שיעור 3 תשפד - PDF

‫שיעור ‪3‬‬ ‫ותיאוריות‬ ‫הטבע המשתנה של פרישה‬ ‫מרכזיות‬ ‫‪CONTINUITY, LIFE-COURSE, ROLE AND SOC‬‬  ‫פרישה כנקודת מפנה‬ ‫ הפרישה הולידה את הזיקנה הצעירה כתקופת חיים‪:‬‬ ‫תקופה שבה אנחנו יכולים לרוב (פיזית ומנטאלית)‬ ‫לעבוד‪ ,‬אך לא חייבים...

‫שיעור ‪3‬‬ ‫ותיאוריות‬ ‫הטבע המשתנה של פרישה‬ ‫מרכזיות‬ ‫‪CONTINUITY, LIFE-COURSE, ROLE AND SOC‬‬  ‫פרישה כנקודת מפנה‬ ‫ הפרישה הולידה את הזיקנה הצעירה כתקופת חיים‪:‬‬ ‫תקופה שבה אנחנו יכולים לרוב (פיזית ומנטאלית)‬ ‫לעבוד‪ ,‬אך לא חייבים‪.‬‬  THE CHANGING LIFE CYCLE: NEW DISTRIBUTION OF ACTIVITIES Traditional Vertikale Distribution Verteilung of Activities der Aktivitäten Horizontale Verteilung derof Modern Distribution Aktivitäten Activities Family, Leisure, Community Ed and Work Retirement Time Time Training Work Education and Training Age Age As a Result, Multiple Career Changes Likely Shultz and Olson OWWAC Melbourne, Australi 3 a December 2011  ‫הטבע המשתנה של פרישה והגדרות‬ ‫קונספטואליות של פרישה‬ ‫ העבודות היום שונות‪:‬‬ ‫פחות קשות פיזית‪ ,‬ולכן ניתן לעבוד בגיל מבוגר יותר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪ ,Deadlines‬ציפיות לשעות עבודה ארוכות‪ ,‬עדכון הידע בהתאם לשינויים‪ ,‬ולכן מקשות על עבודה בגיל‬ ‫ ‬ ‫מבוגר‬ ‫פרישה כהחלטה‪ :‬חליפין בין אי הוודאות בפרישה מוקדמת והלחץ שנגרם בעבודה‪.‬‬ ‫ ‬ ‫פרישה כתהליך הסתגלות‪ :‬קשר בין תנאי תעסוקה וההסתגלות לפרישה‬ ‫ ‬ ‫ הקריירה שונה‪:‬‬ ‫המשכית פחות‪ ,‬מנוהלת על ידי העובד‬ ‫ ‬ ‫פרישה כצעד קריירה‬ ‫ ‬ ‫ המשפחה שונה‪:‬‬ ‫ניסיון לפרוש ביחד‬ ‫ ‬ ‫הורות מאוחרת מכניסה הורים (בעיקר אימהות) לסנדוויץ'‪ :‬דאגה להורים המזדקנים ודאגה לילדים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫נשים פורשות כדי לטפל בהורים מבוגרים‪.‬גברים מתאימים את העבודה כדי שיוכלו להמשיך לעבוד‪.‬‬ ‫פרישה כהחלטה‪ :‬משא ומתן בין צרכים שונים‬ ‫ ‬ ‫פרישה כתהליך הסתגלות‪ :‬משפחה והסתגלות‬ ‫ ‬  ‫ הקונטקסט הארגוני משתנה‪:‬‬ ‫ בטחון תעסוקתי נמוך יותר‪ ,‬מעבר מ‪ defined benefit‬ל ‪defined‬‬ ‫‪ ,contribution‬ארגונים נוטים פחות להציע ביטוח בריאות לפורשים‪.‬‬ ‫ הסיכון בפרישה גדול יותר‬ ‫ צעד קריירה‪ ,‬החלטה או הסתגלות‬ ‫ הקונטקסט המדיני הרחב‪:‬‬ ‫ מעבר ממדיניות ‪ pro-retirement‬ל ‪( pro-work‬דחיית גיל הפרישה‪,‬‬ ‫תמריצים לעבודה מאוחרת)‪.