Constitutional Law Past Paper 2022-2023 PDF
Document Details
Uploaded by Quizgecko
גילקרוב
2023
Oshri Gilkrob
Tags
Summary
This document includes constitutional law practice questions and answers from 2022-2023 for a course taught by Dr. Roi Feld. It covers a range of constitutional topics and judicial decisions, and includes specific examples to illustrate the concepts.
Full Transcript
אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד תרגול 15.01.2022 – 5...
אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד תרגול 15.01.2022 – 5 חלוקה לקבוצות... ֿתרגיל ראשון תשובה: בתשובתי אדון בסעיף .2ב לחוק.ואציין מדוע אינו עומד במבחני פסקת ההגבלה: .1הפגיעה בזכות החוקתית נעשית מכוח הסכמה מפורשת בחוק: oהחוק פוגע בחופש הביטוי שהינו זכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד :כבוד האדם וחירותו (פס״ד קול העם) .2החוק הפוגע הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. oכן ,החוק הפוגע נועד להגן על ערכיה של מדינת ישראל. כמו כן ,עלול ליצור אפקט מצנן ,ובכך לשמור על כבודה בציבור האנשים ,ולא להורידה. .3הפגיעה בזכות היא לתכלית ראויה: oכן ,התכלית היא שמירה על רכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. .4הפגיעה בזכות היא במידה שלא עולה על הנדרש – מבחני המידתיות: oמבחן הקשר הרציונלי :האמצעי שבחר המחוקק תורם למימוש התכלית oמבחן האמצעי שפגיעתו פחותה :ניתן להשתמש בדיני הנזקין כאמצעי אחר. oנזק מול תועלת :הזק שנגרם לחופש הביטוי גובר על התועלת הנגרמת בפגיעה בו. ובכך החוק נפל במבחני המידתיות ואינו חוקתי. תשובה של אלון מהמצגת בית המשפט בעניין זה מחליט לתת סעד של בטלות חלקית / העיפרון הכחול. בטלות הגדרה: בית המשפט יכל כסעד להורות על בטלות. בטלות באופן כללי הינו הסעד הכי פשוט. הוא יכל לבטל חוק ,ולהורות על בטלות של דברים אחרים (כמו :חקיקת משנה או החלטה מסוימת) 118 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד סוגי הבטלות: בטלות מלאה /בטלות חלקית בטלות מלאה היא בטלות שחלה מרגע מתן פסק הדין בטלות חלקית היא בטלות שחלה על חלק מההחלטה או הסעיפים oהעיפון הכחול הינו חלק מהבטלות החלקית – אשר סעיפים מסוימים רק מבוטלים בטלות יחסית – מושהית /לעתיד הבטלות היחסית מתחלקת לבטלות מושהית או בטלות לעתיד. בית המשפט מבטל את החוק או ההחלטה ,אבל לא מחיל את הביטול על המקרה הספציפי. oכמו עניין שור – בית המשפט קבע שהעותר (שור) צודק ,אבל הבטלות אינה חלק מעכשיו ,בית המשפט נתן למדינה זמן מרגע מתן פסק הדין להתקן את החוק. oההבדל ביניהם הוא שבטלות מושהית הוא מהפעם הבאה ,לעומת בטלות לעתיד היא בקביעת זמן סמויים. התראת בטלות /התראת בטלות מובהקת בית משפט נותן סוג של אזהרה – הוא לא מבטל ,אבל יכל להיות שבפעם הבאה הוא יפסוק אחרת. התראת בטלות מובהקת היא עדיין לא בטלות מלאה ,אבל הוא קובע שבפעם הבאה הוא יבטל בוודאות. דוגמא למימוש סעד הבטלות היחסית בית המשפט מסתמך על האיסור למניעת גישה לערכאות ועל כך פסק בטלות לעתיד מושהית. ביהמ״ש מכריז בעניין זה שהבטלות תיכנס לתוקף בעוד שנה במידה והחוק לא יתוקן. המטרה –לתת למחוקק אפשרות לתקן את החוק. דוגמא למימוש סעד הבטלות המלאה נימוק השופטים: 119 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד שאלת תרגול תשובה :1 הוראת בטלות לעתיד: החלטה של שר הפנים שתינתן ללא התייעצות עם שר הביטחון אינה חוקתית – לכן היא בטלה. הוראת בטלות לעתיד: החלטה של שר הפנים שתינתן ללא התייעצות עם שר הביטחון היא בטלה. אך תחול מהפעם הבאה תשובה :2 הוראת בטלות לעתיד: החלטה של שר הפנים שתינתן ללא הסתמכות על קריטריונים אינה חוקתית – לכן היא בטלה. הוראת בטלות לעתיד: החלטה של שר הפנים שתינתן ללא הסתמכות על קריטריונים אינה חוקתית. בפעם הבאה שהעניין יגיע לבית המשפט דינו בטלות – משמע לעניין זה ההחלטה תקפה ,אך תחול מהפעם הבאה. הוראת בטלות לעתיד: החלטה של שר הפנים על אי כניסתם של האנשים ללא קריטריונים אינה חוקתית -לכן דינה בטלות. החל מבעוד 30יום ,החלטה של שר הפנים המתקבלת ללא קריטריונים דינה בטלות. משמע -לשר הפנים ,יש 30יום להיערך לכך. דגשים חשובים: בטלות לעתיד – מהפעם הבאה בטלות לעתיד מושהית – פרק זמן שנקבע 120 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד שיעור 15.01.2023 – 12 המשך שיעור קודם – מסעיף 4 בג״ץ 7254/10עדאלה נ' משרד הרווחה – ע״פ המצגת של פלד: .1שאלה מקדימה :האם דיון החוק בטלות לפי בג״ץ ״ארגון מגדלי העופות״? .2שאלה מקדימה :האם אין להתערב בגלל שמדובר בנושא כלכלי לפי בג״ץ עדאלה נ' שר הדתות הראשון? .3שאלה מקדימה :האם החיסונים מועילים או מזיקים? .4מהן הזכויות הנפגעות? oהזכות לחיים בכבוד? oהזכות לאוטונומיה? oהזכות לקניין? .5האם נפגעה השוויון? oמיהי ״קבוצת השוויון״? oהאם מתקיימת שונות רלוונטית? האם הפגיעה היא בהיבט החוקתי של השוויון? .6האם הפגיעה היא כדין? oבחוק ,לתכלית ראויה? הזכות לכבוד: השופטת ארבל: הפגיעה כאן היא פגיעה בזכויות סוציאלית ,שאינן נכללות בכבוד אין כאן פגיעה לזכות הבסיסית להתקיים – למינימום קיום בכבוד.