אחריות בחומש דברים

יחידה זו עוסקת באחריות

• נלמד מצוות בחומש דברים הדורשות אחריות אישית או ציבורית כלפי הזולת.
• מציגה מבוא שמדריך איך ללמוד את המצוות.
• מפרטת מצוות רבות ומנתחת אותן.

מינוי שופטים (פרק טז יח-כ)

• התורה מצווה על מינוי שופטים ושוטרים בערי ישראל.
• השופטים יהיו מומחים וצדיקים.
• השוטרים יכפין את העם לפסיקת השופטים.
• לא לקבל שוחד.
• לשפוט בצדק וללא הטיה.
• המצווה נועדה לבנות מערכת משפט צודקת בישראל.

ערי מקלט (פרק יט א-יג)

• התורה מצווה להקים שלוש ערים מקלט.
• רוצח בשוגג יוכל להימלט אליהן.
• הרוצח פטור מהענישה אם ההרג אינו מתוך שנאה קודמת.
• אחריות הפרט למעשיו.
• השותפות בקהילה נדרשת לקבל עליו אחריות.
• הזכויות של הקהילה נשאלות כנגד המעשה של הרוצח.

עגלה ערופה (פרק כא א-ט)

• התורה מתארת מצב שבו נמצא גופה בשדה ללא ידוע רוצח.
• זקני העיר הקרובה ניגשים אל המקום, עורפים עגלה לא מעובדת על גדות נחל.
• זקני העיר והכוהנים רוחצים את ידיהם ומכריזים שהם לא אחראים לרצח.
• התורה מדגישה אחריות ציבורית ל"דם נקי".
• עליית מודעות על מעשים נוראים, צריכים לחפש את האחריות.

בן סורר ומורה (פרק כא יח-כג)

• התורה מתארת את עונשו של בן סורר ומורה.
• הורים מביאים את הבן לבית דין.
• עונש קשה מוטל על הבן, כדרך להרתיע אחרים.
• ההתבוננות היא על התנהגות הבן בעתיד.
• אחריות הפרט, בהקשרו החברתית ובחינוכו.
• המשמעות עמוקה: האחריות של ההורים לחינוך בניהם.

השבת אבידה (פרק כב א-ג)

• התורה מצווה על השבת אבידות (חפצים שאבדו) של הזולת.
• על המוצא לשמור על האבידה עד שיובא לבעליה.
• אסור להתעלם מרכוש הזולת.
• על הפרט לקחת אחריות אישית, ולא לתת תירוצים כלפי הסביבה.
• האחריות היא פעילה.

טעינה (פרק כב ד)

• התורה מצווה לעזור לאדם שנתקע בשטח.
• עלינו להגיש עזרה לאדם הזקוק
• מצווה זו מחברת בין אחריות אישית לבין אחריות קהילתית.