אנטישמיות וציונות

אנטישמיות וציונות

• המסורת היהודית רואה את האנטישמיות כתופעה בלתי ניתנת לשינוי או סיום.
• הציונות רואה באנטישמיות תופעה שניתן להעלים על ידי כינון לאומיות יהודית.
• יש קשר בין רעיון הלאומיות לרעיון המשיחיות; המשיח מסמל כוח פוליטי ושאיפה לחירות.

חורבן ותוצאותיו

• חורבן בית המקדש השני ומרד בר כוכבא עוררו פחד וחשש מפני פורענויות.
• חז"ל ניסו למתן את הלהט המשיחי כדי לקיים את היהדות החדשה, ובכך למנוע השתלטות נוספות על שאיפות לאומיות.

הרצל והקיסר

• הרצל פגש את הקייזר וילהלם במהלך ביקורו בארץ ישראל, והלה עצר לשוחח עמו.
• הרצל ביקש מידידו, דוד וולפסון, לצלם את האירוע; צילום שצרף את הקייזר אך השאיר את הרצל מחוץ לתמונה.
• האירוע מבטא כאב של אנטישמיות שדבק בהרצל.

פתרון האנטישמיות

• מסקנה עיקרית: הפתרון טמון בכינון לאומיות יהודית כתגובה להיעדר לאומיות.
• הרצל לא מקבל את התפישה הדתית שראתה באנטישמיות מחלה חשוכת מרפא.
• הוא דחה את הרעיון שהאט מושגי הפתרון של השתלבות היהודים בחברה האירופאית.

גישות שונות לגבי האנטישמיות

• "המודה במקצת" רואה את מאפייני היהודים כתוצאה מהמצב בגלות ולא כתכונות מולדות.
• מקס נורדאו מדבר על יצירת "יהודי חדש" עם תכנים פיזיים שונים, נגד הדימוי הנוכחי של היהודי.
• נורדאו הביע גישות גזעניות חלקית, המשקפות השפעות של דעות הגזע בתקופתו.

גזענות בין יהודים

• יהודי מזרח אירופה ("אוסטיודן") חוו יחס פטרוני והגזעני מצד יהודים במערב אירופה.
• מקס מרקוזה, ראה את יהודי מזרח אירופה כ"זר" ו"האסון של העם היהודי".
• טען כי יש למנוע את הגירתם למערב אירופה ככלי לשמור על התרבות המערבית.

מסקנות לסיום

• השיח גזענות לא נוכח רק באירופה, אלא גם בנוגע ליחסים בתוך היישוב היהודי ובחברה הישראלית.
• ההבחנות בין קבוצות יהודיות שרדו גם לאחר הקמת מדינת ישראל.
• הציונות מתנגדה ליהדות המסורתית, טוענת כי סיבת האנטישמיות היא היעדר לאומיות יהודית.