סיכום חלק 2 שחר רוזמן 2024 PDF

‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ס יכ ום מ ד ע י ה צ מ ח ח ל ק ‪2‬‬ ‫פיטומר‪ -‬הנצר מורכב מיחידות חזרניות של פרק‪ ,‬מפרק וגבעול‬ ‫לכל עלה יש בחיקו ניצן חיקי אשר מכיל מריסטמה )דומה לניצן הקודקודי( וגם הוא יכול לגדל עוד גבעול‪,‬‬...

‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ס יכ ום מ ד ע י ה צ מ ח ח ל ק ‪2‬‬ ‫פיטומר‪ -‬הנצר מורכב מיחידות חזרניות של פרק‪ ,‬מפרק וגבעול‬ ‫לכל עלה יש בחיקו ניצן חיקי אשר מכיל מריסטמה )דומה לניצן הקודקודי( וגם הוא יכול לגדל עוד גבעול‪,‬‬ ‫גבעול זה יקרא גבעול‪/‬ענף צדדי‪.‬‬ ‫הניצן‬ ‫מוקדי הצמיחה לאורך‬ ‫‪.1‬קודקוד הצמיחה של השורש‬ ‫‪.2‬הניצן האמירי של הנצר‪.‬‬ ‫את הניצנים מחלקים ל‪ 3‬סוגים על פי מיקום‬ ‫‪.1‬ניצן אמירי בחלקו העליון )‪.(apical bud‬‬ ‫‪.2‬ניצן חיקי הנמצא בחיק כל עלה )‪.(axillary bud‬‬ ‫‪.3‬ניצן אדוונטיבי‪ -‬נוצרים במקומות שהם לא הקודקוד או חיק עלה‪.‬‬ ‫*אין הבדל אנטומי בין הניצנים‪ ,‬כולם יכולים להתפתח לתפרחת או גבעול או לא לגדול‪.‬‬ ‫חלוקת ניצנים לפי מורפולוגיה‬ ‫‪.1‬ניצן חשוף‪ -‬המריסטמה הקודקודית מוקפת בתחילי עלים בשם פרימורדיות שהם עלים העתידים‬ ‫להפתח לעלים ירוקים האופייניים לצמח‪.‬‬  ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫‪.2‬ניצן עטוי‪ -‬המריסטמה הקודקודית של הניצן מכוסה בקשקשים או חפים שתפקידם להגן על‬ ‫המריסטמה‪ ,‬נחוץ בתנאי טמפרטורה קיצוניים בעיקר תנאי קור‪.‬בסוף העונה הקרה הקשקשים‬ ‫יינשרו על מנת שהניצן יוכל להתפתח‪.‬בצמח בו הניצנים עטויים כולם יהיו עטויים‪.‬‬ ‫אנו נצפה בצלקות על הענף במקום בו נשרו הניצנים‪.‬‬ ‫ניצן קודקודי‬ ‫יותר גבוה‬ ‫וענף רחב‬ ‫יותר‬ ‫ענף צידי‬ ‫פה היה ניצן קודקודי שקשקשיו נשרו‬ ‫‪ 2‬פרימורדיות‬ ‫פרימורדיות‬ ‫מפרק‬ ‫ניצן חיקי‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ה מ ב נה ה א נ ט ומ י ש ל ה מ ר יס ט מ ה‬ ‫מחלקים בשתי חלוקות‬ ‫חלוקה מבנית‬ ‫‪.1‬טוניקה‪ -‬התאים החיצוניים‪ ,‬צפופים ומסודרים )חלוקה אנטיקליניות(‬ ‫השכבה החיצונית ביותר של הטוניקה נקראת ‪.L1‬‬ ‫‪.2‬קורפוס‪ -‬התאים שמתחת לטוניקה )חלוקה פריקלינית(‪.‬‬ ‫חלוקה פונקציונאלית‬ ‫‪.1‬האזור המרכזי‪ -‬מתחלק ומספק תאים חדשים‬ ‫‪.2‬האזור הפריפאריאלי‪ -‬חלוקה שלו יוצרת את פרימורדיות עלים והפרחים )הוא מקיף את הכל(‪.‬‬ ‫‪.3‬אזור ה‪ - rib‬חלוקת התאים גורמת להתארכות ועליה של המריסטמה למעלה‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫המריסטמות הראשוניות‬ ‫המריסטמות הראשוניות בגבעול אינן חלק מהמריסטמה הקודקודית אלא נוצרות מתחתיה או בסמוך לה‪.‬‬ ‫מריסטמת היסוד‬ ‫פרוקמביום )הקו האדום(‬ ‫פרוטודרם) בחלק החיצוני(‬ ‫*שטח הפנים של המרסטימה הקודקודית‬ ‫אינו קבוע לדוגמא שלבים מסוימים היא‬ ‫מאוד רחבה וכאשר חלק ממנה הופכים‬ ‫לתחילי עלים היא נהיית צרה‪ ,‬ולאחר שהם‬ ‫צומחים מתרחבת פעם נוספת‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫אצל דגניים )חד פסיגיים(‬ ‫במקום פטוטרת וטרף העלה מורכב מטרף ונדן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫המריסטמה הקודקודית לא בקודקוד אלא למטה‪.‬היא מפתחת את כל תוכנית‬ ‫ ‬ ‫ההתפתחות בשלב מאוד מוקדם בהתמיינות שלה‪ ,‬כלומר אילו פרקים‬ ‫ומפרקים יהיו אך כמובן שהכל תלוי בתנאי הסביבה‪.‬‬ ‫״המדפים״ הנראים על גבי הקודקוד המתארך הם פרימורדיה של עלים בחלק‬ ‫ ‬ ‫התחתון ושיבוליות למעלה‪.‬‬ ‫*בתמונה רואים את השכבות אך לא את השיבוליות והעלים‪.‬‬ ‫אז איך עובדת הצמיחה‬ ‫העלים מפתחים ויוצרים שושנת עלים‪ ,‬מאחר והפרקים לא מתארכים‪ ,‬כל‬ ‫העלים יוצאים מאותו האזור‪.‬מתוך ניצן חיקי יכול לצמוח ענף צדדי‪,‬‬ ‫במקרה של דגניים זה יהיה ״צמח צדדי״ ולו קוראים חייץ הוא יכול ליצור‬ ‫ציצת שורשים ובעצם להפוך לעצמאי‪.‬‬ ‫נדן‬ ‫מפרק‬ ‫ניצן חיקי‬ ‫מריסטמות אינטרקלריות‬ ‫מיוחד לדגניים‪ ,‬אזורים בעלה ובגבעול שהם מריסטמתים‪ ,‬בדרכ בבסיסי העלים ובבסיסי פרק )מעל‬ ‫המפרק(‪.‬בדגניים בכל בסיס פרק ועלה תהיה מריסטמה אינטרקלרית אך לא תמיד היא תהיה פעילה‪.‬‬ ‫על מנת שהשיבולת תגיע לגובה )כיוון שזהו אזור ההאבקה( הפרקים צריכים להתארך‪.‬בשלב כלשהו‬ ‫לרוב טריגרים של העונה מופעלת הפעילות של המירסטמות האינטרקלקיות והפרקים מתארכים‪.