חשיבה הומניסטית - סיכום חדש PDF

‫חשיבה הומניסטית – ד״ר יובל קרמינצר‬ ‫חן ראובן – תשפ״ד ‪2024‬‬ ‫פרקים בחשיבה הומוניסטית – סיכום חדש‪:‬‬ ‫שיעור ‪:1‬‬ ‫חשיבות הקורס – נפגוש שאלות שמעסיקות גם משפטנים – מהו חוק?...

‫חשיבה הומניסטית – ד״ר יובל קרמינצר‬ ‫חן ראובן – תשפ״ד ‪2024‬‬ ‫פרקים בחשיבה הומוניסטית – סיכום חדש‪:‬‬ ‫שיעור ‪:1‬‬ ‫חשיבות הקורס – נפגוש שאלות שמעסיקות גם משפטנים – מהו חוק? מהו צדק? – הן שאלות של מהו אדם בכלל‪,‬‬ ‫הן שאלות מהותיות של אדם‪.‬האדם הוא בעצם חיה ששואלת את עצמה מה זה להיות אדם‪.‬בשביל לשאול שאלות‬ ‫יסודיות על האנושיות שלנו אנחנו צריכים לקרוא [והכוונה זה לא לקרוא פיזית אלא יותר בין שהורות]‪.‬‬ ‫אנושיות בזמנים אל‪-‬אנושיים‪:‬אנושיות כהישג והזוועה שבהעדרה‪:‬‬ ‫אנחנו היום בזמני מלחמה שנתקלים בתופעה שהתגובה הסופנטנית היא ״זה לא אנושי״‪,‬‬ ‫לרוב כשאנחנו אומרים על משהו שהוא לא‪-‬אנושי אנחנו לא מתכוונים למשהו שמתאים לחיות אחרות‪.‬אנחנו לא‬ ‫רואים משהו שקשור למלחמה אצל ג׳ירפות או פילים‪ ,‬אצלהן הן רגילות לאכזריות [של טרף הדדי] אך לא אכזריות‬ ‫מאורגנת של מצב מלחמה‪.‬‬ ‫מכאן נלמד שאנושיות היא הישג ולא מובן מאליו – לא נגיד על ג׳ירפה שהיא נוהגת בצורה שהיא לא‪-‬ג׳ירפאית‪.‬‬ ‫אנחנו לומדים שלהיות אדם זה לא רק להיוולד למין הביולוגי הזה אלא זה גם הישג‪.‬גם מבחינה מוסרית‬ ‫[התייחסות בין אחד לשני כאל בני אדם] וגם משהו יומיומי של להיות יצור משגשג‪ ,‬יצור מאושר‪.‬שגשוג הוא נדיר‬ ‫– להגיד שחיינו חיים מאושרים משגשגים מלאים זה נדיר‪.‬פרח לדוגמא שלא משגשג עוד לא הגיע לשיא הפריחה‬ ‫שלו‪ ,‬זה הגיוני הוא עוד מתפתח‪.‬‬ ‫״החיים הטובים״ כצורת החיים שלנו – תשובה שהאדם יתן לשאלת האנושיות‪ ,‬מה זה להיות אדם? איך אדם צריך‬ ‫לחיות? [להשכיל‪ ,‬להקים משפחה‪ ,‬להיות עשיר]‪.‬אנחנו בעצם נותנים תשובה לשאלה שלאו דווקא אנחנו מבינים‬ ‫שהיא מהדהדת מאחורה‪.‬מבני האדם יש ציפייה לדעת להתנהג בניגוד לטבע שלנו [טבעי לכעוס מאוד אך נדרוש‬ ‫לכבוש את יצר הכעס]‪.‬‬ ‫האדם הוא סוג של חיה שתמיד לא משנה איפה נפגוש אותה עסוקה בשאלה מה מבדיל אותו מחיות אחרות? מה‬ ‫עושה אותה חיה מסוימת?‬ ‫בשיעור נעסוק ב ‪ 3‬דימויים‪.‬‬ ‫❖ דימוי ראשון – מיהם בני האדם? יצורים שיושבים במערה ומסתכלים על דימויים [יש להסתכל עליהם‬ ‫בצורה בסיסית של כתב‪ ,‬זה חשוב לקיום של בני האדם‪ ,‬יש לנו אינטרקציה איתם‪ ,‬לחשוב עליהם ולתת‬ ‫להם משמעות]‪.‬תהיות על המ מקום האדם בעולם ולאחר מכן ציור של זה‪.‬‬ ‫❖ דימוי שני ‪ -‬מה אני צריך כדי לקום מאסון? דברים יותר נפשיים [לדוג׳ קור רוח]‬ ‫חיה מדברת? בני אדם במערה – על כוחו השובה של הדימוי ובעיית השחרור‪:‬‬ ‫תמונה ‪1‬‬ ‫האדם הוא חיה מדברת‪ ,‬חושבת‪ ,‬הגיונית‪.