נוטות החסד PDF

‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫המרצה מציע להסתכל על שתי תוכנות שעולה אצל שלמה‪.‬מצד אחד יש פה משהו שקשור‬ ‫למה זה עשיית צדק האם זה רגישות‪ ,‬תמימות‪ ,‬רצון לתוצאה טובה שתשרת את הצדק‪.‬יש פה‬ ‫ציניות עמוקה או היכרות עמוקה עם הטבע האנושי‪.‬יש פה ניסיון לעשות צדק ואת הטוב אבל‬ ‫ההכרה של הרוע הפסיכולו...

‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫המרצה מציע להסתכל על שתי תוכנות שעולה אצל שלמה‪.‬מצד אחד יש פה משהו שקשור‬ ‫למה זה עשיית צדק האם זה רגישות‪ ,‬תמימות‪ ,‬רצון לתוצאה טובה שתשרת את הצדק‪.‬יש פה‬ ‫ציניות עמוקה או היכרות עמוקה עם הטבע האנושי‪.‬יש פה ניסיון לעשות צדק ואת הטוב אבל‬ ‫ההכרה של הרוע הפסיכולוגי שטמון בכולנו‪.‬שלמה מבין שכדי להשיג את התוצאה הצודקת הוא‬ ‫צריך לעשות דרך בהבנת נטיות הרוע של האדם‪.‬‬ ‫שיעור ‪3‬‬ ‫סיכום שיעור קודם – דיברנו על "מיתוס" ‪ ,‬אילו סיפורים שמדברים על חיים באיזשהו מובן‪ ,‬חשוב‬ ‫לנו להבין אותם אבל לא תמיד מצליחים להבין אותם‪.‬אמרנו שלא מדובר בסיפור אמיתי אלא הכוח‬ ‫על החיים שלו הוא כוח משמעותי‪.‬דיברנו על עשרת הדיברות – מה המשמעות של המילה "לא"‪,‬‬ ‫האם זה ציווי ואולי הוא לא מנוסח כחוק‪.‬קראנו את המיקוח של אברהם לפני סדום ועמורה לגבי‬ ‫המעשה הצודק‪.‬בנוסף‪ ,‬דיברנו על גירוש מגן עדן‪ ,‬יש את אירוע קין והבל זה החטא הראשון "אכילת‬ ‫פרי של העץ" ‪ ,‬סוג של פשע לפני שיש חוק‪.‬דיברנו על הרצח הראשון – סימן קין‪.‬‬ ‫התרבות המערבית טקסט יווני‬ ‫כשאנחנו מרימים טקסט יווני אנחנו פוגשים מילים כמו "הפיתיה" אנחנו צריכים לפנות ויקפידה‬ ‫כדי להבין על מה מדובר‪ ,‬המיתולוגיה הזאת זרה לחלקנו‪.‬מצד שני‪ ,‬יש דברים שהם מובנים‬ ‫מאליהם "אקדמיה" ‪" ,‬פוליטיקה" ‪" ,‬דמוקרטיה" ‪" ,‬מיתוס" ‪" ,‬מוזיקה" אילו מילים שאנחנו‬ ‫יורשים מהיוונים – "נימוס" – נומוס = חוק (ביוונית) יש הבחנה מאוד חשובה בין החוק שהוא חוק‬ ‫של בני אדם לבין חוק של הטבע זה גם הבחנה שאנחנו יורשים מהיוונים‪.‬‬ ‫נוטות החסד – זה טקסט מחזה‪ ,‬זה יצירה לתיאטרון (עוד מוסד יווני) אנחנו צריכים לדעת‬ ‫שהטקסט הזה הוצג‪ ,‬יש אירוע ובו שחקנים ומקהלה משחקים את הסיפור הזה‪.‬מה המקור של‬ ‫הסיפור הזה ? אייסילוס הוא מחבר את הסיפור הזה‪.‬הטרגדיה היוונית מספרת סיפורים באופן‬ ‫עקרוני מהמיתולוגיה‪ ,‬סיפורים שהם פשוט שם‪ ,‬הם נמצאים ועוברים בעל‪-‬פה הרבה דורות אחורה‪.‬‬ ‫המחזאים מייצרים גרסאות שלהם‪.‬בין היתר‪ ,‬יש לנו הבחנה בין מיתוס לבין היסטוריה‪.