נוטות החסד PDF
Document Details
Uploaded by ResourcefulRaleigh
המכללה למינהל
Tags
Summary
This document details lecture notes on ancient Greek mythology, law, theatre, and history. It discusses the concept of mythology as a way to understand human society and behavior.
Full Transcript
מחברות אונליין תשפ"ג המרצה מציע להסתכל על שתי תוכנות שעולה אצל שלמה.מצד אחד יש פה משהו שקשור למה זה עשיית צדק האם זה רגישות ,תמימות ,רצון לתוצאה טובה שתשרת את הצדק.יש פה ציניות עמוקה או היכרות עמוקה עם הטבע האנושי.יש פה ניסיון לעשות צדק ואת הטוב אבל ההכרה של הרוע הפסיכולו...
מחברות אונליין תשפ"ג המרצה מציע להסתכל על שתי תוכנות שעולה אצל שלמה.מצד אחד יש פה משהו שקשור למה זה עשיית צדק האם זה רגישות ,תמימות ,רצון לתוצאה טובה שתשרת את הצדק.יש פה ציניות עמוקה או היכרות עמוקה עם הטבע האנושי.יש פה ניסיון לעשות צדק ואת הטוב אבל ההכרה של הרוע הפסיכולוגי שטמון בכולנו.שלמה מבין שכדי להשיג את התוצאה הצודקת הוא צריך לעשות דרך בהבנת נטיות הרוע של האדם. שיעור 3 סיכום שיעור קודם – דיברנו על "מיתוס" ,אילו סיפורים שמדברים על חיים באיזשהו מובן ,חשוב לנו להבין אותם אבל לא תמיד מצליחים להבין אותם.אמרנו שלא מדובר בסיפור אמיתי אלא הכוח על החיים שלו הוא כוח משמעותי.דיברנו על עשרת הדיברות – מה המשמעות של המילה "לא", האם זה ציווי ואולי הוא לא מנוסח כחוק.קראנו את המיקוח של אברהם לפני סדום ועמורה לגבי המעשה הצודק.בנוסף ,דיברנו על גירוש מגן עדן ,יש את אירוע קין והבל זה החטא הראשון "אכילת פרי של העץ" ,סוג של פשע לפני שיש חוק.דיברנו על הרצח הראשון – סימן קין. התרבות המערבית טקסט יווני כשאנחנו מרימים טקסט יווני אנחנו פוגשים מילים כמו "הפיתיה" אנחנו צריכים לפנות ויקפידה כדי להבין על מה מדובר ,המיתולוגיה הזאת זרה לחלקנו.מצד שני ,יש דברים שהם מובנים מאליהם "אקדמיה" " ,פוליטיקה" " ,דמוקרטיה" " ,מיתוס" " ,מוזיקה" אילו מילים שאנחנו יורשים מהיוונים – "נימוס" – נומוס = חוק (ביוונית) יש הבחנה מאוד חשובה בין החוק שהוא חוק של בני אדם לבין חוק של הטבע זה גם הבחנה שאנחנו יורשים מהיוונים. נוטות החסד – זה טקסט מחזה ,זה יצירה לתיאטרון (עוד מוסד יווני) אנחנו צריכים לדעת שהטקסט הזה הוצג ,יש אירוע ובו שחקנים ומקהלה משחקים את הסיפור הזה.מה המקור של הסיפור הזה ? אייסילוס הוא מחבר את הסיפור הזה.הטרגדיה היוונית מספרת סיפורים באופן עקרוני מהמיתולוגיה ,סיפורים שהם פשוט שם ,הם נמצאים ועוברים בעל-פה הרבה דורות אחורה. המחזאים מייצרים גרסאות שלהם.בין היתר ,יש לנו הבחנה בין מיתוס לבין היסטוריה.כשאנחנו קוראים את המחזה הזה אנחנו יכולים לקרוא אותו כיצירה ספרותית שמדברת עלינו אבל אנחנו צריכים לזכור שהיא נכתבה ברגע וכסיפור היסטורי והיא נמצאת באירועים של הזמן שלו.