אלא ,מדובר כאן על איזושהי זכות אידיאלית. השופטת ברק ארז: לגישתה ,אין לראות בכך זכות לכבוד – משום שכולם מקבלים קצבת ילדים בישראל ללא הקשר להכנסה. זה ברור שזה לא קצבה שנועדה לתת מענה למצוקה כלכלית – לאור כך שניתנת לכולם. לפיכך זה לא פוגע בזכות האידאלית לכבוד. הזכות לאוטונומיה: השופטת ברק ארז: הפגיעה באוטונומיה אומנם היא זכות חוקתית. אך לא כל פגיעה באוטונומיה של הפרט ,היא פגיעה בזכותה החוקתית לאוטונומיה היא תהיה כאשר יתקיימו 2תנאים: .1הנושא שבו פוגעים באוטונומיה שלך הוא נושא הנוגע היקר מאוד לאדם – ביטוי עצמי /מימוש עצמי .2יש בו אלמנט של כפייה /שלילת החירות הזכות לקניין דפנה ברק ארז (נחשבת לאחת שמאוד מקדמת זכויות חברתיות /סוציאליות) במסגרת זו היא מזכירה שיש שייח משפטי מפורט המכונה ״הקניין החדש״: דוקטרינת הקניין החדש אומרת שזכויות סוציאליות מהמדינה הן זכויות קנייניות. 121 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד משמע – הזכות לקבל משהו היא זכות לקניין.היא אומנם מעלה זאת ,אך דוחה זאת בהקשר הנוכחי. השופטת מעלה את השאלה – האם כאשר דווחים את אותם 100שקלים פוגעים בזכות לקניין. כזכור ,ה 100שקלים הללו הינם חלק מהקצבה אותה נתנה המדינה. הזכויות החוקתית שיש לנו לקבל דברים מהמדינה – הן כמו קניין.קבלת קצבאות מהמדינה הן זכויות קנייניות. עם זאת ,לעניין זה לא ראוי להכיר זאת כחלק מהקניין החדש. האם נפגע השוויון? מיהי ״קבוצת השוויון״? האם מתקיימת שונות רלוונטית? האם הפגיעה היא בהיבט החוקתי של השוויון? מיהי קבוצת השוויון? למי אנו משווים? /מה הבסיס לעתירה שמונחת לפנינו? בדואים בנגב שקיבלו שירותים מהמדינה. המדינה לא הקימה להם מרפאות טיפת חלב ,לכן האפליה נגדם ,והתוצאה מבחינתן קשה יותר הטענה היא בעצם שמדובר בחוק שמפלה נגד בדואים. לא מקימים להם מרפאות טיפת חלב ,ומצד שני מטילים עליהם סנקציה שאינן מחסנים השופטת ארבל: למה אינה מקבלת טענה זו? היא אומרת 2דברים: .1הטענה הזאת שהיה בה ממש – הולכת ונפתרת. המדינה אומנם לא מקימה טיפת חלב קבועות ,אך קימות טיפות חלב ניידות כמו כן ,המדינה מודעת לבעיית חוסר הטיפות חלב ,והינה עושה מאמצים קבועים .2אחוז החיסונים באוכלוסייה הבדואית מראים זאת ,וכראיה אחוז המחסנים באוכלוסייה הבדואית גבוהים יותר מאחוז המתחסנים באוכלוסייה היהודית. oהמדינה הציגה נתונים עובדתיים הסותרים את טענת האפליה על בסיס הלאום – לכן טענה זו נדחתה. מהי כן קבוצת השוויון הרלוונטית? האם יש שונות רלוונטית לאפליה בין הורים מחסנים להורים לא מחסנים? כתזכורת :כיצד נבדוק שונות רלוונטית? נבדוק האם השונות היא רלוונטית לשאלת מתן היחס לשונות. השופטת ארבל: האם יש שונות רלוונטית בין הורים מחסנים ללא מחסנים לזכאות קצבת הילדים האם חיסנת את הילד או לא רלוונטית האם אתה זכאי לקצבת ילדים או לא? כאשר המחוקק קבע שמי שיש לו ילדים זכאי לקצבת ילדים הוא מטרתו הייתה לעזור לאנשים בהוצאות גידול הילדים. הילד לא עולה פחות אם הוא לא מחוסן ,ולכן מבחינת השופטת ארבל אין כאן שונות רלוונטית. משמע – אם אין שונות רלוונטית יש כאן אפליה אסורה – פגיעה בשוויון. 122 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד האם הפגיעה היא בהיבט החוקי של השוויון?: עכשיו נשאלת השאלה :האם הפגיעה בשוויון היא הפגיעה בזכות החוקתית לשוויון? כדי להוכיח שהפגיעה בשוויון היא פגיעה בזכות החוקתית בשוויון עלינו להוכיח זאת כפגיעה בזכות לכבוד האדם הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.זאת נפסק בבג״ץ אליס מילר. המבחן שנקבע הוא – אלמנט של השפלה /מעליב /קיפוח. האם כאן זה רלוונטי כאן? השופטת ארבל: כן ,יש כאן אלמנט של התכחשות לאמונות שלהם ,ואלמנט של משום תחושת קיפוח. התכחשות כזאת של המדינה על בסיס בחירה ערכית של ההורים (האדם) יכולה להיחשב פגיעה בשוויון שהיא פגיעה בזכות החוקתית לשוויון הבנו שפגיעת העותרים בעתירה הנמצאת לפנינו היא מכוח זכות חוקתית – הזכות לשוויון. עלינו לבדוק האם היא כדין – ע״פ פסקת ההגבלה. .1הפגיעה בזכות החוקתית נעשית בחוק מכוח הסמכה מפורשת בחוק – כן – פגיעה בזכות החוקתית לשוויון. .2האם הפגיעה הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית -כן .3האם הפגיעה היא לתכלית ראויה – כן. .4הפגיעה בזכות היא במידה שאינה עולה על הנדרש – מבחני המידתיות: oמבחן הקשר הרציונלי – האם האמצעי שבחר המחוקק תורם למימוש התכלית?: העותרים :לא מתקיים קשר רציונלי בין שלילת הקצבה לבין התכלית שהיא חיסון הילדים המדינה :הורים שלא מאמנים בחיסונים לא יחסנו את הילד בשביל קצבה של 100שקלים לכן טיעון אינו משכנע. בית המשפט – השופטת ארבל :לא משכנע: הרף להוכחת קשר רציונלי הוא רף נמוך (לא צריך להראות שבהכרח תושג המטרה) מספיק להראות שאפשר להשיג את המטרה באופן חלקי.