עקרונות דיגיטליים
Document Details
Uploaded by Deleted User
Tags
Summary
המסמך מציג מושגים שונים הקשורים לזירה הדיגיטלית, כולל דטרמיניזם טכנולוגי, בינה מלאכותית, דיפ פייק, ילידים ומהגרים דיגיטליים, אובדן הילדות, סוציאליזציה, מדיה חברתית, FOMO ופייק ניוז. המסמך מספק תיאורים והסברים קוהרנטים לכל אחד מהמושגים.
Full Transcript
**דטרמיניזם טכנולוגי-** דטרמיניזם טכנולוגי בהקשר התקשורתי הוא תפיסה לפיה הטכנולוגיה הדומיננטית בחברה מעצבת באופן מהותי את מבני החברה, התרבות והאופן בה אנשים מתנהגים. כפי שניסח זאת מרשל מקלוהן בביטוי המפורסם **\"המדיום הוא המסר\",** עיקר המשמעות טמון במדיום התקשורתי עצמו ולא בתוכן המועבר. כך, למשל, ב...
**דטרמיניזם טכנולוגי-** דטרמיניזם טכנולוגי בהקשר התקשורתי הוא תפיסה לפיה הטכנולוגיה הדומיננטית בחברה מעצבת באופן מהותי את מבני החברה, התרבות והאופן בה אנשים מתנהגים. כפי שניסח זאת מרשל מקלוהן בביטוי המפורסם **\"המדיום הוא המסר\",** עיקר המשמעות טמון במדיום התקשורתי עצמו ולא בתוכן המועבר. כך, למשל, באינסטגרם המסר העיקרי מתעצב דרך תמונות, בווטסאפ דרך אימוג\'ים, ובטיק טוק באמצעות סרטונים קצרים, כאשר כל מדיום מכתיב אופני תקשורת, חשיבה וביטוי ייחודיים. **בינה מלאכותית-** **יכולות של מחשב שמסוגלות לבצע משימות הדורשות אינטליגנציה אנושית **- לדָמוֹת את אופן המחשבה האנושי. כל היכולות הללו מבוססות על אלגוריתמים, **שכל הזמן מנתחים, לומדים ומשפרים תהליכי חשיבה אנושיים** כמו למידה, קבלת החלטות ופתרון בעיות, כדי לבצע פעולות כמו \"אנשים\" והמשתמש לא יוכל להבחין אם מדובר באדם או מחשב. תוכנות בינה מלאכותית סורקות כמויות אדירות של מידע בזמן מהיר, מעבדות אותו ומפיקות תוצאות. הן \"לומדות\" ומשתפרות כל הזמן. **דיפ פייק-** חיבור בין קול ותמונה משני מקורות שונים באמצעות **טכנולוגיה מתקדמת (בינה מלאכותית),** מייצר התאמה כמעט מושלמת שנראית אמיתית מבלי שהקהל יזהה שמדובר בזיוף **ילידים דיגיטליים / מהגרים דיגיטליים** ילידים דיגיטליים- הם אנשים **שנולדו למצב בו התקשורת המרכזית היא תקשורת מתווכת מחשב.** לעולם בו רשת האינטרנט ממלאת תפקיד תקשורתי מרכזי וטלפונים ניידים הם אמצעי תקשורת נגיש. ילידים דיגיטליים **מיומנים יותר בתפעול ושימוש בטכנולוגיה לאימוץ חידושים טכנולוגיים.** מהגרים דיגיטליים- הם בני הדור שקדם לילידים, שנולדו לפני שהמחשב הביתי ורשת האינטרנט הפכו לתקשורת דומיננטית. **הם אימצו את התקשורת הדיגיטלית בשלב מאוחר יותר בחיים ולכן זו אינה \"שפת האם\" שלהם**, אלא שפה שהם אימצו בגיל מאוחר. מכאן שהם **יותר מתקשים בתפעול ובאימוץ חידושים טכנולוגיים** **אובדן הילדות-** טענתו של הוגה המושג, ניל פוסטמן, היא שהתקשורת האלקטרונית (במיוחד הטלוויזיה) הובילה לתופעה של אבדן הילדות, כלומר **התקשורת האלקטרונית מספקת להם בקלות מידע שלא דורש ידע מוקדם, שבעבר היה חסום בפניהם, חושפת אותם לתכנים שלא תואמים לגילם ומגלה להם טרם זמנם את סודות עולם המבוגרים.