‬ ‫מדינית‪.‬‬ ‫היחס בין אידיאולוגיה לזהות קולקטיבית‬ ‫ היחס בין אידיאולוגיה לבין זהות קולקטיבית הוא מורכב ביותר מבחינה‬ ‫סוציולוגית‪.‬‬ ‫ אידיאולוגיה היא הכלי הרעיוני שבאמצעותו קבוצה חברתית תופסת ומפרשת‬ ‫את המציאות סביב לה בנסיבות היסטוריות נתונות‪ ,‬וברוחו היא מבקשת לעצב‬ ‫את המציאות‪.‬כלי זה משמש את הקבוצה כדי לבטא ולנסח את מאווייה‬ ‫ומטרותיה‪ ,‬לגייס תמיכה ומשאבים חומריים‪ ,‬וליצור מסגרות ארגוניות ומשאבים‬ ‫סמליים להשגת מטרות אלה‪.‬‬ ‫ זהות קולקטיבית היא אוסף הדימויים שיש לקולקטיב מאורגן ביחס לתכונות‬ ‫שהוא מבקש למצוא בעצמו; דימויים אלו באים לבטא ולחזק את גורמי הלכידות‬ ‫בתוך הקולקטיב‪.‬הזהות הקולקטיבית ניזונה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬ממטרות הקולקטיב‪,‬‬ ‫ומטרות אלה מנוסחות במסגרת האידיאולוגיה‪.‬‬ ‫היחס בין אידיאולוגיה לזהות קולקטיבית‬ ‫בהקשר הישראלי‬ ‫‪.1‬האידיאולוגיה הציונית‬ ‫‪ -‬התגבשה לפני ובתחילת ההתיישבות הציונית‪.‬‬ ‫‪ -‬יצרה את הבסיס הערכי והאופרטיבי לציונות‪.‬‬ ‫‪.2‬התפתחות הזהות הקולקטיבית‬ ‫‪ -‬נוצרה עם גידול מספר המתיישבים היהודים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬פיתוח אוסף דימויים ותכונות רצויות לחברה היישובית‪.‬‬ ‫‪.3‬מדובר בשתי תופעות סוציולוגיות נבדלות הקשורות זו בזו בקשר היסטורי מורכב‬ ‫ואינן נפרדות‪.‬‬ ‫‪.4‬מתחים חברתיים‬ ‫‪ -‬בין זהות קולקטיבית ישראלית לבין אידיאולוגיה ציונית‪.‬‬ ‫‪ -‬עם ערבים אזרחי ישראל וחלק מהיהדות האורתודוקסית‪.‬‬ ‫‪ -‬שאלה לגבי יכולת פיתוח חלופות אידיאולוגיות לציונות או ביקורת עליה‪.‬‬ ‫‪.5‬האידיאולוגיה הציונית כמסגרת ‪ -‬שימשה מסגרת התארגנות לחברה היהודית בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬  ‫מהי‬ ‫הציונות?‬ ‫ביסודה של האידיאולוגיה הציונית מונח‬ ‫פרדוקס‬ ‫ מצד אחד‪ ,‬אין ספק בעומק הזיקה ההיסטורית בין עם ישראל לארץ ישראל‪:‬‬ ‫מאז ומעולם היה קיים יישוב יהודי בארץ ישראל‪ ,‬וגם בגלות שמר העם על זיקתו‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ מצד שני‪ ,‬ברור כי כל עומקה והאינטנסיביות של זיקה זו לא שינו באופן יסודי את‬ ‫הווית הגלות של עם ישראל‪.