סיכום שיעורים תיאוריות בקרימינולוגיה.docx

סיכום שיעורים תיאוריות בקרימינולוגיה: **מהי קרימינולוגיה:** **מדע מולטי-דיסיפלינארי (רב תחומי)** -- ביולוגיה, גנטיקה, משפט, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה. הקרימינולוגים מתמקדים בהיבטים שונים וסוגיות שונות בתחום. \"מלכים ללא ממלכות\". **תיאוריה**-מערכת של הנחות, הגדרות, מונחים והשערות, שמשמ...

סיכום שיעורים תיאוריות בקרימינולוגיה: **מהי קרימינולוגיה:** **מדע מולטי-דיסיפלינארי (רב תחומי)** -- ביולוגיה, גנטיקה, משפט, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה. הקרימינולוגים מתמקדים בהיבטים שונים וסוגיות שונות בתחום. \"מלכים ללא ממלכות\". **תיאוריה**-מערכת של הנחות, הגדרות, מונחים והשערות, שמשמשת להסבר של תופעות. על התיאוריה להיות בעלת יכולת להקיף מספר רב של תופעות, לנבא, לאבחן, להציע שיטות טיפול **סטייה**- \"כל דפוס התנהגות השונה בצורה ניכרת מאמות המידה המקובלות בחברה\". (ריבר- לקסיקון למונחי הפסיכולוגיה(. הנורמה נקבעת ע\"י המקומיים ומה שאינו בנורמה נחשב סטייה. כמובן שישנן חברות בהן מה שנחשב נורמה משתנה ממה שנחשב היום כנורמה לדוג\' פדופיליה ביוון העתיקה, גרמניה הנאצית וכו\'. **[גישות ביחס לסטייה:]** 1. **הגישה הלגאלית**: הנורמה נקבעת על ידי המקומיים, והפרה של הנורמה (של החוק) היא בעצם סטייה. 2. **הגישה הסטטיסטית**: נורמה היא ההתנהגות הרווחת וסטייה היא חריגה מהתנהגות זו 3. **הגישה על-פי הדגם הרפואי**: עבריינות או סטייה היא בעצם תוצאה של פתולוגיה אישית או חברתית. 4. **הגישה של יחסיות הסטייה**: לסטייה אין משמעות אובייקטיבית, אלא משמעות שמבוססת על פרשנות, הגדרות יחסיות ותפקידים חברתיים (הבנייה חברתית( סטייה היא תלוית זמן, מקום ותרבות. לדוג\' הומוסקסואליות הייתה מחוץ לחוק וכיום כבר לא. **[סקירה היסטורית להסבר הפנומן העברייני ]** 1. **התקופה הקדומה -- ימי הביניים** - האדם כחלק מהקוסמוס- העבירה כחוסר איזון קוסמולוגי - אקטוס -- האקט, הפעולה היא שקובעת. - עונש - טיהור והשבת ההומיאוסטזיס **דוגמה לכך: סיפור יונה- זורקים את יונה לים והים נרגע.** 2. **משנתו של הובס -המאה ה-17** - **מצב הטבע** -- מצב בו האדם מצוי במלוא דרגות החופש. החזק שורד, אין צדק כמו בג\'ונגל לחזק יש את דרגות החופש. ישנו בריון שלוקח הכל. - **הצרכים הבסיסיים של האדם: בטחון, חופש, עונג**. -- נותנים לאדם אחד להוביל ולשלוט כדי לשמור על זכויות בסיסיות להוביל ולשמור עליהם אל מול הבריון. - **פחד ותבונה הובילו למשפט הטבע** -- \"הפחד הוא אבי המצפון\"-סדר, משפט ומחויבות- מקימים משטר ובו אדם אחד שולט שהוא הבריון וכך שומרים על הסדר ועל הזכויות של האזרחים. והחוקים דואגים לשמור על כך שהמלך/רה\"מ לא יעשה מה שבא לו. מדינה דמוקרטית. הריבון (הלויתן)- רצה לתת דימוי של חיה מסוכנת. האם טבע האדם טוב או רע? ז\'אן ז\'אק רוסו (1712-1788). \"ייצר לב האדם טוב מנעוריו\". \"אין כלל חטא קדמון בלב האדם. אין בו ולו מידה רעה אחת שאין יכולים לומר מה מקורה וכיצד חדרה אליו. התשוקה האחת והיחידה שהיא טבעית לאדם היא האהבה. אהבה עצמת זו, כשלעצמה או ביחס לאחר, היא טובה ומיטיבה\". \"נולדנו להיטיב האחד עם השני\" \"השלם (הקהילה) שווה יותר מסך כל חלקיו\". \"Yes we can!\". האדם הטבעי הוא יצור בעל אינסטינקטים בריאים וטעם פשוט, שהציביליזציה השחיתה אותו ושללה ממנו את אושרו, בייחוד על ידי החיים העירוניים, הבדלי-המעמדות ורודנות-השלטון החינוך איננו צריך לשעבד את נטיותיו הטבעיות של הילד ולהשתלט עליהן, אלא אדרבה, הוא צריך לעודדן ולטפחן כדי שישגשגו. ההוראה איננה צריכה להיעשות מתוך ספרים ובדרך מילולית, אלא על-ידי דוגמה אישית והתנסות ישירה בבני-אדם ובעולם. המשפחה, ולא בית הספר, היא המסגרת הנאותה לחינוך דרך אהבה ואהדה, ולא באמצעות כללים ועונשים. הממשל מוצדק רק במידה שהריבונות נשארת בידי העם. כל חוק חייב להתקבל על-ידי הצבעה ישירה של כל האזרחים (המון משאלי עם(. \"הראשון שגידר לו חלקת אדמה והעלה בדעתו לומר: זאת לי היא, ואף מצא סביבו אנשים תמימים דיים להאמין לו, היה מייסדה האמיתי של החברה האזרחית\... כמה פשעים, כמה מלחמות, כמה רציחות, כמה אומללויות וכמה זוועות היה חוסך מן המין האנושי מי שהיה עוקר את יתדות הסימון או ממלא בעפר את התעלה, וקורא אל אחיו: \"הישמרו לכם מהטות אוזן למתחזה. אבוד תאבדו אם תשכחו כי הפירות לכולנו הם\".- ז\'אן ז\'אק רוסו על המצאת הרכוש הפרטי. 3. **האסכולה הקלאסית - המחצית הראשונה של המאה ה18-** בספרו \"על פשעים ועל עונשים\" (1764) הציע צ\'זארה בקאריה רפורמה כוללת למשפט ולהליכים הפליליים, המבוססת בעיקר על אמות המידה הבאות: - חוקים צריכים להיות מנוסחים כך שיביאו את האושר הרב ביותר למספר הרב ביותר של אנשים \*האדם הוא יצור רציונאלי המסוגל לשקול היטב את מעשיו. \*האדם חופשי לבחור את התנהגותו מתוך מנעד רחב של התנהגויות. - החוקים ועונשיהם יפורסמו כך שבני האדם יוכלו לשקול את מעשיהם ואת תוצאות מעשיהם למפרע- אם האזרחים/נתינים לא ידעו את החוק אי אפשר לצפות שיקיימו אותו. - העונש חייב להרתיע, אך הוא חייב גם להיות פרופורציונאלי לחומרת העבירה- עונש מוות לכייסות הוא מוגזם. - הפרדת דת ממדינה-מוסדות הדת אינן צריכות להעניש את האדם אלא מערכת המשפט.- מתקדם לתקופתו - אישיות ונסיבות העבירה אינן רלבנטיות לענישה.- אקטוס ריוס- האקט הוא מה שחשוב לא הנסיבות. אין התייחסות לכוונה- בחידוש מתייחסים לזה. 4. **האסכולה הפוזיטיביסטית (המאה ה19)-** - הכרה בעליונות המדע, תהליכים מכאניים וכימיים - הכרה בקיומם של תהליכים דטרמיניסטיים. הכל נכתב מראש ואנחנו רק צריכים למצוא את הכלים כדי לנבא. - צ\'זרה לומברוזו 1835-1905 רופא צבאי איטלקי. חיפש חריגות (אבנורמליות) רפואית אצל עבריינים כדי לבדוק האם משהו פיזי מוביל לעבריינות. **[המין האנושי -- היסטוריה של תקווה (ברחמן 2020)]** ברחמן מעלה בצורה מאוד ישירה את השאלה: מי צודק -- הובס או רוסו? הבליץ הגרמני על לונדון בספטמבר 40 נועד לשבור את רוחו של העם הבריטי -- הגרמנים שיערו שיגרמו בהלה, אלימות, אדם לאדם זאב, אנדרלמוסיה. הבריטים חשבו להקים מקלטים תת קרקעיים אבל חששו שהאזרחים לא ייצאו משם אף פעם מה קרה הלכה למעשה? במהלך 9 חודשים הוטלו על לונדון 80,000 פצצות. שכונות שלמות נמחקו, מיליון מבנים נהרסו ומעל 40,000 אזרחי לונדון נהרגו. **[כיצד הגיבו הבריטים?]** - שירותי הרכבות לא פסקו, ילדים המשיכו לשחק ברחובות דקות אחרי הפצצה, המסחר פעל, שוטר המשיך לכוון תנועה בשעמום, אזרחים רכבו על אופניים ואף אחד לא טרח להסתכל לשמיים. - הומור בריטי בשלטי חנויות- \"פתוחים יותר מהרגיל\". בעל פאב פרסם בלב ההריסות- \"החלונות שלנו אינם, אבל המשקאות שלנו מעולים. היכנסו ונסו!\" - העדכונים דמו לדיווחי מזג האוויר: \"בליצי מאוד הערב.\" - שלווה מוזרה אפפה את לונדון באותם חודשים. - היה זעם ואבל אך המחלקות הפסיכיאטריות נותרו שוממות, אלכוהוליזם פחת, מס\' ההתאבדויות ירד. **[איך ניתן להסביר התנהגות כזו?]** - אחרי סיום המלחמה, בריטים רבים התגעגעו לימי הבליץ, כשכולם עזרו זה לזה ולאיש לא היה אכפת מה הדעות הפוליטיות שלך או אם אתה עשיר או עני. - הסתבר שהמשבר לא הוציא מהאנשים את הגרוע אלא את המיטב. - הבריטים חשבו ש\"הרוח הבריטית\" חזקה יותר מזו הגרמנית, והשיבו לגרמנים באותו המטבע. - התוצאה? 800,000 אזרחים גרמנים הרוגים, יותר ממחצית ערי גרמניה הוחרבו. האם הושגה המטרה? - האווירה הכללית אחרי הפצצה הייתה של איפוק והתעלות, לא הייתה שום היסטריה המונית. אזרחים גרמנים חילצו מהריסות, כיבו דליקות, חסרי בית טופלו, תושבים שהופצצו קיבלו סיוע מהשכנים וחשו הקלה גדולה וגם שם היה הומור (גרמני) בשלטי החנויות: \"כאן ניתן להשיג חמאת חורבן!