מבוא לאנתרופולוגיה - סיכום למבחן - ספיר מור PDF

‫מבוא לאנתרופולוגיה‪ -‬סיכום למבחן‪ -‬ספיר מור‬ ‫נושא ‪ :1‬האנתרופולוגיה כתחום מחקר‪ -‬יסודות‬ ‫(‪ )1‬מהי האנתרופולוגיה?‬ ‫‪Anthropology-‬אנטרופ...

‫מבוא לאנתרופולוגיה‪ -‬סיכום למבחן‪ -‬ספיר מור‬ ‫נושא ‪ :1‬האנתרופולוגיה כתחום מחקר‪ -‬יסודות‬ ‫(‪ )1‬מהי האנתרופולוגיה?‬ ‫‪Anthropology-‬אנטרופוס‪=( anthropos/‬אדם) ‪ +‬לוגוס‪=( logos/‬תורה‪ ,‬הגיון)‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬אנתרופולוגיה‪ -‬מדע האדם‪.‬חקירת מדע האדם דרך התרבות‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה הנה דיסציפלינה (תחום מדעי) העוסק בחברות ובתרבויות‪.‬קיימים תחומים נוספים העוסקים בחקר תרבויות וחברות‪,‬‬ ‫אך האנתרופולוגיה נבדלת מהם‪.‬ייחוד האנתרופולוגיה טמון בשיטת המחקר שלה‪ ,‬האופן בו החוקר אוסף אינפורמציה ונתונים‪.‬שיטת‬ ‫המחקר האנתרופולוגית מהווה השראה לתחומים מחקריים שונים‪ ,‬ולכן לאנתרופולוגיה מקום מרכזי בשיטות מחקר איכותניות‪.‬‬ ‫איך מתי וכיצד התפתחה תרבות?‬ ‫התרבות‪ -‬פסגת היצירה האנושית‪ ,‬שמבחינה בין בני האדם לבין יצורים אחרים‪.‬‬ ‫התרבות היא משהו מיוחד‪ -‬כבני אדם שחיים בחברה‪/‬קבוצה‪ ,‬אנחנו חולקים אמונות‪ ,‬ערכים‪ ,‬מסורות מסוימות‪.‬‬ ‫כיצד הצליחה האנושות לייצר מבנים תרבותיים שמבדילים אותה מבעלי חיים אחרים?‬ ‫ההתפתחות האנושית‪-‬‬ ‫‪ o‬הזדקפות בני האדם – בני האדם הפכו ליצורים ההולכים על שניים ‪ ,‬הפכו לשונים משאר היצורים ההולכים על ארבע‪.‬להזדקפות‬ ‫ולהליכה על שתיים היו משמעויות רבות; אפשר להשתמש בידיים לדברים אחרים‪ -‬ליצור כלים‪ ,‬ליצור טכנולוגיה‪ ,‬ליצור‬ ‫ציורים‪ /‬תרבות ‪.‬‬ ‫‪ o‬ההזדקפות יצרה רחם קטן וזמן הריון קצר יחסית – הצאצאים של בני האדם נולדים חסרי אונים‪ ,‬זקוקים לטיפול מתמיד‪:‬‬ ‫‪.1‬מחייב את המבוגרים לטפל ולהגן על צאצאיהם‪ -‬נתן פתח לעיצוב תרבותי‪ ,‬מקום להשפעה גדולה יותר לאופן גידול‬ ‫הצאצאים‪.‬הצורך בטיפול הופך את הצאצאים לכאלה שההורים שלהם מעצבים אותם‪ ,‬בתהליך של גידול צמוד ובמובן‬ ‫הסוציולוגי מדובר בתהליך החיברות‪.‬‬ ‫גרם ליצירת קהילה של מבוגרים‪ -‬יצירה של שבטיות והתארגנות חברתית של שיתוף פעולה‪ ,‬הדדיות‪ ,‬המשכיות‬ ‫‪.2‬‬ ‫והשתייכות למשהו גדול‪.‬‬ ‫‪ o‬גילוי והדלקת האש – יצירת חימום בעבור עצמם‪ ,‬הכפפת הסביבה לצרכיהם‪.‬‬ ‫בישול באמצעות אש‪ -‬בני האדם יכולים לאכול דברים שלא יכלו לאכול קודם‪.‬האוכל הופך לתוצר תרבותי מובהק‪ -‬עם‬ ‫פרקטיקות‪ ,‬מערכות של איסורים והגבלות‪ ,‬נוצרים סביבו יחסים בין סביבות שונות‪.‬‬  ‫זה בעצם מה שמבדיל את בני האדם משאר היצורים החיים‪.‬‬ ‫התרבות כתוצר של ‪ 3‬מהפכות מרכזיות‪:‬‬ ‫‪.1‬המהפכה הלשונית – (לפני ‪ 70,000‬שנים)‬ ‫‪ o‬הופעתן של דרכי מחשבה ודיבור חדשות‪.‬‬ ‫‪ o‬היכולת לאגור‪ ,‬להעביר ולחלוק כמות מידע עצומה בין אנשים‪.‬‬ ‫‪ o‬השפה משפיעה לא רק על דיבור אלא גם על חשיבה‪.‬‬ ‫‪ o‬השפה איפשרה לאגד את בני האדם בקהילות מאוד גדולות‪ -‬שהפרטים בה בעצם לא מכירים באופן אישי אחד את השני‪.‬‬ ‫‪ o‬השפה מאפשרת לתקשר ולהעביר מסרים הרבה יותר מורכבים‪ -‬בצורה ברורה ורחבה יותר‪.‬‬ ‫‪ o‬השפה מאפשרת העברה של מידע חברתי‪ -‬ואפשרות ליצור תקשורת לגבי היבטים לא מוחשיים (ערכים‪ ,‬תפיסות ועוד)‪ ,‬מה‬ ‫שיצר את הבסיס המוסרי והזהותי שמאגד חברות ותרבויות‪.‬‬ ‫‪ o‬השפה מאפשרת להעביר מידע מדור לדור‪ -‬מהעבר 🡨 אל העתיד‪.‬‬ ‫‪" o‬תאוריית הרכילות" ‪ -‬היכולת להעביר מידע חברתי על פרטים וקבוצות‪.‬צורך הישרדותי‪.‬‬ ‫‪ o‬היכולת לדבר על דברים שאינם קיימים במציאות‪ -‬אלים‪ ,‬דתות‪ ,‬סיפורים מאחדים‪.‬‬ ‫‪ o‬ההשפעה‪:‬‬ ‫התפתחות קהילה‪ -‬חיים בקבוצות גדולות יותר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התפתחות שיתופי פעולה‪ ,‬היררכיה ויחסי כוחות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התפתחות מיתוסים תרבותיים משותפים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪.2‬המהפכה החקלאית – (לפני ‪ 10,000‬שנים)‬ ‫‪ o‬מעבר מנדודים (ציד לקטים) 🡨 ליישובי קבע‪.‬‬ ‫‪ o‬גדלה ההבנה שיש צורך בגידולים מאחר והלקט נגמר בשלב מסוים‪.‬מהפכה זו הביאה את בני האדם לביית חיות‪,‬‬ ‫‪ o‬לגדל אותן‪ ,‬וכן לביית ולגדל את החיטה‪/‬השעורה‪/‬עצי הפרי‪/‬הירקות‪/‬הגידולים האחרים שהם חיים מהם‪.‬‬ ‫‪ o‬ההשפעה‪:‬‬ ‫בני האדם חיים בקבוצות קבועות גדולות יותר‪ -‬הקמת ערים‪ ,‬ממלכות‪ ,‬אימפריות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫יצירת הסדרים חברתיים משותפים‪ -‬חוקים‪ ,‬תקנות‪ ,‬נורמות‪ ,‬אורח חיים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫יצירת נרטיב משותף מתועד‪ -‬ספרי חוקים‪ ,‬ספרי דת והיסטוריה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫‪.3‬המהפכה המדעית – (לפני ‪ 500‬שנים)‬ ‫משמעותית בהיווצרות התרבות המודרנית‪.‬‬  ‫לסיכום המהפכות‪:‬‬ ‫המהפכה הלשונית‪ ,‬חקלאית ומדעית יצרו ארגון חברתי חדש המתבסס על סדר תרבותי מדומיין ומשותף‪:‬‬ ‫טקסים‪ ,‬סמלים‪ ,‬מנהגים‪ ,‬מיתוסים – מהווים בסיס תרבותי של החברה האנושית‪ ,‬ומוקד העניין המרכזי של המחקר האנתרופולוגי‪.‬‬ ‫הבחנה בין חברה ותרבות‪:‬‬ ‫חברה ( – )‪ society‬קבוצת אנשים אשר חיים בסביבה גיאוגרפית משותפת וקיימים ביניהם יחסי גומלין‪.‬‬ ‫תרבות ( – )‪ culture‬מהי דרך החיים של אותה חברה? מאפיינים משותפים שהתפתחו לאורך השנים ומועברים מדור לדור בתהליך‬ ‫החיברות‪.‬‬ ‫מאפייני תרבות אוניברסליים‪:‬‬ ‫תרבות היא משותפת‪ -‬אינה יכולה להיות פרטית או שייכת לאינדיבידואל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫תרבות אינה מולדת‪ -‬אלא נרכשת‪ ,‬שכן היא פרי יצירת החברה האנושית‪.‬בכל תרבות הסביבה תשפיע מאוד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫תרבות מבוססת על סמלים‪ -‬כל התנהגות אנושית ראשיתה בסמלים‪ ,‬והסמל המרכזי הכי גדול הוא השפה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התרבות היא מסכת משולבת‪ -‬כל חלקי התרבות פועלים אחד עם השני‪ ,‬כשלמות משולבת‪.‬אי אפשר לפרק תרבות‪ ,‬כל היבטי‬ ‫▪‬ ‫החיים שזורים אחד בשני (בית‪ ,‬משפחה‪ ,‬בית‪ -‬ספר‪ ,‬חברים‪ ,‬דת‪ ,‬כלכלה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬בריאות ועוד)‪ ,‬הם משפיעים וקשורים אחד‬ ‫בשני‪.‬לכן‪ ,‬אם רוצים להבין תרבות לא ניתן לנתק את ההיבטים אחד מהשני‪.‬אי אפשר ללמוד היבט אחד מבלי להתייחס למכלול‬ ‫השלם (הוליזם)‪.‬‬ ‫מה מייחד את האנתרופולוגיה?‬ ‫‪.1‬הסוציולוגיה‪ -‬חוקרת את החברה‪ ,‬את אותם מבנים חברתיים בהם אנו עוסקים‪.