נוגדנים ותפקידם בתהליך החיסון

נוגדנים: מבנה ותפקיד

• נוגדנים (אנטי גופים) הם חלבונים המשתתפים בתגובות חיסוניות.
• קולטנים על תאי B הם IgM, רצפטורים בממברנה, בעלי זרועות FAB חשופות לקישור אנטיגן. פעולה מופעלת, ופליטת כמויות גדולות של נוגדן זהה.
• IgM תמיד פנטהמר (5 יחידות נוגדן מקושרות, עם שרשרת J), בעל 10 אתרי קישור לאנטיגן.

תגובה חיסונית ראשונית ושנית

• תגובה ראשונית לאנטיגן: נוגדנים מסוג IgM.
• תאי זיכרון נוצרים אחרי התגובה הראשונית.
• תגובה שניונית לאנטיגן: נוגדנים מסוג IgG, עדיפים בהשוואה ל-IgM.
• IgG מאפיין תגובות חוזרות (או חשיפה שניונית) לאנטיגן.
• שרשרת כבדה (heavy chain) עוברת שינוי (switch) , השרשרת הקלה נשארת זהה.
• IgG עולים ברמה גבוהה לאורך זמן רב יותר ביחס ל-IgM.
• IgG חוצים את השליה, ונותנים חיסון לאם לתינוק.

מחלה המוליטית של הילוד (Erythroblastosis fetalis)

• מחלה זו נובעת מתאימות לא תואמת בין Rh הדם של האם לתינוק.
• אם התינוק Rh חיובי (+Rh) והאם Rh שלילית (-Rh), נוגדנים של האם יכולים לתקוף את כדוריות הדם של התינוק.
• בכל הריון זיכרון חיסוני האם עולה, ויותר כדוריות דם של התינוק תפגע מחשיפות נוספות.
• טיפול: נוגדנים כנגד Rh מוזרקים לאם לפני ולאחר הלידה למניעת תגובה חיסונית תוקפנית.

נוגדן IgA

• IgA הוא הנוגדן העיקרי בהפרשות חיצוניות (זיעה, רוק, נוזלי רירית).
• רמת IgA גבוהה הרבה יותר בנוזלים חיצוניים בהשוואה לנוזלים פנימיים (סרום) בהם רמת IgG גבוהה יותר.
• IgA מופיע בצורות מונומרית ודימרית.
• בנוסף ל-IgA יש שרשרת פוליפפטידית נוספת (שרשרת הפרשה, secretroy piece) שמחזקת ומאריכה את זמן מחצית החיים של IgA בנוזלים חיצוניים.
• IgA נוצר בבלוטות הלימפה.
• חלבון Pol-lg Receptor בתאי אפיתל קולט רק דימרים של IgA
• נוגדן זה מובל דרך התא אל נוזל הפרשה, שם החלק מהקולטן (secretory piece) נותר דבוק אליו ונותן הגנה מפני סביבה קשה.

נוגדן IgD

• IgD אינו נמצא בדרך כלל בסרום, והוא מתבטא כקולטן על פני תאי B לימפוציטים.
• IgD ו-IgM נמצאים על אותו תא B, באותה אפיניות לאנטיגן.
• IgD אינו מופרש מהתא B פעיל.
• מטרתו של IgD לא ידועה.

נוגדן IgE

• IgE נמצא בעיקר על תאי Mast (תאי פיטום) ומכיל גרנולות עם חומרים מעוררי דלקת.
• קולטנים FC על תאי Mast נקשרים רק ל-FC (חלק נוגדן) של IgE.
• נוגדן IgE נספח מידית לתאי Mast לאחר יצירת בתאי B ופיזור בגוף.
• חשיפה לאלרגנים (אנטיגנים) שמזהים IgE גורמת לדה-גרנולציה (שחרור גרנולות).
• תגובה חריפה למדיי של IgE גורמת לאלרגיות.
• פתרונות טיפוליים קיימים לנטרול תגובה חריפה כזו (דסנסיטיזציה).