‬כשאנחנו‬ ‫קוראים את המחזה הזה אנחנו יכולים לקרוא אותו כיצירה ספרותית שמדברת עלינו אבל אנחנו‬ ‫צריכים לזכור שהיא נכתבה ברגע וכסיפור היסטורי והיא נמצאת באירועים של הזמן שלו‪.‬במחזה‬ ‫הזה נגיע למקום שנקרא "הר הפגוס" שם מתחולל המשפט של אורסטס‪.‬‬ ‫מיתוסים הם סיפורים שיש להם ממד על זמני – אנחנו יודעים שהם מאפיינים תרבויות שאין עליהם‬ ‫כתב‪.‬לכן‪ ,‬המיתוסים יש להם קדמיות שקודמת להופעה של הכתב‪.‬מה אנחנו קוראים לפני שיש לנו‬ ‫כתב ? בשביל זה נראה סרטון שמראה לנו ציר זמן‪ ,‬האימפריות הראשונות שיש לנו תיעוד‬ ‫ארכאולוגיות שלהם‪ ,‬היינו קוראים לעידן הראשון "תקופת האבן" – מיליוני שנים‪ ,‬הרוב המוחץ‬ ‫של ההיסטוריה האנושית‪.‬לאחר מכן‪ ,‬יש את "תקופת הברונזה" ואז הגענו למינוס ‪ 900-800‬שראינו‬ ‫את ההתחלה שנקרא "תקופת הברזל" \ "ימי הביניים של היוונים"‪.‬בצורה הכי נאיבית מה זה אומר‬ ‫התקופות הללו ? הכוונה היא לחומרים שמהם עושים כלים‪ ,‬זה דבר חשוב במיתוס שאנחנו מקבלים‬ ‫אמרנו שזה עוסק בין היתר בשאלה "מהו המקור של האדם בטבע" ‪ ,‬אחת ההסברים שהם מציעים‬ ‫זה שאנחנו יודעים לעשות מלאכות – יצורים טכנולוגים‪ ,‬נותנים להם את היכולת לעשות כלים‪.‬מיד‬ ‫לאחר הרצח הראשון אנחנו לומדים שהדורות שבאים לאחר קין והבל אנחנו רואים שיש את מי‬ ‫שיודע להחזיק כלי כזה או אחר‪.‬חשוב לשים לב‪ ,‬שזה גם מסמל חור ענק בידע שלנו‪ ,‬האמת היא‬  ‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫שבהיעדר כתב אנחנו עובדים מעט מאוד דברים‪.‬על הרוב הגדול מה שאנחנו חושבים שזה‬ ‫היסטוריה אנושית אנחנו יודעים מעט מאוד‪.‬אנחנו פוגשים את היוונים בתקופה הקלאסית שיש‬ ‫להם תודעה של זמנים קודמים‪ ,‬המיתולוגיה שלהם מלאה על זמנים אחרים‪.‬להם היה את "עידן‬ ‫הזהב" שבו בני אדם היו קרובים לאלים אבל הם כבר לא בעידן הזה‪.‬הסיפורים הגדולים שלהם‬ ‫מספרים על זה שבני אדם קרובים לאלים‪.‬‬ ‫סיפורים מפורסמים של היוונים – הרקולס‪ ,‬עידן הגיבורים (חצי בני אדם וחצי אלים) ‪ ,‬סיפור של‬ ‫הומרוס – יש לנו את מלחמת טרויה ואודסיה זה שבתו הביתה של אודיסאויוס זה אחד האנשים‬ ‫שמשתתפים במאבק עם טרויה‪.‬כשמדברים על יוונים צריכים להחזיק בראש ‪ 2‬זמנים‪ :‬זמן היסטורי‬ ‫מתי המחזה נכתב‪ ,‬זמן מיתולוגי‪.‬‬ ‫יש לנו עם שרוצה מלך אצל היהודים‪ ,‬אצל היוונים זה הפוך הם כולם מספרים על עולם מיתולוגי‬ ‫של מלאכים אבל הם לא חיים במציאות שיש מלך אלא יש משהו אחר משהו שהיום אנחנו נוטים‬ ‫לקרוא לו "דמוקרטיה"‪.