‬‬ ‫‪.2‬האנתרופולוגיה‪ -‬נכנסת לעומק המחקר ושואלת מה דרך החיים של אותה חברה? מה הם מספרים על עצמם?‬ ‫מתבוננות מקרוב ולא מלמעלה‪.‬‬ ‫האופן שבו האנתרופולוגיה חוקרת ואוספת מידע‪ -‬מבוססת על מחקר איכותני‪ ,‬על מלל ולא על כימות למספרים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שיטתה המחקרית‪ :‬״עבודת השדה״‪ ,‬שבה החוקר חי בקרבת הנחקרים‪ ,‬חולק איתם את הוויית היומיום תוך שימוש בכלי‬ ‫‪o‬‬ ‫מחקרי שהאנתרופולוגיה אכן פיתחה‪ ,‬שקרוי‪ :‬״התצפית המשתתפת״‪.‬‬ ‫שמה במרכז את התרבות ואת הייחוד‪/‬השונות התרבותית‪ -‬זה קורה מתוך השוואה תרבותית‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מתעסקת בין השאר בהיבטים היסטוריים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לא חוקרת תופעה ספציפית ומבודדת אותה‪ -‬אלא מסתכלת על התרבות באופן מאוד שלם וכולל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫התפתחות האנתרופולוגיה‪ :‬מחקר כורסא‪ ,‬אנתרופולוגיה פיזיולוגית‪ ,‬חברתית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬האנתרופולוגיה בישראל‪.‬‬ ‫עקרונות המחקר האנתרופולוגי‬ ‫עבודת שדה‪ ,‬אינדוקטיביות‪ ,‬הוליזם‪ ,‬יחסיות תרבותית‪.‬‬  ‫מחקר‪/‬עבודת שדה – מחקר אנתרופולוגי (איכותני) יתבסס על מחקר שדה של שנה לערך‪ ,‬בו החוקר נמצא בסביבת הנחקרים‬ ‫▪‬ ‫וחוקר את חיי היום יום שלהם באופן קרוב ובלתי מתווך‪.‬לכן‪ -‬ההקשר שיחקור הוא מצומצם ומעמיק‪.‬‬ ‫✔ שיטת המחקר המרכזית ‪-‬תצפית משתתפת‪ ,‬הכוללת ראיונות עומק‪ ,‬שיחות אקראיות‪.‬‬ ‫✔ הדבר כרוך ב‪ :‬הכרת שפת המקום‪ ,‬השתלבות ולמידת המסורות‪ ,‬המנהגים וההווי היום‪-‬יומי‪.‬‬ ‫הייחוד של האנתרופולוג לעומת הסוציולוג‪ -‬עבודת השדה (והתצפית המשתתפת)‪ ,‬וכן בדגש התרבותי‪.‬‬ ‫✔‬ ‫אינדוקציה – הסקה אינדוקטיבית‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הסקה מן הפרט 🡨 אל הכלל (מהמיקרו 🡨 למאקרו)‪.‬‬ ‫✔‬ ‫האנתרופולוג עושה מחקר בתוך קבוצה מסוימת‪ ,‬בתוך הקשר ספציפי‪ ,‬אותו הוא עושה לעומק ולאורך זמן‪,‬‬ ‫✔‬ ‫ומתוך אותו הקשר מצומצם 🡨 הוא מסיק מסקנות רחבות על תרבות התנהגותית‪.‬‬ ‫חשוב לציין‪ ,‬שלא מדובר בהכללה על כולם‪ ,‬ישנה הכללה נושאית והכללה השוואתית‪.‬הבעיה עם ההסקה האינדוקטיבית היא‬ ‫חוסר דיוק‪ ,‬קושי בהכללה מתוך החקר המצומצם‪.‬‬ ‫על מנת שהאנתרופולוג יוכל לקבל תוקף ולהשתמש במסקנותיו כמסקנות רחבות הוא משתמש ב‪:‬‬ ‫✔‬ ‫‪.1‬תמיכה בממצאים באמצעות מחקרים נוספים‪.‬‬ ‫‪.2‬תמיכה בממצאים באמצעות נתונים סטטיסטיים‪.‬‬ ‫‪.3‬קבלת פרספקטיבה רחבה יותר על הנושא ע''י ראיונות המתקיימים מחוץ לשדה הנחקר ‪.‬‬ ‫הוליזם – חקירת החיים התרבותיים בשלמותם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫התרבות מורכבת מהרבה אספקטים ולכן‪ ,‬במחקר הוליסטי‪ ,‬אנו לא נבודד תופעה מסוימת אלא‪-‬‬ ‫✔‬ ‫נאסוף ונחקור את כל הזוויות של נושא מסוים‪ ,‬מתוך ההבנה שאף היבט בחיים התרבותיים לא מנותק ולא מתקיים בנפרד‬ ‫משאר ההיבטים האחרים‪.‬‬ ‫לאחר שקיבלנו תמונה רחבה על החיים התרבותיים‪ -‬נשאל כיצד כל ההתנהגויות קשורות אחת לשנייה‪.‬‬ ‫✔‬ ‫יחסיות תרבותית – בחינת כל התרבות על פי אמות מידותיה בלבד‪ ,‬בעיקר כי קשה לשאוף לאובייקטיביות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫לכן‪ ,‬זהו מושג יסוד במחקר ובחשיבה האנתרופולוגית‪.‬‬ ‫ליחסיות תרבותית כמה משמעויות (אכ״א)‪:‬‬ ‫✔ משמעות כללית ופשוטה‪ -‬יש הבדלים בין תרבויות‪ ,‬ולכן יש צורך לכבד את ההבדלים האלה מתוך עצמם ולא באמת מתוך‬ ‫השוואה לתרבות אחרת‪.‬‬ ‫✔ משמעות אתית‪ -‬אין זה צודק ואין זה נכון לערוך שיפוט בין תרבויות‪ ,‬היות ולכל תרבות יש את מערך הערכים שלה‪ ,‬שהם‬ ‫תוצר של ההיסטוריה שלה‪ ,‬וניתן בעצם להבין ולשפוט את אותם ערכים רק לאור אותה היסטוריה‪ ,‬רק בהקשר של אותה‬ ‫תרבות עצמה‪.‬כמו כן‪ ,‬ישנה בעיה בהשוואה ובתרגום‪.‬התרגום יכול ליצור עיוות‪.‬‬ ‫ההיבט האפיסטימולוגי‪ -‬לא ניתן מבחינת ידע להשוות תרבות אחת לאחרת‪ ,‬ולהקיש מתרבות אחת לאחרת‪ ,‬היות וכל תרבות‬ ‫✔‬ ‫מתקיימת בפני עצמה‪.‬‬ ‫משמעות אפיסטימולוגית – משמעויות שייחודיות למקום ספציפי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אם מדברים על מיניות למשל‪ ,‬אז לא ניתן להשוות את התפיסה של הפקרות בחברה המערבית לתפיסות אחרות של התנהגות‬ ‫מינית בתרבויות אחרות ולקרוא להן ״הפקרות״‪.‬אז בעצם הרעיון כאן הוא‪ ,‬שאסור לנו מזווית תרבותית‪ ,‬לקחת מושגים מהתרבות שלנו‬ ‫ממנה אנחנו יוצאים – ולכפות אותם את תרבות אחרת‪.‬‬  ‫יחסיות תרבותית‬ ‫קו הרצף של היחסיות התרבותית‪:‬‬ ‫קצה א' – תפיסה אוניברסלית –‬ ‫▪‬ ‫מעמידה את ההבדלים בין התרבויות כמשמעותיים פחות‪.‬התרבות הספציפית כגרסה לתרבות עולמית‪.‬‬ ‫יציאה מנקודת הנחה שהמכנה של הנושא הוא אוניברסלי ומשותף לכלל התרבויות‪.‬‬ ‫קצה ב' – תפיסה יחסית –‬ ‫▪‬ ‫שמה במרכז את ההבדלים בין התרבויות השונות‪.‬כל תרבות שונה באופן מהותי מאחרת‪ ,‬ולא ניתן לזהות בסיס או מכנה משותף‬ ‫אוניברסלי ביניהן‪.‬יציאה מנקודת הנחה שנושא המחקר תלוי תרבות באופן ספציפי ומתפרש באופן שונה‪.‬פעמים רבות החוקרים‬ ‫מפתחים את עמדתם מתוך ביצוע המחקר‪ ,‬ואף תפיסתם משתנה תוך כדי‪.‬‬ ‫התפיסה דינאמית לאורך כל ביצוע המחקר ‪.‬‬ ‫היחסיות התרבותית מעלה אתגרים ברמה האתית וברמת איסוף המידע והיכולת ללמוד תרבות אחרת‪:‬‬ ‫בעיה אתית – היחסיות התרבותית מעלה שאלות לא פשוטות‪.‬עקרונות והדגשים של תרבות החוקר לא תואמים לנושאים של‬ ‫▪‬ ‫התרבות הנחקרת‪.‬כלומר‪ -‬גם הדרך בה נשאל שאלות את התרבות הנחקרת יכולה להוות בעיה אתית שנובעת מכך שאני‬ ‫כחוקרת מגיעה מתרבות אחרת‪.‬‬ ‫בעיה ערכית מחקרית – תמיד יהיה פער משמעותי בין החוקר (בין ההנחות והתפיסות שהוא מביא איתו למחקר)‬ ‫▪‬ ‫לבין הנחקרים‪ ,‬באופן שלא ניתן לגישור‪.‬לדוגמה‪ :‬שפה אקדמאית‪.‬כלומר השאלה היא האם ניתן לתרגם את התרבות הנחקרת‬ ‫לשפה מחקרית מבלי לחטוא לאותה התרבות באתנוצנטריות?‬ ‫ההיבט המוסרי‪ -‬האופן שבו החוקר והאנתרופולוגיה מתייחסים בהבנה‪ ,‬הכלה וסובלנות ביחס לתופעות שיכולות להיות תופעות‬ ‫▪‬ ‫פסולות מבחינה מוסרית בשם היחסיות התרבותית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מילת נשים‪ ,‬פשעי כבוד‪ ,‬רצח של נשים על רקע כבוד המשפחה‪.‬‬ ‫קושי אפיסטמולוגי (תורת הידע)‪ -‬יש להבדיל בין אובייקטיביות לבין יחסיות תרבותית‪.‬אובייקטיביות היא להיות נטול פניות‪,‬‬ ‫▪‬ ‫נקי‪.‬יחסיות תרבותית משמעה לאמץ את התרבות אותה חוקרים‪.‬הקושי הגדול במושג הוא לקבוע איפה עובר הגבול‪.