ביומרקרים לבביים

מהו הביומרקר שמהווה כיום את הבחירה העיקרית בניתוח נזק לשריר הלב?

כמה זמן לאחר תחילת הנזק לשריר הלב מתחיל הטרופונין לעלות בדם?

מהי אחת הסיבות להפחתת השימוש בביומרקר CK - MB?

באיזו מהירות עולה המיוגלובין לאחר פגיעה בשריר הלב?

איזה ביומרקר לא ספציפי מספיק ועשוי לעלות גם במקרים של פגיעות בשריר?

ביומרקרים לבביים

ביומרקרים לבביים משמשים לזיהוי נזק לשריר הלב.
בעבר נעשה שימוש ב- CK-MB (CPK), מיוגלובין ו- LDH, אך כיום הטרופונין הוא הביומרקר העיקרי.
טרופונין הוא חלבון שמופרש משריר הלב בעת נזק.
טרופונין מתחיל לעלות בדם כעבור שעה עד 3 שעות מרגע הנזק.
הטרופונין מגיע לשיא אחרי כ- 96 שעות.
הטרופונין יורד לנורמה לאחר כשבועיים.
פחות משתמשים כיום בביומרקרים אחרים משום שהם פחות רגישים וספציפיים.
CPK פחות רגיש מטרופונין ועולה רק באוטמים גדולים.
CPK מגיע לשיא אחרי 24 שעות ויורד לנורמה כעבור 48 – 72 שעות.
מיוגלובין מאוד רגיש אך לא ספציפי, ועולה גם כאשר יש פגיעות בשרירים אחרים.
LDH לא ספציפי מספיק, עולה מאוחר יותר מ- CPK, ונשאר בדם זמן רב יותר.

חידון זה עוסק בביומרקרים לבביים כגון טרופונין ו-CK-MB. תלמדו על החשיבות של הביומרקרים בזיהוי נזק לשריר הלב והשפעתם על אבחנה רפואית. בואו לבחון את הידע שלכם בנושא הקרדיאולוגי הזה.