מחברת בחינה דיני נזיקין PDF

שיעור ראשון- 4.11.24 **מהם דיני הנזקין?** **דוגמת הפתיח של הקורס:** רויטל עובדת כחשבת שכר בחברת הי טק גדולה. החברה עורכת אירוע הוקרה לעובדי החברה בבית המלון \"שמיים כחולים\", שעיקרו פעילויות פנאי והנאה. זמן קצר לאחר הגיעה למלון נזכרת רויטל ששכחה את המחשב שלה ברכב. מאחר שהמחשב משמש אותה לעבודה היא...

שיעור ראשון- 4.11.24 **מהם דיני הנזקין?** **דוגמת הפתיח של הקורס:** רויטל עובדת כחשבת שכר בחברת הי טק גדולה. החברה עורכת אירוע הוקרה לעובדי החברה בבית המלון \"שמיים כחולים\", שעיקרו פעילויות פנאי והנאה. זמן קצר לאחר הגיעה למלון נזכרת רויטל ששכחה את המחשב שלה ברכב. מאחר שהמחשב משמש אותה לעבודה היא ממהרת לרכב על מנת לקחת אותו. את הרכב החנתה רויטל בחניון המלון בקומה 3-. רויטל בחרה בחניון התחתון במודע מאחר שידעה שלא תזקק לרכב במהלך השבוע. רויטל אינה מודעת לכך שבזמן העדרה נכנס לחניון המלון שוהה בלתי חוקי (להלן- הפורץ) במטרה לגנוב רכב. בחפשו אחר מקום שקט שבו יוכל לפרוץ לרכב באין מפריע, הוא מגיע לחניון המלון בקומה 3-. הוא מזהה את רכבה של רויטל ופורץ אליו. רויטל מגיעה לרכב ואינה מבחינה שברכב נמצא הפורץ. היא נכנסת לרכב ומפתיעה את הפורץ. הפורץ מכה אותה בראשה והיא מאבדת את ההכרה. מבוהל הוא יוצא עם הרכב שבתוכו רויטל מהחניון ושם פעמיו לעבר חוף הים הסמוך. שם הוא מנצל את מצבה של רויטל ואונס אותה ברכב. בתום המעשה הוא מצלם תמונות עירום של רויטל ומותיר אותה מחוסרת הכרה ברכב. את התמונות הוא מפיץ לאחר מכן באתרי פורנו. חברותיה של רויטל שמות לב שהיא נעדרת זמן רב יותר מהצפוי ומדווחות על כך למאבטח המלון. מאחר שהוא לא מוצא את רכבה במלון הוא מדווח על העדרה למשטרה. אלא שזו מסרבת להתחיל בחיפוש וזאת לאור זמן ההיעדרות הקצר של רויטל. רק בחלוף 12 שעות מהאירוע ולאחר שבני משפחתה של רויטל פונים שוב ושוב למשטרה בבקשה שתוציא הוראה לאיכון הטלפון של רויטל, מאתרת המשטרה את הרכב ובו רויטל. רויטל נמצאת בחיים. עם זאת, המכה שספגה בראשה גרמה לדימום תוך מוחי. מאחר שחלפו שעות רבות מרגע תחילת הדימום ועד לקבלת טיפול רפואי, רויטל נותרת עם פגיעה קוגניטיבית קשה. אין לה כל זיכרון על אשר ארע לה והיא אינה מודעת למתרחש עמה. האירוע , ובכלל זה פרסום תמונות האונס של רויטל על ידי הפורץ, משפיעים קשות על אמה של רויטל וזו לוקה בדיכאון קשה ומתמשך. ברור שנערך לאחר האירוע מגלה שאת חניון המלון מפעילה חברת אחזקות שנקראת \"גשרים\". החברה אחראית על תקינות מתקני החניון, על ניקיונו ועל אבטחתו. חשוב לציין שהחניון הוא בבעלות המלון. בחניון ארבעה מפלסים. בעוד שבמפלס העליון יש תנועת אנשים, הרי שבמפלסים התחתונים כמעט שאין תנועת אנשים. כמו כן, אף שיש מאבטח הבודק את הרכבים הנכנסים לחניון בכניסה, הוא אינו עורך סיורים בקומות החניון עצמן. בדומה לכך, בעוד שבכניסה לחניון מותקנות מצלמות המצלמות את הרכבים הנכנסים לחניון, בקומות החניה עצמן אין מצלמות. עוד מתברר שאף שבכניסה לחניון מותקן מחסום, הרי שזה מיועד למנוע את כניסתם הלא מורשית של רכבים לחניון, וכי אין בו כדי למנוע את כניסתן של הולכי רגל לחניון. קומות החניון עצמן מוארות אך מטבע הדברים חשוכות במידת מה. הפורץ עצמו נתפס מספר שעות לאחר האירוע ומוגש נגדו כתב אישום פלילי המייחס לו עבירה של חבלה חמורה. הפורץ מכחיש כל קשר לאירוע והתביעה מתקשה להוכיח את אשמתו בהעדר כל ראיות לנוכחותו ברכב. איזה שאלות מתעוררות בדוגמא זאת? איזה סוגיות? למה אתה שמים לב באירוע זה? 1. האם האירוע מהווה תאונת עבודה? מה זה משנה? 2. האם האירוע מהווה פעילות טרור? מדוע זה משננה? 3. האם האירוע מהווה עבירה פלילית? 4. האם האירוע מהווה תאונת דרכים? 5. את מי תוכל רויטל לתבוע במישור האזרחי? 6. איזה עילות תביעות אזרחיות יש לרויטל נגד המעורבים? 7. כיצד תשפיע העובדה שנגד הפורץ התנהל הליך פלילי ומה הקשר בינו לבין ההליך האזרחי שתנהל רויטל? 8. מהו הנזק שבגינו יכולה רויטל לתבוע פיצוי? כיצד תשפיע העובדה שלאחר התקיפה היא נותרה עם פגיעה קוגניטיבית קשה והיא אינה מודעות למתרחש עימה? 9. האם לאמא של רויטל עומדת עילת התביעה? **מושגי יסוד בדיני נזיקין** **עוולה** קובץ של תנאים מסוימים צבירה של תנאים שאם מוכיחים שהם התקיימו אפשר להטיל אחריות על הנתבע (משבצת שיש בה כמה **תנאים מצברים** שבמידה שרק במידה והם מתקיימים אפשר להטיל אחריות). זה מקביל לעבירה בדיני עונשין. **מעוול** אותו אדם שמסתכלים עליו שהוא בעצם מקיים את התנאים של המשבצת (מקביל לנאשם שהורשע במשפט הפלילי). **מזיק** אדם שגרם לנזק, אדם שמצביעים עליו ואומרים הוא גרם לנזק. (חלק מהמזיקים לא נכנסים למשבצת שבה אפשר להטיל אחריות פלילית). **ניזוק** קורבן העבירה שאומר נגרם לי נזק. **תובע** זה שמגיש את התביעה הנזיקית (לא כל מי שניזוק מגיש תביעה). **נתבע** שזה הנאשם, לא כל מזיק הוא נתבע (האפשרות להטיל אחריות פלילית היא קטנה ולכן לא כל מזיק אפשר לתבוע אותו). **תביעה נזיקית/הליך נזיקי** זו התביעה האזרחית שמקבילה להליך הפלילי. **סיווג דיני נזיקין** המשפט הפרטי **מי מניע את ההליך** מישהו מניע את ההליך ולא המדינה, מי שמניע את ההליך הם אנשים אינדיבידואלים או תאגידים או המדינה שתובעת נזק בנכס שלה. **אפיון דיני הנזיקין** תביעה אדברסרית, אך לשים לב שהמון המון תיקים מסתיימים בפשרה והליך גישור ובפועל רק מיעוט תיקים מגיעים לפתחו של בית המשפט. **נטל ההוכחה** נטל השכנוע מוטל על התובע והוא צריך לעמוד ב51%, וזאת לעומדת ההליך הפלילי ששם זה מעל לספק סביר. למשל אם יש לך שתי גרסאות כל אחת בצד שני- צד א צריך להראות שהגרסה שלו קרובה יותר אל האמת ב51%. יש פעמים שאדם יזוכה בהליך פלילי אך יצא אשם בהליך נזיקי. דיני הנזיקין משמשים הרבה פעמים קורבנות של עבירות מין אך לא רק. **דיני הנזקין כענף של המשפט הפרטי** - ההליך מונע על ידי או פרטים או תאגיד/ אישיות משפטית שהמשפט מכיר או המדינה. זה שונה מהליך פלילי כי בהליך הפלילי המדינה מייצגת את הנאשם, דיני הנזקין שייכים לענף המשפט הפרטי. - ההליך הוא אדברסרי במהותו (בכפוף להעברת חלק לא מבוטל מההליכים המשפטיים להליך פישור וגישור) אולם יש משהו מאוד בולט בתביעות נזיקיות, וזאת העובדה שחלק גדול מהתיקים נפתרים בפשרה וגישור, רק המיעוט מגיע לבית המשפט. - נטל השכנוע בהליך האזרחי שמוטל על התובע הוא 51% מעל למאזן ההסתברות, כלומר אם יש מאזניים אני התובעת צריכה להוכיח שהצד של הגרסה שלי הוא באחוז יותר משל הצד השני. דוגמא לכך ת\"א 679-03-19 פלוני נ\' מועצה מקומית ירכא ואח\' בעת שהיה התובע כבן שנתיים וחצי, ושהה במרפסת ביתו בכפר ירכא בערב חג הקורבן, הושלך חזיז למרפסת הבית והתפוצץ סמוך אליו; כך על פי גרסתו. התובע נפצע בעינו, ואיבד את ראייתו באותה עין. האם יש לחייב את המועצה המקומית ו/או את מדינת ישראל בפיצוי התובע בגין נזקיו. מה הם צריכים להוכיח? קודם כל שנכנס לו חזיז לעין בכלל אחרת על מה התביעה? בית המשפט אומר כי סימני השאלה הרבים שנותרו, הסתירות והתהיות, אינם מאפשרים מתן \"אמון מלא\" בעדותו של אבי התובע, ואינם מאפשרים קבלת התביעה על בסיס אותה עדות יחידה. \....ביחס לנסיבות הפגיעה, רב הנסתר על הגלוי. לא ניתן לקבוע ממצאים כלשהם על אודות מקום האירוע, העדים הישירים לו, זהותם של מי שהשליכו את החפץ שהתפוצץ, ואפילו לא ביחס למהותו של החפץ שהתפוצץ והמקום שבו נרכש. אין לקבל את גרסת התביעה בכל הנוגע לנסיבות פציעתו של התובע, למעט עצם העובדה שהתובע נפצע בעינו מחומר נפיץ כל שהוא, ועל כן דינה של התביעה להידחות. ישנו פער בין הליך אזרחי לבין פלילי, בהליך פלילי הקביעה מסתפקת בהאשמת הנאשם מעל ספק סביר ואילו בתביעה אזרחית נדרש 51% של מאזן ההסתברות.\ **גם במקרה שבו ההליך הפלילי הסתיים בזיכוי מחמת קיומו של ספק סביר, עדיין ניתן להגיש תביעה בנזקין ואף להצליח בה.** **לפיכך, גם אם בדוגמת הפתיח, שלעיל ההליך הפלילי נגד הפורץ יכשל בהעדר יכולת להוכיח את אשמו מעל ספק סביר, אין בכך למנוע קיומו של הליך נזיקי נגדו.