מבוא לתולדות העמים המוסלמים (1) PDF

   יום חמישי 19/12/24      יום חמישי 12/12/24 עליית החליפות העבאסית העבאסים שלטו במשך 500 שנה(750-1258). עליית העבאס...

   יום חמישי 19/12/24      יום חמישי 12/12/24 עליית החליפות העבאסית העבאסים שלטו במשך 500 שנה(750-1258). עליית העבאסים ארכה כ-150 שנה. שתי נקודות מבט: 1) בגדד, שהייתה בירתה של החליפות. 2) קורדובה, ספרד המוסלמית בהקמת בגדד יש סימול לביסוס השלטון העבאסי. סיום תקופת החליפות האומיית: הפתנה השלישית: אובדן השליטה האומיי, מרידות ועליית השושולת העבאסית. זוהי תקופת מעבר בין שתי החליפויות. בתחילה יש מרידות במחוזות הפרסיים של החליפות האומיית (744) והתהליך שמתהווה הוא שהמרידות מתפשטות מערבה לתוך איראן ומשם לעיראק וב750 עיר הבירה האומיית דמשק נופלת ובכך נופלת החליפות האומיית. חשוב לציין כי העבאסים לא הובילו את הפתנה אלא בכלל היו חלק מהקוליציה. העבאסים הם משפחה ערבית ממכה וחלק ממשפחתו של מוחמד. יש להם תפיסת עולם פוליטית תרבותית ומחשבה אחרת לגבי החליפות ותפיסת השלטון. הקמת בגדד העבאסים מקימים את בגדד מההתחלה. הבחירה בעיר בירה חדשה ובכל הזהות והמשמעות של העיר הזו. זהו צד פוליטי חשוב בעל מסגרת פוליטית חדשה. הם רצו להתנתק מהזהות האומיית. הקימו את בגדד על גדות החידקל כי רצו להיות קרובים לאיראן ולמרכזים היסטוריים שהעבאסים מרפררים להם. נבנתה ליד קטספון שהייתה עיר הבירה הסאסאנית(האימפריה הפרסית הטרום מוסלמית שהמוסלמים כבשו אותם). כלומר חשוב להם להיות קרובים ליד ערי הבירה הגדולות של האימפריות הקודמות הגדולות וזוהי הצהרת כוונות שהם יהיו גם כן אדירים. בגדד הייתה אחד המרכזים השלטוניים הגדולים, העצומים, העשירים והמתוחכמים בעולם. נבנית בצורה עגולה שמעבירה מסר של הרמוניה, ומי שנמצא במרכז הוא החליפים העבאסים. בניית העיר בצורה כזו היא עוד הוכחה לכך שהחליפים הם החולייה המתווכת בין העולם הגשמי ועולם הרוחני. נקראה \"עיר השלום\"- שם שמזכיר את גן עדן. החליפות העבאסית בשונה מחליפים אומיים (שקראנו להם השמן), אנחנו קוראים לעבאסים כמעט תמיד ע\"פ הכינוי שטקסי שהם לקחו לעצמם כשעלו לשלטון. החליף העבאסי המזוהה עם הקמת בגדד הוא החליף אל מנצור (שלט:754-775). (מנצור-המנצח העזרת האל). בשנת 800 יש חילופי מתנות דיפלומטיים בין קארל הגדול לבין החליף העבאסי הארון א-רשיד. החליף העבאסי שלח לקארל פיל. מקורות מתארים את הגעת הפיל והאירופאיים נדהמו מכך. ומכך אפשר לשאול מה זה אומר על הכוח העצום שיש לו בבית שעל פיל הוא מוותר (כי לא ראו פיל באירופה הרבה מאוד זמן). די במהרה בגדד הייתה המרכז הפוליטי התוסס והחזק של החליפות שהייתה מוכרת בכל העולם. הארון א-רשיד אחד הדמויות המוכרות ביותר בחליפות העבסית. מייחסים לו שהוא המלך ב\"אלף לילה ולילה\". הוא מתואר כחזק. בתקופתו אנו רואים שלב מסוים של התמקצעות במנהל. למשל אנחנו פוגשים את המשרה של הוזיר (היה נחשב כיועץ אך הוא נהפך למעין ראש ממשלה, העל הסמכויות). החליף הוא הריבון והשליט, והמנכל הוא הוזיר. אנו רואים תהליך תרבותי של לא-ערבים במנהל. (הוזירות מגיעה המשפכה הברמכית) החצר וההרמון- בחצר השליט יש חלוקה של שני גופים: [הארמון]: פומבי, של הגברים הפוליטי והציבורי, [וההרמון]- פרטי, של הנשים. היה בקשר עם אירופאיים והייתה לו הכרה באירופה. בגדד לא שולטת בכל האסלאם ואפילו לא שולטת בכל החליפות העבאסית! היו מרכזים פוליטיים נוספים בערים אחרות. הם לא עיר הבירה אך בפועל מתפקדים ככאלה. דוגמאות כאלה הם: רקא (כיום בצפון סוריה). וסמאוה (כיום דרום עיראק). ערים אלה (כאשר שימשו) כמרכז פוליטי כלפי פנים וחוץ. קורדובה, ספרד המוסלמית ספרד המוסלמית היא דוגמא לתופעה רחבה של עולם האסלאם מחוץ לחליפות האסלאמית. (האומיים שלטו בכל העולם המוסלמי [של זמנם], שהשתרע באיבריה מצד אחד למרכז אסיה בצד השני ואילו העבאסים לא שלטו בכל עולם האסלאם של זמנם). גל הפותוחאת השני- הכיבושים בתקופה האומיית. בתקופה זו הכיבשים מתפשטים מזרחה ומערבה וב711 פונים צפונה אל מיתרי גיברלטר(גבל טריק) ונכנסים לאיבריה(מדינה נוצרית משרידי האימפריה הרומית) וכך נוצרת התרבות המוסלמית הזו בספרד \"אלאנדלוס\". כאשר האומיים נזרקים מדמשק (עבאסים הרגו את הגברים בעיקר כי לחסל את האיום) אחד מהנסיכים האומיים (עבד אל רחמן) ברח לצפון אפריקה לאיזור שבו גרה אימו כדי לקבל חסות. תחילה היה פליט ולאחר מכן הוא משתלט עליה ובונה שלטון אומיי. קורדובה הייתה במידה רבה מרשימה לא פחות מבגדד. יום חמישי 19/12/24 ריכוזיות וביזוריות המציאות שבה התפתחו מרכזים מתחרים בעולם האסלאם אפילו בתוך החליפות העבאסית. המציאות של פיצולים מתרחשת במקומות החשובים ביותר כמו: בגדד, דמשק, קהיר. זוהי תקופה שבה חלק גדול מעקרונות הדת מתעצבים.