‬המשבר הכלכלי דוחף עבודה עד גיל‬ ‫מאוחר יותר‪.‬‬ ‫ צעד קריירה‪ ,‬החלטה או הסתגלות‬  ‫ להחלטות ברמת המדיניות יש השלכה על ההתנהגויות של‬ ‫פרטים ושל ארגונים‪ ,‬לא רק בגלל התמריצים הכלכליים‪,‬‬ ‫אלא גם בגלל הנורמה שהם יוצרים‪.‬‬ ‫ ארגונים מציעים תמריצים‪ ,‬הגמשה של עבודות והתאמתן‬ ‫לעובדים מבוגרים‪.‬‬ ‫ ‪ – work ability‬היכולת של עובדים מבוגרים לשמור על‬ ‫היכולת התעסוקתית שלהם עם הזדקנותם‪.‬‬ ‫‪ It is “a balance between a person’s resources and‬‬ ‫”‪ work demands‬‬  Work ability... is primarily a question of balance between work and personal resources, attitudes, values, and so forth.... Personal resources change with age, for example; and, with globalization and new technology, work demands also change. The factors affecting work ability are therefore continuously changing and must be balanced. (p. 62)  ‫?אז מה כל זה אומר‬ ‫למחקר פסיכולוגי יש יתרון‪ ,‬מכיוון שהוא עוסק ברמת הפרט‬ ‫ ‬ ‫שרגיש ומשקף שינויים‬ ‫יש לעזוב הגדרות נוקשות של פרישה‪ ,‬ולהבין שמדובר בתחום‬ ‫ ‬ ‫דינאמי‪ ,‬משתנה ועמום‬ ‫כדאי להסתכל על פרישה כתהליך הדרגתי רב שלבי (הזכרתי‬ ‫ ‬ ‫בשיעור הקודם)‬ ‫יש לקחת בחשבון את השאלה האם התהליך הזה מונע מתוך‬ ‫ ‬ ‫רצון של הפרט או שהפרט נדחף אליו‬ ‫לחשוב על פרישה יותר ויותר כשלב קריירה‬ ‫ ‬ ‫דרושים מחקרי אורך שמסתכלים על הקשר בין שלבי התהליך‬ ‫אם חוקרים פרישה כהחלטה‪ ,‬יש לקחת בחשבון שזו לא תמיד‬ ‫החלטה של הפורש‬ ‫יש לחשוב על פרישה כחלק מקריירה‪ ,‬ולהסתכל על המסלול‬ ‫שהפורש עובר לאחר פרישתו‪.‬כלומר‪ ,‬הפרישה היא לא "סוף"‬ ‫אלא נקודת מפנה‬  ‫שבוע שעבר‬ ‫קונספטואליזציה של פרישה‪ :‬קבלת החלטות‪ ,‬תהליך הסתגלות‪,‬‬ ‫חלק מניהול משאבי אנוש או חלק מהקריירה‪.‬‬  ‫תיאוריות ותיקות ‪3‬‬ ‫ ‪Continuity theory‬‬ ‫ ‪Life course perspective‬‬ ‫ ‪Role theory‬‬ ‫ תיאוריה קצת פחות ותיקה (ומאד אהובה) ‪SOC‬‬ ‫ בהמשך (בהקשר של הסתגלות לפרישה) נדבר על תיאוריות‬ ‫חדשות יותר ודינאמיות יותר‪.‬‬  ‫)‪CONTINUITY THEORY (ATCHLEY‬‬ ‫ נובעת מהסתכלות במחקרי אורך של אוכלוסייה מבוגרת‪.‬אנשים מצליחים לשמר‬ ‫על דפוסים של חשיבה והתנהגות למרות שינויים מרחיקי לכת‪.‬‬ ‫ האם המשכיות פירושה סטגנציה?‬ ‫ המשכיות במבנים פנימיים‪:‬‬ ‫ ההמשכיות נבנית מתוך מערכת משוב‪ :‬תבנית בסיסית של תפישות ומחשבות‬ ‫מעצבת בחירות והחלטות‪ ,‬שבתורן משפיעות על החוויות שאנחנו חווים‪.