מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון PDF

‫מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון מבקשה ועד הפטר‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של חייב‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬...

‫מפת הדרכים להליכי חדלות פירעון מבקשה ועד הפטר‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של חייב‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬ ‫תנאים‬ ‫החייב רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם הוא נמצא בחדלות פירעון או אם הצו יסייע‬ ‫ ‬ ‫למנוע חדלות פירעון‪.‬‬ ‫סך החובות של החייב צריך להיות מעל ‪ 150,000‬שקלים חדשים כדי להגיש בקשה לממונה על‬ ‫ ‬ ‫חדלות פירעון‪.‬‬ ‫מסמכים נדרשים‬ ‫תצהיר המאשר את קיום התנאים הנדרשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫דו"ח מפורט על נכסים‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות והתחייבויות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫כתב ויתור על סודיות‪ ,‬כולל פרטים על בן הזוג והילדים התלויים כלכלית בחייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫בדיקת הבקשה‬ ‫‪.2‬‬ ‫הממונה על חדלות פירעון בודק את הבקשה והמסמכים המצורפים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף או לזמן את החייב לדיון במידת הצורך‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫‪.3‬‬ ‫החלטת הממונה‬ ‫אם הממונה מוצא שהבקשה עומדת בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצו מקפיא את כל ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב ומסמן את תחילת תקופת‬ ‫ ‬ ‫הביניים‪.‬‬ ‫מטרות הצו‬ ‫מינוי נאמן שמנהל את נכסי החייב ובודק את מצבו הכלכלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פתיחת קופת הנשייה ‪,‬שכוללת את כל הנכסים שניתן לממש לפירעון חובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.4‬תקופת הביניים‬ ‫תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל תשעה חודשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במהלך תקופה זו‪ ,‬הנאמן אוסף מידע על מצב החייב ומנהל את הנכסים שלו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מכין דו"חות ומבצע בירור כלכלי מעמיק על מצב החייב והחובות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.5‬הכנת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי הכוללת תוכנית לפירעון חובות החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצעה זו מוגשת לממונה ולעיתים לבית המשפט לאישור‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מתן צו לשיקום כלכלי‬ ‫‪.6‬‬ ‫החלטת בית המשפט או הממונה‬ ‫על בסיס הדו"חות וההמלצות של הנאמן‪ ,‬ניתן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫ ‬  ‫הצו כולל תוכנית לתשלום חובות העבר של החייב מתוך נכסיו והכנסותיו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מטרות הצו‬ ‫קביעת תקופת התשלומים‪ ,‬כאשר ברירת המחדל היא שלוש שנים‪ ,‬אך היא יכולה להשתנות‬ ‫ ‬ ‫בהתאם לנסיבות‪.‬‬ ‫מתן הפטר חובות לחייב בסיום תקופת התשלומים‪ ,‬המסייע לו לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.7‬‬ ‫חובות מתחת ל‪ 150,000-‬שקלים חדשים‬ ‫חייב שסך חובותיו נמוך מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים אינו פונה לממונה אלא לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מנהל את ההליך בצורה מקוצרת ומהירה יותר לעומת ההליך הרגיל בבית‬ ‫ ‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫תהליך עבודה‬ ‫רשם ההוצאה לפועל בוחן את הבקשה ומחליט אם לפתוח בהליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניהול חובות נמוכים נעשה בהליך פשוט ומותאם לצרכי החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליך חדלות פירעון במקרה של נושה‬ ‫הגשת בקשה על ידי נושה‬ ‫‪.1‬‬ ‫תנאים‬ ‫הנושה רשאי להגיש בקשה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון אם החייב נמצא בחדלות‬ ‫ ‬ ‫פירעון‪.