מדעי יסוד - מבוא לכימיה PDF

 ‫מבוא לכימיה‬ ‫אטום‬ ‫היחידה הבסיסית של החומר‪" ,‬לבנת ה...

 ‫מבוא לכימיה‬ ‫אטום‬ ‫היחידה הבסיסית של החומר‪" ,‬לבנת הבניה"‪.‬האטומים בונים את כל החומרים המוכרים לנו‪.‬‬ ‫מאפייני האטום קובעים את תכונות היסוד (החומר)‬ ‫האטום מורכב משלוש תתי חלקיקים – פרוטונים‪ ,‬נויטרונים ואלקטרונים‬ ‫יסוד‬ ‫חומר המורכב מאטומים מסוג אחד בלבד‪ 99%.‬מגופנו מורכב מ‪ 4 -‬יסודות‪( H :‬מימן)‪( C ,‬פחמן)‪O ,‬‬ ‫(חמצן)‪( N ,‬חנקן)‪.‬יסודות נוספים נמצאים בגופנו בכמות מזערית‪ ,‬אך בעלי חשיבות רבה‪.‬‬ ‫היסודות מסודרים על גבי טבלת היסודות לפי גודלם‪ ,‬משקלם‪ ,‬הרכבם ותכונות נוספות – הטבלה‬ ‫המחזורית‪.‬לכל יסוד סימן המורכב מאותיות באנגלית (לרוב תחילת שמו) ומספר המייצג את מספר‬ ‫הפרוטונים בו‪.‬‬ ‫מולקולה‬ ‫שני יסודות (או יותר) המחוברים יחד בקשרים כימיים‪.‬המולקולה מהווה את יחידת‬ ‫הבסיס של החומר שהתקבל מחיבור היסודות‬ ‫מולקולה עשויה להיות מורכבת מאטומים זהים כמו מולקולת חמצן‪ ,O2 ,‬שמורכבת‬ ‫משני אטומי חמצן‪ ,‬או מאטומים שונים כמו מולקולת מים ‪.H2O‬היא יכולה להיות מורכבת משני‬ ‫אטומים כמו מולקולת החמצן‪ ,‬מעשרות אטומים כמו מולקולת סוכר‪ ,‬או ממיליוני אטומים כמו‬ ‫מולקולת ‪.DNA‬‬ ‫מבנה האטום‬ ‫האטום מורכב מגרעין‪ ,‬וסביבו חלקיקים החגים במסלולים שונים‪.‬גרעין התא בנוי מפרוטונים‬ ‫ונויטרונים‪ ,‬החלקיקים החגים סביב הגרעין נקראים אלקטרונים‪.‬כל האטומים בנויים בצורה זהה‪,‬‬ ‫אך נבדלים זה מזה ע"י מס' הפרוטונים והנויטרונים בגרעין וע"י מס' האלקטרונים המקיפים אותו –‬ ‫מספר זה קובע את תכונות היסוד‪.‬לרוב‪ ,‬מס' הפרוטונים שבתוך גרעין התא‪ ,‬יהיה שווה למס'‬ ‫האלקטרונים שסובבים אותו ולמספר הנויטרונים שמוצמדים לו‪.‬‬ ‫החלקיקים המרכיבים את האטום הם בעלי מטען חשמלי‪:‬‬ ‫✓ פרוטון ‪ -‬בעל מטען חיובי‬ ‫✓ אלקטרון ‪ -‬בעל מטען שלילי‬ ‫אטום ובו פרוטונים וניטרונים בגרעין‬ ‫✓ נויטרון ‪ -‬ללא מטען חשמלי‬ ‫ואלקטרונים המקיפים אותו‬ ‫במצב הרגיל מס' האלקטרונים יהיה שווה למס' הפרוטונים‬ ‫והאטום יהיה מאוזן מבחינה חשמלית (מטען ‪.)0‬אטום שבו אין שוויון אלקטרונים ופרוטונים יהיה‬ ‫בעל מטען חשמלי (שלילי או חיובי – בהתאם להפרש) ויקרא יון‪.‬‬ ‫יון‪ -‬אטום בעל מטען חשמלי‪.‬‬ ‫✓ אניון ‪ -‬יון בעל מטען שלילי‪.‬כמות האלקטרונים גדולה מכמות הפרוטונים‪.‬‬ ‫✓ קטיון ‪ -‬יון בעל מטען חיובי‪.‬כמות הפרוטונים גדולה מכמות האלקטרונים‪.‬‬ ‫משיכה חשמלית חזקה בין יונים חיוביים ליונים שליליים גורמת ליצירת חומרים ושפעול תהליכים‪.‬‬ ‫תמיסה ‪ -‬שני חומרים משולבים‪ :‬חומר (במצב צבירה מוצק‪ ,‬נוזל או גז(‪ ,‬הקרוי מומס ואשר חלקיקיו‬ ‫מוקפים בנוזל‪ ,‬הקרוי ממס‪.‬מים הינם הממס הנפוץ בגופנו‪.‬על מנת שחומר יתמוסס במים עליו‬ ‫תמיסת מים (‪ )H2O‬ומלח‬ ‫‪NaCl‬‬ ‫להימשך חשמלית למולקולות המים‪.‬‬ ‫הכלור והמלח מופרדים ליונים‬ ‫ולכן התמיסה מוליכה חשמל‬ ‫אלקטרוליט‬ ‫יונים חופשיים בתמיסה מימית המוליכים חשמל כאשר מומסים במים (אלקטרוליטים יוצרים תמיסה‬ ‫בעלת מוליכות חשמלית)‪.‬דוגמא לאלקטרוליטים עיקריים בגוף‪ :‬נתרן ‪ ,Na‬אשלגן ‪ ,K‬וסידן ‪.Ca‬‬ ‫‪2‬‬  ‫ריכוז ‪ -‬אחוז המומס בתוך התמיסה‪.‬ככל שבתמיסה יש יותר חלקיקים‪ ,‬התמיסה נחשבת למרוכזת‬ ‫יותר‬ ‫תרכובת‬ ‫תרכובת היא חומר הבנוי משני יסודות או יותר‪ ,‬הקשורים ביניהם בקשר כימי‪.‬לתרכובת הרכב קבוע‬ ‫ומוגדר‪.‬לתרכובת תכונות כימיות משל עצמה‪ ,‬השונות מתכונות מרכיביה לחוד‪.‬דוגמה‪( NaCl :‬מלח‬ ‫בישול) הוא תרכובת של נתרן וכלור‪.‬יש להבדיל בין תרכובת לבין תערובת‪ ,‬שבה יש חומרים אחדים‬ ‫יחדיו‪ ,‬אך ללא קשר כימי ביניהם‪ ,‬כך שכל חומר שומר על תכונותיו הכימיות‪.‬‬ ‫יונים עיקריים בגוף‬ ‫‪( Cations‬בעלי מטען חיובי)‪:‬‬ ‫▪ נתרן ‪ :Na+‬המרכיב העיקרי בלחץ האוסמוטי החוץ תאי‪.‬הנתרן מושך אליו מים‪.‬‬ ‫▪ אשלגן ‪ :K+‬הכרחי בכמות נכונה לפעילותם של השרירים והעצבים‪ ,‬לרבות הלב‪.‬שריר הלב‬ ‫רגיש במיוחד רגיש שריר הלב לשינויים ברמת האשלגן‪.‬‬ ‫▪ סידן ‪ :Ca2+‬דרוש לבניין העצמות‪ ,‬רמתו בפלזמה משפיעה על סף הגירוי של העצבים‬ ‫והשרירים לרבות שריר הלב‪ ,‬ובמיוחד קשור לכוח ההתכווצות של השריר‬ ‫(טונוס)‪.‬‬ ‫▪ מגנזיום ‪ :Mg2+‬מהווה חלק חיוני של מספר אנזימים‪.‬גם הוא משפיע על פעילות הלב‪.‬‬ ‫‪ ANIONS‬בעלי מטען שלילי‪:‬‬ ‫▪ ביקרבונט ‪ :HCO3-‬תפקידו לנטר את מאזן החומצה‪-‬בסיס הקיים בגוף‪.‬משמש כבופר‬ ‫ומנטרל חומציות‬ ‫▪ כלור ‪ :Cl-‬נוטל גם הוא חלק במאזן חומצה‪-‬בסיס בגוף ובמאזן הנוזלים בגוף‪.‬‬ ‫השוואת ריכוזים בתמיסות‬ ‫קיימת שאיפה מתמדת להשגת שוויון בין שתי תמיסות סמוכות בעלות ריכוז מומסים שונה‪.‬שאיפה‬ ‫זו מושגת בעזרת שני תהליכים‪:‬‬ ‫דיפוזיה (פעפוע) ‪ -‬מעבר של חומר מריכוז גבוה לריכוז נמוך עד להשגת מצב של שוויון ריכוזים‪.‬‬ ‫אוסמוזה ‪ -‬מעבר של הממס (מים) דרך קרום בררני (חדיר למחיצה)‪ ,‬המאפשר מעבר לממס בלבד‬ ‫אך לא למומסים‪.‬מעבר המים יתרחש מהתמיסה בה ריכוז המים גבוה יותר (ריכוז מומסים נמוך) אל‬ ‫התמיסה בה ריכוז המומסים גבוה יותר (ריכוז מים נמוך)‪ ,‬עד ליצירת איזון בין ריכוזי המומסים משני‬ ‫צדי הקרום‪.‬‬ ‫דיפוזיה‬ ‫אוסמוזה‬ ‫כעבור זמן מה‪ ,‬ריכוז‬ ‫בצד השמאלי ריכוז‬ ‫בצד הימני יש מים‬ ‫בצד שמאל – הכנסת יוד‬ ‫היוד והמים זהה בכל‬ ‫המים גבוה וריכוז‬ ‫בריכוז נמוך ואוריאה‬ ‫למים‪ ,‬אין קרום בין היוד‬ ‫המיכל‬ ‫המומס נמוך‪.‬‬ ‫(מומס – באדום) בריכוז‬ ‫למים‬ ‫מים יעברו משמאל לימין‬ ‫גבוה‪.‬הקרום אינו‬ ‫מאפשר מעבר של‬ ‫המומס ולכן מים יעברו‬ ‫משמאל לימין על מנת‬ ‫להשוות ריכוזי מים‬ ‫‪3‬‬  ‫מערכת הלב וכלי הדם‬ ‫המערכת כוללת את שריר הלב‪ ,‬הדם וכלי דם‪.‬‬ ‫הדם‬ ‫הדם מהווה כ‪ 1/13 -‬ממשקל הגוף במבוגר (לאדם ששוקל ‪ 100‬ק"ג יש כ‪ 8-‬ליטר דם)‪.‬‬ ‫הדם מחולק לגופיפי הדם ולפלסמה‪:‬‬ ‫ תאי הדם‪ :‬כדוריות אדומות‪ ,ERYTHROCYTES -‬כדוריות לבנות‪ LEUKOCYTES -‬וטסיות‪-‬‬ ‫‪.THROMBOCYTES‬יחס החלקיקים מנפח הדם הינו כ‪.45% -‬‬ ‫ פלסמה‪ :‬מהווה את החלק הנוזלי במערכת ומאפשרת את תנועת התאים לכל מקום‪.