עונשים ומושבות עונשין - רקע היסטורי ומודלים

‫)‪(Aslan,2018‬‬ ‫‪.‬בעולם אסורים מעל תשעה מיליון אנשים‬ ‫אוכלוסיית בתי הסוהר גדלה באופן משמעותי‬ ‫‪.‬בשנות התשעים של המאה ה‪20-‬‬ ‫המדינה בה מספר האסורים הוא הגבוה ביותר‬ ‫‪.‬היא ארצות הברית ‪ -‬יותר מ‪ 2.5-‬מיליון אסירים‬ ‫על אף שאוכלוסיית ארצות הברית מהווה רק ‪5%‬‬ ‫מא...

‫)‪(Aslan,2018‬‬ ‫‪.‬בעולם אסורים מעל תשעה מיליון אנשים‬ ‫אוכלוסיית בתי הסוהר גדלה באופן משמעותי‬ ‫‪.‬בשנות התשעים של המאה ה‪20-‬‬ ‫המדינה בה מספר האסורים הוא הגבוה ביותר‬ ‫‪.‬היא ארצות הברית ‪ -‬יותר מ‪ 2.5-‬מיליון אסירים‬ ‫על אף שאוכלוסיית ארצות הברית מהווה רק ‪5%‬‬ ‫מאוכלוסיית העולם‪ ,‬מערכת המשפט האמריקאית‬ ‫‪.‬אחראית לכליאת ‪ 25%‬מהאסירים בעולם‬  ‫בספרם עבירות ועונשים‬ ‫( ‪) 1967‬מציינים שוהם ושביט מספר‬ ‫מטרות לענישה‪:‬‬ ‫‪‬הרתעה‬ ‫‪‬תיקון‪,‬טיפול ושיקום‬ ‫‪‬מניעה‪,‬הגבלה והרחקה‬ ‫‪‬נקם ותגמול‬ ‫תקופה הרואה את העולם כמאוזן מבחינה‬ ‫מוסרית וכל מה שפוגע באיזון הוא חטא‪.‬‬ ‫בתקופה זו חששו מחרון האל‪/‬ים (שיטפון‬ ‫או בצורת הם עונשים על הכעסת האל)‪.‬‬ ‫העבריין יכול להיחשב אדם‪ ,‬בעל‪-‬חיים או‬ ‫חפץ (פעמון שנפל והרג את אחד‬ ‫התושבים)‪.‬‬ ‫כדי לכפר על העבירה‪ ,‬החברה חייבת‬ ‫להעניש את החוטא‪.‬יש לטהר את החברה‬ ‫מהחטא ומהחוטא ולפייס את האלים‪ ,‬כדי‬ ‫להחזיר את שיווי המשקל הקוסמי‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫אם החברה משאירה את העבריין (החוטא)‬ ‫בקרבה ועל אדמתה‪ ,‬היא נחשבת טמאה‬ ‫בדיוק כמותו וקיומה יתערער (על ידי אסון‬ ‫גדול)‪.‬בשבטים אחדים נהגו לנדות את‬ ‫החוטא (מחוץ למחנה) כשדמו הפקר‪.‬‬ ‫בשבטים אחרים‪ ,‬הרגו את החוטא בטקס‬ ‫פולחני‪.‬‬ ‫בשני המקרים‪ ,‬מטרת העונש הייתה לטהר‬ ‫את החברה מהחטא ומהחוטא‬ ‫( ‪ PUNISHMENT‬מהמילה הלטינית‬ ‫שפירושה‪ ,‬לטהר‪ ,‬למרק)‪.‬זו תפיסה דתית‬ ‫(מיסטית)‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫ההסבר העתיק ביותר להתנהגות סוטה היה‬ ‫השתלטות של שדים( גוד‪)2006 ,‬‬ ‫‪.‬אלפי שנים אנשים מאמינים שרוחות רעות‪,‬לרבות‬ ‫השטן בכבודו ובעצמו‪,‬כופות על האנשים לעשות‬ ‫מעשים שהחברה אוסרת לעשותם‪.‬‬ ‫לפני כחצי מיליון שנה בני תקופת האבן קדחו‬ ‫חורים בגולגולותיהם של אנשים שהתנהגו שלא‬ ‫כהלכה‪ -‬שכיום היו בוודאי נחשבים לחולי נפש – כדי‬ ‫שהרוחות הרעות תוכלנה לפרוח החוצה (קידוחים‬ ‫מעין אלה בוצעו אפילו במאה השבע‪-‬עשרה)‪.‬‬ ‫המצרים‪ ,‬היוונים והרומים הקדומים ניהלו טקסי‬ ‫הוצאת דיבוק‪ ,‬שנועדו לגרש שדים שהשתכנו בגופם‬ ‫ובנפשם של מפרי הכללים‪.‬‬ ‫מאות אלפי נשים וגברים הועלו על המוקד‬ ‫באירופה של התקופה הקדומה בעוון "כריתת‬ ‫ברית" עם השטן וביצוע מעשים נלוזים עקב כך ‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫סימון בברזל מלובן (גופמן‪)1970 ,‬‬ ‫‪‬פרקטיקה שרווחה בימי הביניים ובעת‬ ‫החדשה המוקדמת לסימון פושעים‬ ‫באמצעות צריבת סמל בבשרם באמצעות‬ ‫ברזל מלובן‪.‬השיטה משמשת עד היום (כפי‬ ‫ששימשה גם בעבר) לסימון של בקר‪.‬לפני‬ ‫הרישום הביורקרטי של האוכלוסייה על ידי‬ ‫רשויות המדינה‪ ,‬היה קשה להצמיד לאדם‬ ‫זהות קבועה מאחר והוא יכול היה לעבור‬ ‫למקום אחר ולהתחיל שם עם זהות בדויה‬ ‫מבלי שיהיה ניתן לפקח על כך‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫הסימון בבשר היה בעצם הגרסה המוקדמת‬ ‫לתיק הפלילי של ימינו (שפותח רק במאה‬ ‫התשעה‪-‬עשרה)‪.