‬‬ ‫על הנושה להוכיח שהחייב אינו עומד בפירעון חובו‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הוכחת חדלות פירעון‬ ‫‪.2‬‬ ‫חזקה על חדלות פירעון‬ ‫ ‬ ‫נושה יכול להסתמך על חזקה שהחייב בחדלות פירעון במקרים מסוימים‪ ,‬כגון חוב שאינו נפרע‬ ‫לאחר דרישת תשלום‪.‬‬ ‫על הנושה לצרף מסמכים המאמתים את העובדות עליהן נסמכת בקשתו‪ ,‬כגון דרישת תשלום‪,‬‬ ‫ ‬ ‫פסיקות בית משפט שלא כובדו וכדומה‪.‬‬ ‫בדיקת הבקשה על ידי בית המשפט‬ ‫‪.3‬‬ ‫בית המשפט בוחן את הבקשה של הנושה‪ ,‬כולל המסמכים שהוגשו והראיות על חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במידה ויש התנגדויות מצד החייב‪ ,‬הן נבחנות בבית המשפט ויכולים להתקיים דיונים נוספים‬ ‫ ‬ ‫להכרעת המחלוקות‪.‬‬ ‫‪.4‬מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫אם בית המשפט מוצא שהחייב בחדלות פירעון לפי ההוכחות שניתנו‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת‬ ‫ ‬ ‫הליכים‪.‬‬ ‫הצו כולל את מינוי הנאמן והקפאת ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב‪.‬‬ ‫ ‬  ‫תקופת הביניים‬ ‫‪.5‬‬ ‫כמו בהליך של חייב‪ ,‬גם כאן תקופת הביניים נמשכת בדרך כלל תשעה חודשים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫במהלך תקופה זו הנאמן מבצע בירור כלכלי על מצב החייב ונכסיו‪ ,‬ובוחן את תביעות החוב‬ ‫ ‬ ‫שהוגשו על ידי הנושים‪.‬‬ ‫הכנת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫‪.6‬‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי שתכלול את פירעון חובות החייב‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תוכנית השיקום נבנית בהתאם למצב הכלכלי של החייב והנכסים שבקופת הנשייה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪.7‬מתן צו לשיקום כלכלי‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫לאחר בחינת ההצעה של הנאמן‪ ,‬בית המשפט נותן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הצו כולל תוכנית לפירעון חובות וקובע את תנאי ההפטר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מטרות הצו‬ ‫קביעת אורך תקופת התשלומים ותנאי ההפטר לחובות בסיום התקופה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.8‬‬ ‫חובות מתחת ל‪ 150,000-‬שקלים חדשים‬ ‫אם החובות של החייב נמוכים מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים‪ ,‬הבקשה מתנהלת בפני רשם ההוצאה‬ ‫ ‬ ‫לפועל ולא בבית המשפט‪.‬‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מנהל את ההליך בצורה יעילה ומקוצרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫תהליך עבודה‬ ‫הרשם בוחן את הבקשה ומקבל החלטה אם לפתוח בהליכים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ההליך מנוהל לפי הצרכים והיכולות הכלכליות של החייב בצורה יעילה ומהירה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫שני ההליכים מתוארים כאן כדי להבטיח הבנה ברורה של התהליך המשפטי והכלכלי המתבצע במקרה של‬ ‫חדלות פירעון‪ ,‬הן עבור החייב והן עבור הנושה‪.‬‬ ‫סיכום נוסף‬ ‫‪.1‬הליך במקרה של בקשת חייב‬ ‫א‪.‬חוב גבוה (מעל ‪ 150,000‬ש"ח)‬ ‫‪.1‬הגשת הבקשה‬ ‫החייב מגיש בקשה לממונה על הליכי חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת דו"ח מפורט על מצבו הכלכלי ותצהיר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב מצרף כתב ויתור על סודיות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בחינת הבקשה‬ ‫הממונה בוחן את הבקשה תוך ‪ 30‬יום‪.‬‬ ‫‪o‬‬  ‫הממונה רשאי לדרוש מידע נוסף מהחייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫אם הממונה משתכנע שהחייב עומד בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו מפורסם ונשלח לנושים ידועים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬תקופת הביניים‬ ‫‪ o‬נמשכת עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫הממונה ממנה נאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוטלות הגבלות על החייב (איסור נטילת אשראי‪ ,‬חובת דיווח וכו')‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוקפאים הליכים משפטיים נגד החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫נפתחת קופת נשייה הכוללת את נכסי החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬בדיקת הנאמן‬ ‫הנאמן בודק לעומק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בוחן נכסים‪ ,‬הכנסות‪ ,‬הוצאות וחובות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מגיש דו"ח לממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬חובות בתקופת הביניים‬ ‫חובות שוטפים צריכים להיות משולמים על ידי החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנאמן מפקח על ההתנהלות הכלכלית של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬צו לשיקום כלכלי‬ ‫בסוף תקופת הביניים‪ ,‬הממונה נותן צו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו כולל תכנית פירעון חובות ומשך זמן לביצועה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬ביצוע תכנית השיקום‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הנאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫תקופת התכנית בדרך כלל ‪ 3‬שנים‪ ,‬אך ניתנת להארכה או קיצור‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬החייב מקבל הפטר מחובותיו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‪.‬חוב נמוך (‪ 25,000-150,000‬ש"ח)‬ ‫‪.1‬הגשת הבקשה‬ ‫החייב מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת פירוט מצבו הכלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫הרשם בוחן את הבקשה ומחליט אם לתת צו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בדיקת מצב כלכלי‬ ‫הרשם בודק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אין תקופת ביניים פורמלית או מינוי נאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬  ‫‪.4‬קביעת תכנית פירעון‬ ‫הרשם קובע תכנית פירעון המותאמת למצב החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬ביצוע התכנית‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הרשם‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬הרשם נותן הפטר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬הליך במקרה של בקשת נושה‬ ‫‪.8‬הגשת הבקשה‬ ‫הנושה מגיש בקשה לבית המשפט‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הבקשה כוללת ראיות לחדלות פירעון של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬דיון בבית המשפט‬ ‫בית המשפט מקיים דיון בבקשה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב רשאי להגיש התנגדות‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬החלטה על מתן צו לפתיחת הליכים‬ ‫אם בית המשפט משתכנע‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.11‬תקופת הביניים‬ ‫‪ o‬נמשכת עד ‪ 9‬חודשים‪.‬‬ ‫הממונה ממנה נאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוטלות הגבלות על החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מוקפאים הליכים נגד החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.12‬בדיקת הנאמן‬ ‫הנאמן בודק את מצבו הכלכלי של החייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מגיש דו"ח לממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.13‬הצעה לצו שיקום כלכלי‬ ‫הממונה מגיש לבית המשפט הצעה לצו שיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.14‬דיון והחלטה בבית המשפט‬ ‫בית המשפט דן בהצעה ומחליט על הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.15‬ביצוע תכנית השיקום‬ ‫החייב מבצע את התכנית תחת פיקוח הנאמן‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.16‬הפטר‬ ‫בסיום מוצלח של התכנית‪ ,‬בית המשפט נותן הפטר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בכל המקרים‪ ,‬יש אפשרות להתנגדויות מצד נושים‪ ,‬והחוק מאפשר גמישות בהתאם לנסיבות הספציפיות‬ ‫של כל מקרה‪.‬‬  ‫נקודות שחשוב לזכור‬ ‫סמכויות ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל נגד חייב‬ ‫הטלת עיקולים‬ ‫‪.1‬‬ ‫עיקול על חשבונות בנק‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה להורות על עיקול חשבונות הבנק של החייב כדי למנוע ממנו להוציא כספים‬ ‫עד לפירעון החוב‪.‬‬ ‫עיקול נכסים‬ ‫ ‬ ‫ניתן לעקל נכסים של החייב‪ ,‬כולל רכבים‪ ,‬נדל"ן ורכוש אישי‪ ,‬ולממש אותם לצורך פירעון החוב‪.