העלייה הראשונה: מאפיינים, אירועים ואישים מרכזיים

דפוסי פעילות של התנועה הציונית בארץ-ישראל ב1881-1914 (העליות הראשונות)

• בין השנים 1881-1914 התרחשו מספר גלי עליה של יהודים לארץ ישראל שחולקו לשתי עליות ציוניות: הראשונה והשנייה
• בארץ היו כ-25,000 אנשי "הישוב הישן" בתקופה זו
• העליות נעצרו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914

מאפייני העולים בעלייה ראשונה

• העלייה הראשונה התרחשה בין השנים 1881-1904 ונקראה "עליית האיכרים"
• כ-25 אלף עולים הגיעו לארץ במהלך העלייה
• העולים הגיעו בעיקר ממזרח אירופה, רומניה ורוסיה, ומיעוטם הגיע מארצות האסלאם
• רובם היו אנשים דתיים או מסורתיים, בעלי משפחות, בסביבות גיל 40
• רבים היו בני המעמד הבינוני, בעלי השכלה יהודית מסורתית, בוגרי 'חדרים' וישיבות
• מרביתם התיישבו בערים, חלקם ביקשו להיות איכרים, הקימו מושבות, ונהפכו לבעלי קרקעות

קבוצת עולים מיוחדת לעלייה ראשונה

• אגודת ביל"ו, שהשתייכה לעליית "חובבי ציון", עלתה לארץ בשנת 1882
• האגודה כללה 14 עולים צעירים: 13 בחורים ובחורה אחת, שהיו סטודנטים
• נקבעה הקפדה מיוחדת בתקנון אגודת ביל"ו על גיל המצטרפים ומינם - צעירים רווקים עד גיל 25 בלבד
• חברי ביל"ו היו חילונים והאמינו בתנועה הלאומית הציונית, בעלייה לארץ ישראל ועבודת האדמה בה
• תשעה ביל"ויים הקימו ב-1884 את המושבה גדרה כמושבה ציונית עצמאית וכמופת חלוצי

מאפייני העולים בעלייה השנייה

• העלייה השנייה התרחשה בין השנים 1904-1914 ונקראה "עליית הפועלים"
• כ-30 אלף עולים הגיעו לארץ
• מרביתם הגיעו ממזרח אירופה, היו צעירים משכילים, סוציאליסטים, רווקים וחילונים
• רובם היו בני המעמד הבינוני - בעלי מלאכה, סוחרים, פקידים ומורים
• מרביתם בחרו להתיישב ביישוב היהודי העירוני, בעיקר ביפו, בחיפה ובירושלים, חלקם הקימו בסמוך ליפו את השכונה "אחוזת בית" שממנה צמחה תל אביב, העיר העברית הראשונה
• רק מעטים מהם בחרו להתיישב ביישובים שהקימו עולי העלייה הראשונה

קבוצת עולים מיוחדת לעלייה השנייה

• קבוצה של צעירים סוציאליסטים שביקשו להיות פועלים שכירים, נחשבת ל"עליית פועלים"
• 7% מכלל העולים היו צעירים וצעירות רווקים, שרובם היו בני פחות מגיל 25
• הם עלו כיחידים, בלי משפחותיהם, ומרביתם גדלו בילדותם בבתים דתיים, אך מרדו בהוריהם והתרחקו מן הדת