** **על הקושי להגדיר מהם דיני הנזקין** אנו צריכים לנסות להבין מהם דיני הנזיקין, אך אין הגדרה מוסכמת אחת וגם כל אחד מבקר את ההגדרה של האחר. גם אם נחפש בצא׳ט אין לנו באמת הגדרה טובה ומדויקת לכך. איך זה יכול להיות שיש ענף משפטי שלם שאין לו הגדרה משפטית אחת? דיני הנזקין הישראליים מבוססים על המשפט האנגלי, המקור שלהם הם הצווים ולאט לאט הן התפתחו לאפשרות לקבל פיצוי מסוים על דברים שקורים בעקבות אירועים של אחרים. בעצם כל פעם יצרו עוולות לפי הצורך, התוצאה הייתה המון הוראות ומשבצות שמאוד שונות אחת מהשנייה, ככה דיני הנזקין נראים. דיני הנזקין הם תחת דיני החיובים, סיטואציה עובדתית שבה א׳ גרם נזק לב׳. **דיני הנזקין- הדין הפוזיטיבי** [היכן הן נמצאים? בחקיקה ובפסיקה. ] דיני הנזיקין הם אקטיביסטים ביותר, לפסיקה יש תפקיד קריטי. היא מפרשת את היסודות ואת העוולות, אך איפה המקום בה הפסיקה היא בעלת התפקיד חשוב ביותר? באופן בו מחשבים את **הפיצויים** (הסעד העיקרי שמאפיין את דיני הנזקין) **דוגמא לתפקידה של הפסיקה באופן חישוב הפיצויים** סעיף 76 לפקודת הנזקין: **\ **פיצויים אפשר שיינתנו הם בלבד או בנוסף על ציווי או במקומו; אלא שאם:\ (1) סבל התובע נזק, יינתנו פיצויים רק בשל אותו נזק שעלול לבוא באורח טבעי במהלכם הרגיל של הדברים ושבא במישרין מעוולת הנתבע; (2)  סבל התובע נזק ממון, לא יינתנו לו פיצויים בשל הנזק אלא אם מסר פרטים עליו בכתב התביעה או בצירוף לו. ע\"א 2833/21 קיבוץ עין גב נ\' פלונית (2.4.23) המשיבה, אזרחית ותושבת גרמניה, ילידת 4.3.1997, הועסקה בקיבוץ כמתנדבת החל מיום 14.10.2016 ועד ליום התאונה. התאונה אירעה שעה שהמשיבה הצטרפה, בפעם הראשונה במסגרת התנדבותה בקיבוץ, לצוות של סירת דייגים של הקיבוץ. תפקידה של המשיבה היה למשוך את החבל העודף -- אשר נמשך על ידי צוות הסירה שעה שהסירה הקיפה להקת דגים באמצעות רשת היקפית -- ולערום וללפף את החבל על כננת אשר הופעלה מרחוק באמצעות מנוע. בשלב מסוים, במהלך ליפוף החבל סביב התוף, שעה שהכננת הסתובבה, נתפס דש השרוול השמאלי של מעיל הגשם שלבשה המשיבה, כך שידה השמאלית נמחצה סביב התוף. בשל הרעש שנבע מהמנוע של הסירה ומהכננת, עבר זמן עד שהצוות הבחין במתרחש, ונדרש זמן עד לשחרור הרשת והיד של המשיבה מן הכננת. אין חולק כי הגפה השמאלית העליונה של המשיבה משותקת ואינה תפקודית. התובעת נותרה עם נכות פיזית ונפשית. מהי השאלה העולה בהקשר זה באשר לחישוב הפיצוי ומה תפקידה של הפסיקה? בעצם איך מחשבים כאן את הפיצוי? פיצוי ניתן על נכות פיזית, ההשפעה על כושר ההשתכרות, כאב וסבל. היא יכולה לתבוע על הנזקים הממונים וגם על הנזקים הלא ממונים- כאב וסבל. אלו כללים מאוד פשוטים שנקבעו בשנות ה-60 בפסיקה. אז איך נחשב את כושר ההשתכרות? מהי נקות המוצא? הרי שהיא מתנדבת. צריך לפצות אותה על הפגיעה בכושר שלה להשתכר, אם עד התאונה היא יכלה להשיג יותר כסף בעבודות, לאחר התאונה היכולת שלה היא מזערית. יש כאן שאלה, שהיא שאלה שסעיף 76 לא עונה עליה, האם כאשר אני מעריכה את כושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלה, האם אני מעריכה אותו במדדים של השכר בגרמניה או במדדים של השכר בארץ? האם אני מתחשבת בתוחלת חיי העבודה שלה לפי חוק בישראל או בגרמניה? בית המשפט קבע שכאשר הניזוק הוא אדם **שמרכז חייו** הוא במדינה אחרת (במקרה שלנו גרמניה), הקריטריונים שיחולו הם הקריטריונים בגרמניה, השכר הגרמני וגיל הפרישה, תוחלת החיים של אנשים בגרמניה וכו. [הכלל הזה הוא יציר הפסיקה], אין לו ביטוי בסעיף 76 לפקודה, לכן לפסיקה יש תפקיד מאוד חשוב, דיני הפיצויים רובם נקבעו בפסיקה.\ רק שקמה עוולה ניתן לתבוע פיצויים. קודם נבדוק אחריות ואז אם יש ניתן לתבוע פיצויים. **מיקום החקיקה הנזיקית** 1. פקודת הנזיקין. 2. חיקוקים נזיקיים חיצוניים לפקודת הנזיקין- אלו חיקוקים שמטרתם המרכזית היא הסדרת האחריות הנזיקית של גורמים מסוימים. 3. הוראות נזיקיות השלובות בחקיקה שאינה נזיקית במהותו- כלומר, בחקיקה שמטרתה העיקרית אינה הסדרת אחריות נזיקית של גורמים אחרים. **פקודת הנזיקין** פקודת הנזיקין היא החיקוק המרכזי ביותר בדיני הנזיקין לפקודה ישנה שני חלקים: 1. חלק כללי של עקרונות האחריות הנזיקיים (סעיפים 3-22 וכן סעיפים 64-89). 2. עוולות הנזיקיות (סעיפים 23-63). [החלק הראשון- חלק כללי ] ע\"א 3166/22 פלונית נ\' מדינת ישראל - משרד הבריאות המרכז הירושלמי לבריאות הנפש (27.3.23) התובעת עבדה החל משנת 1995 כאחות מעשית במרכז הירושלמי לבריאות הנפש במרכז הרפואי \"כפר שאול\". ביום 27.2.2008, סמוך לשעה 21:30, ישבה המערערת ואחות נוספת, שותפתה למשמרת בשם סווטלנה, בחדר הצוות שבו חלון המשקיף על המטופלים שמחוץ לחדר. אחת המאושפזות, כבת 19, הגיעה לדלת החדר, דפקה בחוזקה, וביקשה להיכנס בטענה שאינה חשה בטוב. המערערת פתחה את הדלת, הכניסה את המטופלת לחדר הצוות, סגרה את הדלת, ובדקה את לחץ הדם ואת הדופק של המטופלת. לפתע הבחינה המטופלת בסכין משוננת חדה, שככל הנראה הושארה בחדר על ידי אחד מחברי צוות המוסד לאחר שסיים את ארוחתו. המטופלת אחזה בסכין וניסתה להגיע עימה לצווארה של סווטלנה, אך זו הגנה על עצמה, ותוך כדי כך ידיה נפצעו מן הסכין. המטופלת החלה למשוך בשערה של סווטלנה תוך שהיא עדיין אוחזת בסכין בידה השנייה, ואז ניסתה המערערת לעצור בעד המטופלת שעזבה את סווטלנה וניסתה לחנוק את המערערת. בשלב מסוים הגיעו מספר גברים מצוות המוסד, הסתערו על המטופלת והכריעו אותה, ובכך הגיע האירוע לסיומו. המערערת טענה לנזק נפשי שנגרם לה כתוצאה מהאירוע. היא הגישה תביעה נזיקית נגד המדינה, הבעלים של בית החולים שבו עבדה (מעבידתה). **איזה עקרון כללי עשוי להיות רלוונטי לדיון באחריות המדינה- המעבידה?** סעיף 68 לפקודת הנזיקין- **אשם תורם** (א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; אולם האמור בזה אין כוחו יפה להכשיל הגנה הנובעת מחוזה, ואם חל על התביעה חוזה או דין המגבילים את החבות, לא ייפרע התובע פיצויים למעלה מן הגבול שנקבע כאמור. (ב) הופחתו הפיצויים לפי סעיף קטן (א), יקבע בית המשפט וירשום את סך כל הפיצויים שהתובע היה יכול להיפרע אילולא אשמו\". **אשם תורם** זו טענת הגנה, מצב בו הניזוק (הנפגע) תרם בעצמו להתרחשות הנזק שנגרם לו, ולכן יש להפחית את אחריות המזיק לפיצוי, בהתאם למידת האשמו של הניזוק. אשם תורם יפחית את הפיצוי, כלומר, כשיעור האשם התורם כך מופחת הפיצוי. השופט עמית פוסק דומה כי יש ממש בטענת המדינה כי היה מקום לייחס אשם תורם למערערת. כפי שציין בית משפט קמא, המערערת עברה סדנת סימולציה של התמודדות עם מצבים שונים, כולל מטופלים אלימים; היא הכירה את המטופלת ואת תוקפנותה; במסגרת החפיפה עם המשמרת הקודמת הייתה התייחסות למטופלת; ביומן המחלקה נרשם במפורש כי יש להקפיד על כך שהמטופלת תלבש כותונת וככל שהיא תאיים על הצוות יש לקשור אותה באופן מיידי בשל נטייתה להתפרצות אלימה. כל אלה, היו צריכים להביא את המערערת לנקוט במשנה זהירות טרם הכניסה את המטופלת, שפשטה את הכותונת והחליפה את בגדיה, לתוך חדר הצוות שבו הונח סכין שבה נעשה שימוש בארוחת הערב קודם לכן. למרות כל אלא, בהינתן גובה הפיצוי הגבוה שנפסקת לתובעת הוחלט שלא לקבל את טענת אשם תורם של המדינה. עקרון אשם תורם- עקרון שיכול להוביל להפחתת הפיצוי. [החלק השני- חלק העוולות הניזקיות] **אוסף אחר של תנאים שאם הם מתקיימים אפשר להטיל אחריות על הנתבע, ישנם שני סוגים של עוולות:** 1. **עוולות פרטיקולריות/סגורות (כל העוולות למעט רשלנות והפרת חובה חקוקה).** עוולות אלו מבוססות על מצב עובדתי, יש כאן תסריט. כדי לשאול האם אני יכול להטיל אחריות מכוח דוגמאות אלו אני צריך לבדוק האם התסריט הזה התרחש. האם הייתה תקיפה? האם הייתה כליאת שווא? האם הייתה תרמית? אני יכול לראות סיפור, אירוע לנגד עיניי (קצת מזכיר את מבחן הסרט האילם של דיני עונשין). דוגמאות לעוולות סגורות- תקיפה, כליאת שווא, תרמית. ת\"א 18147-04-12 המוסד לביטוח לאומי נ\' תענך ואח\' המוסד לביטוח לאומי האמון על תשלום גמלאות לזכאים, ובין היתר על תשלום גמלאות הבטחת הכנסה, נדרש מעת לעת לשום את נכסיהם של מבקשי הגמלאות. בשנת 1978 התקשר המוסד לביטוח לאומי עם השמאי הממשלתי הראשי בהסכם, לפיו יוענקו שירותי שמאות פרטיים על ידי שמאים המועסקים על ידי השמאי הממשלתי. משנת 1978 ועד שנת 2001 העניקו ארבעת הנתבעים את שירותי השמאות למוסד לביטוח לאומי, אשר שילם להם את שכרם. בתביעה בתיק זה טוען המוסד לביטוח לאומי כי הנתבעים פעלו במרמה ובהטעיה, גבו ממנו תשלומי יתר עבור שירותי השמאות שנתנו, גבו תשלומים בניגוד להוראות השמאי הממשלתי וגרמו לו נזקים והפסדים רבים. הנתבעים אף הועמדו לדין והורשעו בביצוע עבירות המרמה ([[ת\"פ 219/03]](http://www.nevo.co.il/case/2229249)) \[פורסם בנבו\]. על כן, עותר המוסד לביטוח לאומי לחייב את הנתבעים לפצותו על נזקיו ולשפותו על תשלומי היתר ששילם. אז מה מאפיין בעצם את העוולות האלה? הן הרי מאוד שונות מהשנייה, אך מה שמשותף זה שהן מבוססות על תסריט עובדתית מסוימת, **מבוססות מצב עובדתי מסוים**. אפשר ממש להסתכל על האירוע ולהבין איך נראת תקיפה, איך נראת השגת גבול.