‬‬ ‫עיקול משכורת‬ ‫ ‬ ‫ניתן להטיל עיקול על משכורתו של החייב במקום עבודתו‪ ,‬כך שחלק מהשכר ינוכה לטובת החוב‪.‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫עיכוב יציאה מהארץ‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד החייב כדי למנוע ממנו לעזוב את‬ ‫המדינה עד לפירעון החוב‪.‬‬ ‫שלילת רישיון נהיגה‬ ‫ ‬ ‫במקרים מסוימים‪ ,‬ניתן לשלול את רישיון הנהיגה של החייב במטרה להפעיל עליו לחץ לפרוע את‬ ‫החוב‪.‬‬ ‫הגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי‬ ‫ ‬ ‫החייב עשוי להיתקל בהגבלות על שימוש בכרטיסי אשראי ובקבלת הלוואות נוספות‪.‬‬ ‫זימון לחקירת יכולת‬ ‫‪.3‬‬ ‫חקירת יכולת‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל יכולה לזמן את החייב לחקירת יכולת‪ ,‬שבה הוא יידרש להציג את כל המידע‬ ‫הרלוונטי על מצבו הכלכלי‪ ,‬נכסיו והכנסותיו‪.‬‬ ‫החלטות על תשלומים‬ ‫ ‬ ‫על בסיס חקירת היכולת‪ ,‬ההוצאה לפועל עשויה לקבוע תוכנית תשלומים שתתאים ליכולתו‬ ‫הכלכלית של החייב‪.‬‬ ‫‪.4‬מימוש נכסים‬ ‫מכירת נכסים‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל מוסמכת לממש ולמכור נכסים מעוקלים כדי לפרוע את החוב‪.‬מכירה זו נעשית‬ ‫בדרך כלל במכרז פומבי‪.‬‬ ‫פינוי נכסים‬ ‫ ‬  ‫במקרים שבהם נדרש פינוי נכס (כגון דירה)‪ ,‬ההוצאה לפועל יכולה להוציא צו פינוי ולבצע אותו‬ ‫בכוח אם יש צורך‪.‬‬ ‫הטלת סנקציות‬ ‫‪.5‬‬ ‫סנקציות פליליות‬ ‫ ‬ ‫אם החייב מפר צווי בית משפט או לא משתף פעולה עם ההוצאה לפועל‪ ,‬היא יכולה להמליץ על‬ ‫פתיחה בהליכים פליליים נגדו‪.‬‬ ‫סנקציות כלכליות‬ ‫ ‬ ‫הטלת קנסות או חיובים נוספים במקרים של חוסר שיתוף פעולה מצד החייב‪.‬‬ ‫ניהול תיק ההוצאה לפועל‬ ‫‪.6‬‬ ‫ניהול הליך הגבייה‬ ‫ ‬ ‫ההוצאה לפועל אחראית על ניהול ההליך בצורה מסודרת‪ ,‬כולל שמירת מסמכים‪ ,‬מעקב אחר‬ ‫התשלומים והבטחת ביצוע ההחלטות שניתנו בתיק‪.‬‬ ‫תיאום עם נאמן או ממונה‬ ‫ ‬ ‫אם יש הליך חדלות פירעון מקביל‪ ,‬ההוצאה לפועל מתאמת את פעולותיה עם הנאמן או הממונה‬ ‫כדי להבטיח שההליך יתנהל בצורה מתואמת‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫סמכויות ההוצאה לפועל הן רחבות ומגוונות‪ ,‬ומטרתן להבטיח גביית חובות והגנה על זכויות הנושים‪.‬‬ ‫ההוצאה לפועל מפעילה את הסמכויות האלה בצורה מאוזנת‪ ,‬תוך התחשבות בזכויות החייב והנושים‬ ‫כאחד‪ ,‬ומספקת פתרונות מותאמים לצרכי הצדדים בתהליך הגבייה‪.‬‬ ‫הסמכויות של ההוצאה לפועל בניהול תיק נגד חייב הן נרחבות‪.‬הנה פירוט עיקרי‬ ‫הסמכויות‬ ‫‪.1‬עיקול נכסים‬ ‫עיקול חשבונות בנק‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול משכורת‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול רכבים ונכסי מקרקעין‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫‪ o‬הגבלת שימוש בכרטיסי אשראי‬ ‫הגבלת החייב כלקוח מוגבל בבנק‬ ‫‪o‬‬ ‫‪ o‬הגבלת יציאה מהארץ‬ ‫הגבלת רישיון נהיגה או רישיון עסק‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬חקירת יכולת‬ ‫זימון החייב לחקירת יכולת כלכלית‬ ‫‪o‬‬ ‫דרישת מסמכים ומידע על מצבו הכלכלי של החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬צווי מאסר‬ ‫במקרים קיצוניים‪ ,‬סמכות להוציא צו מאסר נגד חייב שאינו משתף פעולה‬ ‫‪o‬‬  ‫‪.5‬מימוש נכסים‬ ‫מכירת נכסים מעוקלים של החייב לצורך פירעון החוב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.6‬צווי תפיסה‬ ‫הוצאת צו לתפיסת רכוש של החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.7‬הטלת קנסות‬ ‫הטלת קנסות על אי‪-‬ציות להחלטות רשם ההוצאה לפועל‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.8‬הסדרי תשלומים‬ ‫סמכות לאשר הסדרי תשלומים בין החייב לזוכה‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.9‬איחוד תיקים‬ ‫סמכות לאחד תיקי הוצאה לפועל של חייב מול מספר זוכים‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.10‬צווי הבאה‬ ‫הוצאת צו הבאה להתייצבות החייב בפני רשם ההוצאה לפועל‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.11‬בדיקת נכסים‬ ‫סמכות לבצע חיפוש אחר נכסי החייב‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.12‬הפטר לחייב מוגבל באמצעים‬ ‫סמכות לתת הפטר לחייב מוגבל באמצעים בתנאים מסוימים‬ ‫‪o‬‬ ‫חשוב לציין כי השימוש בסמכויות אלו כפוף לחוק ההוצאה לפועל ולשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל‪,‬‬ ‫תוך שמירה על זכויות החייב ואיזון בין צרכי הזוכה לבין מצבו של החייב‬ ‫האם יכול להיות מקרים של הליך בהוצאה לפועל במסגרתו ניתנו הגבלות שונות ולאחר מכן חל הליך של‬ ‫חדלות פרעון ?