(פרשנות קוראן, איסוף החדית\'ים וכו). ודווקא בתקופה זו אנחנו רואים פיצול תרבותי ופוליטי. חשוב לציין כי במשך 500 שנה שלטו העבאסים והיחידים שגברו עליהם הם המונגולים שהם הנוצרים. נמדוד את מידת וחוזק השלטון העבאסי לפי הקריטריונים הבאים: 1\. מטבעות- מימד מרכזי מאוד של שלטון. במדינה טרום מודרנית העולם האסלאם מי שמטביע את המטבע זהו אקט השלטון, כלוומר יש לו היכולת, הרצון להנכיח את עצמו, ומדיניות כלכלית. העובדה שמשתמשים במטבע שלו היא הדרך להציע נאמנות. ולכן אם החליפים ממשיכים להטביע מטבעות ושבמקומות שונים משתמשים במטבעות שלהם ולא אחרים מתחרים אז זה אומר שהחליפים הם שליטים שולטים ולא חלשים. 2\. החוטבה- תפילת הצהריים ביום שישי שמקובל להתפלל ביחד במסגד. בדכ מצטרפת לתפילה עצמה גם דרשה שדנה בענייני היום מבחינה מוסרית ערכית, פוליטית ולכן לתפילה זו יש משמעות פוליטית: אם מזכירים את שם השליט זוהי בעצם הבעת אמון והצהרת נאמנות לשלטון העבאסי. אם מזכירים את החליף הרי זה אומר שיש נאמנות. ואם לא מזכירים זה אומר שהם לא רוצים בו. 3\. מינוי מבגדד- האם המושלים תפסו את התפקיד בכוח או קיבלו מינוי מבגדד.גם אם יש מנהיג שמינה את עצמו ועדיין חשוב לקחת כתב מינוי רשמי מהחליפה, תראה לנו שהשושלת הזו תיתפס כ ה-מקור של הריבונות. \"A STORMY SEAT\" - מתאר את המציאות הפוליטית המסוכסכת בזמן החליפות העבאסית בניסון מראה לנו שאחרי מאה שנה העבאסים איבדו את יכולת השליטה הישירה שלהם. עד אז הם בהחלט שלטו בצורה ברורה אך מאמצע המאה התשיעית ואילך אנו רואים אתגרים פוליטיים לעבאסים והם מתרבים ומתחזקים. יהיו שושלות שיהיו לצד השלטון העבאסי ויהיו כאלה שיפעלו נגדם (אולם, העבאסים מספיק חזקים כדי להצליח לאחוז בשלטון במשך 500 שנה). אמצע המאה השמינית העבאסים עולים לשלטון עד אמצע המאה ה13. מחצית השנייה של המאה ה-9 אנו רואין תהליך ביזוריות(אובדן שליטה עבאסית). שני אירועים חשובים שמראים תהליך זה: ב945- משפחה של שושלת מקומית פרסית תחת העבאסים תכבוש את בגדד. ב1055- כיבוש טורקי של בגדד העבאסית. בין שני הכיבושים הללו העבאסים עדיין ממשיכים לשלוט בבגדד, כלומר כמה שליטים ששולטים בו זמנית בבגדד. אובדן האחדות הפוליטית שושלות תחת העבאסים שמתחילות לאתגר את העבאסים. אלו שושלות מקומיות שכופות את עצמן תחת העבאסים אבל, מכירות בעבאסים ובעקרונות שצויינו למעלה(מטבעות, חוטבה וכתב מינוי). הם אמנם רוצים כוח אך הם רוצים את זה תחת השלטון העבאסי. 1\. השלב הראשון- שושלת כזאת תפגע בעבאסי ותבוא על חשבונם באופן כזה שעדיין ישאיר את המסגרת העבאסית. זו לא יציאה לעצמאות אלא \"כמה כוח יש לנו תחת השלטון העבאסית\". הם לא יוצאים נגד השלטון העבאסי ולא נלחמים בו, גם אם הם רוצים יותר כוח ושליטה. זהו השלב הראשון של השליטה הישירה. ישנם הרבה מאוד שושלות והנה חלק מהן: [באיראן]: טאהרים, צפארים וסאמאנים [במצריים] וצפון אפריקה: טולונים ואע\'לבים. 2\. השלב השני- שושלות שמשלילים עם העבאסים אך הם כבר מגיעות לבגדד. בניגוד לקודמות ששלטו רק במחוזותיהם. שתי דוגמאות: - - למה כל הקבוצות לא רוצות להשתלט על העבאסים? ראשית, להיות בעל כוח במובן הצבאי ובמובן הכלכלי לא מתבטא תמיד בלגיטימיות.. לעבאסים יש לגיטימיות גדולה כי הם עוד קשורים בעולם הערבי ויש צורך לאחוז ולשמר את זה. כוח צבאי+כוח כלכלי לא מביא לגיטימיות. מה יוצא לשושלות אלה? הם מכריחים את העבאסים צהכיר בהם. לדוגמא הסלג\'וקים פתאום מוכרים בתור הסולטאן. בנוסף הם מקבלים הכרה וקרבה לעמדות כוח במרכז הפוליטי הכלכלי העשיר החזק. אתגר פנים אסלאמי לחליפות העבאסית בשלב זה שושלות מסוימות רוצות להדיח את החליפות העבאסית. 1\. המשפחה הפאטימית- משפחה שהיא מעין אימפריה ים תיכונית שכזו. זו הפעם הראשונה שמדובר על שושלת שמבקשת להדיח את העבאסים (עד עכשיו כולם רצו משהו מהעבאסים אך הפאטימים לא). הפאטימים הם אלה שמקימים את קהיר ב972 (אלקאהירה- המנצחת). הם מדברים על אי הלגיטימיות של העבאסים והם תנועה מהפכנית ומיסיונרית (שולחים מסיונרים כדי לפעול נגד העבאסים). 2\. בשנת 1174 הפאטמים יורדיפ מהשלטון (למרות שעדיין העבאסים בשלטון). הפאטמים טוענים נגד עצם הכוח של העבאסים. 