מושגים ליא - יב PDF

‫עקרון שלטון העם ‪ -‬עקרון יסוד של הדמוקרטיה‪.‬כלל האזרחים הם הריבון‪ /‬מקור הסמכות‬ ‫האזרחים בוחרים שלטון של נציגים‪ /‬שלטון נבחר‪ -‬לזמן קצוב המוגדר בחוק‪.‬‬ ‫משאל עם ‪ -‬שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור הבוחרים‪ /‬האזרחים‪.‬כלי‪/‬הליך של דמוקרטיה‬ ‫ישירה‪ /‬על מנת לשקף...

‫עקרון שלטון העם ‪ -‬עקרון יסוד של הדמוקרטיה‪.‬כלל האזרחים הם הריבון‪ /‬מקור הסמכות‬ ‫האזרחים בוחרים שלטון של נציגים‪ /‬שלטון נבחר‪ -‬לזמן קצוב המוגדר בחוק‪.‬‬ ‫משאל עם ‪ -‬שאלה מוגדרת המופנית אל כלל ציבור הבוחרים‪ /‬האזרחים‪.‬כלי‪/‬הליך של דמוקרטיה‬ ‫ישירה‪ /‬על מנת לשקף באופן ישיר את עמדות הציבור‪.‬בחלק מן המדינות תוצאות המשאל‬ ‫מחייבות באופן חד משמעי ובאחרות הוא מוגדר ככלי מייעץ בלבד בידי המחוקקים‪.‬‬ ‫בחירות דמוקרטיות‪ -‬מאפיין בסיסי בכל סוגי הדמוקרטיות‪.‬הליך המאפשר חילופי שלטון‬ ‫מציינים חמישה תנאים הכרחיים לקיומן‪ :‬כלליות‪ ,‬חשאיות‪ ,‬מחזוריות ‪,‬שוויוניות‪,‬‬ ‫התמודדות‪/‬תחרות חופשית‪.‬‬ ‫כלליות ‪ -‬כל אזרחי המדינה זכאים לבחור ולהיבחר למוסדות הנבחרים במדינה במגבלות‬ ‫הכתובות בחוק (כמו גיל מינימלי ובמדינות מסוימות עבריינות על החוק(‪.‬‬ ‫חשאיות ‪ -‬איש מלבד הבוחר לא יודע במי בחר‪.‬מובטח שהבוחר לא יושפע מלחצים של גורמים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫מחזוריות‪ -‬הבחירות חוזרות במרווחי זמן ידועים וסדירים הקבועים בחוק‪.‬‬ ‫שויוניות‪ -‬קולו של כל מצביע שווה למשנהו‪.‬‬ ‫התמודדות חופשית‪/‬הוגנת ‪ -‬הבחירות מאפשרות תחרות הוגנת המבוססת על חירויות וזכויות‬ ‫פוליטיות)במיוחד חופש הביטוי וחופש ההתאגדות(‪.‬‬ ‫שיטת בחירות בישראל‪ -‬אר"י‬ ‫שיטת בחירות ארציות‪ -‬כל הארץ מהווה אזור בחירה אחד לצורך חישוב תוצאות הבחירות‪.‬‬ ‫שיטת בחירות יחסית ‪ -‬חלוקת המושבים בפרלמנט יחסית (בקירוב) למספר הקולות שבהם זכתה‬ ‫כל רשימת מועמדים‪ /‬כל מפלגה ‪.‬החישוב נעשה לפי מספר המצביעים בבחירות או לפי הקולות‬ ‫הכשרים בלבד ‪ -‬בתנאי שהמפלגה עברה את אחוז החסימה‪.‬‬ ‫שיטת בחירות רשימתית ‪ -‬מצביעים למפלגה שלה רשימת מועמדים (קבועה מראש או המושפעת‬ ‫מהצבעת הבוחרים( דרכים רווחות לקביעת הרשימה‪ :‬בחירות מקדימות (פריימריז)‪ /‬בחירות‬ ‫במוסדות המפלגה‪ /‬ועדה מסדרת‪ /‬ראש הרשימה‪.‬‬ ‫רקע‪ -‬מושג ‪-‬אחוז החסימה ‪ -‬בשיטת הבחירות היחסית נקבע אחוז מכלל קולות המצביעים‬ ‫)משתנה ממדינה למדינה( על מפלגה לקבלו כדי שתוכל לזכות בייצוג בבית הנבחרים‪ /‬בפרלמנט‪.‬‬ ‫לשם מה? מטרתו להגביל את מספר המפלגות המיוצגות בבית הנבחרים‪.‬אחוז החסימה הנוכחי‬ ‫בישראל עומד על ‪ 25.3‬אחוזים שהם כ‪ 4-‬מנדטים‪.‬‬ ‫תרבות פוליטית דמוקרטית‪ -‬ערכים‪ ,‬אמונות וצורות התנהגות המבטאים הזדהות עם עקרונות‬ ‫ביניהם ניתן למנות רמה גבוהה של השתתפות בבחירות והשתתפות אזרחית‪ ,‬קבלת הכרעת הרוב‪,‬‬ ‫הכרה בשלטון החוק והפנמת ערכים כמו פלורליזם‪ ,‬סובלנות‪ ,‬הסכמיות‪.‬תרבות פוליטית‬ ‫דמוקרטית והחינוך אליה מחזקים את היציבות של המדינה הדמוקרטית ‪.‬לא קיימת במידה שווה‬ ‫בכל הדמוקרטיות‬ ‫עקרון סובלנות‪ -‬קבלת השונה‪ /‬יחס מכבד לשונים ממני‪ ,‬לדעותיהם‪ ,‬לאורח חייהם הימנעות‬ ‫מתגובות אלימות מילולית או פיזית בעת מחלוקת‪.‬הימנעות מהפעלת סמכות שלטונית כלפי‬ ‫עמדות ביקורתיות או מרגיזות‪.‬‬ ‫עקרון פלורליזם‪ -‬הכרה בערך של ריבוי‪/‬מגוון דעות‪/‬עמדות של אנשים או קבוצות‪.‬‬ ‫עידוד‪/‬תמיכה בקיום וביטוי של מגוון דעות‪ /‬עמדות של אנשים או קבוצות בחברה‪.‬‬ ‫עקרון הסכמיות‪ -‬הסכמה רחבה בין קבוצות בחברה על כללי משחק בסיסיים או על אופייה‬ ‫הבסיסי של החברה והמדינה‪.‬מחזקת את היציבות ומאפשרת קיום בצוותא על אף חילוקי דעות‬ ‫בתחומים אחרים‪.‬ישנו מתח בין ערך הפלורליזם המעודד ריבוי דעות לערך ההסכמיות המחזק‬ ‫את האחידות‪ /‬הערכים המשותפים‪.‬‬ ‫עקרון הכרעת הרוב‪ -‬עקרון הקובע שמתוך כמה אפשרויות נבחרת‪ /‬מתקבלת זו שרוב‬ ‫האוכלוסייה‪ /‬רוב הנציגים‪/‬רוב המצביעים תומכים בה‪.‬אסור לרוב לקבל החלטות שפוגעות באופן‬ ‫לא סביר‪ /‬בלתי מוצדק בזכויות יסוד ובמיוחד בזכויות המיעוט‪.‬למנוע עריצות הרוב‬ ‫עיקרון הגבלת השלטון ‪ -‬השלטון מחזיק באמצעים (כלכליים‪ ,‬אנושיים‪ ,‬מקורות מידע‪ ,‬מנגנוני‬ ‫אכיפה) המעניקים לו עצמה רבה‪.‬קיימת סכנה בניצול לרעה של כוחו של השלטון‪ /‬בפגיעה‬ ‫בזכויות האדם והאזרח או בזכויות קבוצה‪.‬הפרדת הרשויות ואמצעים מוסדיים‪ /‬פורמאליים ולא‬ ‫מוסדיים‪ /‬בלתי פורמאליים נועדו למניעת עריצות השלטון‪.‬‬ ‫הפרדת רשויות‪ -‬פיצול הכוח השלטוני לשלוש רשויות‪ :‬מחוקקת‪ ,‬מבצעת ושופטת‪.‬במטרה‬ ‫להגביל את השלטון ‪ /‬למנוע את ריכוז הכוח בידי גורם שלטוני אחד ‪/‬לקדם הגנה על זכויות‬ ‫האדם‪.‬לכל רשות סמכויות ייחודיות בתחומה אך לא מוחלטות‪ /‬עירוב סמכויות ‪,‬ומתקיימים בין‬  ‫הרשויות יחסי איזון‪ ,‬ריסון‪ ,‬פיקוח ובקרה‪ /‬איזונים ובלמים‪.‬‬ ‫חוקה‪ -‬מערכת של נורמות וערכי יסוד המנוסחים במסמך מכונן‪.‬בעלת עליונות משפטית על‬ ‫חקיקה רגילה‪.‬קובעת את‪.1 -‬עקרונות וערכי היסוד של המדינה‪ /‬חזון‪ /‬המאפיינים הייחודיים של‬ ‫המדינה ‪.2‬מבנה רשויות השלטון סמכויותיהן והיחסים ביניהן ‪3.‬עקרונות השמירה על זכויות‬ ‫האדם והאזרח במדינה‪.‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת פורמליים‪ /‬מוסדיים ‪ -‬ביקורת שמקיימים גופים ומוסדות שלטוניים‪/‬‬ ‫ביקורת של מוסדות‪ :‬הפרלמנט)אופוזיציה‪ ,‬ועדות הכנסת‪ ,‬כלים פרלמנטריים)‪ ,‬מבקר המדינה‪,‬‬ ‫נציב תלונות הציבור‪ ,‬מערכת המשפט‪.‬שהוסמכו לשם כך בחוק‪.‬לשם הגבלת השלטון‪ /‬לשם פיקוח‬ ‫על השלטון ועל חוקיות פעולותיו‪.‬באמצעות פרסום דוחות‪/‬הנחיות‪/‬חוקים‪/‬מסמכים רשמיים‬ ‫אחרים המציגים את פעולות השלטון‪.‬‬ ‫מנגנוני פיקוח וביקורת בלתי פורמליים‪ /‬לא מוסדיים ‪ -‬ביקורת שמקיימים גופים‪ ,‬ארגונים או‬ ‫פרטים באמצעות הפגנות‪ /‬שביתות ‪/‬עצרות‪ /‬עצומות‪ /‬יצירות אומנות (קולנוע‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬תיאטרון‪,‬‬ ‫ספרות‪ ,‬אמנות פלסטית)‪ ,‬הופעה וכתיבה באמצעי התקשורת וברשתות חברתיות ‪.‬ללא הסמכה‬ ‫חוקית‪ /‬בהתנדבות ‪ /‬מיוזמתם של אזרחים או קבוצות‪.‬לשם הגבלת השלטון‪ /‬ופיקוח עליו ועל‬ ‫חוקיות פעולותיו‪.‬באמצעות לחץ על קובעי מדיניות‪ /‬הבעת ביקורת פוליטית וחברתית על‬ ‫השלטון‪ /‬קיום דיון ציבורי‪.‬‬ ‫עקרון שלטון החוק ‪ -‬חובת הציות לחוק חלה על כולם ‪ /‬האזרחים ורשויות השלטון כפופים‬ ‫לחוק‪ /‬קיימת מערכת חוקים אחת שכולם חייבים לציית לה‪.‬החוק נחקק ע"י הרשות המחוקקת‬ ‫בתהליך קבוע בחוק‪ /‬בהליך דמוקרטי‪.‬‬ ‫עבריינות‪ -‬הפרת חוק‪ /‬עבירה על חוק‪.‬‬ ‫עבריינות פלילית רגילה‪ -‬אדם המפר חוק למען אינטרס אישי‪.‬אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו‪.‬‬ ‫אינטרס אישי‪.‬מעשי האדם הם סכנה לפגיעה בתחושת הביטחון של האנשים בחברה‪.‬‬ ‫המדינה מחוייבת להילחם במפרי החוק באמצעות אכיפה‪.‬גניבה‪ ,‬אונס‪ ,‬שוחד‪ ,‬תקיפה‪ ,‬קבלת דבר‬ ‫במרמה‪.