הגורמים לעליות

פרעות אנטישמיות במזרח אירופה

• "סופות בנגב" (1881) ופרעות קישינב (1903) הוכיחו כי האנטישמיות ברוסיה הייתה מאורגנת ומכוונת על ידי השלטונות
• הסיכוי לשינוי במעמדם של יהודי רוסיה ולקבלת אמנציפציה, היה נראה קלוש ביותר
• הפרעות גרמו לצעירים להבין שניסיונותיהם להשתלב בחברה הרוסית אינם פתרון, וכי רק בארץ משלהם יוכלו להבטיח את קיומם הפיזי והלאומי ולהקים חברה עצמאית שאינה תלויה במדינה עוינת כלשהי
• התארגנו אגודות של "חובבי ציון"
• עקב הפרעות החלו גלי עלייה לארץ ישראל, גל העלייה הראשון בעקבות סופות בנגב ב-1882 וגל העלייה השני ב-1904 בעקבות פרעות קישינב
• ברוסיה קמו אגודות של חובבי ציון כבר ב-1881 באופן ספונטני בעשרות מקומות ברחבי תחום המושב, שרוב מייסדיהן היו יהודים משכילים שחשו אכזבה כללית מהסביבה
• הם שאפו למרוד בהנהגה היהודית המסורתית, וליצור תנועה חדשה בעלת אופי לאומי שתעודד עליית יהודים לארץ ישראל, שם יקימו חברה יצרנית שונה מהחברה היהודית בגולה - חברה שמתפרנסת מעבודת אדמה
• אגודות "חובבי ציון" הקימו גופים שאספו כספים ורכשו קרקעות בארץ ישראל, עבור אלה שהחליטו לעלות לארץ ישראל, ועודדו צעירים ומשפחות לעלות לארץ ישראל

כישלון המהפכה הסוציאליסטית ברוסיה

• _רבים מבני העלייה השנייה היו משכילים רוסים שנחשפו לרעיונות סוציאליסטיים וחברים בתנועות סוציאליסטיות
• בשנת 1905 נכשל ברוסיה ניסיון למהפכה סוציאליסטית שמטרתה הייתה לשנות את מבנה השלטון ואת מעמד הפועל, לבטל את המעמדות ולהשיג שוויון לכל האנשים
• הכישלון והפרעות שפרצו אחריה גרמו לאכזבה קשה בקרב צעירים יהודים רבים שהאמינו שהמהפכה תשנה גם את מצב היהודים
• חלקם החליטו לעלות לא"י כדי להגשים בה את חלום החברה הסוציאליסטית - הקמת חברה שוויונית וצודקת בשילוב הרעיון הציוני

פרשת אוגנדה ומותו של הרצל

• חששם של ציוני רוסיה שהתנגדו לתכנית אוגנדה גרם להם להאמין כי רק קביעת עובדות בשטח, על ידי התיישבות רחבה של יהודים בא"י, תכפה על המעצמות להעניק צ'רטר לעם היהודי על א"י
• פעולה זו הייתה פעולת מחאה נגד תכנית אוגנדה ובכך ניסו להראות את הקשר שבין הלאומיות היהודית לארץ ישראל ולכן הזדרזו לעלות
• מותו בטרם עת של הרצל זעזע רבים וגרם לתחושת אֹבדן דרך ולרצון להגשים את חזונו של הרצל ולכן עלו לארץ ישראל

"קול קורא" של יוסף ויתקין

• יוסף ויתקין, מורה בכפר תבור, פרסם "קול קורא" ליהודי מזרח אירופה
• הוא קרא בו ליהודים להקריב קרבן למען ארצם ולעלות לא"י על מנת לעבוד את אדמתה ובכך לבסס את זכותו של עם ישראל בארץ ישראל
• ה"קול הקורא" עודד צעירים רבים אשר היו מבולבלים בעקבות הפרעות, הגזרות והמשבר בתנועה הציונית

העלייה מתימן:

• החלה ב-1881 בשם "אעלה בתמר" ונמשכה עד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914
• נבעה בעקבות גזירות קשות של שלטון השליט התימני, שהתחזקו לאחר כיבוש תימן על ידי התורכים ב-1872
• הגזירות הקשות ביותר היו: גזירות איסלום היתומים וגיוס לצבא
• ריבוי שליחים מארץ ישראל גרם להפצת שמועות על התכוניות ליישב מחדש יהודים בארץ ישראל, וכי מחלקים אדמות ליהודים
• חלק מהתימנים פירשו את אלה כחבלי משיח
• פירשו את המושג "אעלה בתמר" (מתוך שיר השירים) כשנת תרמ"ב - 1882
• העלייה לא ביקשה לחולל מהפכה לאומית, אלא להתיישב ולחיות בארץ הקודש