3\. איבריה והמדינה האומיית באנדלוס- לאורך כל השנים הללו הייתה עדיין המדינה האומיית נפרדת מהעבאסים. ב929 האומיים לוקחים לעצמם לקחת את תואר החליפה. כלומר בפועל במאה העשירית העבאסים בבגדד, הפאטימים בקהיר, והאומיים בספרד כל אלה רוצים להיות השליטים הישירים. כלומר בשלב זה הפיצול באסלאם הוא מאוד משמעותי. הסיפור השיעי- התפתחות השיעה כאמונה וקבוצה נפרדת מתחיל בשלב הזה. המאה העשירית מוכרת בתור המאה השיעית כי בתקופה זו יש הצלחה פוליטית יוצאת דופן של קבוצות שיעיות (עד עכשיו הכרנו שניים: הבוואים והפאטימים). דבר זה גם כן חלק מהביזוריות אך הפעם מההיבט הדתי. זו גם התקופה שהשיעה מתגבשת ומוטמעים עקרונות האמונה. כלומר הם מתחזקים גם צבאית ומדינית וגם מתחזקים דתית ולכן זוהי המאה השיעית. הן מתיישבות בחצי האי ערב, האיראן ובעיראק, צפון אפריקה. יום חמישי 26/12/24 הקשר בין ביזוריות בתקופה העבאסית ופריחה תרבותית דווקא בתקופה זו יש פריחה משמעותית באימפריה העבאסית ובכלל בעולם האסלאם. בתקופה זו של המאה ה-8 עד ה-11 יש הרבה עשייה בתחומים של דת ומדע וכו. יש הרבה מאוד אנשים שיוצרים הרבה יצירות אמנות או כמויות ידע. בעצם יש מגעלים רחבים יותר של אנשים שאפשרו עשייה זו. (מישהו כרך, מישהו יצר את הדיו, מישהו יצר את הנייר). אנשים מהאליטה, העלי ממון, ראו שכדאי להם לתמוך כלכלית ולתת לגיטימיות לפעילות זו. אלו אנשים עם פרופיל דתי, מוצא אתני, ומגוון גאוגרפי (חלק מהפעילות נעשה בבגדד אך לא רק). **אז למה עכשיו?** תנאים שמצטרפים ומצטברים אחד עלגבי השני ויוצרים מציואת זו. - - - - **\"המאה השיעית\"** הביזוריות באימפריה העבאסית הובילה לשני דברים: 1. 2. ההצלחה הפוליטית אפשרה את תהליך ההתגבשות. דברים שדרשו תהליך ארוך, פתאום עם הצלחה פוליטית הייתה האפשרות להעלות את הדברים על הכתב. לדוגמא לאורך תקופות רבות הקבוצות השיעיות היו נרדפות פוליטית, ובמאה העשירית פתאום יש להם את האפשרות לעסוק ולכתוב את הדברים שהם הבסיס של הקבוצה. שלוש דוגמאות, תופעות תרבותיות, שימחישו איך זה עבד. מראות מימדים ותכנים שונים של הפריחה התרבותית: - - 1. 2. 3. - יום חמישי 2/1/24 הגעת האסלאם לטורקים והטורקים לערב התופעה ההיסטורית של טורקיה כמקום טורקי לא היה טורקי ולא היה מוסלמי. היום נדבר על האיזור שבו נמצאת יוון כיום, והטורקים הפכו אותו לטורקי. **מיהם הטורקים?** - - - - - - - **גרארד קלוסון בריטי**- בקיא מאוד בשפות טורקיות ובעמים שלהם וכתב את ההיסטוריה הארוכה של העמים הטורקים הללו ברמכז אסיה והמינוח שהוא נתן זה \"קוביות וחומה\". איש עסקים שגם מגיע מבלשנות. השבטים שמרו על אוטונומיה והם כמו קוביות, אבל קוביות יכולות לחבור ולמצוא חומה(שיתופי הפעולה וההזדמנויות שבהן השבטים הללו יצרו מעין מדינות). **הגעת האסלאם לתורכים** **איפה נוצר המפגש?** מפגשים שהוא אחת התוצאות של הפותוחאת (במיוחד הגל השני של הכיבושים). שמביאים את עולם האסלאם מזרחה מאיראן לתוך מרכז אסיה. ישנה נוכחות משמעותית שמאפשרת מפגשים משמעותיים. [\"המירוץ לסין\"]- הפותוחאת נכנסו פנימה לתוך מרכז אסיה וכן חשבו על סין בתור היעד הגדול הבא. \"המושל הראשון שיגיע לסין יקבל את תפקיד המושל האומיי של סין\". [קרב טאלאס(751)]- שמבחינה פורמלית זו התקופה העבאסית אבל בגלל שזה מרוחק אלפי קילומטרים, היה קרב על גדות נהר על גדות קירגיסטאן שנחשב כאחד הפעילויות האחרונים של האומיים. זהו קרב בין כוחות מוסלמים לכוחות סיניים. הניצחון היה בצד המוסלמי. דבר זה קבע שמרכז אסיה תהפוך להיות מוסלמית ולא סינית (כמו שהיה אמור ויכול לקרות). הנוכחות הצבאים, פוליטית, כלכלית ותרבותית (במסחר, באמצעות היבטים של דת מיסטית) הם אלה שהביאו להכרה של האסלאם. בהתחלה יש רק היכרות והתרשמות הדדית אבל זהו השלב שבו הטורקים יכולים להתאסלם. הסמאנים הוא אחד המקומות שבו מתרחשים המפגשים של עמים טורקים שנפגשים עם הדת והתרבות. העמים הטורקים לפני שהתאסלמו לא ידעו קרוא וכתוב בכלל. רק לאחר ההתאסלמות הם אימצו את הכתב הערבי (אותיות ערביות אבל שפה טורקית). **תהליך זה מתחיל במאה השמינית אך ממשיך הלאה:** - - - - - - יום חמישי 9/1/25 **צלבנים, איובים ומונגולים** מסעות הצלב (1099-1291)- תופעה אירופאית מאוד משמעותית. נתייחס על המשמעות שלהם מנק\' המבט במזה\"ת. אלה השנים שבהם הייתה נוכחות כאן במדינות המוסלמיות 1099 המסע הראשון שגם כובש את ירושלים, וב 1291 אחרוני הצלבנים עוזבים. **רקע:** ועידת קלרמון- ועידות שבה כל המלכים של אירופה נפגשו ביחד ובנובמבר 95 האפיפיור קורא לאנשי הדת ולאצילים של אירופה לצאת למסעות הצלב. קריאה זו נבעה מסיבות שונות שחלקן נבעו באירופה. לדוגמא היחסים בין