מה המשמעות שמקרים כאלו?‬ ‫בהחלט ייתכנו מקרים שבהם מתנהל תיק בהוצאה לפועל במסגרתו ניתנו הגבלות שונות על החייב‪ ,‬ולאחר‬ ‫מכן החייב נכנס להליך של חדלות פירעון‪.‬במקרים כאלה ישנם מספר היבטים והשלכות שחשוב להבין‬ ‫הליך הוצאה לפועל ולאחריו הליך חדלות פירעון‬ ‫מצב ראשוני‬ ‫‪.1‬ניהול תיק הוצאה לפועל‬ ‫החייב מתמודד עם חובות שלא נפרעו‪ ,‬והנושים פועלים דרך לשכת ההוצאה לפועל כדי‬ ‫‪o‬‬ ‫לגבות את החובות הללו‪.‬‬ ‫במסגרת ההליך בהוצאה לפועל‪ ,‬עשויות להיות מוטלות על החייב הגבלות שונות כמו‬ ‫‪o‬‬ ‫עיקול נכסים‪ ,‬עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬ושלילת רישיון נהיגה‪.‬‬ ‫‪.2‬הגבלות על החייב‬ ‫‪ o‬ההגבלות הללו נועדו להפעיל לחץ על החייב לפרוע את החובות או להגיע להסדר עם‬ ‫הנושים‪.‬‬ ‫כניסה להליך חדלות פירעון‬ ‫‪.1‬פתיחת הליך חדלות פירעון‬  ‫כאשר החייב מגיש בקשה להליך חדלות פירעון‪ ,‬המצב המשפטי שלו משתנה‪.‬הבקשה‬ ‫‪o‬‬ ‫מוגשת לממונה על חדלות פירעון או לבית המשפט (במקרה שהחובות גבוהים מ‪150,000-‬‬ ‫שקלים)‪.‬‬ ‫‪ o‬ההליך מתחיל עם מתן צו לפתיחת הליכים ‪,‬שמסמן את תחילת תהליך השיקום הכלכלי‬ ‫וההגנה על החייב מפני צעדי גבייה נוספים‪.‬‬ ‫‪.2‬השפעת הליך חדלות פירעון על הגבלות בהוצאה לפועל‬ ‫‪ o‬הקפאת הליכים עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬כל ההליכים המשפטיים והגבייתיים‪,‬‬ ‫כולל ההגבלות שניתנו במסגרת ההוצאה לפועל‪ ,‬מוקפאים‪.‬‬ ‫הגנה מפני נושים החייב מוגן מפני צעדים נוספים מצד הנושים במהלך תקופת הביניים‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ונכסי החייב מוגנים על ידי הנאמן‪.‬‬ ‫משמעות מקרים כאלה‬ ‫‪.1‬הקלה על החייב‬ ‫הקפאת ההליכים וההגבלות מאפשרת לחייב להתארגן כלכלית ולגבש תוכנית לשיקום‬ ‫‪o‬‬ ‫כלכלי מבלי להתמודד עם לחץ נוסף מהנושים‪.‬‬ ‫החייב יכול להתמקד בשיקום מצבו הכלכלי תחת הנחיית הנאמן והממונה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬ניהול מאוחד של החובות‬ ‫כל החובות מתנהלים תחת ההליך של חדלות פירעון‪ ,‬דבר שמאפשר גישה מסודרת‬ ‫‪o‬‬ ‫ושקופה לפירעון החובות‪.‬‬ ‫הנאמן מנהל את קופת הנשייה ומוודא שהנכסים מחולקים באופן הוגן בין הנושים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬הפטר חובות‬ ‫בסיום ההליך של חדלות פירעון‪ ,‬החייב יכול לקבל הפטר מחובותיו הנותרים‪ ,‬בהתאם‬ ‫‪o‬‬ ‫לתוכנית השיקום הכלכלי שאושרה‪.‬‬ ‫ההפטר מאפשר לחייב להתחיל מחדש ללא חובות עבר שמעיקים עליו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬תיאום בין ההוצאה לפועל וחדלות פירעון‬ ‫במקרים בהם יש הליך בהוצאה לפועל ולאחר מכן חדלות פירעון‪ ,‬יש חשיבות לתיאום בין‬ ‫‪o‬‬ ‫לשכת ההוצאה לפועל לנאמן כדי לוודא שכל התהליכים נעשים בהתאם לחוק‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫כניסה להליך חדלות פירעון לאחר שהוטלו הגבלות במסגרת תיק הוצאה לפועל מאפשרת לחייב לקבל הגנה‬ ‫ולהסדיר את חובותיו בצורה מסודרת ותחת פיקוח‪.‬ההליך מעניק לחייב הזדמנות לשיקום כלכלי תוך‬ ‫הסדרת חובותיו לנושים‪ ,‬ובכך מסייע למנוע מצבים של חוסר אונים כלכלי ולחצים משפטיים בלתי‬ ‫פוסקים‪.‬‬ ‫תשובה נוספת‬ ‫יכולים להיות מקרים כאלה‪.‬הנה המשמעות והתהליך במקרים כאלו‬ ‫‪.1‬אפשרות למצב כזה‬ ‫יתכן בהחלט מצב שבו חייב נמצא בהליכי הוצאה לפועל עם הגבלות שונות‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫‪o‬‬ ‫נפתח הליך חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪.2‬השפעת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון‬  ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון‪ ,‬כל ההגבלות שהוטלו במסגרת הליכי הוצאה‬ ‫‪o‬‬ ‫לפועל מתבטלות באופן אוטומטי‪.