פאגוציטוזה ונויטרופילים

פאגוציטוזה: בליעה ותהליך הרג של פתוגנים

• פאגוציטים בולעים פתוגנים שלמים או חלקים מהם, כמו גם תאים מתים או חולים.
• ישנם רצפטורים ייעודיים על פאגוציטים שמזהים ומקשרים מרכיבי חיידקים, מה שמאפשר את הבליעה.
• הפגוציט יוצר "פגוזום" – אברון עטוף ממברנה המכיל את החומר החיצוני.
• הפגוזום מתאחד עם ליזוזום, המכיל אנזימים פרוטאוליטים (הורסים תאים).
• יחד, הפגוזום והליזוזום יוצרים "פגוליזוזום" – אברון שמשמיד את הפתוגן.
• למאקרופאגים יש רצפטורים ספציפיים לזיהוי מיקרובים.
• החומר הנקשר נבלע בפגוזום, ומפורק בפגוליזוזום.

נויטרופילים: תפקוד מיוחד

• נויטרופילים, תאים דם לבנים, בולעים פתוגנים באמצעות פגוציטוזה.
• בנוסף לליזוזום, הם מכילים שתי גרנולות (פוריות ראשוניות ושניוניות).
• הגרנולה השניונית יוצרת רדיקלים חמצניים (מסוכנים לחיידקים) באמצעות NADPH Oxidase.
• NADPH Oxidase גורם ליצירת רדיקלים חמצניים, הידועים גם בשם סופר אוקסידים (SOD), וליצירת מי חמצן (המשמשים להרג חיידקים).
• יונים חיוביים (כמו אשלגן) מחמיצים את האזור, ומפעילים אנזימי ליסוזום וגרנולה ראשונית.
• הגרנולה הראשונית משחררת אנזימים פרוטאוליטים נוספים.
• תהליך זה, הנקרא "microbicidal respiratory burst", משמיד את הפתוגן.
• תהליך זה יכול להיות פגום במחלת CGD (Chronic Granulomatous Disease) בגלל מוטציות ב- NADPH Oxidase.

פתוגנים המשתלטים על פגוציטים

• פתוגנים כמו Mycobacterium tuberculosis תוקפים את המאקרופאגים.
• תאים אלה מספקים להם מקלט, ומעכבים איחוי עם הליזוזום.
• החיידק נשאר חי ומתרבה בתוך הפאגוזום.
• ליסטריה עובדת באופן דומה, כאשר היא גורמת לפגוזום להתפוצץ לפני האיחוי עם הליזוזום.
• ליסטריה נעה למקומות חדשים בתאים אחרים בגוף.
• פאגוציטים מפרישים חומרים שונים להילחם בפתוגנים, כמו מי חמצן, פפטידים, אנזימים וכו'.