‬יחסה‬ ‫מכלל נפח הדם הינו כ‪ 55% -‬והיא מורכבת בעיקר ממים‪.‬‬ ‫המטוקריט‪ HEMATOCRIT-‬מהווה את היחס החלקי של הכדוריות האדומות מכלל נפח הדם‪.‬‬ ‫המטוקריט ממוצע בגבר הינו כ‪ 45% -‬ובאשה כ‪.42% -‬‬ ‫פירוט פלסמה‪:‬‬ ‫‪ 93%‬מים‪ ,‬בנוסף לתאים נושאת גם‪:‬‬ ‫ אלקטרוליטים (חלקיקים טעונים חשמלית) כמו אשלגן ‪ ,K‬נתרן ‪,Na‬כלור ‪.Cl‬‬ ‫ חלבונים (חלבון הינו מולקולה העשויה רצף של חומצות אמינו הקשורות יחדיו)‪:‬‬ ‫‪ o‬אלבומין ‪ ALBUMIN‬החלבון הנפוץ ביותר בגוף (‪ ,)4.2g/100cc‬מהווה הנשא‬ ‫העיקרי של מומסים שונים בפלסמה כמו הורמונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬אנזימים‪ ,‬ויטמינים‬ ‫ואף תרופות‪.‬מהווה חלק מכריע בשמירה על לחצים אוסמוטיים בכלי הדם‪.‬‬ ‫‪ o‬גלובולין ‪ )2.8g/100cc) GLOBULIN‬בונה חלק מפקטורי (גורמי) הקרישה‪ ,‬מהווה‬ ‫פרקורסור לאנזימים שונים (פרקורסור הינו שם כולל לחומר מוצא ממנו מיצר הגוף‬ ‫חומרים שונים)‪.‬‬ ‫‪ o‬פיברינוגן ‪ FIBRINOGEN‬חלבון המופעל בזמן תהליך קרישת הדם‪.‬‬ ‫▪ הערה‪ :‬התאים עצמם ברקמות השונות אינם משתמשים בחלבוני‬ ‫הפלזמה כחומר גלם‪ ,‬אלא בחומצות אמינו המשמשות לבניית חלבונים‬ ‫בתוך התא‪(.‬חומצות אמינו מרכיבות חלבונים)‬ ‫▪ סרום ‪ :SERUM -‬פלזמה שהפרידו ממנה את חלבוני הקרישה (במעבדה)‬ ‫בנוסף הפלזמה מכילה‪:‬‬ ‫א‪.‬גזים בצורה מומסת ‪ -‬חמצן‪ ,O2 -‬חנקן‪ ,N -‬פחמן דו חמצני‪.CO2 -‬‬ ‫ב‪.‬גלוקוז‪ :‬חד‪ -‬סוכר המהווה חומר דלק נוח לשימוש (במזון הסוכרים הינם "רב סוכרים"‪,‬‬ ‫מולקולה שלא נוחה לשימוש התאים כחומר דלק זמין‪ ,‬ולכן הגוף מפרק את הסוכר‬ ‫למולקולות הנוחות לו)‪.‬‬ ‫ג‪.‬ויטמינים‪.‬‬ ‫ד‪.‬כולסטרול‪.‬‬ ‫ה‪.‬הורמונים‪.‬‬ ‫ו‪.‬תוצרי פרוק כמו‪ :‬אוריאה (פירוק חלבונים)‪ ,‬קראטנין (מפירוק קראטין)‪ ,‬חומצה אורית (פירוק‬ ‫חומצות גרעין)‪ ,‬בילירובין (פירוק יחידת ה‪ HEM -‬בכדורית דם אדומה זקנה)‪.‬‬ ‫‪4‬‬  ‫פירוט גופיפי הדם‪:‬‬ ‫מקור כל גופיפי הדם הינו במח העצמות‪ ,‬יצירת תאים אדומים נקראת‪ -‬אריתרופואזיס‪.‬‬ ‫‪.1‬אריתרוציטים – )‪ – )ERYTHROCYTES‬תאי הדם האדומים‬ ‫‪ 99%‬מכלל הכדוריות‪ ,‬כ‪/5,000,000 -‬ממ"ק‪ ,‬בעלת צורת דיסקית‪ ,‬קוטרה כ‪ 7 -‬מיקרון‬ ‫(מיקרון הינו אלפית המילימטר)‪.‬תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫תפקיד עיקרי בנשיאת חמצן על ידי ההמוגלובין (‪ )Hb‬שהינו החלבון החשוב באריתרוציט‬ ‫‪,‬מורכב מ‪ 4 -‬תת יחידות‪.‬כל יחידה בנויה מ‪ HEM -‬שאליו קשור ‪( GLOBIN‬פוליפפטיד‪-‬‬ ‫שרשרת חלבונים קטנים)‪.‬כל ‪ HEM‬מכיל אטום ברזל אחד(‪ )Fe‬סה"כ ‪ 4‬אטומים שקושרים‬ ‫‪ 4‬מולקולות חמצן (סה"כ ‪ 4‬מולקולות חמצן בהמוגלובין)‪.‬‬ ‫בכל כדורית דם אדומה כ‪ 200-300-‬מיליון מולקולות המוגלובין‬ ‫אוקסיהמוגלובין (‪ -)HbO2‬המוגלובין הקשור לחמצן‪.‬‬ ‫דאוקסיהמוגלובין‪ -‬המוגלובין שאינו קשור לחמצן (יכול להיקשר לחומרים אחרים)‪.‬‬ ‫ברזל הינו הבסיס להמוגלובין תקין‪.‬הברזל נצרך על ידי אכילת מזון (בשר‪ ,‬דגים‪ ,‬כבד‪,‬‬ ‫אגוזים) ונספג דרך רירית המעיים (בערך ‪ 1/20‬נספג בגופינו)‪.‬רוב הברזל בכל רגע נתון‬ ‫מצוי בהמוגלובין‪ ,‬כרבע מצוי במאגר בכבד קשור לחלבון נשא בשם "פריטין"‪.‬‬ ‫כאשר אריתרוציט מסיים את מחזור חייו לאחר כ‪ 120 -‬יום הוא מתפרק בכבד ובטחול‪.‬‬ ‫הברזל אינו אובד אלא נישא על ידי חלבון בשם "טרנספרין" לשם אחסון וייצור המוגלובין‬ ‫מחדש‪.‬‬ ‫כדוריות‬ ‫דם לבנות‬ ‫טרומבוציטים‬ ‫כדורית דם אדומה‬ ‫ייצור אריתרוציטים ‪ :‬מבוקר על ידי הכליות‪.‬הכליה רגישה לירידה באספקת החמצן הנישא על ידי‬ ‫האריתרוציט‪.‬הדבר גורר שחרור הורמון כלייתי בשם "אריתרופואטין"‪ -‬הגורם לגירוי של מח העצם‬ ‫ליצר תאים חדשים‪.‬‬ ‫הדבר מעלה את רמות ההמוגלובין‪ ,‬מה שמהווה משוב חוזר לכליה להפסיק להפריש אריתרופואטין‬ ‫אנמיה ‪ :ANEMIA‬ירידה ביכולת הדם לשאת חמצן בשל‪:‬‬ ‫ ירידה במספר האריתרוציטים‪.‬‬ ‫ ירידה בכמות ההמוגלובין באריתרוציט‪.‬‬ ‫ שילוב בין השניים‪.‬‬ ‫פוליציתמיה‪ :‬ריבוי אריתרוציטים (ההפך מאנמיה)‪.‬לדוגמא באנשים החיים במקומות גבוהים מאד‬ ‫בהם לחץ החמצן החלקי נמוך יותר‪ ,‬או כמחלה של מערכת הדם‪.‬‬ ‫‪5‬‬  ‫סטורציית המוגלובין )‪ :(SATURATION‬רוויון המוגלובין‪ ,‬הנמדד באחוזים (עונה על השאלה כמה‬ ‫אחוז מההמוגלובין מקושר לחמצן)‪.‬בליטר דם עורקי יש כ‪ 200 -‬סמ"ק חמצן‪ 197 ,‬מהם קשורים‬ ‫להמוגלובין והשאר מומסים בפלסמה‪.‬הסטורציה תלויה בלחץ החלקי של החמצן בדם (‪.)PaO2‬‬ ‫הלחץ החלקי נמדד במ"מ כספית (‪.)mmHg‬לדוגמא‪ PaO2 :‬של ‪ - mmHg 100‬סטורציה ‪100%‬‬ ‫ואילו ‪ PaO2‬של ‪ - mmHg 60‬סטורציה ‪.90%‬‬ ‫גורמים נוספים המשפיעים על סטורציית החמצן הינם‪ ,PaCO2 :‬יוני המימן החופשיים (רמת‬ ‫החומציות)‪ ,‬טמפרטורה ו‪.DPG -‬‬ ‫‪ (Diphosphoglycerate) DPG‬חומר המקל את שחרור החמצן מההמוגלובין לרקמות הגוף‪.‬‬ ‫‪.1‬היות וגם פחמן דו‪-‬חמצני נקשר להמוגלובין‪ ,‬ככל שרמות ה‪ CO2 -‬גבוהות יותר הן‬ ‫משפיעות ומפריעות לקשירת החמצן באריתרוציט‪.‬‬ ‫‪.2‬טמפרטורה גבוהה משנה את המבנה המרחבי של האריתרוציט ומפריעה להיקשרות‬ ‫החמצן‪.‬‬ ‫‪.3‬שינויים ברמת ה‪ DPG -‬מפריעה לזיקה (אפיניות) של החמצן לאריתרוציט‪.‬בבדיקות‬ ‫נמצא כי רקמה שזקוקה לחמצן רב כמו שריר משחררות סיגנלים יחודיים המעלים רמות‬ ‫‪ ,DPG‬דבר הגורר הינתקות מוחשת של חמצן מהאריתרוציט באזור הרקמה‪.‬‬ ‫א‪.‬תפקיד חשוב נוסף‪ :‬נשיאת ‪.CO2‬הפחמן הדו‪ -‬חמצני הינו תוצר של מטבוליזם תאי‪.‬‬ ‫בדם ורידי ‪ 10%‬מה‪ CO2 -‬מומס בפלסמה‪ 30% ,‬קשור להמוגלובין‪ ,‬ו‪ 60% -‬הופך‬ ‫לביקרבונט‪.‬‬ ‫ב‪.‬ה‪ ,CO2 -‬עובר בדיפוזיה מהירה מהכדוריות לריאות ומשם לאוויר החופשי‪.‬‬ ‫‪.2‬לויקוציטים‪:LEUKOCYTES -‬‬ ‫כ‪/7,000-10,000 -‬ממ"ק‪.‬מתחלקים באופן הבא‪:‬‬ ‫נויטורופילים‪ :‬ביצוע פגוציטוזה (בלענות) של פולשים וכו'‪ ,‬שחרור כימיקלים בתהליכים‬ ‫דלקתיים‪.