במחזה הזה נגיע למקום שנקרא "הר הפגוס" שם מתחולל המשפט של אורסטס. מיתוסים הם סיפורים שיש להם ממד על זמני – אנחנו יודעים שהם מאפיינים תרבויות שאין עליהם כתב.לכן ,המיתוסים יש להם קדמיות שקודמת להופעה של הכתב.מה אנחנו קוראים לפני שיש לנו כתב ? בשביל זה נראה סרטון שמראה לנו ציר זמן ,האימפריות הראשונות שיש לנו תיעוד ארכאולוגיות שלהם ,היינו קוראים לעידן הראשון "תקופת האבן" – מיליוני שנים ,הרוב המוחץ של ההיסטוריה האנושית.לאחר מכן ,יש את "תקופת הברונזה" ואז הגענו למינוס 900-800שראינו את ההתחלה שנקרא "תקופת הברזל" \ "ימי הביניים של היוונים".בצורה הכי נאיבית מה זה אומר התקופות הללו ? הכוונה היא לחומרים שמהם עושים כלים ,זה דבר חשוב במיתוס שאנחנו מקבלים אמרנו שזה עוסק בין היתר בשאלה "מהו המקור של האדם בטבע" ,אחת ההסברים שהם מציעים זה שאנחנו יודעים לעשות מלאכות – יצורים טכנולוגים ,נותנים להם את היכולת לעשות כלים.מיד לאחר הרצח הראשון אנחנו לומדים שהדורות שבאים לאחר קין והבל אנחנו רואים שיש את מי שיודע להחזיק כלי כזה או אחר.חשוב לשים לב ,שזה גם מסמל חור ענק בידע שלנו ,האמת היא מחברות אונליין תשפ"ג שבהיעדר כתב אנחנו עובדים מעט מאוד דברים.על הרוב הגדול מה שאנחנו חושבים שזה היסטוריה אנושית אנחנו יודעים מעט מאוד.אנחנו פוגשים את היוונים בתקופה הקלאסית שיש להם תודעה של זמנים קודמים ,המיתולוגיה שלהם מלאה על זמנים אחרים.להם היה את "עידן הזהב" שבו בני אדם היו קרובים לאלים אבל הם כבר לא בעידן הזה.הסיפורים הגדולים שלהם מספרים על זה שבני אדם קרובים לאלים. סיפורים מפורסמים של היוונים – הרקולס ,עידן הגיבורים (חצי בני אדם וחצי אלים) ,סיפור של הומרוס – יש לנו את מלחמת טרויה ואודסיה זה שבתו הביתה של אודיסאויוס זה אחד האנשים שמשתתפים במאבק עם טרויה.כשמדברים על יוונים צריכים להחזיק בראש 2זמנים :זמן היסטורי מתי המחזה נכתב ,זמן מיתולוגי. יש לנו עם שרוצה מלך אצל היהודים ,אצל היוונים זה הפוך הם כולם מספרים על עולם מיתולוגי של מלאכים אבל הם לא חיים במציאות שיש מלך אלא יש משהו אחר משהו שהיום אנחנו נוטים לקרוא לו "דמוקרטיה". הדוברת היא הפיתיה הכוהנת במקדש של דלפי ביוון העתיקה ,מה מיוחד במקדש הזה ? זה אחד המקומות שבאים לתקשר עם האלים.מספרים לנו על שולשלת מסירה היוונית ,חשוב לשים לב שיש הבדל חשוב בין התרבות היהודית לבין התרבות היוונית אין חוק אלוהי אחד ,זה עוסק בשאלה מי נותן את החוק הזה ,לא נקנה תורה.מה שכן ניתן זה ערוץ תקשורת בין האלים לאנשים.דבר דרמטי נוסף שיש יותר מקבוצה אחת של אלים ,האלים האולימפיים "זאוס" היוונים חושבים על האלים שלהם לא כאלים ראשונים אלא כאלים שנצחו במלחמת אזרחים של האלים "במלחמת אלים" לפני האלים יש לנו את הטיטניים – "גאיה" – האדמה " ,כרונוס" – זמן ,כרונולוגיה.