‬‬ ‫הדוברת היא הפיתיה הכוהנת במקדש של דלפי ביוון העתיקה ‪ ,‬מה מיוחד במקדש הזה ? זה אחד‬ ‫המקומות שבאים לתקשר עם האלים‪.‬מספרים לנו על שולשלת מסירה היוונית‪ ,‬חשוב לשים לב‬ ‫שיש הבדל חשוב בין התרבות היהודית לבין התרבות היוונית אין חוק אלוהי אחד‪ ,‬זה עוסק בשאלה‬ ‫מי נותן את החוק הזה‪ ,‬לא נקנה תורה‪.‬מה שכן ניתן זה ערוץ תקשורת בין האלים לאנשים‪.‬דבר‬ ‫דרמטי נוסף שיש יותר מקבוצה אחת של אלים‪ ,‬האלים האולימפיים "זאוס" היוונים חושבים על‬ ‫האלים שלהם לא כאלים ראשונים אלא כאלים שנצחו במלחמת אזרחים של האלים "במלחמת‬ ‫אלים" לפני האלים יש לנו את הטיטניים – "גאיה" – האדמה ‪" ,‬כרונוס" – זמן‪ ,‬כרונולוגיה‪.‬היוונים‬ ‫מבינים את האלים שלהם כשינו את הסדר האלוהי‪ ,‬הם אלים חדשים האולימפיים‪.‬זה בא להצניע‬ ‫את האלימות שבא אחר כך – למרות שכתוב "ובלא שום אלימות"‪.‬‬ ‫חשוב לנו העלילה של המחזה הזה‪ ,‬מהן האירניות (המקהלה במחזה) ? פיתיה נכנסת לחדר ורואה‬ ‫שהאלות מייצגות עיקרון של צדק‪ ,‬עקרון שמבקש לתקן הפרות של הסדר ככה הן אומרות‪.‬כשבן‬ ‫הורג את אמו קורה משהו כנגד הטבע משהו שמפר את האיזון הקוסמי והן אחראיות על התיקון‬ ‫של הדבר הזה‪ ,‬לאורך כל המחזה מדבר על זה‪.‬אפולון – נציג השמש‪ ,‬אחראי על התקשורת עם‬ ‫האלים ביושבו כאל של מקדש של דלפי‪.‬הן מדברות על איזון קוסמי שהופר כאשר אוסטראוס הורג‬ ‫את אמא לו‪.‬‬ ‫אורסטראוס פונה לאפולון שהוא עודד אותו במחזה קודם לפנות לאביו‪ ,‬הוא הרדים את האירניות‬ ‫זה נותן לו הפוגה – "לאחז בקרנות המזבח" זה מה שהאורסטראוס עושה‪.‬הוא עובר למקדש אתנה‪.‬‬ ‫כשאנחנו אומרים יוון אנחנו מדברים על אתונה עיר‪ -‬מדינה‪.‬היוונים פרוסים הערי מדינה שונות‬ ‫והם נלחמים ביחד למשל נגד הפרסים \ ספרטה ואתונה שנלחמים אחד בשני‪.‬מה ההבדל ? אנחנו‬ ‫רגילים להגיד שאנשים עם אותה שפה‪ ,‬עם אותם אלים אז מדובר בעם אחד‪.‬מה צורת המשטר‬ ‫הפוליטי שלהם‪ ,‬לאתונים יש להם זיכרון רחוק של מלאכים‪ ,‬מאות שנים של מאבק מהו הסדר‬ ‫האתוני וזה הרגע במחזה הזה‪.‬יש לנו פה מישהו לא מאתונה – אורסטראוס אבל הוא הולך לאתנה‬ ‫כדי לבקש מקלט ומבקש שתשפוט את המקרה שלו‪.‬הולך להיות לנו משפט שבו צד אחד זה‬ ‫התובעות (האירניות) צד שני זה אורסטראוס‪.‬מי מכריע את הדין? כשאורסטראוס מגיע למקדש‬  ‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫אתנה‪ ,‬אתנה לא מכריעה לבד היא אומרת שהיא תקים מוסד משפטי ומי שישפוט זה‬ ‫יהיה תושבי אתונה‪ ,‬אני אהיה השובר שוויון‪ ,‬אם יש תיקו אני אכריע (דומה לחבר המשובעים)‪.