‬‬ ‫עבריינות שלטונית ציבורית‪ -‬בעל תפקיד ציבורי המפר חוק כדי לקדם ציבור מסוים או את כלל‬ ‫החברה‪.‬אינו מוכן לשאת בתוצאות מעשיו‪.‬מעשה הפרת החוק עלול לגרום אובדן אמון במדינה‬ ‫ובנבחרי הציבור‪ ,‬הנתפסים כפועלים באופן לא שיוויוני‪.‬מי שמעשה זה מקדם אותו לא יראה בו‬ ‫עבריינות‪.‬המדינה מחוייבת להילחם במפרי החוק – אכיפה‪.‬‬ ‫עבריינות שלטונית אישית‪ -‬בעל תפקיד ציבורי המפר חוק ממניע פרטי‪.‬אינו מוכן לשאת‬ ‫בתוצאות מעשיו‪.‬מעשהו עלול לגרום אובדן אמון במדינה ובמוסדותיה הפועלים תוך ניצול כוחם‬ ‫לרעת האזרחים‪.‬המדינה מחוייבת להילחם במפרי החוק באמצעות אכיפה‪.‬‬ ‫עבריינות שלטונית‪ -‬הפרת חוק‪ /‬עבירה על החוק על ידי אדם המשמש בתפקיד במערכת‬ ‫השלטונית‪.‬ניצול סמכות שלא כדין‪ /‬ניצול סמכות לרעה‪ /‬שימוש במשאבים של הציבור ‪/‬הפרת‬ ‫חובת האמון המוטלת על משרתי ציבור (יכולה לנבוע מאינטרס אישי ‪,‬אינטרס קבוצתי‪-‬מגזרי או‬ ‫תפישה אידיאולוגית(‪.‬‬ ‫מושג רקע עבריינות פוליטית‪ /‬אידאולוגית ‪ -‬פעולה בלתי חוקית )פגיעה פיזית‪ /‬הסתה לאלימות‪/‬‬ ‫פעולה לא חוקית שאינה אלימה (‪.‬כנגד נציגי השלטון‪ ,‬מוסדות‪ ,‬ארגונים או כל אדם בשל עמדתו‬ ‫הפוליטית‪.‬נובעת מתוך עמדה פוליטית‪/‬אידיאולוגית ו‪/‬או מתוך רצון לקדמה‪.‬מהווה איום על‬ ‫עצם קיומו של המשטר הדמוקרטי‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית‪ -‬הוראה הניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת אך סותרת את‬ ‫החוק או את הנחיות הצבא או חורגת מסמכות נותן הפקודה‪.‬במסגרת צבאית חובה לציית‬ ‫להוראה זו‪ /‬אי ציות יגרום להעמדה לדין של הפקוד‪.‬נותן ההוראה נושא באחריות של הפרת‬ ‫החוק‪.‬במסגרת אזרחית אין חובה לציית להוראה‪/‬פקודה בלתי חוקית‪.‬‬ ‫פקודה בלתי חוקית בעליל ‪ -‬הוראה אשר ניתנת על ידי מפקד מוסמך או רשות מוסמכת‪.‬ההוראה‬ ‫סותרת ערכי מוסר ומצפון אנושי בסיסיים‪" /‬דגל שחור" מתנוסס מעליה‪" /‬אי חוקיות הדוקרת‬ ‫את העין ומקוממת את הלב"‪ /‬אי החוקיות ואי המוסריות גלויה ומובהקת‪.‬חובה שלא לציית‬ ‫לפקודה זו אפילו במסגרת צבאית‪.‬ציות יגרום להעמדה לדין של נותן הפקודה והמבצע‪.‬‬  ‫התנגשות בין זכויות‪ -‬הזכויות הן יחסיות‪ /‬אינן מוחלטות – הן סותרות לא פעם זו את זו ובאף‬ ‫חברה אנושית הן אינן ניתנות להגשמה באורח מלא‪.‬לכן במקרה של התנגשות בין זכויות או בין‬ ‫זכות לאינטרס ציבורי נדרש איזון סביר בין הזכויות‪ /‬פגיעה מידתית בזכות הנפגעת‪.‬העילות‬ ‫הבסיסיות המוצדקות להגבלת זכויותיו של אדם היא כאשר מימושן פוגע בזכויות הזולת או‬ ‫באינטרס הציבורי‪.‬‬ ‫חובות‬ ‫חובת האדם כאדם‪ -‬להכיר בזכויותיו של הזולת‪ /‬להימנע מפגיעה בזכויות של אדם אחר‪.‬‬ ‫חובות אזרח וערכים אזרחיים‪ -‬החובה לציית לחוק ולחובות הקבועות בו (תשלום מיסים‪ ,‬שירות‬ ‫צבאי וכו)‪.‬ישנו ערך אזרחי להשתתפות בעיצוב החיים הציבוריים (הצבעה בבחירות ‪,‬ביקורת‬ ‫השלטון‪ ,‬השתתפות אזרחית וכו'( ישנו ערך אזרחי בתרומה לקהילה ולמדינה‪.‬‬ ‫סוג זכויות טבעיות כח החש"ק‬ ‫הזכות לחירות‪ /‬ערך‪ /‬עקרון החירות ‪ -‬לכל אדם זכות לחיות‪ /‬להחליט‪ /‬לעשות‪ /‬לפעול‪ /‬להימנע‬ ‫מפעולה‪ /‬לבחור‪ /‬לעצב את אישיותו על פי רצונו החופשי (היבט חיובי(‪.‬אין לשלול את חירותו של‬ ‫אדם על ידי מעצר או על ידי הגבלת חופש המחשבה והפעולה שלו (היבט שלילי(‪.‬מן הזכות לחירות‬ ‫נגזרות שורה של חירויות (חופש הביטוי‪ ,‬חופש המחשבה והמצפון‪ ,‬חופש התנועה‪ ,‬חופש העיסוק‪,‬‬ ‫חופש הדת‪ ,‬החופש מדת ועוד(‪.‬חוקים רבים בכל חברה מגבילים בהכרח את הזכות לחירות‬ ‫ונגזרותיה וגבולות הפגיעה הסבירה שנויים במחלוקת ציבורית בכל חברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫חופש הביטוי ‪ -‬לכל אדם זכות לבטא‪ /‬להפיץ את עמדותיו‪ /‬דעותיו‪ /‬אמונותיו בכל דרך )לבוש‪,‬‬ ‫פולחן‪ ,‬תקשורת‪ ,‬אמנות‪ ,‬בדיבור‪ ,‬בכתב וכו') ובפומבי‪ /‬בגלוי‪.‬‬ ‫חופש המחשבה והמצפון ‪ -‬לכל אדם זכות להחזיק בכל דעה‪ /‬מחשבה בכל נושא לפי בחירתו‪.‬לכל‬ ‫אדם זכות לפעול בהתאם למצפונו ‪ /‬לא לפעול בניגוד למצפונו‪.‬‬ ‫חופש התנועה ‪ -‬לכל אדם זכות לנוע כרצונו‪ /‬להימצא בכל מקום ) זכות הכניסה החופשית למדינה‬ ‫מוקנית לאזרחים בלבד(‪.‬‬ ‫חופש העיסוק ‪ -‬לכל אדם זכות לעבוד בכל עבודה‪ /‬מקצוע ‪ /‬משלח יד (כפוף להכשרה נדרשת‪/‬‬ ‫רישוי( (חופש העיסוק מוענק בישראל לאזרחים ותושבים בלבד( ‪.‬‬ ‫חופש הדת ‪ -‬לכל אדם הזכות להחזיק בכל אמונה‪ ,‬להשתייך לכל קבוצה דתית‪ ,‬לקיים כל טקס‪,‬‬ ‫מנהג‪ ,‬או פולחן‪.‬‬ ‫חופש מדת ‪ -‬לכל אדם הזכות שלא להחזיק באמונה‪ ,‬לא להשתייך לקבוצה דתית‪ ,‬לא לסבול‬ ‫מכפיה או הטפה דתית‪ ,‬לא לקיים טקס או פולחן דתי בניגוד לרצונו‪.‬‬ ‫הזכות לשוויון‪ /‬ערך‪ /‬עקרון השוויון ‪ -‬אין להפלות אדם בשל זהותו‪ ,‬שיוכו סממן חיצוני או מגבלה‬ ‫כלשהי (דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪ ,‬מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת) אלא‬ ‫במקרים של שונות רלוונטית לנושא הנידון‪-‬הבחנה מותרת‪.‬מובן מצומצם‪ :‬לכל אדם הזכות‬ ‫לשוויון בפני החוק ולשוויון פוליטי )הזכות לבחור ולהיבחר)‪.‬מובן רחב‪ :‬זכות לשוויון הזדמנויות‬ ‫במובן הכלכלי והחברתי‪.‬אופני היישום הראויים של הזכות לשוויון שנויים במחלוקת ציבורית‬ ‫בכל חברה דמוקרטית ‪.‬‬ ‫אפליה פסולה‪ -‬פגיעה בזכות לשוויון על ידי הענקת יחס שונה לבני אדם‪.‬ללא סיבה מוצדקת‪,‬‬ ‫ובפרט בשל זהות‪ ,‬שיוך סממן חיצוני או מגבלה כלשהי )דת‪ ,‬גזע‪ ,‬מין‪ ,‬העדפה מינית‪ ,‬צבע עור‪,‬‬ ‫מוצא‪ ,‬מראה חיצוני‪ ,‬מוגבלות מסוימת(‪.‬‬ ‫הבחנה מותרת ‪ -‬הענקת יחס שונה לבני אדם כאשר השונות רלוונטית לנושא הנידון חוקים רבים‬ ‫מאד בכל דמוקרטיה מבוססים על הבחנה‪.‬‬ ‫מדיניות של העדפה מתקנת ‪ -‬הענקת הטבה‪/‬העדפה לקבוצה‪ /‬לאוכלוסייה מקופחת‪ /‬מופלית‪/‬‬ ‫חלשה למשך זמן מסוים‪.‬במטרה צמצום פערים‪ /‬צמצום אי שוויון ‪.‬‬ ‫זכות לחיים ולביטחון ‪ -‬אין לפגוע בחייו ובגופו של אדם‪ /‬לכל אדם אישי הזכות לחיים ולביטחון‪.‬‬ ‫חובת המדינה להגן על כל בני האדם החיים בשטחה מפני פגיעה בחייהם ובגופם בידי אחרים‪.‬‬ ‫זכות הקניין ‪ -‬לכל אדם הזכות להחזיק ברכוש‪ /‬בדבר שיש לו ערך כלכלי ולעשות בו כרצונו‪.‬אין‬ ‫לפגוע בקניינו של אדם (הן קנין חומרי והן קנין רוחני(‪.‬‬ ‫הזכות להליך הוגן ‪ -‬אדם חף מפשע עד שלא הוכחה אשמתו‪ /‬אדם זכאי כל עוד לא הורשע בדין‪.‬‬ ‫כל אדם זכאי למשפט הוגן ופומבי ‪ -‬ייצוג ע"י עו"ד ‪,‬שופטים בלתי תלויים‪ ,‬ענישה בהתאם לחוק‬ ‫בלבד‪ ,‬זכאי לדעת במה הוא נאשם ולראות את הראיות נגדו‪ ,‬זכאי לערער לערכאה גבוהה יותר‬ ‫וכדומה‪.‬‬ ‫הזכות לכבוד‪ -‬הזכות שלא להיות חשוף‪ /‬נתון ליחס משפיל‪ /‬ליחס מזלזל‪ /‬ליחס מבזה‪ /‬ליחס‬ ‫פוגעני‪ /‬לטיפול או יחס אכזרי ובלתי אנושי‪.‬‬ ‫הזכות לפרטיות‪ -‬הזכות לחיות ללא חשיפה‪ /‬התערבות‪ /‬חדירה לחייו‪ ,‬לגופו‪ ,‬לחפציו‪.‬‬ ‫הזכות לשם טוב‪ -‬הזכות שלא יפרסמו אודותיו‪ /‬על אורחותיו‪ /‬על דעותיו מידע שיקרי שלילי‪.