‬‬ ‫באופן פשוט‪ ,‬אנחנו יודעים שאנחנו לא היצור היחיד שמדבר אלא לכל יצור חי‬ ‫[אפילו לחיידקים] יש צורת תקשורת בניהם‪.‬כשאנחנו אומרים על האדם שהוא‬ ‫מדבר אנחנו מתכוונים למשהו מעבר להעברת מידע בין אחד לשני‪.‬‬ ‫בני אדם מתחילים לזהות משהו אנושי כשאנחנו מזהים כלים [שמאפשרים‬ ‫לעשות כל מיני דברים] וציורים מהסוג של הציור משמאל [תמונה ‪*.]1‬זה כמה‬ ‫ציור קיר‪ ,‬מערה בלסקוב לפני‬ ‫אחורה בזמן הולך משהו שדומה לנו‪.‬‬ ‫‪ 17,300‬שנה‬ ‫מה מיוחד בצורה הלשונית‪ ,‬השפתית של ציורי מערות? אנחנו יצורים‬ ‫שמדמיינים משקעים מאמץ גדול מאוד בלכתוב‪ ,‬לצייר‪ ,‬לסמן את הדימויים‬ ‫שמעסיקים אותנו ואנחנו גם משקיעים מאמץ בלקרוא אותם‪.‬‬ ‫מבחינת הציור מערה ‪ >-‬מבחינה מסוימת יהיה מוזר להתייחס אל זה כאל ציור מערות מאחר ומערות ידועות‬ ‫בחושך ולכן אנחנו מתארים שכדאי לחזות בציורים האלו היה על בני האדם להדליק אש‪.‬במובן הזה ציורי המערות‬ ‫[שדורשות טכניקה מתקדמת של ציור – צבע‪/‬קנה מידה‪/‬פרספקטיבה] הם בעצם גם סרטים‪ ,‬האש גורמת לציורים‬ ‫לנוע והדבר הזה תופס חיים‪.‬הדברים האלו לרב יהיו חלק מפולחן‪.‬בני האדם ישקיעו מאמצים רבים בציורי חיות‬ ‫בגלל שזה מגלם תשובה מעשית של מי אני? מה המקום שלי בעולם? מה היחס שלי לחיות?‬ ‫‪1‬‬  ‫חשיבה הומניסטית – ד״ר יובל קרמינצר‬ ‫חן ראובן – תשפ״ד ‪2024‬‬ ‫[תמונה ‪ >-]2‬איזה אושר של דימוי של החיות עומדות בפני עצמן‪.‬‬ ‫[תמונה ‪ >-]3‬סצנה כמהית‪ ,‬ראשונית‪ ,‬יסודית‪.‬החיות ומולם בני האדם‬ ‫תמונה ‪2‬‬ ‫וכלי הנשק שלהם‪.‬בני האדם הם חיות שפוגשות חיות אחרות דרך חיבור‬ ‫של טכנולוגיה קטלנית [אחנו נצוד ונאכל את החיות] ומנגד גם נפאר‬ ‫ונחגוג את הדמות שלהם באמצעות הציור‪.‬בני האדם מציבים את עצמם‬ ‫מול החיות ושואלים את עצמם מה הם ביחד לחיות האלה? מצד אחד‬ ‫אנחנו הורגים חיות מצד שני יוצרים דימויי אלים בדמות חיות‪.‬‬ ‫בני אדם – מאז שמסתובבים על פני כדור הארץ הם מסתובבים בין עולם‬ ‫הטבע שמולם לבין עולם נסתר של אלים וכוחות שלא רואים בעין אבל‬ ‫מרגישים את הנוכחות שלהם ולהם עושים את הפולחן‪[.‬הניגודיות בין‬ ‫תמונה ‪3‬‬ ‫שתי התמונות ‪.]2/3‬‬ ‫אוניה שוקעת וצופה – מה אפשר‪ ,‬ומה צריך להציל‪:‬‬ ‫פילוסוף בשם זנון מקיטיאון‪ ,‬הפליג בספינה שטבעה‪.‬הוא ביסס את התרומה העצומה שלו‬ ‫על המחשבה הבאה‪ :‬מה אפשר ‪ /‬מה צריך ‪ /‬מה קריטי ללמוד לבסס בעצמנו כך שישרוד‬ ‫טביעת ספינה? מה הכלים שצריך כדי לשרוד אם כל הרכוש שלנו טבע בים? בסיס לידע‬ ‫הקומוניסטי‪.