היוונים מבינים את האלים שלהם כשינו את הסדר האלוהי ,הם אלים חדשים האולימפיים.זה בא להצניע את האלימות שבא אחר כך – למרות שכתוב "ובלא שום אלימות". חשוב לנו העלילה של המחזה הזה ,מהן האירניות (המקהלה במחזה) ? פיתיה נכנסת לחדר ורואה שהאלות מייצגות עיקרון של צדק ,עקרון שמבקש לתקן הפרות של הסדר ככה הן אומרות.כשבן הורג את אמו קורה משהו כנגד הטבע משהו שמפר את האיזון הקוסמי והן אחראיות על התיקון של הדבר הזה ,לאורך כל המחזה מדבר על זה.אפולון – נציג השמש ,אחראי על התקשורת עם האלים ביושבו כאל של מקדש של דלפי.הן מדברות על איזון קוסמי שהופר כאשר אוסטראוס הורג את אמא לו. אורסטראוס פונה לאפולון שהוא עודד אותו במחזה קודם לפנות לאביו ,הוא הרדים את האירניות זה נותן לו הפוגה – "לאחז בקרנות המזבח" זה מה שהאורסטראוס עושה.הוא עובר למקדש אתנה. כשאנחנו אומרים יוון אנחנו מדברים על אתונה עיר -מדינה.היוונים פרוסים הערי מדינה שונות והם נלחמים ביחד למשל נגד הפרסים \ ספרטה ואתונה שנלחמים אחד בשני.מה ההבדל ? אנחנו רגילים להגיד שאנשים עם אותה שפה ,עם אותם אלים אז מדובר בעם אחד.מה צורת המשטר הפוליטי שלהם ,לאתונים יש להם זיכרון רחוק של מלאכים ,מאות שנים של מאבק מהו הסדר האתוני וזה הרגע במחזה הזה.יש לנו פה מישהו לא מאתונה – אורסטראוס אבל הוא הולך לאתנה כדי לבקש מקלט ומבקש שתשפוט את המקרה שלו.הולך להיות לנו משפט שבו צד אחד זה התובעות (האירניות) צד שני זה אורסטראוס.מי מכריע את הדין? כשאורסטראוס מגיע למקדש מחברות אונליין תשפ"ג אתנה ,אתנה לא מכריעה לבד היא אומרת שהיא תקים מוסד משפטי ומי שישפוט זה יהיה תושבי אתונה ,אני אהיה השובר שוויון ,אם יש תיקו אני אכריע (דומה לחבר המשובעים). השאלה שנשאלת ,מה זאת דמוקרטיה באמת ? כבר כמה מאות שנים אין באתונה מלך ,מתפתחות לפני אכילוס יש רפורמות "חוקים דרקונים" זה על שם דרקון שהוא אחד הרפומטים הראשונים. אבל יש לנו סדרה של מאבקים בין אוליגרכים שרוצים את השלטון לקבוצה מצומצמת לבין הדמוקרטיים – להעביר את הכוח לציבורים רחבים יותר.ברגע שאייסינוס כותב את המחזה הזה זה קשור למושג לאיפה מתחולל המשפט הזה ? הרי הפגוס ,זה במרגלות האולימפוס זה מגיע מהשם "ארס" – הר המלחמה.זה מוסד שכמה מאות שנים קודם לכן ,זה מקום מושבם של "ארכונים" – ארכה זה מושג שמחבר את הרעיון של התחלה ושל פקודה \ ציווי ,במילה האנגלית principleשזה עיקרון ,ראשוני יסודי ומתחיל.הם היו השליטים.יש צמצום הדרגתי בכוח שלהם ,לאט-לאט הזרוע המחוקקת ,המבצעת ,השופטת – מופרדים.זה מורחב במאבק של רפורמות לכל האזרחים (רק לאזרחים ולא לעבדים) הכוח של הארכונים מצומצם לטובת רפורמות דמוקרטיות סוג של "הפרדת רשויות".זמן קצר לפני שאייסאוס פותח את המחזה יש מנהיג יווני שנשכח "אפילאטס" שמצמצם את הסמכות של הארכונים ומשאיר את האחריות למשפט פלילי. יש לנו אירוע היסטורי שהוא סמוך לכתיבת המחזה הזה והאירוע הזה הוא צמצום של מוסד של המשפט הפלילי.