‬הסימון היה באמצעות‬ ‫אותיות‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬ ‫‪- T‬גנב‬ ‫‪- B‬מחלל קודש‪ ,‬כופר‬ ‫‪- S‬מבצע מעשי סדום‬ ‫‪- V‬נווד (צועני)‬ ‫‪- M‬רוצח‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫חשוב לראות את האופן שבו‬ ‫הסימון בברזל מלובן ביקש‬ ‫להטביע בבשרו של האדם את‬ ‫זהותו ‪ -‬לוודא את הצמדתה של‬ ‫הזהות לגוף‪.‬‬  ‫מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו‬ ‫נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם ( (‪.Cullen,2011‬‬ ‫הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת‬ ‫של מדינה אירופאית‪ ,‬שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול‬ ‫כדי לסייע ביישוב הארץ‪ ,‬והורחקו מקרבת אזרחים הגונים‬ ‫במדינותיהם שלהם‪.‬כך לדוגמה יבשת אוסטרליה‪,‬‬ ‫שהייתה דומיניון בריטי‪ ,‬שמשה שנים רבות כמושבת עונשין‬ ‫לאסירים מהאיים הבריטים‪.‬‬  ‫פורט ארתור היא מושבת עונשין קולניאלית בטזמניה‪ ,‬ששימשה בין השנים ‪1833-‬‬ ‫‪ 1850‬כבית מאסר לפושעים בריטיים ואירים‪ ,‬כמו גם לאסירים מרדניים מבתי כלא‬ ‫אחרים שהוגלו אליה‪.‬בעבר‪ ,‬ההגליה לפורט ארתור נחשבה לעונש אכזרי במיוחד‪,‬‬ ‫היום‪ ,‬נותרו שרידים רבים מהמושבה‪ ,‬ביניהם בית הסוהר‪ ,‬בית החולים והכנסייה‬ ‫שנבנתה על ידי האסירים‪ ,‬כאטרקציה תיירותית‪.‬‬ ‫רובן איילנד‪ -‬בית הסוהר ממוקם על אי השוכן במפרץ השולחן‪ ,‬מול‬ ‫חופי קייפטאון בדרום אפריקה‪.‬רובן איילנד שימש לאורך השנים‬ ‫בתפקידים רבים‪ ,‬ביניהם מושבת מצורעים‪ ,‬אם כי הפונקציה‬ ‫המפורסמת ביותר של האי הייתה כבית סוהר בשירות משטר‬ ‫האפרטהייד‪.‬במהלך השנים נכלאו בו מתנגדי משטר ולוחמי חירות‪,‬‬ ‫כאשר נלסון מנדלה הוא האישיות הידועה ביותר שנכלאה בו‪.‬כיום‪,‬‬ ‫זהו יעד פופולארי לתיירות ובשנת ‪ 1999‬הוא הוכרז כאתר מורשת‬  ‫אי השדים ‪ -‬הוא שמה של מושבת עונשין שפעלה בין השנים‬ ‫‪ ,1852-1946‬תחת שלטונו הראשון של הקיסר נפוליאון השלישי‬ ‫ונחשבת לאחד מבתי הסוהר הידועים לשמצה בהיסטוריה‪.‬במהלך‬ ‫‪ 94‬שנות פעילותו‪ ,‬אי השדים שימש מקום מאסר לכ‪80,000-‬‬ ‫פושעים פוליטיים‪.‬המקום התאפיין בתנאי מחיה קשים והוקף‬ ‫בג'ונגל קשה למעבר‪ ,‬כך שנסיונות בריחה רבים לא התאפשרו‬ ‫ולא צלחו‪.‬בשנת ‪ 1946‬נסגר הכלא באופן סופי‪.‬‬  ‫מצודת איף‪ -‬מוכרת בעיקר בזכות הספר "הרוזן ממונטה כריסטו" שנכתב‬ ‫על ידי אלכסנדר דיומא (‪ ,)1844‬ומגולל את סיפורו הדמיוני של אסיר בשם‬ ‫אדמונד דאנטס שנכלא במצודה ומצליח לברוח ממנה אחרי ‪ 14‬שנים‪.‬‬ ‫המצודה ממוקמת כקילומטר וחצי מחופי מרסיי ונבנתה בפקודת המלך‬ ‫פרנסואה הראשון; תחילה כמבנה צבאי‪ ,‬אך לאור המיקום המבודד של‬ ‫המצודה‪ ,‬היא הפכה במהרה למתחם בשירות המשטר הצרפתי ששימש‬ ‫כבית סוהר לאסירים דתיים ופוליטייםמהמאה ה‪ 16-‬ועד סוף המאה ה‪,19-‬‬ ‫המצודה נחשבה לאחד מבתי הכלא המחרידים ביותר בצרפת‪.‬השימוש‬ ‫במצודה כבית כלא פסק בסוף המאה ה‪ 19-‬ונפתח לציבור הרחב בשנת‬ ‫האי נורפוק ‪-‬הוא אי באוקיינוס השקט‪,‬‬ ‫בין אוסטרליה וניו זילנד ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1824‬הורתה ממשלת בריטניה‬ ‫להפוך אותו למושבת עונשין "לסוג‬ ‫הגרוע ביותר של הפושעים"‪.‬היותו של‬ ‫האי מרוחק מכל מקום יישוב אחר‪,‬‬ ‫עובדה אשר בעבר נחשבה כסיבה לא‬ ‫ליישב את האי‪ ,‬הפכה ליתרון בהחלטה‬ ‫למקם בו מושבת עונשין לאותם אנשים‬ ‫אשר פשעו בהיותם במושבות העונשין‬  ‫התנאים במושבת העונשין היו קשים במיוחד‪,‬‬ ‫במטרה להעניש "פושעי פשעים מרובים" אלה‪,‬‬ ‫ואף החמירו בתקופת המושל כך הושארו‬ ‫האסירים בשלשלאות ברזל בזמן עבודתם‪.