\" - מבחינה כלכלית- בשנות המלחמה הכלכלה הגרמנית התחזקה בגלל ייצור נשק, ערים שהופצצו חוו שגשוג כלכלי גדול יותר בהשוואה לערים שלא הופצצו. **[ב]**ברוחמן הוכיח את טענתו של רוסו. **[ריאליזם חדש:]** - באמצעות שלל דוגמאות ברוחמן מחזק את גישת רוסו בכך שרובנו בתוך תוכנו אנשים הגונים וטובים. - שאלת פרופ\' פוסטמס (מסוק שמתרסק עם ניצולים), טביעת הטיטניק, מתקפת ה11 בספטמבר. - דוגמאות נוספות מבהירות את אותה הנקודה ומדגישות את הסיקור התקשורתי המוטה לשלילה- סופת ההוריקן קטרינה בניו אורלינס, מקרה פחיות הקולה בעיר בלגית קטנה. - אפקט הפלצבו למול אפקט הנוצבו. - תסמונת העולם האכזר- רוב האנשים מאמינים שהמצב בעולם הולך ומחמיר כאשר ההפך הוא הנכון. - היחס העגמומי שלנו לאנושות הוא נוצבו והוא מוזן על ידי התקשורת. לרעיונות מעטים יש הכוח לעצב את תפיסת עולמנו. סם החדשות (אזרח טוב הוא אזרח המעורה בנעשה). **[מדוע בני אדם נוטים להאמין למידע בריאליזם הפסימי? ]** - פסילת החיובי -- אנחנו קשובים יותר לרע מאשר לטוב. זה עניין הישרדותי. - היוריסטיקת (גישה לפתרון בעיות) הזמינות -- הפצצת המוח בסיפורי זוועה על אסונות אוויריים, חוטפי ילדים ועריפת ראשים )יותר הקלקות, יותר פרסומות, יותר כסף( מקבעת את הזיכרון ומעוותת לגמרי את ראיית עולמנו. שגרתי ונחמד לא מוכר פרסומות. שערורייתי ומזוויע -- כן! - וכך, האדם נחוש לגבש דעה מהירה על העולם דרך האינטואיציה וההיגיון הפשוט והלא מבוסס ובלתי מדויק. **[הסבר פרויד להתנהגות עבריינות:]** הגישה הפסיכואנליטית. פסיכו- נפש, אנליזה- ניתוח. הוגה הגישה היה זיגמונד פרויד, יהודי, רופא נוירולוג, שחי בוינה שבאוסטריה בין השנים.1856-1939 פסיכואנליזה מחפשת אחר חוקים של הנפש שמניעים את מעשינו. לשם כך השתמש פרויד במושגים מעולם הפיזיקה, ביולוגיה והכימיה ובנה 5 מודלים המרכיבים את התיאוריה שלו. **[מודל מס\' 1: המודל הטופוגרפי -- שכבות התודעה]** לאדם רמות שונות של מודעות וישנן פעולות רבות שאנו מבצעים מבלי להיות מודעים להם. ההתנהגות האנושית איננה תולדה של רצון מודע בלבד, ואפילו לא רק תוצאה של תהליכי מחשבה ושיקולים הגיוניים. ככל שבפעולה יש מינימום השקעה כך נהיה פחות מודעים לה. - **המודע --** כל מידע שנמצא בהכרתי בכל עת, שאני יודע, מכיר בקיומו, הדברים בהם אני עוסק ומהרהר. השם שלי, הדברים שאהובים עלי, החברים שלי, ההעדפות שלי, החומר הזה מתחלף ומשתנה בהתאם למחשבות שעולות ונעלמו - הגדרה: המודע הוא סך כל התחושות, המחשבות והרצונות המצויים במחשבתנו ברגע נתון - **הסמוך למודע-** מידע שהיה במודע, כרגע לא מצוי ברגע נתון במודע, אבל ללא מאמץ רב ניתן לדלות אותו ממחסני הזיכרון. ישנו מעבר פחות או יותר חופשי בין פרטים שמצויים במודע לבין אלה שמצויים בסמוך למודע. - **הלא מודע-** -- לפי פרויד קיימים תכנים נפשיים שמצויים באדם ושהוא אינו שולט בהם, אבל להם יש שליטה חלקית עליו. המידע הזה קיים בך, אבל אתה לא מודע לו והוא משפיע עליך בהווה. הלא מודע כולל בתוכו תכנים לא רצויים לאדם, תכנים שהפרט מעוניין לשכוח ולא להתמודד איתם בשל המטען הנפשי השלילי הנלווה אליהם (טראומתי). התכנים האלו מוקפים בחומת צנזורה ששומרת שהתכנים האלו לא יעלו למודע. החומה מורכבת ממנגנוני הגנה. [המידע לא נעלם אך אינו נגיש.] ישנם דברים שמפעילים את החושים שיכולים להעלות את זה. לדוג\' בושם של אקסית או חלומות. באמצעות הפסיכואנליזה ניתן להעלות דברים מ\"הלא מודע\" ל\"מודע\" בצורה שהיא בריאה ובכך לעזור למטופלים. **[סטוס (1950): עבריינות לשם תקיפה:]** - פסיכולוג אנגלי שעבד במוסד לנערים עבריינים בגילאי 15-17 אשר עסקו בפעילות עבריינית, חוו קשיים להתרכז בלימודים. - העיסוק העברייני של הנערים היה על בסיס ריגושי ולא על בסיס אישיותי (כמו הפסיכופת לדוגמה) לשם התמודדות לא סתגלתנית עם טראומות אותם חוו בגיל צעיר. - היעד עיבוד של סוגיות טראומטיות הוביל להדחקתם אל הלא מודע. - העבריינות שימש כהסחת דעת במטרה לשמור את הזיכרון הטראומטי בתוך הלא מודע ומניעת התפרצות למודע אשר תסכן את יציבותם הרגשית. - העבריינות משמשת כמנגנון להגנת האני לשם מניעת נוירוזה (הפרעה נפשית). מדובר בעקיפה של הזיכרונות הטראומטיים. **[מודל מס\' 2: המודל הסטרוקטורלי -- מבני]** האדם פועל על פי שלושה מבנים I. **הסתמי ID:** האדם נולד עם מטען ביולוגי שפועל על בסיס ביוכימי באמצעות מערכת העצבים האוטונומית ומפעיל שרשרת של תגובות שיוצרות התפתחות לינארית קבועה בתינוק. ה\"סתמי\" מורכב מדחפים (אינסטינקטים) וצרכים ונמצא בלא מודע. הסתמי פועל על בסיס עקרון העונג המבקש את סיפוקו כאן ועכשיו. בקרב מבוגרים הסתמי יבוא לידי ביטוי בחמדנות. הוא בולע את כל המיטיב עמו ופולט את כל המפריע לו, מרוכז בעצמו, פועל באופן אי רציונאלי, מתקשה להבחין (דיפרנציאציה) בינו לבין האחר ולשאת תסכול. II. **האני העליון SUPER-EGO:** המצפן הפנימי נבנה על בסיס הפנמה והזדהות של דמויות הוריות בגילאים 4-9. תפקידו לכוון התנהגות מוסרית. האני עליון נמצא בחלקו במודע ובא לידי ביטוי במצפון (נקיפות מצפון) וחלקו שאינו במודע. תפקיד האני עליון הוא להפעיל לחץ על האני לביצוע הפעולה המוסרית הנכונה. III. **האני EGO:** יכולת הדיפרנציאציה ההולכת וגוברת בתינוק מעודדת יצירת מבנה אשר יסייע לו ליצור יחסי גומלין עם הסביבה ולפעול על פי עקרון המציאות. עקרון המציאות כולל התנהגות מאופקת ומרוסנת שפועלת על בסיס הפחד או תבונה. האני נמצא בחלקו במודע ובחלקו בלא מודע. בדומה לסתמי, גם האני שואף להשיג עונג, אך פועל לפי עקרון המציאות שמתחשב בתנאים ובנסיבות ומתאפיין בחשיבה רציונלית. **[המודל הפסיכו-סקסואלי:]** פרוגרסיבי (מתקדם), רגרסיבי (נסוג), פיקסטיבי (מקובע). 5 שלבים בהתפתחות המינית פסיכולוגית של האדם: - **השלב האוראלי-** עד גיל 1.5 שנים. העולם נחווה בעיקר סביב הפה כאזור אירוגני. על התינוק לחוות מיצוי של גירוי האזור הזה- הנקה ראויה, תחושת שובע, היענות לצרכיו וצרחותיו. עלול להוביל לפיתוח קושי להבחין בין אני- עולם בגיל בוגר. היכולת של האמא ליצור לתינוק עולם של סיפוק ושובע. מיצוי התהליך מביא את התינוק למצב בו הוא מבין שיש מישהו שמספק את הצרכים שלו. תפיסת אובייקט. היעדר סיפוק בשלב האוראלי יכול להוביל למצבים פסיכוטיים. - **השלב האנאלי-** 1.5-3.5 שנים. האנוס כאיזור אירוגני, שליטה על ההפרשות כסימבול, קושי בפרידה מחלק מהגוף, הורים נוקשים, העדר חיזוקים חיוביים. עלול להוביל לפיתוח אישיות נוקשה בגיל בוגר (הפרעות אישיות). אם עד גיל זה התינוק לא נגמל, אחרי גיל 3.5 זה מבחינת פרויד מעורר סימני שאלה. יש עיסוק מאסיבי ומשמעותי להתפתחות האדם. היכולת של הילד לשמח את ההורים בהיגמלות. - **השלב הפאלי-** 3.5-5 שנים. פאלוס (איבר מין גברי). התפתחות עצבית של אזור אברי המין. מתעורר עיסוק באזור. יש התחלה של הבנה באשר להבדלים ויזואליים בין המינים. תסביך אדיפוס- הילד מאוהב באימו וחווה את האב כהפרעה אותה היה רוצה לסלק (תחרות עם האב על אהבת האם). לילד חוויה של מחשבות מאגיות (אבא קורא את מחשבותיו) ופוחד שאבא ינקום בו ויסרס אותו (חרדת הסירוס). התסביך נפתר באמצעות \"אם אינך יכול לו (מול אבא), הצטרף אליו\" וכך הוא מעריץ את אביו ומחקה אותו. לימים גם לו תהיה בת זוג כשם שיש לאביו. פתרון לא תקין של התסביך- כאשר דמות האב חלשה או מוחלשת על ידי האם שמחזקת את הקשר עם הבן על חשבון הקשר עם האב (קשר לא מיני, אבל עם ניחוח זוגי). הבן אם כך חווה יכולת עצומה בגיל קטן שכן סילק את דמות הסמכות בחייו ומעתה ואילך הוא צפוי לגלות קושי מול דמויות סמכות או החוק כמייצג סמכות. תסביך אלקטרה- הילדה מאוהבת באימה וכאשר היא מגלה שאין לה פין היא מאשימה בכך את האם וכועסת עליה. ההיקשרות של הילדה עוברת לאב, והיא נמצאת בתחרות מול האם על אהבת האב ועל האיבר החסר לשתיהן (קנאת הפין). המחשבה שלה היא שעל ידי היקשרות חזקה לאב וסילוק האם היא תוכל להשלים את האיבר שחסר לה. לבת חוויה של מחשבות מאגיות (אמא קוראת את המחשבות שלי) ופוחדת שאימה תנקום בה. התסביך נפתר ככאשר הבת מאמצת את העמדה של \"אם אינך יכולה לה (מול אמא) הצטרפי אליה\". וכך היא מעריצה את אימה ומחקה אותה. לימים גם לה יהיה בן זוג כשם שיש לאימה. פתרון לא תקין של התסביך- כאשר דמות האם חלשה או מוחלשת על ידי האב שמחזק את הקשר עם הבת על חשבון הקשר עם האם (קשר לא מיני בהכרח, אבל עם ניחוח זוגי). הבת חווה תחושת ניצחון כאשר היא נכנסת לנעלי האם וממלאת תפקידים של אמא (דאגה לאחים קטנים וכו\'). במקרים קיצוניים האב עלול לנצל זאת לרעה ולקיים יחסי מין עם הבת (גילוי עריות). - **שלב החביון-** 5-10 שנים. הסערות הרגשיות חבויות והילדים מתפנים