המלכים האצלים וכו. כוחו של מי גובר. מתח בין המוסד הדתי למוסד הפוליטי באירופה. סיבה נוספת היא תהליכים פנים נוצריים באירופה. הכנסייה הנוצרים במאה ה-11 יש ויכוחים דתיים אמוניים בתוכה(כנסייה מזרחית ומערבית). כנראה יש איזה רצון להביא אחדות ושיתופי פעולה בתוך העולם הנוצרי שהתמודד עם סכסוכים ופיצולים משמעותיים. המסעות היו רבים, הגיעו מנקודות שונות והגיעו לנקודות שונות. **ובזווית של המזה\"ת:** כניסתם של השבטים הטורקים למזה\"ת הובילה בין השאר לעימות ולקרב משמעותי בין הסלג\'וקים לבין האימפריה הביזנטית(שהיא האיבר המזרחי של האימפריה הרומית אחרי שקרסה במאה ה4-5). שסבלה מכות קשות בזמן הפותוחאת וצומצמה בטריטוריה שלה. לכן, הגעתם יכלה ליצור סכסוכי גבול משמעותיים בינם. הכניסה לאנטוליה גרמה לכך שאסיה הקטנה שהייתה יוונית ונוצרית הפכה לטורקית מוסלמית. לכן הניצון הטורקי המוסלמי של הסלג\'וקים היה דרמטי ולכן האפיפיור קיבל עוד מוטיבציה לעודד את אירופה להציל את הביזנטים מגורלם. מסעות הצלב: \"ארץ הקודש\"- היעד של מסעות הצלב היה לשחרר את ארץ הקודש. אצלנו זה היה ירושלים ירושלים, בית לחם ונצרת. חלק נוסף ממסעות הצלב הגיעו למצרים (יש בין השאר את הכנסייה הקופטית ויעד נוסף הוא קונסטנטינופול שהייתה עיר הבירה של הביזנטים). חלר מהמסעות היו גם כלפי נוצרים שלא האמינו בנצרות הלטינית של מרכז ומערב אירופה והיו אף מקרים כמו בקונסטנטינופול שלא הגיעו למוסלמים בכלל. **אוטרמר (OUTREMER)**- אירופה מעבר לים. כוללת את האימפריה הביזנטית, האיזור הארמני(דרום טורקיה), מצרים (חליפות קהיר, השושלת הפאטימית), אמירות דמשק (חלק מהחליפות העבאסית. [המדינות הצלבניות]: ממלכת ירושלים (החשובה ביותר), רוזנות טריפולי, נסיכות אנטיוכיה ורוזנות אדסה. הן אלה האוטרמר. נשאל השאלה למה צריך להגיע למזרח התיכון כי הרי עדיין יש קהילות מיעוט נוצרות. אולם הקהילות הנוצריות כאן משתייכות לנצרות המזרחית ולא מערבית/לטינית. ויש הבדלי אמונה משמעותיים. יחד עם הלוחמים מדיע מסה של אזרחים וסוחרים שרואים בזה כהזדמנות. גם אזרחים \"רגילים\" היו חלק ממסעות הצלב, בין היתר כי יכלו לזכות בכבוד ולחיות בצורה ראויה ומעוטרת. מלחמות בין הצלבנים למוסלמים ובו זמנית גם מסחר בין שני הצדדים. נשאלת השאלה איפה החליפה העבאסי וכאן נכנסת המשפחה האיובית בראשות סלאח אל דין. **המשפחה האיובית** החליף העבאסי שיושב בבגדד אינו היחיד כי בקהיר החליף הפאטמי שהוא המנהיג של כל העולם. אבל הוא היחיד שיכול להכיר בשלטונות שונים. המשפחה האיובית- אחת מהמשפחות שהחלו כחיילים של שליטים טורקים בלבנט והפכה להיות משמעותית בזכות עצמה. הדמות המוכרת ביותר היא סלאח אל-דין. אחד מתוך ארבעת האחים של האב הגדול. סלאח אל-דין היה בירוקרט שידע לעשות את עבודתו בצורה מצוינת. תחילה מתמקד במצרייפ כדי לעזור לפאטמים ובסופו של דבר משתלט על מצריים ונותן לעצמו את התואר סולטאן כך הוא עם הרבה כוח אך מצד שני הוא שומר על האבחנה שהוא אוטונומי אך לא מבינה פורמלית. הקריירה שלו הייתה מצליחה אך הצלחה נוספת שלו היא שהוא ידע את החשיבות של היסטוריונים ובין פקידיו היו היסטוריונים. חלק גדול ממה שאנו יודעים עליו ועל תדמיתו בתור שליט צדיק וצודק הורכב מהאנשים הללו. 1187- קרב קרני חיטים- אולי אחת ההצלחות החשובות ביותר של המוסלמים נגד הנוצרים. היה בעמק הירדן, ביולי, בחום. סלאח אלדין השתלט על מקורות המים והבעיר את כל המקומות שמסביב ולכן זה היה ניצחון חד משמעי בצד של סלאח אלדין. הודות להצלחתו זו הוא יכל לפנות לירושלים ולשחרר אותה בידי הצלבנים (שהייתה של הנוצרים מ1099) ואכן כבש ושחרר אותה. מסע המלכים- בעקבות ירידתי דרומה החל מסע צלב שלישי (מהידועים ביותר) שבו עמדו 3 מלכים מהחשובים ביותר באירופה, מלך אנגליה (ריצרד לב הארי), מלך גרמניה (פרידריך), ומלך צרפת(פיליפ ה-2). בעקבות כך הפכה להיות נוכחות צלבנית שם במשך כמאה שנים. סלאח נפטר ולא משאיר אחריו יורש אך אחייניו הם אלה שנושאים בנטל של ההתמודדות עם הצלבנים. הם לא הצליחו יותר ממנו אך המשפחה האיובית נוכחת במצרים ובסוריה עד אמצע המאה ה-13 והם אלה שבפועל אוחזים בשטח תחת המסגרת של הביזוריות העבאסית. **המונגולים** סביב שנת 1200 השבטים המונגולים(בדומה לשבטים הטורקים באופיים) עוברים איחודים פוליטיים שמעלים את ג\'נג\'יס ח\'אן לשלטון והם מצליחים להשתלט על הרבה שטחים מכל הכיוונים (צפונה-דרופ סיביר, דרומה-הודו טיבת וכו, מזרחה-חוצים החומה הסינית ומערבה-המז\"ת). במחצית המאה ה-13 המונגולים מתחיליפם להיכנס מערבה למזה\"ת מהסיבות הבאות: 1. 