‬‬ ‫השאלה שנשאלת‪ ,‬מה זאת דמוקרטיה באמת ? כבר כמה מאות שנים אין באתונה מלך‪ ,‬מתפתחות‬ ‫לפני אכילוס יש רפורמות "חוקים דרקונים" זה על שם דרקון שהוא אחד הרפומטים הראשונים‪.‬‬ ‫אבל יש לנו סדרה של מאבקים בין אוליגרכים שרוצים את השלטון לקבוצה מצומצמת לבין‬ ‫הדמוקרטיים – להעביר את הכוח לציבורים רחבים יותר‪.‬ברגע שאייסינוס כותב את המחזה הזה‬ ‫זה קשור למושג לאיפה מתחולל המשפט הזה ? הרי הפגוס‪ ,‬זה במרגלות האולימפוס זה מגיע מהשם‬ ‫"ארס" – הר המלחמה‪.‬זה מוסד שכמה מאות שנים קודם לכן‪ ,‬זה מקום מושבם של "ארכונים" –‬ ‫ארכה זה מושג שמחבר את הרעיון של התחלה ושל פקודה \ ציווי ‪ ,‬במילה האנגלית ‪ principle‬שזה‬ ‫עיקרון‪ ,‬ראשוני יסודי ומתחיל‪.‬הם היו השליטים‪.‬יש צמצום הדרגתי בכוח שלהם‪ ,‬לאט‪-‬לאט הזרוע‬ ‫המחוקקת‪ ,‬המבצעת‪ ,‬השופטת – מופרדים‪.‬זה מורחב במאבק של רפורמות לכל האזרחים (רק‬ ‫לאזרחים ולא לעבדים) הכוח של הארכונים מצומצם לטובת רפורמות דמוקרטיות סוג של "הפרדת‬ ‫רשויות"‪.‬זמן קצר לפני שאייסאוס פותח את המחזה יש מנהיג יווני שנשכח "אפילאטס" שמצמצם‬ ‫את הסמכות של הארכונים ומשאיר את האחריות למשפט פלילי‪.‬‬ ‫יש לנו אירוע היסטורי שהוא סמוך לכתיבת המחזה הזה והאירוע הזה הוא צמצום של מוסד של‬ ‫המשפט הפלילי‪.‬עד כמה המחזה מתייחס למאורעות ההיסטוריים של זמן וכמה לא‪.‬‬ ‫טענת אפולון‪ :‬יש טענה שהתביעה לצדק היא לא עקבית אומר שאתן מחשבות קשר דם אבל לא‬ ‫מחשבות קשר אחר‪ ,‬לא מחשיבות את ברית הנישואין‪.‬אורסטרוס הוא הורג את אמו‪ ,‬האירניות‬ ‫אומרות שזה לא בעיה שלהם‪.‬הוא אומר שצריך צדק חדש‪.‬‬ ‫מתחולל משפט שמזכיר משפט של מושבעים‪ ,‬חשוב להראות שיש מאבק בין אורסטרוס לבין‬ ‫האירניות באופן משפטי‪.‬אנחנו יורשים את הרעיון שבית משפט הוא זירה של מאבק‪ ,‬התרבות‬ ‫המשפטית זה צורה אחרת של ניהול מאבק‪ :‬תביעה והגנה והם נאבקים בצורה שהיא לא אמורה‬ ‫להוביל לשפיכות דם‪.‬מה שבולט במחזה הזה זה המתח הזה בין מאבק ואלימות לבין צדק ומשפט‪,‬‬ ‫יש פה ניסיון מצד אחד להפריד ולהבדיל ביניהם אבל גם הבנה שזה לא הפרדה שלמה‪.‬מה מצדיק‬ ‫את האמירה הזאת‪ ,‬לעבור מאלימות למשפט ומצד שני המשפט לא רואה את עצמו משהו אחר‪.‬‬ ‫הצעה אחת זה להגיד שזה הבדל מוחלט – שפיכות דמים והמשפט לא עושה את זה‪.‬דיברנו שאנחנו‬ ‫נתקלים במשפט קשה להרגיש שזה דבר ניטרלי שנמצא ממעל דבר הקיומי‪ ,‬אם ביהמ"ש פוסק שאני‬ ‫לא יכול לראות את הילדים שלי‪ ,‬אולי הוא צודק אבל עבורי האם זה מעשה אלים ? זו שאלה‬ ‫שמרחפת מאחורי הקורס הזה באופן כללי‪.