‬החוויות‬ ‫משמשות על מנת לעדכן את תבניות המחשבה הבסיסיות ואת ההחלטות הבאות‪.‬‬ ‫ דפוסי המחשבה (‪ )mental structures‬משמשים לפרשנות של סיטואציות‪ ,‬כולל‬ ‫רטרוספקציה‪.‬‬ ‫ כלומר‪ ,‬יש אדפטציה והמשכיות בדפוסים הפנימיים‪ ,‬כולל המשכיות בעצמי‪,‬‬ ‫במטרות האישיות‪ ,‬בעמדות ובמערכת האמונות‪.‬‬ ‫ מבנים חיצוניים‪ :‬דפוסי פעילות‪ ,‬סגנון חיים‪ ,‬רשתות חברתיות‬ ‫ פרישה?‬ ‫רוב האנשים מצליחים להסתגל בקלות לפרישה‪ ,‬תוך כדי שמירה על מבנים חיצוניים‬ ‫ופנימיים‬  ‫(‪ATCHLEY (CONTINUITY THEORY‬‬ ‫ שלבים בפרישה‬ ‫ טרום פרישה‪ disengagement :‬ממקום העבודה ודמיון של מה יהיה‬ ‫בפרישה‬ ‫ פרישה‪:‬‬ ‫ ‪ : Honeymoon phase‬הרגשה כאילו יצאנו לחופשה תמידית‪.‬עיסוקים מרובים‪ ,‬בעיקר‬ ‫בתחביבים שהוזנחו בזמן העבודה‬ ‫ ‪ : Retirement routine‬מציאה של שגרה‪.‬אלו שהיו להם חיי פנאי מפותחים טרם‬ ‫הפרישה מצליחים מהר יותר למצוא את השגרה שלהם בפרישה‪.‬‬ ‫ ‪ : Rest and relaxation‬שלב פחות פעיל מהראשון‪.‬לפעמים אופייני בתחילת הפרישה‬ ‫עבור אלו שהיו להם חיי עבודה פעילים מאד‪.‬‬ ‫‪ :Disenchantment‬אחרי השלב השלישי‪ ,‬או בעקבות טראומה‪ ,‬יש לפעמים‬ ‫ ‬ ‫תחושה של אכזבה‪.‬‬ ‫‪ :Reorientation‬בדיקה של איך ניתן לשפר‪.‬מה רוצים להשיג‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪Routine‬‬ ‫ ‬ ‫‪ :Termination‬מחלה‪ ,‬מוות‪ ,‬חזרה לעבודה‪.‬‬ ‫ ‬  ‫שלבים בהסתגלות (‪)ATCHLEY‬‬ ‫טרום פרישה‪ :‬חשיבה על הפרישה‪ ,‬תכנון‪,‬‬ ‫התנתקות ממקום העבודה‬ ‫רה‪-‬אוריינ‬ ‫ירח דבש‬ ‫שגרה‬ ‫יציבות‬ ‫טציה‬ ‫סוף‪ :‬מחלה‪ ,‬מוות‪ ,‬חזרה לעבודה‬  ‫‪ROLE THEORY‬‬ ‫ ‪ – Role enhancment‬התפקיד מעצב אותנו וחשוב לזהות‬ ‫שלנו‪.‬פרישה היא אבדן תפקיד ולכן מסוכנות לרווחה‪.‬‬ ‫ ‪ - Role strain‬פרישה מתפקיד שגרם לנו מתח תביא‬ ‫לתחושת רווחה‪.‬‬ ‫ ‪ – Activity theory‬החלפה של תפקיד אחד באחר תביא לתחושות‬ ‫רווחה‪.‬המפתח להזדקנות מוצלחת הוא שמירה על רמות גבוהות של‬ ‫פעילות‬  ‫‪A LIFE-COURSE MODEL‬‬ ‫ שינויים מתרחשים בתוך הקשר‪ :‬תפקידים אחרים‪ ,‬יחסים‪ ,‬תהליכים‬ ‫התפתחותיים‪.‬‬ ‫ תהליכים‪ :‬הצורה בה התרחש המעבר לפרישה‪ ,‬והמכניזמים דרכם‬ ‫הוא משפיע על רווחה פסיכולוגית‪.‬‬ ‫ משאבים כלכליים (‪)external resources‬‬ ‫ משאבים אישיים (‪ :)internal resources‬בריאות‪ ,‬אישיות‪ :‬תחושה של‬ ‫שליטה מתווכת את הקשר בין פרישה ורווחה‪.