‬‬ ‫האימיק והאיתיק‬ ‫✔ אימיק ( – )‪emic‬מערכת מושגים פנימיים של הנחקרים והתרבות הנחקרת‪.‬‬ ‫✔ איתיק ( – )‪etic‬מערכת מושגים חיצונית לתרבות הנחקרת‪ ,‬מתייחס לעולם המושגים של החוקר‪ ,‬לז׳רגון האקדמאי‪.‬‬ ‫החוקר משתמש באיתיק כדי לפרש את התופעות התרבותיות בהן חזה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬החוקר יכול לעשות מחקר שבו יעלו מושגים שקשורים בגברים‪ ,‬נשים‪ ,‬נשיות‪ ,‬גבריות וכ״ו‪ ,‬והנחקרים יתארו את‬ ‫הדברים בצורה מסוימת‪ ,‬יקראו לדברים בשם מסוים‪.‬החוקר‪ -‬ידבר על מגדר‪.‬הנחקרים שלו לצורך העניין לא ישתמשו במושג‬ ‫״מגדר״‪.‬‬ ‫מה חשוב מבחינתו של החוקר ביחס לאימיק ולאיתיק?‬ ‫החוקר צריך להבין מה המשמעות של המושגים של התרבות הנחקרת ביחס למשמעות של המושגים שהוא משתמש בהם‪ ,‬למרות‬ ‫▪‬ ‫הפער‪.‬‬ ‫הוא צריך לדעת לשאול את השאלות הנכונות מבלי לכפות את המושגים שלו על הקבוצה הנחקרת‪.‬‬ ‫▪‬ ‫לכן חשוב שבתוך הטקסט האנתרופולוגי יהיה שימוש בשניהם‪ -‬גם באימיק (ציון המילים בשפה של הנחקרים‪ ,‬בדר״כ באלכסון‬ ‫▪‬ ‫או בסוגריים)‪ ,‬וגם באיתיק (השפה האקדמית)‪.‬‬ ‫התפתחות ענפי האנתרופולוגיה בראייה ההיסטורית‬ ‫‪.1‬האנתרופולוגיה החברתית – התפתחה בבריטניה והושפעה מהסוציולוגיה‪ -‬התעסקה בנושאים כמו‪:‬‬ ‫כלכלה‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬שארות‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬מוסדות חברתיים‪ ,‬מערכות קשרים‪ ,‬תפקידים וכ״ו‪.‬‬ ‫שדות מחקר‪ :‬אזורים שהיו תחת כיבוש ושליטה בריטית‪ -‬אפריקה‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬הודו‪ ,‬האוקיינוס הפסיפי‪.‬‬ ‫‪.2‬האנתרופולוגיה התרבותית – התפתחה בארה''ב והושפעה מהפסיכולוגיה‪ -‬עסקה בזהות‪ ,‬ביחסים שבין הפרט לקבוצה‪ ,‬ובתהליכי‬ ‫סוציאליזציה (חיברות) לתפקידים שונים וזהויות שונות‪.‬‬ ‫שדות מחקר‪ :‬מחקריה הראשונים היו בקרב ״הילידים האמריקאים״‪ ,‬התושבים המקוריים של צפון אמריקה‪ -‬האינדיאנים‪.‬גם‬ ‫האנתרופולוגים מרגרט מיד‪ ,‬ערכו מחקרים גם מחוץ לארה״ב‪.‬‬ ‫*כיום שני הענפים הפכו לענף אחד‪ -‬אנתרופולוגיה חברתית תרבותית‪.‬‬ ‫‪.3‬אנתרופולוגיה פיזיולוגית – עוסקת בהיסטוריה הפיזיולוגית בהתפתחות האדם והתרבות האנושית‪.‬‬ ‫בעבר לאנתרופולוגיה הפיזיולוגית היה קשר לאנתרופולוגיה החברתית תרבותית‪ ,‬מתוך תפיסה התפתחותית‪.‬‬ ‫✔‬ ‫גם האנתרופולוגיה החברתית תרבותית נוטה לתפיסה לפיה חברות מתפתחות לאורך ציר מסוים‪.‬‬ ‫✔‬ ‫כיום האנתרופולוגיה הפיזיולוגית קשורה ברפואה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬ארכיאולוגיה וללא קשר למחקר תרבותי חברתי‪.‬‬ ‫✔‬ ‫עוסקת בשאלות בסיסיות הקשורות למוצא האדם והתפתחותו בחברה האנושית– ולכן מחקרה מתבסס על שרידים אנושיים‪,‬‬ ‫✔‬ ‫ומחקרים שנעשים ביונקים מפותחים (קופים)‪.‬‬  ‫‪.4‬אנתרופולוגיה חומרית – למידה על תרבויות שונות דרך מציאותן החומרית‪.‬‬ ‫הארכיאולוגיה מהווה השראה‪.‬‬ ‫‪.5‬אנתרופולוגיה לינגוויסטית‪ -‬חוקרת את מבנה השפה‪ ,‬את המילים‪.‬כיום יותר קרוב לבלשנות‪.‬‬ ‫‪.6‬אנתרופולוגיה יישומית‪ -‬אנתרופולוגים המשולבים במסגרות חוץ‪-‬אקדמאיות (עמותות ללא מטרות רווח‪ ,‬מוסדות ממשלתיים‪,‬‬ ‫בתי‪-‬חולים‪ ,‬חברות היי‪-‬טק ועוד)‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה בישראל‬ ‫נקלטה כתחום דת בישראל בשנות ה‪.60-‬‬ ‫▪‬ ‫אינה עצמאית ונלמדת במחלקות לסוציולוגיה‪ -‬האנתרופולוגים והסוציולוגים מושפעים אחד מן השני ונוצר טשטוש בין‬ ‫▪‬ ‫התחומים‪.‬חוקרים ישראלים מגדירים עצמם כסוציולוגים ‪+‬אנתרופולוגיים (לא בהכרח מקובל במקומות אחרים)‪.‬‬ ‫היא לא קיימת כמחלקה נפרדת באוניברסיטאות (בניגוד למקומות אחרים בעולם)‪.‬‬ ‫שדה המחקר‪ :‬ישראל עצמה‪.‬בין הנושאים‪ -‬החברה החרדית‪ ,‬הקיבוץ‪ ,‬הבדואים בנגב‪ ,‬מבקשי המקלט מאפריקה ועוד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הרקע להתפתחות האנתרופולוגיה בישראל‪ :‬בשנות ה‪ 60-‬הייתה הציפייה שהאנתרופולוגיה תוכל לסייע בקליטת עליה ובמחקר‬ ‫▪‬ ‫על קבוצות עולים‪ ,‬מתוך הציפייה של הממסד שידע על אותן תרבויות (צפון אפריקה והמזרח התיכון)‬ ‫יסייע בהבנה של העולים ובקליטה מוצלחת יותר בעיירות הפיתוח ובמושבי העולים‪ ,‬באותם זמנים‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ -70-‬נפתחו מחלקות נוספות לאנתרופולוגיה‪ ,‬והיא החלה להתעניין בקבוצות שונות בחברה הישראלית‪ ,‬בהבדלים‬ ‫▪‬ ‫תרבותיים בתוך החברה הישראלית‪ ,‬ברב גוניות ורב‪-‬תרבויות ‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה כיום מושפעת משני הענפים‪ -‬תרבותי חברתי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ההשפעה הראשונית הייתה של האנתרופולוגיה החברתית‪ ,‬אבל די מהר ההשפעות של התרבותית החלו להשפיע גם‪.‬‬  ‫(‪ )2‬לידתה ועקרונותיה של עבודת השדה האנתרופולוגית‬ ‫האנתרופולוגיה בתחילת דרכה הייתה אתנוצנטרית‪ -‬האנתרופולוגיה נולדה ממפגש עם תרבויות שהן בהכרח אינן מערביות‪.‬היא‬ ‫▪‬ ‫נולדה מתוך הרצון לשלוט בתרבויות אחרות (מבחינה כלכלית‪/‬תרבותית)‪ ,‬ולכן בחינת התרבות‬ ‫הלא‪ -‬מערבית הייתה דרך אמות המידה של התרבות המערבית‪ ,‬ששאפה תמיד לבסס את העליונות שלה כ״נאורה״ ‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬המחקר האנתרופולוגי היה מלכתחילה מחקר שיפוטי‪.‬‬ ‫אנתרופולוגיה של הכורסא‪ -‬האנתרופולוגיה לא התבססה על מחקר שדה‪ ,‬אלא על כתבים ועבודת ספרייה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשלב זה של ההיסטוריה היכולת לנוע הייתה מוגבלת ולכן המחקר לא היה ישיר‪ -‬האנתרופולוגים לא יצאו לשטח‪,‬‬  ‫לא הכירו את הנחקרים ואת התרבות הנחקרת‪ ,‬המחקר התבסס על יומנים של הרפתקנים‪ ,‬מיסיונרים‪ ,‬מסענים‬ ‫ומגלי ארצות שהצליחו להגיע ליבשת זרה‪ ,‬לתרבות שונה ולחיות בה‪.‬נקראו ״פקידים קולוניאלים״‪.‬‬ ‫״האנתרופולוגים של הכורסא״ נשארו באוניברסיטאות שלהם‪ ,‬קראו את אותם יומנים ועל בסיס הכתבים האלה הם יצרו ניתוח‬ ‫של אותן התרבויות‪.‬‬ ‫סיר ג'יימס פרייזר (‪ )1854-1941‬חקר וכתב על סמך רשמים של מבקרים אירופאים בארצות לא אירופאיות‪.‬‬ ‫ללא עבודת שדה וללא יחסיות תרבותית‪.‬חקירה בצורה אתנוצנטרית‪.‬‬ ‫השלב המהפכני והמשמעותי‪ -‬השלב בו צמחה עבודת השדה האנתרופולוגית‪.‬‬ ‫▪‬ ‫אבי עבודת השדה‪ -‬האנתרופולוג ברוניסלב מלינובסקי ‪-‬מי שמזוהה עם היצירה של ״עבודת השדה״‪.‬‬ ‫▪‬ ‫✔ ערך את מחקרו במהלך מלחמת העולם ה‪ -1-‬באזור האוקיינוס הפסיפי‪.