\ בעצם, עוולות פרטיקולריות הן כלי להטלת אחריות נזיקית בבחינה נסיבות של כל מקרה ומקרה. 2. **עוולות מסגרת (רשלנות והפרת חובה חקוקה)** מרכז הכובד בהן אינו בקיום יסודות שבעובדה כי אם בקיום יסודות משפטיים. בסעיפים אלו אין תסריט עובדתי כמו שהיו בעוולות הסגורות. עוולות אלו מבוססות על יסודות משפטיים, עקרונות משפטיים, למשל- אדם סביר.\ מאחר שהן אינן מוגבלות לסיטואציה עובדתית מסוימת הן יכולות לחול על מנעד רחב ואין סופי של סיטואציות עובדתיות. **רשלנות** 35\. עשה אדם מעשה שאדם [סביר ונבון] לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם [סביר ונבון] היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, [שאדם סביר ונבון וכשיר] לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות -- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.\ 36.החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף. **הפרת חובה חקוקה** 63\. (א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק -- למעט פקודה זו -- [והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר], וההפרה גרמה לאותו [אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק]; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו. (ב) לעניין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או של בני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני. **המאפיינים של עוולת מסגרת:** 1. מרכז הכובד בהן אינו בקיום יסודות- שבעובדה כי אם בקיום יסודות משפטיים, אין תסריט עובדתי. 2. מאחר שהן אינן מוגבלות לסיטואציה עובדתית מסוימת, הן יכולות לחול על מנעד רחב ואין סופי של סיטואציות עובדתיות. **דוגמאות לעוולת הרשלנות לכך שיש הרבה סיטואציות עובדתיות משפטיות שונות** ת\"א 66466-08-21 עזבון המנוח פלוני ז\"ל נ\' קיבוץ מסילות אגודה שיתופית ואח\' המנוח, צעיר בן 23, מצא את מותו באימון כושר בקיבוץ לאחר שמשקולת במשקל כולל של 90 ק\"ג נפלה על צווארו. התובעים טוענים כי מותו המצער של המנוח נגרם בעקבות רשלנות הקיבוץ בתחומו ובאחריותו פעל מכון הכושר במשך שנים באורח שאינו תקין ובטיחותי, ללא פיקוח והשגחה. התביעה התקבלה ת\"א 8062-11-09 שורץ ואח\' נ\' בית - הספר המרכזי למלונאות בע\"מ עניינו של הליך זה תביעה כספית על סך של 589,800 ₪, המורכבת ממספר תביעות, אשר הוגשו יחדיו על ידי קבוצת תלמידים של הנתבעת, שלמדו אצלה בעבר במסלול לימודים בתחום המלונאות. טענתם המרכזית של התובעים בהליך זה הינה, כי בעת שנרשמו ללימודיהם אצל הנתבעת, הוצג להם על ידי אנשי הנתבעת מצג, שהתברר כמצג שווא, לפיו בתום מסלול לימודים בן שנתיים אצלה, הם יוכלו להירשם להמשך לימודים, במסלול מקוצר לשם קבלת תואר ראשון במנהל עסקים, במוסד אקדמאי מוכר. התביעה התקבלה. **דוגמאות להפרת חובה חקוקה** **אנו צריכים למצוא חיקוק חיצונית לפקודת הנזיקין.** תלה\"מ (חיפה) 43670-04-21 פלוני נ\' אלמוני מדובר בתביעה נזיקית בין צדדים, בני זוג לשעבר, ולהם שני ילדים. ביום 21.10.2013 ניתן פסק הדין בעניין משמורת הילדים (אז קטינים). בית המשפט קבע כי המשמורת על הקטינים תהא משותפת לשני ההורים, תוך קביעת זמני שהות אצל כל אחד מההורים. בנוסף, הפנה את הצדדים לתיאום הורי. על אף שעניין המשמורת הסתיים בפסק דין, עניינם של הקטינים נדון בפני בית המשפט חדשות לבקרים, זאת נוכח מחלוקות ההורים, אשר הגיעו לשיא ביום 22.11.2014. באותו מועד, עבר מ\' (היה קטין אז) להתגורר בבית האב, לאחר אירוע בעל אופי אלים שהתרחש בבית האם, במסגרתו אף הוזמנה משטרה, ומאז מסרב מ\' להיות בקשר עם אמו. האם הגישה תביעה בטענה לניכור הורי. בהתייחסו לתביעה קבע בית המשפט: כידוע, ניכור הורי מתייחס למצבים בהם סרבנות הילד לקשר עם מי מהוריו היא תוצר של התנהגות מסיתה מצד ההורה האחר. הפסיקה הכירה בתופעת ניכור הורי כמקימה עילת תביעה נזיקית, הבאה תחת הפרת חובה חקוקה ([סעיף 287](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/70301/287) ל[חוק העונשין](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/70301)) או תחת עוולת הרשלנות ([ס\' 35](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/73015/35) ל[פקודת הנזיקין](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/73015)). ההכרעה והקביעה האם הייתה הסתה, שהביאה לסרבנות קשר, ולניכור הורי, והאם היא עולה כדי עוולה נזיקית, תיעשה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (חוק העונשין, סעיף287  (א)  המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים) ת\"צ 26945-09-15 רשף נ\' מימדיון בע\"מ המבקש הגיש כנגד המשיבה -- מפעילה פארק מים בגני יהושע ומציעה למבקרים מתקני מים, בריכות ומסעדה, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה בטענה, שהמשיבה, הפרה את החובה להציב מתקני מים צוננים בשטחה, במקום מרכזי ונראה לעין ואינה מגישה ללקוחות המסעדה קנקן מים צוננים, ללא תשלום. כל זאת, בניגוד להוראות [סעיפים 2](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/74684/2) ו-(http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/74684/3)3 לחוק בנינים ציבוריים (מתקני שתייה למים צוננים) [סעיף 2](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/74684/2) לחוק מתקני שתייה קובע כדלהלן: \"(א)  לא יפתח אדם, לא ינהל ולא יחזיק בנין ציבורי, בין כבעל ובין באופן אחר, אלא אם כן מותקן בו מיתקן שתיה.  (ב)  מיתקן השתיה יוצב במקום מרכזי, הנראה לעין הציבור והוא יהיה שמיש בשעות הפעילות בבנין הציבורי.\"\ [סעיף 3](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/74684/3) לחוק מתקני שתייה קובע כדלהלן: \"מי שמנהל או מחזיק, בין כבעל ובין באופן אחר, מסעדה, בית אוכל, בית קפה או מקום כיוצא באלה שבו מוגש אוכל, יגרום לכך שיוגש לכל לקוח קנקן מי שתיה צוננים, ללא תשלום.\"\ מתקן שתייה מוגדר [בסעיף 1](http://www.nevo.co.il.ezproxy.colman.ac.il/law/74684/1) של החוק, כ\"מיתקן המספק מי שתיה צוננים\". המבקש טען כי בשטח הפארק אין מתקני מים צוננים. מדובר בפארק רחב ממדים הפועל בימי הקיץ החמים ומים מהווה מצרך בסיסי והכרחי לאלפי מבקרים הנוהגים לבקר בו מדי יום. המבקש שאל את אנשי הצוות היכן ניתן לשתות מים צוננים והופנה לברזיה, הגם שזו הוצבה תחת השמש הקופחת כשמצבה מוזנח, בעוד שהמים שניתן להפיק ממנה חמים ואינם עונים על דרישות החוק. המבקש שאל ונענה, שניתן לרכוש \"מים קרים\" במסעדה. לטענת המבקש, אי הצבת מתקני מים צוננים על ידי המשיבה מהווה הפרת ההוראות הקבועות בחוק מתקני שתייה. המבקש הוסיף וטען שהמשיבה הציבה שלט בכניסה האוסר על המבקרים להכניס בקבוקים לשטח הפארק. השומרים בכניסה בודקים את תכולת תיקי המבקרים ואף שואלים אותם, האם ברשותם בקבוקים. במסעדה, שבה מקומות ישיבה, לא הוצב שילוט המכוון למתקן שתייה באזור המסעדה. במסעדה אין מתקן מים צוננים נגיש ונראה לעין, אלא מתקן \"מיצי פריגת\" המצוי בחלקו הפנימי של דלפק העובדים, כך שאינו נגיש למבקרים. בנוסף, המשיבה אינה מגישה קנקן מים צוננים למבקרים במסעדה. בכך, המשיבה מאלצת את המבקרים לרכוש שתיה צוננת במסעדה. המבקש טען כי כתוצאה מהתנהלות המשיבה נגרם לחברי הקבוצה נזק ממוני ונזק לא ממוני. הנזק הממוני הוא תשלום ששילמו חברי הקבוצה עבור בקבוקי שתיה, שעה שאם היו מוצבים מתקני מים צוננים, היו נמנעים מרכישתם. הנזק הלא ממוני הוא פגיעה באוטונומיה של הרצון. כתוצאה מהפרת הוראות הדין נשללה מחברי הקבוצה הזכות לשתות מי שתייה צוננים בחינם ונכפה עליהם לרכוש בקבוקי שתייה. עובדה זו הסבה תחושות של כעס, תסכול ומצוקה.