‬מה אנחנו צריכים לדעת בחיים? מה אנחנו צריכים ללמוד? אחנו צריכים‬ ‫תכונות או יכולות שהן מעבר לקיום המטראלי‪ ,‬שיעזרו לנו לשרוד [לדוג׳ איך להקים‬ ‫תמונה ‪4‬‬ ‫מחדש חברה? למה כדאי לקום בבוקר מעבר לשרוד?] הדברים שאנחנו צריכים הם לא‬ ‫מוחשיים פיזית [מבחינת המחשבה ההומוניסטית] אלא מוחשיים פנימית‪ ,‬בצורך בהם‪.‬‬ ‫[לדוג׳ קור רוח‪ /‬שוויון נפש‪ ,‬תבונה‪ ,‬רציונליות‪ ,‬יכולת לחשוב‪ ,‬הסתגלות‪ ,‬מחשבה פוליטית‪,‬‬ ‫חברות]‪.‬הדימוי שימש לרעיון הזה – המחשבה בבסיס שלה תופסת מרחק מהאסונות של‬ ‫החיים בכלל‪.‬איך זה כלכך יסודי למחשבה שהיא נמצאת במרחק בטוח מאסון [האדם‬ ‫נמצא רחוק מהאבנים שיכולות למעוך אותו] איך אנחנו שומרים על כל אותם יכולות‬ ‫וערכים בזמן אסון‪.‬התחום של מחשבה הומוניסטית ומדעי הרוח הוא במצב של משב‬ ‫תמונה ‪5‬‬ ‫ארוך [אונייה שוקעת]‪.‬‬ ‫בפתח החוק‪ :‬מה אדם מבקש מן החוק? על צירי המתח של החוק ומסלול השיעור [אלים‪ ,‬אנשים‪ ,‬והמכונה]‪:‬‬ ‫עמ׳ ‪.205-208‬‬ ‫❖ אחנו מצפים מהחוק שהוא יהיה עבור כולם‪ ,‬כללי‪.‬בסיפור יש משהו שהוא שלו‪ ,‬באופן אישי‪ /‬פרטני ביותר‪.‬‬ ‫יש פרשנות קיומית ‪ -‬יש איזה משהו שהוא שלנו ייחודי‪.‬‬ ‫❖ יש סוגיית המתנה‪ ,‬והתחושה שאנחנו ממתינים למשהו שהיינו צריכים להסמיך את עצמנו לעשות‪.‬עולה‬ ‫השאלה ממי מבקשים רשות? מי הסמכות פה?‬ ‫❖ עולה השאלה [אחת הגדולות בסיפור] של מה מחזיק אותו שם? השומר אומר לו ״אני גדול וחזק״ אך לא‬ ‫מאיים עליו פן ינסה לעבור אלא מספיקה הנוכחות המאיימת כדי למנוע מהאדם לנסות להיכנס בשער‪.‬מה‬ ‫מחזיק אותו שם בעצם? למה לא ללכת לעולם השלם שמחכה לו בחוץ? מה הכוח המהפנט שהחוק מחזיק‬ ‫בו? למה הוא יושב כל הזמן מול החוק?‬ ‫❖ החוק הוא מטרה אליה שואף האדם‪ ,‬הוא מאוד קרוב אבלך הוא לא שם‪.‬‬ ‫❖ החוק מופיע כחלק מאיזו דרמה של כן להיכנס אליו לא להיכנס אליו‪.‬‬ ‫יש שני סוגי דימויים לחידה ופרשנות‪.‬יש דברים שהחידתיות היא כמו דף נייר שקיפלנו ופתחנו וברגע שפתחנו נעלם‬ ‫המסתורין ויש חידתיות כמו של קפקא ככל שנסתכל עליו הוא יהפוך ליותר מעניין ואף פעם לא נפתר‪.‬‬ ‫מהקטע של קפקא ילוו אותנו ‪ 3‬שאלות עיקריות‪:‬‬ ‫‪.1‬בנוגע לחוק ‪ >-‬שני דברים סותרים שאנחנו מצפים מהחוק‪.‬מצד אחד שיהיה כללי [לא חוק לי חוק לך]‪,‬‬ ‫הוא חייב להיות פתוח לכולם ומצד שני שיהיה פרטני ויעשה צדק פרטני [הצדק בנסיבות שלי לא יהיה‬ ‫הצדק בנסיבות שלך]‪.‬‬ ‫המתח בין החוק האוניברסלי ובין הפרטיקולרי [כללי ונקודתי]‪.‬‬ ‫‪.2‬סמכות ‪ > -‬היחס בין צדק שאנחנו מבקשים מהחוק ובין הכוח‪.‬לחוק חייב להיות כוח [אחרת הוא כמו‬ ‫משאלה] אבל אם הוא רק כוח אז הוא כבר אל חוק‪.‬אם הכוח של החוק לא שונה מהכוח של השומר אז‬ ‫‪2‬‬  ‫חשיבה הומניסטית – ד״ר יובל קרמינצר‬ ‫חן ראובן – תשפ״ד ‪2024‬‬ ‫אנחנו לא מקבלים את מה שרצינו מהחוק‪.