2. האימפריה המונגולים היא האימפריה האירו-אסיאתית ששלטה בין הונגריה עד סין, דבר שלא נראה. 1250 פלשו לאיראן ו1258 לבגדד(סופה של החליפות והאימפריה העבאסית). בהמשך יש גם כניסות לקווקז המוסלמית ולאנטוליה המוסלמים גם כן. הכיבוש המונגולי בבגדד הוא גם אירוע שזעזע את האיזור בטווח הקרוב מאוד אך בהמשך היווה התחלה של מזרח תיכון משגשג ביותר. יום חמישי 16/1/25 נוכחות מונגולית- המזה\"ת ועולם האסלאם הבתר-מונגוליים עולם שמושפע מהגעת המונגולים. ברגע שהמונגולים חיסלו את בגלל כמרכזה של החליפות ושינו את מרכז הכוחות כך שהיא כבר לא מרכז העולם, הן איפשרו לערים אחרות לעלות כמו קהיר, דמשק, איסטנבול (לימים תקום), בוכרה וסמרקן. **רגעי הכיבוש המונגולי** **גלי הפלישות המונגוליות ונסיבות הגעתם למזה\"ת** - - **השלכות הפלישות על המונגולים** כדי להבין את ההשלכות נסתכל על משפחתו של ג\'ינגיס ח\'אן. אנו רואים כמה וכמה שושלות שצאצאיו התאסלמו. להתליך זה יש משמעות רבה. המתאסלמים: 1. 2. 3. כלומר, 3 תת-מדינות מתוך 4 שהם חלק מהאימפריה המונגולית התאסלמו (חוץ מאחת ששלטה בסין). והן נטמעו בתרבות המוסלמית. הכובש שכבש צבאית נכבש דתית ותרבותית. **המוסלמים הראשונים- האילח\'אנים** השושלת האילח\'אנית המונגולים המוסלמים הראשונים. צאצאיו של הולגו. הולגו כובש את בגדד ונשאר ומקים מדינה מונגולית באיראן ובעיראק. הולגו נפטר אך צאצאיו אחריו סביב 1300 יבחרו להתאסלם כמנוגולים. המשיכו להשתמש בתואר ח\'אן אך צאצא שלו יבחר להתאסלם וזהו תהליך שבו כל האליטה המונגולית מתאסלמת (תחילה הקצונה) שמבקשת להידמות לאוכלוסייה המקומית ולאחר מכן גם השליט עצמו (איל-ח\'אן, התואר שהיה לאיראן, עיראק ואנטוליה) והראשון שמתאסלם היה ע\'אזאן ח\'אן. התאסלמות זו מתחילה לייצר דפוס. לגיטימיות פוליטיות הייתה להיות צאצא של ג\'ינג\'יס ח\'אן ולהיות מוסלמי. זה התנאי להיות שליט. אולם, אבן תימיה קרא לג\'יהאד נגד האילח\'אנים כי לא האמין בהתאסלמות שלהם שלדעתם היא פסאדה בלבד וקרא ליציאה לג\'יהאד, אך בסוף לא היה ג\'יהאד. **[המייסד]**: הולגו, נכדו של ג\'ינג\'יס ח\'אן חשוב לציין כי המונגולים לא תפסו בשיטה כי הם רצו שליטה יעילה ומסודרת כדי שיוכלו לשלוט בקלות ולמקסם את קשרי המסחר ותמריצים שמגיעים מאיזור משגשג והשונות והפער בינם לבין רוב האוכלוסייה הם משמעותיים. לכן לא היה דחוף להם להטמיע את תרבותם, אלא הם השתלבו בתוך המדינה שכבשו. **המוסלמים המאוחרים- תוצרי צ\'אגאתאי** צאצאיו התאסלמו. אחת המדינות הללו החשובות ביותר בהיסטוריה המוסלמים היא השושלת התימורים שהיו ג\'ינגיסים-מוסלמית לחלוטין. זוהי אימפריה עשירה ומשגשת מבחינה תרבותית. **[המייסד:]** תימור, לוחם אדיק או אדם שקול ונכה. תואר בידי יריביו כרודן. היא אחד האנשים היותר כריזמטיים שבנה אימפריה ענקית. **[עיר הבירה-]** סמרקנד **[גבולות]**-מאנקרה במעבר עד דלהי בהודו במזרח. (אנקרה, דמשק, בגדד,הים הכספי, דלהי) צבאו היה נחשב הצבא הטרום-מודרני ללא נשק חם הטוב ביותר בעולם. מערכת היחסים ביניהם הייתה שת\"פ, זהות משותפת, קרבה אך מצד שני גם קנאה ועוינות. הטימורים היוו מודל לחיקוי לשושלות רבות (בין היתר גם לעות\'מאנים) ואחת המדינות המוסלמיות החשובות ביותר היא הודו. **[רק נזכיר:]** ההתקדמות מזרחה בזמן האומיים הביאה את השליטה הפוליטית למרכז אסיה אך גם לנתיב הדרומי המוכר כפקיסטאן ודרום הודו. כלומר הנוכחות המוסלמית שם הייתה מאוד מוקדמת. כאשר המונגולים נכנסים להודו כך נכנס גם האסלאם. בהמשך גם יגיעו הפאטימים השיעים של מצרים מהמאה ה-16 עד המאה ה-19 עם הגיעם של הבריטים יש מדינה מוסלמית שנקראת מוגולים. המוגולים- מדינה מוסלמית בהודו. זהו תהליך שמתחיל במאה ה-16. באבור צאצא של תימור עבר לדלהי ושם הוא מקים את המדינה שאח\"כ הנכד שלו אכבר יהפוך אותה למדינה גדולה מאוד. מדינה ששולטת במונחים מודרנים בהודו, פקיסטאן ואפגניסטאן. זוהי שושלת מוסלמית, ג\'ינגיסית, עם תרבות פרסית. שולטים במדינה שהיא ברובה הידנית. מאות רבות של שנים אחרי הגעת האסלאם ימשיכו לשלוט צאצאים מוסלמים של ג\'ינגיס ח\'אן. **השלכות הנוכחות המונגולית על עולם האסלאם** **בטווח הקצר:** ההיסטוריון רשיד אל-דין מדבר בצורה נלהבת בהשפעתו של ג\'ינגיס ח\'אן ואילו ג\'ויני מגמד את הפלישה המונגולית וטוען שהם באו והרסו ואז הלכו. שניהם מוסלמים ערבים פרסים. שניהם שירתו את האילח\'אנים. אולם, צריך לומר שבמדינה רבה הם צודקים כי בטווח הקצר מי שחי בתקופת הסערה בעיקר נדמה שהשפעת המונגולים היית ה