‬‬ ‫*לכן כאשר נקצור דשא הוא יצמח מחדש כיוון שהמריסטמות האינטרקליות ימשיכו את הצימוח ויוכלו‬ ‫לפתח חייצים בעלי שורשים אדוונטיבים על מנת להיות עצמאים‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫חלקו העליון של הפרק בעל חוזק מכני לעומת בסיסו שיותר רך כיוון ששם האזור המריסטמתי והוא חסר‬ ‫יציבות כיוון שאין לו סיבים קולנכימה וכו‪.‬‬ ‫*החלק הנראה כגבעול בנוי מנדני העלים העוטפים זה את‬ ‫זה ויוצרים ״גבעול מדומה״ וחלול‪.‬‬ ‫ניצן חיקי שהתפתח לחייץ‪.‬‬ ‫המריסטמה הקודקודית‬ ‫ה מ ב נ ה ה א נ ט ומ י ש ל ה גב ע ול‬ ‫בניגוד לשורש שם רק לעיתים יש ליבה בגבעול תמיד ישנה ליבה וצינורות ההובלה נמצאים בינה לבין‬ ‫הקורטקס‪.‬‬ ‫ארגון אנדארכי‪ -‬הפרוטוקסילם נמצאים קרוב לליבה ומטהקסילם מבחוץ‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫סידור עצה ושיפה‬ ‫ישנם ‪ 3‬סוגים מרכזיים של סידור צינורות ההובלה הראשוניות בגבעול‪:‬‬ ‫‪- protosteles.1‬סידור עצה ושיפה המצוי לרוב בשורשים‬ ‫‪ -siphonosteles.2‬בעלי ליבה פרנכימית‬ ‫דו פסיגיים ‪eustele-‬‬ ‫חד פסיגיים ‪atacostele-‬‬ ‫ס יד ו ר ים ש ל ע צ ה וש יפ ה ב ג ב ע ול‬ ‫דו פסיגיים וחשופי זרע‪ -‬טבעתי או צרורי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חד פסיגיים‪ -‬סידור מפוזר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬טבעתי‬ ‫גליל כמעט רציף שמפריד בין הליבה הפרנכימתית לקורטקס‪.‬ישנם אזורים צרים המחברים את הליבה‬ ‫לקורטקס הם מורכבים מרקמות יסוד )מתאי פרנכימה( ומאפשרים מעבר חומרים‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫‪.2‬צרורות‬ ‫של עצה ושיפה המסודרים במעין טבעת והרווחים בינהם מורכבים מרקמות יסוד שמחברים בין הקליפה‬ ‫לליבה ונקראים גם קרניים פרנכימתיות‪/‬אזורים בין צרוריים ‪.‬‬ ‫בהמשך שאריות תאי פרוקביום יהפכו לקמביום הצרורי ובין צרור לצרור יתפתח מהפרנכימה של‬ ‫ ‬ ‫קרני הליבה הקמביום הבין צרורי‪.‬‬ ‫לעיתים גם אין קמביום בין צרורי‪ ,‬במקרה כזה הגבעול יתעבה בצורה לא סימטירית ראי תמונה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במשפחת הדלועים‬ ‫נראה בהיקף סיבים סיבי הפריצקל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לא תהיה ליבה במרכז אלא חלל ריק‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אין לה קמביום בין צרורי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫‪.3‬מפוזר‬ ‫צרורות הצינורות מפוזרים בכל שטח החתך )אין ליבה ברורה(‪.‬‬ ‫הצרורות של חד פסיגיים מפוזרים על פני כל שטח החתך בצפיפות גדולה יותר סמוך לאפידרמיס‪.‬‬ ‫*בכל הדגניים הסידור הוא קו‪ -‬לטרלי‪.‬‬ ‫כל הגבעול מתארך ואזור הפרוטוקסילם נקרע ויוצא מתפקוד ונקרא ‪lacuna‬‬ ‫ ‬ ‫הצרור סגור כי הוא מוקף בסיבים מכל צידיו‪ ,‬זה מתאפשר בעקבות כך שאין לו קמביום ואין‬ ‫ ‬ ‫גדילה משנית‪.‬‬ ‫סידור הצרורות‬ ‫‪.1‬בי קולטרלי‪ -‬עצה ראשונית בפנים‪ ,‬שיפה ראשונית בחוץ )למשל‬ ‫אספספת וחמנית(‪.‬‬ ‫‪.2‬קולטרלי‪ -‬יש שיפה ראשונית קרובה לליבה )דלעת(‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫הגזע‬ ‫הקמביום‬ ‫התפתחות הקמביום והתעבות משנית בגבעול‬ ‫בדומה לשורש ההתעבות מגדילה את קוטר הגבעול על ידי הוספת עצה ושיפה משניים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ככל שעולים יותר גבוה כך החלקים צעירים יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההתעבות המשנית יוצרת את הקמביום שזוהי מרסימטמה משנית המאפשרת להוביל כמות‬ ‫ ‬ ‫מים גדולה יותר ומוטמעים‪.‬‬ ‫בחד פסיגיים יש התעבות ראשונית בלבד )דקל(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שני סוגי קמביום‬ ‫‪.1‬צרורי‪/‬ווסקולרי ‪ -‬נוצר משארית הפרוקמביום בכל צרור בין עצה ושיפה ראשוניים‪.‬‬ ‫‪.2‬קמביום בין צרורי‪ -‬נוצר מתאי פרנכימה המצויים בין הצרורות אזור שנקרא קרן ליבה‪.‬‬ ‫*הקמביום הבין צרורי מייצר עצה ושיפה משניים או תאי פרנכימה‪.‬‬ ‫*לקמביום קוראים גם מריסטמה ליטרלית מכיוון שהצימוח שלהן הוא לצדדים ולא לגובה‬ ‫איניציאלים של קמביום‬ ‫‪.1‬איניציאלים פוזיפורמים‪ -‬הם צרים וארוכים ומתחלקים פריקלינית פנימה והחוצה ליצירת‬ ‫חוליות כברה‪+‬תאי לוואי כלפי חוץ וטריכיאה וטרכאידים כלפי פנים‪.‬‬ ‫‪.2‬איניצאלים של קרן – הם דקים וקצרים והם מתחלקים ליצירת קרניים‪ ,‬קרנייים פרנכימתיות‬ ‫שחוצות את העצה והשיפה המשניות ) לא מתמיינים לעצה ושיפה(‪.‬‬ ‫ קרני עצה ‪-‬הקרניים שחוצות את העצה‪).