** לפי התיאוריה, תרבות הדפוס \"יצרה\" תקופת ילדות והבנה שילדים אינם \"מבוגרים קטנים\", אלא משהו אחר. בתקשורת מודפסת התכנים **מותאמים לגיל: ספרי ילדים מותאמים בצורתם (אותיות גדולות, ניקוד, איורים, שפה פשוטה) והן מבחינת התוכן לגיל.** בשני העשורים וחצי האחרונים פריחתן של הרשתות החברתיות הביאו למצב בו לכל ילד יש סמרטפון והוא חשוף לתכנים שאינם מתאימים לגילו. התכנים שאליהם ילדים נחשפים הם: אלימות, פשע, מיניות. חשיפה זו יכולה לגרום גם לתופעה שנקראת: **\"השערת העולם המפחיד\"-** מצב שבו הקהל הצעיר (וגם הבוגר) תופסים את העולם כמקום יותר מפחיד ומסוכן יותר ממה שהוא. צופים \"כבדים\" החשופים לטלוויזיה שעות רבות או גולשים \"כבדים\" החשופים לרשתו החברתיות יכולים לפתח תודעה כזאת יותר מאנשים אחרים. השלכות של אובדן הילדות: **אבדן סמכות הורית** -- ההורים אינם ה\"יודעים\", ה\"קובעים\", הסמכות לתהליך סוציאליזציה עברה לטלוויזיה. **אובדן הבושה-** הטלוויזיה מציגה תכנים בצורה מיידית, בו זמנית, באופן יותר שטחי ורדוד, התוצאה היא שהילדים גדלים לתרבות שונה, ופחות טובה מהילדות בעידן הדפוס. השלכה נוספת היא שילדים גדלים **למציאות שמתאימה למבוגרים**: לעולם מפחיד ומלא סכנות (בשל ריבוי תכנים אלימים), לעולם שבו אולי יהיו פחות רגישים לעוול ולסבל (מרוב ספיגה של תכנים כאלו מגיל צעיר) ולעולם בו התרבות מבוססת על בידור קליל ורדוד. **סוציאליזציה (חיברות)-** תהליך ובו הפרט לומד את מקומו בחברה. תהליך שאינו פוסק לעולם, ובמהלכו האדם מכיר את החברה בתוכה הוא חי: הערכים, הנורמות והמוסכמות של הקהילה. הפרט לומד את הסביבה והסביבה מלמדת את הפרט כיצד להתנהג, מה נורמטיבי ומה חריג. הלימוד מתרחש על ידי לימוד וכן על ידי חיזוקים חיוביים וסנקציות שליליות מגורמים שונים בחברה. ישנם למנות 4 סוכני חיברות: **הורים ובני משפחה** דומיננטיים בשנים הראשונות, **מסגרות:** בית הספר, לימודים גבוהים, שרות צבאי, מקום עבודה, **קבוצת השווים**- קבוצה חברתית המורכבת מבני אותו גיל, אותו סטטוס חברתי או בעלי תחומי עניין משותפים. **אמצעי התקשורת-** התקשורת נחשבת לסוכן החיברות היציב מכולם מפני שהיא מלווה את חייו של הפרט במשך כל חייו. **מדיה חברתית-**מדיה ברשת האינטרנט, שמבוססת על **תוכן גולשים.** החידוש המרכזי שמאפשרת הטכנולוגיה הדיגיטלית הוא **היפוך התפקידים, וגם לנמענים יש יכולת לייצר תוכן או לשתף אותו בפומבי.