‬אחת הדברים שמדינה אומרת "אלימות שלי היא‬ ‫אלימות משפטית" ולכן היא אחרת מאלימות של מצב הטבע‪.‬אנחנו מסכימים‪ ,‬אבל האם מדובר‬ ‫בהבדל טוטאלי ופותר בעיות‪.‬המחזה הזה עוסק בבעיות האלה‪ ,‬מה קורה במשפט של אורסטרוס ?‬ ‫אנחנו מזכירים לעצמנו שאורטסראוס מקבל את התוצאה שהוא רצה ‪ ,‬המועצה היא בתיקו ואז‬ ‫אתנה מתערבת בקול שלה לטובתו‪.‬מה מיוחד בסיפור של אתנה בנימוק שלה ? אתנה לפי‬ ‫המיתולוגיה היא פשוט פוקעת מראשו של זאוס‪ ,‬היא יוצאת מתוך הראש של זאוס‪.‬היא אומרת‬ ‫שמוטל עליה לקבוע דין‪ ,‬אם לא ילדה אותי‪ ,‬אני תומכת בזכר‪ ,‬אני שייכת רק לאב ואני לא מקבלת‬ ‫את הקדימות של קשר הדם – אמא לילדים‪.‬‬  ‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫דיברנו על משפט שלמה במפגש קודם‪ ,‬מה העניין הזה להגיד שאנחנו מעדיפים את הקשר‬ ‫מהאב מאשר את הקשר מהאם ? הקשר בין האם לילוד הוא קשר הרבה יותר ניכר ‪ ,‬אבהות זה דבר‬ ‫די מסתורי וחמקמק‪ ,‬זה פשוט המצב‪ :‬אישה יולדת ילדים‪ ,‬יש קשר דם ברור‪.‬ליוונים וזה מופיע‬ ‫במחזה יש אידיאולוגיה שלמה שמתקנת את הבעיה הזאת לטובת הגברים – האישה היא נשאית‬ ‫(פונדקאית) היא שדה‪ ,‬הגבר זורע זה הילד שלו לכן אנחנו צריכים גברים‪ ,‬בית אב חזק‪.‬‬ ‫מה שמקנה למחזה את שמו אתנה מכריעה והאירניות לא מרוצות‪ ,‬אתם לא נותנים לנו מקום‪ ,‬לא‬ ‫יכול להיות שדם ישפך ולא יהיה צדק‪.‬יש פה משהו שמרגיש שנעשה פה פשע‪ ,‬עונש – שזה גם נקמה‬ ‫ויש פה ילד שרצח את האמא שלו ואנחנו אמורים לקבל את הרעיון‪ ,‬שלא לעצור את זה‪.‬האירניות‬ ‫אומרות התפקיד שלנו זה לעצור את המגפה של אי צדק‪ ,‬האתר שיפגע זה פריון‪.‬‬ ‫מה אתנה מציעה לאירניות ? המשפט הוא זירה של מאבק‪".‬אינכן מנצחות הן בקולות שקולים נחרץ‬ ‫הדין מבלי לגרוע בכבודכן" ‪"...‬זאוס התגלה ואחראי לנבואה"‪...‬היה פה משפט משותף בין האדם‬ ‫לאלים האולימפיים‪ ,‬עבודה משותפת‪.‬היא מציעה להן מקדש ובני העיר יראו בהן כבוד‪.‬האירניות‬ ‫לא מתרצות‪.‬יש לנו מצד אחד רעיון של סדר חדש ולא נקמה ומצד שני אנחנו רוצים לרתום את‬ ‫הכוחות האלה‪ ,‬מה הכוונה בזה ? בפועל אתנה (שמייצגת את אתונה) שהעסקה שמוצעת לנוטות‬ ‫החסד‪.‬יש פה רמז להקשר הכולל של המחזה הזה‪ ,‬הן אומרות שאנחנו לא רוצות שהנקמה יהיה‬ ‫עניין פנימי בתוך המשפחה‪ ,‬אנחנו נפנה את זה החוצה ניתן לכם הרבה נקמה ודם אבל זה יהיה‬ ‫מופנה כלפי חוץ ולא פנימה‪.‬אם תישארו בעיר שלי תקבלו את כללי המשחק החדשים תבינו‬ ‫שהתפקיד שלכן כנוקמות כפוף לחוק‪ ,‬אתן תקבלו נקמה במסגרת החוק‪ ,‬אנחנו נעשה משפט אבל‬ ‫האימה תהיה מנגנון הרתעה‪.