אולי על חלק מההורים זה לא ישפיע ,אבל על חלק כן. יש הסתברות הגיונית שהתכלית תשיג את המטרה – כאן לא נראה שיש ספק שבמדיה מסוימת זה ישרת את המטרה.צריך ראויות – והמדינה מביאה ראיות בנושא ״לידות הבית״: אם אישה יולדת בבית חולים – המדינה ממנת הכל.המדינה לא ממנת לידות בית כי זה מסוכן יותר (ומביאה ▪ נתונים מכלל העולם).שימוש בלחצים כאלו הביאו תוצאות. oמבחן האמצעי שפגיעותו פחותה – האם אפשרי לממש את התכלית באמצעי פוגעני פחות?: העותרים :האמצעי שפגיעתו פחותה הוא הסברה לגישתם ,יכלו להתאמץ יותר בנושא ההסברה בנושא ,וחשיבות נושא החיסונית. בית המשפט :כאשר מביאים אמצעי שפגיעתו פחותה צריך להביא אמצעי המשיג את המטרה באופן דומה.הסברה כמובן נעשתה עד היום – כאשר זה לא הביא את המטרה ,המדינה הלכה צעד קדמה. oמבחן המידתיות במובן ה״צר״ – נזק מול תועלת: הנזק בפגיעה בשוויון היא קלה ,והתועלת היא משמעותית.לכן שאלת הנזק מול התועלת אינה קשה כאן. הכרעה -בית המשפט דוחה את העתירה תזכורת: חוק הפוגע בזכות חוקתית תקף אם הוא עומד ב 3מבחני ההגבלה. העתירה החוקתית על חוק שאינו חוקתי יתקבל במידה נכשל באחד ממבחני המשנה של המידתיות 123 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד הלכות שונות: כאשר נעשית פגיעה בזכות החוקתית לאוטונומיה ,המבחנים של השופט ארבל. קניין חדש הערת אגב של השופטת ארבל שונות רלוונטית – אבחנה של אלמנט משפיל נושא חדש – ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: .1משמעות יהדותה של המדינה .2המעמד החוקתי של יהדותה של המדינה: oהכרזת המדינה oפס״ד ע״ב 1/65ירדור נ' ועדת הבחירות המרכזית oסעיף 7א לחוק יסוד :הכנסת מהי מדינה יהודית? מושג זה זכה לפרשנויות רבו לאורך השנים oהכרזת העצמאות :מימוש ההגדרה העצמית של מדינה ישראל כמדינה יהודית oחוק טל – השופט חשין :הקמתו של בית לאומי לעם היהודי על רקע ההיסטוריה של העם היהודי oיהודית המדינה תתבטא ברוב יהודי מסיבי של היהודים ,לצד זה מתווספים עוד דברים כמו השפה העברית בפס״ד נוספים הוספו :סמל ,תרבות ,המנון ,שפה ,מסורות (שבת) ,קשר עם יהדות העולם (מעמד מיוחד לאנשים בעולם) (אנו לא היחידים שנותנים זאת ,אך אין הרבה כאלה) oפס״ד ירדור – נקבע שמפלגה אשר השקפותיה שוללות את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית אינה יכולה להתמודד לבחירות הכנסת ,גם אם אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בחוק. oישראל כמדינה יהודית היא עובדה שאינה רשומה בשום מקור משפטי מחייב (להכרזת העצמאות אין תוקף משפטי מחייב) .השופט אגרנט :ישראל כמדינה יהודית היא עובדת יסוד המכוננת את המדינה. חוק יסוד :ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי חוק יסוד :ישראל מדינת הלאום של העם היהודי מעגנת את ערכיה ,והשקפותיה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי סעיף 1לחוק מעגן את עקרונות היסוד של המדינה ,והעם היהודי. הזכויות המנויות בסעיף ייחודיות לעם היהודי oכקבוצה (זכויות דור )3 124 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד סעיף ,3 ,2ו ,4-לחוק מעגן את סמליה של המדינה, הדגל ,וההמנון ,בירת המדינה ,והשפה במדינה. סעיף ,6 ,5ו 7-לחוק מגדיר מי יכל לחזור למדינת ישראל ולקבל בה אזרחות (יהודים – חוק השבות) כמו כן ,מציין את הקשר של עם יהודי העולם בגלות, ונוגע בערכי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל כערך לאומי. סעיף 8לחוק מגדיר את לוח השנה העברי כלוח שנה רשמי ,יחד עם הלועזי. סעיף 9ו 10-לחוק מגדיר את יום העצמאות ,הזיכרון, וימי המנוחה והשבתון של מדינת ישראל. סעיף 11לחוק פסקת הנוקשות /ההתגברות ,כיצד ניתן לשנות את החוק אופן השימוש בחוק היסוד: השימוש המרכזי של החוק בא לידי ביטוי בעיקר בהסגרת אנשים המצויים בחו״ל, ומתוקף העקרונות וערכים המעגן חוק היסוד יש להסגירם למדינת ישראל. 