סיכומי שיעור נוירופסיכולוגיה א.docx

שיעור 1 02/01/2024 **מהו המוח?** בעבר התקשנו להבין מה הדבר הזה, קראנו לו \"קופסא שחורה\" כמשהו שנכנסים אליו דברים ויוצאים ממנו דברים אבל הוא כלא נודע. **[היסטוריה]:** **דאקארט** -- טען כי ה\"נפש\" שוכנת בבלוטת האצטרובל, הגוף והנפש באים במגע. הגוף הוא בן תמותה, הנפש היא נצחית. הוא האמין בדואליז...

שיעור 1 02/01/2024 **מהו המוח?** בעבר התקשנו להבין מה הדבר הזה, קראנו לו \"קופסא שחורה\" כמשהו שנכנסים אליו דברים ויוצאים ממנו דברים אבל הוא כלא נודע. **[היסטוריה]:** **דאקארט** -- טען כי ה\"נפש\" שוכנת בבלוטת האצטרובל, הגוף והנפש באים במגע. הגוף הוא בן תמותה, הנפש היא נצחית. הוא האמין בדואליזם, הנפש שולטת בגוף וגם להפך, אבל הגוף יכול להתנגד ואפילו לשלוט בנפש. **תומס ויליס** -- נקט בגישה פיזיולוגית לחקר המוח, השווה בין מוח של בני אדם לשל בע\"ח. הוא טען שהחלק הגבוה והעליון במוח משויך לתכונות והתנהגויות אנושיים בעוד שהחלק הנמוך והתחתון במנוח שייך להתנהגויות אוטומטיות כמו נשימה וכן הלאה. בעצם זה אומר שאנחנו מתפתחים מלמטה למעלה, זה אומר שלבלי חיים יש תפקודים בסיסיים יותר וככל שמתפתחים באבולוציה נפגוש יותר התנהגויות שהן אנושיות. **פרנץ יוזף גאל** -- הפרנולוגיה, טען כי המוח מאורכן סביב 42 פעולות בסיסיות והם מפוזרים לאורך הגולגולת וברי מישוש. הוא היה ממשש את הגולגולת של האדם והתיאוריה הייתה פשוטה: אזור גדול יותר אומר שהאדם משתמש בו יותר ולכן האזור הזה מפותח יותר. הוא בעצם אומר, אזור מסוים קשור לתפקוד מסוים. מדובר בהתחלה של לוקליזציה, שאזורים שונים קשורים לתפקודים שונים. **פייר לורנס** -- הגיע מאסכולת האקספירמינטלזם (מהמילה ניסוי, \"אקספרימנט\"), התחיל ניסויים בבעלי חיים מבחינה מוחית באמצעות חומרי הרדמה ופגיעות ברקמות. הוא יצר צריבות או פצעים או חבלה במוח של בעלי חיים במקומות שונים במוח שלהם. הוא ראה ככל שהוא פוגע באזור מסוים יותר כך החומרה של הפגיעה קשה יותר. למשל הוא פגע באזור מוטורי הקשור להליכה, וראה ככל שפוגע באזור יותר כך קשה לו יותר ללכת. לא רק שיש לוקליזציה, אלא שיש קשר בין חומרת הפגיעה לבין התפקוד, זה חשוב להבין כדי להבין שלא מדובר ב0 או 100, וגם עוזר לחשוב על החלמה. הוא דיבר על [תורת השדה המצטבר]: טען כי המוח עובד כיחידה אחת על מנת לתפעל. עוד מצא שאזורים \"בריאים\" במוח לוקחים פיקוד על הפונקציות של אזורים פגועים. הביקורת עליו זה שהוא חקר רק בעלי חיים ורק בהתנהגויות ספציפיות. **בויילאוד ודקס --** תיארו קבוצה של חולים עם פגיעה באונה שמאלית איבדו את היכולת הדיבור אחרי פגיעה מוחית, אחדים [הראו שיתוק בצד הגוף הימני בהעדר פגיעת IQ.] **פאול ברוקה -- גילוי אזור ברוקה:** בנוסף לעדויות האלה, הוא פגש חולה שקרא לו \"טאן\", הוא היה דומה לחולים הקודמים אבל הוא [יכול היה לומר רק מילה אחת -- טאן.] בנתיחה שלאחר המוות שלו גילו פגיעה פרונטלית (קדמית), לימים נקרא אזור זה ברוקה, האזור שאחראי על דיבור. הוא אסף דגימות נוספות והבין: 1. 