‬‬ ‫בשל התנאים הקשים ביותר‪ ,‬מרדו האסירים‬ ‫בשנת ‪.1834‬לאחר מרד כושל זה‪ ,‬ביקר‬ ‫במקום הכומר הראשי של סידני‪ ,‬במטרה לנחם‬ ‫את הפושעים שניסו למרוד ונשפטו למוות‪.‬הוא‬ ‫הופתע לראות שהפושעים שנידונו למוות שמחו‬ ‫על כך ואילו אלה שנידונו להישאר במושבת‬ ‫העונשין העדיפו עונש מוות‪.‬מעט מן האסירים‬ ‫השאירו תיאורים של חייהם באי‪ ,‬והם מתארים את‬ ‫הסוהרים האכזריים באי‪.‬‬  ‫עם הקמת מדינת ישראל היה נוהג‬ ‫לשלוח עבריינים לגלות באילת‪.‬העיר‬ ‫הדרומית הייתה מנותקת מיתר חבלי‬ ‫הארץ ופרנסי היישוב התקשו לשלוח את‬ ‫אזרחי המדינה הצעירה אל כותלי הכלא‪,‬‬ ‫לאחר הסבל שעברו חלק מהם במחנות‬ ‫הריכוז ואי הרצון להושיבם שוב מאחורי‬ ‫הסורגים‪.‬‬  ‫‪ ,Thomas Hobbs‬פילוסוף אנגלי‬ ‫(‪)1679 – 1588‬‬ ‫הובס טוען שלמרות ההבדלים‪ ,‬כל בני‬ ‫האדם שווים זה לזה ואם כולם שווים‪ ,‬הרי‬ ‫שכולם מאיימים אחד על השני (גם החלש‬ ‫ביותר יכול להרוג את החזק ביותר)‪.‬‬ ‫לפי הובס‪ ,‬לכל בני האדם יש מטרה‬ ‫יסודית אחת והיא להמשיך בחיים וליהנות‬ ‫מהם‪.‬כדי להשיג מטרה בסיסית זו‪ ,‬אדם‬ ‫זקוק לחופש ולביטחון‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫חופש וביטחון הן השאיפות הבסיסיות ביותר‬ ‫(חוקי טבע)‪.‬‬ ‫כדי שאדם יוכל להמשיך בחייו וליהנות מהם‪,‬‬ ‫דרוש לו מקסימום חופש‪.‬בני אדם שונאים חוקים‬ ‫ושואפים לחיות בעולם ללא גבולות ובחופש מלא‪.‬‬ ‫מצד שני קיימת שאיפה נוספת שעשויה להיות‬ ‫מנוגדת‪ -‬הביטחון‪.‬אם כל אחד יעשה כרצונו‪,‬‬ ‫ייווצר מצב כאוטי (ג'ונגל)‪.‬כדי לגרום לעצמו‬ ‫מקסימום עונג‪ ,‬הפרט יעשה מה ש"בא לו" מתי‬ ‫ש"בא לו"‪.‬‬ ‫במצב כזה הכול פרוץ וחופשי ואין לפרט ביטחון‬ ‫שלא ייקחו לו את מה ששייך לו (שלא ירצחו אותו‬ ‫או יאנסו אותו)‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫כאן מקומה של "האמנה החברתית"‪ :‬שהיא‬ ‫מעין הסכם‪/‬חוזה הראשוני שכרתו אוסף של‬ ‫פרטים בעלי חופש מוחלט‪ ,‬להכפיף עצמם‬ ‫למגבלות החוק כדי למנוע את חירות האדם‬ ‫לפגוע בזולתו‪.‬‬ ‫ערכה של החירות המוחלטת במצב הטבעי‬ ‫חסר ערך בשל החיים תחת מצב מלחמה‬ ‫מתמשך‪ ,‬שהוא תוצר של חירות מוחלטת‪.‬על‬ ‫כן‪ ,‬בני האדם "מקריבים" חלק מחירותם כדי‬ ‫ליהנות מחיי ביטחון ושלום‪.‬הדרך היא‬ ‫העונשים שיוסדו נגד מפרי החוק‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫‪ -Cesare Beccaria‬הוגה דעות‬ ‫איטלקי(‪.)1794– 1738‬בקרייה גדל‬ ‫באיטליה בה הכנסייה האיטלקית הייתה‬ ‫מאוד קפדנית והושפע מאוד מכתיבתו של‬ ‫הובס‪.‬‬ ‫באותם זמנים המדינה והכנסייה‬ ‫הקתולית היו הריבונים המוחלטים‬ ‫וצמצמו את דרגות החופש של‬ ‫האזרחים‪.‬‬ ‫בספרו עבירות ועונשים שהתפרסם בכל‬ ‫העולם‪ ,‬מעלה בקרייה מספר טענות‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫חוקים חייבים להיות ברורים‪ ,‬בהירים‪ ,‬בשפה‬ ‫מובנת שהעם מדבר בה‪.‬אדם לא יכול לציית‬ ‫למה שאינו מבין‪.‬בזמנו של בקרייה‪ ,‬החוקים‬ ‫היו כתובים בלטינית כשרוב העם לא דיבר ולא‬ ‫הבין לטינית בקרייה רוצה לאלץ את הריבון‬ ‫להיות גלוי עם האזרחים כי סמכותו נשאבת‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫עד כמה מותר לריבון להחמיר עם האזרח? יש‬ ‫לצמצם ככל הניתן את הסעיפים בחוק‬ ‫המאפשרים כליאת אדם‪.‬מאסר וכליאה יחולו‬ ‫במקרים בהם אדם מסוכן לעצמו או לזולתו או‬ ‫במקרים חריגים אחרים (בריחה ממשפט צדק)‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫תנאי המאסר מטרת המאסר היא להגן על החברה‪,‬‬ ‫על העבריין (מלינץ') ועל הצדק החברתי‪.