הקשיים של גל העלייה הראשון

• תנאי האקלים בארץ היו קשים למתיישבים שרובם הגיעו ממזרח אירופה ולא היו רגילים לאקלים של המזרח התיכון
• המתיישבים הראשונים השקיעו כספים רבים בקניית הקרקעות ובבניית תחילת התשתית של המושבה, אך הכסף אזל והם נקלעו למצוקה כלכלית
• למתיישבים הראשונים לא היה כל ידע וניסיון בחקלאות, ולא ידעו כיצד לעבד האדמות ולכן קנו גידולים שאינם מתאימים לסוג הקרקע, ונקלעו למצב כלכלי חמור
• המקומיים הערבים לא קיבלו בברכה את בוא היהודים ונהגו להסתנן למושבות ולגנוב יבול ובעלי חיים
• בארץ היה ריבוי ביצות ויתושים מסוכנים; האוכלוסייה החלשה חלתה ונפטרה מקרבת המושבת לאזורים

הקשיים של גל העלייה השני

• רובו של גל העלייה השנייה היה צעירים, והם חשו בדידות הואיל ועלו בקבוצות של חברים ללא המשפחות
• הייתה אכזבה גדולה ופער בין החלומות שלהם והציפיות מהחיים בארץ מול המציאות
• גל העלייה הראשון לא קיבל בצורה יפה את גל העלייה השני, והיה ניתוק ביניהם ובעלי המושבות לא היו מוכנים להעסיק את הצעירים אך כן את הערבים

הישגי העלייה לארץ ישראל בין השנים 1881-1914 בתחומים הבאים

תחום התיישבות - הקמת צורות התיישבות חדשות:

• רוב העולים שהגיעו לארץ התיישבו בערים הגדלות בהן ישבו יהודים- ירושלים, חיפה ועוד

התיישבות חקלאית

• הרעיון המרכזי שעליו סבב הרעיון הלאומי של אנשי גל העלייה הראשון (-1881-1904), היה הקמת מושבות בארץ ישראל
• העולים רצו להגשים את הרעיון הלאומיות היהודית – הקמת חברה חדשה בארץ ישראל, אשר מבוססת על התיישבות חקלאית
• צורת ההתיישבות שהוקמה על ידי אנשי העלייה הראשונה הייתה המושבה

מאפייני המושבה:

• למתיישבים יש בעלות פרטית על הקרקע- הבתים והציוד שייכים להם
• פרנסתם הייתה מענפי חקלאות שונים ובחלק מהמושבות היו מטעים (גפנים, הדרים, שקדים וזיתים). כאשר הרווח מהחקלאות הוא פרטי, כלומר שלהם
• הקרקע נקנתה במשותף על ידי קבוצת עולים ונקבעו כללים כמו; שמירת האופי הדתי, בחירת ועד והכרעת רוב וניתנו כלים לעזרה הדדית
• במושבה התקיימו מבני ציבור משותפים כמו בית כנסת, מרפאה, בית ספר, ונקבע תקנון לניהול המושבה
• המתיישבים העסיקו שכירים ופועלים לא יהודיים שיעבדו את האדמות

האזורים בהם הוקמו מושבות

• במהלך התקופה שבין 1882-1903 קמו בארץ ישראל 28 מושבות שנוסדו באזור שבין מטולה בצפון לבין באר-טוביה שבדרום
• אזור הגליל העליון: מטולה
• אזור הגליל התחתון: כפר תבור
• אזור השרון: זיכרון יעקב
• אזור שפלת יהודה: ראשון לציון
• עד שנת 1900 נתמכו כל המושבות על ידי הברון רוטשילד ומשנת-1900 נתמכו המושבות על ידי חברת יק"א של הברון הירש