‬‬ ‫בזופילים‪ :‬בעל תפקיד בחלק מהתגובות האלרגיות‪.‬‬ ‫אאוזונופילים‪ :‬חיסול פרזיטים‪ ,‬גם פועל בתגובה אלרגית‪.‬‬ ‫מונוציטים‪ :‬מייצר מקרופאגים (לצורך פגוציטוזה)‪.‬‬ ‫לימפוציטים‪ :‬מייצרים תאי ‪ B‬ו‪.T-‬‬ ‫לימפוציט ‪ - B‬ייצור נוגדנים‪ ,‬מסייע לתאי ‪ ,T‬מיצר תאי פלסמה (נוגדנים‬ ‫ספציפייםד)‪.‬‬ ‫לימפוציט ‪- T‬‬ ‫▪ ‪ T KILLER/CYTOTOXIC‬מחסל תאים זרים‪/‬פולשים‪.‬‬ ‫▪ ‪ T HELPER‬מסייע לאקטיבצית תאי ‪ + B‬ציטוטוקסי‪ +‬מקרופגים‪.‬‬ ‫תאי מאסט ‪ :MAST‬מיוצרים גם כן במח העצם ובעלי תכונה של שחרור חומרים שונים‬ ‫(המוכר שבהם הוא ‪ )HISTAMINE‬הקשורים בתהליכים דלקתיים‪.‬תאים אלו נמצאים כמעט‬ ‫בכל רקמה הבאה במגע עם ה"עולם החיצון" לגוף (עיכול‪ ,‬עור‪ ,‬נשימה) אך גם במערכת‬ ‫העצבים ובכלי הדם‪.‬‬ ‫‪.3‬טרומבוציטים (טסיות דם) ‪: THROMBOCYTES‬‬ ‫טרומבוציטים קשורים למערכת הקרישה אשר אחראית על המוסטזיס ‪( HEMOSTASIS‬עמדון‬ ‫דם) מספרם כ‪/25,0000 -‬ממ"ק‪.‬תהליך ההמוסטזיס תלוי ב‪:‬‬ ‫ גורמי קרישה בפלזמה‪.‬‬ ‫ אנדותל (שכבת תאי הציפוי הפנימית של כלי הדם)‪.‬‬ ‫ טרומבוציטים‪.‬‬ ‫‪6‬‬  ‫קריש הדם‪/‬טרומבוס הינו תוצר סופי של הפעלת גורמי קרישה (פקטורים) שונים בפלסמה (רוב‬ ‫הפקטורים הינם חלבונים לא פעילים המופעלים בעת הצורך ולאחר נזק לאנדותל‪ ,‬ויטמינים‬ ‫ואלקטרוליטים שונים עוזרים לפעולתם)‪.‬‬ ‫החלבון האחרון בשרשרת הוא הפיברין ‪ -FIBRIN‬חלבון זה יוצר באזור המדמם רשת חזקה‬ ‫הלוכדת כדוריות דם אשר נקרות בדרכה‪ ,‬אוגדת אותם ויוצרת קריש‪.‬‬ ‫תחילת התהליך קשור בנזק מקומי ברקמה מסויימת ובאנדותל של כלי הדם בה‪.‬טרומבוציטים‬ ‫לא פעילים בדם מזהים את האנדותל הפגוע ונדבקים אליו (שלב זה נקרא "אדהזיה")‪.‬תוך כדי‬ ‫כך משתחררים חומרים שונים‪ ,‬ביניהם "סרוטונין" הגורמים לכיווץ כלי הדם‪.‬‬ ‫במקביל‪:‬‬ ‫א‪.‬מתחיל תהליך המכונה אגרגציה (הצמדות הטרומבוציטים אחד לשני)‪.‬‬ ‫ב‪.‬הפעלת גורמי הקרישה בפלזמה עד להיווצרות רשת הפיברין שהוזכרה קודם‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬כמו בכל מערכת אחרת בגוף גם למערכת הקרישה ישנה מערכת מנוגדת לה והיא‬ ‫המערכת הפיברינוליטית אשר יודעת לפרק קרישי דם‪.‬‬ ‫פיברינוליזיס ‪ -‬פירוק פיברין‪( ,‬מערכת זו עובדת גם היא עם חלבונים לא פעילים המחכים‬ ‫לאקטיבציה על ידי אות מיוחד‪.‬החלבון החשוב במערכת זו נקרא פלסמינוגן ההופך לפלסמין)‪.‬‬ ‫אנטומית כלי הדם‪:‬‬ ‫כלי הדם בגוף מחולקים ל‪:‬‬ ‫ עורקים ‪ ARTERIES -‬המזרימים דם מהלב לרקמות השונות‪.‬‬ ‫ נימים ‪ ,CAPILARIES -‬אשר דרכם מתבצע למעשה חילוף החומרים עם הרקמות (אספקת‬ ‫חמצן‪ ,‬גלוקוז וכו')‪.‬‬ ‫ ורידים‪ ,VEIN -‬המחזירים דם מהרקמות ללב‪.‬‬ ‫המבנה‪:‬‬ ‫לעורק ולווריד מבנה דומה אך היחס בין השכבות שונה‪.‬‬ ‫ שכבה חיצונית‪ -‬טוניקה אדוונטיציה‪ TUNICA ADVENTICIA -‬המקנה חוזק וצורה‪.‬‬ ‫ שכבה אמצעית‪ -‬טוניקה מדיה‪ TUNICA MEDIA -‬עשויה שריר בעל יכולת אלסטית ואפשרות‬ ‫לשינוי קוטר כלי הדם‪.‬‬ ‫ שכבה פנימית‪ -‬טוניקה אינטימה (אנדותל)‪ TUNICA INTIMA (ENDOTHEL)-‬שכבת ציפוי חד‪-‬‬ ‫עורק‬ ‫תאית צפופה‪.‬‬ ‫טוניקה‬ ‫אינטימה‬ ‫הערה‪ :‬בעורק השכבות‪-‬החיצונית והאמצעית עבות‬ ‫וחזקות יותר מאשר בוורידים‪.‬‬ ‫טוניקה‬ ‫העורקים הראשי והגדול ביותר בגוף יוצא‬ ‫אדונטיציה‬ ‫מהחדר השמאלי של הלב ונקרא ‪-‬אבי העורקים‬ ‫טוניקה‬ ‫)‪.(AORTA‬משם אבי העורקים מתפצל לעורקים‬ ‫מדיה‬ ‫קטנים יותר ויותר עד הגיעם לרמת "עורקיק"‪-‬‬ ‫‪ ARTERIOLE‬והעורקיקים מתפצלים‬ ‫עד הגיעם לרמת הנימים‪CAPILARY -‬‬ ‫הקפילרות בנויות כרשת ענפה ביותר המגיעה לכל רקמה ורקמה בגוף‪.‬‬ ‫היות והנימים כה קטנים ודקים‪ ,‬כדוריות הדם מסתדרות בטור ונדחפות לנימים‪ ,‬דבר אשר מוביל‬ ‫לחילוף חומרים יעיל עם תאי הגוף‪.‬‬ ‫‪7‬‬  ‫בקצהו השני של הנים מצוי ורידון (וריד קטן) המתנקז לוורידונים גדולים יותר ויותר עד הגיעם‬ ‫לוורידים גדולים (בדומה לרשת העורקית – רק בכיוון ההפוך)‪.‬כל הוורידים‪ ,‬למעט בודדים חריגים‪,‬‬ ‫מתנקזים לשניים ראשיים‪ -SUPERIOR VENA CAVA :‬וריד נבוב עליון ו‪INFERIOR VENA CAVA -‬‬ ‫‪ -‬וריד נבוב תחתון‪ ,‬אשר מחזירים את הדם מכל הגוף ללב‪.‬‬ ‫כמו כן לאורך הוורידים קיימים מסתמי "כיסים" המונעים מהדם לנוע נגד הזרם‪.‬‬ ‫אנטומיית הלב‪:‬‬ ‫הלב הינו איבר שרירי הממוקם במרכז המדיאסטינום (חלל בית החזה) מאחורי עצם בית החזה‪-‬‬ ‫‪( STERNUM‬רטרוסטרנלי)‪.‬‬ ‫משקלו כ‪ 300-‬גרם באדם בוגר‪.‬הלב נחלק לאורכו לשניים על ידי מחיצה‪.SEPTUM -‬כל מחצית‬ ‫מחולקת גם כן לשניים על ידי מסתמים חד כיווניים‪ ,‬ובכך נוצרים בלב ‪ 4‬מדורים‪ /‬חללים‪.‬החללים‬ ‫שמעל המסתמים נקראים עליות‪ ATRIUM -‬ואלו שמתחת למסתמים נקראים חדרים‪-‬‬ ‫‪.VENTRICLES‬‬ ‫פעולת הלב הינה‪ ,‬למעשה‪ ,‬שאיבת הדם ודחיסתו‪.‬‬ ‫שכבות הלב‪:‬‬ ‫הלב נמצא בתוך מעטפת המכונה שק הלב (‪ ,(PERICARDIUM‬הפריקרד עוטף את הלב בצורה‬ ‫רופפת‪ ,‬בין המעטפת ללב ישנו נוזל סיכה אשר תפקידו למנוע חיכוך הלב בזמן תזוזתו‪.‬‬ ‫‪.1‬אפיקרד ‪ -EPICARDIUM‬השכבה החיצונית של שריר הלב (מתחת לפריקרד)‪.‬‬ ‫‪.2‬מיוקרד ‪ -MYOCARDIUM‬השכבה האמצעית ‪ -‬העיקרית והעבה ביותר‪ ,‬זהו שריר הלב‬ ‫למעשה‪.‬‬ ‫‪.3‬אנדוקרד ‪ -ENDOCARD‬עשוי מתאי ציפוי (אנדותל)‪ ,‬בדומה לכלי הדם‪.‬‬ ‫חללים‪:‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בלב ‪ 2‬עליות (ימין ושמאל) ו‪ 2‬חדרים‬ ‫(ימין ושמאל)‪".‬לב ימין" מופרד לחלוטין‬ ‫מ "לב שמאל"‪.‬‬ ‫העליות מנקזות דם מהוורידים הגדולים‬ ‫(למעשה‪ ,‬מכל רקמות הגוף) ואילו‬ ‫החדרים מזרימים דם דרך העורקים‬ ‫אל רקמות הגוף‪.‬‬ ‫הלב ‪ -‬מבנה‪:‬‬ ‫עליות עשויות רקמת שריר עדינה יחסית‬ ‫היות ואינן עומדות בעומס עבודה רב‪.‬‬ ‫חדרים בעלי שריר עבה ומפותח‬ ‫היות ועליהם לדחוס דם בעוצמה גבוהה‪.