‬לפיכך‪,‬‬ ‫מאסר הוא הליך הגנתי ולא עונשי שצריך להתבצע‬ ‫בתנאים אנושיים‪.‬החברה חייבת להשקיע משאבים‬ ‫כדי שתנאי המאסר יהיו הוגנים ויכבדו את האדם‪.‬‬ ‫בקרייה מאמין שאדם פגוע‪ -‬פוגע‪.‬אם לא נתייחס‬ ‫לאדם כאדם‪ ,‬החברה כולה תיפגע‪.‬מאסר מוקצה‬ ‫מחמת מיאוס ואם חובה להשתמש בו‪ ,‬יש ליצור‬ ‫תנאים הולמים של הגנה ולא של ענישה‪.‬‬ ‫אופי העונש בתקופה הקלאסית רווחה הדעה‬ ‫שכולם שווים בפני החוק ולפיכך‪ ,‬העונש חייב להיות‬ ‫שווה ומוחל על כולם באופן אחיד‪.‬בקאריה הסכים‬ ‫על שוויון בפני החוק ועל הלימה בין עונש לעבירה‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫עונש מוות לפי בקרייה עונש זה צריך להיות‬ ‫מחוץ לאלטרנטיבות של בית‪-‬המשפט‪.‬אף אדם‬ ‫לא העניק לריבון דרגות חופש שיאפשרו את‬ ‫מותו‪.‬רק אם אדם ממשיך להיות מסוכן גם בזמן‬ ‫כליאתו ולא ניתן להגן על הזולת מפניו‪ ,‬רק אז‬ ‫נשתמש בעונש המוות‪ ,‬רק בלית ברירה אחרת‪.‬‬ ‫ההליך השיפוטי והעונשי‪ :‬ההליך השיפוטי‬ ‫והעונשי חייב להיות קצר ובסמוך לביצוע‬ ‫העבירה אין למשוך את הדין‪.‬זכאי או אשם‪,‬‬ ‫הקביעה צריכה להיות מיידית כמו גם הענישה‪.‬‬ ‫ככל שנמשוך את ההליך השיפוטי והעונשי‪,‬‬ ‫שכיחות העבריינות תגדל‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫‪ - Jeremy Bentham‬פילוסוף ומשפטן בריטי(‪1748-‬‬ ‫‪.)1832‬ראה את האדם כיצור שנשלט ע"י דחפיו‬ ‫הבסיסיים‪.‬‬ ‫בנת'ם‪ ,‬התפרסם בזכות " תורת התועלתנות" שהטיפה‬ ‫לרפורמות משפטיות וחברתיות שתכליתן להביא לאושר‬ ‫הרב ביותר למספר הגדול ביותר של בני אדם‪.‬‬ ‫"הטבע שם את האדם תחת שלטונם של שני אדונים‪,‬‬ ‫הכאב והעונג‪ ,‬הם אלה שיוכלו להצביע על מה שעלינו‬ ‫לעשות ולקבוע מה אומנם נעשה"‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בנת'ם סבר כי התכלית המדיניות הפוליטית‬ ‫הראויה היא להגדיל את סך העונג ולהקטין את הכאב‬ ‫לרמתו הנמוכה ביותר‪.‬‬ ‫לדבריו אנשים פועלים בצורה רציונאלית הן בשעת‬ ‫ביצוע הפשע והן בשעת התנהגותם הנורמטיבית‪.‬‬ ‫הפשע יבוצע כל זמן שההנאה המושגת ממנו גדולה‬ ‫מהכאב הכרוך בו‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫בנת'ם היה נשיא אוניברסיטת לונדון ונמנה עם מייסדיה‪.‬‬ ‫בצוואתו כתב בנת'ם כי הוא מצווה לחנוט את גופתו‪ ,‬להלביש‬ ‫את הגופה בבגדים שנהג ללבוש כולל כובע קש‪ ,‬להושיבה על‬ ‫כיסא עליו נהג לשבת‪ ,‬ולהניח אותה בארון שיוצב באולם‬ ‫הכניסה לאוניברסיטה‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כדי שהסטודנטים בדורות הבאים יוכלו לראות במו‬ ‫עיניהם את האיש שנמנה עם מייסדי האוניברסיטה‪.‬אולי‬ ‫ביקש בדרך זו גם להשגיח באופן אישי על התנהגות‬ ‫הסטודנטים‪.‬‬ ‫עוד ביקש בנת'ם כי בכל פעם שיתכנס סנאט האוניברסיטה‬ ‫לישיבה יעבירו את המומיה החנוטה למקום הישיבה‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכל לעקוב מקרוב אחר הנעשה‪.‬‬ ‫הצוואה קוימה כרוחה וכלשונה‪.‬הגופה הולבשה בבגדיו של‬ ‫הוגה הדעות‪ ,‬ועל ראשו חבשו את כובע הקש‪.‬את הגופה‬ ‫הכניסו לתוך ארון סגור בזכוכית ובתוכו נראית דמותו של‬ ‫בנת'ם כשהוא יושב‪ ,‬כפי שביקש בצוואתו‪.‬‬ ‫שנים רבות חלפו מאז מותו של בנת'ם‪.‬בכל השנים הללו‬ ‫הארון מוצב בכניסה ומעבירים אותו לחדר ישיבות הסנאט‬ ‫כשזה מתכנס‪.