‬‬ ‫ הפרדוקס ‪ -‬מחד גיסא זיקה חזקה לארץ ישראל עד לכדי עיצוב זהותו של עם‬ ‫ישראל ‪ -‬בלי ארץ ישראל‪ ,‬היהודים היו הופכים לכת דתית ללא זהות לאומית‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬עד המאה ה‪ ,19-‬אותה זיקה לא תורגמה לכדי תנועת המונית בעלת‬ ‫משמעות חברתית מאסיבית‪ ,‬שהיה בכוחה לשנות את מהלכי ההיסטוריה במה‬ ‫ששייך ליישובה של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫האסטרטגיה של התנועה הציונית והמבנה הפוליטי שלה‬ ‫התגבשו לנוכח שלושה שינויים שחלו בה בשנים‬ ‫הראשונות של המאה ה־ ‪: 20‬‬ ‫‪.1‬פרעות‬ ‫‪.2‬מותו של הרצל‬ ‫‪.3‬התעוררות לאומית באירופה‬ ‫האנטישמיות והתגברותה‬ ‫בסוף המאה ה‪19-‬‬ ‫ האמנציפציה עודדה אנטישמיות מסוג חדש שכונתה‪-‬‬ ‫האנטישמיות המודרנית‪.‬‬ ‫ עד אז יש אנטישמיות כלפי היהודים אך מדובר בעיקר‬ ‫בשנאה דתית המבוססת על הטענה שהיהודים צלבו את‬ ‫ישו‪.‬‬ ‫ האנטישמיות המודרנית התבססה על תורת הגזע‪ -‬היהודי‬ ‫שייך לגזע נחות‪ ,‬הוא טפיל‪ ,‬מסוכן‪ ,‬בעל תכונות שליליות‬ ‫ומאיים להשתלט על העולם‪.‬היהודי תמיד יישאר יהודי גם‬ ‫אם ימיר את דתו‪ -‬ממד ביולוגי‪.‬‬ ‫פוגרום קישינב‬ ‫‪1903‬‬ ‫ פוגרום קישינב התרחש באביב של שנת‬ ‫‪.1903‬‬ ‫ בעידודה של ממשלת הצאר‪ ,‬ולאחר‬ ‫תקופה ארוכה שבעיתונות הרוסית‬ ‫התנהלה הסתה נגד היהודים‪ ,‬פרצו‬ ‫פרעות ביהודי קישינב‪.‬‬ ‫ הפרעות שהחלו ב־‪ 6‬באפריל נמשכו‬ ‫שלושה ימים‪ ,‬ונהרגו בהן ‪ 49‬יהודים‬ ‫וכ־‪ 500‬נפצעו‪.‬‬ ‫ אלפים רבים עונו ונותרו בחוסר כול לאחר‬ ‫שנבזז רכושם‪.‬‬ ‫תוכנית אוגנדה‬  ‫בנימין זאב הרצל‬ ‫‪-‬נולד בבודפשט בהונגריה‬ ‫‪-‬גדל על ברכי התרבות הגרמנית וההונגרית וערכים הומניסטיים‬ ‫אוניברסאליים‬ ‫‪-‬הרצל הושפע מרעיונות ההשכלה ובמיוחד מהפילוסופים הגרמנים‬ ‫‪-‬בגיל ‪ 18‬משפחתו עברה לווינה באוסטריה שם למד משפטים וקיבל‬ ‫תואר ד"ר‪.‬‬ ‫‪-‬בווינה פגש הרצל לראשונה את האנטישמיות‬ ‫‪-‬לאחר לימודיו עסק הרצל בכתיבת מחזות אך זכה לשם של מחזאי‬ ‫בינוני בלבד ורבים ממחזותיו כלל לא עלו על הבמות‪.‬‬ ‫‪-‬‬  ‫‪.1‬עבודתו כעיתונאיבנימין זאב הרצל‬ ‫‪ -‬הרצל עבד כעיתונאי בעיתון וינאי‪ ,‬נשלח ככתב לפריז‪.‬‬ ‫‪ -‬נתקל בגילויי אנטישמיות רבים‪ ,‬שהחלו להשפיע על‬ ‫כתיבתו‪.