2. הצגת סרטון על \"אפזיה\" קושי בהפקת שפה, **אפזית ברוקה** (מרכז אדלר לאפזיה) https://www.youtube.com/watch?v=3Y30lsFdXQk. **אפזיית ברוקה** היא פגיעה שפתית המתרחשת לאחר אירוע מוחי (שבץ) ומתבטאת בקושי בדיבור בהבעה, כתיבה (הם לא מסוגלים [להפיק] שפה כי האזור הזה של השפה נפגע). זה קורה בעיקר בשבץ מכיוון שמדובר באזור נקודתי, כדי שזה יקרה צריך להיפגע העורק שמעביר לשם באופן ספציפי את הדם. אם תהיה חבלה כללית נראה עוד פגיעות למעט הברוקה. **דוקטרינת הנוירון קאחל וגולג\'י** -- תרמו להבנה שהמוח בנוי מנוירונים ועטוף בנוזלים. הנוירונים הם ישות נפרדת וכמות מהם מרכיבה את המוח, המוח הוא מסה אחת אשר מוקפת ציטופלזמה. **[תיאוריות עכשוויות על המוח:]** המוח מבצע פעולות נרחבות על ידי הפעלה מורכבת של מספר מערכות המחוברות אחת אל השנייה, זוהי הגישה המחקרית המקובלת כיום. גישה זו מצליחה לנבא תפקודים והפרעות בתפקוד נרחבות. תמונות של DTI, אשליית פונזו (פיצוי על הגודל), אשליית תאצ\'ר (השלמה של המוח המוגבל שלנו). **[מהי נוירופסיכולוגיה?]** היא תחום בפסיכולוגיה שמנסה להבין איך מנה המוח והתפקוד שלו קשורים לתהליכים פסיכולוגיים ספציפיים. הקשר בין הנוירו (המוח) לבין הפסיכולוגיה, המידע המחקרי מגיע מתחום הנוירוביולוגיה והפסיכולוגיה ביחד. איפה נוירופסיכולוגיים יכולים לעבוד? במצגת. [סוגי מחקר מרכזיים בנוירופסיכולוגיה:] - **מה שעובד**- תפקודים והתנהגותיים והאזורים המוחיים השולטים עליהם בהתנהגות נורמאלית. - **מה שלא עובד**- הפרעות קוגניטיביות והתנהגויות הנגרמות מפגיעה מוחית. [דוגמא למחקר נוירופסיכולוגיה בנושא הקשב (\"אטנשיין\"): ] לכאורה ניסוי משעמם, אבל אפשר להשוות בין אנשים שעבור פגיעה מוחית פרונטלית לעומת אנשים שלא נפגעו מוחית, להשוות בין גברים לנשים, בין גילאים שונים, להכניס את האדם שעושה את הניסוי לfMRI ולבדוק תפקודים מוחיים בסיסיים. **אפקט תואמות הגודל** יכול להראות לנו על עיבוד אוטומטי של מספרים או אותיות, ברגע שאין הבדל בזמן התגובה נראה כי ייתכן שלאדם יש דיסקלקוליה (מספרים) או פגיעה מוחית, בעיות של קשב ועיבוד מידע, באיזה גיל מעבדים בכלל מידע כזה. **סיניסתזיה (עירוב חושים)** יש קשרים בין נושאים מסוימים שלא אמורים להיות קשורים, למשל צבעים ומספרים (אין צבעים למספרים או לימים או לחודשים או לאותיות), או חיבור בין שם לריח, או בין צליל לצבע. מחקרים מראים אזורים שונים במוח של צבע ומספר לצורך העניין, קשורים אחד אצל השני באקסונים ממש אצל אנשים שיש להם סיניסתזיה. [למה זה נוצר?] 1. 