‬‬  ‫סוג זכויות פוליטיות ‪ -‬זכויות פוליטיות הינן זכויות הקשורות לתחום הפוליטי‪ /‬לשותפות‬ ‫בניהול המסגרת המדינית‪(.‬חלקן זכויות אזרח בלבד‪ ,‬וחלקן מבוססות על הזכויות הטבעיות של‬ ‫כל אדם(‪.‬זכויות פוליטיות שהן זכויות אזרח‪ :‬הזכות לבחור ולהיבחר‪ ,‬והזכות להתארגן כמפלגה‬ ‫המתמודדת בבחירות (מוענקות לאזרחי המדינה בלבד(‪.‬זכויות פוליטיות הנובעות מזכויות‬ ‫טבעיות‪ :‬חופש ההפגנה והמחאה והאפשרות לבקר את השלטון )(אינן מוגבלות לאזרחי המדינה(‪.‬‬ ‫סוג זכויות כלכליות ‪-‬חברתיות ‪ -‬זכויות הניתנות‪ /‬מוענקות ע"י המדינה‪.‬במטרה‬ ‫להבטיח קיום אנושי בכבוד‪ /‬להבטיח רמת חיים בסיסית‪.‬ביניהן‪ :‬הזכות לשירותי בריאות‪,‬‬ ‫לחינוך‪ ,‬לביטחון סוציאלי ולרמת חיים בסיסית ‪,‬לדיור‪ ,‬זכויות עובדים בדרך של הקצאת משאבים‬ ‫ושירותים‪.‬היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית ‪-‬כלכלית‪ /‬במדינות דמוקרטיות רבות זכויות‬ ‫אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה‪.‬‬ ‫גישה כלכלית ‪-‬חברתית ליברלית ‪/‬ניאו‪-‬ליברלית‪ -‬מדגישה את החירות הכלכלית על פני השוויון‬ ‫החברתי‪-‬כלכלי‪ /‬סוברת שחירות מקדמת את טובת החברה כולה ובתוכה את החלשים‪.‬דגש על‬ ‫יוזמה פרטית ותחרות ‪ /‬פעילות במסגרת שוק חופשי‪.‬מעורבות המדינה בתחום החברתי‪-‬כלכלי‬ ‫היא מינימלית ‪/‬מצומצמת ‪.‬דוגמאות‪ :‬הפרטה‪ ,‬קיצוץ תקציבים‪ ,‬צמצום קצבאות‪.‬תמיכה‬ ‫בצמצום המיסוי למינימום‪.‬‬ ‫גישה כלכלית ‪-‬חברתית סוציאל‪-‬דמוקרטית‪ -‬מדגישה את השוויון החברתי ‪-‬כלכלי על פני‬ ‫החירות הכלכלית‪ /‬מקדמת בשם הסולידריות שוויון כלכלי‪ /‬צמצום פערים‪.‬במקרה הצורך הפרט‬ ‫יכול להישען על סיוע חברתי‪-‬כלכלי מהמדינה‪ /‬הדגשת האחריות של המדינה כלפי החלש‪.‬המדינה‬ ‫מעורבת בתחום החברתי‪-‬כלכלי במידה רבה‪ /‬מחויבת ליצור רשת ביטחון סוציאלי רחבה‪ /‬מחויבת‬ ‫להבטיח קיום בסיסי בכבוד לכל אדם ‪/‬דוגמאות‪ :‬סבסוד שירותים‪ ,‬הענקת שירותים חברתיים‪,‬‬ ‫חקיקה חברתית ‪,‬הלאמה‪.‬תמיכה במיסוי גבוה על העשירונים העליונים‪.‬‬ ‫זכויות עובדים ותנאי עבודה‪ -‬זכויות שהמדינה מחייבת את המעסיקים להעניק לעובדים על פי‬ ‫חוק‪.‬הזכות של כל אדם לתנאי עבודה בסיסיים והוגנים‪.‬כוללת מרכיבים כגון קביעת שכר‬ ‫מינימום‪ ,‬הגבלת מספר שעות עבודה‪ ,‬הבטחת שכר שווה עבור עבודה שווה‪ ,‬מתן ימי חופשה ‪,‬הגנה‬ ‫מפני פיטורים שרירותיים‪.‬היקפן ואופיין תלויים במדיניות חברתית ‪-‬כלכלית‪ /‬במדינות‬ ‫דמוקרטיות רבות זכויות אלה מוענקות בצורה מוגבלת ומדודה‪.‬‬ ‫סוג זכויות קבוצתיות‪ /‬תרבותיות‪ -‬זכויות קיבוציות הניתנות לקבוצות אתניות ‪-‬‬ ‫תרבותיות‪ /‬מיעוטים לאומיים‪ ,‬באות לידי ביטוי בתחומים הבאים‪ :‬שפה‪ ,‬חינוך‪ ,‬תרבות‪ ,‬ייצוג‬ ‫כקבוצה‪.‬מטרתן להסדיר בצורה מוסדית את זהותה הייחודית של הקבוצה במדינה‪.‬המדינה‬ ‫קובעת את היקף הענקתן ואת מידת התמיכה המוסדית בהן (לעומת זכויות הפרט של המיעוט‬ ‫שהן זכויות יסוד בכל דמוקרטיה(‪.‬‬ ‫בטחון הדמוקרטיה‬ ‫דמוקרטיה מתגוננת ‪ -‬הגנה על המשטר הדמוקרטי‪ ,‬עקרונותיו ואופי המדינה (כללי משחק‪,‬‬ ‫ערכים דמוקרטים ואופי המדינה(מפני אדם או קבוצה שפועלים בזירה הציבורית תוך ניצול‬ ‫הכלים הדמוקרטיים על מנת לפגוע‪ /‬לחסל את המשטר הדמוקרטי או באופי המדינה‪.‬במקרים‬ ‫בהם האיום ממשי המדינה מתגוננת על ידי שלילת הזכות להיבחר ‪/‬להתארגן ולפעול מבחינה‬ ‫פוליטית‪ /‬הגבלת חופש הביטוי‪.‬‬ ‫דמוקרטיה מתגוננת בישראל ‪ -‬במדינת ישראל נעשה שימוש ברעיון הדמוקרטיה המתגוננת על פי‬ ‫חוק יסוד הכנסת וחוק המפלגות מפלגה לא יכולה להשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה‪:‬‬ ‫‪ 1.‬שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ‪2.‬הסתה לגזענות ‪3.‬תמיכה במאבק‬ ‫מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל‪.‬‬ ‫תקנות לשעת חירום‪ /‬חקיקת חירום ‪-‬הממשלה מוסמכת להתקין תקנה לשעת חירום לטובת‬ ‫הגנת המדינה‪ ,‬ביטחון הצבור וקיום אספקה ושירותים חיוניים‪.‬ייחודן בכך שאף שהן חקיקת‬ ‫משנה‪ ,‬הן יכולות לגבור על הוראות חוק (למעט חוקים חסינים כמו ח"י‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪,‬‬ ‫ח"י חופש העיסוק וח"י ‪:‬הכנסת(‪.‬לפי החוק בישראל ניתן להתקינן רק כאשר מוכרז מצב חירום‬ ‫במדינה (ע"י הכנסת)‪.‬בפועל‪ ,‬מאז הקמת המדינה מוכרז בה על‪-‬ידי הכנסת מצב חירום )ההכרזה‬ ‫מחודשת אחת לשנה)‪.‬‬ ‫מעצר מנהלי ‪ -‬מעצר מניעתי מידי ללא הליך פלילי רגיל כנגד העצור‪ /‬גם בלי שהוא מואשם‬ ‫בביצוע עבירה כלשהי (סמכותו של שר הביטחון להורות עליו)‪.‬מטרתו למנוע פגיעה בביטחון‬ ‫הציבור‪ /‬בטחון המדינה‪ /‬זכות לחיים וביטחון של אזרחי המדינה‪.‬הליך הנתון לביקורת רבה בשל‬ ‫הפגיעה הקשה בזכויות ולכן חלות עליו הגבלות בחוק (בסמכות שר הביטחון בלבד לבצע מעצר‬ ‫מנהלי לפרק זמן ארוך‪ ,‬תקף לתקופה של ‪ 6‬חודשים וניתן להארכה(‪.‬‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ‪ -‬מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את‪ :‬הזכות‬ ‫לחיים ולשלמות הגוף‪ ,‬זכות הקניין‪ ,‬הזכות לכבוד ולפרטיות‪ ,‬חופש התנועה‪.‬פסקת הגבלה‪ :‬ניתן‬ ‫לחוקק חוק הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת‬ ‫ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו בזכות מידתית‪.‬שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק‬ ‫והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק ‪ -‬החוק מבטיח את חופש העיסוק‪.‬פסקת הגבלה‪ :‬ניתן לחוקק חוק‬ ‫הסותר את הזכות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד‬ ‫לתכלית ראויה" ופגיעתו בזכות מידתית‪.‬פסקת התגברות‪ :‬ניתן לכנסת לחוקק לזמן קצוב חוק‬ ‫הסותר חוק זה גם ללא התקיימות תנאי פסקת ההגבלה‪.‬שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק‬ ‫והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫פרק ‪ -2‬רקע היסטורי ומאפיינים יהודיים ודמוקרטים‬ ‫הצהרת בלפור‪ -‬מכתב ששלח שר החוץ הבריטי בלפור (ב‪ )1917 -‬ללורד היהודי רוטשילד‪.‬מודיע על‬ ‫החלטת ממשלת בריטניה לקדם הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל‪.‬‬ ‫כתב המנדט‪ -‬הסמכה לבריטניה על ידי חבר הלאומים )ב‪ )1922 -‬להקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ‬ ‫ישראל (יישום הצהרת בלפור( המנדט ניתן על ארץ ישראל משני עברי הירדן (בריטניה הוציאה את עבר‬ ‫הירדן המזרחי מחוץ למנדט ובכך הניחה תשתית לממלכת ירדן( המנדט מדגיש את הצורך לשמור את‬ ‫הזכויות האזרחיות והדתיות של לא‪-‬יהודים בארץ ישראל‬ ‫החלטה ‪ -181‬החלטת תוכנית החלוקה‪ -‬החלטת עצרת האו"ם בכט' בנובמבר ‪ )29.11.47( 1947‬החלטה‬ ‫להקים בתוך החלק שנותר מן המנדט בארץ ישראל המערבית‪ ,‬מדינה יהודית ומדינה ערבית ההנהגה‬ ‫היהודית קבלה את התכנית‪.‬ירושלים לא תהיה חלק מאף מדינה‪.‬היא תהיה אזור בין לאומי שישלוט בה‬ ‫נציג של האו"ם‪.‬בין המדינות יתקיים שיתוף פעולה כלכלי כולל מטבע משותף‪.‬שתי המדינות חייבות‬ ‫לעשות בחירות דמוקרטיות לאספה מכוננת‪.