‬‬ ‫✔ הגדיר את המטרות‪ -‬השיטות‪ ,‬המתודות והסטנדרטים לעבודת השדה האנתרופולוגית‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬טען שעל האנתרופולוג לבצע ראיונות ישירים עם נחקריו‪.‬‬ ‫טען שמחקר השדה הוא מחקר שטח‪ -‬שבו החוקר (האנתרופולוג) חי עם הנחקרים שלו‪ ,‬לאורך זמן‪ ,‬ומכיר דרכם את חיי‬ ‫✔‬ ‫היומיום שלהם‪ ,‬את המבנה החברתי של הקבוצה‪/‬התרבות הנחקרת‪ ,‬את התפיסות והאמונות שלהם ועוד‪.‬‬ ‫✔ מחקר אמין‪ ,‬תקף‪ ,‬מדויק ומדעי‪ -‬לטענתו רק עבודת השדה יכולה לגרום למחקר להפוך לכזה‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה של הכורסא הציגה תרבויות בצורה מסולפת‪ -‬האנתרופולוגיה של אז התבססה על כתבים של אנשים שלא‬ ‫✔‬ ‫היו מדענים בהכרח ולא היו חוקרים‪.‬טוען שהם הציגו את התרבויות האחרות בצורה מסולפת לא פעם‪ ,‬אפילו שקרית‪ ,‬ולכן‪-‬‬ ‫לא ניתן להסתמך במחקר על כתבים שכאלה‪.‬‬ ‫שלושה עקרונות לעבודת‪-‬השדה ע״פ מלינובסקי (מתוך מאמרו)‬ ‫לטענת מלינובסקי‪ ,‬התרבות היא כמו אורגניזם‪.‬‬ ‫‪.1‬השלד – האנטומיה של התרבות‪ -‬מיפוי של התרבות‪.‬‬ ‫כדי להגיע לשלד יש לערוך רשימה גניאולוגית (אילנות יוחסין)‪ ,‬מיפוי וצפייה מקרוב בחברה‪.‬‬ ‫השיטה ‪:‬תיעוד סטטיסטי מדויק של המערכות של אותן תרבויות (החוקים‪ ,‬המבנים החברתיים‪ ,‬המוסדות ועוד)‪.‬‬ ‫‪.2‬הבשר – התבוננות‪/‬תצפית בחיים עצמם‪ :‬אופני התנהגות‪ ,‬דפוסי האינטראקציה‪ ,‬נורמות ההתנהגות‪ ,‬ערכים‪ ,‬מערכות היחסים‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫השיטה ‪:‬תצפית מדוקדקת של אירועי היומיום והפרטים הקטנים דרך מגע קרוב והתערות בחיי הנחקרים ‪.‬‬ ‫‪( Mind.3‬רוח – ) האופן שבו הפרטים מסתכלים על המציאות שלהם‪ -‬מנטליות‪ ,‬השקפת חיים‪.‬‬ ‫השיטה ‪ :‬מחקר אחר השפה‪ ,‬הכתב‪ ,‬הנרטיבים‪ ,‬המיתוסים‪ ,‬הפולקלור וכו'‪.‬דרך ראיונות‪.‬‬ ‫מלינובסקי מדגיש מס׳ דברים‪:‬‬ ‫איסוף נתונים באופן מדויק ומדוקדק‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הסקת מסקנות באופן אינדוקטיבי (מן הפרט 🡨 אל הכלל)‪.‬‬ ‫▪‬ ‫חשיבות ההוליזם‪ -‬התייחסות למכלול החיים של הנחקרים‪.‬‬ ‫▪‬  ‫אימיק ואיתיק‪ -‬הוא התייחס לשפת הנחקרים ולפרשנות שלהם‪ ,‬לעומת מערכות המושגים של החוקר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ראה את האנתרופולוגיה כמחקר מדעי‪ -‬מחקר אובייקטיבי כשאר המדעים על ידי‪ :‬איסוף נתונים מדוקדק וניתוח‬ ‫▪‬ ‫תיאורטי‪-‬מדעי‪.‬‬ ‫מהו השדה האנתרופולוגי במודל הקלאסי?‬ ‫‪.1‬השדה מוגדר ראשית מבחינה גיאוגרפית (לדוגמה‪ :‬כפר מסוים באפריקה)‪ -‬אבל הוא לא רק מקום המחקר‪.‬‬ ‫‪.2‬השדה אנתרופולוגי הוא גם רשת המקורות של המחקר‪ -‬שאינה בהכרח ממוקמת באותו הכפר‪/‬העיר‪/‬הארץ הנחקרת‪.‬היא עשויה‬ ‫לכלול למשל ארכיונים או מרואיינים שונים‪.‬‬ ‫החוקר יוצר את הרשת הזאת‪ ,‬ומפיק ממנה מידע במשך תקופה של בדר״כ שנה לכל הפחות‪ ,‬לעתים אף כמה שנים‪.‬‬ ‫מהי עבודת השדה האנתרופולוגית?‬ ‫מחקר המבוסס על יצירת קשרים קרובים על בסיס יום יומי עם נחקרים במרחב גיאוגרפי מסוים‪ ,‬היכרות עם שגרת היום יום שלהם‪,‬‬ ‫סיפורי החיים שלהם וההיסטוריה שלהם‪.‬‬ ‫במחברות השדה‪ -‬החוקר כותב ומעתיק את כל החומרים שאסף ותיעד במשך אותו היום; רישום התצפיות‪ ,‬ראיונות ושיחות סיורים‬ ‫שערך ועוד‪.‬‬ ‫מלינובסקי הדגיש את החשיבות שהאנתרופולוגיה תערוך רישומים מדוקדקים ומפורטים במחברות השדה‪ ,‬יכתוב בצורה זהירה‬ ‫ומדעית ולא חובבנית‪.‬למעשה‪ -‬מחברות השדה הם הבסיס לניתוח ולכתיבה של החוקר‪ ,‬לאחר סיום עבודת השדה‪.‬‬ ‫שיטות איסוף נתונים‪:‬‬ ‫‪.1‬תצפיות ותצפיות משתתפות‪.‬‬ ‫‪.2‬ראיונות (אינפורמנטים)‪.‬‬ ‫‪.3‬סיפורי חיים‪.‬‬ ‫‪.4‬גנאולוגיה (אילן יוחסין)‪.‬‬ ‫‪.5‬ניתוח רשתות חברתיות‪.‬‬ ‫‪.6‬ניתוח טקסטים‪.‬‬ ‫מה מחקר השדה דורש מהחוקר‪/‬ת?‬ ‫מקום מגורים‪ -‬על האנתרופולוג להעתיק את מקום מגורים ולעבור לחיות בארץ אחרת או במקום חדש‪.‬‬ ‫▪‬ ‫משאבים‪ -‬מציאת מקור מימון לשהותו‪.‬‬ ‫▪‬ ‫שפה‪ -‬על האנתרופולוג ללמוד את שפת הנחקרים על מנת להכיר את האימיק שלהם‪ ,‬וכן את ההיסטוריה של התרבות‪.‬הוא עושה‬ ‫▪‬ ‫זאת לעיתים לפני היציאה למחקר השדה‪ ,‬ולפעמים תוך כדי מחקר השדה‪.‬‬  ‫קבלת אישורים משומרי סף – גם בחברה הנחקרת ישנם אנשים יותר משפיעים בעלי עמדה מרכזית שיכולים למנוע‪/‬לאשר‬ ‫▪‬ ‫כניסה לאותה חברה‪.‬לעתים אף אנשים מהשוליים יוכלו לסייע‪.‬‬ ‫בעיות ואתגרים לחוקר‪/‬ת בשדה‬ ‫החוקר יכול לחוות הלם תרבות‪ -‬פער בינו לבין התרבות של הנחקרים (ובמובן הזה גם להתאים את עצמו ולקבל את הסביבה‬ ‫▪‬ ‫אותה הוא חוקר)‪.‬‬ ‫תחושה של ניכור‪ ,‬בדידות וגעגועים‪ -‬החוקר יכול להרגיש חוסר אונים לגבי האופן שבו הוא צריך להתנהל‪.‬‬ ‫▪‬ ‫כמו כן‪ ,‬העתקת מגוריו למקום חדש עלולה להעלות תחושות של בדידות וגעגועים לחייו הקודמים‪.‬‬ ‫חוסר שיתוף פעולה‪ -‬החוקר עלול לקב ל חוסר שיתוף פעולה מהקבוצה הנחקרת‪.‬אם הנחקרים שלו חושדים בו במשהו‪ ,‬הם‬ ‫▪‬ ‫עלולים לבצע מניפולציות ואף לפגוע בו‪.‬וזה משהו שחוקר צריך לקחת בחשבון‪.‬‬ ‫גם הטרדות מיניות‪ -‬לצד המגדרי יש תפקיד‪.‬‬ ‫היקף המחקר‪ -‬המחקר הוא אינסופי‪.‬כל הזמן עולים עוד ועוד נושאים‪.‬ובעצם‪ ,‬החוקר צריך להחליט מתי הוא מסיים את המחקר‪,‬‬ ‫▪‬ ‫ועם איזו מסקנה‪.‬‬ ‫שאלות נאמנות וניטרליות‪ -‬החוקר עלול למצוא את עצמו קרוע בין הנאמנות לנחקרים שלו שאפשרו את המחקר‪ ,‬שנתנו מזמנם‬ ‫▪‬ ‫ואימצו אותו‪ ,‬לבין המקום שלו בתור אדם וחוקר שכותב עליהם‪.‬‬ ‫✔ מצד אחד‪ ,‬החוקר שפיתח קשר אישי עם הנחקרים שלו‪ ,‬הופך קרוב מאוד אליהם‪ ,‬ומרגיש עצמו כמי שמייצג אותם באופן‬ ‫מסוים‪.‬‬ ‫✔ מצב שני‪ -‬יש דברים שהוא יחשוף במחקרו שאולי הנחקרים יעבירו עליו ביקורת‪.‬‬ ‫תצפית משתתפת‬ ‫תצפית משתתפת‪ :‬נוכחות החוקר‪/‬ת באירועים יומיומיים או מיוחדים (ארוחה‪ ,‬טקס‪ ,‬יום עבודה וכו) תוך נוכחות והשתתפות‪,‬‬ ‫▪‬ ‫ותוך כדי התבוננות ותיעוד של המתרחש‪.‬‬ ‫כלי המחקר של אנתרופולוגיה‪ -‬משתמשים בה גם בתחומי מחקר שונים אך היא מזוהה יותר מכל עם האנתרופולוגיה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מידת ההשתתפות של החוקר האנתרופולוג יכולה להשתנות‪ -‬החוקר יכול לשבת באירוע ופשוט לצפות ולתעד‪,‬‬ ‫▪‬ ‫ויש אירועים בהם הוא לוקח חלק וממש משתתף באירוע (למשל בארוחה‪ -‬יכין‪/‬יגיש עם הנחקרים שלו את האוכל)‪.‬‬ ‫במסגרת עבודת השדה האנתרופולוג יכול להשתמש בשיטות נוספות ‪-‬כמו ראיונות‪ ,‬איסוף חומרים כתובים וכ״ו‪,‬‬ ‫▪‬ ‫ולכן חשוב להבחין בין התצפית המשתתפת לבין עבודה השדה של האנתרופולוג בכלל‪.‬‬ ‫יתרונות עבודת השדה‪/‬התצפית המשתתפת‪:‬‬ ‫התבוננות באירועים ב"זמן אמת״‪.