מטרת המחקר ושאלות אפיסטמולוגיות

• מחקר הוא תהליך שיטתי של איסוף וניתוח מידע כדי לענות על שאלות או השערות לגבי העולם.
• המטרות העיקריות של מחקר הן לתאר, להבין ולהסביר תופעות.
• ג'ון דיואי טען כי ארבעה שלבים מגדירים אדם כחוקר: סקרנות, שאילת שאלות, חקירה שיטתית ומתן תשובה.
• מדע הוא גוף ידע שנצבר באופן שיטתי, מאורגן ומבוסס על עובדות, תצפיות או ניסויים שהופכים לחוקים ותאוריות כלליים/מאפיינים אותו.

שאלות יסוד במחקר

• חוקרים שואלים שלוש שאלות בסיסיות בניסיון להבין ולחקור תופעות: אונטולוגית, אפיסטמולוגית ומתודולוגית.

השאלה האונטולוגית

• שואלת "מהי המציאות?" ומתמקדת בטבע או באופי של המציאות או התופעה הנחקרת.
• אונטולוגיה היא ענף בפילוסופיה העוסק בסוגיות הקשורות לקיום.

השאלה אפיסטמולוגית

• שואלת "כיצד אנו יודעים את מה שיש לדעת על המציאות?" ובוחנת את טבע היחסים בין החוקר למה שניתן לדעת או לחקור.
• שאלה זו עוסקת בהנחות החוקר לגבי מעמד הידע שלו על המציאות ועל יכולתו להבין אותה.
• אפיסטמולוגיה היא תורת הידע, ענף פילוסופי העוסק במקור, טבע וגבולות הידע האנושי.

השאלה המתודולוגית

• שואלת "באיזו מתודה או שיטה חוקרים?". המתודולוגיה נבחרת בהתבסס על התשובות לשאלות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות.
• מתודולוגיה היא ענף בפילוסופיה העוסק בשיטות, במערכות ובחוקים לעריכת מחקר.

שלושה ממדים מרכזיים למחקר

• גישות מחקר - כמותי, איכותני ומעורב
• אסטרטגיות מחקר - כמותי (ניסוי/סקר), איכותני (נרטיבי/פנומנולוגי), מעורב (מקביל/שלבי)
• שיטות מחקר - איסוף, ניתוח, פרשנות ותיקוף מידע

שלוש תפיסות עולם מרכזיות

• פוסט-פוזיטיביסטית, קונסטרוקטיביסטית ופרגמטית

תפיסת עולם פוסט-פוזיטיביסטית

• מניחה יסוד דטרמיניסטי (חוקיות של סיבה ותוצאה) ורדוקציוניסטי (פירוק התופעה לחלקים נפרדים).
• הידע מבוסס על מדידות ותצפיות אמפיריות, ומטרתו היא לאשש תיאוריה.
• המציאות נתפסת כאובייקטיבית וקיימת באופן עצמאי, עם ארגון לינארי וסיבתי (סיבה-תוצאה).

שאלות יסוד לפי תפיסה פוסט-פוזיטיביסטית:

• מהי המציאות? מציאות אובייקטיבית אחת הקיימת באופן עצמאי, ללא תלות בחשיבה האנושית. קיים ארגון ליניארי וסיבתי, סיבה-תוצאה
• איך ניתן לדעת אותה (קשרי חוקר נחקר)? הבנת המציאות מבחוץ, על בסיס השערות והסתברויות, תוך ניסיון לאובייקטיביות ומרחק מהתופעה, ובאמצעות פירוקה לחלקים שונים ונפרדים זה מזה כגון (משתנים)
• מה המתודולוגיה? דדוקציה כמותית (מהכלל אל הפרט) כדי לחקור תופעה יש לנסות לחקור תופעה באופן אובייקטיבי באמצעות מדידה שיטתית חוזרת ומספר כלי מחקר, זאת כיוון שהמדידה ברת טעות והמציאות חמקמקה.

תפיסת עולם קונסטרוקטיביסטית

• מניחה יסוד קונסטרוקטיביסטי ורלטיביסטי, לפיו כל אדם בונה את המציאות באופן ייחודי, עם מורכבות וריבוי קולות.
• תפיסה זו מדגישה הוליזם, בו מרכיבי התופעה משפיעים זה על זה ואינם ניתנים להפרדה.

שאלות יסוד לפי תפיסה קונסטרוקטיביסטית:

• מהי המציאות? מציאויות סובייקטיביות רבות, שנחוות על-ידי כל אינדיבידואל, נוצרות על-ידי הבניה חברתית ואינן מנוהלות על-ידי חוקים אובייקטיבים. קיים הוליזם וארגון ר בממדי של מידע שבו האירועים קשורים זה בזה.
• איך ניתן לדעת אותה (קשרי חוקר נחקר)? הבנת המציאות מבפנים, כפי שהיא מובנת ונחוות באופן סובייקטיבי על ידי מי שנוטל בה חלק,באמצעות אינטראקציה עם וקרבה אליה או למי שחווה אותהעשיר ורווי, ריבוי קולות, השקפות ומשמעויות
• מה המתודולוגיה? עשיר ורווי, ריבוי קולות, השקפות ומשמעויות

תפיסת עולם פרגמטית

• מניחה יסוד ליברלי ופלורליסטי ומשלבת תפיסות עולם ומתודות מתוך שיקולים פרקטיים, בהתאם לצורכי המחקר.