‬בשתי המדינות האספה המכוננת צריכה לנסח חוקה למדינה‪.‬‬ ‫ההנהגה הערבית דחתה אותה והערבים החלו בפעולות איבה‪/‬מלחמה )השלב הראשון של מלחמת‬ ‫העצמאות(‪.‬הבריטים הודיעו כי הם מתכוונים לפנות את שטחי ארץ ישראל גם אם לא יימצא פיתרון‬ ‫לסכסוך‬ ‫הכרזת העצמאות‪ -‬בהכרזה בא לידי ביטוי האופי הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים‪-‬‬ ‫הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים ‪ /‬קיום בחירות‪ /‬כינון חוקה‪.‬‬ ‫הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין‪ /‬בהבטחה לחרות דת מצפון‬ ‫לשון חינוך תרבות‪.‬‬ ‫בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם‪.‬‬ ‫בקריאה לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה‪.‬בהבטחה‬ ‫להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה‪.‬‬ ‫שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות‪.‬‬ ‫פיתוח הארץ לטובת כל תושביה‪.‬‬ ‫המעמד המשפטי של הכרזת העצמאות‪ -‬הכרזת העצמאות מבטאת חזון לאומי המצוי בישראל‬ ‫בקונצנזוס רחב‪.‬למגילת העצמאות אין מעמד משפטי מחייב אך בית המשפט קבע שהיא מקור מרכזי‬ ‫לאופן פרשנותם של חוקים אחרים כאשר איננה עומדת בסתירה לחוק מפורש אחר‪.‬מעמדה המשפטי של‬ ‫ההכרזה התחזק מאז שנכנס לתוקף תיקון לחוקי היסוד הקובע שהם "יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה‬ ‫על הקמת מדינת ישראל"‪.‬לפי הגישה הרווחת נותר מעמדה כמקור לפרשנות חוקים בלבד‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות‪ -‬הצדקות היסטוריות‪ -‬הצדקות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל הקשורות‬ ‫לאירועים הכרזת העצמאות‬ ‫א‪.‬בה הוא קם התעצב ויצר נכסי תרבות ובראשם התנ"ך‬ ‫ב‪.‬במהלך הגלות העם המשיך בתקוה ובמאמץ לשוב לארץ ישראל‬ ‫ג‪.‬נעשה מאמץ לשיבה לארץ בדורות האחרונים שהביא להקמת ישוב גדול ומבוסס‬ ‫ד‪.‬השואה הוכיחה את ההכרח בפתרון בעיית האנטישמיות על ידי מדינה יהודית‬ ‫ה‪.‬השתתפות היישוב היהודי במלחמת העולם השנייה הקנתה לו את הזכות להימנות על העמים באו"ם ‪.‬‬ ‫הכרזת העצמאות‪ -‬ההצדקות הבינלאומיות‪/‬משפטיות‪ -‬הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬ ‫הנובעת מתמיכה‪ /‬הכרה בינלאומית בזכותו העם היהודי למדינה בארץ ישראל ‪.‬החלטות רשמיות של‬ ‫מדינות וגופים בינלאומיים‪ /‬דוגמאות‪ -‬הצהרת בלפור‪ ,‬כתב המנדט‪ ,‬החלטת האו"ם על החלוקה (החלטה‬ ‫‪( 181‬‬  ‫הכרזת העצמאות ‪ -‬הצדקה טבעית ‪/‬אוניברסאלית ‪ -‬הצדקה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‬ ‫הנובעת מהזכות הטבעית והאוניברסלית של כל עם להגדרה עצמית‬ ‫מאפיינים היהודיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה‪ -‬בהכרזה בא לידי ביטוי האופי היהודי של‬ ‫המדינה בדברים הבאים‬ ‫‪.1‬בשם המדינה‪ -‬מדינת ישראל ובהכרזה עליה כמדינה יהודית‬ ‫‪.2‬בפתיחת שעריה לכל יהודי‬ ‫‪.3‬בקריאה לעם יהודי להתלכד סביבה‬ ‫‪.4‬בקביעה כי המדינה תושתת על יסודות החרות הצדק והשלום במורשתם של נביאי ישראל‬ ‫מאפיינים דמוקרטיים של המדינה הבאים לידי ביטוי בהכרזה‪ -‬בהכרזה בא לידי ביטוי האופי‬ ‫הדמוקרטי של המדינה בדברים הבאים‬ ‫‪.1‬הכרזה על הקמת מוסדות דמוקרטיים ‪ /‬קיום בחירות‪ /‬כינון חוקה‬ ‫‪.2‬הבטחה לשוויון זכויות חברתי ומדיני לכל אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין‪ /‬בהבטחה לחרות דת מצפון‬ ‫לשון חינוך תרבות‬ ‫‪.3‬בהבטחה להיות נאמנים לעקרונותיה של מגילת האו"ם‬ ‫‪.4‬בקריאה לערבים תושבי המדינה שקמה להשתתף בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה‬ ‫‪.5‬בהבטחה להעניק לערבים אזרחי ישראל נציגות מתאימה בכל מוסדות המדינה‬ ‫‪.6‬שמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות‬ ‫‪.7‬פיתוח הארץ לטובת כל תושביה ‪.‬‬ ‫פניות בהכרזה‪-‬‬ ‫לאו"ם ‪ -‬לשיתוף פעולה בהגשמת החלטת החלוקה‪ /‬להקמת אחדות פניות לגורמים שונים כלכלית בארץ‬ ‫ישראל בכללותה‪ /‬לקבל את ישראל לתוך משפחת העמים‬ ‫לערבים תושבי מדינת ישראל שזה עתה קמה ‪ -‬לשמור על השלום ‪,‬לקחת חלק בהקמת המדינה‪ ,‬על יסוד‬ ‫אזרחות מלאה ושווה במדינה וייצוג מתאים בכל מוסדותיה‬ ‫למדינות שכנות ‪ -‬מושטים יד לשלום ושכנות טובה‪ ,‬לשיתוף פעולה במאמץ לקדם את המזרח התיכון כולו‬ ‫לעם היהודי בתפוצות להתלכד סביב הישוב היהודי ולסייע במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות‬ ‫לגאולת ישראל‬ ‫מושג רקע אזרח‪ -‬מעמד חוקי ממנו נובעות זכויות וחובות (התנאים לקבלת האזרחות משתנים ממדינה‬ ‫למדינה(‪.‬הזכויות העיקריות‪ :‬הגנה על בטחונו‪ ,‬הצבעה בבחירות‪ ,‬זכות כניסה למדינה ‪,‬חופש עיסוק‬ ‫במדינה‪ ,‬זכויות סוציאליות‪.‬החובות העיקריות‪ :‬ציות לחוק‪ ,‬חובות על פי חוק (תשלום מיסים ושרות‬ ‫צבאי או לאומי(‪.‬‬ ‫לאומיות אתנית‪-‬תרבותית‪ -‬השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪/‬‬ ‫לניהול עצמי בתוך מדינה‪.‬מבוססת על יסודות אתניים – תרבותיים‪ -‬מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה ‪,‬‬ ‫ולפעמים גם דת )אין חפיפה בין לאומיות לאזרחות‪.‬‬ ‫לאומיות פוליטית‪/‬אזרחית‪ -‬השאיפה המשותפת לבני לאום לשלטון עצמי במסגרת של מדינה ריבונית‪/‬‬ ‫לניהול עצמי בתוך מדינה‪.‬מבוססת על יסודות פוליטיים‪ -‬שותפות‪ /‬רצון‪-‬משותף לחיות באותה מדינה ‪/‬‬ ‫במסגרת פוליטית ובקידום יחד ערכים ונורמות משותפים‪ /‬תפיסה של "טוב משותף"‪.‬‬ ‫מדינת לאום אתנית‪-‬תרבותית‪ -‬מדינה המזוהה ברמה הקולקטיבית עם לאום אתני‪-‬תרבותי אחד‬ ‫ומבטאת את מדינת לאום אתנית ‪-‬תרבותית זכותו להגדרה עצמית לאומית ‪.‬חלק מהסמלים‪ ,‬המועדים‪,‬‬ ‫החוקים ומוסדות המדינה נותנים ביטוי ליסודות האתניים התרבותיים ) מוצא‪ ,‬שפה‪ ,‬תרבות‪ ,‬היסטוריה‪,‬‬ ‫ולפעמים גם דת( של קבוצת הרוב הלאומי‪.‬קיימים גם יסודות פוליטיים ‪ -‬תרבותיים ‪-‬ערכיים משותפים‬ ‫לכלל אזרחי המדינה )רצון משותף לחיות באותה מדינה ולקדם יחד ערכים ונורמות משותפים‪ /‬תפיסה‬ ‫של "טוב משותף"‪.‬‬ ‫מדינת לאום פוליטית אזרחית‪ -‬מדינה שמגדירה את השייכות הלאומית על בסיס האזרחות בלבד‪/‬‬ ‫נייטרלית מבחינה אתנית (חפיפה בין לאומיות לאזרחות( הסמלים‪ ,‬המועדים‪ ,‬החוקים ומוסדות המדינה‬ ‫מבטאים יסודות המשותפים לכל האזרחים במדינה היסודות הפוליטיים משקפים ערכים משותפים‬ ‫לכלל אזרחי המדינה‬ ‫ביטוי אופי המדינה במרחב הפרט‪-‬‬ ‫חוק חינוך ממלכתי ‪ -‬חוק מגדיר את היעדים של מערכת החינוך הממלכתי בישראל‪.‬‬ ‫בין היעדים השונים (כמו חינוך לאהבת כל אדם‪ ,‬לנאמנות למדינה‪ ,‬לערכים דמוקרטיים‪ ,‬לדעת‬ ‫וליצירתיות) נמנים אהבת העם והארץ ולימוד מורשת ישראל והמסורת היהודית‪.‬‬ ‫החוק מדגיש את חשיבות הנחלתה של התרבות היהודית בבתי הספר‪.‬‬ ‫חוק שעות עבודה ומנוחה ‪ -‬החוק מגדיר את שעות העבודה וימי עבודה ומנוחה במשק‪.‬‬ ‫ליהודים נקבעה השבת כיום השבתון השבועי‪.‬ללא יהודים‪ -‬בשישי‪ ,‬שבת או ראשון לפי בחירתם‪.‬‬ ‫חוק יסודות המשפט ‪ -‬החוק מתייחס למקרים בהם אין חקיקה ראשית‪ /‬חקיקה שיפוטית אחרת לגבי‬  ‫המקרה הנדון‪.