ללמידה. צמא לידע. יוצא מהתא המשפחתי ופוגש את העולם בחוץ, קבוצת השווים. מביאים חברים הביתה, הולכים לבית של חברים. העולם בחוץ מלא הרפתקאות ורוצים חוויות נוספות חיצוניות כשבזירה הפנימית יש רגיעה. **[המודל האקונומי:]** אנרגיה נפשית היא אנרגיה לכל דבר. כשם שאדם מנסה לחסוך באנרגיה פיזית, כך הוא מנסה לחסוך באנרגיה נפשית (הטייס האוטומטי). חוק שימור האנרגיה. בד\"כ לא נשנה את עמדתנו, דפוסים עקביים, תגובות למשבר. **[המודל הדינאמי:]** ההרמוניה בין חלקי ה\"אני\" הכרחית להסתגלות תקינה של האדם עם עצמו, או במערכת היחסים שלו עם החברה, כוללת פשרה בין הדחף להשגתו- העיקרון הדינאמי. יש דינאמיקנ תוך שאיפה תמידית להגיע להומיאוסטאזיס. המטרה הסופית היא להגיע למקום שאין בו הפרעות- עולם אוטופי, לא קיים. **[עבריינות על פי מודלים של פרויד:]** - עבריינות שנובעת מחולשת \"אני\"- האדם לא מצליח לעמוד בפני דחפיו הקיימים בסתמי ופועל על פי עקרון העונג שעלול להוביל לעבריינות הדוניסטית. לדוגמה, עבריינות מין. - עבריינות שנובעת כתוצאה מחללים ב\"אני עליון\". עבריינות צווארון לבן לדוגמה- אנשים שלרוב הם אנשים תקינים שעלו על איזשהו \"טריק\". יכול לבוא לידי ביטוי בתחום המיניות, הכספים וכו\'. האדם הוא בסה\"כ מצפוני אך בתחום מסוים יש לו חלל מוסרי. המניע הוא לרוב מתוך רצון לשמר מעמד חברתי, לשמר סטטוס כזה או אחר, ולא מתוך בצע כסף או רצון לספק עונג. קיימת חרדה מאיבוד של אותו המעמד. - עבריינות חרדתית / נוירוטית- כאשר נבנה אצל הילד \"אני עליון\" נוקשה ומאשים כתוצאה מהזדהות עם אב נוקשה וקפדן (שלב אנאלי). הענישה מובילה לתחושת הקלה ורגיעה המאשרת את זהותו הרעה. - \"אני עליון\" עברייני- קיבל ילדות טובה אך הזדהה עם דמויות וערכים עבריינים. פיתח מצפון עברייני הכפוף לקודים של העולם התחתון ופועל על פי חוקי העולם התחתון. תסביך אדיפוס נפתר באופן תקין באמצעות הפנמה והזדהות עם אב, אלא שהאב עבריין. - עבריינות פסיכופטית- אנטי סוציאלית. אדם שכלל לא התפתח אצלו \"אני עליון\". מדובר באדם שלא מסוגל לחוש את כאב האחר, חסר אמפתיה וחסר מוסר. - עבריינות לשם עקיפה. - המודל האקונומי- האדם אימץ כבר סגנון חיים עברייני. נצמד לרוטינה. התרגל לחיות בכלא. **עבריינות לשם עקיפה (סטוט):** משמשת סוג של מגן. עוקפת את האפשרות לפתח נוירוזה בכך שהיא מסיחה את הדעת ומעלה גרייה מאוד חזקה שעוזרת להם להדחיק את החוויה הטראומטית. העבריינות עבורם היא בריאות, הצלה. סטוט מתייחס למשנה הפסיכואנליטית. **המודל האקונומי:** שינוי מצריך מאמץ גדול, גם בעבריינות. אדם כבר חי סגנון חיים עברייני כרוטינה, התרגל לחיות בכלא. **[שלבי ההתפתחות על פי אריקסון ועבריינות:]** **\*שלב ראשון- בלבול-** - בלבול גיל ההתבגרות- במרכז ההתפתחות הנפשית עומד החיפוש האדם אחר הזהות של עצמו. זהות בגיל ההתבגרות נקנית בייסורים. אין זהות ללא התחבטות, משבר זהות. - בגיל ההתבגרות יש רצון למוחלטות. הבלבול הוא חלק מההתבגרות. הבלבול הוא ממוכה ות העולם והעדר מוחלטות. המשבר לעיתים הוא ברכה. האתגר שבבלבול מתחייב על מנת שתהיה התחבטות. - איך נפחית בלבול? מתן אחריות יוצר הובלה וסדר ומפחית בלבול. דוגמא אישית של ערכים מצד ההורים יוצרים סדר, מסגרת. חשוב לנהל שיחות לא ישירות באווירה נעימה (תוך כדי טיול לדוגמא), לבקש מהנער עצות כדי שיהיה מוכן בהמשך לשמוע את ההורים. לשמר קשר קרוב כדי לאפשר לטוב של האבא לעבור לבן. במסגרת של קשר טוב, גם להורים יהיה מותר שלא לדעת. חייב להסתכל על ההורים, מה שהם מייצגים וההתנהגות שלהם. **\*שלב שני- שעבוד-** - שעבוד אל- בשלב זה יש צורך בחיקוי דמויות. הצורך להיות כמו המורה, השחקן, המדריך. כדי למנוע \"היתקעות\" בשלב זה, יש להקפיד שתהיה בחירה על מנת שתהיה התחבטות ולא לצוות על המבוגר באופן שרירותי חיקוי של דמות. חשוב גם ללבחון את הדמויות לחיקוי כי ניתן להשתעבד לדמות של פושע שכונתי מוצלח. - האהלה- מלשון \"אוהל\". להאהיל על הילד- לא לתת לו חופש בחירה. להחליט עבורו במקום לאפשר לו לחשוב לבד- מה אתה חושב? אומר? מה דעתך? איך היית פותר את זה? וכך מבטלים שעבוד מחשבתי ומאדירים עצמאות מחשבתית. בגיל ההתבגרות יש רצון למוחלטות. - סכנה של חוסר גיבוש זהות עצמית יכול להוביל ל- 1. המשועבדים בעלי הזהות לכאורה- השפעה רעה מצד דמויות דומיננטיות שליליות. אין משהו ערכי בזהות הזאת. זוהי זהות חלולה. יש סכנה שהילד ישתעבד לדמות כזאת. **\*שלב שלישי- אורכה, מורטוריום-** - תהליך ארוך שבו הוא לאט לאט מקבל את הזהות של אדם בוגר. - העדר גיבוש- יכול לבוא לביטוי בזוגיות, במקצוע, באורח החיים, בערכים ואמונה. הדוגמא האישית של ההורים קריטית כאן וכל חוויה כזו נצרבת בזיכרון כימי וחשמלי לכל החיים. מסרים כפולים והעדר דוגמא אישית מצד ההורים עלול לגרום ל\"התקעות\" בשלב זה. במובן הזוגי- ייתכן והבן זוג יהיה כבר 5 שנים בזוגיות ועדיין לא מצליח להגדיר זאת כזוגיות, לא בשל לשלב הזה. - בעלי האורכה- החיפושים האינסופיים עלולים להוביל להתנהגות בסיכון לעבריינות. **\*שלב רביעי- עצמי מגובש-** - זה השלב הסופי אליו יש לייחל. במידה והנער לא השתעבד הוא יגיע למצב של גיבוש בכל תחומי החיים. הוא יסגל איפוק ובגרות בגלל בשלות קליפת המוח הקדם פרונטלית. **[כנופיות נוער:]** - **קבוצת עברייני הרכוש-** דומה לעבריינות מאורגנת של הבוגרים ומקבלת מהם חינוך והדרכה. המטרה לעשות רווח. הסטטוס בכנופיה נקבע לפי מידת הרווחיות. החלום לעשות קופה ולברוח. שקולים (קליפת מוח מהירה). - **קבוצת האלימות-** בריונים שעוסקים במלחמה עם כנופיות אחרות. מתנפלים על הומלסים ועוברי אורח תמימים רק בשביל האלימות. הרווח הכספי שולי. הסטטוס נקבע על ידי הצלחה בקטטות, חוסר פחד וכוח סבל. מנותקים מעולם המבוגרים. חמי מזג ואימפולסיביים. - **קבוצת הכיף-** עסוקים בהדוניזם (נהנתנות) קיצוני. חותרים לאקסטזה ואופוריה חושית. עוסקים בסמים, אלכוהול ומין סוטה. בזים לשומרי החוק. מנותקים מעולם המבוגרים. נדחו על ידי שתי הקבוצות האחרות. הסטטוס נקבע לפי מידת היכולת למתוח את הקצה בכל הקשור לחוויות הדוניסטיות (עושה סמים הכי קיצוני, סטיות מיניות, שתיית אלכוהול). מנסים להגיע לסטלה הכי \"מגניבה\" ולדווח על כך אחר כך. מקיימים מין סוטה ולא בנאלי. **מערכת העצבים, הסברים ביולוגיים לעבריינות נוער-** **[התפתחות המוח בגיל ההתבגרות:]** - שלב העיבוי מגיע אצל הבנות בגיל 11 ואצל הבנים בגיל 12.5. - שלב הגיזום מגיע לסופו בסביבות גיל 25 ומתרחש בקצב של 0.7% לשנה. - דרוויניזם עצבי- \"השתמש בו או אבד אותו\" use it or lose it - כדאי לפתח בנער/ה מיומנויות ויכולות שישמשו למילוי שעות הפנאי ובעתיד לרכישת השכלה ומקצוע. - נער שמאבד הרבה מהיכולות מתחיל מנקודת פתיחה גרועה לחיים והינו בסיכון גבוה יותר לפעילות עבריינית. **האמיגדלה-** המרכז הרגשי של המוח, משמשת מקום משכנם של רגשות קדמוניים כמו פחד וזעם. האמיגדלה מבשילה מהר יחסית ובני נוער נוטים להסתמך עליה במידה רבה במהלך עיבוד מידע. **הקליפה הקדם פרונטאלית-** מייצגת את המנכ\"לית של המוח. הקליפה נקראת גם \"אזור המחשבה המ\]וכחת\" ומבשילה אחרונה במוח. אחראית על תפקידים ביצועים כגון- ארגון מחשבות, תכנון, דיכוי דחפים ושקילת תוצאות עתידיות. אחראית על חשיבה רציונאלית ומבוגרים נוטים להסתמך עליה במהלך עיבוד מידע. **הגנגליונים הבזיליים-** פועלים כמו \"מזכיר\" של הקליפה הקדם פרונטאלית. מסייעים לה לארגן מידע לפי סדר קדימויות ומבשילים יחד עם קליפת המוח. **מתקפת ההורמונים-** - טסטוסטרון בקרב הבנים, אסטרוגן בקרב הבנות. - הורמוני המין משפיעים מאוד על מצב הרוח ופעילים במיוחד באמיגדלה. - חיפוש אחר ריגושים וסיפוק התשוקות. - המוח הקדם פרונטאלי עדיין לא בשל. - החלטות מתקבלות על ידי האמיגדלה. **מה המשמעות של כל זה לעבריינות?** - תיעול הסערה והצורך בגרייה ובפעילות סיכונית לאפיקים חיוביים. - כאשר רוצים שהמתבגר יעשה משהו (לדוגמה שיעורי בית, יזרוק את הפח), יש להציג השלכות הנושאות תוצאות מיידיות ולא ארוכות טווח. **האם הנטייה להפר נורמה או לציית קשורה למבנה אישיותי כזה או אחר?