‬‬ ‫חדר שמאל עבה פי ‪ 2-3‬מחדר ימין היות ולב ימין דוחס דם רק‬ ‫לריאות (אשר קרובות ללב) בעוד השמאלי דוחס דם לכל חלקי הגוף‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬נהוג לחלק את חדר שמאל לאזורים או דפנות‪/‬קירות על פי החלוקה הבאה‪ :‬דופן קדמית‪,‬‬ ‫תחתונה‪ ,‬צידית ודופן אחורית‪ ,‬הספטום (מחיצה) מהווה חלק מהשריר של חדר שמאל ושייכת‬ ‫בחלקה לדופן הקדמית‪.‬‬ ‫‪8‬‬  ‫מסתמים‪:‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ללב ‪ 4‬מסתמים – בין העליות לחדרים ובין החדרים לעורקים‪.‬ניתן לחלק את מסתמי הלב‬ ‫לשני סוגים‪ ,‬לפי תפקודם והרכבם‪:‬‬ ‫א‪.‬המסתמים ה"סהרוניים" )‪ (Semilunar‬נקראים כך עקב צורתם הדומה לחצי ירח‪:‬‬ ‫ממוקמים בין החדרים לעורקים‬ ‫בין חדר שמאל לאבי העורקים‪ :‬המסתם האאורטלי ‪AORTIC VALVE‬‬ ‫בין חדר ימין לעורק הריאה‪ :‬המסתם הפולמונארי ‪PULMONARY VALVE‬‬ ‫ב‪.‬המסתמים ה"צניפים"‪ (Cusps) -‬נקראים כך עקב צורתם דמויית הכוס‬ ‫ממוקמים בין העליות לחדרים‬ ‫בין עליה ימין לחדר ימין‪ :‬המסתם הטריקוספידאלי (תלת צניפי ‪) TRICUSPID VALVE‬‬ ‫בין עליה שמאל לחדר שמאל‪ :‬המסתם המיטראלי (דו‪-‬צניפי ‪)BICUSPID\MITRAL VALVE‬‬ ‫למסתמים הצניפיים מחוברים שרירים המונעים מהם לקרוס ולהיפתח לכיוון העליות בזמן התכווצות‬ ‫החדרים (כמו חוטים של מצנח שלא נותנים לו לקרוס בזמן צניחה)‪.‬שרירים אלו מכונים "השרירים‬ ‫הפאפילאריים"‪ ,‬והם מחוברים למסתמים על ידי רקמת חיבור בשם‪.CHORDAE TENDINEAE -‬‬ ‫כל המסתמים מאפשרים זרימה חד‪ -‬כיוונית בלבד‪.‬חזרת דם אחורה מחלל אחד לקודם או מעורק‬ ‫לחדר הינה פתולוגית (גורמת או מהווה מחלה)‪.‬‬ ‫מחזור הדם‪:‬‬ ‫הדם זורם בתוך גופינו בצורה מעגלית‪.‬מערכת כלי הדם והלב מהווים מערכת סגורה ולכן אין נקודת‬ ‫התחלה ונקודת סיום‪.‬כיוון שחדר שמאל הוא מייצר הזרימה העיקרי‪ ,‬נהוג להתחיל ממנו‪.‬אלו תחנות‬ ‫הדם כשהוא עובר בגופינו‪:‬‬ ‫חדר שמאל ‪ ‬אבי העורקים ‪ ‬עורקים ‪ ‬עורקיקים ‪ ‬נימים ‪ ‬שחלוף גזים ושאר חומרים עם‬ ‫התאים ברקמות השונות ‪ ‬ורידונים ‪ ‬ורידים ‪ ‬ורידים נבובים (עליון ותחתון) ‪ ‬עליה ימין ‪‬‬ ‫חדר ימין ‪ ‬עורק הריאה‪ ‬עורקי הריאה (ימין ושמאל) ‪ ‬ריאות ‪ ‬ורידי הריאה ‪ ‬עליה שמאל‬ ‫‪ ‬חדר שמאל וחוזר חלילה…‬ ‫מעבר הדם מחדר שמאל ועד עליה ימין מכונה "מחזור הדם הגדול" או הסיסטמי (מערכתי)‪.‬ואילו‬ ‫מעבר הדם מעליה ימין עד עליה שמאל מכונה "מחזור הדם הקטן" הריאתי‪/‬פולמונרי‪.‬‬ ‫שריר הלב‪:‬‬ ‫שריר הלב בנוי מתאים הבנויים בצפיפות‪.‬תכונתם מערבת תכונות שריר שלד (להם כוח רב אך זמן‬ ‫עבודתם קצר) ושריר חלק (שריר לא רצוני העובד לאורך זמן ובעוצמה נמוכה יחסית)‪.‬‬ ‫בין תאי הלב (המכונים מיוציטים ‪ )Myocytes -‬ישנם חיבורים הנקראים ‪GAP JUNCTION‬‬ ‫המאפשרים מעבר של יונים וחומרים אחרים ביניהם‪.‬תאים אלו מרובים במיטוכונדריות‬ ‫(מיטוכונדריה הינה אברון בתא אשר אחראי על הפקת האנרגיה) על מנת לאפשר פעילות כה‬ ‫מאומצת וייחודית‪.‬כאחוז אחד מתאי שריר הלב הם בעלי תפקיד אחר בלב ומהווים את מערכת‬ ‫ההולכה החשמלית שךו‪.‬‬ ‫מערכת ההולכה החשמלית‪:‬‬ ‫פעילות שריר הלב תלוייה בהפקת חשמל אשר מגיע למיוציטים‪.‬בזכות מערכת ההולכה החשמלית‬ ‫מתבצע השלב המכני של הלב (הכיווץ)‪ ,‬מאפשרת לבצע תיאום בין פעילות העליות והחדרים‪,‬‬ ‫ושולטת בקצב הלב עצמו‪.‬‬ ‫תיאור מערכת ההולכה‪:‬‬ ‫בתקרת עלייה ימין קיים הקוצב הראשי ‪ SINOATRIAL NODE‬או בקיצור "סינוס" (‪ )SA‬המייצר‬ ‫בעצמו‪ 60-100‬פולסים חשמליים בדקה‪.‬ברצפת עלייה ימין קיים הקוצב המשני‪-‬‬ ‫‪( ATRIO-VENTRICULAR NODE‬נקרא לרוב ‪.)AV NODE‬‬ ‫‪9‬‬  ‫במצב פיזיולוגי תקין‪" ,‬יריית" הפעימה החשמלית מהסינוס במסלול ההולכה התקין תגורם לכיווץ‬ ‫מכני של העליות‪.‬‬ ‫הפולס החשמלי זורם לכוון רצפת העליות אל הקוצב המשני (רצפת העליות מבודדת חשמלית ולכן‬ ‫הפולס מוצא דרכו אך ורק אל ה‪.)AV NODE -‬שם מתבצעת "השהיית" הפולס לשבריר שנייה ואז‬ ‫הוא ממשיך לכיוון החדרים‪(.‬במצב תקין‪ ,‬חשמל המגיע מהעליות עובר לחדרים רק דרך קוצב ‪AV‬‬ ‫בזכות אותה שכבת בידוד)‬ ‫הפעילות החשמלית זורמת במורד מערכת ההולכה‪:‬‬ ‫מה‪ AV -‬ישנה זרימה לכיוון הספטום לסיב הולכה עבה על שם ‪ ,)Bundle of His/HISS( His‬סיב זה‬ ‫מתפצל בהמשך לשני צרורות הולכה בשם‪ RIGHT/LEFT BUNDLE BRANCH :‬אשר עוברים‬ ‫בספטום ומסתיימים בחוד הלב (‪.)APEX‬‬ ‫הצרור הימני מוביל לחדר ימין והשמאלי לחדר שמאל‪.‬מהצרורות ממשיכה הפעילות החשמלית‬ ‫לסיבים עדינים ביותר הפרוסים בכל המיוקרד‪ ,‬בדומה לרשת קפילרות המגיעות כמעט לכל תא ותא‪.‬‬ ‫סיבים אלו נקראים ‪( PURKINJE FIBERS‬הסיבים על שם פורקנייה) וכל סעיף שלהם גורם להפעלה‬ ‫של קבוצת תאי שריר‪ ,‬כך שכל המיוציטים החדריים מופעלים‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬התוצאה המתקבלת מפעילות חשמלית זו הינה כיווץ סימולטני (בו‪-‬זמנית) של העליות‬ ‫וכמה שברירי שנייה לאחר מכן מתקבל כיווץ סימולטני של החדרים‪ ,‬כך שהעליות מתכווצות לחוד‬ ‫והחדרים מתכווצים לחוד‪.‬מחזור שלם כזה של כיווץ העליות וכיווץ החדרים מהווה פעימת לב אחת‪.‬‬ ‫המערכת הכלילית של הלב ‪CORONARY ARTERIES‬‬ ‫מערכת המספקת דם לשריר הלב עצמו‪.‬הדם אשר זורם בתוך הלב עצמו‪ ,‬עובר בתוכו בלחץ‬ ‫ובמהירות גבוהים מדי על מנת לאפשר שחלוף גזים יעיל‪.‬לכן הלב מקבל את אספקת החמצן שלו‬ ‫מהמערכת הקורונרית‪ ,‬שם זרימת הדם איטית יותר ובלחץ נמוך יותר‪.‬‬ ‫תחילתה בשני עורקים כליליים אשר מוצאם בשורש אבי העורקים (‪ )AORTA‬היוצא מחדר שמאל‪:‬‬ ‫א‪.‬עורק קורונרי ימני‪ RCA -‬מספק דם לעליה וחדר ימין‪ ,‬לחלק מהספטום ולרוב מערכת‬ ‫ההולכה החשמלית‪ ,‬לעיתים גם לדופן התחתונה של חדר שמאל‪.‬כלי הדם מסתעף‬ ‫לעורקיקים קטנים יותר‪ ,‬סעיפיו (התפצלויות) נקראים "מרגינלים"‬ ‫ב‪.‬עורק קורונרי ראשי שמאלי‪ LEFT MAIN CORONARY ARTERY (LMCA) -‬מתפצל לשניים‬ ‫בדרך כלל כשני ס"מ ממוצאו באבי העורקים‪:‬‬ ‫ העורק הקדמי היורד ‪ - LAD‬מספק דם לשארית הספטום‪,‬‬ ‫לחלקו הקדמי של חדר שמאל‪ ,‬ולעיתים גם לחלקו התחתון‪.