‬‬ ‫ שליטה‪ :‬ההזדקנות עשויה להיות קשורה באבדן שליטה‪.‬‬ ‫ פרישה פירושה אבדן של מקור חשוב לשליטה‬ ‫ מאידך – פרישה יכולה להיות זמן להשגת תחושת שליטה (זמן‪ ,‬מטרות‬ ‫אישיות)‪.‬‬ ‫ ‪ – COR‬מתח הוא תוצאה של אבדן משאבים‪ ,‬או איום על אבדן‬ ‫משאבים‪.‬‬  ‫ חיים מחוברים (‪ :)linked lives‬המעבר מתרחש בקונטקסט‬ ‫חברתי‬ ‫ בהקשר האישי‪ :‬ההחלטה עשויה להיות תלויה בבריאות של‬ ‫אחרים‪ ,‬או בתכניות הפרישה של אחרים‪.‬‬ ‫ שינויים במצב החברתי – מציאה של רשת חברתית אחרת‬ ‫ מודל השיירה (‪ :)Convoy‬לאנשים יש קבוצה (שיירה) של אנשים‬ ‫יציבה (פחות או יותר לאורך החיים)‪.‬יש הבדלים בדרגות הקרבה‪ ,‬בסוג‬ ‫הקשר (טוב‪ ,‬בעייתי) ובפונקציונאליות שלו‪.‬בגיל מבוגר יחסית‪ ,‬יש‬ ‫יציבות ברשת החברתית הגרעינית (הקרובים ביותר)‪ ,‬ושינויים בשוליים‬ ‫שלה‪.‬‬ ‫ ‪ :Socioemotional selectivity theory‬בגיל מבוגר יש העדפה‬ ‫לחוויות חיוביות וקשרים רגשיים (במקום פונקציונאליים)‪.‬‬ ‫_‪www.ted.com/talks/laura_carstensen_older_people‬‬ ‫ ‬ ‫‪ppier‬‬ ‫ נישואים‪ ,‬תמיכה חברתית ושביעות רצון מהחיים נמצאו‬ ‫כמשפרים את ההסתגלות לפרישה‪.‬‬ ‫ קונטקסט‪ :‬מצב חברתי (מדיני)‪ ,‬ארגוני‪ ,‬מגדר‪ ,‬רמות רווחה‬ ‫לפני הפרישה‬ ‫מגדר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫חלק מהמחקרים מצאו שנשים בעלות עמדות שליליות יותר כלפי‬ ‫ ‬ ‫פרישה‪ ,‬ומתקשות יותר להסתגל לפרישה‪.‬אחרים לא מצאו הבדל‬ ‫במעבר לפרישה דווקא‪ ,‬אלא שנשים באופן כללי מדוכאות יותר‪.‬‬ ‫אלו שהיה להם טוב קודם – יהיה להם טוב גם בפרישה (אפילו טוב‬ ‫ ‬ ‫יותר בהתחלה)‪.‬‬ ‫חלק מהמחקרים מוצאים שגברים חווים עלייה במורל כשהם פורשים‬ ‫ ‬ ‫(‪.)Honeymoon phase‬מאידך – גברים שהם ‪continuously‬‬ ‫‪ retired‬חווים עלייה בסימפטומים של דכאון‬  ‫פרישה – מעבר לגיל השלישי‬ ‫ תהליכים חברתיים‪ :‬הגיל השלישי‪ – Laslett.‬הגיל השלישי אפשרי כאשר‬ ‫אנשים יכולים להיות די בטוחים שיגיעו אליו‪.‬לפחות ‪ 10%‬מהאוכלוסיה‬ ‫בגיל ‪ 65‬ומעלה כדי שתהיה חוויה משותפת‪.‬‬ ‫ הגיל השלישי‪:‬‬ ‫הגשמה עצמית‪ :‬חופש מדאגות (‪.)Laslett‬לפי התיאוריה שלו העבודה בגיל השני היא‬ ‫ ‬ ‫למען אחרים (גישה פוסט‪-‬מרקסיסיטית‪.‬האג'נדה – שחרור ממחוייבות לתפוקה)‪.‬הגיל‬ ‫הראשון והגיל הרביעי מאופיינים בתלות‪.