125 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד לשבוע 12קיבלנו את פסקי הדין הבאים: בג״ץ 1550/18עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות (נבו)30.04.2020 , בג״ץ 5016/96חורב ואח' נ' שר התחבורה ,פ״ד נא(א) )1997( 1 בג״ץ 746/07נעמי רגן נ' משרד התחבורה ,סד()2011( 530 )2 בג״ץ 72/62אוסוולד רופאיזן נ' שר הפנים ,טז ()1962 כלל פסקי הדיו המונחים לפנינו עוסקים בנושא הזכות לחופש דת ומצפון שיעור 22.01.2023 – 13 בג״ץ 72/62אוסוולד רופאיזן נ' שר הפנים ,טז ()1962 פס״ד הנ״ל הינו הראשון בנושא זה. הפרשנות היא חילונית ,המבחן הוא אובייקטיבי דעת המיעוט :מבחן סובייקטיבי רקע: רופאיזן הינו יהודי ,שבזמן מלחמת העולם השנייה סייע ליהודים ועזר להם לברוח. זמן המלחמה הוא התנצר והפך לכומר כדי להגן על עצמו.לאחר מיכן רופאיזן נתפס ומועמד לדין על בגידה ואמור היה להיות מוצא להורג.רופאיזן מצליח לברוח מהגרמנים ,ולעלות לישראל ,ומבקש הכרה כעולה מכוח חוק השבות – בהיות יהודה אימו של רופאיזן הינה יהודייה ,וע״פ הדת נחשב ליהודי ,אך התנצר והפך לכומר ,ועל כן מסרבים להכיר בו כיהודי מכוח חוק השבות. בית המשפט: מתכנס בהרכב של 5שופטים (נדיר לתקופה זו) כדי לדון בשאלה – האם יש לראות בו כיהודי או לא לעניין חוק השבות? .1אם הקביעה היא קביעה דתית -המסקנה צריכה להיות שהוא כן יהודי. היו מי שהציעו פרשניות דתיות נוספות ,רבנים שרצו למנוע את ההכרה בו כיהודי מצד אחד ,אך עדיין רצו שההחלטה תהיה מבוססת על דת מצד שני.עלו אמירות שצריך להעניש מי שהמיר את דתו וכו.. אבל בגדול מבחינה דתית רואים בו כיהודי. .2אם הקביעה היא קביעה חילונית – המסקנה צריכה להיות שהוא לא יהודי. זה מורכב יותר – רוב שופטי ההרכב אומרים כשבאים לפרש את משמעות החוק לא הולכים למקורות הדתיים ,אלא לספר החוקים של הכנסת ,ומנסים לפרש את החוק – על פי תכלית החוק ,כוונת המחוקק וכו.. המקור הנורמטיבי המשפטי שנותן תוקף וסמכות לחוק הוא לא הדת וכתבי הקודש אלא כוח הכנסת כגוף חילוני. ארבעת שופטי הרוב אומרים שהמשמעות בלהיות יהודי היא המשמעות שמייחס לה האדם מן הישוב. לדוגמא :כאשר אדם רואה כומר בלבוש של כומר – הוא לא חושב שהוא יהודי – אלא נוצרי. לכן ,אומרים שהוא לא יהודי ,הוא בחר להיות נוצרי. כמו כן ,הציעו לרופאיזן לקבל אזרחות מתוקף סמכותו של שר הפנים לתת אזרחות כחסיד אומות עולם. אך הוא לא רצה לקבל אותה ,ורצה שיוכר כיהודי ובעל אזרחות מתוקף חוק השבות. בית המשפט לא מקבל זאת בדעת הרוב. דעת המיעוט הייתה של השופט חיים כהן. 126 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד השופט כהן: חלקתי על דעת הרוב ,אני חושב שלא בכדי השאיר המחוקק את המילה יהודי ללא הגדרה אובייקטיבית.אין לממשלה זכות משפטית לומר לאדם אשר סבל את ייסורי הגיהינום בשואה להגיד לו שהוא אינו יהודי ,צריך לכרוע בפניו ברך ולקבל אותו באהבה רבה הערה: לימים ניתנה לרופאיזן אזרחו ת ,בהכרתו כחסיד אומות עולם ,אך לא כיהודי מכוח חוק השבות ע״פ הסעד שביקש. לאחר הפסיקה בעינינו של רופאיזן הגיעה פרשה נוספת המחדדת את העניין: מקרה בוחן :בג״ץ ,58,68בג״ץ 18/72שליט נ' שר הפנים רקע: שליט הוא רסן בצבא ,יהודי ,יליד הארץ. שליט נשוי לאישה שאינה יהודייה ,ומבקש שילדיו ירשמו כיהודים. בית המשפט במקרה זה אמור להחליט ע״פ ההחלטה הניתנה בפרשת רופאיזן השאלה המשפטית: כיצד יש לרשום את הילדים של שליט במשבצת הלאום? מבחינת דת זה ע״פ האם ,במידה והאם יהודייה הילד יהודי. מבחינת סממנים חיצוניים של אדם מן הישוב צריך לבדוק רגשות ותפיסות יהודיות ע״פ הסממנים החיצוניים שנקבעו בעניין רופאיזן.הילדים חיים ומתפקדים כיהודים לכל דבר.זה ברור שהם לא יהודים ע״פ ההלכה כי הם נולדו לאם נוצרייה אך לפי כל סממן אחר הם יהודים (לומדים בבית ספר יהודי ,דוברי עברית). על כן ,לא ניתן להבחין שאינם יהודים עד שלא שואלים אותם. כמו כן ,האם גם לא רואה עצמה כיהודייה ,אלא כאתאיסטית. בית המשפט: קובע שצריך לראות בהם כיהודים אם בא אזרח לפקיד הרישום במנהל האוכלוס ין ואומר ״אני יהודי״ והוא מתכוון לזה בתום לב ,ולא כדי להשיג משהו במרמה.....אז אין לפקד הרישום שיקול דעת לקבוע האם הוא יהודי או לא הוא לא גורם מכריע. נקבע בהרכב של 5 – 9בעד ו 4-נגד ,בעוד שעת המיעוט לא רצתה להכיר בילדים כיהודים ,והתחלקה לשתי דעות יחיד: .1בית המשפט לא צריך להתערב בהחלטה של משרד הפנים ,בגלל שזו שאלה רגישה מבחינה פוליטית. .2השופט זילברג אומר שהמבחן צריך להיות דתי (עמדה המנוגדת לעניין רופיאזן שהקביעה צריכה להיות הלכתית) בעקבות פס״ד: שונתה ההגדרה של יהודי בחוק השבות ,ונוסף בסעיף 4ב לחוק: ״מי שנולד לאם יהודייה ,או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת״. -ההגדרה החדשה הייתה מונעת מרופאייזן הכרה כיהודי כי הוא בן דת אחרת. 127 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד חופש הדת וחופש מדת בג״ץ 5016/96חורב נ ,שר התחבורה ()1997 בין פגיעה ברגשות לפגיעה בזכויות :ברק מול חשין ברק ,פגיעה בזכויות מותרת כאשר: .1מתיישבת עם התכלית .2אינה.