2. [דוגמא נוספת למחקר של פרופסור אנדראה ברגר -- בדקה חשיבה מתמטית בתינוקות:] היא בדקה האם ילדים יכולים לעבד מידע מתמטי פשוט וגילתה שדווקא כן. הושיבה תינוק למול מסך והראתה לו סרטון, לראשו מחובר EEG. היא שמה נקודת פוקוס צבעונית וכך התינוק מסתכל על זה, היא מראה לו 2 בובות שרוקדות ואז יורד מסך כחול ומוציאים בובה אחת ומעלים את המסך עוד פעם, כאשר מתמטית אמורה להישאר בובה אחת. האם מוח התינוק יכול להבחין בין צעד נכון (בובה אחת שנשארת) לבין צעד לא נכון (למשל שיהיו 2 בובות או בכלל לא). הEEG מראים [אזור פעיל שאחראי על גילוי טעות] (אזור ה\"אופס\"), וראו את זה באותם האזורים אצל מבוגרים, הוא פועל אצל התינוקות מגיל ממש קטן. הדבר הזה מראה לי שמבחינה התפתחותית ילדים מסוגלים להרבה דברים שלא חשבנו שהם מסוגלים ושכדאי להמשיך ולתפעל את האזורים האלה ולחשוף אותם לכאלה. שיעור 2 09/01/2024 **[נוירואנטומיה:]** **למה חשוב לדעת את מבנה המוח?** 1. 2. 3. **התפתחות המוח בהריון:** המוח מתפתח מהאזורים הפנימיים לחיצוניים. ניתן לראות כי האזורים הופכים להיות עבים ומסועפים יותר. **מוחות בבעלי חיים שונים:** בסגול אזורים מוטורים של תנועה, בירוק אזורי חישה סנסוריים, בצהוב אזורים אסוציאטיביים- הם האזורים החושבים על דברים ומסיקים מסקנות. אצל בני האדם החלק הצהוב הוא הגדול ביותר, אנחנו יכולים לחשוב על המחשבה שלנו. לבני האדם ולשימפנז יש צורה דומה של מוח, אך אצל האדם המוח גדול יותר וגם האזור הפרונטלי תופס פרופורציונלית מקום גדול יותר -- האונה הפרונטלית הגדולה ביותר בטבע.  **בחקר ובהבנה של מיקומי המוח, ישנם כמה קטגוריות (ויש עוד):** 1. 2. 3. 4. 5. 6. **[אזורי ברודמן:]** הגיע ונתן מספרים לאזורים שונים במוח על מנת [לייצר שפה משותפת] לכל האנשים העסוקים במבנה המוח, כך יכולים לדבר על אזור ברודמן 10 (או האזור הפרונטלי הקדמי). לעיתים קרובות תראו את הקידוד המספרי לאיזורי מוח שונים. **[המיספרות המוח -- הקורטקס:]** כמו שיש לנו שתי ידיים כך יש לנו שתי המספרות למוח. החלוקה של המוח לאונות קורת באמצעות החריצים (סולקוס) המרכזיים הבאים: קיימים כמובן חריצים נוספים אך אלו המרכזיים. **[Corpus Callosum:]** נמצא ממש באמצע בין האונה הימנית לשמאלית ועוזר לשתי האונות לתקשר תפקיד: קבוצה גדולה מאוד (כ 300 מיליון) אקסונים שמחברים בין שתי ההמיספרות ומאפשר תקשורת עצבית ביניהן. [Split brain syndrome] -- זוהי תסמונת בה הסימפטומים שמופיעים כאשר אזור זה נחתך. ניתוח זה היה שכיח בעבר בקרב חולי אפילפסיה במטרה לעצור את ההתקפים על מנת שלא יתפשטו לחלק הנגדי במוח. **[1. אונה קדמית Frontal lobe:]** זוהי תמונה שמפרטת את חלקי האונה הפרונטלית. תפקידיה של האונה הפרונטלית הם: 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. **[קורטקס מוטורי motor cortex gyrus Precentral:]** [תפקיד]: ממוקם קדמית ל central sulcus. אחראי על תכנון, שליטה, והוצאה לפועל של תנועות גוף רצוניות. [הקורטקס המוטורי מחולק לשלושה חלקים:] 1. 