‬‬ ‫סעיפיו הנקראים "דיאגונלים"‬ ‫ ‪ -CIRCUMFLEX‬מספק דם לחלקו האחורי‬ ‫של הלב‪.‬יש לציין כי אזור חלוקת אספקת‬ ‫הדם משתנה מאדם לאדם‪.‬‬ ‫הניקוז של כלי הדם הקורונריים‪ ,‬כמו בכל רקמה‪ ,‬נעשה על ידי‬ ‫מערכת ורידים המתנקזים לבסוף לווריד גדול‪-‬‬ ‫‪ CORONARY SINUS‬הנשפך לעליה ימין‪.‬‬ ‫מילוי וזרימת הדם בקורונריים מתרחשת בעיקר בזמן הדיאסטולה‬ ‫(הרפית החדרים)‪ ,‬כאשר עלי המסתם האאורטלי‪.‬‬ ‫כלי דם חדשים נוצרים כל הזמן (תהליך איטי)‪ ,‬כאשר רקמה מרגישה חוסר בחמצן באופן מתמשך‪,‬‬ ‫אנו נמצא בה יותר כלי דם משניים המכונים ‪( Collateral Arteries‬מעין מעקפים טבעיים) אשר‬ ‫מתחברים לעורקים הקיימים באמצעות אנסטמוזה (קישור בין כלי דם שונים‪ ,‬אנסטמוזה= "הלחם")‬ ‫‪10‬‬  ‫פיזיולוגיה לב וכלי דם‪:‬‬ ‫מושגי יסוד‪:‬‬ ‫סיסטולה ‪ :SYSTOLE‬כיווץ החדרים‪ ,‬משכו כ‪ 0.28 -‬שניה‪.‬בפעולה זו דוחס החדר נפח דם מסוים‬ ‫(חדר שמאל לאבי העורקים‪ ,‬וחדר ימין לעורק הריאה)‪.‬בשלב זה סגורים המסתמים המיטראלי‬ ‫והטריקוספידאלי‪ ,‬ונפתחים האאורטל והפולמונארי‪.‬‬ ‫דיאסטולה ‪ :DIASTOLE‬הרפיית החדרים והתמלאותם בדם‪ ,‬משכו כ‪ 0.52 -‬שניה‪.‬בשלב זה נפתחים‬ ‫המסתמים המיטרלי והטריקוספידלי‪ ,‬וסגורים האאורטלי והפולמונרי‪.‬‬ ‫שלבי המילוי של הלב‪:‬‬ ‫ הרפיית החדר וירידה של הלחץ בו מתחת לזה שקיים בעליה‬ ‫ פתיחת המסתמים המיטרלי והטריקוספידלי ומילוי מהיר של רוב נפח החדר‪.‬‬ ‫‪ o‬במקביל – סיסטולת העליות וריקונן מדם לתוך החדרים‬ ‫‪ o‬כיווץ קטן של העליה שדוחס עוד כ‪ 15-20% -‬מנפח המילוי הכללי (בשל היות‬ ‫הכיווץ כה קטן קיבל את שמו‪ )ATRIAL KICK -‬יש לזכור כי עיקר נפח המילוי נובע‬ ‫מעוצמת ההרפיה של החדר (כמה נמוך ירד הלחץ בחדר) ולא מכיווץ העלייה‪.‬‬ ‫ החדר מלא – אין כיווץ ואין הרפייה‪ ,‬כל המסתמים סגורים‪.‬‬ ‫ "כיווץ שווה נפח" של החדרים – החדרים מתכווצים‪ ,‬אך הדם לא נשפך החוצה והלחץ בתוך‬ ‫החדרים עולה‪.‬‬ ‫ כשהלחץ בחדרים גבוה מהלחץ בעורק הסמוך להם‪ ,‬המסתמים הסמי‪-‬לונאריים נפתחים‬ ‫והדם פורץ לעורקים‪.‬‬ ‫ כשהלחץ בחדר נמוך מהלחץ בעורק‪ ,‬המסתמים הסמי‪-‬לונאריים נסגרים‬ ‫ ושוב מתרחשת ההרפייה של החדר‪...‬‬ ‫‪ PRELOAD‬הינו הלחץ שהדם מפעיל כנגד דפנות החדר בסוף הדיאסטולה‪.‬הפרלואוד תלוי מאוד‬ ‫בחזרה הוורידית (כמות הדם שנשפכת לעליה ימין)‪.‬ככל שיותר דם יכנס לעליה ימין‪ ,‬כך יותר דם‬ ‫יכנס לחדר ימין‪ ,‬כך גבוה יותר יהיה הלחץ בחדר בסיום "המילוי" (דיאסטולה)‪.‬‬ ‫‪ AFTERLOAD‬הינו הלחץ הנדרש לצורך פתיחת המסתם הסמי‪-‬לונארי (לרוב מתייחסים למסתם‬ ‫האאורטלי ספציפית) והוא מבטא את ההתנגדות של הדם בעורק לסיסטולת החדר‪ -‬כלומר לניסיון‬ ‫הדם לצאת מהחדר‪.‬רק כאשר ייגבר הלחץ שחדר שמאל מייצר על הלחץ המצוי באאורטה – ייפתח‬ ‫המסתם האאורטלי‪.‬‬ ‫‪ )SV( STROKE VOLUME‬נפח פעימה (נמדד ב‪.)CC-‬בכל כיווץ חדר נזרק נפח מסויים לעורקים‬ ‫השונים‪ ,‬נפח זה משתנה מאדם לאדם וממנוחה למאמץ‪.‬הממוצע הינו ‪ 70‬סמ"ק באדם בוגר‪.‬‬ ‫‪ CARDIAC OUTPUT‬תפוקת לב‪-‬נמדדת בסמ"ק לדקה‪.‬מחושב על פי‪:‬‬ ‫‪STROKE VOLUME X HEART RATE‬‬ ‫כלומר כמות פעימות הלב בדקה‪ X‬נפח כל פעימה ב‪cc-‬‬ ‫לדוגמא‪.70cc X 70 BEATS/MIN = 4,900cc :‬‬ ‫לא כל נפח הדם שבחדר יוצא בעת הסיסטולה‪.‬הנפח הנשאר בחדר נקרא ‪END SYSTOLIC‬‬ ‫‪.VOLUME‬‬ ‫‪ EJECTION FRACTION‬מקטע פליטה (נמדד באחוזים)‪.‬נפח חדר מלא בסוף הדיאסטולה הינו כ‪-‬‬ ‫‪ 130‬סמ"ק (=‪ ,)End Diastolic Volume‬ידוע כי נפח פעימה ממוצע הינו ‪ 70‬סמ"ק (כ ‪.) 50%‬היחס‬ ‫של נפח הפעימה מתוך הנפח הסוף דיאסטולי נמדד באחוזים‪.‬ולכן ‪ 70/130‬הינם ‪ 53.8%‬ואכן‬ ‫מקטע פליטה ממוצע עומד על ‪ ,50-65%‬מדד זה מלמד אותנו עד כמה טובה הסיסטולה‪.‬‬ ‫הערה‪1=1cc=1ml -‬מ"ל=‪1‬סמ"ק כל אלו מבטאים את אותה יחידת נפח (אלפית הליטר)‬ ‫ליטר=‪1,000cc‬‬ ‫‪11‬‬ ‫לחץ דם ‪ -‬זהו הלחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם‪.‬תלוי למעשה בנפח הנוזל ובהתנגדות הצנרת‬ ‫(אלסטיות וקוטר כלי הדם)‪.‬לחץ דם נמדד בשני ערכים‪ :‬סיסטולי ודיאסטולי וביחידות של מ"מ‬ ‫כספית (ממ"כ או ‪)mmHg‬‬ ‫א‪.‬הלחץ הסיסטולי (‪ )SBP‬נוצר בעקבות הסיסטולה ודחיסת‬ ‫הדם לתוך העורקים הראשיים‪.‬‬ ‫ב‪.‬הלחץ הדיאסטולי (‪ )DBP‬הינו הלחץ שקיים בעורקים‬ ‫הראשיים בין שתי פעימות (בזמן הדיאסטולה)‪ ,‬כלומר‬ ‫למעשה מבטא כמה נמוך נופל הלחץ‪ ,‬בין פעימה לפעימה‪.‬‬ ‫לחץ הדם מושפע מאלסטיות העורקים הראשיים‪ :‬בזמן‬ ‫הסיסטולה‪ ,‬גל הדם שעובר באאורטה ובעורקים גורם‬ ‫למתיחת העורקים ולהרחבתם לשבריר שנייה‪.‬בחלוף הגל‬ ‫ובזכות האלסטיות‪ ,‬חוזרות דפנות העורקים הראשיים‬ ‫לקדמותן ויוצרות בכך כוח דחיפה לגל נוסף‪.‬‬ ‫הפרש הלחצים בין סיסטולה לדיאסטולה נקרא ‪ PULSE PRESSURE‬או בעברית "לחץ‪-‬דופק"‪.‬ערך‬ ‫זה חשוב על מנת להבטיח פרפוזיה נדרשת לעברים השונים בגוף‪(SBP-DBP=PP).‬‬ ‫לחצים בחללי הלב‪:‬‬ ‫חדר שמאל כ‪ 120 -‬מ"מ כספית‪ ,‬חדר ימין כ‪ 20 -‬מ"מ כספית‪ ,‬עליה שמאל כ‪ 10 -‬מ"מ כספית ועליה‬ ‫ימין כ‪ 5 -‬מ"מ כספית‪.‬מדרג הלחצים הזה מרמז על כניסה של דם בלחץ נמוך מאוד לעליה ימין‪,‬‬ ‫ומעט גבוה יותר לעליה שמאל‪.‬בנוסף‪ ,‬ניתן לראות שהלחץ בו הדם יוצא מכל אחד מהחדרים גבוה‬ ‫מהלחצים בעליות‪ ,‬כמו גם‪ ,‬גדול מאוד ההבדל בין הלחץ שמייצר חדר שמאל‪ ,‬בהשוואה לחדר ימין‪.‬‬ ‫‪MEAN ARTERIAL PRESSURE :MAP‬‬ ‫מחושב לפי‪DBP + )PP/3( :‬‬ ‫לחץ דיאסטולי ‪ +‬שליש הפרש הלחצים בין סיסטולי לדיאסטולי (‪.)PULSE PRESSURE‬‬ ‫מדד לחץ זה משקף את לחץ הדם הממוצע ברקמות עצמן‪.‬‬ ‫כידוע מתפצלים העורקים לעורקיקים להם יכולת רבה לשינוי קוטרם בזכות השכבה השרירית‬ ‫שלהם‪.MEDIA -‬כאשר רקמה דורשת יותר דם העורקיקים מתרחבים ומזרימים דם‪.‬ככל שיותר‬ ‫עורקיקים פתוחים – כך יורד לחץ הדם המרכזי‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫ המטרה של המערך הקרדיווסקולרי לספק חמצן לרקמות‪.‬‬ ‫ החמצן יוצא מנימי הדם לתאים שזקוקים לו‪.