מבוא לנוירופסיכולוגיה- שיעור 1.docx

פרספקטיבה היסטורית ------------------ **Trepanation-** חתך עיגולי בו מוציאים חלק מהמוח בתקווה שזה יעזור לאדם עם פגיעה להתגבר על מה שיש לו. צמיחה של רקמת עצם מעידה כך שהאדם שרד את הניתוח. 7000 שנה לפני הספירה עשו ניתוח מוחי נוירוכירורגי והבן אדם נשאר חי. **[סקיצה שמראה את ההתפתחויות השונות של איך...

פרספקטיבה היסטורית ------------------ **Trepanation-** חתך עיגולי בו מוציאים חלק מהמוח בתקווה שזה יעזור לאדם עם פגיעה להתגבר על מה שיש לו. צמיחה של רקמת עצם מעידה כך שהאדם שרד את הניתוח. 7000 שנה לפני הספירה עשו ניתוח מוחי נוירוכירורגי והבן אדם נשאר חי. **[סקיצה שמראה את ההתפתחויות השונות של איך אנשים חשבו על המוח]**  אריסטול- המוח הוא מערכת המווסתת את מערכת החום של הגוף שלנו (רדיאטור) \-\--\> מערכת עצבים---\> מערכת נוירונלית- עצבים שונים המרכיבים את המערכת---\>תאי עצב המתקשרים בזרימת חשמל מסוימת \*מה שחשוב כאן הוא שרואים התקדמות ממונח שהוא אבסטרקטי כמו רדיאטור למשהו יותר קונקרטי. מה שחשוב להבין הוא שקיים קשר מהרמה המולקולרית עד לרמה יותר גדולה. בעצם הבסיס המכניסטי הביולוגי להתנהגויות שלנו. מה גורם לנו להקשיב, לשבת, איזה החלטות אנחנו לוקחים. כל אלו החלטות שמאמינים שניתן להגיע למערך המכניסטי שלהן. ברגע שאנו יודעים את המכניקה של המוח אנחנו יכולים להתערב ולשנות את המכניקה של המוח. למשל, יש מחלות מסוימות שניתן להתערב ולמנוע אותן עוד לפני שהן מתפרצות. כל החקר המוחי בא לוודא שיהיה לנו את המוח הכי אופטימלי שיאפשר לנו חיים הכי אופטימליים שאפשר. ### פרספקטיבה היסטורית- דואליות בוויכוחים #### Cardiocentrism vs. Cephalocentrism - - דואליות דיכוטומית כזאת היא מאד מעניינת משום שבדרך כלל זה מאפשר לנו לחשוב על פולאריות שלישית. יכול להיות שלא מדובר רק בA וB אלא בעוד דבר נוסף שיכול לחבר בינהן. אולי לא נכון רק שהמוח הוא המרכז או הלב הוא המרכז אלא יש משהו שמחבר בניהם. #### דואליות נוספת- דואליזם מוניזם [Descartes] - - - - - - - [בעיות הצצות מכך שהכל חומרה:] - - - עדיין מנסים להבין האם באמת אפשר היום לבוא ולהסביר את היכולות המוחיות שלנו במשוואה מתמטית אחת. ##### **מאמר- Mind Body Brain** מתואר על איך גירו תאים השולטים בקצב של הלב והיו יכולים להעלות את קצב הלב עד ל900 פעימות בדקה. זה נעשה בעכברים. מצאו שברגע שמגיעים לדופק מאד גבוה העכברים מפתחים תופעות דמויות חרדה. **רצו לשאול האם יש מנגנון מוחי שיכול לווסת את חווית החרדה**. מצאו שיש אזור מסוים שקוראים לו האינסולה. האינסולה נמצאת באונה הטמפורלית, אם \'פותחים\' אותה רואים את האינסולה שהיא אזור עם רבדים מסוימים. האינסולה קשורה להימנעות, חוויות רגשיות. האינסולה מווסתת חוויות חרדה הלב כביכול גורם להם. לכן הנושא של mind body brain קיים. **המוח מוזן על ידי כל כך הרבה משתנים מהגוף שלנו**. מחוץ לcentral nervous system יש דברים המשפיעים באופן ישיר עלינו. #### דיכוטומיה נוספת- localization VS holism - - - - - **[Phrenology: המשך של localization VS holism]** הסתכלות על הבליטות השונות שיש לנו במרחב החיצוני של הגולגולת והחלטה על פי כך איפה זיכרון נמצא, איפה