מביאה לכפייה דתית .3הפגיעה ברגשות היא מעבר ״לרמת הסיבולת הראויה״ א.קשה ,חמורה ורצינית ב.בהסתברות של קרוב לוודאי ג.אינטרס חברתי בהגנה על אורח החיים הדתי ד.הפגיעה בזכות היא מידתית רקע: בראשית שנות ה 90לדרישת המפלגות החרדיות בעיירת ירושלים הרחוב כניסה הראשי לירושלים נסגר עקב מהומות והפגנות.החרדים דרשו שלא תהיה תנועה ברחוב עקב פגיעה ברגשות הדת וביקשו לסגור את הכביש בשבת ,ואילו החילונים דרשו שכן תהיה תנועה כי לא ניתן להגביל את חופש התנועה ולסגור את הכביש שהינו עורק תחבורה ראשי. לאחר דיונים בעיירה הוחלט שהרחוב היה סגור בחלק משעות היום ועקב כך הוגשה עתירה לבג״ץ עקב פגיעה של שני הצדדים ,פגיעה ברגשות הדת ,ופגיעה בחופש התנועה הפגיעה בחרדים היא לא בחופש הדת שלהם ,אלא ברגשותיהם.לא מונעים מהם לא לשמור את השבת לדוגמא. לראות אדם נוסע בשבת אינו פוגע בהם פגיעה דתית ,אלא פוגע ברגשותיהם הדתיים ,וקיים אינטרס ציבורי לשמור על רגשותיהם. oהאינטרס בכיבוד רגשות הדת הוא אינטרס ציבורי כללי ולא אינטרס של הפרט. סגירת הכביש לא כ ופה את הדת על אף אחד? היא אינה פגיעה בחופש הדת של הנוסעים ,אלא פגיעה בחופש התנועה שלהם אדם שרוצה לנוע בשבת מוגבל. השופט ברק (רוב): רגשות הציבור ורגשות הדת הם אינטרס חברתי שבמדינה דמוקרטית מגינים עליו. וזוהי תכלית רצויה להתחשב ברגשות הציבור ורגשות דתיות.האיזון הרצוי הוא שניתן לפגוע בזכויות עקב התכלית הספציפית של חוק המתיר לפגוע בזכויות.קיים חוק המתיר פתיחה וסיגרה של רחובות עקב שיקולי תחבורה – אך אפשר בעקבות חוק זה להתיר סגירה עקב התחשבות ברגשות הדת. ברק אומר שניתן לפגוע ברשות הדת רק כאשר: .1יש חוק שמסמיך – כן חוק התעבורה .2החוק לא מייצר כפייה דתית .3הפגיעה ברגשות של החרדים היא צריכה להיות פגיעה רצינית בהסתברות של קרוב לוודאי ,וההגבלה של חופש התנועה היא מידתית. אבל הבעיה היא אחרת – גרים ברחוב גם אנשים שאינם שומרים שבת ,והועדה והתחבורה אינם נותנים להם מענה. וכן המסקנה של ברק הוא שצריך להחזיר זאת לוועדה כדי לתת פתרון עם מענה גם לתושבים האלה הגרים ברחוב. 128 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד השופט חשין (מיעוט): נוקט עמדה מאוד שונה – הרחוב אינו שייך לתושבים שלו ,ונותן טיעונים מהמשפט העברי. לגישתו אין כאן פגיעה בחופש התנועה – העניין הגדול לגישתו היא הפגיעה בזכות הקניינית – כי הרחוב שייך לכולם. מבחינתו – גם זאת כפייה דתית.״עיקרם של דברים היא סמכות של האדם לעשות או לא לעשות עיקרם של דברים״. מפקח התעבורה יכול לנקוט הפעלה של שיקול דעת השוליים – בעינינו השיקול הדתי היה גבלת התנועה ברחוב ,והפילו את כפיות הדת ברחוב על כביש שלא שייך חגרים בסמוך לרחוב – אלה לציבור הרחוב. ניתן ברחוב צדדי אך לא ברחוב מרכזי השייך לכולם השופט טל (רוב): בעד לסגור את הכביש כולו בשבת. אך לבסוף מצטרף לדעתו של ברק ,שצריך למצוא פתרון חדש ההכרעה: חוזר לוועדת צמרת – שתנוסח פשרה חדשה הלוקחת בחשבון את כל הדעות של הדיירים ברחוב. בג״ץ 746/07רגן נ' משרד התחבורה ()2011 רקע: סופרת חרדית העותרת נגד ההפרדה באוטובוסים בין גברים לנשים. חברות ״אגד״ ו-״דן״ מפעילות קווי מהדרין העוברים בשכונות הדתיות. בקווים הללו יש הפרדה בין גברים לנשים – על הגברים לשבת מקדימה ואילו על הנשים לשבת מאחורה. באחד המקרים שהובאו בפסק הדין דובר על זוג חילוני שעלה לאוטובוס ,וקיבל על עצמו את חוקי ההפרדה. הגב ר ישב מקדימה והאישה מאחורה.תקפו את הבחורה בגלל הלבוש שלה – החצאית שלה הייתה קצת מעלה הברך. אפילו הנהג תקף אותה וביקשו שהם ירדו מהאוטובוס באמצע הדרך.....לבסוף בן זוגה הביא לה את הג'קט שלו שתוכל לקשור על עצמה ולהישאר באוטובוס. בית המשפט – השופט רובינשטיין: שופט דתי ,העומד על העניין של ההגנה של תת קבוצה (קבוצה בתוך הקבוצה הדתית). הדתיים רוצים הפרדה ,וחברות התחברוה מתוך התחשבות בציבור הדתי משתתפות בהפרדה. הן מאפשרות את ההפרדה באופן פעיל ומאפשרות לנהגים לתלות שלטים בנושא ההפרדה ,ופתיחת דלתות מאחורה באוטובוס שנשים יכנסו משם ולא יעברו דרך הגברים החברות מאפשרות זאת מטעמים כלכלים. יכל להיות שיש נשים בקבוצה הדתית שלא מעוניינות בהפרדה ,אך לא יכולות להתנגד בגלל לחצים חברתיים – הן מפחדות. כאשר חברות התחבורה משתפות פעולה עם הרבנים הם קולעות את הנשים לסיטואציה זו. יכך להיות שהנשים רוצות לעבור בקדמת האוטובוס ,אך כאשר החברות משתפות פעולה ופותחות את הדלתות מאחור הן אין לנשים דרך לעבור מקדימה. השופט מדבר בצורה נסערת ומזועזעת שהוא בכלל לא צריך להסביר דברים כאלה בתקופה זו לגבי זכות השוויון לנשים וכן על ההפרדה המשפילה והלא חוקית. לגישתו ,קיים אפשרות בינים ,שהיא הכי מעשית והיא שילוט. 