קשיי המושבות הראשונות

• למתיישבים לא הייתה הכשרה מקצועית בארצות מוצאם והם לא הכירו את תנאי החיים בארץ ישראל, היו קשיי אקלים, מחלות, מחסור במים, התנכלויות מצד שבטי בדואים, מחסור בכסף, תחושה של בדידות וניכור, יחס מתנכר של השלטון התורכי שהתייחס אליהם כאל אויבים, ביצות ,קדחת ומחסור בשירותים רפואיים
• מקורבים למתיישבים פנו לעזרת הברון רוטשילד בבקשת סיוע למתיישבים במושבות

התיישבות בעלייה ה- 2

• העולים שעלו ב-1904 מצאו בארץ 28 מושבות יהודיות שהעסיקו אלפי פועלים ערבים. האיכרים במושבות העדיפו את העבודה הערבית הזולה על פני הפועלים היהודים מהעלייה ה-2, גם מפני שהעולים היו יקרים יותר וגם מפני שהעולים היו חילוניים ואיכרי המושבות חששו מכך שישפיעו על ילדיהם
• העולים בגל העלייה השני ראו עצמם כפועלים ושאפו להתחרות בפועל הערבי. הם באו כחלוצים למולדת אבותיהם מתוך שאיפה לעבודת אדמה יהודית
• הסיסמה שלהם הייתה "כיבוש כל מקצועות העבודה בארץ על ידי יהודים", והאמינו כי יש להעביר את כח העבודה מידיים

צורות התיישבות נוספות

• חידשו והוסיפו לצורת ההתיישבות של המושבה צורות התיישבות נוספות:

חווה לאומית

• חווה להכשרת פועלים יהודים לחקלאות
• הנהלת החווה חתמה על חוזים אישיים עם כל פועל והחיים בחווה התנהלו בתנאי שיתוף מלאים
• החווה הלאומית הראשונה הוקמה בכנרת ואחריה הוקמו חוות לאומיות נוספות כמו חולדה ובן שמן
• החוות החקלאיות הוקמו על קרקעות שרכשה קק"ל ובפיקוח המשרד הארצישראלי

הקבוצה - דגניה - אם הקבוצות

• בחוות הלאומיות פרצו סכסוכים בין הפועלים לבין מנהלי העבודה, בעיקר מפני שהפועלים דרשו לנהל את חייהם בעצמם
• אחד הסכסוכים הקשים פרץ בכנרת ורופין הציע לקבוצת פועלים לקבל על עצמם לנהל במשך שנה אחת את חלקה המזרחי של חוות כנרת
• הקבוצה חיה כקומונה, עבדה שנה וסיימה בהצלחה, נשארה במקום ושינתה את שמה לדגניה

מאפייני הקבוצה:

• עבודה משותפת ועצמית - שלילת עבודה שכירה והתבססות על עבודה עברית עצמית

• חברי הקבוצה דגלו באידאולוגיה סוציאליסטית ושוויונית וניסו להגשים חיי שוויון ושיתוף בתחומים רבים: שיתוף מלא ברכוש בין החברים

• מסגרת חברתית ושוויונית שפתוחה לכל מי שמעוניין להצטרף-החיים נוהלו במסגרת של הצבעות ושל שיתוף בהחלטות עבודה - השכר חולק שווה בשווה בין החברים, הפועלים עבדו כפי יכולתם וקיבלו שכר על פי הצרכים שלהם

• התיישבות על קרקע לאומית (בניגוד למושבה שבה הקרקע הייתה פרטית ומשפחתית)

• האדמות נרכשו על ידי קק"ל, והמתיישבים קיבלו עזרה "מהמשרד הארצישראלי"

• בקבוצה לכל אדם יש ערך וכולם שווים זה לזה, האחריות הדדית

• בקבוצה היו מבני ציבור ייחודים כמו חדר אוכל ובית ילדים

• דגניה הפכה לדגם הערצה וחיקוי, היוותה דוגמא ומופת לקבוצות אחרות והביאה לביסוס רעיון השיתופיות בארץ ישראל, במשך הזמן הפכה לאב טיפוס לקבוצות נוספות וכינוייה -"אם הקבוצות"