2. 3. כל המרכיבים כאן צריכים להיות מסונכרנים, השרירים של הגוף שלנו לא יודעים מה לעשות, מי שאומר להם מה לעשות הוא המרכזי ולו אומר מה לעשות הפרה מוטורי, המתאם ביניהם הוא הSMA. [מה קורה כאשר אחד מהחלקים נפגע?] 1. 2. 3. כל אחת מהפגיעות תוביל לתוצאה אחרת (זה יכול להראות מאוד דומה כמו שבן אדם לא מצליח לאכול אבל מקור הבעיה הוא אחר). **[המפה המוטורית שמראה לנו את הסנסורים בהתאם לחושי הגוף:]** - - - **[2. אונה פריאטלית Parietal lobe:]** **[קורטקס סומטוסנסורי somatosensory cortex:]** ממוקם אחורית ל- central sulcus. [תפקיד:] מקבל קלט חושי של תחושה (תחושה, כאב, טמפרטורה, לחץ, פרופריוציפסיה -- תחושה של מיקום הגוף במרחב, איפה אני נמצא ביחס למקום). לא מקבל קלט של שמיעה/ריח אלא חישה. [מבנה:] 1. **הקורטקס הסומטוסנסורי הראשוני (1S):** מקבל את [הקלט הראשוני] של התחושה (החישה), ויש בו גם מפה סנסורית של הגוף. 2. **הקורטקס הסומטוסנסורי השניוני** **(S2):** מכיל [זיכרון] טקטלי, ויש לו יכולת הבחנה בין טקסטורות וצורות ע\"י מגע/תחושה, בעצם הוא יכול להתחיל לפרש את המידע המתקבל. הקלט התחושתי מגיע הקורטקס הסומטוסנסורי (דרך התלמוס) **משני נתיבים נפרדים** שנמצאים בעמוד השידרה (מהגוף עצמו): \- [Anterolateral system:] עיבוד טמפרטורה, כאב -- הם חייבים לבוא יחד כדי לשמור על עצמנו. \- [Dorsal column/ system:] עיבוד קלט תחושתי + פרופריוציפסיה. - [המשך לאונה הפריאטלית:] - - - - **[3. אונה אוקסיפיטלית Occipital lobe:]** **קורטקס ויזואלי ראשוני Primary visual cortex V 1:** ממוקם בעיקר על פני השטח האמצעי (מדיאלי) של הקורטקס האחורי בשתי ההמיספרות. [תפקיד:] המידע מגיע מהעיניים, עובר דרך התלמוס (144) (דרך ה - Geniculate nucleus ומשם מגיע ל- V1) אזור זה בנוי מ- 6 שכבות שלכל אחת מהן יש תפקיד מיוחד בעיבוד הקלט החזותי: 1. צבע 2. בהירות 3. תדירות מרחבית (איפה זה נמצא במרחב) 4. אוריינטציה (איפה זה נמצא בכיוון) 5. תנועה - **[4. אונה רקתית )טמפורלית( Temporal lobe:]** **קורטקס שמיעתי Auditory processing cortex:** ממוקם בחלק העליון של האונה הטמפורלית. [תפקיד:] המידע מגיע מהאוזן אל גרעינים קוכליאריים בגזע המוח **והתלמוס** ומשם לקורטקס האודיטורי. [מבנה:] 1. 