‬הפרופסורים שם כבר התרגלו לריח הפורמלין‬ ‫(חומר מונע ריקבון) הנודף מן הארון‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫פנאופטיקון (פנ ‪ -‬הכל‪ ,‬אופטיקון ‪-‬‬ ‫לצפות‪ ,‬להתבונן) הנו מודל‬ ‫למוסדות תיקון שהגה ג'רמי בנת'ם‬ ‫בשנת ‪.1787‬זוהי מערכת אותה‬ ‫מיישמים בבתי סוהר ברחבי העולם‪.‬‬ ‫עיקרון הפעולה של הפנאופטיקון הנו‬ ‫בידוד ומעקב מתמיד‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫מישל פוקו (‪ )1977‬תיאר את הפנאופטיקון של‬ ‫כ‪" :‬בניין היקפי בצורת טבעת‪.‬במרכזו מגדל‬ ‫המנוקב חלונות גדולים הפונים אל פנים הטבעת‪.‬‬ ‫המבנה החיצוני מחולק לתאים בעלי שני חלונות‪,‬‬ ‫האחד פונה פנימה כלפי חלונות המגדל המרכזי‪,‬‬ ‫ואילו השני פונה החוצה ומאפשר לאור היום‬ ‫למלא את התא‪.‬כל שנותר לעשות הוא להציב‬ ‫משגיח במגדל ולאכלס כל תא במטופל או אסיר‪.‬‬ ‫תאורת הגב מאפשרת לעקוב מהמגדל המרכזי‬ ‫אחר הצלליות הקטנות הלכודות בטבעת התאים‪.‬‬ ‫בקצרה‪ ,‬זהו היפוך של עקרון הצינוק; אור היום‬ ‫ומבטו של המשגיח לוכדים את האסיר ביעילות‬ ‫גבוהה יותר מאשר החשכה‪ ,‬שסיפקה בסופו של‬ ‫דבר מידה של הגנה"‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ The Panopticon of Jeremy Bentham ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫עבור פוקו‪ ,‬הפנאופטיקון מספק מטאפורה‬ ‫מרכזית לכוח של המוסדות הכוללניים המבוססים‬ ‫על בידוד ופיקוח ‪.‬‬ ‫פוקו מדגיש את העובדה כי שוכני הפנאופטיקון‬ ‫אינם יכולים לדעת מתי צופים בהם‪.‬אי לכך‪,‬‬ ‫עליהם להניח שהם נצפים באופן תמידי‪.‬הנקודה‬ ‫המרכזית עבור פוקו היא הפנמת המשמעת על ידי‬ ‫הפרט‪ ,‬גם כאשר אין מביטים בו‪.‬הארגון המרחבי‬ ‫שיוצר הפנאופטיקון גורר אחריו תבניות ספציפיות‬ ‫של יחסי כוח והגבלת התנהגות‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫המרחב הפנימי של המבנה נחלק לפי רמת‬ ‫הנגישות של גורמים שונים אל גורמים‬ ‫אחרים ‪ -‬כך שהוא מאפשר יצירתה של‬ ‫הירארכיה ומבנה כוח‪.‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬המפקחים (מנהלי הכלא‪,‬‬ ‫הסוהרים) יכולים להתבונן ולשלוט על‬ ‫המרחב באמצעים שונים (מצלמות במעגל‬ ‫סגור‪ ,‬סיורים וכדומה) ויש להם שליטה‬ ‫ונגישות על כל חלקיו‪.‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫האסירים אינם יכולים לנוע כאוות נפשם‬ ‫אלא בתוך מרחב מוגדר ומצומצם‪,‬‬ ‫והנגישות שלהם‪ ,‬כמו גם יכולת המבט‪ ,‬היא‬ ‫חלקית ומוגבלת לפי תקנות ההנהלה‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫בית הסוהר לצעירים "אלמירה" שהוקם‬ ‫במדינת ניו ‪ -‬יורק בשנת ‪ ,1876‬נחשב‬ ‫לראשון בעת החדשה שמטרתו‬ ‫המוצהרת הייתה גם ללמד ולהכשיר את‬ ‫הצעירים שנשלחו אליו‪.‬‬ ‫דוגמת בית סוהר זה אומצה על ידי‬ ‫מוסדות ענישה רבים בארצות הברית‬ ‫ומחוצה לה‪.‬‬  ‫(גופמן ‪ )1970,‬ועדת גלדסטון‬ ‫שהוקמה בבריטניה ב‪1895 -‬‬ ‫הביאה לכך שלהרתעה ‪,‬שהייתה‬ ‫מקובלת כמטרה העיקרית במדיניות‬ ‫הענישה צורפה גם המטרה של תיקון‬ ‫העבריין ‪.‬‬ ‫" כדי לשחרר מבית הסוהר גברים‬ ‫ונשים טובים יותר‪ ,‬ככל האפשר‪,‬‬ ‫טובים הן מבחינה גופנית והן‬ ‫מבחינה מוסרית מאשר היו‬  ‫החל מ‪ 1908-‬הוקמו באנגליה מוסדות‬ ‫לעבריינים צעירים שנקראו "בורסטל" ‪.‬‬ ‫מטרתם על פי החוק הייתה‪ " :‬גם‬ ‫תיקון העבריין וגם דיכוי הפשע"‪.‬‬ ‫שינויים אלה לא יכלו לחול ללא‬ ‫האווירה הליברלית וההכרה בזכויות‬ ‫האדם‪ ,‬אשר אפיינו תקופה זו גם‬ ‫בתחומים רבים אחרים‪.‬‬  ‫‪))Ericson,2010‬‬ ‫הגישה הפוזיטיביסטית מדגישה את‬ ‫השיטה המדעית כדרך לחקר תופעת‬ ‫העבריינות‪.