התיישבות עירונית - העיר תל אביב

• רבים מהעולים בחרו שלא לעבוד במשקים שיתופיים או בחקלאות

• חלקם, בני המעמד הבינוני-בורגני, בחרו להתגורר ביפו, שהייתה המרכז של המוסדות הציוניים בא"י באותה תקופה

• עם הזמן, גידול האוכלוסייה ביפו גרמה להתייקרות שכר הדירה; יהודי יפו חיו בצפיפות ובתנאי היגיינה ירודים

• השכונות נווה צדק ונווה שלום היו מלאות עד אפס מקום

• תנאי הדיור הקשים ביפו ומחירן הגבוה של הדירות גרמו למספר בעלי מלאכה וסוחרים להתארגן ולייסד אגודה שתקים שכונה חדשה, מחוץ ליפו

• על השטח שבחרו, התכוונו לבנות 60 בתים בצורה מסודרת עם רחובות יפים ורחבים

• השכונה החדשה -"אחוזת בית" הוקמה בתמיכת המשרד הארצישראלי בשנת 1909, והתיישבו בה 60 משפחות ראשונות משני צדי רחוב הרצל שהיה הרחוב הראשון שם השכונה הוחלף מאחוזת בית לתל-אביב

• ת" א התפתחה במהירות ביוזמתו של ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף ונוספו בה עוד שכונות חדשות, תוכנן כי יגורו בשכונה רק יהודים, וידברו בה רק עברית

• הבתים שייבנו בשכונה היו בתים של קומה אחת, סביב כל בית תפרח גינה, והרחובות יהיו רחבים וסלולים ובהם מדרכות ותאורה, לאורך הרחובות יינטעו עצים , שטחים מיוחדים בשכונה יוקצו לגן ציבורי, הניקיון שם יישמר בקפדנות ובבתים תותקן צנֶרתַ מים וצנרת ביוב

• תל אביב הייתה עיר מורנית מערבית חדשה בארץ; בעיר התרכזו מוסדות תרבות, חינוך מסחר ותעשייה; גם מוסדות התנועה הציונית עברו אליה

• ערב מלחמת העולם הראשונה (1914) מנתה ת"א כ-2000 נפשות

חשיבות העיר תל אביב:

• תל אביב הייתה לעיר העברית הראשונה, בה חיו רק יהודים (מנותקת מהערבים)
• דיברו בה רק בשפה העברית
• העיר הפכה למוקד משיכה עיקרי להמוני העולים בשנות העשרים והשלושים ולמרכז כלכלי ומנהלי של "הבית הלאומי"

ההישגים בתחום הביטחון - מסגרות ביטחוניות: ארגון "השומר"

• כאשר הקימו עולי העלייה הראשונה מושבות, נוצר צורך בשמירה מסודרת, ולשם כך הועסקו שומרים ערבים וצ'רקסיים
• בני העלייה השנייה האמינו שמדינה יהודית צריכה להיבנות ע"י יהודים ורצו להחליפם בשומרים יהודיים, אך נתקלו בהתנגדות בני העלייה הראשונה כי שכר היהודים היה גבוה יותר
• בשנת 1907 הוקם ארגון שמירה יהודי ראשון, "בר-גיורא"; הארגון אימן צעירים יהודים בניסיון לקבל משרות שמירה במושבות
• הארגון הורחב ונקרא "השומר" בעקבות הצלחת "בר גיורא" הארגון בשנת 1909, ניסה להביא לשמירה עברית כמעט בכל המושבות, פורק ואנשיו היוו את הבסיס להקמת ארגון "ההגנה"

מאפייני הארגון:

• אימוץ מנהגי השומרים המקומיים- התלבשו באופן המזכיר את ערביי א"י, דיברו ערבית ורכבו על סוסים; נראו לשומרים הערביים אותם החליפו כלפי חוץ
• עברו מבחני מיון קפדניים

מטרות הארגון:

• השומר" פעלו לתפיסת כל משרות השמירה במושבות; האמינו שבארץ ישראל היהודים חייבים ללמוד להגן על עצמם ולא להיות תלויים בעמים בתוכם הם יושבים, לכן אימנו צעירים יהודים בשימוש בנשק
• אנשי דרשו במושבות בהן שמרו שכל משרות העבודה החקלאיות יינתנו לפועלים עבריים במקום לפועלים ערביים; האמינו כי עבודת אדמה יוצרת קשר אמיתי ועמוק בין העם היהודי לארץ ישראל, וביצירת מעמד פועלים גדול, אשר יהווה את הבסיס לחברה סוציאליסטית
• חברי "השומר" תרמו לביסוס והרחבת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וקיבלו על עצמם משימות הכשרת קרקע חדשה להתיישבות ובניית ישובים ולקחו חלק בהתיישבות שיתופית (הקבוצה)
• אנשי "השומר" שללו את אופי החיים היהודיים בגלות, ורצו להיפטר מדימוי היהודים בגולה כחלשים, לא יצרנים, חיים על חשבון אחרים ומחפשים רווח קל וליצור בארץ דמות חדשה של יהודי-חזק ואמיץ, עובד אדמה ואוהב את ארצו, מחזיק בנשק ומסוגל להגן על עצמו ועל עמו, עצמאי ואינו תלוי באחרים
• ארגון השומר ביסס וחיזק את רעיון ההגנה היהודית והעבודה העברית, יצר טיפוס חדש של צעיר יהודי אמיץ, חזק שאינו מפחד מסכנות והיווה יסוד עליו קם ארגון ההגנה

ההישגים בתחום החינוך והתרבות - מסגרות חינוכיות ותרבותיות

• הפעילות בתחום התרבות והחינוך נתפסה כפעילות לאומית-ציונית; הוקמו מסגרות חינוך חדשות, אליעזר בן יהודה החייאה את השפה העברית, והתרחשה מלחמת השפות בארץ

הקמת מוסדות חינוך:

בימי העלייה הראשונה בראשון לציון - בית הספר העברי הראשון וגן ילדים עברי בשנת 1883 הוקם בית הספר לבנים בשם תורה ומלאכה בו למדו בעברית; אליעזר בן יהודה והמורה דוד ילין כתבו ספרי לימוד בעברית בהם השתמשו בבית הספר בימי העלייה השנייה - גימנסיה עברית ביפו ובירושלים ואח"כ הוקמה הגימנסיה "הרצלייה", שמשכה אליה תלמידים בגלל רמתה הגבוהה בעליה השנייה, בשנת 1905 -בתי הספר הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב, הגימנסיה העברית בירושלים והטכניון בחיפה בחלק מבתי הספר למדו בשפה העברית וניתן לתלמידים חינוך בעל אופי לאומי

השפה העברית חדרה לכלל בתי הספר והייתה לשפה הרשמית של הלימוד וההוראה, ואז התפתחו הספרות והעיתונות העברית

פעילותו של אליעזר בן יהודה והחייאת השפה העברית

• עד הגעת העולים היו שפות הדיבור המקובלות בארץ ישראל ערבית ולדינו בין היהודים הספרדים, ויידיש - בין היהודים האשכנזים; השפה העברית נחשבה בקרב רוב היהודים לשפת קודש
• בן יהודה עלה לארץ בעלייה הראשונה; האמין שהיהודים אינם יכולים להיות עם חי רק בכך שבשבו לארץ האבות אלא בשובם לשפת האבות - לשפה העברית

תפיסת הלאומיות לפי בן יהודה:

• שלושה דברים חרותים באותיות של אש : ארץ, שפה לאומית והשכלה לאומית; האמין שרק בארץ ישראל אפשר להחיות את השפה העברית כשפת הדיבור של כל העם :משכילים ובני העם הפשוט, מבוגרים וילדים

פעולותיו של בן יהודה היו:

• הקפיד לדבר עברית וכך נהגה גם משפחתו

• הוציא לאור את העיתון העברי "הצבי" והפיץ בו את דעותיו ואת המילים החדשות שהמציא, ערך וכתב את ה "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה"