‬החוק מנחה את בתי המשפט לפסוק על פי "עקרונות החרות הצדק והיושר שבמורשת‬ ‫ישראל" במקרים בהם אין חקיקה ראשית‪ /‬חקיקה שיפוטית אחרת המתייחסת למקרה‪.‬‬ ‫חוק יסוד מקרקעי ישראל ‪ -‬החוק קובע כי אדמות המדינה (הכוללות את אדמות הקק"ל) ניתנות לחכירה‬ ‫בלבד ולא למכירה‪.‬נועד לשמירה על אדמות הקק"ל שנקנו במהלך השנים בידי יהודים למען פיתוח‬ ‫ההתיישבות יהודית ) החוק ודרכי יישומו נתונים במחלוקת ציבורית ובשנים האחרונות חלו כמה שינויים‬ ‫בצורת יישומו(‪.‬‬ ‫חוק איסור גידול חזיר ‪ -‬החוק אוסר גידול חזיר באזורים יהודים ומוסלמים‪.‬החוק אינו אוסר על‬ ‫אכילת חזיר‪/‬גידול חיות לא כשרות אחרות‪.‬האיסור על גידול חזיר נובע ממעמדו השלילי הסמלי‬ ‫וההיסטורי ביהדות‪.‬‬ ‫חוק חג המצות ‪ -‬החוק אוסר על בעלי עסקים הצגת ומכירת חמץ ברשות הרבים באזורים יהודים במהלך‬ ‫ימי חג הפסח‪.‬החוק אינו אוסר אכילת חמץ‪.‬‬ ‫חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה ‪ -‬החוק קובע את יום כ"ז בניסן (התאריך הלועזי משתנה בכל שנה)‬ ‫כיום הזיכרון לשואה ולגבורה‪.‬החוק מבטא את הזיקה של מדינת ישראל להיסטוריה של העם היהודי‪.‬‬ ‫חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ‪ -‬החוק קובע כללי ענישה ייחודיים (כולל עונש מוות) על פשעי‬ ‫הנאצים ועוזריהם למרות שנעשו לפני הקמת המדינה ומחוץ לגבולותיה‪.‬הענישה מתייחסת לפשעים‬ ‫שנעשו נגד העם היהודי‪.‬‬ ‫חוק השידור הציבורי ‪ -‬החוק כולל את יעדיו של השידור הציבורי בישראל‪.‬‬ ‫מונה ביניהם את טיפוח וקידום השפה העברית ומורשת ישראל‪.‬‬ ‫חוק בתי הדין הרבניים ‪ -‬החוק קובע שכל אזרחי ישראל מחויבים להתחתן ולהתגרש במסגרת בתי הדין‬ ‫של בני דתם ‪ /‬נישואין וגירושין של יהודים בישראל יערכו על פי דין תורה ) החל מ‪ 2010-‬המדינה‬ ‫מאפשרת נישואין אזרחיים לאזרחים שהינם חסרי דת(‪.‬‬ ‫חוק השבות ‪ -‬חוק משנת ‪ 1950‬הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ‪.‬החוק מאפשר גם לבני‪/‬בנות זוגם של‬ ‫יהודים‪ ,‬ילדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם‪ ,‬ונכדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם‬ ‫לא נרשמים כיהודים(‪.‬חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם‬ ‫ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה‪.‬במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת‬ ‫על עקרון שבות של בני הלאום‪.‬‬ ‫חוק הלאום‪ -‬פירוט בסיכום‬ ‫חוק יסוד‪ :‬ישראל‪-‬מדינת הלאום של העם היהודי" הינו חלק מחוקי היסוד ‪,‬שהם חלק בלתי נפרד‬ ‫מהיסודות החוקתיים של המדינה‪ ,‬שיהוו בעתיד תשתית לחוקה של מדינת ישראל‪.‬עקרונות‪ -‬א‪.‬ארץ‬ ‫ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי‪ ,‬שבה קמה מדינת ישראל‪.‬ב‪.‬מדינת ישראל היא מדינת‬ ‫הלאום של העם היהודי‪ ,‬שבה הוא מממש את זכותו הטבעית‪ ,‬התרבותית‪ ,‬הדתית וההיסטורית להגדרה‬ ‫עצמית ג‪.‬מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי‪.‬‬ ‫סמלי המדינה‪ -‬א שם המדינה הוא "ישראל‪.‬ב‪.‬דגל המדינה הוא לבן‪ ,‬שני פסי תכלת סמוך לשוליו‪ ,‬ומגן‬ ‫דוד תכול במרכזו‪.‬ג‪.‬סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים‪ ,‬עלי זית בשני צדדיה‪ ,‬והמילה "ישראל "‬ ‫למרגלותיה‪.‬ד‪.‬המנון המדינה הוא "התקווה‪.‬ה‪.‬פרטים לעניין סמלי המדינה ייקבעו בחוק‬ ‫בירת המדינה‪ -‬ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל‪.‬‬ ‫שפה ‪ -‬א‪.‬עברית היא שפת המדינה‪.‬ב‪.‬לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה; הסדרת השימוש בשפה‬ ‫הערבית במוסדות ממלכתיים או בפניהם תהיה בחוק‪.‬ג‪.‬אין באמור בסעיף זה כדי לפגוע במעמד שניתן‬ ‫בפועל לשפה הערבית לפני תחילתו של חוק‪-‬יסוד זה‪.‬‬ ‫בחוק יש התייחסות לקיבוץ גלויות ‪,‬לקשר עם העם היהודי בגולה‪ ,‬התיישבות יהודית‪ ,‬לוח רשמי‪ ,‬יום‬ ‫העצמאות וימי זכרון‪ ,‬ימי מנוחה ושבתון‬ ‫ביטוי אופי המדינה במרחב הציבורי‪-‬‬ ‫מעמד השפה העברית‪ -‬העברית אמנם לא נקבעה בחוק מפורש כשפה הרשמית של מדינת ישראל וכך‬ ‫נותרה החקיקה מתקופת המנדט המקנה לעברית ולערבית מעמד של שפות רשמיות (לאחר הביטול‬ ‫המפורש בחקיקה של מעמד השפה האנגלית( החקיקה והפסיקה בישראל מקנות עדיפות לעברית כשפה‬ ‫רשמית כביטוי לאופייה היהודי של המדינה‬ ‫לוח השנה העברי ‪ -‬לוח השנה העברי הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל כביטוי לאופייה היהודי‬ ‫של המדינה‪.‬החגים היהודים הינם ימי שבתון רשמיים במדינה‪.‬החוק מחייב שימוש בתאריך עברי בכל‬ ‫מסמך רשמי היוצא מטעם המדינה ומוסדותיה‪.‬‬ ‫סמלי המדינה ‪ -‬סמלי המדינה הקבועים בחוק מבטאים את זהותה היהודית ‪.‬‬ ‫דגל המדינה מורכב ממגן דוד שהוא סמל יהודי מסורתי ומפסי תכלת ולבן שהם צבעי הטלית היהודית‪,‬‬ ‫(נבחר כדגלה של התנועה הציונית עוד בראשית דרכה(‪.‬‬ ‫סמל המדינה הינו המנורה שעמדה בבית המקדש בירושלים ומשני צדיה ענפי זית‪.‬‬ ‫המנון המדינה‪" ,‬התקווה"‪ ,‬מבטא את שאיפת העם היהודי לחזור לארצו ולחדש בה את חרותו המדינית‪.‬‬  ‫ביטוי אופי המדינה במרחב בין הפרט לציבור‪-‬‬ ‫הסדר הסטטוס‪-‬קוו ‪ -‬ההסדר להכרעה במחלוקות בסוגיות דת ומדינה שיסודו מיוחס למכתב הצהרת‬ ‫כוונות מ‪ (1947-‬שנשלח מהנהלת הסוכנות היהודית למפלגת אגודת ישראל( נועד למנוע העמקת מחלוקות‬ ‫בין דתיים לחילוניים ולאפשר חיים משותפים במדינה שעתידה לקום‪.‬עוסק בהסדרת ארבע סוגיות‬ ‫מרכזיות של דת ומדינה‪-‬‬ ‫‪. 1‬הגדרת השבת כיום המנוחה במדינת ישראל (ליהודים)‬ ‫‪. 2‬מטבח כשר במוסדות ממלכתיים‬ ‫‪. 3‬נישואין וגירושין של יהודים יתנהלו בהתאם להלכה‬ ‫‪. 4‬מתן אוטונומיה לזרם החינוך הדתי‪.‬‬ ‫רובו נתקבע בחקיקה ואופן שימורו ויישומיו הראויים נתונים לאורך כל השנים בויכוח ציבורי‪.‬‬ ‫יהודי התפוצה‬ ‫אחריות המדינה לתפוצות ‪ -‬מחויבות המדינה ליהדות התפוצות באה לידי בתחומים שונים המבטאים‬ ‫את תפישתה כמדינת הלאום של כל העם היהודי (הכרזת העצמאות)‪.‬ביניהם ניתן למנות גם‪ -‬חוק השבות‬ ‫וחוק האזרחות המאפשרים לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות בה‪.‬מוסדות רשמיים של המדינה‬ ‫המטפלים בחיזוק זהותה היהודית של יהדות התפוצות ובעלייתה לישראל (למשל‪ -‬ההסתדרות הציונית‬ ‫העולמית המעוגנת בחוק‪ ,‬קיומו של שר לענייני תפוצות ושר קליטה(‪.‬‬ ‫התגייסות המדינה לטובת יהודים המצויים במצוקה ברחבי העולם‪.‬‬ ‫החוק הפלילי של מדינת ישראל מאפשר ענישה של מי שפגע ביהודי על רקע יהדותו גם אם עשה זאת מחוץ‬ ‫לשטחה של המדינה וכלפי יהודי שאיננו אזרח המדינה‪.‬‬ ‫יחס התפוצות למדינה ‪-‬‬ ‫זהות ‪ -‬רבים מיהודי העולם חשים קרבה והזדהות עם מדינת ישראל על אף היותם אזרחים לכל דבר‬ ‫במדינותיהם‪.‬במקרים מסוימים הדבר גורם לדילמות של "נאמנות כפולה"‪.‬‬ ‫יישום מרכיבי הזהות על יהדות התפוצות‪-‬‬ ‫מרכיב אזרחי‪-‬יהודי מזדהה עם המדינה שבה הוא אזרח‪.‬לדוגמא‪ -‬זהות אמריקאית‪.‬‬ ‫מרכיב לאומי‪ -‬יהודי מזדהה עם יהודי ועם מדינת ישראל‪.