** - מערכת העצבים האוטונומית (לא רצונית) מורכבת משני תתי מערכות: 1. המערכת הסימפטתית- אחראית על תפקוד במצבי דחק 2. המערכת הפארא-סימפטתית- החזרת הגוף למצב מאוזן - אייסנק מצא שמערכת העצבים האוטונומית (להן מע\"א) של בני האדם שונה ואינה מתפקדת באופן דומה. - הוא מצא שבחלק מהאוכלוסייה מע\"א מובילה את האימפולסים החשמליים מהר מאוד, ואילו באוכלוסיות אחרות האימפולסים מועברים לאט. - עוד הוא מצא שההבדלים הללו באים לידי ביטוי בתכונת אישיות- מופנמות או מוחצנות (כולנו על הסקאלה). - המופנם (אינטרוברט) הוא אדם שקט, ניתםן לסמוך עליו, מעדיף עיסוקים שלא מערבים יחסי- גומלין, לא אוהב בילויים חברתיים שקול ומחושב מאוד ולא פועל על בסיס דחף, רציני מאוד, מסודר, לא מבטא רגשות. - המוחצן (אקסטרוברט) הוא תקשרותי מאוד, דברן, אוהב מסיבות והתרגשויות ואף עלול ליטול סיכונים, אימפולסיבי, מחצין רגשות, אוהב שינויים, חברותי ובעל ידידים רבים, חם מזג ועלול לאבד שליטה עצמית. - ניתן להציב את כל האוכלוסייה על פני רצף של מוחצן-מופנם כאשר רוב האוכלוסייה תהיה באמצע (מודל הפעמון). - המופנם זקוק לחזרות מעטות בלבד בכדי לרכוש התניה ואילו המוחצן זקוק לחזרות רבות ואינטנסיביות בכדי לרכוש התניה. - שתי התכונות הן תלויות תורשה. - אייסנק מצא שבקרב אנשים בעלי מע\"א מהירה קליפת המוח פעילה מאוד ואילו בקרב אנשים בעלי מע\"א איטית, גם קליפת המוח שלהם פעילה פחות. - אקסטרוברטיים (מוחצנים)- הינם בעלי קליפת מוח איטית יותר ולכן תהליך קליטת הגירויים איטי יותר והם מגיבים מהבטן ובפחות שיקול דעת (אימפולסיביים). קליפת מוח איטית מובילה תגובה מהירה ללא פילטרים של הרציונאל (תבונה). גירוי מאיים יוצר תגובה יוצר פחד. - אינטרוברטיים (מופנים)- בעלי קליפת מוח מהירה יותר ולכן תהליך קליטת הגירויים מהיר יותר והם מגיבים באופן שקול יותר ופחות מהבטן. גירוי מאיים יוצר פחד יוצר תגובה. - האם כל האקסטרוברטים הם עבריינים ולעומתם האינטרוברטים הם שומרי חוק? לא!! יש עבריינים מופנמים ומוחצנים כאחד. אז מה קובע? - טיפוס A אקסטרוברט (מוחצן) עם נוירוטיות גבוהה- אדם מאוד פעיל, תוקפני, עצבני, חסר מנוחה, אימפולסיבי. העבריינות שלו תהיה בקבוצה והוא יטה לפעילות אלימה. - טיפוס B אינטרוברט (מופנם) עם נוירוטיות גבוהה- אדם בלתי חברותי, קשוח, סובל ממצבי רוח, פסימי, יגיע להתנהגות עבריינות על רקע של סטייה נפשית, מצבי רוח. העבריינות שלו תהיה מסוג זאב בודד ומתוכננת. - טיפוס C אקסטרוברט (מוחצן) עם נוירוטיות נמוכה- אדם שומר חוק, אדם מאוד חיוני, עם המון חיות (מלשון חי), דברן, חברותי מאוד, מנהיג כריזמתי. - טיפוס D אינטרוברט (מופנם) עם נוירוטיות נמוכה- שומר חוק, אמין, שקט, מחושב ושקול, מפנים רגשות. **EN²:** - המכפלה של מידת המוחצנות של האדם (E) איתה הוא נולד עם מידת הנוירוטיות (N) בריבוע תנבא התנהגות עבריינית. - למידת הנוירוטיות ניתן משקל רב יותר, מדובר בחזקה. - למיקום של הפרט על הסקאלה של מוחצן-מופנם השפעה שולית על ניבוי עבריינות, אך היא \"צובעת\" את אופי העבריינות (זאב בודד- עבריין מופנם או חבר כנופייה- מוחצן). - מכאן כי לפי אייסנק להשפעות הסביבה יש משקל רב יותר מהמידה של התורשה (מוחצנות או מופנמות) איתה נולד האדם. - המשנה של אייסנק היא לא דטרמיניסטית כי היא טוענת שהאדם איננו רק ביו, אלא הוא ביו-חברתי ולמעשה ניתן באמצעות סביבה מתאימה (חינוך לדוגמא) לגרום להתפתחות של אדם ישר שמתנהג באופן נורמטיבי. **הפיקוח החברתי של טרביס הירשי:** - היקשרות. משפחה, חברים, קהילה (attachment). - אמונה ב. ערכים, מוסר, יושרה, הוגנות, אחריות (belief). - מעורבות. תנועות נוער, ספורט ציוותי, מתנ\"ס, התנדבות בקהילה, בתי כנסת, מועדונים. (involvement). ככל שהפרמטרים האלה יהיו יותר חזקים בחברה, כך הנטייה לעבריינות מצטמצמת. **תיאוריית האישיות של שלמה שוהם:** וקטור- כוח שדוחף לכיוון כלשהו. - **וקטור האיחוד**- כוח הדוחף אותנו כל החיים להתחבר, להשתייך, להזדהות עם אנשים, קבוצות או סמלים. מניע לצאת מבדידות, להיבלע בקבוצה, להרגיש חלק ממשהו גדול ומבטא את השאיפה לחזרה לשלב התפתחות מוקדם בחסות חיק האמא ואף חזרה לסימביוזה העוברית. - **וקטור הפירוד-** כוח המניע אותנו לבנות את עצמנו כישות נפרדת ועצמאית. התהליך מתחיל מטראומת הלידה, ממשיך דרך גיבוש אגו נפרד ומלווה אותנו לאורך כל החיים. וקטור זה מאפשר את היכולת לתפיסת \"אני-אתה\". - **וקטור מזין וקטור-** אנחנו מקיימים לאורך כל חיינו ריקוד טנגו בין הוקטורים: מוכנים להחליש וקטור אחד בתנאי שנחזק את האחר. תקופת גיל ההתבגרות סוערת בהקשר של מעברים בין וקטורים. עבריינות ברמת הפרט: - אדם שפיתח אישיות פירודית מתאפיין בקושי להרגיש וליישם איחודיות עם האחר. - החוק מאפשר לאנשים רבים לחיות יחדיו בקהילה (איחודיות) מאחר והפרט בעל האישיות הפירודית מתקשה לחוש חלק מקבוצה, אזי הוא עלול לחוש פירודיות גם מהחוק. - ישנן גם תרבויות איחודיות יותר לדוג\' בודהיזם, יהדות. ופירודיות יותר לדוג\' גרמניה הנאצית. [פוטנציאל ההתנגדות לנורמה של סלין] מהו חוק טוב? המרובע של סלין: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת והעם. ככל שכל קודקוד במרובע מתקשר עם שאר הקודקודים ובעיקר עם קודקוד העם -- נמצא פוטנציאל התנגדות גבוה יותר בקרב האזרחים להפרת הנורמה. [גישת אלפרד אדלר להסבר תופעת העבריינות] **הפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר** \"אינדיבידואלית\" = אינ = בלתי; דיבי = נחלק, דואלי = זוגי. -- התיאוריה הבלתי נחלקת. אדלר מנסה לטעון שהאדם הוא בבואה מתפתחת של סביבתו, לא ניתן להבין את האדם בלי להבין את סביבתו. שינוי פרט בסביבת האדם או שינוי התייחסות הסביבה אל האדם יובילו בהכרח לשינוי בהתנהגות. כלומר, אין הפרדה בין הפרט לסביבה. אדלר מציע את המסלול התכליתי בשונה מהמסלול הסיבתי או ההתנהגותי. התכלית (לעתים מודעת ולעתים לא) של כל אדם היא להשיג שליטה, תחושת יכולת שיכולים לבוא לידי ביטוי באמצעות קבלת כבוד, יוקרה וחשיבות מרבית התנהגויות הפרט הן לשם השגת מטרות אלו. כולנו חותרים לחוות תחושה של \"אני יכול\" \"אני מסוגל\" והדרכים להשגת היעד פועלים בדרכים נבדלות -שליליות או חיוביות. שני ווקטורים מפעילים אותנו -- **נחיתות ושליטה** וקטור הנחיתות על סוגיו השונים: - [נחיתות אמיתית:] נחיתות אובייקטיבית אשר ניתנת למדידה אשר אינה בהכרח מובילה לתחושה שלילית. - [רגש נחיתות:] רגש הנחיתות הסובייקטיבי יוצר תחושה שלילית שמערערת את ההומיאוסטזיס (את שיווי המשקל). הודות לרגש הנחיתות מתהווה באדם או בחברה השינוי שמוביל להעצמה. (לדוג\', המצאת המטוס) במהותו היסודית רגש הנחיתות הוא מבורך וחיובי משום שהוא דוחף את הפרט להתקדמות ולהתפתחות. רגש נחיתות שמלווה בתחושת יכולת יוביל לשינוי חיובי. \"רגש נחיתות עמוק\" נוצר מהעדר תחושת יכולת. הפרט אינו יוזם, אלא מצוי בשיתוק ובייאוש ודריכה במקום. תסביך נחיתות - המסלול השלילי. הפרט אינו רוצה לפרוץ את מחסום רגש הנחיתות ומשתמש בה בכדי להגשים שליטה ומטרה. תסביך נחיתות יכול לאפיין את תרבות ה\"מגיע לי\" [גורמים שכיחים באנושות המזינים רגש נחיתות] - העובדה הביולוגית -- כולנו נולדים חסרי אונים ויוצאים לאוויר העולם בלי יכולת לטפל בעצמנו. כלומר שהחוויה הבסיסית ראשונית של כולנו היא של חוסר אונים על בסיס גופני, ביולוגי. בנוסף, הגנטיקה שלנו יכולה להיחוות כנחיתות (לדוג\' נמוך או גבוה מדי; עיניים בצבע זה או אחר; מגבלות ונכויות פיזיות). דוגמא נוספת: סדר הלידה: ילד בכור :אחריות סנדוויץ: הנלחם על מקומו וייחודיותו -- מועד באחוזים גבוהים יותר לעבריינות. צעיר: הנוטה לפינוק. - שגיאות בחינוך -- רגש הנחיתות הסובייקטיבי קשור בדרך הגידול והחינוך. ברגע ששוגים בתחום החינוך, אבל אוהבים אותי אז עוצמת השגיאה פוחתת. אדלר מדגיש כי במרבית הפעמים השגיאה היא ברת תיקון, ויותר חשובה אווירה משפחתית שכוללת מן כבוד לילד. - גורמים כלכליים ותרבותיים: בעולם הילד מאוד חשוב הנושא ההשוואה אך ברגע שיש לילד עוצמה אישית -- הוא יצליח להתמודד. אדלר מזהיר מפני השגיאות הבאות שקשה לתקנן: - פינוק -- לתת לילד, האדם, החולה, המטופל את מה שהוא יכול לקחת לבד בשל המסר: \"אתה לא יכול\" המוביל לנכות נפשית. - חשיבה תלותית -- אי סיוע בפיתוח דרכי מחשבה עצמאית. ילד שואל שאלה ומספקים תשובה ולא: \"מה אתה חושב?