‬‬ ‫‪.2‬הרעיון הראשוני‪ :‬התנצרות המונית‬ ‫‪ -‬בתחילה‪ ,‬ראה הרצל בהתנצרות המונית פתרון לבעיית‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫‪.3‬נקודת המפנה‪ :‬משפט דרייפוס‬ ‫‪ -‬המשפט זעזע את הרצל וגרם לו להבין שהתנצרות אינה‬ ‫פתרון‪.‬‬ ‫‪ -‬ההבנה‪ :‬יהודי יישאר יהודי גם אם יאמץ זהות תרבותית‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫ליהודים‬ ‫הציונית והחליש מאוד את תומכי‬ ‫הפתרון‪ :‬מדינה‬ ‫בתנועה‬ ‫מותו של הרצל בשנת ‪ 1904‬גרם‪.4‬טלטלה‬ ‫התעוררות לאומית בקרב עמי‬ ‫אירופה‬ ‫ בתקופה זו הייתה התעוררות לאומית גדולה‬ ‫בקרב עמי אירופה השונים שהחלו להיאבק‬ ‫על עצמאותם המדינית‪.‬‬ ‫ ההצלחה של התנועות הלאומיות באירופה‬ ‫במהלך המאה ה‪ 19-‬במאבקן לשחרור עמיהן‬ ‫מעול שלטון זר השפיעו גם על היהודים‬ ‫והגבירו את השאיפה הלאומית שלהם להפוך‬ ‫מקבוצה אתנית ללאום ששואף להגדרה‬ ‫עצמית בטריטוריה מסוימת – ארץ ישראל‪.‬‬ ‫ היהודים באירופה הבינו שהם לא יכולים‬ ‫להשתלב בלאום המדינה בה הם גרים‬ ‫ובמקביל לשמר את יהדותם – הם חשו זרים‬ ‫ולא שייכים‪.‬‬  ‫ בעקבות התמורות הללו הוגברה הפעילות ההתיישבותית‪ ,‬והקמתה‬ ‫של חברה יהודית בארץ ישראל הוצבה כמטרה עליונה‪.‬‬ ‫ מכאן ואילך התפתחו המחלוקות בתוך התנועה הציונית סביב שתי‬ ‫שאלות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬שאלת הטקטיקה ‪ -‬באיזו דרך ישיגו היהודים את המטרה הזאת‬ ‫‪.2‬השאלה איזו צורה ואיזה תוכן יהיו לחברה היהודית שתקום‬ ‫שאלות אלה אמנם עוררו מחלוקות וגרמו פילוגים בתנועה גם קודם‬ ‫לכן‪ ,‬אלא שכעת הן זכו למשנה הדגשה‪.‬‬  ‫המפלגות הציוניות הראשונות‪:‬‬ ‫‪".1‬פועלי ציון" המרקסיסטית‬ ‫‪".2‬הפועל הצעיר"‪ ,‬שהייתה מפלגת פועלים לא־מרקסיסטית‬ ‫‪".3‬מזרחי"‪ ,‬מפלגה דתית־ציונית‪.‬‬ ‫הזרם הסוציאליסטי‬ ‫בציונות‬ ‫נקודות השראה והשפעה בהתפתחות‬ ‫הזרם הסוציאליסטי בציונות ‪:‬‬ ‫‪ -‬בהשראת התנועה הסוציאליסטית‬ ‫ברוסיה בסוף המאה ה‪ 19-‬ותחילת‬ ‫המאה ה‪.20-‬‬ ‫‪ -‬אירועים משמעותיים‪ :‬ניסיון המהפכה‬ ‫עמוד השער של עלון המפלגה‬ ‫ב‪ 1905-‬ומהפכת אוקטובר ב‪.1917-‬‬ ‫הסוציאליסטית הפולנית‪,‬‬ ‫‪1905‬‬ ‫המפלגות המרכזיות‬ ‫בזרם הסוציאליסטי‬ ‫בתחילת המאה ה‪" :20-‬פועלי ציון"‬ ‫(מרקסיסטית) ו"הפועל הצעיר"‬ ‫(לא‪-‬מרקסיסטית)‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ :20-‬הצטרפו "אחדות‬ ‫העבודה" ו"השומר הצעיר"‪.