עד כמה המחזה מתייחס למאורעות ההיסטוריים של זמן וכמה לא. טענת אפולון :יש טענה שהתביעה לצדק היא לא עקבית אומר שאתן מחשבות קשר דם אבל לא מחשבות קשר אחר ,לא מחשיבות את ברית הנישואין.אורסטרוס הוא הורג את אמו ,האירניות אומרות שזה לא בעיה שלהם.הוא אומר שצריך צדק חדש. מתחולל משפט שמזכיר משפט של מושבעים ,חשוב להראות שיש מאבק בין אורסטרוס לבין האירניות באופן משפטי.אנחנו יורשים את הרעיון שבית משפט הוא זירה של מאבק ,התרבות המשפטית זה צורה אחרת של ניהול מאבק :תביעה והגנה והם נאבקים בצורה שהיא לא אמורה להוביל לשפיכות דם.מה שבולט במחזה הזה זה המתח הזה בין מאבק ואלימות לבין צדק ומשפט, יש פה ניסיון מצד אחד להפריד ולהבדיל ביניהם אבל גם הבנה שזה לא הפרדה שלמה.מה מצדיק את האמירה הזאת ,לעבור מאלימות למשפט ומצד שני המשפט לא רואה את עצמו משהו אחר. הצעה אחת זה להגיד שזה הבדל מוחלט – שפיכות דמים והמשפט לא עושה את זה.דיברנו שאנחנו נתקלים במשפט קשה להרגיש שזה דבר ניטרלי שנמצא ממעל דבר הקיומי ,אם ביהמ"ש פוסק שאני לא יכול לראות את הילדים שלי ,אולי הוא צודק אבל עבורי האם זה מעשה אלים ? זו שאלה שמרחפת מאחורי הקורס הזה באופן כללי.אחת הדברים שמדינה אומרת "אלימות שלי היא אלימות משפטית" ולכן היא אחרת מאלימות של מצב הטבע.אנחנו מסכימים ,אבל האם מדובר בהבדל טוטאלי ופותר בעיות.המחזה הזה עוסק בבעיות האלה ,מה קורה במשפט של אורסטרוס ? אנחנו מזכירים לעצמנו שאורטסראוס מקבל את התוצאה שהוא רצה ,המועצה היא בתיקו ואז אתנה מתערבת בקול שלה לטובתו.מה מיוחד בסיפור של אתנה בנימוק שלה ? אתנה לפי המיתולוגיה היא פשוט פוקעת מראשו של זאוס ,היא יוצאת מתוך הראש של זאוס.היא אומרת שמוטל עליה לקבוע דין ,אם לא ילדה אותי ,אני תומכת בזכר ,אני שייכת רק לאב ואני לא מקבלת את הקדימות של קשר הדם – אמא לילדים. מחברות אונליין תשפ"ג דיברנו על משפט שלמה במפגש קודם ,מה העניין הזה להגיד שאנחנו מעדיפים את הקשר מהאב מאשר את הקשר מהאם ? הקשר בין האם לילוד הוא קשר הרבה יותר ניכר ,אבהות זה דבר די מסתורי וחמקמק ,זה פשוט המצב :אישה יולדת ילדים ,יש קשר דם ברור.ליוונים וזה מופיע במחזה יש אידיאולוגיה שלמה שמתקנת את הבעיה הזאת לטובת הגברים – האישה היא נשאית (פונדקאית) היא שדה ,הגבר זורע זה הילד שלו לכן אנחנו צריכים גברים ,בית אב חזק. מה שמקנה למחזה את שמו אתנה מכריעה והאירניות לא מרוצות ,אתם לא נותנים לנו מקום ,לא יכול להיות שדם ישפך ולא יהיה צדק.יש פה משהו שמרגיש שנעשה פה פשע ,עונש – שזה גם נקמה ויש פה ילד שרצח את האמא שלו ואנחנו אמורים לקבל את הרעיון ,שלא לעצור את זה.האירניות אומרות התפקיד שלנו זה לעצור את המגפה של אי צדק ,האתר שיפגע זה פריון. מה אתנה מציעה לאירניות ? המשפט הוא זירה של מאבק".