‬לדוגמא‪-‬חוגג חגים יהודיים ואת יום העצמאות‬ ‫של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מרכיב דתי‪ -‬יהודי מזהה עצמו עם הדת היהודית‪.‬לדוגמא‪-‬מבקר בקביעות בבית כנסת‪.‬‬ ‫שתי גישות למעמדה וליחס של יהדות התפוצות‬ ‫‪.1‬ישראל היא מרכז תרבותי לעם היהודי כולו ויכולת השפעת היהודים מישראל היא החזקה ביותר‪.‬‬ ‫‪.2‬גישת שני המרכזים של העם היהודי‪ -‬מדינת ישראל ויהדות התפוצות (בעיקר ארה"ב)‪.‬‬ ‫‪ -‬תמיכה פוליטית בישראל ‪ -‬על ידי ארגונים ושדולות המשתדלים להשפיע על ממשלותיהם לתמוך‬ ‫בישראל בהקשרים שונים‪.‬‬ ‫‪ -‬תמיכה כלכלית ‪ -‬לאורך השנים תומכת יהדות התפוצות בפעילויות שונות בישראל בסכומים גדולים‪.‬‬ ‫פירוט זרמים ביהודי התפוצה‪ -‬בסיכום אשכול העולם היהודי‬ ‫מעמד המיעוטים במדינת ישראל‪ -‬בהכרזת העצמאות התחייבה מדינת ישראל להעניק זכויות שוות לכל‬ ‫אזרחיה ללא הבדל דת גזע ומין‪.‬ישראל מעניקה לכל אזרחיה זכויות פרט מלאות ושוות‪.‬החוק אוסר‬ ‫אפליה בקבלה לעבודה על בסיס לאומי או דתי‪.‬ישנה אפשרות נרחבת לביטוי תרבותי ודתי במרחב‬ ‫הציבורי ובהיבטים מוסדיים (לעומת כמה ממדינות אירופה בהן קיימת הגבלה על לבישת כיסוי ראש מלא‬ ‫או בניית צריחי מסגדים(‪.‬‬ ‫ביטויי קבוצות המיעוט במרחב הציבורי והמוסדי‪ -‬לשפה הערבית מעמד מיוחד בישראל‪.‬חלק מפרסומי‬ ‫המדינה‪/‬שלטי הכוונה‪/‬תקנות שונות מחויבות להיכתב גם בערבית‪.‬ימי המועד של המיעוטים מוכרים‬ ‫להם כימי חופשה‪.‬בני העדות הלא יהודיות כפופים לשיפוט הדתי של בתי הדין על פי דתם בנושאי אישות‪.‬‬ ‫למיעוטים השונים קיימות מערכות חינוך נפרדות המתנהלות בשפתם‪.‬חוק החינוך הממלכתי קובע‬ ‫כמטרה לחנך כל אדם לכבוד למורשתו ולזהותו התרבותית‪.‬‬ ‫שסע לאומי בישראל‪-‬מתח ‪ /‬פיצול ‪ /‬חיכוך בין יהודים וערבים בישראל )בקווי ‪.) 1967‬נובע מסיבות‬ ‫היסטוריות‪ /‬דתיות‪ /‬חברתיות‪ /‬פוליטיות‪.‬מתבטא בעוינות הדדית‪ /‬מתחים ‪ /‬אפליה‪.‬‬ ‫מיעוט הערבי והדרוזי לקרוא בסיכום‬ ‫דרכי התמודדות עם השסע הלאומי ‪ -‬חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת האחר במדינה יהודית‬ ‫ודמוקרטית‪.‬הקפדה על זכויות הפרט וזכויות תרבותיות מסוימות‪.‬קידום ייצוג הולם בשירות המדינה‬ ‫ובחברות ממשלתיות‪.‬מדיניות של העדפה מתקנת‪ /‬הקצאת משאבים מיוחדים (הונהגה בישראל בכמה‬ ‫תחומים כלפי המיעוט הערבי(‪.‬הנהגת שיטת בחירות יחסית המאפשרת ייצוג בכנסת לקבוצות השונות‪.‬‬  ‫חינוך כל המגזרים לסובלנות ולקבלת האחר במדינה יהודית ודמוקרטית‪.‬חתירה להסכמים‪ ,‬פשרות‬ ‫וצמצום המחלוקות‪.‬שמירה על זכויות האדם במדינה‬ ‫שסע דתי‪ -‬העולם היהודי‪ -‬סיכום נפרד‬ ‫שסע דתי‪ -‬שסע הוא קו גבול החוצה את החברה בישראל ומבטא מתח‪ ,‬קיטוב ומחלוקות‪.‬השסע הדתי‬ ‫עוסק באופייה הרצוי של המדינה ובנוגע למקומה של הדת במדינה‪/‬במרחב הציבורי‪.‬המחלוקת מתקיימת‬ ‫בין קבוצות אוכלוסייה המגדירות עצמן חילונים‪ ,‬מסורתיים ודתיים‪.‬השסע הדתי מתבטא בנושאים‬ ‫שונים סביב היחסים שבין דת ומדינה‪ -‬השפעת הדת על אופי חוקי המדינה ואופן קביעתם‪ ,‬חינוך והקניית‬ ‫ערכי דת במערכות החינוך הממלכתיות‪.‬‬ ‫זרמים בחברה היהודית‬ ‫הציבור החרדי‪ -‬הקפדה על שמירת תורה ומצוות בצורה המלאה ביותר‪ ,‬בדרך כלל גם המחמירה ביותר‪.‬‬ ‫התבדלות מהחברה הכללית (לצד מגמות פתיחות)‪.‬ראיית תלמוד תורה כערך עליון‪.‬קבלת עקרון דעת‬ ‫תורה‪.‬התייחסות מסוייגת למדינה לצד מגמות של קבלה והשתלבות‪.‬כ‪ 10%-‬מהאוכלוסיה היהודית‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫הציבור הדתי לאומי‪ -‬הקפדה על שמירת תורה ומצוות‪.‬השתלבות מלאה בחברה הכללית‪.‬השתלבות‬ ‫מלאה בכל הגופים והמנגנונים של מדינה‪.‬ראיית מדינת ישראל כבעלת ערך חיובי‪.‬כ‪ 15%-‬מהאוכלוסיה‬ ‫היהודית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הציבור המסורתי‪ -‬אמונה בה'‪ ,‬ובתורה ומתן כבוד רב לדת ולמנהיגיה‪.‬שמירת מצוות בצורה חלקית‪.‬‬ ‫השתלבות מלאה בחברה כללית‪.‬ראיית מדינת ישראל כבעלת ערך דתי חיובי‪.‬ג‪ 35%-‬מהאוכלוסיה‬ ‫היהודית בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הציבור החילוני‪ -‬ללא מחויבות להלכה בקרבו גישות שונות ביחס למקומה של המסורת היהודית‬ ‫במדינה‪-‬שלילה מוחלטת לצד הכרה בערך תרבותי ומסורתי במינון כזה או אחר‪.‬התנגדות לחקיקה דתית‬ ‫ובדרך כלל הזדהות עם היהדות כלאום ופחות כדת‪.‬השתלבות מלאה בחברה הכללית ובמדינת ישראל‪.‬כ‪-‬‬ ‫‪ 40%‬מהאוכלוסייה היהודית של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫נושאים במחלוקת‪ -‬נגזר החמ"ש – פירוט בסיכום האשכול‬ ‫א‪.‬שבת‪ -‬צביון השבת ברשות הרבים‪.‬‬ ‫ב‪.‬נישואין וגירושין (אישות)‪ -‬דיני אישות‪.‬‬ ‫ג‪.‬גיוס‪ -‬שירות חרדים בצה"ל‪.‬‬ ‫ד‪.‬חקיקה דתית‪ -‬שילוב חקיקה דתית במערכת חוקי המדינה ועקרונות משפט עברי‪.‬‬ ‫ה‪.‬זרמים‪ -‬הכרה במעמד זרמים קונסרבטיבים ורפורמים‪.‬‬ ‫ו‪.‬מיהו יהודי‪ -‬סוגיית מיהו יהודי?‬ ‫ז‪.‬רבנים‪ -‬פסיקה רבנים המנוגדת לשלטון החוק והתערבות רבנים‪.‬‬ ‫ח‪.‬התיישבות‬ ‫דרכי התמודדות עם השסע הדתי‬ ‫א‪.‬הידברות בין הקבוצות השונות‪ ,‬משא ומתן והגעה לפשרה (דוגמת הסדר הסטטוס ‪ -‬קוו)‪.‬‬ ‫ב‪.‬הפיכת הדת לסוגיה פרטית מחד‪ ,‬ובמקביל הבטחת אינטרסים של קהילות דתיות‪.‬‬ ‫ג‪.‬הצבת גבולות בין הסמכות החילונית לסמכות הדתית‪.‬‬ ‫ד‪.‬חינוך לסובלנות ולקבלת האחר‪.‬‬ ‫ה‪.‬שיטת בחירות יחסית‪ ,‬המאפשרת לכל הזרמים ייצוג בכנסת‪ ,‬שיח ציבורי והגעה לפשרות בחקיקה‪.‬‬ ‫ו‪.‬ממשלות קואליציוניות אשר מאפשרות לנציגי זרמים שונים שותפות בממשלה וגיבוש מדיניות‬ ‫משותפת‪.‬‬  ‫פרק ‪ -3‬יסודות חוקתיים‬ ‫חוק השבות ‪ -‬חוק משנת ‪ 1950‬הקובע שכל יהודי זכאי לעלות לארץ‪.‬החוק מאפשר גם לבני‪/‬בנות זוגם של‬ ‫יהודים‪ ,‬ילדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם‪ ,‬ונכדיהם של יהודים ובני‪/‬בנות זוגם לעלות לארץ (אם כי הם‬ ‫לא נרשמים כיהודים(‪.‬חוק זה נובע מתפיסת היסוד של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם‬ ‫ולכן מקובל לראות בו חוק מבחין ולא חוק מפלה‪.‬במדינות רבות בעולם קיימת מדיניות הגירה המבוססת‬ ‫על עקרון שבות של בני הלאום‪.‬‬ ‫סוגיית מיהו יהודי ‪ -‬מדינת ישראל התמודדה במהלך השנים עם השאלה מהי הגדרתו המדויקת של‬ ‫יהודי הזכאי לעלייה לארץ מתוקף חוק השבות‪.‬בתיקון לחקיקה שבוצע בשנת ‪ 1970‬נקבע כי "יהודי הוא‬ ‫מי שנולד לאם יהודייה‪ ,‬או שנתגייר והוא אינו בן דת אחרת "‪.‬החוק אינו מגדיר מהו הגיור המאפשר‬ ‫הגדרה כיהודי ‪.‬‬ ‫חוק האזרחות ‪-‬חוק המגדיר את הדרכים השונות לקבלת אזרחות ישראלית‪.‬חוק זה נובע מתפיסת היסוד‬ ‫של מדינת ישראל כמדינת הלאום של כל יהודי העולם ולכן מקנה אזרחות אוטומטית לכל מי שעולה‬ ‫לארץ מכוח חוק השבות‪.‬בין הדרכים הנוספות לקבלת אזרחות‪ :‬ישיבה רצופה בישראל בין השנים ‪1952-‬‬ ‫‪1948 /‬לידה לאזרחים ישראלים ‪ /‬התאזרחות על בסיס קריטריונים שונים ובכללם מגורים של ‪ 3‬שנים‬ ‫בישראל וידיעת מה של השפה העברית – בכפוף לאישור שר הפנים ‪ /‬שר הפנים רשאי להעניק אזרחות על‬ ‫בסיס תרומה למדינה‪.