‬במחטניים הקרן עשויה לעיתים גם‬ ‫מטרכאידים(‬ ‫ קרני שיפה ‪-‬הקרניים שחוצות את השיפה‪.‬‬ ‫ דרך הקרניים נעים מים ומוטעמים בין העצה והשיפה‪.‬‬ ‫ משמשים לעיתים גם לאגירה או יצירת מטבוליטים משניים‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫*יש יצירה רבה יותר של עצה משנית מאשר שיפה‪.‬‬ ‫*הקמביום הולך ומתרחב ‪ ,‬מדי פעם יש חלוקות אנטיקליניות המוסיפות עוד פוזיפורמים )הטבעת גדלה‬ ‫ולא מתרחבת( ככה שהיחס בין האינציאלים של קרן לפוזיפורמים תמיד נשמר‪.‬‬ ‫*לכל שלב בהתפתחות הגזע ניתן לראות סביב הקמביום תאי בת שהתחלקו אך עדיין לא התמיינו‪.‬הם‬ ‫יכולים להשאר לא ממויינים לזמן רב ובסוף יוכלו להתמיין לעצה או שיפה בהתאם למיקומם‪.‬‬ ‫פוזיפורמים‬ ‫איניציאלים של קרן‬ ‫תאי סיב‬ ‫בין השיפה‬ ‫לקורטקס‬ ‫פרנכימה‬ ‫קמביום‬ ‫טרכאיד‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫שלבים שונים בהתפתחות‬ ‫טבעות שנתיות‬ ‫הפעילות של הקמביום היא עונתית‪ ,‬הקמביום נכנס תרדמה בתנאים קשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוא פעיל כשהטמפרטורה מתונה וזמינות המים גבוהה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מופע הטבעות נובע מכך שהקמביום יוצר במחזוריות שנתית מרכיבי עצה שוניֿם‬ ‫ ‬ ‫יצ י ר ת ט ב ע ו ת‬ ‫בחשופי זרע‬ ‫בתחילת העונה כשיש המון מים הוא יוצר טרכאידים בעלי קוטר גדול ודפנות צרים יחסית וזה‬ ‫ ‬ ‫נקרא עצה בכירה‪.‬‬ ‫בסוף העונה הטרכאידים הם בעלי קוטר קטן ודופן עבה שזוהי עצה אפלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חשופי זרע נקראים עץ רך מכיוון שעשויים רק מטרכאידים‬ ‫ ‬ ‫הקמביום בצד הזה‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫הגמצים נמצאים תמיד במקביל לקרניים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש גם גמצים קטנים שבין הטרכאידים של העצה לקרן העצה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫* דוגמא לחתך אורך רדיאלי בענף של אורן‬ ‫במכוסי הזרע‬ ‫העצה מורכבת יותר שכן מכילה חוליות טריאה טרכאידים וסיבים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קרני העצה יכולות להיות צרות או רחבות מאוד ברוחב של מאות תאים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ביבי שרף‬ ‫הוא חלל המוקף תאי פרנכימה התפקדים כאפיתל מפריש‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כאשר העצה נפצעת מתחילה הפרשה מאסיבית של שרף המסייעת לסתום את האזור הפגוע‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הביב לא מלא כל הזמן בשרף אלא רק כאשר יש בו צורך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קיימים ביבי שרף ורטיקליים וביבי שרף אופקיים )מקבילים לקרקע(‬ ‫ ‬ ‫חתך רוחב‪ -‬ביב אורכי‬ ‫חתך אורך – ביב רדיאלי‬ ‫סוגי חתכים‬ ‫‪.1‬אורך רדיאלי‪ -‬מראה לנו את המרכז‪ ,‬טבעות שניות לאורכן‬ ‫‪.2‬חתך אורך משיקי ‪/‬טנגנציאלי – מהצג‪ ,‬לא ממש מסודר ולא ניתן לצפות בטבעות‪.‬‬ ‫‪.3‬חתך רוחב‪ -‬רואים טבעות שנתיות‪ ,‬קרניים ביבי שרף וכו׳‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫בחתך רוחב הבא ניתן לראות כי הקמביום הבין‬ ‫צרורי התפתח לקרני ליבה פרנכמתיות‪ ,‬ככה‬ ‫הגבעול מתעבה אך שומר על גמישות‪.‬‬ ‫אצל דו פסיגייים‬ ‫נקבוביות‬ ‫זהו אופן פיזור הטרכיאה לרוחב הטבעת השנתית ישנם ‪ 3‬סוגי נקבוביות בעצה של דו פסיגיים‪:‬‬ ‫‪.1‬נקבוביות טבעתית‪ (ring porous woods)-‬טרכאות גדולות בתחילת עונת הגידול וטרכאות‬ ‫קטנות יותר או סיבים בלבד בהמשך העונה‪ ,‬דומה למבנה העצה הבכירה ואפלה במחטניים‪.‬‬ ‫‪.2‬נקבוביות מפוזרת‪ (diffuse porous woods) -‬הקמביום יוצר טרכיאות בעלות קוטר דומה‬ ‫במהלך כל תקופת פעילותו‪ ,‬מופע הטבעת השנתית מתקבל משינויים בקוטר הסיבים ועוביים‪.‬‬ ‫‪.3‬עצה חסרת טבעות שנתיות‪ -‬הקמביום פעיל בקצב דומה במהלך כל השנה או שהוא יוצר‬ ‫אלמנטים בעלי קוטר דומה לאורך השנה‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫דנדרוכונולגיה‬ ‫מחקר הקושר בין הטבעות השנתיות למה היה בעבר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בעונה קשה רוחב הטבעת קצר ובעונה טובה רוחב הטבעת‬ ‫ ‬ ‫עבה כיוון שיכיל המון עצה משנית‪.