‬‬ ‫מצדדי גישה זו טוענים שכדי להבין‬ ‫תופעה זו וכדי לדעת איך להתמודד‬ ‫איתה ‪,‬יש ללמוד את העבריין ולהבינו‪.‬‬ ‫רק לימוד אינדיבידואלי של כל עבריין‬ ‫בנפרד יכול לקבוע אם הוא ניתן‬ ‫לתיקון‪.‬‬  ‫התיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד‬ ‫שעוסקת במניעים להתנהגות‬ ‫האנושית ‪,‬אומצה על ידי תומכי הגישה‬ ‫המתקנת‪.‬‬ ‫הפסיכואנליזה מתייחסת אל התנהגות‬ ‫עבריינית כאל סימפטום חיצוני של‬ ‫בעיות נפשיות‪,‬כאל תולדה של‬ ‫התנגשויות בין חלקי האישיות השונים‬ ‫שלרוב אינם במודע‪ ,‬ולכן אין לאדם‬ ‫שליטה עליהם‪.‬‬  ‫נוסף על היותה תיאוריה של אישיות‬ ‫היא גם שיטת טיפול שהתבססה על‬ ‫ההנחה שניתן להעלות קונפליקטים‬ ‫לא‪ -‬מודעים לרמת המודע‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך‪ ,‬האדם יהיה מודע למניעי‬ ‫התנהגותו ויכול לשלוט בה‪.‬‬ ‫הטיפול מתרכז‪ ,‬בהבאת האדם להבנה‬ ‫מודעת ומעמיקה של המניעים הלא‬ ‫מודעים למעשיו‪.‬‬  ‫מכיוון שהעבריין הוא יצור רציונאלי ‪,‬‬ ‫הוא יוכל לפקח על התנהגותו בעזרת‬ ‫התובנה שהושגה ולהפסיק את‬ ‫התנהגותו העבריינית‪.‬‬ ‫הרעיונות החדשים התקבלו בארה"ב‬ ‫ומשם התפשטו ליתר העולם המערבי‪.‬‬ ‫נטען שהטיפול בעבריין הנו אפשרי‬ ‫ורצוי‪ ,‬ושזו הדרך היעילה ביותר להבאת‬ ‫העבריין לשינוי התנהגותו ולשיקומו –‬ ‫ולכן זו הדרך המועילה ביותר להגנת‬ ‫החברה‪.‬‬  ‫מדיקליזציה‪ -‬הגדרה של התנהגות‬ ‫מסוימת כבעיה רפואית או אפילו‬ ‫כמחלה והגדרת האדם שהתנהגות‬ ‫זו מאפיינת אותו כזקוק לטיפול או‬ ‫לתשומת לב רפואית ‪.‬‬ ‫מדיקליזציה של הסטייה – תרגום‬ ‫בעיות מוסריות וחוקיות למושגיה‬ ‫הרפואיים‪.‬‬ ‫המדע מעדיף להשתמש בשם‬ ‫באבחנות קליניות כגון "בריאים" או‬ ‫"חולים" במקום "טובים" או‬ ‫"רעים"‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬  ‫( ‪)Oliber, 2002‬‬ ‫המודל שכולל גם את ההסבר‬ ‫הפסיכיאטרי‪ -‬פסיכולוגי התיאורטי‬ ‫לעבריינות וגם את התהליך הטיפולי‬ ‫הנגזר ממנו נקרא‪ " :‬המודל הרפואי"‪.‬‬ ‫כמו ברפואה‪ ,‬גם הטיפול הפסיכולוגי‬ ‫בעבריין מושתת על הגישה המדעית‪.‬‬ ‫כשם שברפואה מניחים שאין מחלה בלי‬ ‫גורם סיבתי ‪,‬כך אין התנהגות עבריינית‬ ‫ללא סיבה פתולוגית אישית‪.‬‬  ‫על פי גישת הרפואה‪ ,‬הענקת טיפול‬ ‫לסימפטום בלבד אינה יעילה‪ ,‬יש‬ ‫לקבוע את הגורמים לסימפטום ולטפל‬ ‫בהם‪.‬‬ ‫השלב הראשון בקביעת הטיפול ‪,‬הוא‬ ‫איסוף מידע רלוונטי‪.‬כאשר חולה‬ ‫מתקבל לאשפוז‪ ,‬מקבלים ממנו‬ ‫היסטוריה רפואית מפורטת‪.‬‬ ‫בעת הטיפול בעבריין ‪,‬יש לנהוג באופן‬ ‫דומה‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬העבריין שנשפט למאסר‬ ‫מובא תחילה "לתחנת האבחון והמיון"‬ ‫שעיקר פעולתה הוא איסוף מידע‬ ‫רלוונטי לגביו‪ ,‬על ידי צוות של עובדים‬ ‫סוציאליים‪.‬‬ ‫כאשר ביהמ"ש מצווה על הגשת‬ ‫תסקיר של קצין מבחן על נאשם לפני‬ ‫שיגזור את דינו‪ ,‬התסקיר חייב לכלול‬ ‫פרטים על הגורמים הסיבתיים‬ ‫השלב השני בהתנסות הרפואית‪ ,‬הוא‬ ‫קביעת האבחנה שלפיה נקבעת דרך‬ ‫הטיפול‪.‬זהו גם השלב הבא בטיפול‬ ‫בעבריין‪.‬‬ ‫"בתחנת האבחון והמיון" מתקבלות‬ ‫החלטות‪ ,‬על סמך המידע שנאסף‬ ‫והבדיקות שנערכו‪.‬‬ ‫שם נערך מיונו האישי של כל אסיר‬ ‫ונקבעות מטרות הטיפול בו בתקופת‬ ‫המאסר‪.‬‬ ‫קצין המבחן נדרש להמליץ לביהמ"ש‬ ‫על "אמצעים שיש בהם סיכוי סביר להחזיר‬ ‫את העבריין למוטב" ‪.‬‬ ‫ואחד מתפקידיו הוא‪:‬‬ ‫" לטפל בנבחן ולדאוג לשלומו הגופני של‬ ‫הנבחן ולשיקומו" ‪.‬‬ ‫כמו ברפואה‪ ,‬הטיפול בעבריינים נערך‬ ‫על סמך המטרות והשיטות שגובשו‬ ‫בתום האבחנה‪.