‬זה לא מספיק שהמדינה היא הכוח הכי חזק בסביבה אלא אנחנו‬ ‫רוצים משהו מעבר לכוח‪.‬‬ ‫‪.3‬החוק הוא עבורנו‪ ,‬הוא צריך להיות נגיש לנו כבני אדם‪ ,‬אבל נדמה שאנחנו נתקלים כאן במשהו שהוא לא‬ ‫בדיוק תואם את ההבנה – בסיפור הזה זה הזוהר שמסביב לחוק‪.‬יש הרבה פרשנויות שאומרות שמדובר‬ ‫בחוק אלוהי‪.‬‬ ‫המתח בין חוק אנושי לחוק אלוהי‪.‬‬ ‫סילבוס הקורס‪[ :‬תרגיל קריאה]‬ ‫❖ אחת השאלות הראשונות שנשאל על טקסט – מי המחבר?המרצה? עוזר הוראה? המכללה? מה זה‬ ‫המכללה? מכונה? מי הבעלים?‬ ‫❖ הלוגו – יש מוסד‪ ,‬למה מקום כמו המכללה מלמד שיעור חשיבה הומניסטית?‬ ‫❖ קוד הקורס – אנחנו רגילים להתעלם‪.‬ממנו‪ ,‬אבל הוא מלמד אותנו הרבה‪.‬חוץ מאיתנו הסטודנטים ומרצי‬ ‫המכללה יש את הקורא שהוא המכונה שזה מה שבסוף חשוב בעולם של ימינו‪ ,‬המכונה מחברת בין מספרים‬ ‫שונים אני מספר [תז]‪ ,‬בסוף אני מקבלת ציון שהוא מספר‪ ,‬הקורס הוא מספר‪.‬‬ ‫❖ עיקר הקורס – אחנו נשאל מהו החוק? מהו הטוב? – שאלות מרכזיות לבני אדם‪ ,‬נרצה להראות שבשביל‬ ‫לענות על זה נצטרך לקרוא כל מיני טקסטים [החל מהתנך ועד ספרות מודרנית ומסמכים שונים]‬ ‫שיעור ‪:2‬‬ ‫בשבוע שעבר דירנו נעסוק באיזה יצור הוא האדם? למה שאלות של צדק וחוק נראות מרכזיות עבורו? למה העיסוק‬ ‫בהן כרוך בקריאה?‬ ‫איפה הצדק? צדק אלוהי וצדק אנושי במקרא‪:‬‬ ‫סיפור הבריאה חשוב מעבר לדת‪ ,‬והדגמה ראשונה להתעסקות האדם בשאלה של היחס בינם לבין הטבע‪ ,‬האלים‪,‬‬ ‫הקשר לצדק וחוק‪.‬‬ ‫הנושא הכללי השיעור – היחס בין צדק אלוהי וצדק אנושי במקרא‪.‬‬ ‫מיתוס‪:‬‬ ‫נבחין בין שני מובנים של המילה מיתוס‪:‬‬ ‫‪.1‬סיפור שקרי שרבים מאמינים בו‪.‬‬ ‫ככה אנחנו רגילים להתייחס למיתוס – זה לא הכוונה במקרה הזה‪.‬‬ ‫‪.2‬סיפור מסורתי‪ ,‬לרוב עוסק בהיסטוריה המוקדמת ‪ /‬במקורה של הקבוצה [מאיםה באנו? איך הגענו לכאן?]‬ ‫‪ /‬בתופעת טבע [ליתר דיוק – במקום שלנו ביחס לטבע]‪.‬‬ ‫מהו מיתוס?‬ ‫מיתוס תמיד מנסה לספר לנו משהו על המקום שלנו בעולם‪.‬לא מספר לנו על העולם מבחוץ בלי קשר אלינו‪ ,‬אלא‬ ‫המקום של כאדם ולפעמים של הקבוצה ביחס לעולם‪.‬‬ ‫מיתוס מנסה להסביר כיצד הדברים ניהלו כפי שהם עכשיו‪ ,‬כפי שאנחנו מוצאים אותם בעולם שלנו‪.‬‬ ‫אפשר לקרוא לזה הסבר לא מדעי על טבעו של העולם‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין הסבר מיתי להסבר מדעי?‬ ‫אחד הדברים שהתפיסה המדעית מסתמכת עליהם בצורה חזרה הוא ההבדל בין עובדה וערך [בין הנכון‪/‬לא נכון‬ ‫לבין משמעות מסורית]‪.‬במיתוס לעומת זאת‪ ,‬זה אף פעם לא דין וחשבון עובדתי נקי על העולם‪ ,‬הוא תמיד עטוף‬ ‫במשמעויות ערכיות עבורנו‪.‬‬ ‫‪3‬‬