\ הבקשה התקבלה בסופו של דבר, תביעות ייצוגיות הן באות להגן על קבוצות מסוימות. מפסק הדין הזה אנו רואים כי הייתה כאן הגנה על אינטרס ציבורי, בעקבות בקשה לתביעה ייצוגית, משכך **הבקשה התקבלה.** **הרעיון בהפרת חובה חקוקה שהיא טפילה- אני מחפש עוולה להתלבש עליה.** **פרשת הגזזת (סרטון בכיתה)** מי שחלה במחלת הגזזת יכול לקבל פיצוי מכוח חוק נפגעי גזזת, אך הם יכולים להגיש תביעות נזיקיות כנגד המדינה, וזאת בעילת רשלנות בטיפול. יש בעיה, בשלב שטיפלו בהקרנות לא ידעו שזה מגדיל את הסיכון למחלה מסוימת ובעבר זה היה טיפול מאוד מקובל. זאת הייתה הפרקטיקה הרווחת ולא ברשלנות. נקבע שמדינת ישראל לא התרשלה בטיפול. אנשים שסבלו ממחלה בעקבות הטיפולים יכלו לקבל פיצוי מכוח חוק הגזזת אך לא יכלו לתבוע נזיקית. עוולות הרשלנות מצריכה ידיעה. לא ניתן להטיל אחריות על תוצאות שמזיק סביר לא יכל לצפות בנסיבות המקרה.\ צריך להוכיח: שאתה לא ידעת ושמזיק סביר לא היה צריך לדעת **עוולות מסגרת ככלי להטלת אחריות נזיקית** איפה החוזק של דיני הנזיקין? בשני העוולות שהן רשלנות וחובה חקוקה. בגלל שהן לא מוגבלות למערכות עובדתיות סגורות אפשר להשתמש בהן לסיטואציות חדשות שלפני 50 שנה אנשים לא חשבו עליהן בהכרח. דוגמא על האופן בו ביהמ״ש משתמש בעוולות אלו כדי לתת מענה לדברים חדשים שלא נענו עד עכשיו. ע\"א 1535-13 מדינת ישראל נ\' ציפורה אייבי (פרשת ילדי הגזזת). דוגמא מעניינת שברגע שנסגר נתיב אחד של אחריות, אתה חושב בצורה יצירתית. בנסיבות מסוימות על המדינה חלה חובת גילוי ואם היא לא תעשה את זה היא תתרשל. התקבלה הטענה שהמדינה התרשלה. **חיקוקים נזיקיים חיצוניים לפקודות הנזיקין** כאן זה חיקוקים שנועדו במטרתם לייצר מנגנון פיצוי. יש לחוקים אלו תוצאות משניות אך המטרה העיקרית זה ליצור הסדר נזיקי. לדוגמא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים או חוק האחריות למוצרים פגומים. **הוראות נזיקיות השלובות בחקיקה שאינה נזיקית במהותה** חוקים אלו נועדו להסדיר פעילות חברתית ותוצאה משנית שלהם היא פיצוי במקרה שההתנהגות שלך הפרה את החוק. למשל חוקים שבהם יש הוראה נזיקית למשל חוק איסור לשון הרע, חוק איסור אפליה במקומות ציבוריים או חוק להטרדה מינית. ת\"צ 40693-11-16 אברוקין ואח\' נ\' חברת קדישא (גחש\"א)פתח תקווה ואח\' תובענה ייצוגית שהגישו התובעים כנגד הנתבעים ואשר אושרה כייצוגית בהחלטת בית המשפט (כב\' השופט קינר) מיום 24.6.2021.\ עניינה של התובענה, בתמצית, במדיניות בה נקטה חברת קדישא פתח תקוה (הנתבעת) ביחס לנפטרים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, בבית העלמין סגולה ובבית העלמין ירקון בפתח תקווה, עת הקצתה לקבורתם חלקות ייעודיות נפרדות, בין השנים 2004- 2016. התביעה שבפני הוגשה בחודש נובמבר 2016. בסמוך לאחר הגשת התביעה שינתה הנתבעת את מדיניותה בנושא, וגיבשה מדיניות אחרת. טענת התובעים בתמצית היא, כי מדיניות הנתבעת מהווה הפליה בשל מוצא, אשר אסורה בהתאם להוראותיו של חוק איסור הפלייה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, תשס\"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה). עוד לטענתם, הקבורה הנפרדת גורמת לפגיעה קשה בנפטרים ובבני משפחתם. טענת הנתבעים בתמצית היא כי יוצאי ברית המועצות נוהגים לחקוק תמונה של הנפטר על גבי המצבה וכי מנהג זה מנוגד להלכה היהודית האוסרת על חקיקת תמונות על גבי המצבה, ואשר אוסרת להתפלל בקרבת תמונות אלו, ולכן נדרשה הקמת החלקות ייעודיות. הסעדים המרכזיים שהתבקשו בתובענה הם: מתן צווים האוסרים על הנתבעת להקצות לנפטרים יוצאי ברית המועצות חלקות נפרדות בבתי העלמין שבניהולה; לקבור נפטרים יוצאי ברית המועצות, בחלקות נפרדות שיוחדו לכך; חיוב הנתבעת לקבור נפטרים יוצאי ברית המועצות, באותה דרך בה נקברים נפטרים אחרים; פיצוי חברי הקבוצה בגין הפגיעה בהם; הטלת אחריות אישית על הנתבעים 2-3, כמנהלי המשיבה, וחיובם בפיצויים בהתאם. **התביעה התקבלה.** [אנו רואים בפסק הדין הנ\"ל שימוש בכלי לא נזיקי כדי לקבל פיצוי בדין הנזיקי.] **אירוע לתרגול** חזרו לדוגמא שהוצגה בפתח הדברים. זהו עילות תביעה אפשריות שעומדות לרויטל על פי פקודת הנזיקין (פרק העוולות), חקיקה נזיקית חיצונית לדיני הנזיקין והוראות נזיקיות השלובות בחוקים שאינם נזיקיים. **שימו לב!! עליכם להתייחס רק להוראות החוק הנזיקיות שצוינו לעיל. התעלמו בשלב זה מעילות תביעה אחרות שאינן נזיקיות.** עליכם לציין את העילה הרלבנטית ואת הנתבע בעילה זו. נסו לנסח את טענות התובעת תוך שאתם מתבססים על הוראות החוק הרלבנטיות ועל עובדות המקרה. **פתרון** **[הפורץ]**: **תקיפה**: חבט בה ואנס אותה. **כליאת שווא**: כלא אותה במכונית ולא אפשר לה לצאת. **הסגת גבול במטלטלין**: פרץ לרכב. **חוק למניעת הטרדה מינית**: פרסום תצלום. **חוק הגנת פרטיות**: פרסום תמונות. תאונת דרכים? -- פורץ? -- חברת ביטוח? **[חברת האבטחה]** **רשלנות**: פיקוח על כניסת הולכי רגל והעדר סיורי מאבטח. **[בית המלון]** **רשלנות**: העדר תאורה מספקת, העדר מצלמות בכל הקומות, העדר שער חוסם, העדר פיקוח קבלני או רשלנות בבחירת החברה. **[המשטרה]** **רשלנות**: לא מנעה את המצאות השוהה הבלתי חוקי במקום (חלש בגלל קש\"ס), עיכוב בחיפוש. **5 מאפיינים של דיני הנזיקין- שהם כולם מצטברים** **מאפיין ראשון- קיומו של מעוול שביצע התנהגות עוולתית** - להבדיל מחוקים סוציאליים המאפשרים קבלת תשלום (קצבה/קצבה) גם בהיעדר מעוול (למשל במקרה של מחלה מסוימת), האחריות הנזיקית מותנת בקיומו של מעוול שבצע התנהגות עוולתית. דוגמא: חוק ביטוח לאומי לעומת פקודת הנזיקין- חוק זה מזכה בתגמולים מי שחלה במחלה מסוימת וגם שהמחלה היא תוצר של גורמים שאינם נזיקיים. - שימו לב!! במקרים של חקיקה סוציאלית בהחלט יתכן שקיים מעוול, אבל קיומו הוא לא הטעם למתן התגמולים. כך למשל, בדוגמת הפתיח רויטל זכאית לתגמולים בין מכוח נכות כללית ובין מכוח היות האירוע תאונת עבודה. זכאות זו אינה נובעת מקיומם של מעוולים. - להבדיל, מחוקים סוציאליים שבהם התשלום ניתן לניזוק ע״י המדינה (ישירות או בגוף שהוקדם למטרה זו), האחריות הנזיקית ועמה חובת הפיצוי מוטלות על המעוול שבצע התנהגות עוולתית. (חוק ביטוח לאומי, חוק נפגעי פעולות איבה לעומת פקודת הנזיקין) - שימו לב!! האחריות הנזיקית ועמה החובה לשלם פיצוי יכולות להיות מוטלות גם על המדינה, אבל זאת מכוח היותה מעוולת העומדת בתנאים לאחריות הנזיקית. בכל שאר החוקים חובת התשלום מוטלת על המדינה מטעמים אחרים, שאינם נעוצים בהיותה מעוולת. - מה משמעות המאפיין- מעוול שביצע התנהגות עוולתית 1. שעל המעוול חלו חובה או איסור. (הוא חב חובה כלפי או שיש לו איסור כלפי) 2. שהמעוול הפר את החובה או האיסור המוטלים עליו. (הוא הפר את זה) שיעור שני 18.11.2024 ע\"א 7224/21 מדינת ישראל משרד הביטחון נ\' פלוני נהג של אגד שהסיע משתתפים מעצרת תמיכה ביישוב יהודי, העצרת הייתה באישור המדינה והצבא נערך לזה, ובכל זאת הצליחו להגיע לקרבת האוטובוס מפגעים והם זרקו בקבוקי תבערה. לא קרה לו כלום אבל הוא טוען שהאירוע השאיר בו משהו וגרם לו לנזק נפשי. הנהג של אגד תבע תביעה נזיקית את המדינה. לכאורה, בשני המקרים המדינה תשלם: גם בחוק לנפגעי איבה, או אם אתבע תביעה נזיקית (אין פיצוי כפול). אך בתביעה הנזיקית במקרה דנן, התובע בא וטען משהו אחר לגמרי. בתביעה הנזיקית הוא אומר המדינה שהיא אחראית לביטחון באזור התרשלה, כי היא לא הטילה עוצר, לא השתמשה ברכבים ממוגנים ואפשרה לאוטובוסים של אגד לנסוע, וכן היא יכלה לבחור נתבים חלופיים או לחלופין לא לאשר את העצרת. הוא אומר למדינת ישראל את חייבת כלפיי חובה, כי את אחראית על הבטחון באזור ואת הפרת את החובה הזאת. את משלמת לי כי הפרה החובה. **דיון** התביעה נדחתה, בית המשפט קובע שראשית למדינה אין חובה בנסיבות האלה, וכן גם אם יש לה חובה הרי שהיא שעל פני הדברים אני לא מוכן להתערב בשיקול הדעת ולומר שהיא התרשלה. כלומר, בית המשפט אומר אני לא