\" - העדר אהבה ללא תנאי -- יכולת של הילד לכבד את עצמו ולקבל את עצמו היא באמצעות התבססות של תחושת \"אני אהוב\" אשר תוביל אותו ליכולת להתמודד עם מכשולים ולבסוף לאהבת הזולת. - דחייה -- זו יכולה להיות על בסיס פיזי ו/או נפשי. החוויה היא סובייקטיבית - [וקטור השליטה, כבוד, יוקרה וחשיבות] - הפרט שואף לשלוט ומוכן להתאמץ בשביל להשיג שליטה וכבוד. ישנה תחושת עילוי עצמי. במידה והפרט מסוגל להשיג שליטה באמצעות תנועה, מילה, בכי או התנהגות הוא ייטה לחזור על המילה או ההתנהגות. אנו שואפים לשלוט ברבדים שונים בחיינו: שואפים לשלוט בעצמנו, בחומר הנלמד, בביצוע העבודה, לשלוט באחר, בבן הזוג. - הפרט שואף להשיג שליטה על בסיס סגנון פעולה שלילי ולפעמים על בסיס סגנון פעולה חיובי וכן אקטיבי או פאסיבי. כדי לטפל בסגנון פעולה שלילי ראשית יש לאתרו ולזהותו ואז לסייע לפרט להשיג שליטה בדרך חיובית. יש להבחין בין האדם להתנהגותו - הפרדה אשר נמנעת מתיוג והכללה ונותן פתח לתקווה ולשינוי סגנון פעולה. 1. **כוח בסגנון פעולה** - דרך [אקטיבית חיובית] כמו צבירת תארים וסטאטוס, תפקידים וכו\' המוסיף לאדם ולחברה ומעניק תחושת יכולת ושליטה. - דרך [אקטיבית שלילית] כגון אלימות, הכעסה או אונס כביטוי לשליטה. - דרך [פאסיבית חיובית] -- סבלנות וסובלנות: הורים סובלניים מצליחים לעבור את גיל ההתבגרות של ילדיהם בצורה יפה, משום שהם נותנים אפשרות לילד לחשוב מחדש. - דרך [פאסיבית שלילית] -- פאסיב אגרסיב, כאשר מצפים ממך לומר מידע ואתה שותק. 2. **תשומת לב סגנון פעולה** - [דרך חיובית אקטיבית:] פיתוח כישורים, סגנון לבוש. - [דרך חיובית פאסיבית:] העדר שיתוף פעולה עם שיימיניג. - [דרך שלילית אקטיבית:] התחצפות, מרד. - [דרך שלילית פאסיבית:] עצלנות, העדר שיתוף פעולה כשמגיע התור שלך. 3. **נקמה** - [דרך חיובית אקטיבית:] משפחה גדולה של ניצולי שואה או תלמיד חלש שזוכה בתואר - [דרך חיובית פאסיבית:] מעניקה המון כוח, ויקטור פרנקל במחנה הכפייה: \"אני הבוס ולא הנאצים, אני אחיה ולא אלך להתאבד על הגדר ובכך אתנקם בגרמנים\". - [דרך שלילית אקטיבית:] פגיעה פיזית באחר. - [ דרך שלילית פאסיבית:] לא לסייע לאדם שפגע בך בעבר בשעה שהוא נקלע לצרה. [הבנת הפנומן העברייני על פי אדלר] **תחושת היכולת, עולם ההזדמנויות והעבריינות:** - [תחושות יכולת גבוהה, עולם ההזדמנויות עשיר:] הפרט ייטה קונפורמיות לחוקים. - [תחושת יכולת גבוהה, אך העדר עולם הזדמנויות:] הפרט מתוסכל ועלול לפנות לעבריינות. - [העדר תחושת יכולת, אך יש עולם הזדמנויות:] עלול להוביל את הפרט לנסיגה ולהפרעות נפשיות. - [העדר תחושת יכולת והעדר עולם הזדמנויות:] עלול להביא לפשיעה. **העדר שיתוף פעולה** משפחות אלימות והרוסות נעדרות טיפוח של מיומנות שיתוף הפעולה. כל אחד עסוק בהישרדות של עצמו. התחשבות מתפרשת כביטוי של חולשה מסכנת חיים. משפחות כאלו מטפחים בן משפחה אחד ואילו השאר מוזנחים. אט אט נוצרת אווירה תחרותית, אווירה של מלחמת הישרדות המובילה לכך שאין בבית שיתוף פעולה אלא דריכה על האחר על כן, פיתוח מיומנות לשיתוף פעולה מגיל ילדות הנו גורם מפתח. וכך, ככל שקיימת מגבלה ביכולת לשיתוף פעולה נפגוש יותר התנהגויות עוברות חוק. כשמבצבצת תחושת נחיתות: \"אם אין לי, אז מותר לי לקחת ממישהו אחר\". חוסר יכולת בשיתוף פעולה יוצרת דחייה -- מי רוצה להיות חבר של אדם שלא מסוגל לשתף פעולה במשחק, בעבודה, בזוגיות? דרך ההתמודדות של העבריין -- השלכת אחריות על החברה: \"החברה גרמה לי עוול, התנכרה אליי ולכן מותר ואפשרי לפגוע באנשים המייצגים אותה\"; \"המשפחה דחתה אותי\"; \"ההורים פינקו אותי\"; \"המורים לא אוהבים ומעריכים אותי מספיק\".. הפתרון: - לזרום עם היכולות של המטופל ולא לכפות עליו סגנון פעולה אחר. המטרה: שינוי סגנון הפעולה משלילי לחיובי. לדוג\' הרשות לשיקום אסירים (רש\"א) עוזרים לכל אסיר שמעוניין בכך אך במידה ואסירים לא מעוניינים הם יכולים לוותר עליה (המשמעות גם שהם לא זכאים לקיצור שליש לאחר מכן). - החלפת תחושת הישג מזויפת דרך עבריינות בעיסוק בתרומה לחברה שתספק תחושת רווחה אישית מבלי לעבור על החוק. - הכרה בנחיתות אמיתית ומינוף רגשות נחיתות לטובת איתגור והצלחה. - ללמד שיתוף פעולה: שטיפת כלים, ניקוי אסלה, לא לחתוך את דברי האחר, לחיות בקבוצה שמשיגה מטרות משותפות (משימות המצריכות תלות הדדית לשם השגתן) מתן כבוד לתחושות הסובייקטיביות של האחר. **התיאוריה הקיומיות להסבר עבריינות** [א. מבוא] 1\. האסכולה הקיומית (האקזיסטנציאלית) היא זרם פילוסופי שהתחיל כבר בראשית המאה ה-19. 2\. בין הבולטים שבה הם ניטשה, קירקגור ודוסטוייבסקי לפני מלחמת העולם השנייה ולאחריה סארטר, היידגר, ויקטור פרנקל ומרטין בובר. 3\. הפסיכולוגיה הקיומית יונקת את עצמה מתוך הגישה הפילוסופית הזו והיא קיבלה תנופה לאחר מלחמת העולם השנייה באירופה וכתוצאה מהמשבר ערכי. 4\. במקביל לכך צמחה גם בארה\"ב הפסיכולוגיה ההומאניסטית. [ב. עקרונות היסוד:] 1\. התפיסה הקיומית מעמידה את **האדם כפרט במרכז** בשונה מגישות סוציולוגיות שהביטו על הפרט כמושפע מהחברה. 2\. המציאות היחידה שקיימת היא **המציאות כפי שהפרט חווה אותה**, ולכן לכל אדם יש את האמת הפנימית שלו ואין בכלל לדבר על אמת אובייקטיבית (מחקר איכותני למול כמותי(. 3\. התנגדות בכל תוקף לניסיון מצד החברה לכפות על היחיד מערכת של ערכים ו**קידוש חירות הפרט**. 4\. יש לחתור לאמת סובייקטיבית אותה ניתן לכנות **\"אוטנטיות\"** שפירושה = פתיחות מוחלטת לַגילוי הבלתי מוגבל של האפשרויות שנמצאות בכל דבר ובכל מקום. 5\. על האדם לחתור **לגילוי והוצאה לאור של האמת הפנימית** שלו**.** אדם שלא עושה זאת חי בשקר, חי חיים שקריים, הדומים לחייה של פרה או חפץ. [ג. נוירוזה נואוגנית ועבריינות - ויקטור פרנקל] - ויקטור פרנקל אקזיסטנציאליסט ואבי התיאוריה הפסיכו-לוגו-תרפיסטית. - פרנקל, יהודי, רופא פסיכיאטר ונויורולוג.1905-1997 - פרנקל בחר להישאר בוינה למרות שקיבל אשרת כניסה לארה\"ב כדי להגן על הוריו. - שהה במחנות השמדה אושוויץ-דכאו בזמן מלה\"ע השנייה. חלה בטיפוס, איבד כמעט את כל משפחתו ושרד. - ספריו נשרפו ומבחינתו עיקר מטרתו הייתה לשרוד בכדי להפיץ את תורתו ולסייע לאנשים. - בזמן שהותו במחנות הבחין פרנקל בכך שכאשר נפוצו שמועות אודות שחרור צפוי, אזי מספר המתים כתוצאה ממחלות, ומספר המתאבדים -- ירד. עם זאת לאחר שמועד השחרור הצפוי חלף ואיתו לא בא השחרור, רבים מתו במגיפה ורבים אחרים התאבדו. - פרנקל הגיע למסקנה שכאשר לאדם ישנה מטרה שלשמה הוא חי, אזי הוא שואב מאותה מטרה משמעות לחייו, האדם מתחבר לאנרגיה קיומית. אותה מטרה הינה ממד הרוח. \" מי שיש לו 'איזה למה' שלמענו יחיה יוכל לשאת כמעט כל איך\"- ניטשה - פרנקל מסכים עם פרויד, אך מוסיף ממד נוסף: הפרט מורכב משלושה ממדים: ממד הגוף, ממד הנפש (פרויד) וממד הרוח )התוספת של פרנקל). - חירות האדם ויכולת הבחירה: \"האדם הוא זה שהמציא את תאי הגזים, אך הוא גם זה שנכנס אליהם קוממיות (כריבון של עצמו( ותפילת \'שמע ישראל\' על שפתיו\". (ויקטור פרנקל( - אדם שפועל ללא רוח הוא כבעל חיים שפועל ע\"פ אינסטינקט - אנו נבדלים מבעלי חיים באמצעות בחירה. - הנאצים מחליטים עבורי על כל דבר: קימה, שינה, אכילה, עבודה וכו\', אבל לי יש את הבחירה החופשית לבחור על מה לחשוב ואת זה לא יוכלו לקחת ממני בשום פנים ואופן, אני יכול לבחור איך להתייחס אל האירוע. - זו תחושה שמקנה עוצמה וחיוניות גם ברגעים הכי קשים. - אימץ את אמירתו של ניטשה: \"מי שיש לו \'למה\' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל \'איך\' \" - הממד הנואטי (ממד הרוח) כולל רעיונות, חזיונות (אדם עם חזון( יצירתיות, דמיון, אמונה, אהבה שמעבר לגופינו, מצפון, חופש בחירה, התעלות, מחויבות מוסרית. - לכל אחד משמעות החיים שלו. זו משימה אישית. אי אפשר לבחור משמעות חיים לאחר/מטופל. באין מטרה, לאדם אין משמעות לחייו והוא מצוי במשבר **נוירוזה נואוגנית=** נואוס --תבונה, דעת. גני= מקור, גורם. דהיינו, שהגורם לנוירוזה הינו כישלון במציאת משמעות שהאדם אותה הפרט אמור למצוא תוך הפעלת הדעת, התבונה. הנוירוזה לא נובעת לפי פרנקל מתוך סכסוך במערכי הנפש ודחפים (כשם שפרויד טען) אלא מתוך רצון (לא דחף) למצוא משמעות חיים. - נוירוזה