רגש נמצא, איפה רעב נמצא. השתמשו בשיטה הזאת על מנת לנבא את הכשרונות של אנשים. למשל להגיד על יכולות קשב, ריקוד וכו. היו אומרים מה התכונות הייחודיות של אדם. ממששים את הגולוגלת, מסתכלים על בלוטות מסוימות ומחליטים על כישורים. [תוספת מוויקפדיה:] הפְרֶנוֹלוֹגְיָה היא [תאוריה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94) [פסודומדעית](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95-%D7%9E%D7%93%D7%A2) הטוענת כי ניתן לקשר בין מבנה ה[גולגולת](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%AA) לבין אישיותו של האדם ו[תכונות אופי](https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99&action=edit&redlink=1), כגון [פשיעה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%94). הפרנולוג בודק את מבנה הגולגולת ועל סמך זה הוא מסיק לגבי מבנה ה[מוח](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%97) שמתחתיה. על פי התאוריה במוח ישנם 42 אזורים שכל אחד מהם אחראי על תכונה שונה באופי. למשל, היכולת להשוות בין דברים או מצבים, תקווה ואופטימיות וכדומה. ניתן לחלק את המוח לשבעה אזורים כלליים יותר: קליטת הנתונים; [עיבוד נתונים](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%91%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2); כישורי ביטוי; [מוסר](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8) ו[אמונה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94); [אגו](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%9C_%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99#%22%D7%94%D7%90%D7%92%D7%95%22_(%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%99)); [הישרדות](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%AA); [חברה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_(%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94)) ו[משפחה](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94). [בעיות] - - - - **\* העיקרון פה הוא להדגים לנו שלמרות שמדובר בדבר הזוי ולא רציונלי זה עדיין דחף אותנו למדע היום. זה רבולוציוני מבחינה חשיבתית.** **Phrenology- רעיונות מהפכיים בזמן זה** - - - **[Localization VS Holism: Broca]** Paul Broca (1824-1880)- "localizationist" ברוקה במאה ה19 היה החלוץ האקספימינטלי לגלות שיש אזור מסוים שאחראי על יכולת יחסית ספיציפית- הפקת דיבור. - **[Localization VS Holism: Connectionism]** - - - - - - - וורניקה מצא פגיעה בחיבור בין שני אזורים מסוימים שגרם לפגם מסוים. עוברים מהעולם של לוקליזציה באזור ספציפי מסוים האחראי על תפקוד של התנהגות מסוימת לקרע הנוצר בין שני אזורים המתפקדים אחד עם השני. לא מדובר כבר רק על אזור אחד אלא על חיבור בין שני אזורים. עד היום, נעים בין שתי האסכולות. **המשך של localization וholism** בlocalization רוצים לראות מה האזור למנגנון הספיציפי- אם יש מערכת סגורה אפשר להתערב, להחליף. לצד זאת בholism מבינים שיש צורך להביא מערכת לאיזון שיאפשר לה לתפקד באופן האופטימלי האפשרי. **שאלה משיעור:** נניח והיכולות שלנו הם שפה, זיכרון