‬‬ ‫▪‬ ‫איסוף נתונים בסביבה ה"אמיתית"‪ -‬בשונה מהמעבדה‪/‬בניסוי שזוהי סביבה מלאכותית‪.‬‬ ‫▪‬  ‫התבוננות בהתנהגות ובהתנהגות חברתית במצב טבעי– ראייה הוליסטית‪ ,‬קשרים בין היבטי התנהגות שונים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מדובר באירוע שהוא אירוע ספונטני‪ ,‬ולכן אנחנו לא יכולים לבודד בתוך האירוע הזה רק סוגיה אחת או התנהגות מסוימת‪.‬‬ ‫מעניקה נקודת מבט הוליסטית‪ -‬חשוב לראות את שלל ההתנהגויות והנושאים שבאים לידי ביטוי בתוך אותו האירוע‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הזדמנות להכיר ולהיות חלק מהקהילה‪ -‬מאפשר להעמיק את המחקר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫חסרונות עבודת השדה‪/‬התצפית המשתתפת‪:‬‬ ‫קושי לתעד הכל‪ -‬אירוע שהוא חד פעמי וספונטני‪ ,‬המתקיימות בו התרחשויות רבות במקביל‪ ,‬ורק חוקר אחד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫אורך זמן רב‪.‬‬ ‫▪‬ ‫לעתים יש אירועים חשובים שלא ניתן להשתתף בהם‪ -‬אירועים פנימיים של הקהילה שהם לא נותנים לאנשים מבחוץ להיות‬ ‫▪‬ ‫בהם‪ ,‬אירועים שמוגבלים מבחינה מגדרית‪ ,‬דתית וכ״ו‪.‬‬ ‫שאלת הפרשנות‪ :‬האם מה שקרה זה פרשנות החוקר או שיקוף של מה שהתרחש?‬ ‫▪‬ ‫כלומר‪ ,‬ישנה השפעה רבה לאישיות החוקר‪ ,‬וליחסים שלו עם הנחקרים‪.‬‬ ‫נוכחות החוקר עשויה להפריע‪ -‬בגלל שמדובר באירוע ספונטני‪ ,‬החוקר עלול להפריע לנחקרים ולאירוע בעצם נוכחותו‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הוא יכול בטעות לעבור על חוקים דתיים או חוקים חברתיים אחרים של אותה קהילה‪.‬‬ ‫מיהו האינפורמנט (מרכזי‪/‬מפתח)?‬ ‫אדם אחד או יותר שמסייעים לחוקר ומתווכים בינו לבין הנחקרים ושדה המחקר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מזמינים לאירועים‪ ,‬מנדבים אינפורמציה ופרשנות‪ ,‬מעניקים את זווית הראייה שלהם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫יחסי קרבה עם האינפורמנטים‪ -‬עלולים להיות גם בעייתיים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫חשוב שיהיו כמה אינפורמנטים ‪ ,‬על מנת שלא תהיה רק זווית אחת ופרשנות אחת‪.‬הכלל תקף גם לגבי כמות הנחקרים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫על האינפורמנט ליידע את הנחקרים שנערך מחקר‪ -‬זה לא אמור להישמר בגדר סוד‪ ,‬אלא אם כן האינפורמנט מבקש מהחוקר לא‬ ‫▪‬ ‫לספר אי אלו דברים‪ ,‬ועל החוקר לכבד את זה‪.‬‬ ‫יתרונות האינפורמנט‬ ‫פותח דלתות ומקל על החוקר‪ -‬ואף מאפשר את המחקר כולו‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הוא מספר לחוקר על אירועים שהוא לא הוזמן אליהם‪ ,‬מציע לו להתראיין עם אנשים מסוימים‪ ,‬עוזר לו להגיע אליהם‪.‬‬ ‫האינפורמנט יכול לחשוף מידע ופרשנות שהחוקר לא יכול להגיע אליה בדרך אחרת‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מידע רגיש מבחינת הקהילה ‪ ,‬מידע שיש בו איזהשהיא רגישות שהקהילה לא הייתה רוצה לחשוף בקלות לאדם מן החוץ‪.‬הוא גם‬ ‫מסייע לחוקר בפרשנות של אירועים‪ ,‬לגבי מידע‪ ,‬שהחוקר לא היה יכול להגיע אליו בעצמו‪ ,‬והוא יכול לספר לחוקר משהו על‬ ‫זווית הסתכלות מסוימת על הדברים‪.‬‬  ‫חסרונות האינפורמנט‪:‬‬ ‫החוקר עלול להיות מאוד מושפע מהאינפורמנט שלו‪ ,‬שקרוב אליו ומכווין אותו במחקר‪ ,‬ולכן הזווית שלו מוטה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫החוקר יכול להיות מזוהה בקהילה עם האינפורמנט‪ ,‬ולכן דמויות מסוימות לא ירצו קרבה אליו‪.‬‬ ‫▪‬ ‫גם בכך יכולה להיות בעיה‪ -‬שאנשים יחששו מהקשר של החוקר עם אותו אדם‪.‬‬ ‫האינפורמנט עלול להרגיש מנוצל‪ -‬כי הוא טורח ועושה הרבה עבור החוקר‪ ,‬והחוקר צריך לחשוב איך הוא יכול לתגמל אותו‬ ‫▪‬ ‫(לאו דווקא בכסף)‪.‬‬ ‫מה האנתרופולוג מחפש?‬ ‫על האנתרופולוגיה להתבסס על‪-‬‬ ‫‪.1‬הבנה כיצד מגדירים הנחקרים עצמם את החברה שלהם‪.‬‬ ‫‪.2‬לבדוק כיצד האנשים מתנהגים בפועל‪.‬‬ ‫‪.3‬להביא בחשבון את ההתנהגות שהוא יכול לצפות בה ישירות או לשמוע עליה מבני החברה‪.‬‬ ‫בעיות מתודולוגיות ואתיות‪ -‬תצפית משתתפת‬ ‫הדילמות המתודולוגית‪:‬‬ ‫‪.1‬כתיבת יומן השדה והחומרים שנבחרים להיכלל בו‪.‬‬ ‫‪.2‬השימוש הנכון בתצפית משתתפת‪.‬‬ ‫‪.3‬ההתגברות על קשיים ופערים תרבותיים‪.‬‬ ‫‪.4‬דילמות מתודולוגיות בשלבי סיום העבודה‪.‬‬ ‫הדילמות האתיות‪:‬‬ ‫‪.1‬חשיפת הנחקרים‪.‬‬ ‫‪.2‬ביצוע פעילות לא‪-‬חוקית או צפייה בה‪.‬‬ ‫‪.3‬ביצוע פעילות לא‪-‬מוסרית או צפייה בה‪.‬‬ ‫‪.4‬השלכות הפרסום‪.‬‬  ‫(‪ )3‬השדה האנתרופולוגי החדש ואתנוגרפיות חדשות‬ ‫שינויים בשדה האנתרופולוגי‪ :‬השפעת האינטרנט ומחקרי האינטרנט‪ ,‬אנתרופולוגיה רב‪-‬אתרית‪ ,‬אנתרופולוגיה של בית‪ ,‬רפלקסיביות‪,‬‬ ‫דגש על שילוב מתודות וכן שילוב של חקר העבר יחד עם ההווה‪ ,‬אנתרופולוגיה ויזואלית וקולנוע אתנוגרפי‪.‬‬ ‫במה השדה במחקרים הללו שונה מהשדה שדיברנו עליו עד עכשיו? (הסרט‪)doing anthropology :‬‬ ‫✔ מרחק‪ -‬השדה המחקרי הקלאסי לא רחוק מהחוקר (הוא לא צריך לטוס לארץ אחרת)‪.‬השדה קרוב לאוניברסיטה בה החוקר‬ ‫לומד‪ ,‬ולכן הוא יכול להמשיך לחיות את חייו הרגילים וגם לחקור‪.‬‬ ‫✔ שפה‪ -‬בדר״כ שפת המחקר היא אנגלית (שהיא שפת החוקר) ולכן הוא לא צריך ללמוד שפה חדשה‪.‬‬ ‫✔ תרבות‪ -‬החוקר לא בוחן תרבות אחרת אלא תרבות שהוא חלק ממנה (בדר״כ האמריקאית)‪ ,‬ולכן לא חווה פער תרבותי גדול בינו‬ ‫לבין הנחקרים שלו‪.‬הוא לא צריך לקבל הסברים על מאפיינים בתרבות זו‪ ,‬כי הוא נמצא במקום בטבעי שלו‪.‬‬ ‫✔ השדה אינו יציב‪ -‬השדה לא תחום באזור אחד‪ ,‬התחום הגיאוגרפי יכול להשתנות שכן החוקר נע ממקום למקום‪.‬‬ ‫אנתרופולוגיה ושינוי – עידן הגלובליזציה‬ ‫האנתרופולוגיה מושפעת מהשינויים שהתרחשו בעולם‪ -‬שהשפיעו על המחקר האנתרופולוגי וכן על הגדרות השדה‪.‬‬ ‫✔‬ ‫האנתרופולוגיה חוקרת את השינויים‪ -‬מתעניינת כיצד נוצרו אותם שינויים‪.‬‬ ‫✔‬ ‫כיצד נוצרים שינויים?‬ ‫שינויים טכנולוגיים – שכלול אמצעי הטכנולוגיה שינו את אופן המחקר ואת היכולת לתקשר (טלפון‪ ,‬רכבות‪ ,‬מטוסים)‪ ,‬ולכן‬ ‫▪‬ ‫איסוף המידע יכול להיות הרבה יותר נרחב‪.‬‬ ‫✔ בתחבורה‪ -‬הוזלת טכנולוגיית השינוע (מטוסים) 🡨יצרו תנועה תכופה יותר של בני אדם ממקום למקום‪.‬‬ ‫✔ בתקשורת‪ -‬טלפון רגיל 🡨 טלפון חכם‪.‬‬ ‫✔ האינטרנט‪ -‬יצר שינויים בחשיפה למידע ובהעברתו בזמן אמת‪.‬‬ ‫אינטראקציה ומגע בין חברות ותרבויות (תיירות מתפתחת)‪ -‬הקשרים הכלכליים של המסחר התיירותי משפיעים על הקשרים בין‬ ‫▪‬ ‫תרבויות‪.