מוכן להטיל פה אחריות נזיקית כי לא התקיים המאפיין הראשון, אי אפשר להסתכל על המדינה ולהגיד היא חבה חובה והפרה אותה. כלומר השופט עמית סבור שאי אפשר להסתכל על המדינה ככה, וגם אם כן היא לא התרשלה. כמו כן, מוסיף השופט שאחראית על הביטחון, אך למרות זאת הוא לא התערב והטיל אחריות על המדינה. במקרה הזה ספציפי היה לו אפשרות במה לתבוע, חוק פיצוי לנפגעות איבה, או תביעה נזיקית, בלאו הכי הוא לא יקבל פיצוי כפול, זה כיסתוח. **בית המשפט אומר שני דברים** 1. למדינה אין חובה. 2. ההתנהגות של המדינה לא עולה לכדי רשלנות. - הוכחת קיומם של חובה או איסור - מקרים שבהם קל לקבוע שעל המעוול חלה חובה או איסור כלפי הניזוק- התובע - עוולה פרטיקולרית או הוראה נזיקית חיצונית שמכירה מפורשות בקיומה של החובה האמורה או קובעת את האיסור האמור- זה המקרה הקל ביותר שאפשר לקבוע איתו. - חקיקה שאינה נזיקית קובעת חובה שבדין. - פסיקה קודמת הכירה בכך שעל המעוול מוטלת חובה או איסור כלפי הניזוק- התובע וסווגה את הפרתם כהתנהגות עוולתית. - מקרים שבהם השאלה האם על המעוול מוטלת חובה או איסור כלפי הניזוק מעוררת קושי- דוגמא לכך הוא מקרה האונס בגן העיר (סרטון בכיתה). - 3 סוגים שונים של התנהגויות יכולים להיחשב כהתנהגות עוולתית (כלומר, ככזאת המפרה את החובה או האיסור המוטלים על המעוול). - **מעשה** (עוולת תקיפה- שימוש בכוח נגד גופו של אדם) - **מחדל** (הותרת מפגע ללא טיפול; אי מניעת מעשה עבירה; העדר פיקוח). ת\"א 17556-04-22 פלוני נ\' עיריית טבריה\ התובע טען \"כאשר רכבתי על אופניים ברחוב השופטים פינת מצדה בעיר טבריה, כאשר נתקלתי במפתיע במפגע של סחף בוץ בקטע לא מעובד במקום הנ\"ל, ואז החלקתי ואיבדתי שליטה ונפלתי ארצה ובשל כך נפגעתי בכתף ימין..\" בעקבות התאונה פנה התובע לבית החולים פוריה בטבריה שם אובחן כסובל משבר עם תזוזה בעצם הבריח מימין. הנתבעת היא עיריית טבריה אשר בתחום שיפוטה אירעה התאונה **.** נקבע : העירייה לא הציגה דו\"חות המעידים על פעילות כלשהי שבוצעה ברחוב בו אירעה התאונה, כמו כן נציג העירייה הצהיר כי \"הכביש איננו סלול מאחר וקבלנים עובדים במקום וטרם ביצעו עבודות ריבוד המתבצעות בסיום הבניה\" (סעיף 4 לתצהירו), דווקא במצב כזה היה מצופה מהעירייה להציב שלטים המזהירים מפני הסכנה בנסיעה, וכן לבצע פעילות מוגברת של תחזוקה וסיור כדי למנוע מפגעים בכביש. דבר לא נעשה. בהשלמה העיד נציג העירייה כי אין כלל נוהל לאיתור מפגעים והעירייה מתבססת על קריאות מוקד דבר שלטעמי אינו סביר בעליל באזור המצוי בבנייה. - **המצאות במצב מסוים** (אחריות שילוחית- מעביד, שולח, מזמין). - התנהגות יכולה להיות מוגדרת כעוולתית בהינתן מצבים נפשיים שונים- דיני הנזיקין מבוססים על שני משטרי אחריות: 1. [משטר אחריות של אשם-] התנהגות מכוונות או רשלניות שזוהו כבלתי רצויות חברתית וככאלה עוולתיות. אשם הוא תנאי להטלת אחריות במקרים אלו.\ כל ההתנהגותיות המפרות שדורשות מצב נפשי כלשהו: עצימת עיניים, זדון, תקיפה, רשלנות, גזל. 2. [משטר אחריות ללא אשם-] אשם אינו תנאי להטלת אחריות והאחריות מבוססת על שיקולים שאינם קשורים לטיב ההתנהגות. כלומר אין צורך באלמנט נפשי. המחוקק לא בא ואמר אני מזהה את ההתנהגות כלא רצויה, זה מבוסס על סיבות אחרות שנדבר עליהם בהמשך, זה קטגוריה של פעילות שזה לא משנה אם אתה אשם או לא, עצמת עיניים או לא, אין קשר למצב נפשי, זה או קרה או לא קרה.\ משטר מסוג זה קיים, למשל, בחיקוקים הבאים: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ע״א (י-ם) 56704-12-23 אליהו דהן נ׳ פלונית סעיף 41 א לפקודת הנזיקין: בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן -- הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצדו של הבעלים. 41ב.  בתובענה לפי סימן זה לא תהא הגנה לבעלים, אלא אם כן הנזק נגרם עקב אחד מאלה\ --(1) התגרות של הניזוק בכלב; (2)  תקיפת הניזוק את הבעלים, את בן זוגו, הורו או ילדו; **(3**)  הסגת גבול של הניזוק במקרקעין של הבעלים. במקרה זה טיילה הניזוקה באותו יום עם כלבתה ברחוב הסמוך לביתה. היא הבחינה בכלבה הרצה מחצר בית סמוכה לכיוונה. המשיבה סברה שמדובר בכלבה מסוג אמסטף, אך בדיעבד התברר כי מדובר היה בכלבה מסוג פיטבול. הכלבה חצתה את הכביש ורצה לכיוון המשיבה כשהיא חושפת שיניים ונובחת. המשיבה נבהלה וניסתה להימלט מהכלבה התוקפת. תוך כדי ניסיונה להימלט מהמקום היא נתקלה במהמורה במדרכה, נפלה ונחבלה.  היא הגישה תביעה נגד מי שהחזיקו אותה עת בכלבה. **נקבע** יש לדחות גם את הטענה לפיה לא הוכח לכאורה קיומו של קשר סיבתי בין מעשה הכלבה לנפילת המשיבה. מעדותה של המשיבה ומקביעותיו של בית משפט קמא עולה שהמשיבה החלה להימלט מהכלבה התוקפת. ההימלטות היא שהביאה לפגיעת רגלה במהמורה ולנפילה, ולפיכך ניתן לראות את ההימלטות הנובעת מתקיפת הכלבה כמקימה קשר סיבתי עובדתי הן על יסוד מבחן \"הגורם בלעדיו אין\" הן על יסוד \"מבחן הדיות\". כן יש לדחות את הטענה לפיה לא הוכח קיומו של קשר סיבתי משפטי. נראה שאין חולק כי נפילה היא תוצאה צפויה של הימלטות מכלבה. לפיכך נראה כי בכל רמת הפשטה אפשרית ניתן לראותה ככזו הנופלת לגדרי הצפיות בה היה המערער מחויב. - כלומר שאלת האשם, לא רלוונטית. ואם אני יחבר את זה למאפיין שאנחנו נמצאים בתוכו, זה אומר שהפרת החובה של הדין מתבטאת בזה, שעצם זה שאני הבעלים של הכלב והוא נשך וגרם נזק גוף. החובה שיש לי בדין זה למנוע מצב בו כלב שאני הבעלים שלו גורם נזק גוף. ברגע שלא הצלחתי למנוע את זה, הפרתי חובה שבדין ומתקיים המאפיין הראשון. **מאפיין שני- פגיעה באינטרס/זכות מוגנים של התובע** - הכלל- האחריות הנזיקית מותנת בהוכחת קיומה של פגיעה באינטרס מוגן של התובע (פגיעה באינטרס+מוגן). לא משנה איזה עוולה או אירוע נזיקי יש לנו, צריך להראות פגיעה באינטרס מוגן/זכות מוגנת של התובע. אני צריך להיות בסיטואציה שהתובע נפגע- כלומר, ישנם שני תנאים: 1. **תנאי ראשון שנפגע האינטרס שלו.** 2. **תנאי שני שהאינטרס שלו הוא מוגן (המשפט מכיר באינטרס או בזכרות שנפגעה ככזו שראויה להגנה).** ת\"צ 40693-11-16 אברוקין ואח\' נ\' חברת קדישא \_גחש\"א)פתח תקווה ואח\' **\ **עניינה של התובענה, בתמצית, במדיניות בה נקטה חברת קדישא פתח תקוה (הנתבעת) ביחס לנפטרים יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר, בבית העלמין סגולה ובבית העלמין ירקון בפתח תקווה, עת הקצתה לקבורתם חלקות ייעודיות נפרדות, בין השנים 2004- 2016. התביעה שבפני הוגשה בחודש נובמבר 2016. בסמוך לאחר הגשת התביעה שינתה הנתבעת את מדיניותה בנושא, וגיבשה מדיניות אחרת. טענת התובעים בתמצית היא, כי מדיניות הנתבעת מהווה הפליה בשל מוצא, אשר אסורה בהתאם להוראותיו של חוק **איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים**, תשס\"א-2000 (להלן: **חוק איסור הפליה**). עוד לטענתם, הקבורה הנפרדת גורמת לפגיעה קשה בנפטרים ובבני משפחתם. טענת הנתבעים בתמצית היא כי יוצאי ברית המועצות נוהגים לחקוק תמונה של הנפטר על גבי המצבה וכי מנהג זה מנוגד להלכה היהודית האוסרת על חקיקת תמונות על גבי המצבה, ואשר אוסרת להתפלל בקרבת תמונות אלו, ולכן נדרשה הקמת החלקות ייעודיות. נקבע שטענתם האחרונה של הנתבעים בקשר לחוק איסור הפליה היא שחוק זה אינו מקים עילה לאדם שהופלה דהיינו הנפטר, שלו ניתנו שירותי הקבורה, ואלו חברי הקבוצה הם ניזוקים משניים וככאלו הם אינם זכאים לתבוע מכוח הוראות חוק איסור הפליה. גם טענה זו מצאתי לדחות; בחירת הנתבעים להקים חלקות ייעודיות ליוצאי ברית המועצות פגעה פגיעה ישירה בבני המשפחה. הם אלו שפוקדים את חלקת הקבר, הם אלו שבאים למקום לבכות למנוח, לזכור ולהזכיר אותו. הנתבעת הדירה את התובעים ובני משפחתם ואת יתר חברי הקבוצה מהחלקות המיועדות לכלל המשפחות, ובני משפחות הנפטרים הקבורים בחלקות נושא הדיון הם שנפגעו והם שניזוקו מהחלטתה להקים חלקה ייעודית. האפליה היא כלפי בני משפחות הנפטרים שהשתתפו בהלוויה או שעולים לחלקת הקבר. הם אלו שמופלים על רקע מוצאם בהשוואה לשאר בני המשפחות שפוקדות את בית העלמין. בעניין זה אין לי אלא לחזור על הדברים שנכתבו בהחלטת האישור-הפגיעה בכבוד המת היא פגיעה ישירה בבני משפחתו המקימה להם עילת