‬‬ ‫‪ -‬איחוד המפלגות ב‪ 1930-‬יצר את‬ ‫מפא"י – המפלגה הדומיננטית ביישוב‬ ‫היהודי‪.‬‬  ‫הזרם הסוציאליסטי ‪-‬‬ ‫הפתרון הכפול לבעיה‬ ‫היהודית‬ ‫‪ -‬הקמת מסגרת לאומית יהודית בארץ‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫‪ -‬התחדשות חברתית וכלכלית‬ ‫המבוססת על ערכים סוציאליסטיים‪.‬‬  ‫ההבדלים בין המפלגות‬ ‫‪ -‬השמאל המרקסיסטי ("פועלי ציון שמאל")‪:‬‬ ‫מאבק מעמדי‪.‬‬ ‫‪" -‬אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר"‪ :‬הדגשת העבודה‬ ‫והקמת חברה יהודית חדשה‪.‬‬ ‫הגמוניה של הציונות‬ ‫הסוציאליסטית‬ ‫‪ -‬נמשכה בתקופת היישוב ובשלושת‬ ‫העשורים הראשונים לאחר קום המדינה‪.‬‬ ‫‪ -‬דומיננטיות כלכלית ופוליטית דרך‬ ‫מוסדות כמו הקיבוצים‪ ,‬בנק הפועלים‬ ‫ותנועות ההתיישבות‪.‬‬ ‫הגורמים לעליית הציונות הרביזיוניסטית‪:‬‬ ‫‪.1‬ההתנגשויות האלימות בין יהודים לערבים בשנים ‪ 1920-1921‬יצרו‬ ‫תחושת תסכול בקרב הציבור היהודי‪.‬‬ ‫‪.2‬העלייה השלישית‪ ,‬שכללה כ‪ 35,000-‬עולים בלבד‪ ,‬לא הצליחה‬ ‫לעמוד בציפיות ורבים מהעולים עזבו את הארץ‪.‬‬ ‫‪.3‬המשבר הכלכלי הקשה על שמירת הישגי ההתיישבות היהודית‪.‬‬ ‫‪.4‬רבים התאכזבו ממדיניות בריטניה בארץ ישראל‪ ,‬שניסתה לאזן בין‬ ‫האינטרסים של היהודים והערבים‪ ,‬ומהתגובה המאופקת של ההנהגה‬ ‫הציונית לאירועים אלו‪.‬‬ ‫ז'בוטינסקי​זאב​(ולדימיר) (‪ )1940–1880‬מנהיג ציוני – מייסד התנועה‬ ‫הרוויזיוניסטית ובית"ר‪ ,‬סופר‪ ,‬משורר‪ ,‬עיתונאי ומתרגם‪,‬‬ ‫התנועה הרביזיוניסטית‬ ‫של ז'בוטינסקי‪:‬‬  ‫המתח בין הרביזיוניסטים לציונות‬ ‫הסוציאליסטית הוביל לעימותים פוליטיים‬ ‫ואלימים‪ ,‬כמו רצח ארלוזורוב ושבירת‬ ‫שביתות‪ ,‬ויצר קרע עמוק בתנועה‬ ‫הציונית‪.‬‬ ‫לאחר הקמת המדינה‪ ,‬המשיכה התנועה‬ ‫במסגרת תנועת החירות‪ ,‬שהתאחדה‬ ‫בשנות השישים עם המפלגה הליברלית‬ ‫והפכה למפלגת הליכוד‪ ,‬שבה המרכיב‬ ‫הרביזיוניסטי הלך והתחזק לאורך השנים‪.‬‬ ‫הציונים הכלליים‬ ‫הרכב הציונים הכלליים‪:‬‬ ‫עד שנות ה‪ :30-‬רוב חברי התנועה הציונית‬ ‫לא השתייכו למפלגות אידיאולוגיות‪ ,‬כונו‬ ‫"ציונים כלליים"‪.