הרס, שליטה וכו אך בטווח הארוך אנו חייבים לדבר על הש\]עות מרחיקות הלכת שנשארו גם אחרי שעזבו. **טווח ארוך:** PAX MONGOLICA- (נלקח מ\"פקס רומנה\" ממושג אחר דומה שדיבר על שגשוג ופריחה באימרפיה הרומית) תקופה של אחדות ש מינה ושת\"פ כלכליים, סחורות ורעיונות. ניעזר במאמרה של מיכל בירן. בירן מדברת על המורשות המונגוליות האירו-אסיאתיות. נדגים את ההשפעות בעזרת כך שהמונגולים כבשו את בגדד והרסו אותה. אולם הולגו החל לשקם את העיר. כל מי שנחשב מועיל המונגולים הכניסו אותו (סוחר עשיר, בעל מלאכה, פקיד, נערים צעירים, נשים יפות). הם מיהרו לשחרר ולבנות מחדש כדי לשקם את המקום הזה. 1289 פורסם קוראן מרהיב ביותר שנוצר רק 30 שנה לאחר הכיבוש. הייתה לוגיסטיקה, יכולות טכנולוגיות וכסף. בזיכרון המוסלמי המזרח-תיכוני היה מורכב. מצד אחד הג\'ינגיזים, צאצאי הולגו מתוארים בתור חלק מהפריחה התרבותית בוודאי הטימורים והמוגולים. אולם, לצידם עדיין זוכרים את ג\'ינגיס ח\'אן באופן ספציפי והולגו בפאן הלא חיובי. לכן במאה ה-20 סדאם חוסיין אםילו מדבר על בוש נשיא ארה\"ב בתור הולגו המודרני. יום חמישי 23/1/25 הסולטנות הממלוכית: העבדות הצבאית והחברה העירונית **מהי הסולטנות הממלוכית?** כאשר המונגולים כבשו את האיזור המונגולים הביאו לסופו של הסדר הקיים קודם לכן. נוצר והתאפשר סדר חדש, כאשר בחלקו זה מה שהמונגולים עשו. כאשר המונגולים הורסים את החליפות העבאסים הם יוצרים מארג חדש של כוחות פוליטיים ותרבותיים מה שמאפשר להם לעלות. הסולטנות הממלוכית: **מתי והיכן?** סולטנות בהחלה במצרים בשנת 1250. כעשור לאחר מכן חיברה גם את סוריה לתוך אותה מדינה וישות פוליטית. בערך 260 שנה של מדינה שכוללת את מצרים וסוריה שפועלות כיחידה פוליטית אחת מתוך עיר הבירה קהיר. מפסיקה בכיבוש העוסמאני של המזה\"ת. **מאפיינים:** הסולטנות הממלוכית היא הפיתוח והמיצוי של השיטה הממלוכית (שיטה של עבדות צבאית שהחלה התקופה העבאסית בראשית המאה ה-9 כאשר החליפים החלו לרכוש עבדים צבאיים ממרכז אסיה, ממוצא תורכי כדי שיהיו הצבא הפרטי שלהם). הם נחשבו לחיילים מיומנים ונאמנים מאוד. העבודה שהם זרים ורחוקים ללא משפחתם והן עבדים מבחינה הלכתית, הופכים אותם להיות תלויים לחלוטין בחליפה. לכן המעמד המשפטי היוצא דופן שלהם הופכים אותם לצבא נפלא. [לפתע, החיילים של אותם חליפים לוקחים את השלטון לידיהם]. **נסיבות היווצרותה של הסולטנות הממלוכית** **שיטת הורשת השלטון:** הורשה צבאית. לא דרך קשרי דם אלא דרך אחווה צבאית(חיילים שמשרתים יחד שנים ויש ביניהם קשר נאמנות ותמיכה). הסולטאן לא יכול להוריש את השלטון לילדיו כי ילדיו נולדו למוסלמים חופשים ואי אפשר לרשת אותו אך מי שכן הוא העבדים שלו, הממלוכים שלו (הקצינים הם אלה שלא יאפשרו לו). במודל הזה יש אופטימיות ואופק (אני עבד צעיר, נרכשתי מהקווקז, איני מכיר אף אחד ולכן אין לי ברירה אלא להתחבר אל שאר הקצינים ויש לי תקווה להיות כמוהם ולהיות אדם בכיר עם כוח וכסף). **למה עכשיו?** השיטה הממלוכית הרי קיימת במזה\"ת 400 שנה והם לא לקחו את השלטון לידיהם. החליפים חשבו שהם מצאו שיטה חסינה מבעיות(גם חזק וגם נאמן). אולם, הצבאות הממלוכים הופכים להיות כוח פוליטי משמעותי בחצר העבאסי. בגלל שהם חזקים ונאמנים והחליפים הופכים להיות תלויים בהם. ומאז המאה התשיעית הם כוח פוליטי חשוב בכאוס. באמצע המאה ה-13 הם כבר לא מסתפקים במאחורי הקלעים. 1. 2. 3. ההצלחות הרבות שלהם צובעות את הממלוכים בצבע אחר. הם כבר לא המשרתים והחייליפ הטובים של אחרים אלא הם הופכים להיות בעיני עצמם ובעיני האוכלוסייה המקומית למשהו אחר שמגיע לו לשלוט. יש שינוי אתני בתוך הסולטנות הממלוכית. בהתחלה הם תורכים אך ברגע שהם שם אז רוכשים את העבדים לקווקז וזו ההגעה של הצ\'רקסים לכאן ולמצרים. הסולטנות הממלוכית קמה כמילוי של הוואקום בעקבות החוסר של המונגולים. ההשפעה של המונגולים **אל ט\'אהר ביברס (שלט:1260-1277)**- הוא ה-סולטאן שהקים את הסולטנות הממלוכית. לא היה הראשון אלא היה אחד לפניו אבל הוא ה-הראשון בכך שהוא ייסד את הלגיטימיות של הממלוכים. הוא יוצר מחדש את החליפות העבאסית. ביברס בקהיר עולה על דעתו להזמין את אחד הנסיכים העבאסים לקהיר להכיר בו בתור חליפה ובכך לעבות את הלגיטימיות הדתית של הממלוכים (שהם לא ערבים, מתאסלמים חדשים). הוא מתחיל מחדש חליפות חדשה בקהיר ובכך חוזרים למודל שאנחנו מכירים: חליפה מכובד עבאסי ולצידו סולטאן טורקי. כל אחד ותפקידו. הנסיך הזה מתבלבל וחושה שהוא החליפה ומנחה את ביברס לצאת לכיוון עיראק ולשחרר