‬בלי האימה מפני נקמה יהיה פה כאוס – אנחנו רוצים לפחד מנקמה‬ ‫אבל מתווכת משפט‪ ,‬מרוסנת‪ ,‬וזה ימנע מלחמת אחים בנינו‪.‬מכאן מגיע השם של נוטות חסד זה‬ ‫היה שם כינוי לאירניות ‪ ,‬כשיש משהו מלוכלך ולא רוצים לקרוא בשמו אז אנחנו מוציאים שם אחר‬ ‫למשל להגיד "מישהו הלך לעולמו" במקום "מת" ‪ ,‬כדי להתייחס אליהן אמרו נוטות החסד כדי לא‬ ‫להגיד אירניות – מראה אימה‪.‬הן הופכות מעניין של נקמה ומוות אלא ישפיע פריון בקרקעות‪ ,‬כך‬ ‫אתונה תהיה חזקה ותוכל לשפוך הרבה דם בחוץ – זה יאפשר לנו להיות חזקים כלפי חוץ‪.‬‬ ‫שיעור ‪4‬‬ ‫סיכום של נוטות החסד‪ :‬דיברנו על זה שבמחזה דיברנו על דמות משפטית‪.‬מי שמגיע לבית המשפט‬ ‫שם זה האירניות – מייצגות דמות של "הנקמה" ‪ ,‬הן רוצות צדק שאפשר גם לקרוא לו נקמה ואחת‬ ‫הדרכים הפשוטות להציג אותו זה שהן מין שוטרות של הסדר הטבעי‪.‬צריך להיות סדר בטבע‪ ,‬בטבע‬ ‫הורים יולדים ילדים‪ ,‬יש קשר דם ושהקשר הזה מופר צריך לתקן את זה‪ ,‬זה עיוות בכל הסדר‪.‬הן‬ ‫קוראות לילד "גור"‪.‬זה פוגע בכל הסדר כולו‪.‬התיקון הוא להרוג את מי שהרג‪.‬הפולו שהוא מן‬ ‫פרקליט של האוסטראוס הוא אומר מה עם האבא ? אתן תובעות את דמו של הילד שהרג את האמא‪.‬‬ ‫איזה סוג של טענה זו ? הוא לא דוחה את עקרון הנקמה‪ ,‬הוא אמר גם אני עשיתי נקמה‪.‬אחת‬ ‫הדרכים שאפשר להציג במחזה זה שאתן מציגות עקרון אבל אני לא מבין את ההיגיון שלו יש דרישה‬ ‫שהעיקרון של הנקמה יהיה הגיוני‪ ,‬לא הגיוני להגיד נקמה זה רק במקרה שבן הורג את אמא שלו‬ ‫ולא במקרה שאישה הורגת את בעלה‪.‬האירניות מדברות בשם הטבע ‪ ,‬פולו מדבר בשם משהו אחר‬ ‫וזו מילה "לוגוס" – הגיון‪ ,‬תופסת את רעיון הדיבור ביוונית‪ ,‬אני רוצה שהעיקרון יהיה מנומק שאני‬ ‫אוכל להבין אותו‪.‬‬  ‫מחברות אונליין תשפ"ג‬ ‫יש לנו לכאורה ערעור ובמובן הזה אם האירניות מייצגות עקרון של הטבע "נקמה" ‪ ,‬האם‬ ‫אנחנו מבקשים שחוקי הטבע יהיו מנומקים ? לא‪ ,‬חוק טבע זה חוק טבע אנחנו לא מבקשים‬ ‫נימוקים‪.‬האירניות מופיעות בגרסה של חוק טבע‪ ,‬המחזה מנסה להסיט אותם לדיון הנימוקים‪,‬‬ ‫ברגע שהן מסכימות להופיע בבית המשפט אז הן מפסידות לא מעט‪ ,‬הן זזו צעד גדול לכיוון שהמחזה‬ ‫הזה רוצה לקחת אותנו‪.‬‬ ‫בדרך כלל טרגדיות נגמרות בסוף לא טוב‪ ,‬פה יש לנו סוג של סוף טוב‪.‬והסוף הטוב הזה אחת‬ ‫הדרכים לחשוב עליו זה תמונת ראי הפוכה של "הבעיה" ‪ ,‬החטא הפגם הטרגי שמוביל את כל הלילה‬ ‫זה כמו תמונת ראייה הפוכה שלה‪.‬מתגלה בהיפוכו‪.