‬התרבות משתנה מתרבות מבודדת וסגורה 🡨 לתרבות פתוחה יותר עם מגע בעוד תרבויות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬גם אינטראקציה פוליטית (אינטראקציה אלימה של כיבוש) יוצרת מגע בין תרבויות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬תהליך העיור והמהפכה התעשייתית יצרו שינויים בחשיפה לתרבויות נוספות‪ ,‬וכן שינויים במבנה החברתי‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת ‪:‬התיירות יכולה להשפיע על המקומיים כאשר שבט ארוכות הצוואר בתאילנד נחשפות למבקרים‪.‬‬ ‫משברים ושינויים כלכליים ופוליטיים ‪-‬אירועי משבר יכולים להוביל לשינויים תרבותיים וחברתיים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫למשברים יש השפעות גם על שינוי‪ ,‬אבל גם על קיבוע‪.‬‬  ‫לדוגמה‪ :‬הקורונה‪ -‬משבר שהוביל לשינויים חברתיים‪ /‬כלכליים‪ ,‬שינויים בתוך המשפחה‪ ,‬שינויים באינטראקציות בין אנשים‬ ‫וכ״ו‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת‪ :‬שינויים בעקבות משטר ששולט בתרבות‪.‬‬ ‫אילו שינויים האנתרופולוגיה חוקרת?‬ ‫תהליכי גלובליזציה והשפעתם‪ -‬גלובליזציה היא תהליך שבו יש פריצה של גבולות תרבותיים‪ ,‬של גבולות לאום‪ ,‬ולמעשה אנחנו‬ ‫▪‬ ‫רואים השפעות הדדיות והשפעה של תרבות אחת (לרוב התרבות המערבית) 🡨 על תרבויות וחברות אחרות בעולם‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה מתעניינת בתהליכים כלכליים‪ ,‬תהליכים של הגירה ופריצת גבולות‪ ,‬וחוקרת את ההשפעות שלהם על חברות‬ ‫ותרבויות‪.‬‬ ‫שינויים פוליטיים ומשמעותם‪ -‬מהפכות‪ ,‬תהליכים של התפוררות של מדינות‪ ,‬מלחמות‪...‬‬ ‫▪‬ ‫האנתרופולוגיה מתעניינת בהשפעות לטווח קצר וטווח ארוך בנושאים אלו‪.‬‬ ‫תהליכי הגירה ותנועה‪ -‬מהגרים שנעים מהקשר תרבותי אחד 🡨 להקשר תרבותי אחר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫ההשפעה של התהליכים האלה על המהגרים אבל גם על המדינה‪/‬החברה הקולטת‪ ,‬ועל תרבות המוצא‪.‬‬ ‫טכנולוגיות תקשורת חדשות והשפעותיהן‪ -‬מהפכת האינטרנט‪ ,‬הטלפונים החכמים‪ ,‬הטלוויזיה‪ ,‬וההשפעה של כל אלה על חברות‬ ‫▪‬ ‫ותרבויות בהקשרים מצומצמים יותר‪ ,‬ורחבים יותר‪.‬‬ ‫אתנוגרפיה = כתיבת תרבות‪.‬תיאור איכותי של תופעות בעקבות מחקר שדה‪.‬‬ ‫״כיצד מבצעים אתנוגרפיה בתנאים אלו של גלובליזציה? איך מוצאים את הגבולות לאתנוגרפיה כאשר המקומי הוא חלק ומעוצב ע''י‬ ‫הרשת האזורית לאומית ובין לאומית של אינפורמציה וכוח?״ (אנגל מרי ע''מ ‪. )129‬‬ ‫במובן מסוים‪ ,‬תהליכי גלובליזציה מציבים אתגר עבור האנתרופולוג ‪.‬‬ ‫הפרדוקס של האנתרופולוגיה‪ :‬תהליכי הגלובליזציה גרמו לתרבויות להשתנות אך אין אחידות תרבותית‬ ‫במשך השנים התרבויות משתנות‪ -‬ומושפעות מתהליכי הגלובליזציה‪ ,‬התהליכים הכלכליים‪ ,‬הפוליטיים והתרבותיים‪-‬‬ ‫▪‬ ‫תקשורתיים‪.‬לעיתים תרבויות אף נעלמות ונכחדות (בגלל התנועה המהירה)‪ -‬ולכן תפקידה של האנתרופולוגיה היא דווקא לתעד‬ ‫את התרבויות לפני שייכחדו‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬השינויים והגלובליזציה לא יצרו אחידות תרבותית‪ -‬ניתן לראות זאת במוסיקה‪ ,‬אוכל ועוד‪...‬‬ ‫▪‬ ‫תרבויות מסוימות משמרות הבדלים תרבותיים כחלק מהתיירות שמתקיימת בהן‪ ,‬כחלק מצורך כלכלי‪.‬‬ ‫מהגרים עוברים תהליכים של הידמות לחברות הקולטות אותן‪ -‬אבל הם גם עומדים על שימור של ייחוד תרבותי‪ ,‬ומבקשים‬ ‫לשמור על מובחנות בינם לבין החברה הקולטת‪.‬‬  ‫תוצאות הגלובליזציה‬ ‫דה‪-‬לוקליזציה (דה‪-‬מקומיות)– מצב בו מאפיינים מקומיים הולכים ונעלמים בהשפעת תהליכי גלובליזציה ותרבויות אחרות‬ ‫▪‬ ‫מהעולם‪.‬לדוגמה‪ :‬אומנות רקמה ידנית של שמלות בחברה הערבית הולכת ונעלמת‪ ,‬את מקומה תופסות שיטות ייצור חדשות כמו‬ ‫תפירה ממוכנת‪ ,‬וכתוצאה מכך הייחוד המקומי הולך ונעלם‪ ,‬ואיתו גם מלאכות‪ ,‬עיסוקים ומקצועות מקומיים מסוימים‪.‬‬ ‫האצה – קצב החיים השתנה בעקבות תקשורת‪ ,‬ייצור‪ ,‬תנועה‪ ,‬שינוע ועוד‪ ,‬שהפכו להיות יותר מהירים ומואצים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫כל אלו יוצרים בעצם אינטראקציה אינטנסיבית ומהירה של העברת אינפורמציה‪ ,‬סחורות ועוד‪.‬‬ ‫ולזה יש השפעות רבות‪.‬‬ ‫סטנדרטיזציה – לאט לאט הולכת ונוצרת אחידות בעקבות חוקים בינלאומיים‪ ,‬חוקי מסחר‪ ,‬דומיננטיות של השפה האנגלית ועוד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫האחדה באופן שבו אנו מודדים דברים (אורך‪ ,‬משקל וכ״ו) לדוגמה‪ ,‬כדי שתיווצר שפה משותפת למסחר בין מדינות‪.‬‬ ‫חיבור בין אנשים ומקומות רחוקים– הטכנולוגיה מחברת ומשנה דרכי התקשרות‪ ,‬מה שלא היה אפשרי בעבר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫יש חיבור פנימי של החלפת מידע‪ ,‬אבל גם חיבור שכמובן יש בו גם ניצול‪ ,‬תלות (בין עניים לעשירים‪ ,‬בין מדינות מפותחות‬ ‫למדינות מתפתחות‪.)...‬‬ ‫תנועתיות – הגירה‪ ,‬תיירות‪ ,‬מסחר‪ ,‬עבודה‪ ,‬רילוקיישן‪ ,‬נישואין ועוד‪ -‬שגורמים לאנשים לעבור ממקום למקום‪.‬‬ ‫▪‬ ‫פגיעות וסכנה – התנועתיות מביאה להתפשטות של מגיפות‪.‬ניתן לראות כיצד משפיע על העולם הגלובלי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫תנועות נגד הגלובליזציה‪ -‬גם במדינות מפותחות וגם במדינות מתפתחות‪ ,‬מתעוררות תנועות שרואות את הגלובליזציה כתהליך‬ ‫▪‬ ‫שלילי גם מבחינה אקולוגית וגם מבחינה פוליטית‪.‬‬ ‫מה המשמעות בעבור המחקר האנתרופולוגי?‬ ‫המושגים תרבות וחברה הפכו מורכבים ובעייתיים יותר מבעבר‪ -‬ההשפעות‪ ,‬הקשרים‪ ,‬היחסים בין הרמה הבינלאומית והרמה‬ ‫▪‬ ‫המקומית‪ -‬הפכו את הגבולות של החברה והתרבות למטושטשים יותר‪ ,‬ולכן משפיעים על האופן שבו אפשר להגדיר חברה‬ ‫ותרבות‪ ,‬וכתוצאה מכך 🡨 על האופן שבו אנחנו יכולים להגדיר את השדה האנתרופולוגי‪.‬‬ ‫עבודת השדה הקלאסית הפכה למודל שדורש שינוי‪ -‬צורך בפרספקטיבות רחבות ובמחקר הוליסטי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫נדרשים מודלים חדשים של עבודת שדה‪ ,‬שמתייחסות להשפעות של הגלובליזציה על תרבויות וחברות‪.‬‬ ‫מחקרי אינטרנט – מחקרים של קהילות באינטרנט‪:‬‬ ‫האינטרנט מאפשר לחקור קבוצות‪ ,‬קהילות מפוזרות גיאוגרפית‪ ,‬מתויגות או שאינן קיימות מחוץ לאינטרנט כקהילה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫לדוגמה‪ :‬אנשים שחיים באוסטרליה‪ ,‬ואנשים שמעוניינים להגר לאוסטרליה‪.‬והם מקיימים ביניהם חילופי מידע ואינטראקציה‬ ‫במרחב הווירטואלי‪.‬‬ ‫מחקר על קבוצות שהמשותף ביניהן הוא אינטרנטי‪ -‬ולא פיזי‪.‬‬ ‫▪‬  ‫השוואה בין המציאות ״בתוך האינטרנט״ מול המציאות ״מחוץ לאינטרנט״‪ -‬המרחב הוירטואלי מאפשר לבעלי קשיים חברתיים‬ ‫▪‬ ‫לייצר קהילה שיש לה ביטוי באינטרנט אך אין לה כזה במציאות בחוץ‪.