‬‬ ‫ניתן להבחין בצלקות כתוצאה משריפות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שינויים בחלקים הפניימים של הגזע‬ ‫ככל שעוברות השנים עיקר ההובלה בעצה מתבצעת בטבעות החיצוניות הסמוכות לקמביום‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לעיתים הטבעת האחרונה היא זו שמובילה את מרבית המים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן לחלק את העצה לשני סוגים‬ ‫‪.1‬עצת הירך )‪-(sapwood‬החלק הצעיר ביותר של העצה הכולל מספר טבעות שנתיות סמוכות‬ ‫לקמביום‪.‬בעצת הירך מרבית הטרכיאות וטרכאידים מובילים מים ביעילות‪.‬‬ ‫‪.2‬עצת הגלעין‪ -‬היא עצה מבוגרת במרכז הגזע‪ ,‬צבעה כהה יותר והובלת המים מואטת מאוד או‬ ‫אפסית‪.‬עצת הגלעין נסתמת עי שרפים וחומרי צמג שונים‪.‬‬ ‫פפטילוזיס‪ -‬תאי פרנכימה של קרני העצה מגדלות מעין גידולים )פטילות( ודרך הגמצים הם עוברים‬ ‫לאחר פריצת הדופן הראשוני אל תוך חוליות הטריכאה שנחסמות‪.‬‬ ‫זה קורה כדי למנוע הובלה של מים במערכת העצה הישנה שעלולה להיות פגומה מפאת גילה‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫*״הגידול״ מתמלא בחומרי שרף‪.‬לכן עצת גלעין ספוגה בשרפים ואינה נשרפת ופעם היו משתמשים בה‬ ‫כדי לבנות מקטרות‪.‬‬ ‫תופעת עיניים בעץ‬ ‫ענפים צדדיים מתכסים ונקברים בעצה משנית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אם הצימוח של הקמביום היה רציף בין הגזע לענף העין תהיה יציבה במידה ולא היה רצף העין‬ ‫ ‬ ‫תיפול‪.‬‬ ‫ה מ ע ט ה ה ח יצ ונ י ש ל ה ג ז ע‬ ‫פרידרם‬ ‫הפרידרם הוא המעטה החיצוני של גבעול מבוגר בדו פסיגיים וחשופי זרע ותפקידו להגן על גבעול הגזע‬ ‫והענפים והוא מורכב מ‪ 3‬שכבות‪:‬‬ ‫‪.1‬פלוגן‪ /‬קמביום השעם‪.‬‬ ‫‪.2‬פלם‪.‬‬ ‫‪.3‬פלודרמיס‪.‬‬ ‫פלוגן – מריסטמה משנית‪ /‬ליטרלית‬ ‫כבר בשנה הראשונה עם יצירת עצה ושיפה משניים מתחיל להיווצר פלוגן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוא תחילה נוצר מתאים פרנכימתיים מתחת לאפידרמיס‪).‬לעומת השורש ששם הוא נוצר‬ ‫ ‬ ‫מהפריצקיל(‪.‬‬ ‫הפלוגן לא נוצרת רק פעם אחת )כמו הקמביום( היא נוצרת כל הזמן מחדש תחילה מתאי‬ ‫ ‬ ‫פרנכימה ולאחר מכן מהשיפה המשנית‪.‬‬ ‫הפלוגן יוצרת שכבת תאי שעם בכיוון האפידרמיס ותאי פרנכימה שמכונים פלודרמיס בכיוון‬ ‫ ‬ ‫קליפת הגבעול‪.‬‬ ‫בניגוד לקמביום יש לו סוג אחד של איניציאלים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫פלם‪/‬תאי שעם‬ ‫היא שכבת הגנה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תאי השעם מתים לאחר שסיימו להתמיין‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הדופן המשנית של תאי שעם עשירה בסוברין ושעווה )לעיתים גם ליגנין(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כל מה שנמצא מחוץ לשכבת השעם מנותק מהעץ לכן שאריות תאי האפידרמיס מתים‬ ‫ ‬ ‫ונושרים‪.‬‬ ‫עדשתית )‪(lenticel‬‬ ‫על גבי הפרידרם יש פתחים המאפשרים כניסה ויציאה של חומרים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הפלוגן אחראי על בנייתן של העדשתיות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נוצרות לרוב בנקודות בגבעול בהן יש פיוניות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שכבת הסות‬ ‫מכיל את כל שכבת התאים שמחוץ לקמביום כולל‪:‬‬ ‫שיפה משנית‬ ‫‪.1‬‬ ‫שאריות שיפה ראשוני‬ ‫‪.2‬‬ ‫קורטקס של הגבעול‬ ‫‪.3‬‬ ‫פרידרם‬ ‫‪.4‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫הסות הפנימי ‪ - inner bank‬כולל את השיפה המתפקדת בת שנה או יותר‬ ‫הסות החיצוני ‪ -outer bank‬נקרא גם ‪ , rhytidome‬כולל שכבות של‬ ‫פרידרם ושיפה שהזדקנה ואינה מתפקדת מהפרנכימה שלה יכול להווצר‬ ‫פלוגן חדש‪.‬הסות החיצוני מופרד מהגזע עי שכבת תאים מתים והוא יכול‬ ‫להתנתק מהגזע‪.‬‬ ‫פלוגן נוצר כל שנה או כמה שנים מתאי פרנכימה של תאי שיפה‬ ‫ ‬ ‫משנית בצורה לא אחידה מה שיוצר קטעים לא רציפים של פלוגן‪.‬‬ ‫הפלוגן החדש מופיע על גבול השיפה המתפקדת ומנתק את השיפה‬ ‫ ‬ ‫הזקנה שלא מתפקדת‪.‬‬ ‫ומה שפריד בין סות פנימי לחיצוני הוא שכבת הפלוגן האחרונה‬ ‫ ‬ ‫שנוצרה‬ ‫השוואה בין קמביום ופלוגן‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫העלים‬ ‫מבנה מורפולגי של העלה‬ ‫העלים מחלוקים ל‬ ‫‪.1‬עלה פשוט‪ -‬מורכב מטרף אחד‪.‬‬ ‫‪.2‬עלה מורכב‪ -‬מכילים מספר עלעים‪.