תביעה נגד הפוגע/ משקבעתי כי הפרקטיקה בה נקטה הנתבעת עולה לכדי הפליה אסורה, יש לבחון מהו הנזק שנגרם כתוצאה מהפליה זו, ולגזור ממנו את הפיצוי בו ראוי לחייב את הנתבעת. הנזק שנגרם לנפטרים יוצאי ברית המועצות ולבני משפחותיהם הוא נזק לא ממוני, אשר סבלו נזק נפשי סובייקטיבי של השפלה, דחייה, ופגיעה בכבודם. חוק איסור הפליה מתבסס על ההנחה כי בקיומה של הפליה, על פי [סעיף 3(א)](http://www.nevo.co.il/law/74365/3.a) לחוק כבענייננו, נגרם נזק בשל אותה הפליה, נזק בר פיצוי. ע״א 8489/12 פלוני נ׳ פלוני ערעור על פסק דינו של ביהמ\"ש המחוזי בת\"א, בגדרו נמחקה על הסף, בהעדר עילת תביעה, תביעה נזיקית שהגיש התובע (הבעל) כנגד הנתבע (גיסו), בעילת הרשלנות, בשל רומן שהתפתח בין הנתבע (הגיס) לבין אשת התובע, אשר בעקבותיו, לטענת התובע, נגרמה לו נכות נפשית. נקבע:\ \"קיצורו של דבר, [כי טעמים חזקים שבמדיניות משפטית שוללים לטעמי הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית], הן בין בני הזוג בינם לבין עצמם והן בין מי מבני הזוג לבין צד שלישי. [לצד האינטרס החשוב של שמירה על התא המשפחתי, יש לזכור כי אנו עוסקים בתחום המעוגן בחיי הרגש.] בגידה לחוד, ותוצאות ממוניות לחוד. כפי שאין לבגידת מי מבני הזוג נפקות בשאלת השיתוף ברכוש או איזון המשאבים\... וכפי שאין להחיל על החוזה המשפחתי קני מידה חוזיים-מסחריים\...כך גם אין להחיל בנושאים אלו סטנדרטים של דיני נזיקין, ובנקודה זו אנו חוזרים להוראת [סעיף 62(ב)](http://www.nevo.co.il/law/73015/62.b) ל[פקודת הנזיקין](http://www.nevo.co.il/law/73015) עליה עמדנו לעיל\". **האם נזק הוא מאפיין?** האם נזק הוא מאפיין? נזק אינו מאפיין של דיני נזיקין, ראו למשל עוולת התקיפה או כליאת שווא. לכן, הסיבה שבגללה אני מדבר על פגיעה באינטרס מוגן ולא על נזק, היא שנזק הוא לא תמיד תנאי להטלת אחריות בדיני הנזיקין. יש לא מעט עוולות כמו תקיפה או כליאת שווא שלא דורשות נזק/גריעה. הם תביעות של פגיעה בזכות, כלומר התביעה היא על עצם הפגיעה בזכות. במקרים אלו, אני אקבל פיצוי סמלי שמבטא את הפגיעה בזכות. הנזק הוא עצם הפגיעה בזכות. נזק הוא לא יסוד שמופיע בכל העוולות, יש כאלה שכן ויש כאלה שלא. עוולות שלא צריך ולא נדרש להוכיח נזק הם בדרך כלל בעוולות שנועדו להגן על האינטרס עצמו.\ **לאור האמור לעיל, אנו מבינים שנזק הוא לא מאפיין של דיני הנזיקין.** **כיצד נדע מהם האינטרסים המוגנים בדיני הנזיקין?** השאלה מהם האינטרסים שדיני הנזיקין מכירים בהם כראויים להגנה מקבלת מענה בחקיקה ובפסיקה. האינטרסים זה אינטרס כללי, האינטרס בשלמות הגוף, האינטרס בחיים, האינטרס בשם הטוב. צריך לזכור שיש תשובה בחקיקה, אף אחד לא יתווכח על כך שדיני הנזיקין מכירים בשלמות הגוף כאינטרס שראוי להגנה, כמו כן, עם הזמן מה שקרה זה ששאלו שאלות וקיבלנו תשובות לגבי אינטרסים נוספים, או לחלופין אינטרסים שכבר קיימים והרחיבו את ההגנה או הקטינו אותה על אינטרסים שכבר קיימים כמו: **דוגמאות**: נזק נפשי לניזוק ישיר - פס״ד גורדון: שם עלתה השאלה האם יש לי אינטרס בדיני הנזיקין לרווחה נפשית, לתחושת האושר שלי -- נקבע שכן יש אינטרס מוגן כזה -- נדבר על פס״ד בהמשך ; - פגיעה בזכות לאוטונומיה --פס״ד עלי דעקה: שם עלתה האם יש לי זכות מוגנת לאוטונומיה, האם מישהו שפוגע לי באוטונומיה צריך לפצות אותי על זה? התשובה היא כן (גם על פס״ד הזה נדבר בהמשך). - עם הזמן השתנו האינטרסים וההגנות שניתנו עליהם. יש תהליך שבו האינטרסים מתרחבים, בית המשפט מכיר יותר ויותר באינטרסים כראויים להגנה וכן גם העוצמה שלהם משתנה. יש לזה כמה סיבות, כמו סיבות חברתיות, או חוקתיות. לדוגמה חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נתן בוסט לכל הזכויות שמוכרות בחוק יסוד כבוד האדם. בפס״ד עלי דעקה לעיל, הוא פס״ד שהתבסס על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ההבדלים הם גם בהם מדינות, יכול להיות שבמדינה אחת יכירו ובמדינה אחת לא. **אופייה המשתנה של האינטרסים הזוכים להגנה** לא כל האינטרסים זוכים להגנה זהה, ההגנה משתנה על פי חוזקו של האינטרס. כמו כן, ההגנה על אינטרסים עשויה להשתנות לאורך תקופת זמן בהתאם למגמות חברתיות. האינטרס המוגן יכול להשתנות בין מדינה למדינה. בארצות הברית יש לא מעט מדינות שגבר יכול לתבוע את המאהב של אישתו. - **Did someone break up your marriage? In 6 states, they might owe you money** - בשיטת המשפט הישראלי, האינטרסים שהמשפט מגן עליהם משתנים לאורך זמן. **מאפיין שלישי- דרישת הסיבתיות** הוכחת סיבתיות עובדתית ומשפטית בין ההתנהגות העוולתית לפגיעה שסבל הניזוק באינטרס המוגן, היא תנאי הכרחי להטלת אחריות נזיקית בכל ההסדרים הנזיקיים. **סעיף 41 א לפקודה**: בתובענה בשל נזק לגוף שנגרם על ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע (להלן -- הבעלים) לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם היתה או לא היתה התרשלות מצדו של הבעלים  **סעיף 56 לפקודה**: תרמית היא הֶצֵג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על ידי ההיצג יפעל על פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על פיו וסבל על ידי כך נזק ממון **סעיף 35 לפקודה**: עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות -- הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה**.** **סעיף 2 (א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים:** המשתמש ברכב מנועי (להלן -- הנוהג) חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב. **סעיף 2 (א) לחוק האחריות למוצרים פגומים**: יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר (להלן - הנפגע), ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן. מה משותף לכל הסעיפים שכאן למעלה? הוכחת סיבתיות עובדתית ומשפטית בין ההתנהגות העוולתית לפגיעה שסבל הניזוק באינטרס המוגן, היא תנאי הכרחי להטלת אחריות נזיקית בכל ההסדרים הנזיקיים- כלומר לא משנה איפה נלך חייב להיות קשר סיבתי כדי שנוכל להטיל אחריות נזיקית. ע\"א 8639/22 פלונית נ\' ויינגולד עובדות: המערערת 1 (להלן: **המערערת**), ילידת 1981, אובחנה באפריל 2007 כחולה במחלת ריאות מסוג Bronchiectasis Chronic. בשל סיבוכי המחלה נאלצה לעבור בינואר 2014 כריתה של הריאה השמאלית, ועל פי הנטען כתוצאה מכך נקבעה לה נכות בשיעור של 100%. תביעתם של המערערת והוריה (הם המערערים 3-2) הופנתה כנגד קופת חולים לאומית ורופאת משפחה שטיפלה במערערת (להלן ובהתאמה: **לאומית** ו-**ד\"ר ויינגולד**), בטענה כי על רקע תלונותיה של המערערת בתקופה שקדמה לאבחון, היה עליהן לנקוט הליכי בירור ראויים ולהפנותה לצילום חזה, שאז המחלה היתה מתגלה מוקדם יותר ונזקיה היו נמנעים. בית משפט קמא בחן את תיעוד פניותיה של המערערת לרופאי לאומית בין החודשים דצמבר 2005 לאפריל 2007, ומצא כי בשלוש נקודות זמן שונות לאורך התקופה -- ביקור אצל ד\"ר פייגל מיום 18.12.2005, ביקור אצל ד\"ר ויינגולד מיום 2.11.2006, וביקור אצל ד\"ר ויינגולד מיום 1.12.2006 -- נדרש היה להפנות את המערערת לצילום חזה לנוכח תלונותיה. נקבע כי בכך מתבטאת התרשלות המשיבות. נקבע: לצורך הטלת אחריות על המשיבות יש לקבוע כי גם אם היה מבוצע הצילום והייתה מתגלה המחלה, בעקבות הגילוי היה ניתן למערערת טיפול רפואי שהיה מונע או מפחית את נזקי המחלה בהשוואה לנזקי המחלה שנגרמו לה בשלב מאוחר יותר. המדובר בשאלה שבמומחיות רפואית, המושפעת מטיב המחלה הספציפית ומנסיבותיה של המערערת[. אולם, לא הוכח, כקביעה רפואית-מקצועית, כי טיפול מוקדם במצבה של המערערת היה מונע את ההתדרדרות שהובילה לכריתת הריאה.] כלומר, בפסק הדין אנחנו רואים שבית המשפט קובע שאין קשר סיבתי. **מאפיין רביעי- פסיקת פיצויים כסעד עיקרי** הפיצוי הוא הסעד העיקרי והראשון בדיני נזיקין, זה נכון שאפשר לבקש דברים אחרים ומתבקשים סעדים אחרים, אך הסעד העיקרי הוא פיצוי כספי. ס׳76 זה הסעד העיקר. תמיד פיצוי בדיני נזיקין יהיה מתורגם לכסף. **ישנם שלושה סוגי פיצויים נזיקיים:** 1. **פיצוי תרופתי** זהו פיצוי שמטרתו היא השבת מצבו של הניזוק לקדמותו. מטרתו, היא להעמיד את הניזוק במצב שבו הוא [היה אלמלא העוולה.] השאיפה היא לתת לו אותו סכום כסף בין הפער שהיה יכול להיות לבין עכשיו, זה מניב תוצאות מאוד מעניינות.