‬תהליך זה נקרא פרפוזיה‬ ‫ העורקיקים הם אלו הקובעים את התנגודת הפריפרית‬ ‫ העורקים הראשיים קובעים את לחץ הדם הסיסטמי‬ ‫ העורקיקים קובעים את הפרפוזיה הרקמתית ולפיכך קובעים את ה‪.MAP-‬‬ ‫קפילרות‪:‬‬ ‫בכל רגע נתון מכילות הקפילרות כ‪ 5% -‬מכלל נפח הדם‪.‬אותם ‪ 5%‬הם בעלי התפקיד המכריע‬ ‫בסירקולציה ‪ -‬חילוף החומרים של הגזים עם התאים‪.‬הקפילרות מגיעות קרוב מאוד לתאים על מנת‬ ‫לאפשר דיפוזיה‪.‬‬ ‫יש בערך ‪ 43,000‬ק"מ של קפילרות בגוף האדם‪ ,‬אורכן אינו עולה על‪ 1 -‬מ"מ וקוטרן לא עולה על‪5 -‬‬ ‫מיקרון (מיקרון=אלפית המ"מ)‪.‬‬ ‫תנגודת הקפילרות נמוכה לעומת העורקיקים וזאת בשל מספרן האדיר המוריד ומחלק את הלחץ‬ ‫מהעורקיקים (כפי שלחץ בצינור גדול‪ ,‬נחלק בין צינורות קטנים או נהר עוצמתי שמתפצל ומתפצל‪,‬‬ ‫יהפוך למספר רב של נחלים חלשים שישפכו לים)‪.‬‬ ‫‪12‬‬  ‫אנטומיה של דרכי האוויר‬ ‫מרכיבים עיקריים של דרכי האוויר העליונות‪:‬‬ ‫ ‪ -NASAL CAVITY‬חלל האף‬ ‫ ‪ -ORAL CAVITY‬חלל הפה‬ ‫ ‪ -PHARYNX‬גרון‪ ,‬לוע‬ ‫‪NASAL CAVITY‬‬ ‫החלק העליון ביותר בדרכי האוויר‪ ,‬מורכב מ‪ 3 -‬קונכיות שתפקידן ללחלח ולחמם את האוויר הנכנס‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬על הקונכיות ישנם גופיפים דמויי שערות ‪ ,CILIA -‬העוזרות לסנן את האוויר הנכנס‪.‬‬ ‫‪ORAL CAVITY‬‬ ‫חלל הפה‪ ,‬נתחם על ידי הלחיים‪,‬‬ ‫החך הקשה‪ ,‬החך הרך והלשון‪.‬‬ ‫מתחת לסנטר שוכנת ה‪ ,HYOID BONE -‬העצם‬ ‫היחידה בגוף שאינה מחוברת לעצם אחרת‪.‬‬ ‫היא נתמכת על ידי רצועות מהעצם‬ ‫הטמפורלית (עצם הגולגולת הצידית)‪.‬‬ ‫‪PHARYNX‬‬ ‫הגרון‪ ,‬צינור שרירי המתמשך מסופו של‬ ‫החיך הרך ועד לחלק העליון של הושט והקנה‪.‬‬ ‫תפקידיו הם לאפשר מעבר של אוויר אל‬ ‫מערכת הנשימה (דרך הקנה)‪ ,‬ומעבר של‬ ‫אוכל אל מערכת העיכול (דרך הושט)‪.‬‬ ‫הגרון מחולק לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫ ‪ NASOPHARYNX‬החלק העליון ביותר של הגרון המתחיל בחלק האחורי של האף‪ ,‬עד‬ ‫החיך הרך‪.‬‬ ‫ ‪ OROPHARYNX‬מתחיל מהחיך הרך עד לעצם הלשון‬ ‫ ‪ LARYNGOPHARYNX‬מתחיל מבסיס עצם הלשון‪ ,‬עד לוושט והקנה‪.‬‬ ‫מנגנוני הגנה‬ ‫משום שנכנסים גם מזון וגם אוויר לצינורות הצמודים זה לזה‪ ,‬צריך‬ ‫מנגנון שיפקח שיכנסו למקום הנכון‪.‬קיימים כמה מנגנונים‪:‬‬ ‫‪ EPIGLOTTIS‬מכסה הגרון‪.‬תפקידו להגן על קנה הנשימה מחדירת‬ ‫גוף זר או מזון‪.‬‬ ‫‪ GAG REFLEX‬מנגנון בליעה ושיעול המונע כניסה של גוף זר לקנה‬ ‫הנשימה ולריאות‪.‬אבדן של מנגנון זה מהווה סכנה מוחשית לדרכי‬ ‫האוויר‪.‬זהו מנגנון בסיסי ביותר‪ ,‬שמקורו במוח‪ ,‬במקרה של אבדן‬ ‫רפלקס זה‪ ,‬ניתן להניח שיש פגיעה מוחית‪.‬‬ ‫אינטובציה פעולה פולשנית שבה מכניסים צינור‬ ‫ ‬ ‫(‪ )Tube‬אל הקנה בעזרת לרינגוסקופ‪.‬‬ ‫קריקוטירוטומיה פעולה כירורגית (המצריכה ביצוע חתך) בכדי להכניס צינור אל‬ ‫ ‬ ‫תוך הקנה‪.‬‬ ‫‪13‬‬  ‫האנטומיה והפיזיולוגיה של המערכת הרספירטורית (נשימתית)‬ ‫אפשר למצוא את מיתרי הקול בשני מצבים‪:‬‬ ‫ פתוחים‪ -‬כאשר אדם מת‪ ,‬או במצב של נשימה‪ -‬שאיפה‪.‬‬ ‫ סגורים‪ -‬במצב של נשיפה‪ ,‬או במצב של דיבור‪.‬‬ ‫קנה הנשימה ‪Trachea -‬‬ ‫מתחיל מהקריקואיד (הטבעת הראשונה של הקנה) ומסתיים‬ ‫בצומת‬ ‫הקרינה‪.CARINA -‬פנים הקנה מורכב מרקמה סחוסית‪.‬‬ ‫בתוך טבעות הקנה יש כלי דם‪ ,‬תאי אפיתל (רקמת ציפוי)‪,‬‬ ‫עצבים‪ ,‬ובלוטות לימפה (הנלחמות בפולשים וחיידקים)‪.‬‬ ‫בתוך הקנה ישנה רירית מכוסה ‪CILIA‬‬ ‫)‪ (MUCOSAL CILLIA‬כאשר היא מגורה‪ ,‬למשל במקרה של‬ ‫חדירה של גוף זר לקנה‪ ,‬גורמת לכיווץ תכוף ופתאומי‬ ‫של שרירים – שיעול‪.‬גם זה‪ ,‬רפלקס הגנה חשוב‪.‬‬ ‫בהתפצלות של הקנה (‪ ,)CARINA‬יש עצבוב‬ ‫מהותי של עצב הואגוס (יוסבר בהמשך)‬ ‫הקנה מתפצל בקרינה לסמפון (‪ )BRONCHUS‬הימני ולסמפון השמאלי‪.‬הם ממשיכים להתפצל‬ ‫לסמפונונים‪.BRONCHIOLE -‬משם יוצאים הסימפוניות הטרמינליות‪/‬רספירטוריות (הסמפון‬ ‫הסופי‪ /‬הנושם)‪ ,‬שבהן כבר מתחיל להתבצע החילוף של הגזים‪ ,‬אבל לא העיקרי‪.‬‬ ‫הסמפונונים מעוצבבים וכיוון שחלק מהמבנה שלהם הוא שרירים‪ ,‬הם יכולים להתכווץ‪.‬‬ ‫בקצה הסמפוניות הטרמינליות האלו נמצאות הנאדיות‪.ALVEOLI -‬שם מתבצע חילוף הגזים‬ ‫העיקרי‪.‬הנאדיות הם שקים מיקרוסקופיים שבתוכם יש נוזל ואוויר‪.‬השק מכוסה ברשת של כלי דם‬ ‫שנקראות קפילרות‪.‬הנאדית מהווה את היחידה התפקודית הקטנה ביותר של הריאה‬ ‫המפגש בין הנאדיות לרשת כלי הדם נקרא מפגש אלוואולו‪-‬קפילרי (נאדית‪-‬נים)‪.‬‬ ‫הנאדיות יושבות אחת על השנייה וביניהן יש מחיצות‪.‬הדבר מחלק את הנאדיות לשקי נאדיות ואת‬ ‫שקי הנאדיות לנאדיות קטנות עוד יותר – כך נוצר שטח פנים עצום לצורך שחלוף גזים‬ ‫שטח פנים – השטח של החומר שבפועל בא במגע עם חומר אחר (למשל שטח הפנים בבריכת מים‬ ‫של המים עם האוויר הוא מאוד קטן – רק החלק העליון נוגע באוויר אך שטח הפנים של בועת סבון‬ ‫עם אוויר הוא גדול יחסית – כיוון שכל שטח הבועה בא במגע עם האוויר)‬ ‫הנוזל שמצפה את פנים הנאדית עוזר בחילוף הגזים (וחיוני לכך)‪.‬חומר זה נקרא סורפקטנט‪.‬‬ ‫חומר זה מתחיל להתפתח בשבוע ה‪ 34 -‬של ההריון‪.‬דבר נוסף שעושה הסורפקטנט הוא לשמור על‬ ‫הנאדיות מנופחות ולא מכווצות‪ ,‬כך שגם בסוף נשיפת אוויר מאומצת הנאדיות מעט מלאות באוויר‪.‬‬ ‫בתוך הנאדיות ישנם תאי פגוציטים‪ ,‬אשר נלחמים בחיידקים ובפולשים‪.‬‬ ‫המפגש האלוואולו‪-‬קפילרי (נאדית‪-‬נים)‬ ‫מעבר הגזים מהקפילרות לנאדיות ולהפך‪.‬לפי חוקי הדיפוזיה‪ ,‬ה‪-‬‬ ‫‪ CO2‬עובר מהקפילרות לנאדיות ומשם החוצה‪ ,‬וה‪ O2 -‬עובר‬ ‫נאדית‬ ‫מהנאדיות לקפילרות ומשם לתאים בגוף‪.‬‬ ‫דיפוזיית כל חומר נעשית בפני עצמה‪ ,‬לכן שחלוף הגזים אינו תלוי‬ ‫אחד בשני אלא רק במפל ריכוזי הגז הספציפי‪.‬כלומר‪ ,‬יכול להיות‬ ‫נים‬ ‫מחסור ב‪ ,O2 -‬אך רמת ‪ CO2‬תקינה או להפך‪.