‬‬ ‫עלי לוואי‬ ‫הם עלים שנמצאים סמוך לחיבור של העלה למפרק של גבעול‬ ‫ולעיתים הם יכולים להופיע כקוצים‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫מבנה העלים של דגניים‬ ‫הוא עלה פשוט המורכב מנדן וטרף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוא חסר פטוטרת‪ ,‬בסיס הטרף מתארך ויוצר את נדן העלה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הנדן הוא החלק שעוטף את העלים הצעירים יותר או את הגבעול לאחר התארכות הפרקים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לכל העלים יש עורקים ובטרף הדגנים יש עורקים מקבילים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להבחין בחיבור בין הדן לטרף בבליטה הקרויה לשונית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הטרובלסטיות‬ ‫מצב בו המבנה של העלים משתנה לאורך הגבעול )למשל תפוח אדמה(‬ ‫דוגמא בשומשום‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫המבנה האנטומי של העלים‬ ‫נחתך הטרף נחלק ל‪ 3‬חלקים‬ ‫‪.1‬אפידרמיס‬ ‫‪.2‬רקמת הסיסוד שנקראת מזופיל‬ ‫‪.3‬עורקים )עצה ושיפה(‬ ‫האפידרמיס‬ ‫שכבת התאים החיצונית של העלה וחלקיו הצעירים של הגבעול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לאפידרמיס תפקיד מרכזי בבקרת חילוף הגזים‬ ‫ ‬ ‫בעל ‪ 3‬סוגי תאים‬ ‫ ‬ ‫‪.1‬תאי אפידרמיס פשוטים מסודרים וצפופים ללא רווחים‪.‬‬ ‫‪.2‬תאי שמירה ותאים מצרניים של הפיוניות‬ ‫‪.3‬תאי שערה ותאי בלוטה‪ ,‬חלקם תאים נפרדים וחלקם הם המשכים של תא האפידרמיס‬ ‫שנקראים טריכומות‪ ,‬נותן הגנה )יכולות למשל להחזיק בועות מים ולהשאיר סביבה לחה‬ ‫מחוץ לעלה(‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫האפידרמיס מפריש את הקוטיקולה‬ ‫ ‬ ‫קוטיקולה‬ ‫מכילה חומרי שעווה ולכן הידרופובית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מונעת אבדן מים מהעלה‪ ,‬הקוטיקולה מספקת גם הגנה מכאנית לתאי האפידרמיס‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אין קוטיקולה על הפיוניות מן הסתם‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פיוניות )זה לא תא רק חור!!!!!!!!(‬ ‫רווח בין תאי האפידרמיס הנמצא גם בעלה וגם בגבעול‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצמח שולט בפתיחה וסגירה של הפיוניות ולשם כך התפתחו תאים מסביב שיוצרים את קומפלקס‬ ‫ ‬ ‫הפיונית שכולל את הפיונית‪+‬תאים שומרים‪.‬‬ ‫כמות הפיוניות משתנה בכל צמח‬ ‫ ‬ ‫* תאי השמירה מהווים ‪ 10-30%‬מכלל תאי האפידרמיס‪.‬‬ ‫* השטח הכולל של נקבי הפיוניות כשהן פתוחות נע בין ‪ 1-2%‬משטח האפידרמיס‪.‬‬ ‫בחושך הפיוניות סגורות כי הצמח לא מבצע פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדרכ יש יותר פיוניות בצד האבקסיאלי )למטה(‬ ‫ ‬ ‫תאי השמירה‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫שולטים בעזרת בקרה הורמונלית על פתיחה וסגירה של הפיוניות‪.‬ברגע שנכנסים מומסים לתאי‬ ‫השמירה גם מים נכנסים על מנת להשוות ריכוזים והלחץ שנוצר גורם להתנפחות לצדדים והפיונית‬ ‫נפתחת‪.‬הם נוצרו מהאפידרמיס‪.‬‬ ‫פיונית סגורה = לחץ גדול יותר‬ ‫*לפעמים יש גם תאים מצרניים שהם גם מסיעים בפתיחה וסגירה‪.‬‬ ‫למה הם מתנפחים החוצה ולא פנימה?‬ ‫לתאי שמירה יש עיבוי דופן לא סימטרית בחלק הפנימי‪ ,‬ככה שהחלק הפנימי לא גמיש וכשהוא מתנפח‬ ‫זה דוחף את התאים החוצה‪.‬ישנם גם מיקרופיברילות של צלולוז שמכוונות את תנועת ההתנפחות של‬ ‫התאים‪.‬‬ ‫תא מצרני‬ ‫תא שמירה‬ ‫שני טיפוסים של פיוניות אשר נבדלים בתאי השמירה‬ ‫‪.1‬תאי שמירה מטיפוס הכליה לדוגמא פול וקומלינה )שבה קיימים גם תאים מצרניים(‬ ‫ראי תמונות למעלה‪.‬‬ ‫‪.2‬תאי שמירה מטיפוס ענבל )בעיקר דגניים(‪ -‬נראים כמו עצם‪/‬משקולות‪ ,‬לכל תא שמירה יש אזור‬ ‫נפוח אזור צר ולאחר מכן אזור נפוח נוסף‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫לחץ נמוך נמוך ‪-‬פיונית סגורה‬ ‫לחץ גבוה‬ ‫קומלינה‬ ‫פול‬ ‫תירס‬ ‫מחילה תת פיוניתית‬ ‫האזור מתחת לפיונית אליו גזים נכנסים‪.‬‬ ‫מעל הפתח יש מעין גגון שמונע חדירה של מים אל החללים )חלק מתאי השמירה(‪.‬‬  ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫תא שמירה‬ ‫עצה בחלק העליון‬ ‫מערכת ההובלה בעלה‬ ‫העורקים מכילים את המערכת הווסקולרית של העלה שכוללים עצה ושיפה ורקמות חיזוק‪.