אינכן מנצחות הן בקולות שקולים נחרץ הדין מבלי לגרוע בכבודכן" "...זאוס התגלה ואחראי לנבואה"...היה פה משפט משותף בין האדם לאלים האולימפיים ,עבודה משותפת.היא מציעה להן מקדש ובני העיר יראו בהן כבוד.האירניות לא מתרצות.יש לנו מצד אחד רעיון של סדר חדש ולא נקמה ומצד שני אנחנו רוצים לרתום את הכוחות האלה ,מה הכוונה בזה ? בפועל אתנה (שמייצגת את אתונה) שהעסקה שמוצעת לנוטות החסד.יש פה רמז להקשר הכולל של המחזה הזה ,הן אומרות שאנחנו לא רוצות שהנקמה יהיה עניין פנימי בתוך המשפחה ,אנחנו נפנה את זה החוצה ניתן לכם הרבה נקמה ודם אבל זה יהיה מופנה כלפי חוץ ולא פנימה.אם תישארו בעיר שלי תקבלו את כללי המשחק החדשים תבינו שהתפקיד שלכן כנוקמות כפוף לחוק ,אתן תקבלו נקמה במסגרת החוק ,אנחנו נעשה משפט אבל האימה תהיה מנגנון הרתעה.בלי האימה מפני נקמה יהיה פה כאוס – אנחנו רוצים לפחד מנקמה אבל מתווכת משפט ,מרוסנת ,וזה ימנע מלחמת אחים בנינו.מכאן מגיע השם של נוטות חסד זה היה שם כינוי לאירניות ,כשיש משהו מלוכלך ולא רוצים לקרוא בשמו אז אנחנו מוציאים שם אחר למשל להגיד "מישהו הלך לעולמו" במקום "מת" ,כדי להתייחס אליהן אמרו נוטות החסד כדי לא להגיד אירניות – מראה אימה.הן הופכות מעניין של נקמה ומוות אלא ישפיע פריון בקרקעות ,כך אתונה תהיה חזקה ותוכל לשפוך הרבה דם בחוץ – זה יאפשר לנו להיות חזקים כלפי חוץ. שיעור 4 סיכום של נוטות החסד :דיברנו על זה שבמחזה דיברנו על דמות משפטית.מי שמגיע לבית המשפט שם זה האירניות – מייצגות דמות של "הנקמה" ,הן רוצות צדק שאפשר גם לקרוא לו נקמה ואחת הדרכים הפשוטות להציג אותו זה שהן מין שוטרות של הסדר הטבעי.צריך להיות סדר בטבע ,בטבע הורים יולדים ילדים ,יש קשר דם ושהקשר הזה מופר צריך לתקן את זה ,זה עיוות בכל הסדר.הן קוראות לילד "גור".זה פוגע בכל הסדר כולו.התיקון הוא להרוג את מי שהרג.הפולו שהוא מן פרקליט של האוסטראוס הוא אומר מה עם האבא ? אתן תובעות את דמו של הילד שהרג את האמא. איזה סוג של טענה זו ? הוא לא דוחה את עקרון הנקמה ,הוא אמר גם אני עשיתי נקמה.אחת הדרכים שאפשר להציג במחזה זה שאתן מציגות עקרון אבל אני לא מבין את ההיגיון שלו יש דרישה שהעיקרון של הנקמה יהיה הגיוני ,לא הגיוני להגיד נקמה זה רק במקרה שבן הורג את אמא שלו ולא במקרה שאישה הורגת את בעלה.האירניות מדברות בשם הטבע ,פולו מדבר בשם משהו אחר וזו מילה "לוגוס" – הגיון ,תופסת את רעיון הדיבור ביוונית ,אני רוצה שהעיקרון יהיה מנומק שאני אוכל להבין אותו. מחברות אונליין תשפ"ג יש לנו לכאורה ערעור ובמובן הזה אם האירניות מייצגות עקרון של הטבע "נקמה" ,האם אנחנו מבקשים שחוקי הטבע יהיו מנומקים ? לא ,חוק טבע זה חוק טבע אנחנו לא מבקשים נימוקים.