‬‬ ‫‪14‬‬  ‫הריאות‬ ‫איברי הנשימה ‪ -‬מורכבות מאונות אשר מכילות בתוכן את הנאדיות לפי חלוקה אנטומית‪:‬‬ ‫בצד שמאל ישנה אונה עליונה‪ ,UPPER LOBE :‬ותחתונה‪LOWER LOBE :‬‬ ‫בצד ימין ישנה אונה עליונה‪ ,‬שם פסגת (‪ )APEX‬הריאה‪ ,‬ואונה תחתונה‪ ,‬שם בסיס (‪ )BASE‬הריאה‪.‬‬ ‫ביניהן האונה האמצעית (רק בריאה ימין)‬ ‫הריאות מתחילות מעל עצם הבריח‪ ,‬עד לצלע השמינית‪.‬לריאות יש קרום העוטף אותן‪ ,‬קרום זה‬ ‫נקרא צדר (‪.(PLEURA‬הוא מורכב משתי שכבות וביניהן נמצא הנוזל הפלאורלי‪.‬הפלאורה הפנימית‬ ‫דבוקה לריאה‪ ,‬ואילו החיצונית דבוקה לשרירים הבין‪-‬צלעיים‪.‬‬ ‫שרירי הנשימה‬ ‫הנשימה מבוקרת על ידי המוח‪ ,‬והוא זה שקובע את תדירות ועומק הנשימה‪.‬השרירים האחראיים‬ ‫על הפעולה עצמה והמבוקרים על ידי המוח הם‪:‬‬ ‫ ‪( INTERCOSTAL MUSCLES‬בין‪-‬צלעיים)‬ ‫‪ o‬נחלקים לפנימיים וחיצוניים‬ ‫ ‪( STERNO-CLEIDO-MASTOID‬צוואריים)‬ ‫ ‪( DIAPHRAGM‬הסרעפת)‬ ‫בנוסף ישנם שרירי עזר לנשימה‪ ,‬כגון שרירי הגב‪ ,‬שרירי החזה ושרירי הבטן‬ ‫העצב שמעצבב את הסרעפת נקרא ‪ ,PHRENIC NERVE‬מוצאו בין חוליות ‪C3-C5‬‬ ‫תפקידה של הסרעפת הוא להגדיל את נפח הריאה באמצעות כיווצה (מתיחתה כלפי מטה)‪,‬‬ ‫ולהקטין את נפח הריאה כאשר היא רפויה‪.‬היא עושה זאת באמצעות שינויי לחצים בבית החזה‪.‬‬ ‫תהליך הנשימה‬ ‫השאיפה ‪( INHALATION‬או ‪)INSPIRIUM‬‬ ‫ כיווץ הסרעפת‬ ‫ כיווץ השרירים הבין‪-‬צלעיים‬ ‫ הגדלת שטח הפנים של הריאה‬ ‫ ירידה בלחץ האוויר בתוך הריאה‬ ‫ כניסת אוויר מבחוץ‪ ,‬דרך האף (ו‪/‬או הפה) לצורך השוואת לחצים‬ ‫זהו תהליך אקטיבי משום שהוא מערב התכווצות של שרירים‬ ‫ישנה מערכת של חיישנים המונעת התרחבות‬ ‫יתר של כלוב הצלעות‪.‬כמו כן‪ ,‬ישנה מערכת‬ ‫הקולטת ריכוזי ‪ CO2‬בגוף‪ ,‬דבר הנותן מדד‬ ‫לכמות החמצן וה‪ CO2-‬שיש בגוף וכך קובע‬ ‫את תדירות הנשימות‪.‬מערכת נוספת בודקת‬ ‫את המתיחות בסרעפת ובקרום הפלאורה‪.‬‬ ‫מערכת עצבים זו היא דו‪-‬כיוונית ‪ -‬מעבירה‬ ‫מידע אל המוח‪ ,‬וממנו בחזרה לשרירי הנשימה‪.‬‬ ‫הנשיפה ‪( EXHALATION‬או ‪)EXPIRIUM‬‬ ‫ הרפיית שרירי הנשימה‬ ‫ הקטנת שטח הפנים של הריאה‬ ‫ עלייה בלחץ האוויר בתוך הריאה‬ ‫ הוצאת אוויר החוצה עד להשוואת לחצים‬ ‫זהו תהליך פסיבי משום שהוא נוצר כתוצאה מהרפיה של שרירים‬ ‫‪15‬‬  ‫‪ :VENTILATION‬אוורור‪ ,‬תנועת אוויר לתוך ומחוץ לנאדיות הריאה‪.‬‬ ‫)‪ :RESPIRATORY RATE (RR‬קצב נשימה‪.‬נע בין ‪ 12-20‬נשימות בדקה‪.‬נקרא גם‪.-‬‬ ‫)‪ - TOTAL LUNG CAPACITY (TLC‬נפח מקסימלי בריאה לאחר שאיפה מקסימלית‪.‬כ‪ 6 -‬ליטר‬ ‫)‪ -TIDAL VOLUME (TV‬נפח משתחלף‪ ,‬כמות האוויר המתחלף בכל נשימה‪ ,‬כ‪ 1/2 -‬ליטר‪.‬‬ ‫‪ -DEAD SPACE‬נפח האוויר‪ ,‬מתוך ה‪ ,TV-‬אשר אינו משתתף בתהליך שחלוף הגזים‪,‬‬ ‫כ‪ 150-‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪ -ALVEOLAR VOLUME‬נפח האוויר‪ ,‬מתוך הנפח המשתחלף‪ ,‬המגיע לנאדיות‪ ,‬כ‪ 350-‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪ -MINUTE VOLUME‬נפח האוויר המתחלף בדקה‪MV=RRXTV.‬‬ ‫‪ -RESIDUAL VOLUME‬נפח שארית‪ ,‬הנפח שנשאר בריאות לאחר הנשיפה‪ ,‬כ‪ 1.2 -‬ליטר‪.‬‬ ‫חילוף גזים ‪ -‬פרמטרים משתנים‬ ‫הגזים החשובים ביותר במערכת הנשימה הם ‪ CO2‬ו‪.O2 -‬בשביל שתהיה דיפוזיה צריכים להתקיים‬ ‫כמה תנאים‪:‬‬ ‫ זרימת דם תקינה על מנת שהגזים יוכלו להתחלף בנאדיות‪.‬‬ ‫ עובי דפנות הנאדיות ככל שהן יותר דקות כך הגזים יוכלו לעבור דרכן מהנאדיות לקפילרות‬ ‫ולהיפך‪ ,‬בצורה יעילה ומהירה יותר‪.‬‬ ‫ שטח הפנים של הנאדית‪-‬ככל שהוא גדול יותר‪ ,‬חילוף הגזים יעיל יותר‪.‬‬ ‫ מסיסות הגז בתמיסה‪ CO2 ,‬מומס בפלזמה פי ‪ 20‬יותר טוב מאשר ‪ , O2‬ולכן נחוץ מפל‬ ‫ריכוזים נמוך יחסית בכדי שיעברו דרך הדופן‪.‬‬ ‫חלל האוויר‬ ‫בקרה על נשימה‬ ‫בו מתבצע‬ ‫תהליך חילוף‬ ‫מרכזי מוח (בעלי רגישות ל‪:)CO2 -‬‬ ‫הגזים‬ ‫ מדולה אובלנגטה‪ -‬מוח מאורך‬ ‫בנאדית‬ ‫‪ 3 o‬מרכזי נשימה‪.‬‬ ‫חיישנים פריפריים (בעלי רגישות ל‪:)O2 -‬‬ ‫ ‪( CAROTID‬עורק הצוואר)‪.‬‬ ‫ ‪AORTA‬‬ ‫‪ HERING-BREUER REFLEX‬מערכת המגנה מפני קריעה של הריאה בזכות משוב מה ‪STRETCH -‬‬ ‫‪ RECEPTORS‬הנמצאים בדופן הריאה‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪ - BARO RECEPTORS‬בעלי רגישות ללחץ חלקי של ‪ CO2‬ולריכוז יוני ‪ H‬חופשיים‪.‬‬ ‫כאשר רמת ה‪ CO2 -‬עולה‪ ,‬המערכת נותנת פקודה לבצע שאיפה‪ ,‬וכאשר רמת ה‪ CO2 -‬יורדת‪,‬‬ ‫המערכת נותנת פקודה להפסיק את השאיפה ולבצע נשיפה‪.‬‬ ‫הרכב האוויר בגובה פני הים‪:‬‬ ‫הריכוז באחוזים‬ ‫הלחץ החלקי‬ ‫הגז‬ ‫‪20.84%‬‬ ‫‪159 TORR‬‬ ‫חמצן‪O2 -‬‬ ‫‪0.04%‬‬ ‫‪0.3 TORR‬‬ ‫פחמן דו‪ -‬חמצני‪CO2 -‬‬ ‫‪78.62%‬‬ ‫‪597 TORR‬‬ ‫חנקן‪N -‬‬ ‫‪0.5%‬‬ ‫‪3.7 TORR‬‬ ‫מים‪H2O -‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪760 TORR‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪ 1‬מ"מ כספית (‪1 TORR = )mmHg‬‬ ‫‪ 760‬מ"מ כספית = ‪ 1‬אטמוספרה‪)BAR( ATM/‬‬ ‫‪14.7~ BAR = 1 PSI‬‬ ‫‪16‬‬  ‫הרכב האוויר בנאדיות‪:‬‬ ‫הריכוז באחוזים‬ ‫הלחץ החלקי‬ ‫הגז‬ ‫‪13.7%‬‬ ‫‪104 TORR‬‬ ‫חמצן‪O2 -‬‬ ‫‪5.2%‬‬ ‫‪40 TORR‬‬ ‫פחמן דו‪ -‬חמצני‪CO2 -‬‬ ‫‪74.9%‬‬ ‫‪569 TORR‬‬ ‫חנקן‪N -‬‬ ‫‪6.2%‬‬ ‫‪47 TORR‬‬ ‫מים‪H2O -‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪760 TORR‬‬ ‫סה"כ‬ ‫תמט ריאתי ‪ - ATELECTASIS -‬הנאדית מתמוטטת אך המצב הוא הפיך אם תוך פרק זמן מסויים‬ ‫היא שוב תתנפח‪.‬‬ ‫מצבי ‪SHUNT‬‬ ‫מצבים שבהם‪ ,‬מסיבה כלשהי‪ ,‬הגז בנאדיות לא יכול להתחלף עם הגז בקפילרות‪.‬יכול להיות שאנט‬ ‫חמצוני או שאנט אוורורי‪ ,‬ויכול להיות גם שילוב בין השניים‪.‬‬ ‫‪ PO2‬מבטא את הלחץ החלקי של החמצן‪.‬חמצן נכנס לריאות בריכוז גבוה‪ ,‬כיוון שהגוף משתמש בו‪,‬‬ ‫הוא יוצא מהריאות בריכוז נמוך יותר‬ ‫‪ HYPOXEMIA‬ירידה בלחץ חלקי של ‪ O2‬בדם מתחת ל‪TORR 60 -‬‬ ‫מצב שבו כל הדם העורקי בגוף סובל ממחסור בחמצן כמו למשל במצבי‪:‬‬ ‫ ‪-SHUNT‬דם לא מחומצן חוזר לחדר שמאל‬ ‫ תמט בנאדיות‬ ‫ נשימה שטחית מדי‬ ‫ שאיפה של גזים ורעלים‬ ‫ הפסקת נשימה‬ ‫ חסימת נתיב אוויר‬ ‫‪ PCO2‬מבטא את הלחץ החלקי של ‪ CO2‬בדם‪.