2. **[דוגמאות לקורטקסים אסוציאטיביים (V3):]** - - **[חלוקה פנימית של המוח:]** שני שליש מהשטח מצוי בקיפולים. [יתרונות קיפולים:] חסכון בשטח, קיצור באורך החיבורים בין האזורים. - 1. 2. - **[המערכת הלימבית Limbic system:]** מערכת המשותפת בין בני אדם ובעלי חיים אחרים. [תפקיד:] אחראית בעיקר על עיבוד אמוציונלי, מוטיבציה, וזיכרון. [מבנה:] \- מצויה מתחת (ונטרלית) לסריברום Cerebrum. [היא כוללת:] 1. 2. 3. 4. כל האיברים האלו נמצאות באזור מאוד פנימי של המוח, מה שמעיד לנו שמדובר באיברים חשובים מאוד! **[חדרי המוח:]** 4 חללים המחוברים ביניהם, בהם נוצר נוזל המוח והשדרה CSF ומאוחסן. [תפקיד]: \- אחראים על הגנת רקמות המוח ומהוות כמעין ריפוד פנימי. \- \"ציפה\": לנטרל כוח הכבידה על המוח וגם למזער הנזק כתוצאה מחבטות ראש. \- המוח גם סופג חומרים מזינים הנמסים בנוזל, נוזל המוח עוטף את המוח ונכנס פנימה, מיוצר שוב ושוב כמו הדם ויורד לעמוד השדרה. \- ויסות טמפרטורה. [מבנה:] 1. שני חדרים לטרליים: כל חדר בצורת C עוברים דרך 4 האונות. 2. חדר שלישי: סביב המערכת הלימבית. 3. חדר רביעי: בין המיספרות הצרבלום. **[Neostriatum) Basal ganglia):]** הגרעינים הבאזלים נמצאים בתוך המערכת הלימבית, בצבא הכחול. [תפקיד]: תפקיד מרכזי בשליטה וביצוע תנועות הגוף, למידה, וזיכרון לטווח קצר. \"פיין-טונינג\" לתנועה. [מבנה]: \- מצויה מתחת (ונטרלית) לחדרי המוח. \- חיבורים מרובים עם אזורי המוח השונים: הקורטקס, תלמוס, גזע המוח, צרבלום. [כוללת]: 1\. Putamen : תכנון והכנה לתנועה, ביצוע תנועה, רצף בתנועה, למידה. 2. Globus pallidus : רגולציה של תנועה וולונטרית (רצונית). 3. Caudate nucleus : למידה פרוצדורלית, למידה אסוציאטיבית, שליטה אינהביטורית, מחזורי ושלבי שינה, אימוציות, התנהגות ממוקדת מטרה, שפה. [למשל,] במחלת פרקינסון נפגעים בדרך כלל גרעינים אלו וזה גורם לרעידה בתנועה. שיעור 3 23/01/2024 במצגת 3 יש קישור לסרטון המתאר את תקשורת הנוירונים כחזרה על שנה שעברה לצפייה בבית. **[איך מורכבת רשת הנוירונים?]** - - - - **[איך נוירונים מדברים?]** - - - - **לנוירונים יש בכל סינפסה רק \"מילה\" אחת - כלומר, יש רק חומר אחד שיכול לעבור ולהפעיל סינפסה.** [אילו נוירוטרנסמיטורים אנחנו מכירים כיום שעובדים במוח?]  **[מה קורה אצל הנוירון? איך הוא \"מדבר\"?]** - - - - - - **[מערכות מרכזיות במוח והחומרים שמשפיעים עליהן:]** - - - - דופמין מיוצר ע\"י נוירונים המצויים באזור מדיאלי במוח (מסומן בצהוב), מחומר שנקרא L-DOPA. - [שני מקומות עיקריים שמהם יוצא הדופמין:] 1. 2. - נוירונים דופמינרגים באזורים אלה מוציאים קשרים לכל המוח, - נתיבים דופמינרגים במוח אחראים בין השאר על: 1. - - - - - - - [תרגיל: דוגמא להתמכרות לקפה]: 1. 2. 3. 4. 