והיכולת לאכול פלאפל. אם המרצה אומר שיש מוח אחד שמחולק לשלושה חלקים כאשר כל חלק אחראי על יכולת, האם נעדיף מוח כזה או מוח המורכב מרשת המאפשר את כל היכולות? **היכולת לפצות-** אם יש לי רשת מסוימת וחלק ממנה נפגע. החלק אמנם חיוני אבל עדיין האזורים מסביב יכולים לפצות על המחסור. אם היכולת ממש מחולקת לאזורים וחלק אחד נפגע, היכולת הזאת היא אבודה לגמרי ולא יהיה משהו שיוכל לפצות עליה. **[Localization & Holism: 20th century pendulum]** ##### **Mass action** עיקרון מוחי שאומר את גודל המסה שנפגעת במוח הפיזי (למשל אזור מסוים של שני סנטמטרים) בפרופורזציה לגודל של האזור שאחראי על הפונקציה. הנזק הפונקציונלי הוא פרופוציונלי לגודל הפגיעה הפיזית שנגרמה במוח. קיימת קורלציה בין גודל הפגיעה לגודל הנזק. מצד שני, יש את העיקרון שהמוח יכול לתפקד כאילו שום דבר לא קרה גם כאשר יש פגיעה. המוח בונה מערך חדש שיכול לאמץ את היכולות שנפגעו. רואים שאצל אנשים עם שבץ למשל התאים הסמוכים של האזורים הפגועים מאמצים את הפונקציות הפגועות. הגדרה מויקיפדיה: **Mass action principle** suggests that the proportion of the brain that is injured is directly proportional to the decreased ability of memory functions ##### **Equipotentiality** כל המוח הוא דבר פלסטי שברגע שהוא נפגע כל האזורים שלא נפגעו יכולים לפצות על הפגיעה באזור ספיציפי. המוח כמכלול, כמערכת שלמה אחת מצליחה לשחזר ולאושש את מה שנפגע. יש פוטנציאלים שווים. כל החלקים במוח יכולים לספוג את הנזק וללמוד את הפונקציות שנגרמו כתוצאה מפגיעה באזור מסוים. הגדרה מויקפדיה: **In the event of damage to one area of the brain, other parts of the brain can sometimes assume the role of the damaged region**. ### Behaviorism Watson, Skinner אחרי שנות החמישים אנשים התעמקו ודיברו על כל מה שקשור למוח. פתאום, הגיעו אנשים שאומרים שלא אכפת להם מה יש מתחת לגולגולת. מסתכלים אך ורק על התנהגות. לומדים על פונקציות אך ורק דרך ההתנהגות. אחת האימרות הכי חשובות של סקינר: תן לי 20 ילדים ואני אהפוך אותם למה שאני רוצה. אני אוכל ליצור סביבה מסוימת שתאפשר לך להיות כל דבר. סקינר נתן חשיבות מועטה לכל מה שקשור ליכולת אינטלקטואלית. הסביבה לדעתו קובעת את התפקוד שלנו. ### Cognitive Psychology אחר כך, אנשים התחילו לדבר על תרשימים מסוימים- boxology. יש Input, יש תפיסה, קשב, וoutput. תחילה היה מדובר ב **serial models**. אחר כך התחילו לחשוב שהמוח בנוי מרשתות ענפות. אנשים התחילו לחשוב על היכולות הקוגנטיביות שלנו. התחילו ליצור **parallel connectionist models**. - - - Machine learning- לימודי מכונה שבהקשר של נוירופסיכולוגיה מדברים על הקשר בין נוירונים מדכאים ומפעילים. (הוסיף את זה בשיעור, אין במצגת) מה היא נוירופסיכולוגיה? ----------------------- Neuropsychology studies the relations between behavior, cognition, emotion and underlying brain mechanisms and functioning תחום שמטרתו להבין את המנגנונים המוחיים שלנו. It uses diverse basic and applied methodological approaches including animal and lesion studies, neuroimaging and stimulation התחום כולל גם מחקרים