‬‬ ‫חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ‪ -‬מפרט את זכויות היסוד של האדם בישראל הכוללות את‪ :‬הזכות לחיים‬ ‫ולשלמות הגוף‪ ,‬זכות הקניין‪ ,‬הזכות לכבוד ולפרטיות‪ ,‬חופש התנועה‪.‬פסקת הגבלה‪ :‬ניתן לחוקק חוק‬ ‫הסותר את הזכויות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית‬ ‫ראויה" ופגיעתו בזכות מידתית‪.‬שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק והשימוש שעושה בו בית המשפט‬ ‫כבסיס לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫חוק יסוד חופש העיסוק ‪ -‬החוק מבטיח את חופש העיסוק‪.‬פסקת הגבלה‪ :‬ניתן לחוקק חוק הסותר את‬ ‫הזכות שבחוק היסוד רק בתנאי שהוא "הולם את ערכיה של מדינת ישראל ונועד לתכלית ראויה" ופגיעתו‬ ‫בזכות מידתית‪.‬פסקת התגברות‪ :‬ניתן לכנסת לחוקק לזמן קצוב חוק הסותר חוק זה גם ללא התקיימות‬ ‫תנאי פסקת ההגבלה‪.‬שאלת פרשנותו המרחיבה של החוק והשימוש שעושה בו בית המשפט כבסיס‬ ‫לפסילת חקיקה של הכנסת נתונה במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫רשויות‬ ‫הרשות המחוקקת ‪/‬פרלמנט‪ /‬כנסת ‪ -‬בית הנבחרים ‪ -‬הפרלמנט‪ -‬הכנסת בישראל מונה ‪ 120‬חברים‪.‬‬ ‫מייצגת את ריבונות האזרחים ואת העמדות השונות בחברה‪.‬תפקידה העיקרי הוא חקיקת חוקים‪.‬‬ ‫מכוננת את הממשלה ומוסמכת להצביע אי אמון בממשלה‪.‬מהווה מנגנון פיקוח פורמאלי‪ /‬מפקח ומבקר‬ ‫את מדיניותה ופעולותיה של הרשות המבצעת (ע"י אופוזיציה‪ ,‬ועדות‪ ,‬אישור תקציב‪ ,‬כלים‬ ‫פרלמנטריים)‪.‬בהתאם לפסיקת בית המשפט מהווה גם רשות מכוננת לענייני חוקה‪.‬בוחרת‪/‬ממנה‬ ‫בכירים כמו – נשיא המדינה ומבקר המדינה‪.‬‬ ‫קואליציה ‪) -‬לרוב) סיעות הקואליציה מהוות יחד רוב של חברי הכנסת בפרלמנט ומהוות את בסיס‬ ‫התמיכה של הממשלה בפרלמנט‪.‬מבוססת על הסכמים קואליציוניים בין הסיעות המרכיבות אותה‪.‬‬ ‫קואליציה צרה – קואליציה המבוססת על רוב קטן של חברי הכנסת‪.‬‬ ‫קואליציה רחבה – קואליציה המבוססת על רוב גדול יחסית של חברי הכנסת‪.‬‬ ‫ממשלת אחדות לאומית‪ -‬ממשלה המבוססת על שיתוף פעולה בין המפלגות הגדולות היוצרות קואליציה‬ ‫רחבה‪.‬מטרתה להבטיח יציבות פוליטית‪ ,‬לפתור מצב של תיקו פוליטי או לחזק את הלגיטימציה של‬ ‫הממשלה בזמני חירום ומשבר‪.‬‬ ‫אופוזיציה ‪ -‬סיעות הפרלמנט שאינן שותפות בממשלה‪.‬מספר החברים באופוזיציה קטן בדרך כלל‬ ‫ממספר חברי הקואליציה וממחצית חברי הפרלמנט (למעט במצבים של ממשלת מעבר(‪.‬תפקידי‬ ‫האופוזיציה‪. 1 :‬לבקר את השלטון‪ /‬לפקח על השלטון‪ /‬להציג לו חלופה ‪. 2‬ליטול חלק בחקיקה ובוועדות‬ ‫הכנסת‪.‬‬ ‫מליאה‪ -‬הגוף המרכזי בו נעשית עבודת הכנסת ובו מתקבלות מרבית ההחלטות‪.‬חברים בגוף זה כל ‪120‬‬ ‫חברי הכנסת‪.‬דיוני המליאה מתקיימים באולם המליאה וההחלטות מתקבלות ברוב קולות של חברי‬ ‫הכנסת הנוכחים בדיון (למעט סוגיות בהן נדרש בחוק רוב מיוחד(‪.‬הנושאים העיקריים הנדונים במליאה‪:‬‬ ‫הצעה לסדר יום‪ ,‬שאילתה‪ ,‬הצעת חוק או הצעת אי אמון‪.‬‬ ‫ועדות הכנסת ‪ -‬חלק עיקרי מעבודת חברי הכנסת הוא השתתפות בדיוני ועדות הכנסת)הייצוג בוועדות‬ ‫נקבע על פי היחס של ייצוג הסיעות בכנסת ולסיעות הקואליציה יש רוב בוועדות(‪.‬הועדות (חלקן קבועות‬  ‫וחלקן מיוחדות) דנות בתחומים מוגדרים )(למשל ‪:‬כספים‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬עבודה רווחה ובריאות‪ ,‬מעמד‬ ‫האישה( נושאי הדיונים דיון על פרטי הצעות חוק וניסוח שלהן‪ ,‬אישור חקיקת משנה‪ ,‬דיון עם אנשי‬ ‫מקצוע וכל עניין אחר אשר נמסר לדיונה ע"י הכנסת‪.‬תפקיד‪ :‬ייעול העבודה הפרלמנטארית (בירור‬ ‫פרטים‪ ,‬היוועצות מומחים ‪,‬שיתוף ציבור)‪.‬‬ ‫הצבעת אי אמון ‪ -‬כלי לפיקוח על הממשלה במשטרים פרלמנטריים (הממשלה תלויה באמון הפרלמנט‬ ‫(לפרלמנט יש יכולת להביא לסיום כהונת הממשלה על ידי הצבעת אי אמון‪.‬לפי החוק בישראל‪ ,‬הצבעת‬ ‫אי‪-‬אמון בממשלה מתקבלת רק כאשר רוב של ‪ 61‬חברי ‪-‬כנסת‪ ,‬מביעים תמיכה במועמד חלופי לכהן‬ ‫כראש הממשלה‪.‬‬ ‫חוק התקציב ‪-‬חוק תקציב המדינה קובע את תקציב המדינה לשנה אחת )ובמקרים חריגים לשנתיים(‪.‬‬ ‫כלי לפיקוח וביקורת של הכנסת על הממשלה‪ ,‬ועל סדר קדימויות שלה בכל תחומי החיים של מדינת‬ ‫ישראל‪.‬אי אישור הצעת חוק התקציב כמוהו כהצבעת אי אמון בממשלה‪.‬אסור לקבוע בתקציב הקצבות‬ ‫לגופים שמחוץ לממשלה‪ ,‬אלא יש לקבוע הקצאה לסוג פעילות‪ ,‬והתמיכה מחולקת לפי אמות ‪-‬המידה‬ ‫כלליות ושוויוניות‪.‬‬ ‫הרשות המבצעת ‪-‬הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה והיא אחראית על קביעת מדיניות ויישומה‬ ‫בכל תחומי החיים במדינה‪.‬בתחום החקיקה הממשלה יוזמת הצעות חוק ממשלתיות‪ ,‬עוסקת בחקיקת‬ ‫משנה של צווים ותקנות‪ ,‬קובעת תקנות לשעת חירום‪.‬לממשלה "סמכות שיורית" לפעול בכל תחום‪ ,‬אלא‬ ‫אם החוק מונע זאת ממנה או מטיל את הסמכות על גורם אחר‪.‬הממשלה מכהנת מכח אמון הכנסת‪.‬‬ ‫תהליך כינון הממשלה‪ -‬כאשר צריך להרכיב ממשלה מטיל הנשיא את המשימה על אחד הח"כים )בדרך‬ ‫כלל ראש הסיעה הגדולה(‪.‬במידה ולא הצליח תוך ‪ 28‬יום הוא רשאי להאריך תקופה זו ב‪ 14-‬יום או‬ ‫להטיל את המשימה על ח"כ אחר‪.‬עם השלמת הרכבת הממשלה‪ ,‬ראש הממשלה המיועד מציג את שרי‬ ‫ממשלתו ואת קווי היסוד של הממשלה בפני הכנסת ומקבל את אמונה‪.‬‬ ‫אחריות ממשלתית משותפת‪ -‬כל שר בממשלה נושא באחריות על כל החלטות הממשלה גם אם התנגד‬ ‫להחלטה מסוימת אך נותר בדעת מיעוט‪.‬מתוקף אחריות זו מנוע שר מלמתוח ביקורת על החלטת‬ ‫הממשלה בפומבי או להצביע נגדה בכנסת‪.‬‬ ‫אחריות מיניסטריאלית ‪ -‬לכל שר בממשלה אחריות כלפי הכנסת והממשלה ביחס לנושאים שבתחום‬ ‫משרדו ולפעולות סגל עובדיו‪ ,‬אף אם נעשו שלא בידיעתו‪.‬חובתו של שר לדווח בכנסת על פעולות משרדו‪,‬‬ ‫להשיב על שאילתות ועל הצעות לסדר היום הקשורות לתחום משרדו‪ ,‬וכן לתקן בעיות שבתחום משרדו‪.‬‬ ‫האחריות המיניסטריאלית היא ציבורית בלבד ולא משפטית (לעומת אחריות אישית שמוטלת על השר‬ ‫ביחס למעשים או מחדלים שביצע בעצמו(‪.‬‬ ‫ועדות שרים‪ -‬הממשלה מסמיכה ועדות שרים קבועות או זמניות לדון בנושאים מסוימים ולקבל החלטות‬ ‫כדי לייעל את פעילותה ‪.‬אם שר לא הגיש ערר למליאת הממשלה תוך פרק זמן מסוים ייראו את החלטת‬ ‫הועדה כהחלטת הממשלה כולה‪.‬בין ועדות השרים הקבועות‪ :‬ועדת השרים לעניני בטחון )הקבינט)‪ ,‬ועדת‬ ‫השרים לעניני כלכלה‪ ,‬ועדת השרים לעניני חקיקה‪ ,‬ועדת השרים לעניני התיישבות‪ ,‬ועדת השרים לענייני‬ ‫סמלים וטקסים‪.‬‬ ‫הרשות השופטת ‪ -‬בתי המשפט ‪ -‬מערכת בתי משפט (שלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬עליון) המכריעה בסכסוכים בין‬ ‫האזרחים לבין עצמן ובינם לבין רשויות השלטון‪.‬בודקת האם פעולותיהם של האזרחים ושל הרשויות‬ ‫נעשות בהתאם לחוק )היא המוסמכת לפרש את החוק(‪.‬מפקחת על חוקיות הפעולות של הרשות המבצעת‪.‬‬ ‫בהתאם לפסיקת בית המשפט בסמכותו לפקח על הרשות המחוקקת על ידי ביקורת שיפוטית בהתאם‬ ‫לחוקי היסוד‪.‬נושא זה שנוי במחלוקת ציבורית‪.