‬מה קורה בסוף הטוב הזה ? יש לנו צדק שמי‬ ‫שמביא אותו זה האלים האולימפיים – אתנה ובני אדם ביחד (חברי משובעים שהם מצביעים) זה‬ ‫מנוגד לסכסוך של האלות שרדפו את האדם‪.‬בסוף יש לנו הרמוניה בין האלים ובין בני האדם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כמו שהטרגדיה הייתה מצד אחד עניין משפחתי‪ ,‬היו לה השלכות גורפות מסביב‪ ,‬כי זו‬ ‫משפחה מלוכה‪.‬כל העיר מתפרקת כך שבסוף זה צדק ליחיד (אורסטראוס) וגם לעיר‪.‬יש תמונה‬ ‫חזקה של הרמוניה‪.‬אמרנו שיש משפט כמו מן משפט לגבי המשפט ‪ ,‬כי יש לנו דרישה לנקמה כמו‬ ‫חוק טבע ובצד השני יש לנו משפט‪.‬מה המשפט עושה לגבי הנקמה ? הוא מחצין אותה החוצה –‬ ‫"לא עוד תעשו לנו צרות בבית " – אלא כלפי חוץ‪.‬דבר נוסף‪ ,‬הוא שהאירניות נרתמות "אימת הדין"‬ ‫– הרעיון הוא שאתנה ו האירניות אומרות שאנחנו צריכים לפחד במשמעות של הפרת החוק‪,‬‬ ‫האזרחים צריכים לפחד ממה שיקרה להם אם הם יפרו את החוק‪.‬אבל זה לא יהיה קיים בנקמת‬ ‫דם אלא זה יהיה כפוף בהכרעת המשפט‪.‬השאלה היא האם הנקמה מובסת או מוכרעת ? יכול להיות‬ ‫שהיא מרוסנת‪ ,‬נקמה לא מגורשת אלא מוחלת בתוך התפיסה של המשפט‪.‬‬ ‫"מעכשיו אתם לתא תעבדו פנימה אלא כלפי חוץ" – יש לנו תפיסה עתיקה ויסודית מה התפקיד של‬ ‫המשפט ביחס למחלוקת בדמוקרטיה ? הרעיון של האל לא מתבטא בשרירות של כוח הרצון שלו‪,‬‬ ‫במקרה ההוא אחת הפרשנויות זה לתת את החוק ואתם צריכים לפרש‪ ,‬זו דרך אחת לקרוא את‬ ‫הסיפור הזה‪.‬כאן יש לנו סיטואציה של שיתוף פעולה בין האלים אבל ההכרעה עוברת מהאלים לבני‬ ‫אדם‪.‬‬ ‫השוואה בין נוטות החסד למשפט שלמה – אייך מלך עושה הכרעה של ביטוי של החסד האלוהי‪.‬‬ ‫מה קורה בהכרעה שלו ? דבר אחד שונה מהסיפור של נוטות החסד‪.‬האישה במשפט שלמה שאמרה‬ ‫"תחתכו את התינוק" – היא נשארת כאישה רעה‪ ,‬כאמא לא אמיתית‪.‬אפשר לגלות האהדה כלפי‬ ‫האישה הזאת‪.‬הנקודה החשובה‪ ,‬ששלמה מכריע אז הוא מכריע והצד שמפסיד זה הבעיה שלו‪.‬יש‬ ‫לנו פה רעיון שאומר שהמשפט בחברה דמוקרטית כמו אתונה‪ ,‬חברה שאין לה מלך‪ ,‬מישהו שאחראי‬ ‫להכריע שהמילה שלו היא קובעת‪ ,‬כמו שהמשפט צריך להכיל את הנקמה אז ככה הוא צריך להחיל‬ ‫את המחלוקת‪.‬זה אומר שהצד המפסיד התבוסה שלו לא צריכה להיות כמו מי שמפסיד במלחמה‪,‬‬ ‫סכום אפס‪.‬ה האירניות מפסידות אבל הן מקבלות מעמד חשוב‪ ,‬מקום במערכת המשפטית‪.‬‬ ‫העיקרון אומר מערכת כמו מערכת דמוקרטית לא יכולה לנדות את המחלוקת‪ ,‬תמיד יהיה מחלוקת‪,‬‬ ‫זה הטבע של חברה דמוקרטית‪ ,‬היא צריכה להכיל את המחלוקת‪.‬זה אומר שאנחנו כל הזמן‬ ‫מקיימים את המחלוקת היא לא נגמרת בפסיקה אחת של השופט‪.‬‬