פסיכוגנית (פרויד) -- המקור לחרדה טמון בעולם הנפשי ולא השכלי. - \"תסכול קיומי\" עלול להוביל : - לחיפוש משמעות אמיתית לחייו או - \'ריק קיומי\' שבו הפרט חווה חלל, אין, ייאוש. - טבע הריק להתמלא ואם עדיין אין לאדם משמעות אמיתית, אזי הוא ייטה למצוא משמעות מזויפת בכתות למיניהם, בסם, בעבריינות. הוא יחפש את העונג, את הממון או יפתח הפרעות חרדה. - עבור פרנקל הממון והעונג הינם רק בבחינת אמצעים להשגת משמעות. הממון אמור לסייע להשגת אידאל (וורן באפט וביל גייטס כדוגמאות חיוביות(. לפי פרנקל (שהניח תפילין כל יום עד מותו, אך האמין שאי אפשר לצוות אמונה כמו שלא ניתן לצוות לצחוק או לאהוב. זה אמור לקרות באופן ספונטאנ) משמעות חיים ניתנת להשגה באמצעות שלוש דרכים: - [ערכים יצירתיים] -- ליצור עולם, לחדש, אומנות וכו\'. - [ערכים חווייתיים] -- לחוות משהו -- גילוי היופי שבטבע, גילוי במחקר או לחוות מישהו -- לחוות את האחר על ייחודיותו כיצירה חד-פעמית שלא תחזור על עצמה בקוסמוס, נתינה לאחר וגילוי הטוב בעולם. - [עמדה ביחס לסבל] -- גם כשאין אפשרות לממש ערכים יצירתיים וחווייתיים, עדיין ניתן לחוות משמעות דרך מתן משמעות לסבל. גם במצב של סבל בלתי נמנע (להיות אסיר במחנה ריכוז( ניתן לבחור (חופש הבחירה!) כיצד להגיב לטרגדיה: \"גם כשהאדם עומד מול מותו הוא יכול לבחור למות על קידוש ה\' ושמע ישראל על שפתיו\" -- למות עם משמעות. פרנקל התייחס למשוואה הבאה להסבר ייאוש/ ריק קיומי: ייאוש = משמעות-סבל. [עצות של הגישה הקיומית להשגת משמעות חיים] - גילוי עצמי -- אדם צריך להוריד את המסכה שהוא עוטה עליו -- תחשוב מה אתה רוצה להיות ולא על מה שהחברה רוצה שתהיה. תיצור ויכוח פנימי בינך לבין עצמך - בחירה -- גם כאשר אתה מגיע למה שנראה לך מבוי סתום בו אין לך אפשרות לבחור, זכור כי עדיין יש לך את הבחירה בין הרמת ידיים לבין המשך ההתמודדות. - תחושת הייחודיות -- כל אדם מיוחד בדרכו שלו, כ\"א מתמחה בדבר מסוים, חפש את הייחודיות שלך ונסה למצוא בו משמעות והתפתחות. - אחריות -- היה אחראי באשר לחיפוש אחר המשמעות שלך והתחייב לה. [הקשר שבין מימד הנפש למימד הרוח- מחקרו של אדד בכלא] במחקר שערך פרופ\' אדד הוא מצא שהאוכלוסייה העבריינית הייתה בעלת ציון משמעות חיים נמוך יותר וציון נוירוטיסיזם )אייסנק) גבוה יותר בהשוואה עם האוכלוסייה הלא-עבריינית. ניתן ללמוד מכך על ההשפעה ההדדית של ממד הנפש וממד הרוח. הפעילות העבריינית מבטאת מילוי של הריק הקיומי בתכנים מזוייפים כמו סמים, כוחנות ורדיפה אחר עונג כאשר מתחת לכל אלו נמצאת מצוקה, תסכול קיומי. אדד ממליץ לשלב גם את הלוגותרפיה בשיטות הטיפול בעבריינים. **תיאוריות ברצח עם** [תחושת הזהות הרציפה של אריקסון] - תחושת זהות רציפה -- Sameness היא היכולת לזהות את עצמי באופן רציף גם לאור שינויים פיזיים, נפשיים ורוחניים: \"הינה אני בכיתה ג\'\"; \"אני השתניתי\". - איומים על תחושת הזהות הרציפה: גירושין, מעבר דירה, הגירה, טראומות, אובדן וכו\' -- הבהובים של המוות. [ליפטון- אופנים להתמודדות עם איומים אלו] תחושת הזהות הרציפה הזו היא קריטית ולכן ישנם טקסים לציון מעבר והתגברות על היבהובי המוות. ישנם 5 אופנים לרכישת תחושת המשכיות רציפה: 1. האופן הביולוגי- לדוג\' המשכיות 2. האופן התיאולוגי- ידיעה וחשיבה על \"העולם הבא\" 3. מפעלות האדם- משמעות חיים במהלך החיים, האדם עושה דברים בחייו שנותנים לו משמעות 4. האופן הטבעי- אמונות מהמזרח הרחוק להמשכיות של מעגל החיים לאחר המוות 5. האופן החווייתי טרנסדנטאלי- חוויות חוץ גופניות. [רקע למלחמת העולם השנייה והשואה- ליפטון] גרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה חוותה החלשה משמעותית בתחושת הזהות הרציפה בעקבות דה- סימבוליזציה שנכפתה עליה לאחר מלה\"ע הראשונה. כתוצאה מכך נוצרו תופעות המעידות על אובדן דרך, פולחן המוות: אלפיניזם התאבדותי, מסכות מוות של מתאבדים הקופצים לנהר, בני נוער מתמכרים לסמים ואלכוהול. המשטר הנאצי מציע ישועה בצורת מערכת סמלים חדשה והשבת הכבוד הלאומי שנרמס באמצעות תורת הגזע ואלימות. ביטוי לרוח החדשה: בשנת 1936 גרמניה היא המדינה הראשונה שיוצאת מהמשבר העולמי. [מאפייני אידיאולוגיה טוטליטרית] 1. דבקות- \"איזה יעקה\"- איזה קפדן 2. חוסר נכונות לפשרות. 3. יש צורך באויב משום ש: הפחד מאויב מחליש את הדחף להרס עצמי (ריק קיומי, אובדן דרך); התסכול מתהליך הדה- סימבוליזציה מוצא פורקן בשנאת האויב; הגדרת האויב מקנה הגדרה עצמית ולפיכך זכות קיום. לדוג\' צפון קוריאה שמה את דרום קוריאה כאויב ראשי. 4. רגולציה של כל אספקט בחיים- לדוג\' תספורת אחידה בצפון קוריאה 5. דרישה מהפרט להתגייסות- רכוש צה\"ל 6. מונומניה- שגעון להסבר אחד ספציפי שמסביר את כל הרוע. לדוג\' \"נפטר מהיהודים והאמריקאים ואז תהיה הגאולה\" אצל האיראנים. 7. ראיית מנהרה- ראייה צרה רק של האור בקצה המנהרה. כל מה שבצד -- לא קיים. 8. תפיסה דיכוטומית (תורת הגזע). אין מורכבות. **רצח -- עם ג\'נוסייד:** ג\'נוס- ביוונית גזע, אומה, שבט, סייד -- טבח, רצח. - רפאל למקין- אבי אמנת האו\"ם בדבר מניעת רצח עם והענשת מבצעיו. - הגדרה- רציחת בני אדם בשל שייכותם לקבוצה לאומית, גזעית, אתנית או דתית מסוימת בצורה מתוכננת ומאורגנת ובלי כל קשר לאשמה אישית ובמגמה לפגוע בקבוצה ככלל ולהכחידה. - דיימונד- כיצד מצליחים רוצחי עם ליישב את הסתירה בין מעשיהם ובין כללי המוסר? 1. הקורבן אשם משום שמדובר בהגנה עצמית. 2. הקורבן אשם משום שהוא לא שייך לדת, להשקפה הפוליטית או לגזע הנכון. 3. הקורבן אשם משום שהוא בעצם לא בן-אדם אלא סוג של חיה. - אדישות המשקיף מוסברת לפי דיימונד- - לרוב האנשים פשוט לא אכפת מעוול כל עוד הוא נעשה לאחרים. - שיתוק פסיכולוגי- כאשר אדם נתקל בסבל קיצוני ונעשה משותק. 1. קבוצת המשקיפים היא הגדולה ביותר. 2. קיים פיתוי לעמוד לימין החזק. 3. אי עשייה כמוה כשיתוף פעולה עם התוקפן. תנאים לקיום רצח עם: לפי פורטר (בן לניצולי שואה) ישנם תנאים חברתיים שיכולים לנבא סבירות נמוכה או גבוהה לקיומו של רצח עם: סבירות גבוהה: - קבוצת מיעוט שנחשבת מנודה. - אידיאולוגיה גזענית. - תלות רבה בצבא. - מניעת השתתפות פוליטית ממפלגות. - מנהיגות בעלת שאיפות טריטוריאליות. - ממשל מעורער בגין מלחמה / שסעים. - סיכוי נמוך להיענש ע\"י גורם חיצוני בגין ביצוע פשעים. סבירות נמוכה: - סובלנות ארוכת טווח ביחס למיעוטים. - קיים מיעוט חזק בעל זכויות חוקיות. - הצבא כפוף למערכת הפוליטית. - מבנה פוליטי דמוקרטי. - שאיפות טריטוריאליות ואימפריאליות קלושות. - ממשל יציב ובטוח. - סיכוי גבוה להיענש ע\"י גורם חיצוני בגין ביצוע פשעים. רצח עם כתהליך- - ניתן לראות רצח עם כתהליך שמתפתח בשלבים באופן כונולוגי- 1. שלב הסיווג: החלוקה לקטוגריות קיימת בכל חברה משום שהיא חסכונית. 2. שלב הסימול: קבוצות בכל חברה מקבלות סמל המתאר אותן. זה עלול לגלוש לגזענות כאשר צבע עור, צורת אף וכדומה מייצגים קבוצה אתנית. 3. שלב שלילת האנושיות (דה-הומאניזציה): שלבים א\' וב\' נפוצים בכל חברה, גם כזו שאין בה רצח עם. השלב השלישי מקרב לרצח עם כי הוא מאפשר את השמדת הקורבן ללא נקיפות מצפון. 4. שלב הארגון: בלי ארגון, ע\"י ממשלה או קבוצה צבאית, רצח עם בהגדרתו המשפטית לא יתקיים. 5. שלב הקיטוב: הקבוצה התוקפנית דואגת להגדיל את הפער בין בני החברה לקורבנות באמצעות חיסול הכוחות המתונים במדינה. הם נקראים מתנגדי משטר משום שהם מתנגדים פוליטית ומעשית לרצח העם. 6. שלב הזיהוי: לטובת ייעול תהליך ההשמדה, מעט לפני רצח העם ובמהלכו, הרוצחים מכינים רשימות זיהוי לפי הגדרות והקורבנות מסומנים באמצעים חיצוניים כגון טלאי צהוב, סימון בתים וחנויות וציון בצתעודת הזהות (בשואה \"ישראל\" לגברים ו\"שרה\" לנשים). 7. שלב ההשמדה: נעשה בכוונה שימוש במונח \"השמדה\" בכדי להמחיש את העובדה שהרוצחים לא רואים בקורבנות בני אנוש. ההשמדה יכולה להיות מתוחכמת אך גם פרימיטיבית (מצ\'טות ברצח ברואנדה). 