5. **[ניסויים בבע\"ח בנושא תגמול והתמכרות]** - - - **[מערכת התגמול]** מדוע למשל אנחנו מתמכרים למסכים? - - 2. - - - - 3. מה הקשר בין דופמין לסכיזופרניה? בסכיזופרניה יש הפרעות בתפיסת המציאות. ניתן לדבר על סימפטומים חיוביים ושליליים: - - - - - **[סרוטונין:]** - - - - - - - שיעור 4 30/01/2024 **[גאבא:]** - - - - - **[גלוטמט:]** - - - - - **[אדרנלין ונורואדרלין:]** - - - **[אנדורפינים:]** - - - **[מצגת 4: שיטות מחקר בנוירופסיכולוגיה:]** **[באילו מדדים משתמש המחקר בנוירופסיכולוגיה?]** 1. - - - 2. - - - - - - - - 3. שיעור 5 06/02/2024 4. **[גרייה מגנטית: (TMS)]** - - - - - - - - - - - **[שיטות הדמיה: ]** 1. - - - - - - - - - - 2. - - - - - - - 3. - - - - [איך עובד MRI:] - - - - - - - [שלבי ה-MRI:] 1. 2. 3. 4. 5. 6. - - - **[הבדל בין CT ל-MRI:]**  4. - - - - 1. 2. - [איך מוצאים את האזור המוחי שפועל בזמן הבדיקה? שתי דרכים:] 1. 2. 5. - - - - - - - - - **[EEG ואפילפסיה: ]** - - - - - 5. **[מטלת זיכרון:]** - - - אפשר לבדוק באמצעות מטלה זו תפקודים ספציפיים של חלקים במוח. הזיכרון נמצא באזור הפרה פרונטלי וכך אם יש בעיה בזיכרון נדע שהפגיעה שם.  שיעור 6 13/02/2024 **שפה ודיבור** שפה היא דרך תקשורת! אפשר להבדיל בין כמה סוגי שפה: 1. שפה מילולית 2. שפה/דיבור פנימי 3. שפה לא מילולית -- שפת גוף וגם - שפה כתובה לעומת שפה דבורה (בעל פה). **[שפת התינוקות של דנסטן:]** (שיטת הפשפשים- מגיל ינקות ללא טיטול, יודעים לקחת אותם לשירותים כשמזהים סימנים). [ ]  דוגמא על תקשורת של עצים ופטריות. **[הצורך בשפה:]** - - - - - תינוק נולד הכי חסר יכולת מבין כל היצורים, הכי זקוק לתקשורת על מנת לשרוד. כפי שכבר ראינו, תינוקות מביעים את עצמם כבר בחודשים הראשונים על ידי שפת גוף ובכי. מלמול תקשורתי ראשון מופיע בגיל בערך שלושה חודשים. מתוך אתר של קופ\"ח מכבי (המשך במצגת). **[מה צריך לקרות כדי שהשפה תתרחש?]** 1. 2. 3. אם חלק מהתהליכים הללו נפגעו, אני לא אוכל לומר שיש לי שפה מלאה, אלו אזורי השפה עליהם נלמד במוח. **[אזורי השפה במוח:]**  1. - - 2. - - - - 3. - - - - 4. - - - -  5. - - - 6. - - - - 7. - - - [סיכום נושאים לפי פגיעות בנושאים השונים:] **[אוטונומיות השפה:]** שפה היא יכולת נפרדת ואוטונומית מהאינטליגנציה, אך היא משפיעה ומושפעת ממנה! **[אבחון יכולות שפתיות:]** - - - **[איך מאבחנים יכולות שפתיות?]