** מדובר ב\"תוכן שיתופי\"-כלומר תוכן (טקסט, תצלומים, סרטונים) שפעמים רבות אין לאיש עליו שליטה, והוא מופץ לרשת האינטרנט וחשוף לרבים. במדיה חברתית הקהל הוא גם נמען וגם מוען -- המדיה כולה מבוססת תוכן שמייצרים הנמענים/מוענים. האזרחים מייצרים את התוכן, מפיצים את התוכן ומשתפים אותו וכך נוצרות קהילות (רשתות חברתיות) שמבוססות על אינטרסים כלכליים, תרבותיים, חבריים, פוליטיים וכו\'. **חרדת החמצה- FOMO**-מדובר בחרדה חברתית בה הפרט חושש להחמיץ חוויות נוספות שלדעתו מתרחשות באותו הזמן. יש דאגה כפייתית להחמיץ הזדמנויות, אינטרקציות חברתיות או אירועים אחרים. התפתחות התקשורת הדיגיטלית והתרבות הדיגיטלית, שמאפשרת לאנשים להיות מעורבים חברתית בקלות ובאופן רציף, הובילה לתלות פסיכולוגית באינטרנט כשהאדם חש מנותק. **פייק ניוז-** חדשות כזב שקר המופיע בצורה של ידיעות חדשות. מידע מומצא שמטרתו להונות את הציבור למטרות פוליטיות או מסחריות או מטרות אחרות. ידיעות כוזבות שמוצגות כאילו הן אמיתיות. ברשת האינטרנט ישנם אתרים שכל מטרתם היא להפיץ מידע שקרי כאילו הוא מידע חדשותי אמין לצורך רווח כספי מפרסומות או לצורך הטיה פוליטית. חשוב לציין כי בתרבות דיגיטלית בה התקשורת המרכזית היא רשתות חברתיות ובה אנו מוצפים במידע מכיוונים שונים ובלי יכולת לבחון את אמיתות המידע המגוון, יש פריחה של פייק ניוז. היכולת הטכנולוגית להפיץ הרבה מידע, להמון אנשים, בזמן קצר. לאנשים פרטיים יש יכולת שהיתה פעם רק לעיתונאים, ליצור מידע, להפיץ מידע ולשתף מידע -- **אבל בלי להפעיל שיקול דעת עיתונאי ובלי כל ביקורת.** לאנשים שאינם עיתונאים אין יכולת לבדוק את אמיתות התכנים שלהם הם נחשפים ולכן הרבה מהתוכן עובר בלי ביקורת. מכאן שקל יותר להפיץ פייק ניוז. גם אנשים פרטיים וגם אלגוריתמים שמעצבים את התכנים ברשתות נוטים להפיץ יותר תכנים שקריים, שבדרך כלל מושכים יותר תשומת לב (ולכן יותר קהל ויותר רייטינג) מאשר תכנים אמיתיים. **אלימות ובריונות ברשת-** התנהגות **פוגענית**, שמבצעיה משתמשים **באמצעים טכנולוגיים** כמו האינטרנט, הרשתות החברתיות והטלפון הנייד **במטרה להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף מישהו.** בריונות יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים. מדובר בהתנהגות חזרתית, תוך שימוש לרעה בכוח בעזרת האמצעים הטכנולוגיים שצוינו לעיל. **גם הפצת תכנים ולא רק יצירת תכנים פוגעניים נתפסת כמעשה אלימות ובריונות ברשת.** הקלות של יצירת תכנים פוגעניים והפצתם המהירה והקלה לקהל המוני מאפשרת התנהגות אלימה ובריונות בהיקפים הולכים וגדלים. **אלגוריתם**- מושג מתחום המתמטיקה והוא **האמצעי שעוקב אחרי כל משתמש ואחרי כל שימוש שנעשה ברשת האינטרנט.** האלגוריתמים השונים לומדים את אופן השימוש של כל אחד מאיתנו ועל ידי לימוד זה הם **מנבאים את התנהגויות המשתמשים, כמו למשל מה תחביביהם או איזה תחומי עניין יש להם, ובכך להתאים להם פרסומות או תוכן שמתאים להם.** האלגוריתם הוא המכשיר שמנווט כל אחד מאיתנו בתוך הרשתות החברתיות. הוא קובע את המסלול של כל אחד מאיתנו בתוך ים המידע והאפליקציות. אפשר לומר שאנחנו, הקהל, משתמשים באלגוריתם, אבל גם האלגוריתם משתמש בנו.