‬‬ ‫השלב הסופי הוא המעקב שמטרתו‬ ‫להעריך את תוצאות הטיפול ‪.‬‬  ‫כתוצאה מאימוץ הטיפול כמטרה‬ ‫בענישת עבריינים החלו עובדים‬ ‫סוציאליים רבים לעבוד לצד‬ ‫הפסיכיאטריים‪ ,‬במוסדות הסגורים‬ ‫ובמסגרות הפתוחות‪.‬‬ ‫נוכחותם תרמה להומניזציה של‬ ‫הענישה והשפיטה הפלילית ולהפחתת‬ ‫הדמוניזציה מן האסירים ( נשפטים על‬ ‫עבירות קלות נשלחו לטיפול בתקופת‬ ‫מבחן במקום לכלא) ומספר בתי סוהר‬ ‫"למתקן תיקון"‪.‬‬ ‫שינו את שמם‬  ‫דמוניזציה‬ ‫מונח שמקורו במילה דמון ‪ – Demon‬שד‪.‬‬ ‫מדובר על תהליך שבו אדם מסוים‪ ,‬זהות‬ ‫מסוימת‪ ,‬עמדה פוליטית מסוימת‪ ,‬התנהגות‬ ‫מסוימת מוצגת יותר ויותר כרע בהתגלמותו‪.‬‬ ‫הדמוניזציה היא תהליך של התדרדרות‬ ‫והסלמה מתמדת (ולא מצב סטטי קבוע‬ ‫וריטואלי) שבו קהילת אדם מסוים‪ ,‬זהות‬ ‫מסוימת‪ ,‬עמדה פוליטית מסוימת או‬ ‫פרקטיקת התנהגות מסוימת מנגידה את‬ ‫עצמה לקהילת זהות אחרת‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫‪52‬‬  ‫דמוניזציה‬ ‫כלומר ההוקעה של זהות אחת כרעה‬ ‫לחלוטין היא גם תמיד במקביל לתפיסה‬ ‫של זהות אחרת כטובה לחלוטין מאחר‬ ‫והיא ניגודה המוחלט של האחרת‪.‬‬ ‫דמוניזציה מתרחשת תמיד בתוך הקשר של‬ ‫ניגודים כאשר ההשחרה של הקוטב השלילי‬ ‫של הניגוד היא תמיד גם הלבנה מוחלטת‬ ‫של הקוטב החיובי שלו‪.‬‬ ‫נערך על ידי עופר מוכתר‬ ‫‪53‬‬  ‫(‪)Mintz,2002‬‬ ‫תוצאה נוספת של המודל הרפואי‬ ‫הייתה הנהגתו של המאסר הבלתי קצוב‬ ‫בארה"ב ( (‪.SGL‬לפי שיטה זו ‪,‬אורך‬ ‫תקופת המאסר אינו קצוב מראש‬ ‫וביהמ"ש קובע רק את אורכה‬ ‫המינימאלי והמקסימאלי‪.‬אורך‬ ‫המאסר בפועל‪ ,‬נקבע על ידי ועדה‬ ‫בתוך בתי הסוהר (ועדת פארול) לפי‬ ‫תוצאות הטיפול שניתן להם‪.‬‬  Sentencing Guidelines (SGL) ‫מדרג‬ ‫חומר‬ ‫ה‬ ‫עבר פלילי‬  ‫הטיעון לאימוץ השיטה‪ :‬השופט יכול‬ ‫לקבוע שהנאשם זקוק לריפוי כיוון‬ ‫שעבר עבירה מסוימת ‪,‬אך אין ביכולתו‬ ‫לקבוע מראש את אורך התקופה‬ ‫הנחוצה לשם ריפויו בבית הסוהר‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬ייקבע מועד שיחרורו של כל‬ ‫אסיר לפי מידת התקדמותו וריפויו‪ ,‬על‬ ‫ידי וועדה המורכבת מאנשי מקצוע‬ ‫שהתמחו בנושא‪.‬‬  ‫בכך ניתן שיקול דעת נרחב ביותר‬ ‫לוועדת הפארול‪.‬מטרת נוהג זה הוצגה‬ ‫כך‪:‬‬ ‫" כדי להשיג את מטרותיו‬ ‫השיקומיות של החוק הפלילי‪ ,‬יש‬ ‫לבחור למאסר רק את אלה‬ ‫שזקוקים לטיפול בבית הסוהר‬ ‫ולהחזיק אותם עד שיושג ריפוי "‪.‬‬ ‫מדיניות המאסר הבלתי הקצוב‪ ,‬נכשלה‬ ‫כישלון חרוץ‪.‬‬ ‫כתוצאה ממנה הוארכו תקופות המאסר‬ ‫בכ‪ 50%-‬בממוצע‪ ,‬ללא תועלת נראית‬ ‫לעין‪.‬‬ ‫(לדוגמא‪ :‬ענישה על עבירות סמים‬ ‫הוחמרה בממוצע בכ ‪ 60% -‬במהלך‬ ‫שנות ה‪)80 -‬‬ ‫חוסר הוודאות בקרב אסירים באשר‬ ‫למועד שחרורם ‪,‬וחוסר הבהירות למה‬ ‫מצפים מהם ‪,‬הביאו להרגשה שנוהגים‬ ‫בהם בחוסר צדק וגרמה להתמרמרות‬ ‫רבה ‪,‬שבאה לידי ביטוי התפרצויות של‬  ‫(שרביט‪)1977 ,‬‬ ‫הטיפול והשיקום היו המטרות השולטות‬ ‫בענישה משנות העשרים ועד שנות‬ ‫השבעים‪.‬‬ ‫מגמה זו נתנה את אותותיה גם בישראל‬ ‫בכל הנוגע לשפיטתם של עבריינים‪,‬‬ ‫ענישתם והטיפול בהם‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1950‬מונה לראשונה שופט‬ ‫נוער בעל תפקיד שיפוטי בלעדי‪,‬‬ ‫שהביא עמו כישורים וניסיון מתחומי‬ ‫הטיפול והחינוך‪.‬‬  ‫בשנת ‪ 1957‬הוקם שירות המבחן‬ ‫למבוגרים שהתווסף אל שירות המבחן‬ ‫לנוער שהוקם בתקופת המנדט‪.