[\ ]שיעור הפיצוי נקבע על פי הגריעה/ שינוי במצבו של הניזוק לרעה. השאיפה לתת לו את אותו סכום כסף שיגלם את הפער בן המצב שבו הוא היה יכל להיות למצב שבו הוא נמצא עכשיו. הכוונה בלהשיב את המצב לקדמותו גם אם אי אפשר לצורך העניין לחזור לו את היד. ע\"א 3222/10 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע\"מ נ\' פלוני המשיב חולה בשיתוק מוחין (c.p.) עוד מלידתו. בעקבות ניתוח שעבר בשנת 1983, התנייד בעזרת קב אחד. חרף נכותו מלידה, התגבר המשיב על מגבלותיו, למד בבתי ספר רגילים, השתתף בכל הפעילויות, סיים תואר ראשון בכלכלה, נישא והקים משפחה, ועובר לתאונה עבד והשתכר כשילוש השכר הממוצע במשק (התפרנס משתי משרות -- האחת כמתכנת שכיר והשנייה בחברה משפחתית). התאונה גרמה לשיתוק משמעותי של שתי הגפיים התחתונות ושל יד ימין הדומיננטית של המשיב, וכיום המשיב מרותק לכסא גלגלים. בימ\"ש קמא מצא כי בעקבות התאונה, נגרמה למשיב פגיעה קשה בנכותו התפקודית ובהשתכרותו. התובעים טענו כי עוד לפני התאונה היה התובע מוגבל ולכן לא סבל כל נזק. על מנת לזהות ולכמת את הנזק שנגרם למשיב בעקבות התאונה, יש לבחון את השלכות התאונה הן על נכותו התפקודית (שכידוע, איננה זהה בהכרח לנכות הרפואית) הן על השתכרותו של המשיב לעומת מצבו לפני התאונה. בנקודה זו יוזכר כי אחת המטרות העיקריות, תכלית התכליות של דיני הנזיקין, היא \"השבת המצב לקדמותו\". משהוכח כי לנכות הרפואית לא הייתה השפעה על השתכרותו של המשיב לאורך שנים רבות עד לתאונה, קבלת טענת המערערות כי יש לזהות את שיעור ההחמרה בנכותו התפקודית של המשיב עם שיעור ההחמרה בנכותו הרפואית, עומדת בסתירה לעקרון של השבת המצב לקדמותו. איך אשם תורם מתיישב עם עקרון השבת המצב לקדמותו? ככל שהניזוק עוול כלפי עצמו לא נדרש להשיב את המצב לקדמותו. ההבנה שעיקרון השבת המצב לקדמותו חלה רק על אותו חלק שלא נכנס באשם תורם- אין השבת מצב לקדמותו על נזק שגרמת לעצמך. - בית המשפט אומר: זה פיצוי שהמטרה שלו היא השבת המצב לקדמותו, לכן אני אבדוק מה הייתה השלכת התאונה על יכולת התפקוד שלו, על יכולת ההשתכרות שלו, ועל זה הוא יקבל פיצוי, ובהתאמה יפסק פיצוי. הטענה שהוא היה מוגבל לפני נדחתה. - בית המשפט מסתכל על הנזקים הממונים והלא ממוניים (כאב וסבל) -- בכל הקשור לנזק לא ממוני ישאלו למשל כמה הייתה מוכן לשלם כדי שיורידו לך רגל כדי לקבוע את הסכום. שיטה נוספת היא שהתגבשו הלכות בעניין, לכן יסתכלו על מקרים דומים ויקמטו את הזנק הלא ממוני. 2. **פיצוי נומינלי** פיצוי סמלי המבטא את הפרת זכותו של הניזוק הנפסק בעוולות שבהן נזק אינו תנאי להטלת אחריות והניזוק ואינו מבקש פיצוי על נזק תוצאתי.\ פוסקים אותו בעוולות שלא דורשות הוכחת נזק כמו עוולת התקיפה או כליאת שווא. הפיצוי הזה בעצם מבטא את הפגיעה באינטרס שנפגע. 3. **פיצוי עונשי** פיצוי שנועד להעיד על חומרת הנזק על חומרת הביצוע ועל מה שקרה. הפיצוי הזה הוא יציר הפסיקה. ע\"א 71/18 הרשות הפלסטינית נ\' יורשי המנוח שרון בן שלום ז\"ל ערעור וערעור שכנגד על פס\"ד מחוזי בתביעה נזיקית, בגדרו חויבו הנתבעים (המערערים) -- הרשות הפלסטינית ומרואן ברגותי, בתשלום פיצויים עונשיים בסך כולל של 62 מיליון ש\"ח, בגין מעורבותם בפיגוע ירי שאירע ב-2001 שבו נרצחו בני הזוג שרון ויניב בן שלום ז\"ל, דורון יוסף סוורי ז\"ל (אחיה של שרון ז\"ל) וכן נפגעו שתי בנותיהם הפעוטות של בני הזוג (10 מיליון ש\"ח עבור כל אחד מעיזבונות המנוחים; 6 מיליון ש\"ח לכל אחת מהבנות; ו- 5 מיליון ש\"ח לכל אחד מההורים (יתר בני משפחות המנוחים הוחרגו ממעגל הזכאים)). תוך חלוקתם בין הנתבעים, כך שהרשות תישא בתשלום של 40% מהסכום האמור, וברגותי והמפגעים יישאו ביחד ולחוד בתשלום 60 האחוזים הנותרים. מעבר לפיצוי התרופתי נדרש פיצוי עונשי. [כעת עולה שאלת הפיצוי העונשי מפסק הדין הזה:] 1. בנוסף להיבט הפלילי בהגשת תביעה בנזיקין, יש לפסק הדין הזה חשיבות מאוד גדולה בנושא של הטלת אחריות, מכיוון שמוטלת אחריות נזיקית גם על הרשות הפלסטינית וגם על ברגותי שהוציא את הפיגוע לפועל. 2. יש פה תביעה של קטינות שתובעות בכובע העיזבון וגם בכובע של תלויים. 3. **ההצדקות לפיצוי העונשי**: בניגוד לפיצויים נזיקיים, אשר תכליתם העיקרית היא השבת המצב לקדמותו, הרי שתכליות הפיצויים העונשיים שונות, ודומות במידת מה לתכליות דיני העונשין. **בין היתר נועדו הפיצויים העונשיים להגשמת מטרות ציבוריות כגון גמול, הרתעה וחינוך.** 4. **המקרים שבהם ניתן לפסוק פיצוי עונשי** : בשים לב לקשיים הטמונים במוסד הפיצויים העונשיים, נקבע בפסיקה כי יש לנהוג בזהירות בחיובו של מזיק בתשלום פיצויים עונשיים, וכי סנקציה מעין זו תישמר אך למקרים חריגים, שבהם בוצעה עוולה מקוממת וחמורה במיוחד, או כזו הטומנת בחובה פגיעה קשה בזכויות חוקתיות של הניזוק. זאת ועוד, ולנוכח טיבם, **נקבע כי הטלתם מחייבת הוכחת יסוד נפשי מסוג של כוונה וזדון, וכי לא ניתן להסתפק בהקשר זה ברשלנות גרידא**. יצוין כי נשמעו מעת לעת אמירות בפסיקה שלפיהן ייתכן כי במקרים מסוימים ניתן יהיה להסתפק אף ברשלנות רבתי מצד המזיק בביצוע העוולה, או באדישות באשר לתוצאותיה האפשריות. **אך במקרים \"חריגים שבחריגים\" יחויב אדם בתשלום פיצויים עונשים אם התנהל נגדו הליך פלילי (למשל, אירועי טרור).** 5. **למי ניתן לפסוק פיצוי עונשי**: יש לכלול במעגל הזכאים לקבלת פיצויים עונשיים את כל הגורמים אשר הוכרו כ\"ניזוקים\" הזכאים לקבלת פיצויים נזיקיים. ניזוקים אלה כוללים בוודאי את הניזוקים שנפגעו באופן ישיר כתוצאה מביצוע העוולה, אך גם את הניזוקים המשניים -- אשר נחשפו לפגיעה שהוסבה לניזוק הישיר (ההורים של הנרצחים), **העומדים בכל 4 התנאים המצטברים שנקבעו בהלכת אלסוחה** (נדבר בהמשך). כלומר אם תעמדו בתנאים שנקבעו בהלכת אלסוחה, אתם תוכרו כניזוקים ואז גם תוכלו לקבל פיצוי עונשי. 6. **שיעור הפיצוי העונשי**: בכל הנוגע לשיעור הפיצויים העונשיים נקבע כי פסיקת פיצויים עונשיים מחייבת התחשבות בחומרת מעשהו של המזיק, וממילא אף בתוצאותיו של מעשה זה ובמספר הניזוקים שנפגעו בגינו. לפיכך, יש לפסוק פיצויים עונשיים מובחנים עבור כל אחד ואחד מהניזוקים, ישירים ומשניים כאחד, כך שמידת הנזק האינדיווידואלי שנגרם להם תילקח בחשבון בקביעת שיעור הפיצוי. **מאפיין חמישי- איזון אינטרסים של פרטים לבין עצמם, ובין אינטרסים של פרטים לבין אינטרסים חברתיים** דיני הנזיקין מאזנים בין אינטרסים של פרטיים ובין אינטרסים של פרטיים לבין ציבורים. - דוגמא 1- איזון אינטרסים בין זכויות של פרטיים סעיף 44 (א) מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפושים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק. דיני הנזיקין משמשים כלי איזון בין אינטרסים של פרטיים -- עוולת המטרד מאזנת בין הזכות של בעלי המקרקעין לקניין לבין הזכות של אדם אחר לחירות וחופש תנועה. - דוגמא 2- ע\"א 9073/09 אסותא נ\' שרף עובד טוען שבמהלך עבודתו ובשל ויכוח בינו לבין עובדים אחרים הוא לקה באוטם בשריר הלב. הוא תבע את ביטוח לאומי וזה הוכר כתאונת עבודה. בנוסף הוא לא תובע את העובדים אלא את המעביד -- אסותא. ביהמ\"ש עושה איזונים בין אינטרס של פרטיים לבין אינטרסים חברתיים. מצד אחד רוצים להגן על האינטרסים הפרטיים מצד שני כמה כסף זה יעלה לנו. ביהמ\"ש אומר שאם הוא יכיר בכל דבר כפוטנציאל אחריות על ידי מעסיקים הוא יכיר בהמון תביעות. בתי המשפט בעצם מאזנים. יש מקרים שבית המשפט לא יטיל אחריות כי הוא רוצה להימנע מהעלויות הגבוהות של ההליך. אותו אסותא שלא השגיחה על העובדים צריך לבדוק מה המשמעות של הטלת האחריות, מה זה יעשה. ביהמ\"ש אומר שאם יטיל אחריות בכאלה מקרים מה שעלול לקרות שמעבידים יגיבו בהתנהגות הגנתית. יתחילו לשים מצלמות מפקחים וכו\' ואז זה יוביל לפגיעה בחיי המסחר ובפרטיות כמובן. היבט שלישי בפס\"ד -- ביהמ\"ש רואה בפניו לא רק את אינטרס הפרט אלא גם רואה את הערכים שעומדים על הפרק. יש פסקי דין שאתה קורא ואתה אומר שיש כאן הצהרה חברתית על ערך מסוים. במקרה הזה יש לפסק הדין גם חשיבות חברתית. - דוגמא 3 -ע\"א 1952-11 חאלד אבו אלהווא נ\' עיריית ירושלים היה לו לקות ראיה, הוא נפל לבור בדרך שבה הוא הלך. העירייה לא כיסתה את הבור. נגרם לו נזקים חמורים הוא נהיה משותק קיצוני. עורכי הדין של העירייה טוענים שהוא ידע שיש לה בעיה ובכל זאת הוא בחר ללכת בדרך הזאת. עלתה שאלה האם ניתן לטעון אשם תורם או לא ובכך להפחית את גובה הפיצוי. השופט עמית -- לא מתערב באשם תורם. השופטת ברק ארז -- טענת המערערים הייתה פסולה בעייתית ומטרידה. רשות הרבים אמורה לשרת את כולם ללא חשש גם מי שבריא וחסון וגם מי שחלש ומוגבל. בעיה להכיר באשם תורם כי אז נכיר בכך שהמרחב הציבורי בטוח רק לאנשים בריאים. **המרחב הציבורי שייך לכולם גם לאנשים עם מוגבלויות.