בחיות, גם מחקרים המבוססים על פגיעות טבעיות. כל זאת על מנת לעשות את הmapping בין תכונות האזור הפיזיולוגי לתכונה הפונקציונלית, משתמשים גם במחקרי לזיה. It seeks to develop reliable diagnostic tools and effective treatments of individuals with brain injuries, neurological and psychiatric disorders ניסיון לאחד את כל המחקרים שעושים ולפתח כלים דיאגנוסטיים שיעזרו לנו בסופו של דבר להציע טיפולים יעילים לאנשים שנפגעים. הטיפולים יכולים להיות התנהגותיים, כירורגיים ועושים אותם דרך אנשים עם בעיות פסיכיאטריות או נוירונולוגיות מסוימות או מחלות גנטיות מסוימות. יש לנו שרשרת של רבדים שונים בהם ניתן לעשות מחקר. יש שם גם את עולם הגנטיקה, מודלים חישוביים, מחקרים התנהגותיים ולא התנהגותיים, חיות ובני אדם. בסופו של דבר המטרה היא להבין איך המוח עובד, איך אפשר לשמור עליו... Studies in patients with brain lesions -------------------------------------- המקור העיקרי (לפחות בהתחלה) להבנה של איך המוח עובד: פציינטים עם פגמים ספציפיים באזורים שונים במוח. #### Acquired brain pathologies causing cognitive impairment- פגמים נרכשים - יכול להיות הדרגתי או פתאומי. למשל במחלות דגנרטיביות כמו פרקינסון, הפגיעה הראשונה בה מבחנים היא באזור מסוים (substaibia niagra). אחר כך יש המתה של תאים האחראים על העברה של דופמין הולכת ומתנוונת. גודל הפגיעה והניוון של התאים הולך ומתרחב במוח. יש כאן גם אלמנט של זמן. לוקח זמן עד שהפגיעה מתרחשת. כאשר האדם מגיע לרמה בה הVTA נפגע, מבחינים אצל בני אדם בבעיות בתפקוד גבוה כמו הבנת מחשבות וכו. זה דבר שקורה באופן הדרגתי. בניגוד לכך יכולה להיות פגיעה שהיא sudden. למשל אם מישהו עובר תאונת דרכים. - יש כלי הדם בהם הדפנות דקיקות מידי. הרבה אנשים מקבלים אירועים מוחיים במינונים נמוכים שלא משפיעים על תפקוד. ברגע שזה עובר סף מסוים שטף הדם יכול להיות משמעותי שגורם לשיבוש משמעותי בתפקודים שלנו. - גידול שאנחנו מקבלים במוח. הוא נמצא בשקיות- קובץ של תאים שמתחילים ללחוץ על tissues שיש במוח. הלחיצה גורמת לשיבושים, כאבי ראש וכו. - - - אפליספיה- משתמשים במחקרים הקשורים לשינה כי איכות השינה שלנו יכולה לשמור על היעילות של המוח ולהפוך אותו לכמה שיותר חסון לפגעים שיכולים להיחשף אליהם. - היפוקסיה ואנוקסיה- היפוקסיה הוא מצב בו יש מחסור חלקי בחמצן. המחסור הזה יכול לשבש את הפעילות התאית. אנוקסיה- פגיעה מוחלטת בחמצן. אם אדם לא מקבל חמצן האפקט של מחסור מושלם בחמצן יהיה לטווח הרחוק ### Vascular disorders - **Stroke / Cerebrovascular Accident -שבץ** **Infarct (necrosis)** Symptoms depend on location & available compensation from other blood vessels. למשל הסימפטומים יכולים להיות תלויים במעגל וויליס- יש אנשים שיש להם מעגל שלם יותר, יש אנשים שיש להם יותר חלק עליון או חלק תחתון. #### Circle of willis יש את החלק הקדמי של המעגל ואת החלקים הצדדיים שלו. אם הולכים לתמונה B רואים שיש כלי דם אחד והכלים בצד ימין ושמאל לא קיימים. הסידור של המעגליות של העורקים לא תמיד נסגרת כמו שצריך. אמנם הדבר לא גורם לבעיות ואנחנו יכולים להמשיך לחיות אבל במידה והאדם היה מקבל שבץ השלמות