את בגדד בידי המונגולים. ביברס מסכים איתו שזו משימה חשובה מאוד, מצייד אותו עם כמה לוחמים גדולים ומאז הוא לא נראה יותר בקהיר. ביברס מזמין נסיך אחר שמבין יותר טוב את יחסי הכוח בין שני המוסדות הללו ומ1260 יש חליף עבאסי בקהיר הממלוכית. ביברס מקים את התואר \"משרת המקומות הקדושים\". הממלוכים מאוד חלשים מבחינה דתית ולכן הוא מנסה לעבות ולכן החליפות העבאסית. השוואה לסלאח אל-דין שניהם זרים לאוכלוסייה הנשלטת, מקימים מדינה על חשבון הפטרון, לחמו בצלבנים (ארסוף, קיסריה, חיפה וצפת), והתדמית (סלאח אל דין גם אם לא היה ערבי נחשב כדמות גדולה וחשובה מאוד אבל לביברס לא הייתה התהילה הזו. **דת שלטון וחברה בסולטאנות הממלוכית** ההקדשים- מוסד זה הוא דתי וחשוב מאוד. קשור לנתבך של מצוות הצדקה. בנוסף למצוות הצדקה שהיא חובה יש גם צדקה שבאה ללא קשר לחובה. הווקפים הופכים להיות כלי חשוב מאוד. המבנה המשפטי והכלכלי של הווקף- מערכת משפטית כלכלית שבה אדם פרטי תורם מהרכוש הפרטי שלו לטובת הציבור. צריך להקדיש רכוש(לא כסף מזומן). כלומר ויתור על רכוש פרטי לנצח מבלי לרצות לקבל בחזרה. הם רוצים להציג את עצמם כמי שתורם מהרכוש העצמי שלו לטובת הציבור. הם מקדישים מסגדים, בתי ספר, מבני ציבור, קשרים. **הקדשים(וקף)**- תופעה משמעותית בחברה המוסלמית שבה נורמה של הקדשה ותרומה שהיא מופרדת מההלכה למתן צדקה. נורמה זו הפכה להיות מנגנון מאוד משמעותי בהתנהלות של קהילה מוסלמית. נתפס לאקט שמקרב בין האדם לאל. אדם יכול לקחת רכוש פרטי שלו ולתרום אותו לטובת הציבור. הואיל וזהו רכושו הפרטי הוא יכול לקבוע מה הוא תורם, לאיזו מטרה, איך ינוהל ומי ינהל. מנגנון זה הוא התפתחות מהתקופה הטרום-אסלאמית. מתחיל במאות המוסלמיות הראשונות אך הופך להיות מאוד נפוצות מהמאות הבאות ואילך. 1. 2. **אז למה ווקף כזה משמעותי?** 1. 2. יום חמישי 30/1/25 הכיבוש העוסמאני **מהי המדינה העוסמאנית** מדינה טורקית מוסלמית שתחילתה בשבט כמו אחד השבטים הטורקים שנכנסו לאנטוליה אחרי קרב מאזכר. מפה שמראה לנו את אנטוליה סביב 1300. נסתכל על המצד המערבי של אנטוליה, טורקיה של היום. בצפון מערב אנטוליה יש שבט עוסמאני. מאי 1453- כיבוש קונסטנטינופול הבירה הביזנטית. וזוהי סופה של המדינה הביזנטית שהייתה קיימת מאז התחלנו את הקורס. הואיל והוא שבט טורקי, האליטה של האימפריה הזו (שהופכת להיות גדולה מבחינת שטח ואוכלוסייה, ותהיה רב דתית, תרבותית, לשונית) תדבר בשפה הטורקית. אותם שבטים הטורקים שהתאסלמו נטלו לעצמם את הכתב הערבי אך השפה היא עדיין טורקית. הטורקים העוסמאנים ידברו טורקית אך יכתבו אותה באותיות ערבית. לכן אנו כותבים עוסמאנים ב-ס\' כי ההגייה הטורקית אין לה את הת\' אלא ס. השם עוסמאן מאוד קשור לחליף עות\'מאן בן עפאן. יש הערכה כי שמו המקורי היה יותר טורקי מאשר ערבי ושמו האמיתי לא היה בדיוק עות\'מאן ובדיעבד שינו את שמו כחלק מבניית המסורת הערבית. שבטים אלה כבר נולדו כמוסלמים ויגם הסבים שלהם הם מוסלמים והם לא מתאסלמים. צריך לחבר את העוסמאנים למונגולים. באמצע המפה אנו רואים את המדינה האילחאנית שמרחיבה את השליטה של המונגולים. כך שהעוסמאנים הם שיקוליה של המדינה המונגולית והם מושפעים ממנה. כך שההשפעה ארוכת הטווח של המונגולים מתרחבת גם לעוסמאנים. **הגעת העוסמאנים למזרח התיכון** **למה דווקא למזה\"ת ולמה דווקא עכשיו?** באופן כללי יותר אנו רואים שהמדינה העוסמאנית מתרחבת באנטוליה ובים התיכון במהלך המאה ה-15. עיקר ההלשפטות העוסמאנית היה בצד האירופאי הבלקן. אך עם כיבוש קונסטנטינופול העוסמאני הופכים להיו כוח ימי משמעותי במזה\"ת אך גם יבשתית באנטוליה. אחרי כל זה יש נקודות ציון חשובות: אוגוסט 1514- קרב צ\'אלדיראן (מערב איראן). לאחר מכן הם יורדים באוגוסט 1516 למרג\' דאבק (צפונית לחלב) ואז בינואר 1517 יורדים לרידאניה (פאתי קהיר). הסברים שמופיעים בספרות המחקר: **הטווח הארוך: (תהליכים שמציגים סוג של הכרח היסטורי, מציאות יסודית שמובילה למציאות שעתידה לבוא):** 1. 2. כיום אנו יודעים שהיה נשק חם בצבא הממלוכי, והם לא דחו אותו לגמרי אלא לא השתמשו בו טוב. ולגבי הדבר אין מה להגיד כי הוא בהחלט פגע בעוצמה אבל אותו דבר הוא פגע בעוסמאנים. **הטווח הקצר (נסיבות של הזמן והמקום):** - - - - לפני כמה שנים מצאו קטלוג של ספריה של השליט העוסמאני. והתברר שבאופן יחסי כבר במאה ה15 יש בקרב העוסמאנים תשומת לב בהיסטוריה ערבית ומוסלמית (ולא כמו שחשבו שרק לאחר השלטותם על מכה מדינה החלו להתעניין) אלא כבר בהתחלה הם התעניינו בעולם האסלאם כזהות שחשובה להם יותר. לכן היום אנו נגיד כי היום הזהות המוסלמית האורתודוכסית הופכת להיות משמעותית יותר ואולי בגלל זה מגיעים למזה\"ת ומנצחים את הממלוכים. באביב 1517 הסולטאן הממלוכי האחרון תומאן בי מוצא להורג ע\"י הסולטאן העוסמאני סלים הראשון. זוהי סיטואציה שבה מעלים אותו לתלייה והחוט משתחרר איכשהו אך הם מעלים אותו שוב והוא מת. **מזרח תיכון (עוסמאני) חדש** נקודת סיום הקורס: שנת 1500. 