129 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד שלא המבהיר לציבור שכל אחד זכותו לשבת היכן שחפץ ,וכי חברות התחבורה מחויבת להנחות את הנהגים שחובתן להגן על כל נוסע באוטובוס.ואין מניעה ממי שרוצה להמשיך בהפרדה מי שרוצה להפריד את עצמו יכל להמשיך כך. בפועל ,כיום יש שלטים וההפרדה נמשכת.יש פעם בכמה זמן מקרים בהם תוקפים מישהי והיא תובעת בתביעה אזרחית ומקבלת פיצויים.אותן דתיות חרדיות שלא נהנות מההפרדה ,ואין מסוגלות לעשות את המאבק לבד – נפגעות. עניין קעדאן השפיע קצת יותר במובן של יכולת בית המשפט להוביל לשינוי של ממש בנידון. בג״ץ 1550/18עמותת הפורום החילוני נ' שר הבריאות ()2020 דעת הרוב (פוגלמן וגרוסקופף) :פגיעה בזכויות: oאוטונומיה oחופש מדת oשוויון (?) מסקנה :העדר סמכות רקע: פס״ד זה עוסק באיסור הכנסת חמץ לבתי חולים במהלך חג הפסח. בתי החולים בדקו בתיקים של אנשים האם בכניסתם לבית החולים הם מכניסים חמץ למבנה. בעקבות כך עמותת הפורום החילוני עותרת לבג״ץ ,בטענה שאי אפשר למנוע מאנשים להכניס חמץ לבית החולים הזכויות הנפגעות: .1הזכות לפרטיות .2הזכות לכבוד – פגיעה באוטונומיה שהיא חופש הבחירה (לנהל את חייך כפי שאתה רואה לנכון) .3הזכות לחופש הדת ומדת .4פגיעה בשוויון (בית המשפט משאיר זאת בצריך עיון) שופטי הרוב עוסקים בזכויות הנפגעות אוטונומיה וחופש מדת. הם בודקים האם הפגיעה היא מותרת ע״פ מבחני פסקת ההגבלה: אין חוק המאפשר למנהל בית חולים לפגוע בהם בהקשר של הכנסת מזון – אין חוק המסמיך מנהל בית חולים לאסור זאת. לכן כבר בתנאי הזה נופלת ההוראה הזאת. הזכויות העומדות הנדונות: .1חופש הדת – של הדתיים ,שומרי הכשרות ,שלא אוכלים חמץ בפסח. אדם השומר כשרות בפסח עלול למצוא את עצמו חוטא כי הכלים יגעו אחד בשני כלי בית החולים יטמאו כי היה חמץ בחדר oהטענה נידחת – ניתן להשתמש בכלים חד פעמיים – משפיע בפן הכלכלי זכויות אדם עולות כסף (מילר) .2חופש מדת – של החילונים ,הם מוגבלים במה הם אוכלים מטעמים דתיים. מניעה דתית לאכול או להכניס אוכל באופן חופשי לבית החולים. 130 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד השופט הנדל (מיעוט): לגישתו ,זה לא שאלה המתאימה להכרעתו של בית המשפט – זו שאלה רגישה ,והצדדים צריכים למצוא פתרון של פשרה. חשוב להבין את הרקע ,ועובדה שיש.רבנים שבאיכילוב לדוגמא חשבו שאפשר להסתדר בלי זה.יש להגיע לפשרה בשניים הקרובות – ואם לא יגיעו לפשרה יעתרו ונכריע בעניין.אין כאן שאלה של צודק ולא צודק – הצדדים צריכים להתפשר ביניהם(.אי שפיטות) תוצאה: יש כאן סוג בטלות מושהית כי פס״ד יכנס לתוקף רק עוד 10חודשים – וחג הפסח מגיע לפני. אם לא ימצא פתרון תוך 10חודשים הדבר בטל – לבית החולים אין סמכות לפגוע בחופש הדת של המאושפזים. על מנת לפגוע בחופש הדת צריכה להיות הסכמה מפורשת בחוק ,ואין חוק שאומר שבית החולים יכל לבדוק איזה אוכל מכניס אדם לבית החולים או לפה ואיזה לא. זכויות חברתיות וכלכליות תזכורת: זכויות דור שני הוכרו מאוחר יותר מהזכויות של הדור ראשון.הן מתעוררות בסוף המאה ה 19ומקבלות משמעות בסוף המאה ה 20-אלו הזכויות החיוביות ,המבקשות מהמדינה לספק לנו שירותים. אין משמעות לזכויות דור שני אם לא מוכרות הזכויות של הדור ראשון איך אדם ידע ללמוד ולכתוב אם לא ילמדו אותו זאת? טענות בעד: מעניקות משמעות לחירויות דור ראשון חיוניות לא פחות לרווחת האדם מבטאות סולידריות ומחזקות את הקהילה טענות נגד: חסרות מימד של אוניברסליות: הנקודה היא שבשונה מזכויות דור ראשון – כאשר אנו נכנסים לחובות עשה אנו מבקשים המדינה לספק שירותים ע״פ הצרכים של האנשים......לאיזה שכונה נספק יותר? פחות? אלו לא זכויות שחלות על כולן באותו האופן. מטילות חובות ״עשה״ לא רצויות מעצימות את המדינה כאשר המדינה היא זו שקובעות על בתי החולים ,בתי הספר וכו... ניתן לה יותר מידי כוח – משמע השלטון בוחר מה ילמד בבתי הספר ,בוחרת מהן שירותי הבריאות הניתנים וכו.. אינן מתאימות לאכיפה על ידי בתי המשפט 131 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד בג״ץ 2599/00ית״ד – עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' משרד החינוך ()2002 רקע: ילדי תסמונת דאון מקבלים חנוך מיוחד.אך חוק חינוך מיוחד קובע גם שוועדת השמה – הוועדות המקצועות הבודקות את הצרכים של כל ילד יכולה לשלוח ילד לשילוב בית ספר רגיל במידה והיא חושבת שזה יעזור לו ,ולקבוע כלים של עזרה בבית הספר הרגיל.