8. שלב ההכחשה: מופיעים ביטויים של הכחשה פוליטית וכן הכחשה מצד אקדמאים היסטוריונים (history = his story). שלב זה מתקיים עד היום והמאבק בהכחשת השואה לדוגמה ממשיך. סנדרום E- פרופ\' יצחק פריד: - מחקר היסטורי- עדויות של 125 יוצאי גדוד 101 שהשמידה בתוך חודשים מעטים עשרות אלפי יהודים. - הוצע להם לסרב להשתתף במשימה ו90% התנדבו. וכך הפכו רוצחים מבחירה. - בתחילה החיילים סבלו מבחילות, רעד והקאות בזמן הפעולה וסיוטים בלילות. - המפקדים סיפקו כמות נדיבה של אלכוהול. - אך במהרה הסתגלו והתקשחו והפכו לרוצחים מצטיינים ויעילים. - מאפייני הסנדרום- - קיומו של מרכיב אידיאולוגי. - התנהגות אלימה בעלת מרכיבים כפייתיים. - הדבקה קבוצתית. - השטחת הרגש, דה-סנסטיזציה באמצעות הביטואציה. - מתייחס למצב שאדם נורמלי הופך רוצח המונים משום שהמוח המפותח (קליפת המוח) משתלט ומדכא את המנגנונים של המוח הפרימיטיבי, זה שמשדר בחילה, רצון להקיא וסיווטים בלילה. עדות לכך היא שהרג המוני לא קיים אצל בעלי החיים. זו תופעה ייחודית לאדם ועדיף היה שהאדם ילמד מהחיות בהקשר הזה. - אם זה סנדרום, האם ישנה אחריות פלילית? מוסרית? - בוודאי, לאדם הלוקה בסנדרום E, יש יכולת שיפוט, תכנון וביצוע נורמליים לגמרי. **[ניסוי מילגרם:]** במחקרו של מילגרם חולקו סטודנטים באופן אקראי לזוגות ובין כל זוג התקיימה הגרלה מי יהיה ה\"מורה\" ומי ה\"תלמיד\". המורה ישב מול מכונת הלם חשמלי ועליו היה לבצע מבחן זיכרון לתלמיד שנכבל לכיסא בחדר סמוך. בכל מקרה של תשובה שגויה על המורה היה ללחוץ על מתג שמעביר הלם חשמלי. בפועל התלמיד היה חבר בצוות המחקר והמכשיר לא העביר שום זרם חשמלי אבל המורים לא ידעו זאת. הם חשבו שמדובר במחקר על השפעת הענישה על הזיכרון. מכות החשמל עלו מ-15 וולט עד 450 (מכת מוות). ב-350 וולט הושמעה הקלטה של התלמיד מוחה, חובט בקיר ואח\"כ משתתק. בכל פעם שהתלמיד נתן תשובה שגויה, איש בחלוק מעבדה הורה למורה להגביר את המתח. התוצאות בלתי צפויות: 65% מהנבדקים המשיכו כל הדרך והגיעו ל-450 וולט. מדוע? משום שאדם בעל סמכות אמר להם לעשות זאת. - מסקנת מילגרם- בני אדם הם יצורים שמצייתים לפקודות/ סמכות בצורה עיוורת, מה שיכול להסביר את התנהגות הנצאים. אבל, בדיקה של צילומי המצלמה הנסתרת בה עשה מילגרם שימוש מתוך הארכיון העלתה בעיות מתודולוגיות קשות: - הופעל לחץ בלתי סביר על המשתתפים להגיע למתגים הגבוהים. הלחץ שהופעל הגיע עד לידי החלפת מהלומות עם נבדקת שכיבתה את מכשיר ההלם. המכשיר הודלק שוב על ידי הנסיין והיא נדרשה להמשיך במחקר. - כשמאזינים להקלטות, זה נשמע יותר כמו בריונות וכפייה. - הארכיון מלא בתצהירים של משתתפים המביעים ספק בדבר אמיתות המצב הניסויי.. - כשהמחקר הסתיים, שלח מילגרום למשתתפים שאלון- \"עד כמה אמיתי היה בעינייך המצב הניסויי?\". רק כעבור 10 שנים הוא פרסם את התוצאות- רק 56% האמינו שהם גורמים לתלמיד כאב. 44% לא האמינו שיש מישהו מאחורי המסך. - ממצא נוסף שלא פורסם- אחד מעוזרי המחקר חשף שרוב האנשים פרשו אם הם האמינו שההלם החשמלי לא אמיתי. - ביומנו הפרטי, חשף מילגרם ספקות שנה לפני פרסום המחקר- \"האם כל המהומה הזאת מצביעה על מדע משמעותי או רק על תיאטרון אפקטיבי- היא שאלה פתוחה. אני נוטה לקבל את הפרשנות השנייה\". פסיכולוגים הציעו הסבר אחר להסבר הצייתנות העיוורת- הנסיין במחקרו של מילגרם הונחה לתת 4 \"זרזים\" בסדר עולה למשתתפים המגלים התנגדות- 1. \"תמשיך בבקשה\". 2. \"הניסוי דורש שתמשיך\". 3. \"זה ממש חיוני שתמשיך\". 4. \"אין לך ברירה, אתה חייב להמשיך\". יש הבדל רב בין שלושת הזרזים הראשונים לזרז האחרון. סעיף ד\' הוא הפקודה היחידה ורבים שהגיעו לשלב ד\' לא צייתו. כלומר, האדם לא מציית באופן עיוור לפקודות סמכות. אנו מתנגדים לציווי שתלטני. ובכל זאת, המחקר של מילגרם שוחזר בעוד מחקרים רבים והתוצאות היו דומות. אז כיצד ניתן להסביר זאת? ההסבר: רוב הנבדקים שהתנדבו למחקר הגיעו עם רצון טוב לקדם את עולם המדע. ולכן ניתן להבין מדוע הזרזים א-ג שמצביעים על רצון לשכנע באמצעות מטרה מדעית, היו היעילים ביותר ומדוע המשתתפים לא נהגו כמו רובוטים שצייתו באופן עיוור, כפי שטען מילגרם, כשהגיעו לפקודה בזרז ד\'. גם מחקרים ששחזרו את מחקרו של מילגרם הגיעו למסקנה שאנשים מוכנים לעשות מאמצים גדולים ואפילו להשלים עם סבל רב על מנת להיות טובים = לתרום למדע. אז- כוונות טובות הן הסיבה לשיעורים הגבוהים ולא צייתנות עיוורת לגורם סמכות. **מודל ההמבורגר של טל בן שחר:** שיעור הדיכאון בארה\"ב כיום גבוה פי 10 בהשוואה לשנות ה-60. הגיל הממוצע לתחילת הדיכאון הוא 14.5 לעומת 29 בשנות ה-60. בשנת 1957 אמרו 52% מהבריטים שהם מאושרים מאוד לעומת 36 בשנת ,2006 על אף שהבריטים שילשו את עושרם. ההצלחה המהירה בסין מלווה בעלייה מהירה בשיעורי המבוגרים והילדים החווים חרדה ודיכאון. עם העלייה ברמת השפע החומרי עלתה גם רמת הדיכאון. אנחנו עשירים יותר מהדורות שקדמו לנו, אך העושר אינו עושה אותנו מאושרים יותר. **צמחוני-** נמצאים במרוץ להצלחה, אין הנאה כי תמיד חושבים על ההנאה העתידית. **ג\'אנק פוד-** חושבים רק על הכאן ועכשיו, לא אכפת להם מהעתיד בכלל. **מקולקל-** דיכאון, מרמור. לא נהנים מהחיים, רואים תמיד את חצי הכוס הריקה. **האידיאלי-** אושר, השילוב של קצת מכל דבר, בכאן ועכשיו. לא מתנזרים וסובלים אלא כן נהנים אבל עם הסתכלות לטווח הארוך כדי להבטיח אושר לעתיד. תורת התיוג: התיוג החברתי להסבר עבריינות. האם התיוג חיוני לאדם? התיוג הינו אקט פונקציונאלי של שיום ומתן משמעות למציאות חיינו. תיוג הינו מתן כלי, מפה חברתית, המסייעת לנו לפענח את המציאות ומשחררת אותנו מהתעסקות אין סופית בקריאות המציאות. - התיוג עצמי- שם לתינוק, לבוש שאנו בוחרים. - התיוג כאמצעי לעילוי-עצמי- גידול זקן, קריאה לעצמך כרב. - התיוג כאמצעי לשחרור מאחריות- בי\"ח פסיכיאטרי. **סוגי תיוג-** - **תיוג פורמאלי.** נעשה ע\"י מוסדות פורמאליים כמו בתי ספר שמתייגים או בתי משפט. - **תיוג א-פורמאלי.** נעשה ע\"י משפחה, קבוצת שווים. - **תיוג סימבולי.** תכונות פיזיות כגון עודף משקל, צבע עור, מוצא- המובילות לייחוס תכונות נוספות- גזענות. **כיצד תיוג האדם כעבריין תורם לעבריין?** בהתאם לגישה הפונקציונלית, לכל פרט בחברה יש תפקיד חברתי. **מה בנוגע לתפקיד העבריין?** - התיוג כמתן לגיטימציה לעבריינות על ידי שחרור מחשש לאובדן השם הטוב. - התיוג מאפשר לעבריין יותר דרגות חופש מאלו המתאפשרים לשומר החוק משום שאנו מצפים ממנו לכך. **כיצד תיוג האדם כעבריין תורם לחברה?** - חינוך- \"כזה ראה ולא קדש\". העבריין מדגים לילדים מהו הקו שמפריד בין התנהגות חוקית לעבריינית. - העבריין מאפשר לנו הרבה תקנים לעבודה. **האם הפרט הוא משתנה תלוי של התיוג?** 1. גישת המייסדים. הפרט כמשתנה תלוי סביבה, התיוג יוצר הוויה סוטה בתהליך איטי אך עיקבי. אפקט פיגמליון. תיוג = הוויה סוטה. 2. גישתו של ש.ג שוהם. לא מספיק התיוג, אלא יש צורך בפרט אשר מתנהג בהתאם לתיוג- תיוג + התנסות עבריינית = הוויה סוטה. 3. גישת ארד- קרקע מכינה וחוסן האנטי תיוגי. תיוג + התנסות עבריינית + קרקע מכינה = הוויה סוטה. כיצד אנו מגיבים כאשר מקניטים אותנו? כאשר משגרים לעברנו מסר מתייג? המסר ייקלט או ייהדף? במה זה תלוי? - קרקע מכינה. סך כל החוויות המשמעותיות (חיוביות ושליליות) שחווינו עד גיל 6. - מחקרו של חזני. קבוצת הטפלון וקבוצת המתויגים. קרקע מכינה חיובית תוביל לחוסן אנטי תיוגי. [משנתו של ג\'אן ג\'נה] שודד, מורד חברתי, ראש כנופיה, סופר, אינטלקטואל צרפתי, מחזאי )חבר של סארטר). [עיקרי משנתו: ] 1. החברה מורכבת משני חלקים -- מפרי החוק והאחרים. ביניהם נמצא החוק שמשמש מעין מסך ברזל אותו לא ניתן לחצות. על העבריין לממש את תפקידו החברתי על הצד הטוב ביותר 2. השתייכות עבריינית -- תחושת שייכות מובילה לרווחה נפשית גבוהה. האדם זקוק לשייכות הזו בכדי לצלוח את החיים. על העבריין להרגיש שייך, להרגיש שדואגים לו וכך נעצים אותו 3. \"אני עברייני אידיאלי\" -- אין מקום לנקיפות מצפון ורגשות אשם שכן אלו מנמיכים את הדימוי העצמי של העבריין. אין להם מקום. חשוב שהעבריין יגשים את עצמו וייעודו ללא מכשולים רגשיים ומצפוניים. יש לבנות בעבריין \"אני עברייני אידיאלי\" אליו כל העבריינים יישאו את עיניהם. 4. גמישות בשיפוט ההתנהגות -- אין טוב ורע אבסולוטי. לכן, גם החוק אינו אבסולוטי ולראייה -- הוא משתנה מעת לעת. הכל תלוי תרבות, זמן ומקום. לכן אין מה להתרגש מהסטיגמה שהאחרים מלבישים על העבריין. היום החברה תוקיר אותך ומחר תוקיע. לכן אין לקחת ברצינות את הסטנדרטים ההתנהגותיים והמוסריים של האחרים. 