** - - 6. - - - 7. **[טיפול בקשיים שפתיים:]** [קלינאית תקשורת --] מומחית לטיפול ושיקום במקרים של פגיעה שפתית. העבודה תעשה בהתאם ללקות. ילדים עם קושי שפתי משמעותי ישולבו בגנים שפתיים. שם הצוות מוכשר לעבודה עם ילדים בעלי קושי שפתי. [הצוות כולל] -- גננת מוסמכת לחינוך מיוחד, סייעת, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק (לחיזוק השרירים), מטפלת רגשית (עבור הילדים), פסיכולוגית (להורים ולצוות). שיעור 7 20/02/2024 **[מצגת קשב]** **[Attention תשומת לב:]**  [תשומת לב -- מאיפה היא מתחילה?] - - **[תשומת לב - רשת מוחית:]** - 1. [גזע המוחSuperior and inferior Colliculi :] - מבנים המצוי בגזע המוח אחראים על תנועת עיניים ספציפית שבה אובייקטים המצויים בשדה הראייה הפריפריאלי \"תופסים\" תשומת לב. - אחראים על תנועות עיניים מהירות: Express saccades , העיניים זזות בצורה מהירה מאוד 2. [תלמוס Pulvinar (Thalamus):] - התלמוס הוא תחנת ממסר של המידע הנכנס. - ה- pulvinar הוא גרעין בתלמוס, האחראי על [סינון המידע החושי] הנכנס וזיהוי המידע שצריך להפנות אליו תשומת לב. - מקבל קלט מ Superior & inferior Colliculi ונחשב כמכוון את \"פנס אור\" אל גירויים. - אנשים עם הרס באזור זה מראים קשיים בסינון מידע נכנס, והפניית תשומת לב למידע רלוונטי תוך התעלמות מהשאר. - ניסויים בעזרת PET מראים עלייה של צריכת אנרגיה באיזור זה במטלות קוגניטיביות כמו חיפוש אובייקט מטרה מתוך מסיחים. 3. [האונות הפריאטליות]: אלו אחראים על גירויי טופ-דאון ודאון אף -- בהתאם להפניית הקשב שלנו. האונות הפריאטליות אחראיות בעיקר על עיבוד ותפיסה של היחסים המרחביים בין אובייקטים. - תפקידם בהקשר של תשומת לב בולט בהפרעות כמו: הזנחת צד, או Optic ataxia.\ הקשב של האנשים עם הזחת הצד, הקשב לא מופנה לצד אחד בעולם, לכן הקשב נמצא גם באונות הפריאטליות שם מתחיל עיבוד ראשוני של המידע. [במחקרים המשתמשים בטכניקת EEG :] - - - - - 4. [האונות הפרונטליות:] 1. האונה הפרונטלית קשורה לתהליכי Top-down : הקשור לזיכרון לטווח קצר ועיבוד ניהולי -- ביצועי. 2. בנוסף, ישנו איזור הנקרא : frontal eye fields (FEF): - - - 5. [Cingulate cortex:] - - - - - - - - [**מיינדפולנס -** קצת היסטוריה:] - - - - **[MBSR -- mindfulness based stress reduction:]** - - - - **[המודל של פיטר מלינובסקי:]** המעגל של מלינובסקי -- שלוש פונקציות הקשב: 3. 4. 5. התרגול הוא אימון והפעלת שריר של הפניית הקשב והמיקוד. **[שיטת מיינדפולנס:]** - מחקרים רבים מאוד מראים כי תרגול מיינדפולנס משפיע חיובית על הרווחה הנפשית, כולל הפחתה של לחץ נפשי, מצב רוח שלילי וחרדה. - תרגול מיינדפולנס מוביל להקלה במצבי חרדה, דכאון ו- PTSD. - ראיות נוירולוגיות: איזורים במוח הקשורים ללמידה וזיכרון גדלים בעוד שאזורים הקשורים למתח וחרדה קטנים. - תרגול מיינדפולנס מאפשר הגברה של הדיוק בהתבוננות העצמית והתבוננות על הסביבה. - התרגול תורם לצמצום מחשבות טורדניות ושיפוטיות. - מיינדפולנס מסייע בפיתוח שלווה ורוגע.