אומנם החוק אומר כך ,אך המדינה לא מתקצבת את זה משמע במידה והילד נשלח לבית ספר רגיל ההורים צריכים לממן את שילוב הילד בכיתה רגילה. טענות העותרים: חוק חינוך מיוחד נועד לספק לילדים את הלימדו הדרוש להם ,וחוק חינוך מיוחד צריך לממן זאת במידה והילד נשלח לכיתה רגילה (בעיקר בגלל עלות הסייעות) מה מעמדה החוקתי של הזכות לחינוך? האם ניתן לגזור את הזכות לחינוך מהזכות לכבוד? השאלה המשפטית: האם אישה /משפחות התלויות בהבטחת הכנסה נפגעו בזכותן לקיום בכבוד באופן שאינו חוקתי? השופטת דורנר משאירה זאת בצריך עיון.לגישתה אנו לא מדברים כאן על פסילת חוק ולכן לא נשאלת השאלה האם זה חוקתי או לא. אבל היא אומרת שזה זכות יסוד של הפרט אם מדובר בפגיעה בעניין של אפליה מדובר בזכות יסוד. אהבל אם זה עקב פגיעה בפן הכלכלי לא מדובר בזכות חוקתית. אבל במקרה זה מדובר בשילוב: אפליה מבחינת טעמים כלכלים הורים שיכולים לממן סייעת והורים שלא יכולים אפליה מבחינת טעמי שוויון אפליה בין ההורים שמקבלים מענה וההורים שלא אפליה בין הורים שיכולים לממן לילד שלהם את הסייעת וההורים שלא. האם חובה על משרד בחינוך להפנות תקציב למימוש הזכות? החובה נובעת מפרשנות של חוק חינוך מיוחד.חוק חינוך מיוחד אומר שר החינוך בהסכמת שר האוצר יקבע את התקציב להרחבת הצרכים של הילדים הזקוקים למסגרות חינוך אחרות. החוק מעניק זכות ,וכוונת המחוקק קובעת שזוהי זכות שצריך להשקיע בה.לפיכך ,ברור שהתקציב אינו יכל להיות .0 מה הסעד שבית המשפט יכל לתת? עוד פעם חזרנו לשאלת המפגש של זכיות דור ראשון ושני. ונקבע שבשנת הלימוד הבאה משרד החינוך צריך לתת מענה לשילוב ילדים במסגרות הרגילות ,ולתת לכך תקציב. בית המשפט לא יכול לתת סעד אופרטיבי מוגדר (״תקצו 100-200מיליון) – לא. במילים אחרות ,משרד החינוך יכל להקצות גם 50שקלים לילד לצורך מענה זה – משרד החינוך נתן לבסוף תקציב גדול הנותן מענה. 132 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד בג״ץ 366/03מחויבות לשלום וצדק חברתי נ' שר האוצר ()2005 איזו רמת מחייה מובטחת בגדר הזכות לקיום בכבוד? oברק :תנאי מחייה מינימליים ״המאפשרים קיו שבו יממש את חירותו כבן אנוש״ oלוי :תנאי מחייה נאותים האם הוכחה פגיעה בזכות החוקתית לכבוד? רקע: בתקציב , 2003במסגרת חוק ההסדרים הממשלה מעביה קיצוץ דרמטי בקצבות ביטוח לאומי (בעיקר בקצבאות הבטחת הכנסה).לא רק שמקצצים את הקצבאות ,במקביל באותה התקופה הממשלה מבטלת כל מיני הנחות של סיוע הניתנות למשפחות במצוקה (פטור מארנונה ,פטור מאגרת טלוויזיה וכו).. התכלית של קיצוץ הקצבאות: אם יקצצו קצבאות אנשים יעבדו יותר וכך היה יותר עושר לאוכלוסייה ,כי אנשים שעובדים מרווחים יותר. וכך הרווחה הציבורית תגדל במקרה זה אנו צריכים לבדוק האם הקיצוץ בקצבאות פוגע בזכות החוקתית לכבוד אחת העותרות – בלהה רובינובה ,גרושה 2+ מציגה את ההכנסות והוצאות שלה: הוצאות הכנסות 316 ארנונה ,מים ,חשמל 2600 הבטחת הכנסה 1475 שכר דירה 800 השתתפות בשכר דירה 296 מטרנה ,חיתולים 290 קצבאות ילדים 370 גן ומועדונית 1600 מזון ,בגדים ,תרופות 4057 סה״כ 3960 סה״כ השאלה היא האם במסגרת הזכות לקיום בכבוד – מה מגיע לה? השופט ברק: הזכות לקיום בכבוד כוללת תנאי מחיה שיאפשרו לבן אדם לממש את זכותו כבן אנוש. אבל דובר בתנאי מחייה מינימליים הדרושים לשם כך. אי אפשר לקרוא לתוך הזכות לכבוד יותר ממה שבכוחה לשאת. בעיקר שאנו מדברים על ההיבט החומרי ,אנו מדברים על לפגוע במצבים בהם אדם יגיע למצוקה בלתי נסבלת: -שתהיה לו קורת גג ,שהיה לו מזון שלא יקלע לרעב ,שהיו לו שירותי בריאות חיוניים ושלא תכריע אותו המצוקה השופט לוי: הזכות לכבוד היא הזכות לתנאי מחייה נאותים. אי אפשר להגיד שאדם נהנה מהזכות לכבוד כאשר נמצא במאבק הישרדותי יום יומי. 133 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד הוויכוח בין השופטים – האם הוכח שהזכות לקצבאות פגעה בזכות לכבוד? השופט ברק: אין תשתית עובדתית מספקת אין דרך אחת לספק את הזכות לכבוד – יש המון דרכים לספק זכות למחייה בכבוד: אין תשתית עובדתית שקיצוץ הקצבאות מביאה את המשפחה למחייה בקיום בילתי נסבל שנגדיר אותה כפגיעה בזכות לכבוד.לא ניתן להגיד שקיצוץ הקצבאות הוא אינו חוקי. אולי אפשר לבדוק לבן אדם מסוים את מכלול ההכנסות וההוצאות שלו. אבל כאן זה לא משכנע צריך לכנס עמוק יותר לחשבונו של אדם ,וזה משתנה בין אדם לאדם. קצבאות אומנם דרך אחת לעזור לאנשים....אך יש הרבה דרכים. השופט לוי: העותרים הציגו בסיס לכאורה ,הנטל צריך לעבור למדינה נכון שאין תשתית עובדתית. אך הוצגה פגיעה לכאורה במקר זה הנטל אמור להיות על המדינה היא צריכה להוכיח שהאנשים יכולים לחיות בכבוד עם קיצוץ הקצבאות. השופטת דורנר: שואלת את המדינה :כמה אדם צריך בשביל לחיות בכבוד. פרשה לפנסיה במהלך ההליך. המדינה לא עמדה על דרישה זו ,ולא הציגה כך. השופט חשין: חשין מצטרף לדעתו של ברק. ״מבקשים אנו להיות לעזר לעותרים החיים בחיי מצוקה.....