‬‬ ‫מנהיגים בולטים‪ :‬אוסישקין‪ ,‬סוקולוב‪,‬‬ ‫ויצמן‪ ,‬נורדאו ורופין‪.‬‬ ‫חיים וייצמן‬ ‫הקמת מפלגה‬ ‫ בשנת ‪ :1931‬הוקמה מפלגת "הסתדרות הציונים‬ ‫הכלליים"‪.‬‬ ‫ בשנת ‪ :1935‬התפלגות לשתי מפלגות‪:‬‬ ‫‪".1‬ההתאחדות העולמית של הציונים הכללים"‬ ‫(קבוצה א') שתמכו במדיניות ויצמן ביחס לבריטניה‬ ‫ופעולה גם במסגרת ההסתדרות הכללית של‬ ‫העובדים‪.‬‬ ‫‪".2‬הברית העולמית של הציונים הכללים" (קבוצה‬ ‫ב') שהתנגדו למדיניות ויצמן ותמכו בהקמת ארגון‬ ‫עצמאי של עובדים ציונים כלליים בארץ ישראל‪.‬‬ ‫ בשנת ‪ - 1946‬התמזגות המפלגות שוב למפלגה‬ ‫אחת ‪ -‬הסתדרות הציונים הכלליים‪ ,‬מפלגת מרכז‪.‬‬ ‫הציונים הכלליים‪ -‬הרכב אידיאולוגי‬ ‫וחברתי‬ ‫ ההרכב החברתי של זרם הציונות הכללית היה הטרוגני‪ ,‬אך נותר בתוך‬ ‫גבולות המעמד הבינוני‪.‬‬ ‫ כשהתגבש זרם הציונות הכללית כמפלגה‪ ,‬בלטו בו השפעות ליברליות‬ ‫ולאומיות מתונות‪.‬הציונים הכלליים לא הזדהו עם אחד משני‬ ‫הזרמים החילוניים בציונות‪ ,‬ותפסו את עצמם כבעלי השקפת‬ ‫עולם סובלנית‪ ,‬פתוחה ולא דוקטרינרית – ומכאן מקור המונח‬ ‫"כלליים"‪.‬‬ ‫ המכנה המשותף האידיאולוגי של הציונים הכלליים כלל את עקרונות‬ ‫הליברליזם הכלכלי‪ ,‬קדימות האינטרס הלאומי על פני אינטרסים‬ ‫סקטוריאליים‪ ,‬ומתינות פוליטית בבחירת האמצעים להשגת המטרות‬  ‫הציונות הדתית‬ ‫ התנועה הציונית נוצרה כתנועה חילונית‪ ,‬ובתוכה היו כאלה שיצאו‬ ‫במפורש נגד אורח החיים הדתי‪-‬גלותי ונגד הממסד הדתי‪ ,‬בעיקר‬ ‫מקרב הציונות הסוציאליסטית‪.‬‬ ‫ עם זאת‪ ,‬במטרותיה של התנועה הציונית היה המשך לכיסופים‬ ‫המשיחיים של היהדות הדתית ולשאיפת היהודים לדורותיהם לשוב‬ ‫לארץ ישראל‪.‬‬  ‫מבשרי הציונות‬ ‫ עוד לפני שחזונו של הרצל אחז בלבבות היהודים ועוד בטרם‬ ‫הוקמה התנועה הציונית‪ ,‬לרעיון של שיבת היהודים לארצם‬ ‫הייתה כבר היסטוריה ארוכה‪.‬‬ ‫ כבר בימי הביניים דגל הרמב"ם בכינון מחודש של הריבונות‬ ‫היהודית הארץ ישראל‪ ,‬נושא עליו הוא מדבר בהקדמה לי"ג‬ ‫עיקרי האמונה שלו‪.‬‬ ‫ בדומה לרמב"ם גם רבי יהודה הלוי האמין כי רק בארץ‬ ‫ישראל יוכלו היהודים להיות בטוחים באמת‪.‬‬ ‫ עם זאת "מבשרי הציונות" כתנועה לאומית מודרנית היו‬ ‫ההוגים היהודיים בני המאה ה‪ 19-‬יהודה אלקלעי‪ ,‬הרב צבי‬ ‫הירש קלישר‪ ,‬אליהו גוטמכר ומשה הס‪ -‬הוגי דעות‪,‬‬ ‫פילוסופים‪ ,‬רבנים‪ ,‬אנשי מחשבה ‪ -‬שעסקו בהרחבה‬ ‫ברעיונות הציוניים‪.