של המעגל היא הדבר הכי טוב שהיה עוזר להתמודד עם הפגיעה הזאת. אם יש לאדם מעגל פחות שלם ואופטימלי יש פחות כלי דם שמגיעים לשם על מנת להגן. **[שבץ- שני סוגים של שבצים:]** הגדרה מויקפידה: שבץ מוחי יכול להיגרם כתוצאה מחוסר אספקת דם **(\"שבץ איסכמי\"**) או כתוצאה מדימום (\"**שבץ הֶמורַגי\"**). שבץ איסכמי יכול לנבוע מירידה חמורה בלחץ הדם, מחסימה בזרימת הדם כתוצאה מקריש דם או מתסחיף. שבץ המורגי יכול לנבוע מעליה קיצונית בלחץ הדם, מחבלה או חולשה של דופן כלי דם ומהפרעה בקרישת דם. מה שחשוב כאן לזכור הוא לזכור את שני הסוגים. 1. מתרחש בדרך כלל כתוצאה מחסימה של כלי דם. אם כלי דם מסוים נחסם (כתוצאה מכריש דם תסחיף) יכול להיות גם כתוצאה מהסתיידות של עורקים- יכול להיגרם מדיאטה, משקעים. יכול לגרום לחסימה שלמה או חלקית. סיבות להיווצרות: - - - 2. קרע בכלי הדם שגורם לשטף דם. Caused mainly by high blood pressure, abrupt onset, may be fatal. [תמונה שיכולה להמחיש באופן ציורי את ההבדל בין סוגי השבץ. צריך לזכור את ההבדל! הוא ישאל על זה בבחינה. ] **Aneurysm** Aneurysm: vascular dilation (balloon like) due to local defect in elasticity of vessel - - -  מדובר בבלון שמתנפח. זה מתרחש כאשר יש דפנות דקים של כלי דם. במידה ויש לחץ דם גבוה יש ניפוח של כלי הדם. זה יכול לגרום לקרע ויכול להיות שהדם יישאר בבלון. ככל שהדם מתחיל להתגבש יש עוד אלמנטים נוספים שנכנסים לשם. אנשים יכולים להרגיש כאב ראש, בחילה ועוד סימפטומים גופניים נוספים מהלחץ שנמצא שם. הדם מתגבש לבלון והבלון מתחיל ללחוץ על הרקמה המוחית מסביב. לחץ תוך גולגלתי. #### גילוי חדש לגבי שכבות של הגולגולת מתחת לעצם של הגולגולת: 3 שכבות. חוקרים מצאו עוד שכבה מסוימת שנקראית subarachonoid. אלה הם תאים לימפטיים שמתחברים אחד לשני והתפקיד שלהם הוא הולכה של חומרים לנוזל התוך מוחי ולחילופים עם חומרים שנמצאים בכלי הדם. זאת אומרת שיש 4 שכבות ולא 3 כמו שחשבו. ### Vascular disorders- הפרעות ומחלות הקשורות לבעיות בכלי דם **Angioma** אי סדר בכלי הדם בתוך המוח. מתחיל להיווצר גוש לא סדיר של כלי מוח היכול לגרום להרס של הרקמה. המבנה שלהם הוא לא שגרתי ויש לכלים דפנות מאד דקות ולכן הסיכוי hemorragie יותר גבוה. ### עוד דרך ללמוד איך המוח מתפקד ופועל- TBI יש חברות של תרופות המנסות לפתח תרופות להתודדות עם פגיעות מוח טראומתיות. סטטיסטיקה ממצגת- מיושנת קצת (2011) אבל משקפת גם מה שקורה היום פחות או יותר. הסיבות לTBI הן נפילות בעיקר, גם אצל ילדים קטנים וגם אצל מבוגרים. TBI הנגרמות בתאונות דרכים נפוץ אצל אנשים בגיל 15 עד 30. הגברים נוטים לקבל TBI יותר מנשים. ברגע שאנו מגיעים ל65 ומעלה יש קפיצה ענקית במספר האנשים שמקבלים TBI לעומת הגילאים היותר צעירים. אחד הדברים שהכי מסקרן הוא לראות את האשפוז שאנשים מקבלים מTBI. אין שונות באשפוז מתחת לגיל 50 אבל מעל גיל 50 יש עלייה במספר האנשים שמקבלים TBI ובאשפוז שלהם (ניתן לראות בגרף הימני). ### TBI **Open -** אם כדור עובר ויוצא זה נשאר open. אם יש אובייקט שחודר לראש וגם יוצא ממנו. **Close**- אובייקט שחודר למוח ונשאר. [TBI מסווג ל4 סוגים עיקריים] - - - - [סוגים נוספים של TBI] - הרשת המוחית