שאלות יסוד לפי תפיסה פרגמטית:

• מהי המציאות? מציאות אובייקטיבית אחת ומציאויות סובייקטיביות רבות.
• איך ניתן לדעת אותה (קשרי חוקר נחקר)? שילוב של מחקר כמותי ואיכותני, בהתאם למה שיסייע במחקר ושל מרחק וקרבה, בהתאם למה שמתאים.

גישות מחקר

• העדפה מחקרית מבוססת על מערכת אמונות על העולם ועל איך יש להבינו ולחקור אותו ומייצגת את הנחות החוקר ומתייחסת לסוגיות אונטולוגיות, אפיסטמולוגיות ומתודולוגיות.
• כמותית - מכוונת לאובייקטיביות. תאוריות נבדקות באופן נייטרלי.
• איכותנית - סובייקטיבית ואישית, נרטיבית ופנומנולוגת.
• משולבת - שילובי הטוב מכל העולמות

מחקר כמותי

• שואף לאובייקטיביות, דטרמיניסטי ורדוקציוניסטי.
• מטרתו להסביר או לתמוך בממצאים כמותיים באמצעות מידע איכותני, לבדוק ולהכליל תאוריה איכותנית בצורה כמותית ולאתר משתתפים למחקר איכותני מתוך נתונים כמותיים ולהסיק מסקנות דדוקטיביות (מהכלל אל הפרט) ולנטרל את החסרונות של כל גישה מחקרית ולנצל את היתרונות של כל אחת מהגישות.
• שאלות המחקר יבחנו קשר בין משתנים, הבדלים בין קבוצות, השפעת התערבות, כמו גם לנבא מציאות ולאשש או להפריך השערות תיאוריות top-down.
• מערך המחקר ליניארי, מובנה ומבוקר מראש.
• המדגם גדול, אקראי ומייצג עם קבוצת השוואה או ביקורת.
• הנתונים מספריים הניתנים למדידה.

מחקר איכותני

• סובייקטיבי, רלטיביסטי והוליסטי.
• מטרתו לתאר, להבין ולפרש את המציאות הייחודית של הנחקר. שואף להסקה אינדוקטיביות (מהפרט אל הכלל).
• שאלת המחקר תתמקד במהות התופעה או החוויה ומשמעותה עבור החווים אותה bottom-up.
• מערך המחקר מעגלי, גמיש ומתהווה תוך כדי התקדמות.
• המדגם קטן, בלתי מייצג ועשוי להיות מכוון או תאורטי.
• הנתונים כוללים טקסט, יצירות אמנות, תעודות אישיות, הקלטות וכו', המאופיינים בגודש רב.

מחקר משולב

• שואף להסיר את השלילי ולהכניס רק את הטוב משיטות המחקר השונות
• משלב סגנון איכותני וכמותני ביחס לסוגי הנתונים שנאספים

אסטרטגיות לביצוע מחקר

• מגוון דרכים לעצב את המבנה התפעולי של המחקר.

אסטרטגיות מחקר

• כמותי: ניסוי, דמוי-ניסוי, סקר רוחב או אורך, מערך חד-מקרי.
• איכותני: נרטיבי, פנומנולוגי, תאוריה מעוגנת בשדה, אתנוגרפי, חקר מקרה, סיפורי חיים.
• משולב: מתכנס, מקביל, מסביר שלבי, מגשש שלבי.

שיטות מחקר

• מגוון מתודות לאיסוף, ניתוח ופרשנות מידע.
• כמותי: איסוף בשיטות סגורות (מדידה בשאלונים, תצפית, מבחנים, מדדים פיזיולוגיים).
• איכותני: איסוף בשיטות פתוחות (ראיונות, קבוצת מיקוד, תצפית ותיעוד, יומנים).
• משולב: שילוב שיטות סגורות ופתוחות לאיסוף וניתוח נתונים.

ניתוח נתונים

• כמותי: עיבוד מספרים באמצעות סטטיסטיקה.
• איכותני: ניתוח פרשני אישי של תוכן וצורה.
• משולב: עיבוד סטטיסטי כמותי וניתוח איכותני פרשני.

בחירת גישת מחקר

• מחקר כמותי מתאים להוכחת יחסים סיבתיים, השפעות התערבות, ניבוי תוצאות ובדיקת השערות.
• מחקר איכותני מתאים לחקירת תופעות וחוויות בפירוט רב, במיוחד כאשר חסר מידע בספרות, לבניית תאוריה, ולהקדשת זמן לאיסוף וניתוח נתונים מעמיק.
• מחקר משולב מתאים להוכחת חוקיות מסוימת ולחקירת תופעות לעומק במסגרת אותו מחקר.