‬‬ ‫‪.3‬הקפאת הליכים‬ ‫הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון מביא להקפאת כל ההליכים נגד החייב‪ ,‬כולל הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫הוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪.4‬ביטול הגבלות‬ ‫הגבלות כמו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬הגבלת חשבון בנק‪ ,‬או הגבלת רישיון נהיגה שהוטלו‬ ‫‪o‬‬ ‫בהוצאה לפועל ‪ -‬מתבטלות‪.‬‬ ‫‪.5‬מטרת הביטול‬ ‫הביטול נועד לאפשר לחייב להתנהל באופן תקין במהלך הליכי חדלות הפירעון ולשתף‬ ‫‪o‬‬ ‫פעולה עם הנאמן‪.‬‬ ‫‪.6‬הגבלות חדשות‬ ‫במקום ההגבלות של ההוצאה לפועל‪ ,‬יוטלו על החייב הגבלות מכוח חוק חדלות פירעון‬ ‫‪o‬‬ ‫(למשל‪ ,‬איסור על נטילת אשראי ללא אישור)‪.‬‬ ‫‪.7‬טיפול בחובות‬ ‫החובות שהיו בהליכי הוצאה לפועל יכללו כעת בקופת הנשייה ויטופלו במסגרת הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫חדלות הפירעון‪.‬‬ ‫‪.8‬זכויות הנושים‬ ‫נושים שהיו בהליכי הוצאה לפועל יכולים להגיש תביעת חוב במסגרת הליכי חדלות‬ ‫‪o‬‬ ‫הפירעון‪.‬‬ ‫‪.9‬פיקוח‬ ‫במקום פיקוח של ההוצאה לפועל‪ ,‬החייב יהיה תחת פיקוח של הנאמן והממונה על הליכי‬ ‫‪o‬‬ ‫חדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪.10‬אפשרות להחזרת הגבלות‬ ‫אם הליכי חדלות הפירעון מבוטלים מסיבה כלשהי‪ ,‬יתכן שההגבלות מהליכי ההוצאה‬ ‫‪o‬‬ ‫לפועל יוחזרו‪.‬‬ ‫המעבר מהליכי הוצאה לפועל להליכי חדלות פירעון משקף את התפיסה של טיפול כולל במצבו הכלכלי של‬ ‫החייב‪ ,‬במטרה להגיע לפתרון ארוך טווח ולאזן בין זכויות החייב והנושים‪.‬‬ ‫מי בוחן את המצב הכלכלי של החייב?‬ ‫בחינת המצב הכלכלי של החייב במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי נעשית על ידי הנאמן ‪.‬הנה‬ ‫תיאור מפורט של תפקיד הנאמן בתהליך זה‬ ‫תפקיד הנאמן בבחינת המצב הכלכלי של החייב‬ ‫‪.1‬מינוי הנאמן‬ ‫מי ממנה את הנאמן?‬ ‫ ‬ ‫הממונה על חדלות פירעון ממנה את הנאמן לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הנאמן הוא גורם מקצועי‪ ,‬לרוב רואה חשבון או עורך דין המתמחה בחדלות פירעון‪.‬‬ ‫‪o‬‬  ‫תקופת הביניים‬ ‫‪.2‬‬ ‫מתי מתבצעת הבחינה הכלכלית?‬ ‫ ‬ ‫הבחינה הכלכלית נעשית במהלך תקופת הביניים ‪,‬שהיא פרק הזמן שלאחר מתן הצו‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתיחת הליכים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪.3‬תפקידי הנאמן בבחינת המצב הכלכלי‬ ‫איסוף מידע‬ ‫נכסים והתחייבויות‬ ‫ ‬ ‫הנאמן אוסף מידע על כל נכסי החייב‪ ,‬כולל נדל"ן‪ ,‬רכבים‪ ,‬חשבונות בנק‪ ,‬מניות ועוד‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הוא בוחן את כל ההתחייבויות והחובות של החייב‪ ,‬כולל חובות לנושים פרטיים‪ ,‬מוסדות‬ ‫‪o‬‬ ‫פיננסיים‪ ,‬ורשויות‪.‬‬ ‫הכנסות והוצאות‬ ‫ ‬ ‫הנאמן בוחן את מקורות ההכנסה של החייב‪ ,‬כגון משכורת‪ ,‬דמי שכירות‪ ,‬או הכנסות‬ ‫‪o‬‬ ‫מעסק עצמאי‪.‬‬ ‫‪ o‬הוא בודק את כל ההוצאות הקבועות והמשתנות של החייב‪ ,‬כולל הוצאות מחיה‪ ,‬חינוך‬ ‫ובריאות‪.‬‬ ‫ניתוח כלכלי‬ ‫בחינת מצבו הכלכלי הכולל של החייב‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬הנאמן מבצע ניתוח מעמיק של מצבו הכלכלי של החייב‪ ,‬כולל חישוב ההון העצמי‬ ‫והתחייבויות מול נכסים‪.‬‬ ‫הוא מעריך את יכולת החזר החוב של החייב על בסיס הנתונים הכלכליים שנאספו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫דיווח והמלצות‬ ‫דו"חות כלכליים‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מכין דו"ח כלכלי מקיף המציג את כל המידע שנאסף ונותח‪ ,‬כולל המלצות לפעולה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הצעת תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫ ‬ ‫הנאמן מגבש הצעה לצו שיקום כלכלי הכוללת תוכנית לתשלום החובות והמלצות על‬ ‫‪o‬‬ ‫תקופת התשלומים‪.‬‬ ‫‪ o‬הצעה זו מוגשת לממונה על חדלות פירעון ולעיתים לבית המשפט‪ ,‬בהתאם למצב ולחוקים‬ ‫החלים‪.‬‬ ‫מתן הצו לשיקום כלכלי‬ ‫‪.4‬‬ ‫מה קורה לאחר הבחינה?‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬על בסיס הדו"חות וההמלצות של הנאמן‪ ,‬הממונה או בית המשפט מחליטים על מתן צו‬ ‫לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫הצו לשיקום כלכלי כולל תוכנית מוסכמת לפירעון חובותיו של החייב במסגרת‬ ‫‪o‬‬ ‫האפשרויות הכלכליות שלו‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הנאמן הוא הגורם המרכזי שבוחן את מצבו הכלכלי של החייב במסגרת הליך חדלות פירעון‪.‬תפקידו כולל‬ ‫איסוף מידע‪ ,‬ביצוע ניתוח כלכלי מעמיק‪ ,‬הכנת דו"חות והצעות לפתרון כלכלי‪ ,‬והמלצות על הצעדים‬  ‫הנדרשים לשיקום כלכלי של החייב‪.‬תהליך זה חיוני להבטחת שקיפות ואמינות המידע ולהחלטה על‬ ‫הצעדים המתאימים לשיקום ולניהול חובות החייב‪.‬‬ ‫מה קורה עם חובות שמצטברים במהלך תקופת הביניים?‬ ‫חובות שנצברים בתקופת הביניים‬ ‫‪.1‬הגנה על נכסים‬ ‫‪ o‬הקפאת הליכים‬ ‫עם מתן הצו לפתיחת הליכים‪ ,‬מרבית ההליכים המשפטיים והגבייתיים נגד החייב‬ ‫מוקפאים‪.‬‬ ‫הגנה מפני נושים‬ ‫‪o‬‬ ‫הנושים אינם יכולים להמשיך לנקוט צעדי גבייה כנגד החייב בגין חובות קודמים‪.‬אולם‪,‬‬ ‫חובות חדשים יכולים להצטבר על החייב במהלך תקופה זו‪ ,‬כגון חובות שוטפים‬ ‫והתחייבויות מחיה‪.‬‬ ‫‪.2‬חובות שוטפים‬ ‫חובות חדשים‬ ‫‪o‬‬ ‫חובות שנצברים במהלך תקופת הביניים נחשבים לחובות חדשים ולא נכללים במסגרת‬ ‫ההפטר הניתן בסוף ההליך‪.‬הם כוללים התחייבויות שנוצרו לאחר מתן הצו לפתיחת‬ ‫הליכים‪.‬‬ ‫ניהול חובות חדשים‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב אחראי לנהל ולשלם את החובות שנצברים בתקופה זו כמו חשבונות מים‪ ,‬חשמל‪,‬‬ ‫שכירות‪ ,‬וצרכים בסיסיים אחרים‪.‬‬ ‫‪.3‬טיפול בחובות תקופת הביניים‬ ‫תוכנית שיקום כלכלי‬ ‫‪o‬‬ ‫הצו לשיקום כלכלי עשוי לכלול הוראות מסוימות לניהול חובות שנצברו בתקופת‬ ‫הביניים‪ ,‬בהתאם ליכולות הכלכליות של החייב‪.‬‬ ‫תשלומים שוטפים‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב מחויב להמשיך לשלם את החובות השוטפים בתקופת הביניים כחלק מניהול‬ ‫החיים היומיומיים‪ ,‬וזאת כדי למנוע צבירת חובות חדשים שיכבידו על השיקום הכלכלי‪.‬‬ ‫‪.4‬ניהול כלכלי נכון‬ ‫ייעוץ פיננסי‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב עשוי להיעזר בייעוץ כלכלי כדי לנהל את ההכנסות וההוצאות בתקופת הביניים‬ ‫ולמנוע צבירת חובות נוספים‪.‬‬ ‫מעקב אחר תקציב‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב חייב לנהל תקציב קפדני ולפעול לפי ההנחיות של תוכנית השיקום כדי להבטיח‬ ‫שעמידתו בתשלומים החדשים תתאפשר‪.‬‬ ‫‪.5‬השלכות משפטיות‬ ‫חובות לא משולמים‬ ‫‪o‬‬  ‫אם החייב אינו מצליח לשלם את החובות שנצברו בתקופת הביניים‪ ,‬הוא עשוי להיתקל‬ ‫בבעיות משפטיות לאחר סיום ההליך‪ ,‬שכן חובות אלה אינם נמחקים בהפטר‪.‬‬ ‫פגיעה בשיקום‬ ‫‪o‬‬ ‫כשל בניהול חובות חדשים עלול לפגוע בתהליך השיקום הכלכלי וביכולת החייב להצליח‬ ‫לעמוד בהתחייבויות שנקבעו בצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫במהלך תקופת הביניים‪ ,‬החייב אחראי על תשלום החובות השוטפים החדשים שנצברו‪ ,‬ומוטלת עליו‬ ‫האחריות לנהל את התקציב כראוי כדי להימנע מיצירת חובות נוספים‪.‬חשוב שהחייב יבין שחובות שנצברו‬ ‫בתקופה זו אינם נכללים בהפטר הניתן בסיום ההליך‪ ,‬ולכן עליו לשים דגש על ניהולם התקין כחלק מהליך‬ ‫השיקום הכלכלי‪.‬‬ ‫ובקצרה‬ ‫‪.1‬סדר ההליכים‬ ‫קודם ניתן צו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫אז מתחילה תקופת הביניים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫בסוף תקופת הביניים ניתן הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬חובות בתקופת הביניים‬ ‫אלו חובות שנוצרים אחרי הצו לפתיחת הליכים ולפני הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬טיפול בחובות אלה‬ ‫הם אינם חלק מהחובות המוקפאים של העבר‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החייב אמור לשלם אותם כרגיל במהלך תקופת הביניים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.4‬פיקוח‬ ‫הנאמן מפקח על ההתנהלות הכלכלית של החייב בתקופה זו‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫מטרת הפיקוח היא למנוע הצטברות חובות חדשים משמעותיים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.5‬השפעה על התכנית‬ ‫אם נוצרו חובות חדשים‪ ,‬הם יילקחו בחשבון בעת גיבוש הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫הליך חדלות פירעון ‪ -‬מי מחליט על מתן הצו?