החובה מוטלת עלינו ,ללא חריגת הגבולות״ הכרעה: בית המשפט דוחה את העתירה ברוב של 6נגד .1 בג״ץ 4988/19מויסה נ' רשות חשמל ()2022 נקודת המוצא :הזכות לקיום מינימלי בכבוד חשמל – מצרך יסודי ,קשור לזכות לבריאות ,לזכות לחינוך אמות המידה לפטור מניתוק אינן מכסות את מקרי העוני או הבריאות הסעד :תיקון אמות המידה (הקריטריונים) רקע: לרשות החשמל קיימים קריטריונים לניתוק בעלי חוב לחברת החשמל. על כן ,מויסה ועותרים נוספים עותרים על כך – שלא ניתן לנתק על חוב. לרשות החשמל יש כללים לניתוק החשמל לבעלי חוב.כאשר הדירה שכורה ,בעל הבית רשאי להעיף את השוכרים בגלל אי התשלום למה זה לא מקביל לניתוקם? 134 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד שאלה משפטית: האם הזכות לקיום בחשמל נגזרת מכבוד האדם? השופטת ברק ארז: אפשר לחשוב על 3גישות לקיום החשמל מתוך כבוד האדם: .1אם אני משלם אז אני מקבל ואם לא אז לא. .2אפשר לראות בחשמל כשלעצמו כזכות יסוד כמו חינוך משהו שאנחנו צריכים לקבל חינם מהמדינה. .3גישת ביניים – גישה שמניחה זכו לחשמל בהקשרים מסוימים כאשר הוא דרוש לבריאות ,חינוך וכו.. החשמל נימצא בזיקה עמוקה לגנה על זכויות יסוד אחרות יש לנו זכות חוקתית לקיום מינימלי בכבוד ,וחשמל יכל להיות קשור למימוש זכויות אחרות (כמו בריאות וחינוך) וכך נקשר לקיום מינימלי בכבוד.על כן ,יש לו מעמד השונה מסתם מוצר.ברוב העולם מכירים בכך שלא ניתן לשלול את הזגות הזאת בכל מקרה של חוב.נכון שחוק החשמל מניח שחשמל זה שוק סגור המדינה לא מספקת חשמל ,היא גובה מאיתנו כסף האמור לממן את הוצאות חשמל. גם לבעלי חוב (ׁשפשטו רגל) יש גבול למה שניתן לקחת מהם.וספק החשמל של המדינה מוגבל בשלילתו. הקריטריונים שקבעה חברת החשמל לניתוק אינם מספקים הם מכירים שיש אוכלוסיות מסוימות המוגנות מניתוק. אך אוכלוסי ות אלו מצומצמות מידי (למשל אוכלוסיית ניצולי שואה – לא ברור למה ניצול שואה זקוק להגנה יותר מקשיש אחר) וזה לא נוגע ומכסה את כל מיקרי העוני. דוגמא נוספות: הפטור לניתוק מגן על משפחות בעלי 4ילדים ומעלה. הפטור לניתוק מגן על משפחה עם בעיות בריאותיות הפטור לא נותן מענה לאוכלוסיות שלמות ,שאם ינתקו אותם מהחשמל יפגע הזכות המינימלית לקיום בכבוד. במידה ותפגע הזכות המינימלית לקיום בכבוד יפגע זכות חוקתית מוגנת. לכן ,המחוקק התכוון שתהיה זהירות כאשר מנתקים אנשים מחשמל ,הקריטריונים אינם נותנים מענה לכל המקרים האלה מה הסעד שיכל לתת בית המשפט? -שינוי הקריטריונים -חובה לאפשר וועדת חריגים ,שתהיה להם אפשרות לפנות אליו. השופטת ברק ארז קובעת שצריך לשנות את אמות המידה ,וזה צעד קיצוני הדורש בחינה לעומק. כמו כן ,קובעת כי הקריטריונים אינם טובים ,כי אינן מכסות את כל אותן מקרים הקשורים לקיום בכבוד. השופטת קובעת שהיכולת של בית המשפט לקבוע את הקריטריונים היא מוגבלת. לכן נותנת לחברת החשמל לקבוע אותם ,ולשנות אותם. הערה: רשות החשמל קבעה קריטריונים חדשים לניתוק אנשים מחשמל.כיום מוגשת עתירה חדשה נגד הקריטריונים החדשים 135 אושרי תשפ״ג משפט חוקתי גילקרוב 2022-2023 מרצה :דר רועי פלד למבחן: חלק ראשון: מורכב מ 10שאלות אמריקאיות ,כל שאלה 4נקודות. לכל שאלה אמריקאית יש 2שורות לנימוק ,כאשר הנימוק אינו יכל לפגוע בנו.מטרתו שבמידה וטעינו בסימון התשובה ,אז הנימוק יוסיף לנו כמה נקודות.הנימוק הוא במחברת הבחינה ,לא חייב לנמק – לא ירד לנו על כך ניקוד ,אך זה לטובתנו. לענות על התשובה הנכונה ביותר היו כמה תשובות דומות ,לענות מה הכי נכון ,לשלול אופציות ולהגיע לתשובה הנכונה חלק שני: חלק שני – קייס מתגלגל סיפור על פסקה מסקה ,וכל פעם שאלה ממוקדת על הקטע. היקף החלק הזה הוא 2עמודים ( 60שורות).בין 5-7שאלות (ליד כל שאלה מצוין הניקוד) יש לשמור פחות או יותר על מספר השורות כגודל הניקוד. הערות: המבחן הוא ללא חומר עזר. ניתן לכתוב רק בעט ,וניתן להביא מרקרים. המבחן הוא 3שעות יש לשים לב טוב על מה נשאל ,ולהתייחס לכך באופן ספציפי. נגיד חוק מעלה סוגיה של איסור עישון בכמה אופנים ,יש להתייחס רק לאופן הנשאל. הכל מתחבר לעיקרון /פסק דין שנידון בכיתה. נגיד פס״ד מויסה מתואר על מקרה שניתקו למישהו חשמל ,ונפגעת פרנסתו כי הוא עוסק בעבודה במחשב מהבית. אומנם מדובר על מצריך חריג ,אך איך זה נוגע למקרה זה (הקריטריונים). לציין עניין מויסה ,אם שכחנו את השם (ההיא שניתקו אותה מהחשמל) יש לדעת דעות שופטים ,ומה כל שופט ציין יש להסתכל ולהבין טוב טוב את הנשאל ,הכי חשוב יש ליישם את החומר על הנשאל. לא לסכם את החומר ,להראות את יישומו . לא להסביר מהו מבחן המשנה ,להראות יישומו ,המרצה יודע את החומר ,להראות את יישומו על החומר. מספיק להסביר שהחוק עומד /נכשל במבחן XXXאז הוא מקיים קשר רציונלי להיות ממוקד ,וללכת לעניין. 136