‬‬  ‫הרב יהודה אלקלעי‬ ‫הרב צבי הירש‬ ‫מדוע מבשרי הציונות לא צלחו‬ ‫?במעשיהם‬ ‫‪.1‬עונש הגלות ניתן על ידי הקדוש ברוך הוא ולכן גם ביטול העונש‬ ‫צריך להיעשות על ידי הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫‪.2‬אין סיבה ליהודים להקים מדינה נפרדת אלא תפקידם הוא אחר‪-‬‬ ‫תפקיד היהודים הוא להשתלב בחברות הנוכריות ולהתחבר‪.‬‬ ‫‪.3‬הרפורמים חשבו שיש להפיץ את ערכי היהדות בניכר ולא האמינו‬ ‫בשיבה לארץ ישראל‪.‬‬  ‫הקמת מפלגת המזרחי‬ ‫ תנועה פוליטית ציונית דתית‪ ,‬שקמה בשנת ‪.1902‬‬ ‫ הרבנים ריינס‪ ,‬ניסנבוים‪ ,‬עמיאל‪ ,‬פישמן‪ ,‬קוק‪ ,‬ובר‪-‬אילן הובילו את‬ ‫המזרחי‪.‬‬ ‫ הקמת הקבוצה היוותה תגובת נגד להחלטת הקונגרס הציוני שעל‬ ‫הציונים לעסוק בחינוך ציוני חילוני‪.‬בעקבות ההחלטה‪ ,‬קבעה קבוצת‬ ‫ציונים דתיים בהנהגת הרב יצחק יעקב ריינס שרק בשמירת המצוות‬ ‫יישמר העם היהודי‪.‬‬ ‫ הקבוצה החליטה להמשיך ולפעול על‪-‬פי עקרונותיה במסגרת‬ ‫התנועה הציונית‬ ‫הבסיס האידיאולוגי של תנועת המזרחי‪:‬‬ ‫ המזרחי הגדירה את עצמה כמצויה בין הציונות החילונית לבין אגודת‬ ‫ישראל האנטי‪-‬ציונית‪.‬אף שהיו בה עמדות שונות כלפי הציונות‬ ‫החילונית‪ ,‬כולם אימצו את הרעיון הציוני‪.‬‬ ‫ המזרחי השתייכה להסתדרות הציונית וראתה עצמה חלק בלתי נפרד‬ ‫מהמאמץ הלאומי‪.‬היא שאפה לבסס את חיי הציבור בארץ ישראל‬ ‫על מצוות הדת ונאבקה על מקומה של הדת בציבוריות היהודית‬ ‫החדשה‪ ,‬כולל השקעה במערכת חינוך דתית‪.‬‬ ‫ המזרחי התנגדה להצעות חלוקת הארץ בשנים ‪ 1937‬ו‪,1946-‬‬ ‫נטתה לאקטיביזם אך בחרה בעמדות מתונות‪ ,‬והייתה בעלת עמדות‬ ‫כלכליות ימניות‪-‬ליברליות‪..‬‬  ‫הפועל המזרחי‬ ‫ בשל הפערים עם מפלגת האם‪ ,‬הוקמה בשנת ‪1922‬‬ ‫הפועל המזרחי‪ ,‬שסיסמתה "תורה ועבודה" שיקפה את‬ ‫שאיפתה לבסס חברה המושתתת על תורה וצדק חברתי‪.‬‬ ‫ הפועל המזרחי הפכה למפלגה הציונית‪-‬דתית המרכזית‬ ‫ביישוב‪ ,‬תוך מאבק בין מגמות שתמכו בשיתוף פעולה עם‬ ‫תנועת העבודה לבין אלו שקראו להתקרבות למזרחי‬ ‫ולרביזיוניסטים‪.‬‬ ‫ בשנת ‪ 1956‬התאחדו המזרחי והפועל המזרחי והקימו את‬ ‫המפד"ל‪.‬‬