האירניות מופיעות בגרסה של חוק טבע ,המחזה מנסה להסיט אותם לדיון הנימוקים, ברגע שהן מסכימות להופיע בבית המשפט אז הן מפסידות לא מעט ,הן זזו צעד גדול לכיוון שהמחזה הזה רוצה לקחת אותנו. בדרך כלל טרגדיות נגמרות בסוף לא טוב ,פה יש לנו סוג של סוף טוב.והסוף הטוב הזה אחת הדרכים לחשוב עליו זה תמונת ראי הפוכה של "הבעיה" ,החטא הפגם הטרגי שמוביל את כל הלילה זה כמו תמונת ראייה הפוכה שלה.מתגלה בהיפוכו.מה קורה בסוף הטוב הזה ? יש לנו צדק שמי שמביא אותו זה האלים האולימפיים – אתנה ובני אדם ביחד (חברי משובעים שהם מצביעים) זה מנוגד לסכסוך של האלות שרדפו את האדם.בסוף יש לנו הרמוניה בין האלים ובין בני האדם. בנוסף ,כמו שהטרגדיה הייתה מצד אחד עניין משפחתי ,היו לה השלכות גורפות מסביב ,כי זו משפחה מלוכה.כל העיר מתפרקת כך שבסוף זה צדק ליחיד (אורסטראוס) וגם לעיר.יש תמונה חזקה של הרמוניה.אמרנו שיש משפט כמו מן משפט לגבי המשפט ,כי יש לנו דרישה לנקמה כמו חוק טבע ובצד השני יש לנו משפט.מה המשפט עושה לגבי הנקמה ? הוא מחצין אותה החוצה – "לא עוד תעשו לנו צרות בבית " – אלא כלפי חוץ.דבר נוסף ,הוא שהאירניות נרתמות "אימת הדין" – הרעיון הוא שאתנה ו האירניות אומרות שאנחנו צריכים לפחד במשמעות של הפרת החוק, האזרחים צריכים לפחד ממה שיקרה להם אם הם יפרו את החוק.אבל זה לא יהיה קיים בנקמת דם אלא זה יהיה כפוף בהכרעת המשפט.השאלה היא האם הנקמה מובסת או מוכרעת ? יכול להיות שהיא מרוסנת ,נקמה לא מגורשת אלא מוחלת בתוך התפיסה של המשפט. "מעכשיו אתם לתא תעבדו פנימה אלא כלפי חוץ" – יש לנו תפיסה עתיקה ויסודית מה התפקיד של המשפט ביחס למחלוקת בדמוקרטיה ? הרעיון של האל לא מתבטא בשרירות של כוח הרצון שלו, במקרה ההוא אחת הפרשנויות זה לתת את החוק ואתם צריכים לפרש ,זו דרך אחת לקרוא את הסיפור הזה.כאן יש לנו סיטואציה של שיתוף פעולה בין האלים אבל ההכרעה עוברת מהאלים לבני אדם. השוואה בין נוטות החסד למשפט שלמה – אייך מלך עושה הכרעה של ביטוי של החסד האלוהי. מה קורה בהכרעה שלו ? דבר אחד שונה מהסיפור של נוטות החסד.האישה במשפט שלמה שאמרה "תחתכו את התינוק" – היא נשארת כאישה רעה ,כאמא לא אמיתית.אפשר לגלות האהדה כלפי האישה הזאת.הנקודה החשובה ,ששלמה מכריע אז הוא מכריע והצד שמפסיד זה הבעיה שלו.יש לנו פה רעיון שאומר שהמשפט בחברה דמוקרטית כמו אתונה ,חברה שאין לה מלך ,מישהו שאחראי להכריע שהמילה שלו היא קובעת ,כמו שהמשפט צריך להכיל את הנקמה אז ככה הוא צריך להחיל את המחלוקת.זה אומר שהצד המפסיד התבוסה שלו לא צריכה להיות כמו מי שמפסיד במלחמה, סכום אפס.ה האירניות מפסידות אבל הן מקבלות מעמד חשוב ,מקום במערכת המשפטית. העיקרון אומר מערכת כמו מערכת דמוקרטית לא יכולה לנדות את המחלוקת ,תמיד יהיה מחלוקת, זה הטבע של חברה דמוקרטית ,היא צריכה להכיל את המחלוקת.זה אומר שאנחנו כל הזמן מקיימים את המחלוקת היא לא נגמרת בפסיקה אחת של השופט.