כאב בחזה ואבחונות קרדיווסקולריים

כאשר מטופלים עם כאב חולף בחזה משתחררים מבית החולים עם אבחנה לא ידועה, קיים סיכון שהם יחוו MI שפוספס לאחר מכן.

תמותה של מטופלים עם כאב בחזה שאינו קשור ללב או לריאות נמוכה, ואינה שונה מהתמותה באוכלוסייה הכללית.

כאשר כאב בחזה נובע מחוסר בזרם דם לשריר הלב - חוסר איזון בין צרכי החמצן של שריר הלב לבין אספקת החמצן אליו.

עלייה בקצב הלב ובהתכווצות שריר הלב גורמת לדרישה מוגברת לחמצן.

ירידה בזרימת הדם אל שריר הלב פוגעת באספקת החמצן

כיב בפלאק טרשתי באאורטה שחודר דרך האינטימה אל המדיה, בעל פוטנציאל לגרום לדיסקציה אינטרה-מדיאלית או קרע באדוונטיציה.

מצב הנוצר מקרע ב vasa vasorum או, פחות שכיח, מכיב חודרני. ללא סימנים רדיולוגיים ופולס לומן.

מצבים אלה מתאפיינים בכאב חזה חמור, פתאומי ו'קרוע', כאשר האאורטה העולה מעורבת הכאב יהיה בחזה הקדמי; כאשר היורדת - בגב.

דיסקציות פרוקסימליות באאורטה העולה (type A) בעלות סיכון גבוה לסיבוכים שמשפיעים על ההתייצגות הקלינית (MI: פגיעה באספקת דם לקורונריים); אי ספיקת מסתם אורטלי (קרע במסתם); טמפונדה פריקרדיאלית (קרע של ההמטומה אל החלל הפריקרדיאלי).

נדיר שדיסקציה אורטלית לא טראומתית תקרה ללא רקע של יתר לחץ דם או פגיעה במרכיבים האלסטיים או המוסקולריים באאורטה (היריון, מסתם ביקוספידי או תסמונות תורשתיות כמו Marfan או Ehlers-Danlos)

אנאוריזמיות באאורטה לרוב אסימפטומטיות, אך כשהן בבית החזה הן יכולות לגרום לכאב בשל לחץ על מבנים סמוכים. הכאב

כאב בחזה הנגרם כתוצאה מדלקת קרום הריאה, כגון דלקת ריאות או מחלה הקשורה לריאה, ותהיה חדה יותר בזמן שאיפה או שיעול.

כאב בחזה שיכול להיות דומה לאנגינה, נגרם עקב לחץ דם גבוה בריאות, והגורם הוא כנראה חוסר זרימת דם לחדר ימין בלב.

מחלות בדרכי הנשימה, כגון אסתמה, יכולות לגרום לכאב בחזה אופייני ללחץ ולעיתים יחד עם קוצר נשימה, אך לא כאב חד כמו בדלקת קרום הריאה.

הגורם השכיח ביותר לכאב בחזה שאינו קשור לטראומה, לעיתים מחקות מחלות לבבות, כגון התקף לב, בעיקר בעקבות תסמונות ושטיות.

הגורם לכאב חזק בחזה, תחושה של לחץ, הנמצא מאחורי עצם החזה, יכול להקל ע

ביומרקר חשוב לאבחון התקף לב (MI) ומצבים אחרים הקשורים ללב. מסייע לקבוע את רמת הסיכון כאשר יש חשד למחלת עורקים כלילית (ACS).

הבדיקה המומלצת לאבחון התקף לב (MI) וחשד למחלת עורקים כלילית (ACS). יש לבדוק את רמת הטרופונין עם ההתייצגות בבית החולים, ולערוך בדיקות חוזרות מספר שעות לאחר מכן.

ערך נמוך של טרופונין, שנמדד ‪2-3‬ שעות לאחר הופעת הסימפטומים, יכול לשלול התקף לב (MI).

שינויים ברמות הטרופונין לאורך זמן. עלייה או ירידה ברמות הטרופונין יכולים להעיד על נזק חד מיוקרדיאלי, לעומת עלייה כרונית הקשורה למצבים אחרים.

אבחנה של התקף לב (MI) דורשת דפוס של עלייה או ירידה ברמות הטרופונין. לפחות ערך אחד צריך להיות גבוה מהאחוזון ה‪99-‬ והנזק חייב להיות תוצאה של איסכמיה.

בדיקה הדמיה לא פולשנית המשתמשת בקרני רנטגן כדי ליצור תמונות תלת מימדיות של כלי הדם. זהו בדיקה מועדפת להערכת כאב אקוטי בחזה כאשר יש חשד לחסימה בעורקים הכליליים.

בדיקות תפקודיות כמו אקו לב במאמץ או ‪nuclear perfusion imaging‬ משמשות בחולים עם מחלה חסימתית ידועה בעורקים הכליליים. הן מתאימות יותר מאשר ‪CTA‬ בחולים אלו.

אקו לב במאמץ משמש להערכת התפקוד של שריר הלב במהלך מאמץ גופני. ניתן להשתמש בו כדי לאבחן מחלות לב כגון מחלה חסימתית בעורקים הכליליים.

תהליך הדמיה של זרימת הדם בעורקים הכליליים באמצעות איזוטופים רדיואקטיביים. משמש להערכת תפקוד הלב ולזיהוי חסימת עורקים.

אק

מערכת בדיקות המשמשות להערכת הסיכון לסבל ממחלה חסימתית בעורקים הכליליים. כולל אק

אק

מערכת בדיקות המשמשות להערכת הסיכון לסבל ממחלה חסימתית בעורקים הכליליים. כולל אק

בדיקה לא פולשנית המשמשת להערכת מבנה ותפקוד הלב, יכולה לזהות תנועות לא תקינות של קירות הלב ולתרום לאבחון איסכמיה.

חומר ניגוד המשמש בבדיקות MR לב, עוזר לזהות אזורים פגועים בלב, ובפרט להבחין בין נזק איסכמי ללא איסכמי.

זיהוי מהיר ומדויק של מטופלים עם סיכון גבוה, אפשרי בקרב מטופלים עם כאב בחזה.

מטרת תהליך הערכת כאב בחזה בקהילה הינה הבנה מהירה של הגורם לכאב ולפי זאת קבלת החלטות נכונות לטיפול ובריאות המטופל.

מטופלים שניתן להשאיר בהשגחה לא אינטנסיבית עם ניטור פחות מדוקדק הודות לעוצמת הסיכון הנמוכה שלהם.

כאב בחזה הוא סימפטום שכיח יחסית אשר דורש הערכה רפואית מהירה ודייקנית לשם קבלת החלטות טיפול נכונות.

הקטנת השימוש בבדיקות בשתן היא חשובה כדי לשמור על המשאבים הבריאותיים ולהימנע מבדיקות מיותרות.

הקטנת הוצאות הבריאות ולתת עדיפות לטיפולים יעילים שמותאמים לצרכים האמיתיים של המטופלים.