‬שיפה בחלק התחתון‬ ‫נדן הצרור‬ ‫כל צרור מוקף תמיד בנדן צרורי )פרנכימה( זה חשוב כדי למנוע איבוד מים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש עדויות לזה שהנדן גם מעורב בבקרה של זרימת המים ומינרלים מעצה‬ ‫ ‬ ‫של הצרור לעבר תאי המזופיל והאפידרמיס‬ ‫תאי נדן הצרור מעורבים בהעברת תוצרי פוטוסינתזה אל השיפה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש בהם פסי קספרי )הוא מתפקד כמו האנדודרמיס בשורש(‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מעבר המים מעצה אל תאי המזופיל והאפידרמיס הוא ברובו סימפלסטי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כניסה של מים לחלל הבין תאי תגרום ל"הצפה של המזופיל" שתפגע‬ ‫ ‬ ‫במעבר הגזים לצורכי פוטוסינתזה‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫עצה‬ ‫נדן הצרור‬ ‫סוגים שונים של סידור העורקים‬ ‫צורת העירוק חשובה כיוון שככל שיש יותר עורקים יגיעו יותר מים‬ ‫ותהיה פריקה של סוכרים יעילה יותר‪.‬‬ ‫)היא לא פירטה בכלל על התמונה מצרפת סתם כדי להבין(‪.‬‬ ‫בצמחים קדומים העירוק היה פחות מסועף וצפוף‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש חיבור בין כל העורקים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫עירוק מקביל מאפיין חד פסיגיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫דמיעה‬ ‫בשעות הלילה נוצר לחץ הידרוסטטי בעצה ושחרור הלחץ נעשה עי דמיעה דרך הידרוטודות‪.‬‬ ‫בקצוות של העלים באזור אליו מגיעים הצרורות יש אזור ספוגי )אפיתם(‬ ‫עם פתח‪ ,‬הוא סופח את כל המים העודפים ומשחרר אותם כטיפות של‬ ‫מים‪.‬זה קורה בלילה כאשר הפיוניות סגורות‪.‬‬ ‫בפתחי ההידוטודות אין קוטיקולה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫זו התופעה בה הדשא רטוב בבוקר‪ ,‬זה לא טל!!!!‬ ‫ ‬ ‫פתח ההידוטודה פתוח כל הזמן‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רמקות היסוד ‪-‬מזופיל‬ ‫אנו מבדילים בין שני סוגי מזופיל‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫‪.1‬מזופיל עמודי – בחלק העליון‪ ,‬תאים יותר מאורכים ניצבים לשטח הפנים של העלה‪.‬‬ ‫‪.2‬מזופיל ספוגי‪ -‬נמצא בחלק התחתון מתחת לעמודי במידה ויש את שניהם‪.‬‬ ‫איזולטרלי‪ -‬שתי שכבות של מזופיל עמודי‪ ,‬למעלה ולמטה‪.‬‬ ‫דורזילטרלי‪ -‬הצדדים ההופכיים לא זהים )כמו בתמונה למטה(‪.‬‬ ‫בכל המזופיל יש כלורופלסטים אך במזופיל העמודי הריכוז שלהם יותר גבוה כיוון שהוא קרוב‬ ‫ ‬ ‫לאור‪.‬המבנה העמודי מאפשר ליותר אור לעבור דרך הכלורופלסט ולעיתים יש אפילו כמה‬ ‫שכבות של מזופיל עמודי‬ ‫התאים אינם צמודים אחד לשני אלא סביב כל תא יש שכבה כלשהי של גזים וזאת על מנת‬ ‫ ‬ ‫לספוג פד״ח שנכנס מהפיוניות ולשחרר חמצן‪.‬‬  ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ה ת א מ ו ת ל ת נא י ס ב יב ה‬ ‫ניתן לחלק את הצמחים ל‪ 4-‬קבוצות עיקריות של התאמות‪:‬‬ ‫מזופיטים )‪ -(Mesophytes‬צמחים המותאמים לסביבת גידול בה קיימת אספקת מים סדירה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קסרופיטים )‪ -(Xerophytes‬צמחים מותאמים לחיים בסביבה יבשה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫הידרופיטים )‪ -(Hydrophytes‬צמחים המותאמים לחיים במקווי מים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הלופיטים )‪ -(Halophytes‬צמחים המותאמים לגידול בקרקעות מלוחות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫*דוגמא להתאמה‪ -‬בהידרופיטים אין פיוניות בצד התחתון של העלה‬ ‫מאפיינים מבניים של עלים קסרומורפיים )התאמות ליובש(‬ ‫מבנה זה נפוץ מאוד בעצים של האזור הים תיכוני כגון אלון מצוי‪ ,‬זית אורן ואחרים‪.‬‬ ‫יש להם את התכונות הבאות‪:‬‬ ‫שטח פני העלה קטן יחסת לנפחו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫עלים קטנים יחסית‬ ‫‪.2‬‬ ‫ריבוי אלמנטים מכניים סקלרנכימה וקולנכימה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫פיוניות רבות – נותן אפשרות לפתוח את כולן כשהסביבה לחה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫פיוניות שקועות‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫קוטיקולה עבה יתר‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫שיערות שמכסות את העלה אשר מחזיקות בתוכן עלי מים ונוצרות סביבה לחה סביב האפידרמיס‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫דפנות מעובים של האפידרמיס‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מבנה אנטומי בעלים של צמחי ‪) C3‬סוג של פוטוסינתזה(‬ ‫‪.1‬העלה הוא איזולטרי )שווה צדדים‪ -‬יש לו מזופיל ספוגי גם למטה וגם למעלה(‪.‬‬ ‫‪.2‬ניתן להבחין בנדן צרור כפול והם חסרי כלורופלסטים‪.