‬‬ ‫תיקון בדיני העונשין בשנת ‪ 1954‬קבע‬ ‫לא יישפט נאשם למאסר‪ ,‬ללא הבדל‬ ‫גיל או עבירה ‪,‬אלא אם הוגש לשופט‬ ‫תסקיר מבחן על אודותיו‪ ,‬שעל פיו‬ ‫יישקל אם עונש מאסר אמנם הכרחי או‬ ‫שניתן להחליפו באמצעי אחר‬  ‫באמצע שנות השבעים חל מפנה‬ ‫במגמה הטיפולית‪.‬בשנת ‪ 1974‬פורסם‬ ‫בארה"ב דו"ח מרטינסון ‪ ,‬אשר הוכן‬ ‫לבקשת מושל מדינת ניו‪ -‬יורק‪.‬‬ ‫פרופ' מרטינסון התבקש לבחון אלו‬ ‫תוכניות טיפול בעבריינים הן המוצלחות‬ ‫ביותר‪.‬‬ ‫המגמה הייתה לרכז את כל המשאבים‬ ‫התקציביים בהפעלת אותן תוכניות‬ ‫בלבד‪.‬‬  ‫מרטינסון וחוקריו סקרו את כל‬ ‫המחקרים שפורסמו על הערכת‬ ‫תוצאות הטיפול‪.‬‬ ‫מסקנת מחקרו הייתה כי למעשה אין‬ ‫שיטת טיפול בעבריינים אשר מצליחה‬ ‫להשיג את מטרתה וכי "שום דבר‬ ‫אינו פועל "‪.‬‬ Martinson, (1974), What Works? - Questions and Answers About Prison Reform, The Public.Interest, 35: 22-54 “...with few and isolated exceptions, the rehabilitative efforts that have been reported so far have had no appreciable effect on recidivism”. (1974: 25) “our present strategies … cannot overcome, or even appreciably reduce, the powerful tendencies of offenders to continue in criminal  ‫דו"ח מרטינסון זעזע את הממסד‪ ,‬את‬ ‫אנשי המקצוע ואת הציבור הרחב‪.‬‬ ‫סברות שונות הועלו כדי להסביר את‬ ‫הממצאים המאכזבים‪.‬‬ ‫חלק מהחוקרים טענו שניתוח התוצאות‬ ‫אינו מתוחכם מספיק‪ ,‬ואחרים טענו‬ ‫שאילו עמדו לרשות המטפלים משאבים‬ ‫גדולים יותר התוצאות היו מספקות‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫היו גם שטענו שמוסד עונשי‪,‬הנו מסגרת‬ ‫כופה ועל כן אין לצפות שיושגו תוצאות‬ ‫חיוביות של טיפול הנערך בו‪.‬‬  ‫כדי שטיפול יצליח ‪,‬המטופל חייב‬ ‫לקבלו מתוך רצון שהוא משתף פעולה‬ ‫עם המטפל מתוך הכרה ולא בגלל‬ ‫שיקולים חיצוניים‪,‬כגון האפשרות‬ ‫להשגת טובות הנאה ממנו‪.‬‬ ‫יש טעם לטיפול בבית הסוהר רק אם‬ ‫אין לחץ על קבלתו ואם מובטחת‬ ‫הפרדה מלאה בין הטיפול והערכת‬ ‫תוצאותיו לבין קבלת החלטות מנהליות‬ ‫על האסיר (שחרור מוקדם למשל)‪.‬‬  ‫הביקורת המשמעותית ייחסה את‬ ‫כישלון הטיפול בעבריינים לתשתית‬ ‫התיאורטית של המודל הרפואי אשר‬ ‫מניחה כי העבריין מתנהג כפי שהוא‬ ‫מתנהג בגלל פתולוגיה כלשהי‪.‬לדעת‬ ‫המבקרים‪ ,‬שיעור האנשים אשר עוברים‬ ‫עבירות בגלל סיבות של חולי או‬ ‫מופרעות הוא קטן ‪.‬ברוב העבריינים‬ ‫יש לנהוג כאנשים נורמאליים ולהבין‬ ‫שעבריינותם נובעת מגורמים שונים‪:‬‬ ‫חברתיים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬חינוכיים‪.‬‬ ‫לפיכך טיפול שמתמקד בריפוי חולי‬  ‫קובעי המדיניות החברתית לא יכלו‬ ‫להתעלם מהעדות הסטטיסטית‬ ‫שהשיטות הטיפוליות אינן משיגות את‬ ‫מטרתן‪ :‬שיעורי הפשיעה והרצידיוויזם‬ ‫לא פחתו והעבירות האלימות שהטרידו‬ ‫במיוחד את הציבור הלכו והתרבו החל‬ ‫משנות השישים במיוחד בארה"ב‬ ‫ואירופה‪.‬‬  ‫גם אצל המטפלים הלכה וגברה‬ ‫הספקנות‪.‬הטיפול על פי המודל‬ ‫הפסיכואנליטי ‪,‬שבא להסביר את גורמי‬ ‫העבריינות והציע דרכים לטפל בהם‪,‬‬ ‫לא השיג תוצאות קונקרטיות‪.‬‬ ‫הטיפול לא הביא לשינוי בהתנהגותו של‬ ‫העבריין‪.‬‬ ‫הועלו גם השגות מוסריות‪ ,‬במיוחד‬ ‫בקשר להשלכות המעשיות של המודל‬ ‫הרפואי – הפעלת המאסר הבלתי‬ ‫קצוב‪.‬‬  ‫התערערות הטיפול והשיקום כמטרה‬ ‫העיקרית של הענישה‪,‬לא שללה את‬ ‫הצורך בהענקת שירותי טיפול ושיקום‬ ‫במקום ענישה כמו בשיטת המבחן‪.‬‬ ‫כמו כן לא נשלל הצידוק המוסרי למתן‬ ‫שירותי שיקום מחוץ לכותלי בית הסוהר‬ ‫ולשינוי תנאים חברתיים הקשורים‬ ‫לתופעת העבריינות‪.‬‬