נפגעת אבל היא לא נפגעת באזור ספיציפי אלא גורמת לפגעים נוספים במוח. למשל בתאונות דרכים מקבלים את הImpact הראשון ואז מקבלים את הimpact השני. Diffuse זה מפוזר, זה לא ממוקד באזור אחד אלא בשני אזורים הנמצאים במוח. Impact שאדם מדבר באזור אחד וגם ההדף של הimpact פוגע באזור שונה נוסף. - תוצאה ממחסור בחמצן. פשוט מחסור בחמצן. איפה שאין חמצן יש דעיכה בתפקוד התאי. - בן אדם שמקבל הדף אחד. יש לו אירוע מסוים, יש לו סימפטומים כתוצאה מדבר אחד ואחר כך הוא יקבל עוד חבלה עוד לפני שהסימפטומים הקודמים דעכו. מרגע שמקבלים פגיעה אחת אחרי פגיעה נוספת ממנה עוד לא התאוששו יש סיבוך מוגבר. [דירוג TBI] יש mild moderate savire. לא עברנו על זה בפירוט כלל הוא רק הזכיר את הדרגות. לפי המצגת: **Mild** No loss of consciousness (or only for few seconds -- minutes) Confusion, disorientation Headache, Nausea **Moderate** Loss of consciousness (up to hours) Confusion lasting up to weeks Long term (months) and even permanent physical, cognitive and behavioral complications **Severe** Life-threatening fatal [מונחים שכדאי לשמוע ולהכיר בהקשר לTBI] **Hematoma (המטומה)-** קריש של דם שנתפס בתוך המוח. קשור לדם. **Edema (בצקת)-** הצוטברות נוזלים  **Acceleration and deceleration-** ייחודי לתאונות דרכים. coup contrecoup injury. זה מונחים שקוראים על שבץ. כדאי שהעין תכיר את המונחים. ### Brain tumors Even benign tumor can have serious consequences due to inaccessibility to surgery Encapsulated tumors can cause pressure on the brain Infiltrating tumors can destroy normal cells or interfere with their function. גידולים יכולים להיות במקום מאד מרוכז, אפילו לפעמים יש רקמה שנמצאת סביב התאים שיש להם את הגידול. אפשר להוציא את הגידול. צריך להיות מאד ערים כאשר עושים ניתוחים כירורגיים. אנשים מנסים למפות את התאים לראות מה קורה אם יפגעו בתאים מסוימים. ### Meningiomas כל הפסולת המוחית- התאים המתים נמצאים ב\'שקית\' שיכולה ללחוץ על המוח וגם על הקרקפת. מרגישים בחילה, אי ריכוז, טשטוש בעיניים. הסימפטומים הם לפי המיקום. ### Gliomas - - A benign tumor has distinct, smooth, regular borders. A malignant tumor has: וויקפדיה irregular borders and grows faster than a benign tumor - - גידולים שנמצאים בתאים התומכים בתא העצבי. תאי הגלייה תומכים בתא העצבי. יש את המיקרו גלייה והאסטרוציטים, האוליגודנדרוציטים ועוד סוג. התאים הללו הם תאי תמיכה הגורמים לסילוק פסולת מהתאים, איזון של חומר תוך תאי וחוץ תאי. לפעמים יש שיבושים שקוראים בתאים הללו וזה מביא לגידול באזורים של התאים. 33% מהגידולים במוח מיוחסים לעולם הזה של gilomas. ### עוד מקור ממנו לומדים על איך המוח מתפקד: Degenerative Disease - - - - **לא צריך לזכור את הכל אבל צריך לדעת שזה עוד מקור לדעת איך המוח מתפקד.**  למשל, מבחינים בהבדל בחדרים של המוח אצל חולי אלצהיימר מאשר אנשים בריאים. יכולים ללמוד על התפקיד של החללים הללו. יש 4 חדרים מוחיים. מתחילים לחשוב מה התפקיד של הventrical system מבחינה מוחית ותפקודית. אפשר לקבל אינפורמציה מחולי האלצהיימר.