‬‬ ‫מחקר על אלמנטים נוספים של החוויה האנושית‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מאפשר לחקור נושאים מתוייגים‪ -‬קהילות שרק המרחב הווירטואלי מאפשר את הקיום שלהם‪:‬‬ ‫▪‬ ‫לדוגמה‪ :‬מחקרה של יעלה להב‪ -‬רז על פורומים של קהילות של צרכני זנות ועל האופן שבו הם מפתחים את זהותם במרחב‬ ‫הווירטואלי‪ ,‬הוא דוגמה לשדה מחקר שהשדה הרגיל (פנים אל פנים) לא יכול לאפשר‪.‬‬ ‫✔ האינטרנט זה המרחב היחיד שבו הקהילות של צרכני זנות מנהלים בו אינטראקציה‪ -‬משום שבמרחב זה הם יכולים להסתתר‬ ‫מאחורי זהות אחרת‪ ,‬בגלל התיוג והבושה שנלווית לנושא שמאחד אותם‪.‬‬ ‫✔ בעיה אתית‪ -‬במחקר שדה רגיל‪ ,‬איסוף המידע מתבצע דרך תצפית משתתפת‪.‬אבל בשדה המחקר האינטרנטי החדש‪ ,‬התצפית‬ ‫אינה רגילה; ניתן להיכנס לקבוצות פורום סגורות ולהסתתר מאחורי זהות בדויה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ניתן לתעד הכל‪.‬‬ ‫היתרונות של המחקר באינטרנט‬ ‫האינטרנט והמרחב הוירטואלי הפכו לשדה המחקר‪ -‬זהו מחקר נוח לחוקר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫האינטרנט מאפשר לקהילות מתויגות להתקיים‪ -‬יש מחאות שיכולות להתקיים שם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫האלמנט התצפיתי הוא קצת אחר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫הקהילות יכולות להתקיים בכמה מקומות‪ -‬הן לא מוגבלות למקום אחד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫אפשר להיות שייכים לכמה קהילות‪ -‬חלקן גלויות‪ ,‬חלקן נסתרות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מחקר אינטרנט מאפשר מחקר קהילות מפוזרות גיאוגרפית או שלא קיימות מחוץ לאינטרנט כקהילה‪ -‬כמו הקהילה של צרכני‬ ‫▪‬ ‫זנות‪ ,‬שהשיח ביניהם הוא רק אינטרנטי‪ ,‬הם לא מתקיימים כקהילה מחוץ לאינטרנט‪.‬‬ ‫החסרונות של המחקר באינטרנט‬ ‫המחקר מאפשר רק למי שיש אינטרנט להשתתף‪.‬‬ ‫▪‬ ‫זהות מקוונת‪ -‬הרשת מאפשרת הסתתרויות‪.‬הזהות האינטרנטית מאפשרת לבחור כינוי או להשתמש בשם בדוי על מנת שלא‬ ‫▪‬ ‫ידעו את הזהות האמיתית של המשתמש‪.‬לכן‪ -‬זה מקשה על החוקר לייצר תמונת מצב רחבה ובעלת תוקף‪.‬‬ ‫קהילות מתויגות מוקצות מהעולם הרגיל‪ -‬רק באינטרנט הן מאפשרות לעצמן להתבטא בצורה הכי אמינה ואמיתית‪.‬לדוגמה‪:‬‬ ‫▪‬ ‫קבוצה של נשים כותבות‪ ,‬אי אפשר למצוא אותה אם את לא חלק ממנה‪.‬‬ ‫ביקורת על מחקרי אינטרנט‪:‬‬ ‫אין חפיפה בין האינטרנט לעולם מחוץ לאינטרנט‪ -‬חשוב להפריד בין עולם 'הפורומים' לבין העולם שבחוץ‪.‬‬ ‫▪‬ ‫קושי במחקר הוליסטי ‪-‬קושי במציאת הקשר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫נטרול אלמנטים נוספים במחקר‪ -‬שפת גוף‪ ,‬אינטראקציות פיזיות‪ ,‬ארגון המרחב הפיזי‪ ,‬הבעות פנים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מחקר אינטרנטי עוסק בחקירה של מלל בעיקר‪.‬‬  ‫אנתרופולוגיה רב אתרית‪ :‬שדה המורכב מיותר ממוקד אחד‬ ‫✔ מדובר במחקר אנתרופולוגי במגוון מרחבים וזירות‪ -‬ולכן הוא מתפרש פעמים רבות גם על כמה ארצות‪.‬‬ ‫✔ מחקרים שרלוונטיים מאוד לקהילות של תפוצה‪ -‬של מהגרים‪ ,‬קהילות שיש להם קשרים טרנס‪-‬לאומיים (=חוצה מדינות לאום)‪,‬‬ ‫קהילות שהן קהילות אידיאולוגיות שמסיבות שונות יש להם קשרים מהסוג הזה‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬חוקר‪ ,‬שעורך מחקר על יהודים מאודסה‪ ,‬ועורך את המחקר שלו בישראל‪ ,‬בניו יורק ובברלין‪.‬‬ ‫במחקר שלו החוקר גם משווה בין הקהילות בין שלושת האתרים‪ ,‬וגם בוחן את הקשרים ואת ההדדיות שמתקיימת מעבר‬ ‫לגבולות מדינות הלאום‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת ‪:‬הקהילה הלהטבי"ת יכולה לקיים קשרים בין אתרים ובין מדינות לאום שונות‪.‬‬ ‫החוקר בוחן היבטים של קשרי גומלין‪ -‬שהם קשרים כלכליים בין קהילות‪ ,‬קשרים רעיוניים ‪,‬אידיאולוגיים‪ ,‬תנועה של בני אדם‬ ‫✔‬ ‫ממקום למקום‪...‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫מחקר קשה לביצוע‪ -‬היות והחוקר צריך להתמקם וליצור קשרים בכמה זירות שונות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בניית מערך המקורות למחקר רב‪-‬אתרי דורש זמן ומאמץ‪.‬‬ ‫משתנים רבים המשפיעים על המחקר‪ -‬אישורים למחקרים‪ ,‬קשרים אנושיים‪ ,‬ובניית אמון בכל מוקד‪.‬‬ ‫▪‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש הקשרים מקומיים שונים שמעצבים ומשפיעים על הקהילות השונות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬קהילה שחיה בניו יורק לעומת קהילה שחיה בברלין‪ -‬כל אחת מהן חיה הקשר פוליטי תרבותי שונה‪,‬‬ ‫ואלו משתנים שהחוקר צריך לקחת בחשבון‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫תנועה וקשרי גומלין ‪ -‬במחקר מהסוג הזה‪ ,‬החוקר יכול לעמוד על תנועת בני האדם וקשרי גומלין‪ ,‬ובכך לקבל תמונה רחבה של‬ ‫▪‬ ‫חיים של קבוצות שונות‪ ,‬מעבר למקום ספציפי אחד‪.‬‬ ‫הוא יכול ללמוד על ההשפעות שמתרחשות בין מדינות‪ ,‬וברמה הגלובלית‪.‬‬ ‫אנתרופולוגיה של בית – מחקר בית‪:‬‬ ‫האנתרופולוגיה נוצרה כמחקר של התרבות המערבית שחוקרת תרבויות לא‪-‬מערביות (תרבויות אקזוטיות‪ ,‬שנתפסות כרחוקות‬ ‫▪‬ ‫מהתרבות המערבית‪.)...‬‬ ‫בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים של אנתרופולוגים שחוקרים את התרבות שלהם עצמם‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מחקרי בית לא דורשים ריחוק פיזי של החוקר מהסביבה שבה הוא חי בדר״כ‪.‬‬ ‫▪‬ ‫דוגמה‪ :‬האנתרופולוגיה הישראלית‪ -‬המחקרים מתרחשים בישראל ונעשים לא בקרב קבוצות מהגרים וקבוצות מיעוט‪ ,‬אלא‬ ‫▪‬ ‫בקרב אוכלוסייה שהחוקר מחשיב בתור קבוצה שהיא חלק מהתרבות שלו‪ ,‬חלק מהמעגלים החברתיים‪-‬תרבותיים שלו (באופן‬ ‫מצומצם יותר או רחב יותר)‪.‬‬ ‫חסרונות‪:‬‬ ‫קושי בביצוע הזרה או אימוץ עמדה ביקורתית כלפי הקבוצה הנחקרת‪ -‬החוקר חוקר את התרבות ואת החברה שלו (כלומר יודע‬ ‫▪‬ ‫את השפה וההיסטוריה של התרבות)‪ ,‬כלומר הוא מוטה ולכן מתקשה לאמץ עמדה ביקורתית כלפיה‪.‬‬ ‫דווקא ההיכרות הזו 🡨 יכולה להוביל אותו שלא להבחין בפרטים בעלי משמעות שהוא רואה כ״מובנים מאליהם״‪,‬‬ ‫לעומת חוקר מבחוץ (שאינו חלק מהתרבות) שהיה עשוי להבחין בחשיבות של אותם פרטים כ״לא‪-‬טריוויאליים״‪.‬‬ ‫ערבוב בין שגרת החיים של החוקר לבין עבודת השדה‪ -‬החוקר מתקשה להתנתק משגרת החיים ונדרש לשמור על מידת ערנות‬ ‫▪‬ ‫כל הזמן על מנת להתמקד בעבודת השדה‪.‬‬ ‫קושי במציאת אינפורמנטים– החוקר אינו ״זר״ בסביבת הנחקרים‪ ,‬אלא אדם בעל שייכות לזהות מסוימת בהקשר אותה תרבות‪,‬‬ ‫▪‬ ‫זהות שעלולה להפריע לנחקרים וכתוצאה מכך לגרום להם לסרב לשתף פעולה עם המחקר ‪.