‬לחץ חלקי של פד"ח עולה בזכות תוצרי לוואי של‬ ‫המטבוליזם התאי ולכן הוא גבוה יותר בנשיפה ביחד לכמות שנכנסה‪.‬אוורור הינה הדרך הטובה‬ ‫ביותר של הגוף להיפטר מעודפי הפד"ח‪.‬‬ ‫‪ HYPERCARBIA‬עלייה בריכוז ה‪ CO2 -‬מעל ‪ 50‬ממ"כ‬ ‫‪ HYPOCARBIA‬ירידה בריכוז ה‪CO2 -‬מתחת ל‪ 35 -‬ממ"כ‪.‬‬ ‫גורמים להיפרקרביה‪:‬‬ ‫ ירידה בכמות ה‪ CO2 -‬המורחק מהגוף‪( HYPOVENTILATION -‬תת אוורור)‬ ‫‪ o‬כל פגיעה ב‪ MINUTE VOLUME -‬עלולה לגרום להיפוונטילציה‪.‬‬ ‫▪ פגיעה ב‪TIDAL VOLUME -‬‬ ‫▪ פגיעה ב‪:RESPIRATORY RATE -‬‬ ‫ ייצור מוגבר של ‪( CO2‬למשל בעת מאמץ גופני)‬ ‫גורמים להיפוקרביה‪:‬‬ ‫הגברת כמות ה‪ CO2 -‬המורחק מהגוף ‪( HYPERVENTILATION‬נשימה מהירה)‬ ‫ עלייה ב‪TIDAL VOLUME -‬‬ ‫ עלייה ב‪RESPIRATORY RATE -‬‬ ‫‪17‬‬  ‫מערכת העצבים ‪ -‬אנטומיה ועקרונות פיזיולוגיים‬ ‫מע"מ מערכת העצבים המרכזית‪ ,‬כוללת את המח הגדול‪ ,‬מוחות הגולגולת ואת מוח השדרה‪.‬‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית‪ -‬עצבים תחושתיים ותנועתיים אשר מובילים מידע אל ומ‪-‬מח השדרה‪.‬‬ ‫נחלקת לשניים‪ ,‬סומטית ואוטונומית‪.‬‬ ‫סומטית‪ :‬קשורה בפעילויות רצוניות (מפעילה שרירי שלד)‪.‬‬ ‫אוטונומית‪ :‬מערכת שתפקידה לפקד על פעולות בלתי‪-‬רצוניות (תפקודי גוף יום‪-‬יומיים)‬ ‫הנוירון‪ :‬היחידה הבסיסית ביותר במערכת העצבים‪.‬‬ ‫מפגש בין‬ ‫נוירון ‪1‬‬ ‫טרמינל‬ ‫לדנדריט‬ ‫נוירון ‪2‬‬ ‫טרמינל‬ ‫דנדריטים‬ ‫אקסון‬ ‫הדנדריטים קולטים את המידע באמצעות קולטנים כימיים‪ ,‬המידע עובר אל האקסון כפעימה‬ ‫(פוטנציאל) חשמלי‪ ,‬ובסיומו עובר המסר לתא הבא באותה צורה כמו שנכנס – באמצעות הפרשת‬ ‫חומרים כימיים מתא העצב וקליטתם ביעד הבא (תא שריר או הדנדריט של תא הנוירון הבא)‪.‬‬ ‫חלקי הנוירון‬ ‫ גוף הנוירון – (סומה) מרכז התא‪ ,‬מכיל את גרעין התא‪ ,‬ריבוזומים‪ ,‬מערכות סנתוז חלבונים‬ ‫ויצירת אנרגיה‬ ‫ דנדריט ‪ -‬קולט את המידע שמגיע אל הנוירון‪.‬מספר הדנדריטים מגיע ל‪ 400,000 -‬בתא‬ ‫ אקסון ‪ -‬סיב הנוירון‪.‬סיב ארוך המגיע אל איבר המטרה‪ ,‬תא מטרה‪ ,‬או דנדריט אחר‬ ‫‪ o‬עובי האקסון הוא כ‪ 1 -‬מיקרון‪ ,‬אורכו מספר מ"מ עד מטר‬ ‫‪ o‬חלק מהאקסונים מצופים בשכבת מיאלין‬ ‫ טרמינלים – קצוות האקסון‪ ,‬שם ארוזים החומרים הכימיים המשוחררים לתא הבא‬ ‫‪ o‬אינם נוגעים פיזית בתא הבא‬ ‫מיאלין‬ ‫שכבה שומנית התורמת לבידוד האקסון‪ ,‬הגברת מהירות העברת הזרם לאורך האקסון‪ ,‬מניעת‬ ‫"קצרים" בין אקסונים שכנים ושיפור חילוף היונים בין האקסון לנוזל הבין‪-‬תאי במהלך העברת‬ ‫"הפעימה" (פוטנציאל)‪.‬‬ ‫בין המיאלין ישנם רווחים הנקראים‪.NODES OF RANVIER -‬בזכות המרווחים האלה ניתן "לחדש"‬ ‫את "הפעימה" (פוטנציאל)‪ ,‬היות וברווחים אלו מתקיים חילוף של יונים עם הנוזל הבין‪-‬תאי שמסביב‬ ‫לתא‪.‬‬ ‫קצה האקסון‬ ‫אחראי על העברת הדחף החשמלי בתצורה כימית‪.‬כל טרמינל מכיל זקיק קטן שבו יש מיטוכונדריות‪,‬‬ ‫רטיקולום (מערכת של ממברנות) ובועיות (‪ )VESICLES‬המכילות נוירוטרנסמיטורים‪.‬‬ ‫נוירוטרנסמיטור חומר כימי המעביר את הדחף החשמלי שעבר באקסון לתא הבא‪.‬‬ ‫המידע נקלט באופן כימי‪ ,‬מועבר כסיגנל חשמלי‪ ,‬ונמסר שוב כסיגנל כימי‪.‬‬ ‫‪18‬‬  ‫סוגי נוירונים‬ ‫ישנם שלושה סוגים‪:‬‬ ‫ אָ פרנטיים‪ :AFFERENT -‬אלו נוירונים המעבירים מידע סנסורי בעיקר‪ ,‬מההיקף אל מערכת‬ ‫העצבים המרכזית‪.‬כיוון העברת המידע הוא חד‪-‬סיטרי‪.‬‬ ‫ אֵ פרנטיים‪ :EFFERENT -‬אלו נוירונים אשר מעבירים מידע מוטורי בעיקר‪ ,‬מהמע"מ אל‬ ‫איברי מטרה‪.‬החלק המרכזי של הנוירון נמצא במע"מ ורק האקסון נמצא בפריפריה‪.‬‬ ‫ נוירון מקשר‪ :INTERNEURON -‬מהווים ‪ 99%‬מכלל הנוירונים‪.‬נמצאים רק במע"מ‪,‬‬ ‫מקשרים בין נוירונים אָ פרנטיים ואֵ פרנטיים‬ ‫קיימים ‪ 3‬סוגים נוספים של תאים במערכת העצבים ‪ GLIA CELLS‬המשמשים לתמיכה ואחזקה‬ ‫שוטפת של המערכת‪.‬הם מהווים ‪ 90%‬מהמע"מ‪.‬בין תפקידיהם הם‪:‬‬ ‫ ייצור מיאלין‬ ‫ חלוקת התא‪ ,‬גדילתו ומיונו‬ ‫ תיקון אקסונים פגועים‬ ‫ עידוד התפתחות קו לטרלים (מעקפים)‬ ‫ ויסות הנוזל התוך והבין‪-‬תאי‬ ‫ אחראים על המערך החיסוני של מערכת העצבים‬ ‫מעבר הדחף באקסון‬ ‫קיימים שני תנאי יסוד לקיום מעבר הדחף‪:‬‬ ‫ אספקת חמצן סדירה לנוירון‬ ‫ פעילות תקינה של משאבת נתרן‪ -‬אשלגן‬ ‫מושגי יסוד‬ ‫פוטנציאל ‪ :POTENTIAL -‬הפרשי המתח החשמלי בין שתי נקודות‪.‬ברמת התא נמדד ביחידות של‬ ‫– ‪( mV‬מיליוולט)‪ ,‬ומסמל בעצם את ההפרש בין סך ריכוזי המולקולות בעלות המטען החשמלי‪.‬‬ ‫פוטנציאל הממברנה‪ :‬ההבדל ב‪ mV -‬בין חוץ ופנים התא ‪ -‬שתי סביבות המופרדות ע"י ממברנת‬ ‫(קרום) התא‪.‬חוץ התא נחשב תמיד לחיובי יותר מפנים התא (בעל ריכוז גבוה יותר של מולקולות‬ ‫בעלות מטען חיובי)‬ ‫פוטנציאל מנוחה‪ :‬זהו אותו הבדל בין חוץ לפנים‪ ,‬שכרגע נמצא בשלב יציב בו לא מתרחשים‬ ‫שינויים מהותיים (התנועה של מולקולות בעלות מטען חשמלי פנימה או החוצה מהתא – שווה)‬ ‫זהו מצב זמני הניתן לשינוי‪.‬‬ ‫שלבים במעבר הדחף החשמלי‬ ‫הממברנה במצב פולרי‪/‬קוטבי (יש הבדל בין הפוטנציאל החשמלי מחוץ לתא לפוטנציאל בתוך התא‬ ‫שלב ‪ – 1‬פוטנציאל מנוחה‬ ‫אין פעילות על פני הממברנה (המצב פולרי)‪" -‬פוטנציאל מנוחה"‪.‬‬ ‫חוץ התא חיובי‪ ,‬פנים התא שלילי‪.‬מחוץ לתא יש הרבה קטיוני נתרן‪ ,‬ובתוך התא יש הרבה קטיוני‬ ‫אשלגן‪.‬אשלגן כל הזמן דולף החוצה טיפין טיפין ומוחזר פנימה‪.‬נתרן כל הזמן דולף פנימה טיפין‬ ‫טיפין ומוחזר החוצה (יחד עם כל ‪ 3‬יוני נתרן שמסולקים החוצה‪ ,‬מסולקים פנימה ‪ 2‬יוני אשלגן – זוהי‬ ‫פעולתה של משאבת נתרן אשלגן)‪.‬בשלב זה קיימת יציבות קוטבית‪.POLARIZATION -‬מתח‬ ‫הממברנה (הפרש הפוטנציאלים בין הפנים לחוץ) סביב ‪.-70mV‬‬ ‫שלב ‪ – 2‬גירוי לא מספק‬ ‫עקב גירוי חיצוני‪ ,‬תעלות הנתרן בממברנה נפתחות ומתרחשת גלישה המונית של יוני נתרן פנימה‬ ‫לתוך התא‪.‬הדבר משנה את קוטב?