‬‬ ‫צרור כפול‬ ‫דוגמא לדגניים‬ ‫אבקסיאלי‪ -‬הצד התחתון‬ ‫אדקסיאלי‪ -‬הצד העליון‬ ‫כנפי הנדן‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫‪.3‬פיוניות שקועות‪ -‬נקב הפיונית עמוק מאוד ומקטין את המוליכות של הפיוניות‪ ,‬השקע מוגן עי‬ ‫טריכומות )תאי שיערה(‪ ,‬יכולה להיות פיונית אחת שקועה או המון פיוניות שקועות יחד‪.‬‬ ‫‪.4‬היפודרמיס ‪-‬במרבית המינים האפידרמיס הוא חד שכבתי אך יש מספר מינים שהם בעלי‬ ‫היפודרמיס שהן שכבות נוספות של אפידרמיס מתחתיו‪.‬‬ ‫‪.5‬תאים בוליפרמים )באפידרמיס( כאשר יש מחסור‬ ‫ב מ ים ‪ ,‬ה ת א ים ה ב ול י פ ו ר מ יים מ א ב ד ים מ ים‬ ‫ו מ ת כ ווצ ים ‪ ,‬מ ה ש ג ו ר ם ל ע ל ה ל ה ת ק פ ל א ו ל ה ת כ ר ב ל ‪.‬‬ ‫ת ו פ ע ה ז ו מ צ מ צ מ ת א ת ש ט ח ה פ נ ים ש ל ה ע ל ה‬ ‫ה ח ש ו ף ל ש מ ש ו ל ר וח ‪ ,‬ו ב כ ך מ פ ח ית ה א ת ק צ ב‬ ‫ה א י ד וי ‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫המחשה נוספת‬ ‫מאפיינים של מחטניים‬ ‫עלים מחטניים‬ ‫ ‬ ‫בעל ברכיבלסט שהוא ענף קצר הכולל מפרק אחד או יותר ועל כל אחד מהמפרקים‬ ‫ ‬ ‫זוג מחטניים נגדיים‪.‬‬ ‫חתך רוחב במחט‬ ‫ביב שרף‬ ‫ישנם ‪ 3‬סוגים של פוטוסינצזה‬ ‫‪.1‬צמחי ‪ C3‬מקבעים את הפחמן האטמוספרי למולקולה ‪ 3‬פחמנית‪.‬‬ ‫‪.2‬צמחי ‪ 4C‬כשמו כן הוא‪.‬‬ ‫‪.3‬צמחי ‪ CAM‬יוצרים שלב ביניים בקיבוע )חומצה מאלית(‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫קיים קשר בין מבנה האנטומי של העלה למסלול הביוכימי‬ ‫צמחי ‪ C4‬הם בעלי יעילות פוטוסינטית גדולה יותר ובעלי יבול גבוה יותר באזורים בעלי טמפרטורה‬ ‫גבוהה והם כוללים צמחים רבים מהדגניים תירס למשל‪.‬הפד״ח נכנס לתאי המזופיל עובר קיבוע ראשוני‬ ‫ואז עובר לתאי נדן הצרור שם רוב הפוטוסינתזה מתבצעת‪).‬אם הפיונית סגורה עדיין יש פד״ח שנאגר‬ ‫במזופיל לצורך פוטוסינצזה(‪.‬‬ ‫סביב הצרור קיים נדן בודד שתאיו גדולים ומכילים כלורופלסטידות גדולות ואופיניות בצורתן‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫צמחי ‪) CAM‬למשל קקטוסים(‬ ‫יש הפרדה בין שלב קליטת הפחמן לשלב קיבוע הפחמן כיוון שהם מותאמים לחיים בתנאי מדבר‪.‬‬ ‫הפיוניות פתוחות בלילה קולטות את הפד״ח‪ ,‬שומרות אותו במולקולה זמנית והן נכנסות לקיבוע בשלב‬ ‫יותר מאוחר כאשר יש את קרינת השמש והכל מתרחש במזופיל‪.‬‬ ‫לעומת צמחי ‪ C4‬שקולטים דרך תאי המזופיל ושולחים ישירות לנדן הצרור לקיבוע‪.‬‬ ‫*בקקטוס העלים הם הקוצים והאמצע זה הגבעול‪ ,‬הפרימורדיות הפכו לקוץ‪.‬‬ ‫*בשרניות היא תופעה באזורים ללא מים או בקרקעות מלוחות‪ ,‬יש בהם תאים שמסגולים לאבד הרבה‬ ‫מים ולתפוח חזרה בלי להפגע מרוויה‪).‬הדופן שלהם גמישה ויכולה להמתח(‪.‬‬ ‫פלטיקלדיום= גבעול שאינו גליל למשל צבר‪.‬‬ ‫תפקוד הפיוניות והשפעתן על טרנפירציה )אידוי מים(‬ ‫ישנם ‪ 3‬מדדים המשפיעים על אידוי המים מהעלים‪.‬‬ ‫‪.1‬מספר פיוניות ליחידת שטח‪.‬‬ ‫‪.2‬גודלם של תאי שמירה‪.‬‬ ‫‪.3‬גודל פתחי הפיוניות‪.‬‬ ‫*המדדים האלו אינם אחידים בכל העלה‪.‬‬ ‫הפיוניות משפיעות גם על התקררות העלה‪.‬‬ ‫עלי צל ועלי שמש‬ ‫עלי שמש ‪ -‬עלים המתפתחים בשמש מלאה יהיו עבים יותר בעקבות כמה שכבות של מזופיל עמודי ועם‬ ‫שטח פנים קטן יותר‪.‬ישנה מערכת עורקים מסועפת ומפותחת והאפידרמיס עבה‪.‬כתוצאה מהיחס הזה‬ ‫היעילות הפוטוסניתטית בקרינה גבוהה תהיה יעילה יותר בעלי שמש‪.‬‬ ‫עלי צל ‪ -‬בעלי שטח פנים גדול והעלה דק יותר‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫יצ יא ה מ ה מ ים ל יב ש ה‬ ‫התאמות‬ ‫הפרדה בין מקורות המשאבים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הובלת משאבים בין חלקי הצמח‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שמירה על מים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הפרייה )רבייה מינית( ויצירת יחידת קיימא להפצה ללא מים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫קנה שורש‬ ‫ גבעול תת קרקעי מעובה או לא מעובה ואוגר חומרי תשמורת‪.‬‬ ‫ מתפתח מניצן חיקי בגבעול‪.‬‬ ‫ על גבי המפרקים ניתן להבחין בעלים מנוונים וניצנים בחיקם‪.‬‬ ‫ צומח תמיד אופקית‪.‬‬ ‫ הניצנים עשויים להצמיח חייצים‪.‬‬ ‫ על מפרק הגבעול מתפתחים שורשים אדוונטיבים‪.‬‬ ‫ בעל פרקים קצרים‪.‬‬ ‫לדוגמא יבלית זה עשב רב שנתי שמתפתח בקיץ והוא בעל קנה שורש‪.‬‬ ‫שלוחה‬ ‫מתפתחת מניצן חיקי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫לפעמים תת קרקעי ולפעמים על קרקעי‪.