‬‬ ‫אי התלות של הרשות השופטת‪ -‬הרשות השופטת עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות‪.‬במטרה להבטיח‬ ‫מימוש הזכות להליך הוגן‪ ,‬עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט‪.‬עקרון זה‬ ‫מובטח באמצעות מספר כללים‪ :‬מרות החוק – השופטים כפופים אך ורק לחוק ופוסקים לפיו‪ ,‬תנאי‬ ‫העסקת השופטים ‪ -‬שכר השופטים גבוה ונקבע ע"י ועדת הכספים של הכנסת‪ ,‬משך כהונת שופט הוא עד‬ ‫גיל פרישה (‪ ,) 70‬אסור לשופט לשמש בכל תפקיד פוליטי‪ ,‬הדחת שופט נעשית בגין עבירות חמורות ולא‬ ‫בגין תוכן פסקי הדין שלו‪ ,‬חסינות השופטים – חסינות מפני אחריות אזר חית בגין הכרעות שיפוטיות‬ ‫ומפני חקירה פלילית (ללא אישור היועמ"ש(‪.‬‬ ‫מושג רקע משפט פלילי‪ -‬עוסק בעברות על החוק הפוגעות בשלום הציבור בסדר החברתי או בביטחון‬ ‫המדינה (שהמחוקק בחר להטיל עונש על העוברים עליהן(‪.‬המשפט מברר האם מגיע עונש וקובע מהו לפי‬ ‫הנסיבות‪.‬המדינה היא התובעת והנאשם הוא אדם או תאגיד‪.‬הענישה במשפט הפלילי יכולה להיות‬ ‫מאסר (או עונש מוות במקרים נדירים) או קנס‪.‬‬ ‫מושג רקע משפט אזרחי ‪ -‬עוסק בסכסוכים שבין אדם לחברו‪.‬המשפט מכריע בסכסוך בין הצדדים על פי‬ ‫החוק והראיות‪.‬התובע הוא אדם או תאגיד (לרבות המדינה או רשות מקומית) והנתבע הוא אדם או‬ ‫תאגיד‪.‬במשפט אזרחי אין ענישה ובסופו מתקבלת החלטה על חיוב כספי של המפסיד או הוראה אחרת‬ ‫לביצוע‪.‬‬ ‫מושג רקע בית משפט שלום‪ -‬נמצא בכל עיר בינונית או גדולה (‪ 30‬בכל הארץ(‪.‬עוסק במשפטים אזרחיים‬ ‫ובעבירות פליליות בסדר גודל נמוך יחסית‪.‬‬ ‫מושג רקע בית משפט מחוזי‪ -‬נמצא בשש ערים בארץ‪.‬עוסק במשפטים אזרחיים על סכומים‬ ‫גדולים‪/‬עבירות כבדות (פשע(‪.‬בית המשפט המחוזי מהווה סמכות לערעור על החלטות בימ"ש השלום‬ ‫ומהווה גם בימ"ש לעניינים מנהליים‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ -‬בית משפט גבוה לצדק (אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון)‪.‬מאפשר לכל אדם‪/‬ארגון לעתור‬ ‫בקשר להחלטות של רשויות המדינה או גופים ציבוריים אשר לדעתו גורמות לו עוול או פוגעות בזכויותיו‪.‬‬ ‫משמש ערכאה ראשונה ואחרונה בסוגיות בהן הוא מטפל‪.‬פועל באמצעות צווים שמבטלים החלטות או‬ ‫פעולות של רשויות המדינה‪.‬צו על תנאי ‪ -‬צו של בג"צ המורה לרשות המשיבה בעתירה להופיע בפני בג"צ‬ ‫ולהציג את עמדתה לגבי העתירה‪ ,‬צו ביניים ‪ -‬צו של בג"ץ למשיבה בעתירה להקפיא את המצב הקיים עד‬ ‫לסיום הדיון בעתירה (ניתן במקרים בהם מדובר בצעדים בלתי הפיכים של הרשויות)‪ ,‬צו החלטי‪ -‬צו‬ ‫הניתן בסיום הדיון בעתירה ומשמעו קבלת העתירה על ידי בג"צ‪ ,‬ביטול החלטת הרשות והנחייה כיצד‬ ‫לפעול‪.‬‬ ‫ביקורת שיפוטית‪ -‬ביקורת של מערכת המשפט (בדרך כלל על ידי בג"ץ) על הרשות המחוקקת ועל הרשות‬ ‫המבצעת ‪.‬מתבטאת בישראל מאז המהפכה החוקתית במידה רבה ע"י פסילת חוקים הסותרים חוקי‬ ‫יסוד ‪.‬סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת ציבורית ‪.‬‬ ‫אקטיביזם שיפוטי‪ -‬מדיניות מרחיבה של בית המשפט בהתערבותו בפעולות הרשות המבצעת והמחוקקת‬ ‫באה לידי ביטוי בבחינת סבירות שיקול הדעת של הממשלה במינויים ובהחלטות שונות ובמהפכה‬ ‫החוקתית נתונה בויכוח ציבורי‪-‬ערכי במדינת ישראל‬ ‫המהפכה החוקתית‪ -‬ב‪-1992 -‬נחקקו שני חוקי היסוד הקשורים לזכויות אדם‪ -‬כבוד האדם וחירותו ‪,‬‬ ‫חופש העיסוק בפס"ד בנק המזרחי (‪ )1995‬קבע בית המשפט שהסמכות לקבוע האם חוק מסוים פוגע‬ ‫בזכויות אדם ולפיכך בטל עוברת לידיו‪ ,‬שכן הוא מחשיב את אותם חוקי היסוד כחוקה לאור זאת נפסלו‬ ‫מאז כ ‪ 15-‬חוקים שנחקקו בכנסת סמכות זו של בית המשפט וההיקף הראוי של הפעלתה מצויים בויכוח‬ ‫ציבורי‬ ‫תקשורת המונים ‪ -‬פונה אל קהל רחב והטרוגני בו‪-‬זמנית ‪.‬פומבית וגלויה‪.‬קשה להגביל את סוג הנמענים‬ ‫או את מספרם ‪.‬אין ִקרבה פיזית בין הקהל לבין מעביר המסר‪ ,‬ובדרך כלל אין גם היכרות אישית ביניהם‪.‬‬ ‫המסר מועבר זמן קצר לאחר האירוע‪ ,‬ולכן הוא אקטואלי‪.‬מועברים מסרים רבים‪ ,‬מהירים‪ ,‬קצרים‬ ‫וקליטים‪.‬תקשורת המונים מתקיימת באמצעות כלי תקשורת שונים‪ -‬עיתונות כתובה ‪,‬רדיו‪ ,‬טלוויזיה‪,‬‬ ‫אתרי אינטרנט ורשתות חברתיות‪.‬‬ ‫חופש העיתונות‪ -‬מימוש של חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת באמצעות עיתונות כתובה ואלקטרונית ‪.‬‬ ‫מימוש זכות זו משמעו תקשורת עצמאית‪ ,‬שאינה תלויה בשלטון או בגורמים אחרים אשר עלולים למנוע‬ ‫ממנה פרסום מידע לציבור‪.‬‬ ‫זכות הציבור לדעת‪ -‬זכותו של הציבור לקבל את המידע שכלי התקשורת מפרסמים מבלי שרשויות‬ ‫השלטון ימנעו זאת ‪.‬זכותו של כל פרט להיות חשוף למידע שיאפשר לו לגבש לעצמו עמדה בכל עניין ‪.‬זכות‬ ‫הציבור לדעת מתייחסת למידע על המתרחש בארץ ובעולם בתחומי החיים השונים‪ ,‬מידע אקדמי‪,‬‬ ‫תרבותי‪ ,‬מדיני וכלכלי שהוא מעניינו של הפרט‪.‬‬ ‫חופש המידע‪ -‬זכותו של הפרט לדרוש מידע ולקבל מידע מרשויות השלטון‪ ,‬על מנת שיוכל לגבש את‬ ‫עמדותיו‪ ,‬כולל נושאים הקשורים להתנהלות המדינה ופעולות השלטון ‪.‬בין היתר מאפשר המידע לציבור‬ ‫לבקר את השלטון ולפקח עליו‪ ,‬להביע תמיכה במעשיו או להתנגד להם ‪.‬על המדינה חלה חובה לספק‬ ‫מידע המצוי ברשותה‪.‬‬ ‫מושג רקע לאשכול תקשורת תפקידי התקשורת‬ ‫התקשורת במדינה דמוקרטית היא גוף עצמאי אך יחד עם זאת ישנה רגולציה על כלי התקשורת ‪,‬חלים‬ ‫עליהם כללי אתיקה‪.‬לתקשורת מספר תפקידים מרכזיים במדינה דמוקרטית‪ ,‬ביניהם ‪:‬‬ ‫דיווח עובדתי ‪ -‬סיקור של אירועים והתרחשויות והפצת מידע חיוני ובעל ערך לאזרחי המדינה בתחומים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫פרשנות ‪ -‬התקשורת אינה מסתפקת לרוב בדיווח עובדתי אלא מספקת גם הסברים סביב המידע הנמסר‪,‬‬ ‫תחזיות עתידיות והערכות אודות משמעותם של האירועים‪.‬‬ ‫פיקוח וביקורת על השלטון ‪ -‬תקשורת ההמונים נחשבת לאחד ממנגנוני הפיקוח והביקורת הבלתי‪-‬‬ ‫פורמליים החזקים והמשמעותיים‪.‬במסגרת זו‪ ,‬התקשורת מבצעת עבודת תחקיר אשר מביאה לחשיפת‬ ‫מידע אודות התנהלות השלטון וגופים שונים או מדגישה נושאים שהציבור אינו חשוף להם‪ ,‬ובכך‬ ‫מאפשרת לאזרחים לקבל מידע אודות פעילות השלטון ולפקח על מהלכיו‪.‬בנוסף‪ ,‬התקשורת מהווה במה‬ ‫בה ניתן למתוח ביקורת על התנהלותם של נבחרי ציבור ושל גופים ציבוריים‪.‬‬ ‫מתן במה ‪ -‬כלי התקשורת השונים מאפשרים הצגת דעות מגוונות בתחומי חיים שונים ‪,‬בין השאר‬  ‫במסגרת כתיבת טורים אישיים (פובליציסטיקה)‪" ,‬מכתבים למערכת" של קוראים‪ ,‬ראיונות‪ ,‬בלוגים ואף‬ ‫תגוביות (טוקבקים) באתרי חדשות שונים‪.‬‬ ‫העברת מידע ותיווך בין השלטון לאזרחים‪ -‬התקשורת מאפשרת לשלטון להציג את מדיניותו ולשכנע את‬ ‫הציבור בנכונותה של מדיניות זו‪.‬מן העבר השני התקשורת מעניקה במה לאזרחים‪ ,‬לקבוצות אינטרס‬ ‫ולגורמים באופוזיציה לבטא ביקורת על השלטון‪ ,‬להציג חלופות למדיניות השלטון‪ ,‬ולנסות להשיג תמיכה‬ ‫במדיניות זו‪.‬הפוליטיקאים עושים שימוש בתקשורת הן כמקור מידע חיוני )לנעשה הן בארץ והן ב