‬‬ ‫אחרים מדגישים את הפרודוקטיביות של הגיל השלישי‪ :‬טיפול‪ ,‬התנדבות‪ ,‬עבודות גשר‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התמודדות יעילה עם הזדקנות ‪SOC‬‬ ‫ ‬ ‫התמקדות בחיובי (קרסטנסן)‬ ‫ ‬ ‫אריקסון – קבלה של החיים כמו שחיינו אותם‬ ‫ ‬ ‫התבוננות אחורה וקבלה של המוות (רוברט בטלר)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫‪SOC: SELECTION, COMPENSATION AND‬‬ ‫‪OPTIMIZATION‬‬ ‫מסגרת עבודה להבנה של התפתחות מוצלחת לאורך החיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫התפתחות מוצלחת מוגדרת כמיקסום של התוצאות הרצויות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫והפחתה למינימום של תוצאות לא רצויות‪.‬‬ ‫הנחת הבסיס‪ :‬יש משאבים מוגבלים‪ ,‬והזדמנויות או הפסדים‬ ‫ ‬ ‫מצריכים השקעה של משאבים‪.‬‬ ‫‪ SOC‬יעיל במיוחד כאשר המשאבים מוגבלים‬ ‫ ‬  ‫‪SELECTION‬‬ ‫ בחירה‪ :‬המידה בה אדם מזהה סט של מטרות‪.‬המטרות מנחות את ההתנהגות‬ ‫(החשיבות בבחירה נובעת ממוגבלות המשאבים)‬ ‫ בחירה אלקטיבית‪ :‬מונחית על ידי השפעה חברתית‪ ,‬נורמות חברתיות‪.‬בהקשר של עבודה‪:‬‬ ‫צמצום מטרות העבודה לקראת פרישה‪.‬צמצום הקשרים הפחות משמעותיים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ בחירה מובססת על אבדן‪ :‬נובעת מאבדן של משאבים פנימיים או חיצוניים‪.‬כורח לשנות סדרי‬ ‫עדיפויות‪ ,‬להחליף מטרות שלא נוכל להשיג‪.‬בהקשר של עבודה‪:‬‬ ‫דחיית הפרישה בגלל אילוצים כלכליים‪.‬‬ ‫ ‬  ‫‪OPTIMIZATION‬‬ ‫ אופטימיזציה‪ :‬רכישה‪ ,‬שכלול ושימוש באמצעים להשיג את המטרות‪:‬‬ ‫התמדה‪ ,‬אימון‪ ,‬למידה‪ ,‬תכנון זמן ואנרגיה‪.‬‬ ‫ בנייה של רשתות חברתיות כדי להקל את הפרישה‬ ‫ רכישת כישורים נדרשים בעבודה‪.‬‬  ‫‪COMPENSATION‬‬ ‫ קומפנטציה (פיצוי)‪ :‬התהליך של מציאת דרכים אפשריות‬ ‫לשימור רמה מסויימת של תפקוד כאשר נחווה אובדן‪.‬בעבודה‪:‬‬ ‫ ניהול רושם‬ ‫ העסקה של מנקה ‪ /‬מטפלת‬ ‫ חיפוש עזרה ‪ /‬תמיכה‬ ‫המחקר ב ‪ SOC‬התמקד (בתחילת דרכו) בזקנים‪ ,‬ומצא כי זקנים שמשתמשים ב‬ ‫ ‬ ‫‪ SOC‬מצליחים יותר ומרוצים יותר‪ ,‬ויכולים להתמודד טוב יותר עם עומס‪.‬‬ ‫הממצאים נכונים גם לצעירים‪.‬אנשים בגיל המעבר משתמשים הכי הרבה ב‬ ‫‪.SOC‬‬ ‫בעבודה‪ :‬עובדים מבוגרים שמשתמשים ב ‪ SOC‬דיווחו על קומפטנטיות גבוהה‬ ‫ ‬ ‫יותר בעבודה‪.‬‬ ‫נמצא כתורם לביצועים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫אצל עובדים צעירים‪ :‬שביעות רצון מהעבודה ומהיחסים עם בני הזוג‪ ,‬פחות‬ ‫ ‬ ‫קונפליקט עבודה – משפחה‪.