5. גיבוש ערכים -- גם תחום הערכים אינו אבסולוטי, הכל קביעה חברתית. לכן, אנחנו העבריינים, נקבע לעצמנו סולם ערכים שמנוגד כמעט ככתב ראי לזה החברתי -- נקדש את הבגידה במוסדות המדינה, נקדש את העדר הכבוד לרכוש של האחר ובמקום לקדש את אהבת הנשים, נקדש הומוסקסואליות. 6. פשע כעוצמה -- על הפשע להיות סמל לעוצמה ולא לחולשה. הפשע הוא סמל לחירות ולהגשמה מלאה יותר של טבע האדם. לנו, העבריינים, ניתנה הלגיטימציה לפשוע, זה מה שמצפים מאיתנו. מצפים מאיתנו שנגשים יותר דרגות חופש מהאחרים ולכן יש לראות עבריינות כעוצמה. **[פשיעה ובושה:]** החברה המערבית- הרצף נקטע. החברה היפנית- ענישה בלתי פורמלית בביה\"ס וענישה בלתי פורמלית בבית, נוצר רצף של בושה רה-אינטגרטיבית. **מסקנות:** 1. אנשים חוששים יותר מן הבושה לעניין עבריינות מאשר מענישה פורמאלית. 2. הבושה מרתיעה לא רק עבריינים, אלא גם עבריינים בפוטנציה. 3. תהליכי בושה טובים מתהליכי תיוג משום שהם יוצרים קשר יותר אינטימי בין מטילי הבושה למקבלי הבושה. תיוג מגביר עבריינות. 4. בושה רה-אינטגרטיבית מחזקת את החוק ומונעת רצידיביזם. 5. בושה מאפשרת לילד להסיק מסקנות מן הפרט אל הכלל וכך מופנם הקוד המוסרי. 6. בושה בציבור יוצרת לחץ על סוכני הסוציאליזציה- הורים, אחרים משמעותיים, מורים, שכנים וכו\' לכך שהסוכנים יעסקו בהטמעת הבושה האישית בילד. 7. תהליך הקניית הבושה בחברה מחליף את הפיקוח ההורי בהמשך חיי הילד כבוגר. 8. תהליכי בושה מסייעים בבניית המצפון. **המלצות:** 1. רצוי שתהליכי בושה לא יהיו ישירים- עדיפה רכילות מפה לאוזן מאשר הלבנת פנים ברבים. 2. תהליכים של בושה רה-אינטגרטיבית צריכים להיות מופעלים לא רק על העבריין, אלא גם על משפחתו כדי ליצור לחץ על העבריין, בן המשפחה, לחזור למוטב. **תיאוריית החלונות השבורים של וילסון וקלינג:** - תחושת הביטחון האישי של הפרט קשורה לאופן שבו הסביבה נחוות. - ניסוי ראשון: רכב תקין ללא לוחית רישוי בשכונת מצוקה. - ניסוי שני: רכב תקין ללא לוחית רישוי שכונה מהוגנת. - מסקנות: 1. הזנחה קטנה ולא מטופלת מובילה להזנחה נוספת. חלון שבור אחד לא מתוקן, יוביל לעוד חלונות שבורים. 2. הזנחה מותירה רושם שאין אכיפה, אין דין ואין דיין, ולכן היא מזמינה הפרת חוק. ככל שההזנחה לא מטופלת, כך הפשיעה גבר. 3. יש לאכוף כל עבירה- תאכוף עבירות קלות, תחסוך אכיפה של עבירות חמורות. 4. ג\'וליאני, ראש עיריית ניו-יורק יישם גישה זו והפחית את אחוז הרציחות ב50%. **תיאוריית הנקודות החמות של וייסבורד:** - תורת הרשתות של ברבשי. - מטרת המשטרה- למוטט רכזות. איך? נוכחות בלתי סדורה של אכיפה בנקודות החמות (רכזות). - וכך, במקום לרדוף אחר הפושעים, מתמקדים במקום בו הם פועלים וגורמים לקריסתו. - האם הנקודה החמה נודדת? לא. כי יש לנקודה מאפיינים ייחודיים. - תוצאות- ירידה של 20% בפשיעה. **פרסונס- המרד הזכרי:** - הבדלי מגדר בעבריינות ובהתנהגות אלימה פי 8 בנים / גברים מנשים. - בעקבות שינוי במבנה המשפחה האב יוצא מהבית לשעות רבות כאשר הילד לא יכול להתלוות אליו, אבות פסיביים ועייפים. - החינוך המקצועי וגם הערכי נותר בידי דמויות נשיות כגון האדם, המטפלת, הגננת, המורה, מנהלת בית הספר שלעתים משמשות כמשפך לידע ולא לערכים. - מחקרי השדה של פרסונס מעלים שהבנים בחפשם אחר דמות הזדהות מפרשים את מושג הגבריות בצורה דיכוטומית שאינה תואמת את המציאות. - באמצעות חשיפה לאמצעי התקשורת הבנים מזדהים עם ומפנימים את דמות הגבר כאדם בעל עוצמה, מושחת, הורס ואלים. - כך נוצרת אצלם הוויה לא נורמטיבית שמנוגדת למודלים הנשיים שמחנכים אותם להתנהגות נורמטיבית שומרת חוק. **תיאוריית המתח החברתי- רוברט מרטון:** - מתח בין מטרות חברתיות לאמצעים. - המטרות שהכי נחשקות בתרבות מסוימת (היותך אינטלקטואל- ידע זה כוח / רכב מפואר / נכסים רבים / משפחה ברוכת ילדים). - האמצעים להשגת המטרות- לגיטימיים או שאינם לגיטימיים. - בחברה בריאה נשמר האיזון בין שני הרכיבים- מטרות ואמצעים. שפע פתאומי או מחסור פתאומי עלולים להפר את האיזון. - 5 סגנונות / פרופילים של אנשים לפי מרטון- 1. הקונפורמיסט 2. הריטואליסט 3. החדשן- ריגושי, ריווחי, אלטרואיסטי ובלתי מכוון 4. הנסגן 5. המרדן **האקסיומות שהחברה האמריקאית מטפחת על פי מרטון:** כדי לשמר את האיזון בין מטרות לאמצעים, החברה האמריקאית מטפחת באזרחיה 3 אקסיומות: - חייב כל אדם לשאוף לאותן מטרות נישאות כי הן פתוחות בפני כל אחד. - הכישלון הנראה כרגע באופק אינו אלא תחנת ביניים בדרך להצלחה. - הכישלון האמיתי אינו אלא צמצום השאיפות או הנסיגה מביצוען. **יחידת אם-תינוק:** - מבחינה נפשית התינוק אינו קיים לבד אלא רק כחלק מ\"יחידת אם-תינוק\". - התהליכים הראשוניים לא מתרחשים בתוך התינוק, אלא בתוך הקשר של הילד עם מטפליו. - החזקה מדגישה את חשיבות היחס הגופני, אך גם מציינת את חשיבות ההיענות לצרכים רגשיים מורכבים. **החזקה-** במונח החזקה וויניקוט התייחס לכך שהאם, מתוך אהבה ודאגה לילדה, בונה עובר תינוקה סביבה המכוונת על ידי היענות מותאמת לצרכיו (סביבה מחזיקה). החזקה זו מבוססת על ניסיונותיה של האם להתאים את עצמה לצרכי התינוק ולמנוע עד כמה שאפשר חדירת הפרעות ודרישות שאינןמותאמות לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא. **סביבה מחזקת ומאפשרת-** - החזקה אינה פעולה ספציפית שהאם עושה או לא עושה אלא עמדה פנימית המתבטאת בניסיון להיענות לצרכיו הרגשיים-התפתחותיים של הילד, מתוך עמדה של אהבה, דאגה ואכפתיות. - היעדר החזקה יכולה לפגוע באופן משמעותי ביותר בתהליכי ההתפתחות, ובפרט במקרים של היעדר החזקה בינקות המוקדמת. במקרים כאלו, תהליכים ראשוניים של אינטגרציה והתבססות תחושת עצמיות ראשונית אינם יכולים להתרחש, וההתפתחות כולה נפגעת. - סביבה מחזיקה מאפשרת לפעוט לחוש רגוע, פתוח ובטוח ולפתח תחושה של חיוניות שמעוררת התנהגות ספונטנית ותהליך של גילוי של הפעוט את \"כוחותיו כעצמי\". - התאמה לשלבי חיים שונים- אינטגרציה (איחוד) למול ספרציה אינדיבידואציה (פירוד). - דוגמה- האכלה מיידית בגיל קטן למול חינוך לאיפוק במצבי רעב בגיל מתקדם. - אובייקט מעבר מרכך את המעבר מאיחוד לפירוד- חפץ אליו נצמד התינוק, אשר מספק לו נחמה, עידוד, רגיעה ושלווה. - הבעיה- אדם שלא חווה בילדותו את חווית הכל יכולות הסובייקטיבית במסגרת סביבה מחזיקה, וחי בחווית המציאות האובייקטיבית בלבד, עשוי לחוש דלות, חוסר סיפוק וחוסר משמעות.\ מצד שני, אדם אשר שקוע באופן מתמשך בחווית הכל יכולות הסובייקטיבית, יעדר חיבור למציאות וכך עשוי להיות מבודד ומנותק מהעולם החיצוני החברתי סביבו. **מאפייני הסביבה המחזיקה: אם טובה דיה-** ה\"אם הטובה דיה\" מצד אחד אינה \"טובה מדי\", ולכן היא מאפשרת לילד לפגוש קשיים ולהתמודד עמם, ומצד שני היא \"טובה מספיק\" כך שהיא מציעה לילד די תמיכה והחזקה כדי שלא יוצף בתסכול, בכעס ובכאב שעדיין אינו יכול לשאת ולעבד בכוחות עצמו. האם מאתגרת את הילד עד לסוף היכולת, כלומר מספקת \"תסכול אופטימלי\" ולא מעבר לכך. אם שאינה \"טובה דיה\" נכשלת ביצירת סביבה מושלמת, או כושלת בביצוע התרחקות הדרגתית, ובכך מחלישה את התפתחותו הרגשית של הילד. **המרחב הפוטנציאלי-** מונח שטבע ויניקוט המתייחס למרחב נפשי הנמצא בתחום הביניים שבין מציאותל אובייקטיבית לחוויה סובייקטיבית, חוויה השוכנת בין הפנטזיה והמציאות. מרחב זה מאפשר לאדם לבטא את תחושת האומניפוטנטיות הסובייקטיבית, את משאלותיו ותכנוניו, תוך השהיית המציאות האובייקטיבית. זהו הבסיס לרווחה נפשית. **המרחב הפוטנציאלי בטיפול-** פסיכותרפיה מתרחשת בחפיפה שבין שני תחומי משחק, זה של המטופל וזה של המטפל. פסיכותרפיה עניינה שני בני אדם המשחקים יחד. מכאן נובע, שבמקום שמשחק אינו אפשרי, עבודתו של המטפל מכוונת להביא את המטופל ממצב של אי יכולת לשחק אל מצב של יכולת לשחק. ויניקוט מייחס חשיבות הרבה למשחק והיא מבחינתו חיונית לכל אדם. היכולת לשחק היא בסיסית, לכן חשוב שלמטפל עצמו תהיה את היכולת לשחק, מה שיאפשר לו לאפשר אותה גם אצל המטופל. אז מה זה משחק כשמדברים על טיפול? - המושג משחק מתייחס לפי ויניקוט לכל אלתור, מחשבה יצירתית, מפגש ספונטני, היתקלות עם מצבים