‬‬ ‫זהות החוקר‪ -‬אם הנחקרים מכירים את החוקר‪ ,‬זהותו עשויה להשפיע על היחס כלפיו (מזרחי‪ ,‬אשכנזי‪ ,‬ימני‪ ,‬שמאלני)‪.‬‬ ‫▪‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫שגרת החיים של החוקר לא מופרעת‪ -‬החוקר לא צריך לעזוב את המשפחה‪/‬העבודה שלו‪ ,‬ולנסוע לשדה מחקר מרוחק‪.‬הוא יכול‬ ‫▪‬ ‫להמשיך בשגרה שלו ולהמשיך לחקור‪.‬‬ ‫לאנתרופולוג ידע רב על התרבות שהוא חוקר‪ -‬מכיר את השפה‪ ,‬ההיסטוריה והמנהגים‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מחד‪ ,‬ידע רב על התרבות והשדה‪.‬מאידך‪ ,‬לקיחת דברים כמובן מאליו (יתרון וחסרון)‪.‬‬ ‫החוקר בנוסף יכול להיעזר במשאבים חומריים ובקשרים חברתיים בכדי להתקדם במחקר‪.‬‬ ‫זהות החוקר– החוקר לא נתפס כ״זר״ ע״י הנחקרים שלו‪ ,‬ולכן זה בא לטובתו; הנחקרים ירגישו קירבה אליו‪ ,‬יקבלו אותו ביתר‬ ‫▪‬ ‫קלות‪ ,‬יבטחו בו וישתפו איתו פעולה‪.‬‬ ‫עד עכשיו דיברנו על ההיווצרות של שדות מחקריים חדשים באנתרופולוגיה (דיברנו על מחקר בית ומחקר רב אתרי‪ ,‬אנתרופולוגיה‬ ‫מכוונת וכ״ו)‪ ,‬וכעת נעבור לדבר על שינויים נוספים שהתרחשו באנתרופולוגיה בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫שהם שינויים משמעותיים שהדיסציפלינה עברה‪:‬‬ ‫‪.1‬עליית הרפלקסיביות‪.‬‬ ‫‪.2‬הרחבת גבולות השדה‪ -‬שילוב מתודות נוספות‪.‬‬ ‫‪.3‬עליית האנתרופולוגיה הוויזואלית‪.‬‬ ‫עלייה של המחקר הרפלקסיבי‪:‬‬ ‫רפלקסיביות ‪ -‬עמדה של חשיבות המודעות העצמית של החוקר כמשפיע על המחקר והנחקרים‪.‬‬ ‫ההבנה שהחוקר אינו ניטרלי אלא חלק ממערך יחסי כוחות‪ ,‬חלק מתרבות‪ -‬מה שמשפיע על הפרשנות והתיעוד בשדה המחקר‪ ,‬ולכן‬ ‫חשוב לשקף זאת תוך כדי כתיבת הממצאים‪.‬‬ ‫מדוע עלתה הרפלקסיביות?‬  ‫אחד האירועים שהובילו לעליית התפיסה הרפלקסיבית באנתרופולוגיה ככלי למחקר‪ -‬היה בסוף שנות ה‪,60‬‬ ‫▪‬ ‫כאשר היומנים האישיים של ברלינסלב מלינובסקי (אבי עבודת השדה) התפרסמו‪.‬‬ ‫מדובר ביומנים שהוא כתב בזמן שהוא ערך את המחקרים שלו באיים הטרומביאנדיים ומקומות אחרים נוספים‪.‬‬ ‫נוצר פער גדול בין מלינובסקי שהיה דמות מפתח לאנתרופולוגיה לבין מלינובסקי שהתגלה ביומנים‪:‬‬ ‫▪‬ ‫מלינובסקי הוא מתגלה כאדם רגזן‪ ,‬מתנשא‪ ,‬חסר סבלנות וגזען‪ ,‬יש הטוענים שהוא אף ניצל מינית נחקרות שלו‪.‬‬ ‫✔‬ ‫הוא מכנה את הנחקרים שלו בכינויים מבזים וגזעניים‪ ,‬שסותרים את האופן שבו הוא טען שצריך להתייחס לנחקרים ולערוך‬ ‫✔‬ ‫מחקר‪.‬‬ ‫הגילוי של היומנים יצר סערה ודיון באנתרופולוגיה‪ -‬מתגבשת תפיסה על פיה החוקר אינו ניטרלי אלא סובייקטיבי‪,‬‬ ‫▪‬ ‫״אינו זבוב על הקיר״ אלא 🡨 משפיע על השדה והנחקרים‪.‬‬ ‫על כן‪ -‬החוקר צריך לגלות מודעות עצמית לאופן שבו הזהות‪ ,‬העמדות‪ ,‬הרקע והדעות הקדומות‪ ,‬יתרונותיו החברתיים‪ -‬כל אלו‬ ‫משפיעים על הנחקרים‪ ,‬על הסיטואציה הנחקרת‪ ,‬וכן על הפרשנות שלו‪.‬‬ ‫ישנה חשיבות גם למערך יחסי הכוחות שבו החוקר פועל במחקר (אם הוא גבר לעומת נשים‪ ,‬אם הוא לבן אל מול כהים‪ ,‬אם הוא‬ ‫אדם אמיד אל מול עניים‪.)...‬‬ ‫על החוקר לשקף את המודעות העצמית והכנות שלו במהלך כתיבת המחקר‪ -‬רפלקסיביות היא עמדה וכלי במחקר‪.‬‬ ‫▪‬ ‫על החוקר לשקף בפני הקוראים בצורה כנה את התחושות האישיות שלו ולחשוף את עצמו לביקורת‪ ,‬על מנת להראות שהוא‬ ‫מכיר המגבלות האלה ובאופן בו הן יכולות להשפיע על המחקר‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬במקום לנסות להסתיר את היותו של האנתרופולוג בן אדם עם רגשות ומחשבות ועמדות 🡨אנחנו הופכים את זה לחלק‬ ‫משדה המחקר שלנו‪ ,‬לחלק אינטגרלי מהדיון שלנו‪.‬‬ ‫הוליזם‪ -‬רוצים לתאר את השלם בתוך המחקר‪.‬גם האנתרופולוג עצמו הופך להיות חלק מ״השלם״ הזה‪ ,‬חלק מהשדה‪.‬‬ ‫▪‬ ‫מקצועיות ואובייקטיביות באיסוף הנתונים והראיות‪ -‬למרות שיש הכרה בסובייקטיביות‪.‬‬ ‫▪‬ ‫בשנים האחרונות הורחבו גבולות השדה המחקריים‬ ‫ע''י הכללה של מחקר העבר ושילוב מתודות נוספות‪:‬‬ ‫מחקרים אנתרופולוגיים הרחיבו את עצמם מעבר לתצפית המשתתפת‪ ,‬והם כוללים דברים נוספים‪:‬‬ ‫✔ מחקרים הכוללים ראיונות העוסקים בזיכרון והיסטוריה‪.‬‬ ‫✔ מחקרים המתבססים על איסוף חומר ארכיוני‪.‬‬ ‫✔ שילוב חומר אינטרנטי ומחקר אינטרנטי ‪.‬‬ ‫✔ שילוב מחקר של חומרים ויזואליים‪ -‬תמונות‪ ,‬מפות‪ ,‬סרטונים ועוד‪.‬‬ ‫הגיוון וההרחבה הזו מעשירים את המחקר ומאפשרים זוויות הסתכלות שונות‪.‬‬ ‫זה מאפשר לחוקר לבצע הצלבה בין מקורות ‪ ,‬היחשפות לפרספקטיבות שונות‪ ,‬היחשפות להשפעה של העבר על ההווה‪,‬‬ ‫וגם איתור של פערים בין נרטיביים שונים‪ ,‬בין ההיסטוריה להווה‪.‬‬ ‫עלייתה של האנתרופולוגיה הוויזואלית כחלק מהמחקר והתוצר‬  ‫האנתרופולוגיה הוויזואלית‪ -‬היא תחום מחקר שבו האנתרופולוגים יוצרים בסיום עבודתם‪ ,‬תוצר ויזואלי‪,‬‬ ‫במקום (או לא רק) תוצר שהוא מילולי (מאמר או ספר)‪ ,‬על מנת להעביר ממצאים לקהלים מגוונים‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה הוויזואלית הלכה והתפתחה לצד ההתפתחות הטכנולוגית‪.‬‬ ‫בעבר‪ -‬האנתרופולוגים יכלו לעיתים להקליט במכשיר הקלטה‪ ,‬לצלם תמונות סטילס‪ ,‬אספו ממצאים חומריים מהשדה (כלי‬ ‫▪‬ ‫פולחן‪ ,‬אומנות וכו')‪ ,‬אך התיעוד הוויזואלי היה מוגבל‪.‬‬ ‫החל משנות ה ‪ -80‬התיעוד והצילום הופכים לפרקטיקה פשוטה 🡨 והאנתרופולוגיה הופכת לתחום מרכזי‪.‬‬ ‫▪‬ ‫כלומר‪ ,‬עם התפתחות הטכנולוגיה 🡨 האנתרופולוגים נעזרים יותר ויותר במצלמות על מנת לתעד בצורה ויזואלית את שדה‬ ‫המחקר והנחקרים (לדוגמה‪ :‬צילום במהלך ריאיון‪ ,‬במהלך תצפית‪.)...‬‬ ‫התיעוד הוויזואלי הופך לחלק מחומרי ומארכיון המחקר‪ -‬החוקר יכול לחזור‪ ,‬לפרש ולנתח‪.‬‬ ‫✔‬ ‫החומרים הוויזואלים נוצרים ע״י החוקר עצמו‪ -‬אנתרופולוגים יוצרים סרטים כחלק מהמחקר והתוצר‪.‬‬ ‫✔‬ ‫תחום מחקר למטרות אקדמאיות‪ ,‬חינוכיות וציבוריות‪ -‬הסרטים הופכים לארכיון לצרכי לימוד ומחקר של סטודנטים‪.‬ישנן‬ ‫✔‬ ‫תוכניות לימוד בהן מכשירים את הסטודנטים ליצור סרטים מעין אלו‪.‬‬ ‫האנתרופולוגיה הוויזואלית כיום היא תחום בעל כתבי עת ותוכניות לימוד לתואר שני‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬זו דרך ציבורית להעביר ממצאים לקהלים מגוונים‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫הנגשה לקהלים שונים‪ -‬מדובר בתחום הפותח את האנתרופולוגיה מעבר לכותלי המוסד האקדמי‪ ,‬ומנגיש את הממצאים שלה על‬ ‫▪‬ ‫ידי הצגתם בטלוויזיה‪ ,‬בסינמטק‪ ,‬ביוטיוב ועוד‪.‬‬ ‫חשיבה רחבה יותר לקהלים רחבים ‪.‬‬ ‫▪‬ ‫חסרונות‪:‬‬