‬‬ ‫בעל פרקים ארוכים‬ ‫צורות חיים המאפשרות לשרוד בתנאים קשים‬ ‫***חלקי הצמחים המודגשים בשחור שורדים את תרדמת הקיץ‪ /‬חורף ונושאים עליהם ניצני התחדשות‬ ‫לעונה הבאה‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫המיקריפטופיטים‪ -‬עשבוניים רב שנתיים שניצני ההתחדשות שלהם בגובה פני הקרקע על גבי בסיס‬ ‫הגבעול או בראש שורש או ציצת שורשים מעובה‪.‬‬ ‫קריפטופיטים‪ -‬צמחים שניצני ההתחדשות שלהם מצויים מתחת לפני הקרקע והיא כוללת צמחים בעלי‬ ‫קנה שורש‪ ,‬פקעת בצלמים ויחד קרויים גאופיטים‪.‬‬ ‫דוגמא לבצל הגינה‪ -‬גאופיט‬ ‫הוא צמח דו שנתי וחד מחזורי‪.‬‬ ‫כשהבצל מתפצל מבפנים זה אומר שגדל חייץ שהתפתח לבצל‬ ‫נוסף‪.‬‬ ‫בעונת גידול ראשונה הצמח מפתח את הבצל כאיבר אגירה‬ ‫ ‬ ‫תת קרקעי ובעונה השנייה הוא יוצר את התפרחת‪.‬‬ ‫התארכות היום הוא הסגנל הסביבתי להתמלאות הבצל‬ ‫וטמפרטורה נמוכה בחורף הוא סגנל המעודד פריחה‪.‬‬ ‫אגירה בפקעת‪ -‬גאופיטים‬ ‫פקעת= גבעול תת קרקעי מעובה‪ ,‬זקוף וקצר פרקים שמתמחה‬ ‫באגירת חומרי תשמורת‪.‬על הפקעת מצויים ניצני התחדשות‪.‬‬ ‫*לפקעת הרקפת קוראים היפוקוטיל‪.‬‬  ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫פקעת שלוחה )‪(tuber‬‬ ‫זהו גבעול תת קרקעי מעובה שנמצא בקצה של שלוחה תת קרקעית‪.‬‬ ‫מהפרקים שמעל השורש יוצאות שלוחות ובקצה כל שלוחה מתפתחת פקעת‬ ‫שלוחה‪.‬על גבי הפקעת נראה ניצנים‪ ,‬צלקות של עלים פרקים ומפרקים‬ ‫*לדוגמא תפוח אדמה‬ ‫על גבי הפקעת ניתן להבחין בניצני התחדשות המסודרים בפילוטקסיס‬ ‫אופייני‪.‬‬ ‫צמחים טפילים‬ ‫הטפיל יושב על גבי הפונדקאי‪ ,‬יוצר זרעים ומפיץ את עצמו כרגיל‪.‬‬ ‫ישנם סוגי טפילות לפי דרגת הטפילות‪:‬‬ ‫‪.1‬הולופרזיז‪ -‬זהו טפיל מוחלט‪ ,‬חסר שורשים וחסר כלורופיל‪.‬‬ ‫‪.2‬המיפרזיט‪ -‬נצר בעל עלים מטמיעים אך ללא מערכת שורשים‪.‬‬ ‫כשוט‬ ‫הוסטוריום‬ ‫הטפילים מתחברים בחיבור קבוע לפונקאי על ידי הוסטוריום או מצוצה‪.‬איבר זה מאפשר קשר תמידי‬ ‫בין מערכות ההובלה של הטפיל לפונדקאי‪.‬‬ ‫הטפיל‬ ‫וסוכרים‪.‬‬ ‫דרך ההוסטוריום מועברים מים ומינרלים‬ ‫הוסטוריום‬  ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫תנועה בעלים‬ ‫הפוליבינוס הוא איבר תנועה המצוי לרוב בין הפטוטרת לעלה הם מתנהגים כמו עלים בוליפורמים‪.‬‬ ‫התנועה נובעת גם משינוי לחצים והוא אחראי למספר סוגי תנועה‬ ‫תנועת שינה ב‪albizia‬‬ ‫עוקב שמש‬ ‫‪saman‬‬ ‫‪.1‬תנועת שינה‪ -‬עלים של מספר משפחות משנים את עמדתם המרחבית בלילה בדר״כ בהטיית הטרף‬ ‫שחשיפתו תקטן )למשל בקטניות(‪.‬‬ ‫‪.2‬עלים עוקבי שמש‪ -‬העלים משנים את עמדתם במשך היום כדי לשפר את קליטת קרני השמש‪ ,‬הטרף‬ ‫עוקב במהלך היום אחרי תנועת השמש‪.‬‬ ‫‪.3‬תנועת הימנעות מקרינה‪ -‬העלים מציבים עצמם בעמדה מרחבית שבה הצד הצר של טרף העלה‬ ‫הוא שפונה אל השמש‪.‬חסת המצפן למשל שעיה ניצבים אל הקרקע ופונים צפונה ודרומה ככה‬ ‫שבצהריים הקריה כמעט מקבילה לשטח העלה‪.‬‬ ‫‪.4‬תנועת עלים למגע‪ -‬כולל צמחים טורפים‪.‬‬ ‫‪.5‬תנועה נוטציות‪ -‬תנועה שגורמת לגבעול להסתובב )כשות למשל(‬ ‫לפעמים בפרקים מסיימים בגבעול נראה תנועה של הפולבינוס שעוזרת לו להתרומם חזרה לאחר‬ ‫השטחות שנגמרת למשל מרוח או גשם חזק‪.‬קורה בעיקר אצל דגניים‬ ‫*הפתרון לבעיה בחקלאות היא נינוס הדגנים‪.‬‬ ‫שחר רוזמן ‪2024‬‬ ‫ה ת ע ב ו ת מ ש נ י ת ש ל ח ד פ ס יג י ים ‪ -‬ח ו מ ר ח ו ב ה ל ל י מ ו ד ע צ מ י‬ ‫סימפודיום‪ -‬ככה נקרא כל מקטע של המערכת הווסקולרית שכוללת את הצרורות שבגעול ואת הסיעופים‬ ‫שמתפצלים לענפים צדדיים‬ ‫דו פסיגי‬ ‫חד פסיגי‬ ‫פסיגי‬ ‫מרסיטמת ההתעבות הראשונית‬ ‫למרות שחד פסיגיים הם חסרי קמביום חלה בהם התעבות משנית כתוצאה מפעילות של מריסטמות‬ ‫שונות‪.‬למשל מריסטמת ההתעבות הראשונית שנמצאת מתחת לניצן הקודקודי והיא מאפשרת את‬ ‫הגדלת קוטר הגבעול‪.‬היא יושבת במעין מרכז גביע עליו צומחים עלים פרימורדיאלים שנוצרו עי‬ ‫המרסיטמה הקודקודית‪.‬הגזע של חד פסיגיים מאוד גמיש‬ ‫*בננה זהו צמח עשבוני חד מחזורי‪ ,‬המריסטמה מתמיינת לתפרחת שממנה נוצר אשכול‪.‬‬ ‫לאחר הבשלת הפרי הנצר שנשא את האשכול מסיים את חייו‪.‬ונצרי בת שמקורם בניצנים נחיקיים על‬ ‫בסיס הגבעול מצמיחים נצר חדש )חייץ(‪.‬‬ ‫גזעול )גזע‪+‬גבעול(‬ ‫בשלב הוןגטטיבי קודקוד הנצר מצוי בסמוך לקרקע ובעצם מה שאנו רואים זהו‬ ‫גבעול מדומה שבנוי בפטוטרות של עלים )נדנים( הגבעול האמיתי מתארך רק‬ ‫לאחר הפריחה )ניתן לראות בתמונה המרכז זהו הגזע האמיתי שהתפתח רק‬ ‫לאחר הפריחה וסביבו נדנים(‬