** בעצם באיזון הזה השופטת ברק ארז אומרת שהיא לוקחת בחשבון ערך חברתי של שוויון, שאיפה שהמרחב הציבורי יהיה שמיש עבור כולם. הלכה -- אנו רואים שיש כאן תפיסה חברתית, קידום מטרה חברתית. דיני הנזיקין צריכים לשאוף שהמרחב הציבורי יהיה שווה לכולם. **מטרות ותיאוריות של דיני הנזיקין** **מבוא: על החשיבות של הדיון במטרות ותיאוריות דיני הנזיקין** זיהוי מטרות דיני הנזיקין והתיאוריות העומדות בבסיסם חשוב משלושה טעמים: - מספק כלי נוסף לתיאור דיני הנזיקין ולהבחנה בינם לבין דינים אחרים.\ דוגמא: האמירה שמטרת דיני העונשין היא הענשת הקורבן ואילו מטרת דיני הנזיקין היא פיצוי הניזוק מספקת קריטריון נוסף להבחנה בין עונשין לנזיקין. בנזיקין אנו מתמקדים בניזוק. - הצורך לזהות הצדקה לניהול ההליך הנזיקי על העלויות הכרוכות בו.\ דוגמא: מה ההצדקות לקיומו של הליך נזיקי כאשר התקיים כבר הליך פלילי? מה ההצדקות לקיומו של הליך נזיקי שבסופו התובעים לא יוכלו לגבות פיצוי מהמזיק שהינו חסר ממון? - מספק כלי להבנה וניתוח ביקורתי של הסדרים מוצעים או קיימים. **מטרה ראשונה: מטרת הפיצוי- ״השבת המצב לקדמותו״** **הצגת המטרה** - פסיקת פיצוי תרופתי לניזוק שיעמיד את הניזוק באותו מצב שבו היה אלמלא ביצוע העוולה- **השבת המצב לקדמותו** (בכפוף למגבלות האירוע הנזיקי ושיטת הפיצוי). פסק דין כרמי נ\' סבג -- פרשנות יסוד הכוונה בעוולת הרשלנות בחור חולה סכיזופרניה קרא לילד שהיה בפארק להגיד שלום לבת שלו. הוא דקר את הילד דקירות קשות פצע אותו קשה ודקר למוות את ביתו התינוקת. בהיבט הפלילי עמדה לו הגנת אי שפיות ומכוח חוק לטיפול בחולי נפש הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי. **עולה שאלה האם יש הגנת אי שפיות בתחום הנזיקי?** התשובה היא לא. אין הגנה דומה לחוק העונשין בפק\' הנזיקין. ההורים של הילד הגישו בשמו תביעה נזיקית כנגד התוקף והם התבססו על עוולת התקיפה. עוולת התקיפה דורשת כוונה. העו\"ד של כרמי אומר אבל איך אפשר להגיד כוונה כלפיו? הבן אדם לא שפוי. פס\"ד נסוב סביב משמעות הכוונה. **ביהמ\"ש --** מקבל את תביעת ההורים ודוחה את הכוונה. הכוונה בעוולת התקיפה היא ללא כוונה רעה או כוונת זדון. רק במקרה שללא שליטה נוגעים באדם אחר זו כוונה. **ביהמ\"ש הרחיב את עוולת התקיפה --** הוא אומר גם במקרה שהמגע בגופו של אחר נבע ממחלת נפש החולה נפש יישא באחריות **אלא אם זו הייתה נגיעה לא נשלטת ובעקבות חוסר שליטה על תנועות הגוף!** **האם מטרת הפיצוי מנחה את ההלכה ? כן, היא מנחה את בתי המשפט כשהם קובעים הלכה בעיקר בתחום שקשור לחישוב הפיצוי.** פסק דין עיזבון המנוח מיכאל אטינגר היה מדובר בילד בן 12 שמת בתאונה, אנו יודעים שיש עילה לעיזבון ולתלויים. כאן הבעיה הייתה שעד לפס\"ד אטינגר הייתה את הלכת גבריאל -- המתייחסת ליכולת לתבוע פיצוי על אובדן כושר השתכרות שתוחלת החיים של הניזוק קוצרה.\ אמרנו שלמשל אדם נפגע והיכולת שלו ירדה ב50 אחוז הוא יקבל פיצוי 50 אחוז. עלתה השאלה מה קורה שאדם נפגע בתאונה וגם נפגע ב50 אחוז וגם ותוחלת החיים שלו קוצרה? למשל היה אמור לחיות עד 80 ולהרוויח 100 אחוז, עכשיו מעריכים שיחיה עד גיל 60 ו50 אחוז. [מהו עיזבון ומהם תלויים?] עיזבון- מעין גוף משפטי המהווה הירושה של הנפטר.\ תלויים- בן זוג, הורים, ילד, אילו היה האדם בחיים היה תומך (כלכלית ובאופן כללי) בתלויים.\ שנים אבודות- השנים מהרגע שנפטר עד תוחלת החיים שלו שבהם יכל להשתכר. **הלכת גבריאל אמרה --** הניזוק יכול לקבל פיצוי על פגיעה בכושר להשתכר עד תוחלת החיים שקוצרה. למשל אם אנו יודעים שאותו אדם בן 20 ועתיד למות עד גיל 60 הוא יקבל פיצוי על הכושר להשתכר עד גיל 60, משמע על 40 שנה. ומשמע מגיל 60 הוא לא יקבל פיצוי על הפגיעה בכושר להשתכר. לכן הביטוי **הלכת השנים האבודות** -- ניזוק שתוחלת החיים שלו קוצרה לא יכול לקבל פיצוי. **הסבר:** - אדם בן 20 נפצע בתאונה, במועד פסק הדין הוא ניזוק ו**הוא חי.** - תוחלת חיי העבודה היא עד גיל 70 (קצרה יותר מתוחלת החיים שזה עד 83). - לאחר התאונה הכושר שלו להשתכר פחת ב50 אחוז. - בא מומחה ואומר בגלל התאונה הבחור ימות בגיל 60. **לפי פס\"ד גבריאל --** הניזוק יכול לקבל פיצוי על אובדן כושר השתכרות בין גיל 20 ל60. לפי פס\"ד גבריאל הוא לא היה מקבל פיצוי על השנים האבודות. הפיצוי הוא רק עד גיל 60 (התוחלת לאחר התאונה). **הוא לא יקבל פיצוי על התוחלת החיים אלמלא התאונה (70).** **חלק שני של ההלכה --** לאותו אדם יש תלויים. יש לו אישה ילדים, האם התלויים יוכלו להגיד הוא מת בגלל התאונה איבדנו מקור תמיכה? לא**. הוא כבר מיצה את עילת התביעה שלו**. הניזוק עצמו כבר מימש את עילת התביעה. **הלכת גבריאלי אמרה שעל השנים האבודות לא ניתן לקבל פיצוי.** **נחזור לפס\"ד אטינגר** - הניזוק שלנו במועד פסק הדין **מת** -- פס\"ד אטינגר. - לפי פס\"ד גבריאלי אני יודעים שהוא כבר מת **והעזבון לא יכול לקבל פיצוי** על השנים האבודות. - ההורים הם תלויים לפי ס\'78 והילד עוד לא מיצה את התביעה, אבל הם לא יוכלו להוכיח תלות. - לכן הם יכולים לתבוע על אובדן תמיכה אם יוכיחו תלות -- אם אין תלות אין פיצוי. **שזה הגיע לפתחו של בית המשפט** יש כאן בעיה, יש כאן ניזוק שמת במועד פסק הדין. ילד בן 12, כל תוחלת חיי העבודה פתוחה לפניו. אם נהיה לפי הלכת גבריאלי הוא לא יקבל פיצוי על השנים האבודות וגם התלויים לא יקבלו פיצוי על השנים האבודות, הם לא יצליחו להוכיח תלות. יש כאן משהו לא צודק ולא הגיוני. **לכן פסק דין אטינגר שינה את הלכת גבריאל, הוא למעשה מכיר באפשרות לקבל פיצוי על השנים האבודות.** אז במקרה של אטינגר העזבון יקבל פיצוי על השנים האבודות. התלויים האם הם יקבלו פיצוי? לא -- הם לא יצליחו להוכיח תלות בפועל. אבל זה לא משנה! יש להם עיזבון. בפסק דין אטינגר ביהמ\"ש העליון תיקן את העוול של הלכת גבריאלי. **לכן לפי אטינגר (השלכות ההלכה)** - אם במועד פסק הדין הניזוק חי -- הוא יקבל אובדן השתכרות עד גיל 70 ולא עד תוחלת החיים המקוצרת! - אם הוא מת במועד פסק הדין ואין לו אישה וילדים -- אז העזבון יקבלו פיצוי שלו. התלויים לא כי לא יהיה אפשר להוכיח תלות (בדיוק כמו אטינגר) - אם הוא מת במועד פסק הדין ויש לו אישה וילדים -- הם זכאים גם לעיזבון וגם לתלויים. אבל אובדן כושר השתכרות יכנס רק באחד מהם כי אין כפל פיצויים. **פיצוי זו לא המטרה היחידה בדיני הנזיקין, איך יודעים זאת? ס\'78 (תביעת תלויים) וס\'80 --** - 78\. גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה -- יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה. - 80\. בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר. בעצם אנו מבינים שיש פעמים שפיצוי זו לא המטרה העיקרית. למשל ס\'80 -- **בדיני הנזיקין תלויים לא יכולים לקבל פיצוי על נזק לא ממוני** -- למשל על אבל, אובדן זוגיות, אובדן דמות הורה, צער, געגועים. עשו את זה על מנת להגביל את גובה הפיצוי מתוך הבנה שאבל זה חלק מהחיים. דיני הנזיקין מבחירה בוחרים לא לפצות על נזק שכזה. [הבחנה בין דיני הנזיקין לדיני ביטוח לאומי ] את הפיצוי אנו פוגשים גם בביטוח לאומי. ביטוח לאומי זה סוציאלי. ההבדל הוא ששם אנו לא נדרשים להוכיח קיומו של מעוול ולא נדרש להוכיח את חמשת המבחנים. פסק דין אסותא נ\' שרף לא הצליח להוכיח תביעה נזיקית כי לא הצליח להוכיח את המאפיינים. אך זה לא מנע ממנו כלל לפנות לביטוח לאומי ששם לא היה צריך להוכיח שום מאפיין ולא קיומו של מעוול. שיעור שלישי- 25.11.2024 חזרנו על מה שעשינו בשיעור הקודם ?