‬‬  ‫גיל‪ ,‬עבודה ו‬ ‫‪SOC‬‬ ‫ההזדקנות עשויה לפגוע בכישורים פיזיים ומנטליים (זריזות פיזית‪ ,‬זכרון‪ ,‬מהירות‬ ‫ ‬ ‫עיבוד מידע)‪.‬שימור של רמה תפקודית נאותה בעבודה הכרחית כדי לשמור על‬ ‫העבודה ולבחור את עיתוי הפרישה‪.‬‬ ‫באופן מפתיע‪ ,‬לא נמצא כי עליה בגיל קשורה בירידה בביצועים‪.‬‬ ‫ ‬ ‫יש עליה בשימוש ב ‪ ,SOC‬במיוחד ב ‪loss based selection and‬‬ ‫ ‬ ‫‪.compensation‬‬ ‫יש אינטראקציה בין גיל‪ ,‬שימוש בטכניקות ‪ SOC‬וביצועים בעבודה‬ ‫ ‬ ‫‪SOC AND RETIREMENT AS A DECISION‬‬ ‫‪MAKING PROCESS‬‬ ‫ כשפרישה נבחרת – חשיבות ל‪Elective selection‬‬ ‫ כשפרישה נכפית – חשיבות ל‪.loss based selection‬‬ ‫ פרישה ומטרות קריירה‪ :‬כשהמטרות הושגו‪ ,‬יש נטייה לרצות פרישה מוקדמת‬ ‫יותר‪.‬מחוייבות לעבודה – דחיית פרישה‪.‬‬  ‫‪SOC AND RETIREMENT AS AN‬‬ ‫‪ADJUSTMENT PROCESS‬‬ ‫ המשכיות במטרות (‪ )selection‬תורמת להסתגלות לפרישה (מתקשר גם ל‬ ‫‪.)continuity theory‬‬ ‫ מטרות בלתי ניתנות להשגה יפגעו בהסתגלות לפרישה‪.‬‬ ‫ שינוי היררכיית המטרות‪ ,‬במידה ומטרות העבודה היו בראש ההיררכיה‪ ,‬הכרחית‬ ‫על מנת להסתגל היטב לפרישה‬  ‫ תכנון פרישה‪ :‬תהליכים של בחירה ואופטימיזציה ‪ SO‬אשר תומכים בהסתגלות‬ ‫לפרישה (בחירה של מטרות‪ ,‬ותכנון האמצעים בהן יושגו)‪.‬הכנה לקראת פרישה‬ ‫עוזרת להתמודד עם הפרישה‪ ,‬קשורה בגישה חיובית יותר לפרישה‪ ,‬בטחון במה‬ ‫שקשור בתהליך‪ ,‬ושביעות רצון מהפרישה‪.‬‬  ‫הגיל השלישי – ממצאים אמפיריים‬ ‫ תמיכה לתיאוריה של ‪ Laslet‬שרואה את הגיל השלישי כ‬ ‫‪Crown of life‬‬ ‫יוצאות מן הכלל‪ :‬נשים שחורות (לא מגדירות את עצמן כפורשות‪,‬‬ ‫ ‬ ‫למרות שעברו את גיל הפרישה והן לא עובדות)‪.‬‬ ‫שיעורים נמוכים יחסית של דכאון בגיל השלישי (‪ ,)65-79‬אך עולים‬ ‫ ‬ ‫מאד בגילאים מאוחרים יותר‬ ‫כמעט ‪ 70%‬מדווחים שהם שבעי רצון מהחיים‬ ‫ ‬ ‫חיי היום יום מלאי פעילות (המשכיות בסוגי הפעילות)‪.‬‬ ‫ ‬ ‫מייחסים חשיבות ליחסים קרובים (‪socioemotional selectivity‬‬ ‫ ‬ ‫‪)theory‬‬  ‫ באופן מפתיע‪ ,‬פוחדים פחות (!) מהמוות‪ ,‬אך פוחדים‬ ‫מתהליך המיתה וממוות של בן ‪ /‬בת הזוג‬ ‫ למה?‬ ‫ קבלה של החיים והשלמה‪.‬תהליכים נורמטיביים הם בד"כ לא מקור‬ ‫לטראומה‪.‬‬ ‫ הגיל השלישי (‪ )Laslett‬מאופיין בהעדר מבנה‪ ,‬בהעדר זמן‪.‬בגילאים‬ ‫‪ ,60-80‬אנחנו מתכוננים למות‪ ,‬אבל ממשיכים לחיות את חיינו‪.‬אין‬ ‫לדעת מתי נמות‪.‬‬ ‫ רגשות חיוביים יותר ומורכבים פחות (‪.)positivity effect‬‬