• עם עוד אנשים יזם את הקמת חברת "שפה ברורה" - המוסד העליון לקביעת חידושי הלשון באותם ימים, ומחברה זו התפתח ב1890- "ועד הלשון העברית" שמטרתו להפיץ את השפה העברית ואת הדיבור העברי בין כל שכבות העם

• דרכו של בן יהודה להחייאת העברית לא הייתה קלה; היישוב הישן החרדי החרים אותו כי ראה בשפה העברית שפת קודש וביקש למנוע את חילולה והפיכתה לשפת דיבור בחיי היום-יום

• בסוף תקופת העלייה השנייה ציינו 40% מבני היישוב היהודי, שהעברית היא שפתם היחידה או העיקרית

• בזכות פעילותו של בן יהודה הפכה השפה העברית בסוף העלייה השנייה (1914) לשפת דיבור בחיי היום יום ובבתי הספר; התפתחו הספרות, התיאטרון והעיתונות העברית

• ב-1903 הקימו את הסתדרות המורים, קמה כדי להגדיר את מטרות החינוך הלאומי בארץ ישראל וליצור תוכנית לימודים

"מלחמת השפות" "ריב הלשונות":

• בשנת 1905 פרץ סכסוך בטכניון לגבי השפה שבה יקוימו הלימודים; חברת "עזרה" דרשה ששפת הלימוד תהיה גרמנית; התלמידים והמורים התנגדו לשימוש בשפה הגרמנית; ראו בכך פגיעה בשאיפה לעצב בארץ ישראל זהות לאומית ציונית

• לאחר מחאה של הורים, הוחלט להתחיל ללמד בבית הספר בשפה העברית

• הייתה לכך משמעות רבה מכיוון שהייתה זו הפעם הראשונה שהוחלט שהשפה העברית תהיה שפת לימוד לא רק בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, אלא גם בבית ספר גבוה ללימוד המקצועות הטכניים

• בנוסף הניצחון של ההורים, והתלמידים שדרשו ששפת הלימוד תהיה בעברית הוכיח כי תושבי הארץ יפעלו בכל דרך לכך שבארץ ישראל היהודים ידברו, ילמדו ויפתחו מערכת השכלה בעברית

• פועלי העלייה השנייה הבינו כי תחייתו של מפעל לאומי קשורה קשר הדוק לתחיית

• השפה ובצד השמירה וההתיישבות והעבודה יש גם לטפח את השפה העברית ולהפכה לשפה השלטת בישוב; העברית סמלה עולם חדש המשתרר מהעולם הגלותי

אישים וארגונים שתרמו לפעילות הציונים בארץ ישראל

אישיות מסייעת - הברון אדמונד דה רוטשילד:

• יהודי צרפתי, בן למשפחת בנקאים עשירה, סייע רבות לפעילות התנועה הציונית בארץ, בצורת סיוע שקיבלה את השם "שיטת החסות" (שיטת האפוטרופסות)
• המושבות פנו אל הברון עקב קשיים כגון אקלים, חוסר ידע חקלאי, מחסור בתרופות ואמצעים רפואיים ורבות הגיעו לסף פשיטת רגל תוך חודשים
• היו רבים מתו מן הטיפוס והשחפת, ורבים החליטו לעזוב את הארץ בשל כך העולים החליטו לבקש מן לברון רוטשילד סיוע כלכלי
• רוטשילד הסכים לסייע אך התנה זאת בכך ששמו לא יתפרסם,
• שיטות החסות והאפוטרופסות
• שחשש מהתבוללות אדם שומר מסורת והתיישבות יהודית מנעה התבוללות
• תחת רוטשילד

בחן את הידע שלך על העלייה הראשונה, כולל מאפייני העולים, האזור העיקרי שממנו הגיעו, וההשפעה של אירועים כמו 'קול קורא' של יוסף ויתקין. בחנו את הסיבות והמטרות של העולים, כמו גם את הערכים שהם ביקשו לממש בהקמת חברה חדשה בארץ ישראל.