‬ ‫הגשת בקשה על ידי החייב‬ ‫‪.1‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬החייב עצמו מגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם סך חובותיו עולה על ‪ 150,000‬שקלים‬ ‫חדשים‪.‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫הממונה על חדלות פירעון בודק את הבקשה‪.‬הממונה הוא הגורם המנהלי המוסמך לבחון‬ ‫‪o‬‬ ‫בקשות לפתיחת הליכים עבור חובות מעל הסכום הנ"ל‪.‬‬ ‫שלב ג החלטת הממונה‬ ‫מה הממונה בודק?‬ ‫ ‬ ‫הממונה בוחן את המידע והמסמכים שצורפו לבקשה‪ ,‬כולל תצהירים ודו"חות כלכליים‪,‬‬ ‫‪o‬‬ ‫כדי לוודא שהחייב אכן נמצא בחדלות פירעון או קרוב לכך‪.‬‬ ‫החלטת הממונה‬ ‫ ‬ ‫‪ o‬אם הממונה מוצא שהבקשה עומדת בתנאים‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים ‪.‬הצו כולל את‬ ‫התחלת תקופת הביניים ‪,‬שבמהלכה מתבצע בירור כלכלי על מצבו של החייב‪.‬‬ ‫הגשת בקשה על ידי נושה‬ ‫‪.2‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫נושה מגיש בקשה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חייב‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫בית המשפט הוא שמקבל את הבקשה מהנושה ובוחן אותה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ג החלטת בית המשפט‬ ‫מה בית המשפט בודק?‬ ‫ ‬ ‫בית המשפט בוחן את ההוכחות שמציג הנושה לגבי חדלות הפירעון של החייב‪ ,‬כולל‬ ‫‪o‬‬ ‫מסמכים המעידים על החוב ודרכי הגביה שננקטו‪.‬‬ ‫החלטת בית המשפט‬ ‫ ‬ ‫אם בית המשפט מוצא שהחייב בחדלות פירעון לפי ההוכחות שניתנו‪ ,‬הוא נותן צו‬ ‫‪o‬‬ ‫לפתיחת הליכים ‪.‬במידה ויש מחלוקות או התנגדויות‪ ,‬הן נבחנות בבית המשפט‪ ,‬ובמקרה‬ ‫הצורך מתקיים דיון נוסף‪.‬‬ ‫הליכים לחובות נמוכים‬ ‫‪.3‬‬ ‫שלב א הגשת הבקשה‬ ‫מי מגיש את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫חייב שסך חובותיו נמוך מ‪ 150,000-‬שקלים חדשים מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ב בדיקת הבקשה‬ ‫מי בודק את הבקשה?‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל בודק את הבקשה והמסמכים המצורפים לה‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫שלב ג החלטת רשם ההוצאה לפועל‬ ‫מה הרשם בודק?‬ ‫ ‬ ‫הרשם מוודא שהבקשה עומדת בתנאים ומכילה את כל המידע הנדרש‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫החלטת הרשם‬ ‫ ‬  ‫אם הרשם מוצא שהבקשה מוצדקת‪ ,‬הוא נותן צו לפתיחת הליכים ומנהל את ההליך‬ ‫‪o‬‬ ‫בצורה מקוצרת ומהירה יותר‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫הממונה על חדלות פירעון אחראי למתן הצו עבור חייבים עם חובות מעל ‪ 150,000‬שקלים‪ ,‬לאחר‬ ‫ ‬ ‫בדיקה ובחינת הבקשה‪.‬‬ ‫בית המשפט מטפל בבקשות שמוגשות על ידי נושים‪ ,‬כולל בדיקה‪ ,‬דיון וקבלת החלטות‪.‬‬ ‫ ‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מטפל בהליכים לחובות נמוכים מ‪ 150,000-‬שקלים‪ ,‬עם תהליך מקוצר ופחות‬ ‫ ‬ ‫בירוקרטי‪.‬‬ ‫הסמכויות הללו נקבעות בחוק במטרה להקל על העומס במערכת המשפט ולספק פתרונות מותאמים עבור‬ ‫כל מקרה‪.‬‬ ‫בקצרה‬ ‫‪.1‬בקשת חייב (יחיד)‬ ‫א‪.‬חוב גבוה (מעל ‪ 150,000‬ש"ח)‬ ‫הממונה על הליכי חדלות פירעון מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫ב‪.‬חוב נמוך (בין ‪ 25,000‬ש"ח ל‪ 150,000-‬ש"ח)‬ ‫רשם ההוצאה לפועל מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בקשת נושה (ללא תלות בגובה החוב)‬ ‫בית המשפט מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בקשת היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בית המשפט מחליט אם לתת את הצו לפתיחת הליכים‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫לגבי הצו לשיקום כלכלי (הניתן בסוף תקופת הביניים)‬ ‫‪.1‬בבקשת חייב עם חוב גבוה‬ ‫הממונה על הליכי חדלות פירעון נותן את הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.2‬בבקשת נושה או היועץ המשפטי לממשלה‬ ‫בית המשפט נותן את הצו לשיקום כלכלי‪.‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪.3‬בבקשת חייב עם חוב נמוך‬ ‫רשם ההוצאה לפועל קובע את תכנית הפירעון (המקבילה לצו לשיקום כלכלי)‪.‬‬ ‫‪o‬‬