1492- קץ השלטון המוסלמי באיבריה 1500- עליית השושלת הצפוית השיעית באיראן 1516-1517 העוסמאנים במזה\"ת. התחלנו עם מזה\"ת ערבי אך תוך כדי נכנסו לכאן גם טורקים ופרסים והמזה\"ת הפך להיות מורכב תרבותית ולשונית. הפך מאיזור חצי האי ערב ומאמין באלילים ושבטים לאימפריות מוסלמיות מאמינות. כאשר הסולטאן סלים הראשון פוגש את הסולטנות הממלוכית קורה דרב נוסף. עיר הבירה היא איסטנבול וכל איזור המזה\"ת נשלט מאיסטנבול, צפונה מכל האיזור. יש סימן גיאו-פוליטי עמוק מאוד ולכן זהו מזרח תיכון חדש לגמרי עוסמאני. **למידה למבחן** **נושא 1: זמן מרחב ורקע היסטורי** האיזור שמעבר לנהר- מרכז אסיה. מעבר [לנהר אמו דריא], וזו [מולדת האסלאם השנייה]. **מחוץ לחצי האי:** - - - **בתוך חצי האי:** בחצי האי ערב הטרום-אסלאמי: - - - - **היחסים בין פנים חצי האי ערב למחוצה לו:** - - **השלמת משפטים לדוגמא:** - - - - - **נושא** **2: מוחמד** **חומרי קריאה:** הסיפור ההיסטורי של מוחמד נכתב לראשונה באמצע המאה ה-8 ע\"י אבן אסחאק[^1^](#fn1){#fnref1.footnote-ref} שנערך מאוחר יותר ע\"י אבן הישאם [^2^](#fn2){#fnref2.footnote-ref}. **רקע כללי על מכה ושבט קורייש:** - - - **ילדותו ונעוריו של מוחמד (570-610)** - - **קריירה מוקדמת ונישואיו לחדיג\'ה :** - **תחילת הנבואה:** - - - - **העימות עם אנשי מכה** - - **שנת האבל וההיג\'רה:** - - **הקמת מדינה מוסלמית (622-630):** במדינה מוחמד הקים קהילה דתית ופוליטית חדשה בשילוב מוסלמים יהודים ושבטים ערביים. נחתמה חוקת מדינה, החלו מלחמות עם קורייש (קרב בדר 624 שבו ניצח וקרב אוחוד 625 שבו הפסיד) בשנת 630 כבש מוחמד את מכה ללא הרבה התנגדות. **מותו ומורשתו:** 632- מות מוחמד. מוחמד חלה ונפטר במדינה. הוא הותיר אחריו דת מגובשת עם מוסדות פוליטיים, חוקים ותפיסה מונותאיסטים ברורה. עלי אבן אבו טאלב[^8^](#fn8){#fnref8.footnote-ref} (לפ צ\'ייס רובינסון ומייקל קוק): - - - - - עאישה[^9^](#fn9){#fnref9.footnote-ref} (לפי צ\'ייס רובינסון ומייקל קוק) - - - - **4. מקורות עליהם מתבססים קוק ורובינסון** ----------------------------------------- ### **א. מקורות מסורתיים (מוסלמיים מוקדמים)** - - - - ### **ב. גישות מודרניות וביקורתיות** - - - **סיכום** --------- 1. 2. 3. 4. **שיעור** **דמותו במסורות המוסלמיות:** - - **דמותו במחקרים היסטוריים** - - **מוחמד והיהודים:** היסטורית היהודים בערב: היו קהילות יהודיות ותיקות ובמדינה היו 3 שבטים יהודיפ שקלטו אליהם 2 שבטים אחרים וביחד נוצרת קהילה יהודית. הסכם האומה- הסכם שבו מוחמד כרת ברית עם השבטים השונים בעיר ית\'רב (מדינה). אמור להיות היצירה הפוליטית המשותפת. ביניהם גם השבטים היהודים הצטרפו אך הם בגדו בברית אותם ולא היה למוחמד ברירה אלא לגרשם עד לכדי חיסול.[^10^](#fn10){#fnref10.footnote-ref} **הסכם חדיבה**- הסכם שביתת נשק שנחתם בין מוחמד לאנשי מכה ב628. קרה בעקבות העלייה לרגל של מוחמד למכה שנעצר בידי קורייש ושם נחתם הסכם שביתת נשק. **המסע לנאת המדבר ח\'יבר**- ח\'יבר הייתה נאת מדבר עשירה מיושבת בעיקר ע\"י יהודים. היהודים תמכו באויבי מוחמד ולאחר הסכם חדיבה מוחמד ניצל את ההזדמנות ותקף את ח\'יבר. היהודים הפסידו והקרב נחתם בהסכם כניעה שבו הורשו להישאר שם אך לשלם מס חקלאי (**חראג\'**). שני אירועים אלה ביססו את כוחו של מוחמד והובילו לכיבוש מכה ב630. **קישור חיצוני**: המלחמות בין האימפריות. אם הסאסאנים (שקשורים ליהודים) הפסידו לביזנטים אז זהו זמן טוב לפגוע ביהודים. כלומר נמצא קשר כרונולוגי בין ההפסד של הסאסאנים לביו הפגיעה ביהודים. **תרגילון:** - נושא 3- המדינה המוסלמית הראשונה- החליפים חומרי קריאה: [[קלוד] [ כאהן, האיסלאם: מלידתו] [ עד] [ תחילת] [ האימפריה] [ העות\'מאנית] [(תל] [ אביב: דביר, 1995), \"ייסוד] [ הממלכה] [ הערבית-איסלאמית,\" 35-50 \[קובץ] [ PDF\]]](https://moodle.tau.ac.il/mod/resource/view.php?id=180934) **1. האתגרים לאחר מות מוחמד (632)** ----------------------------------- כאשר מוחמד נפטר, לא השאיר אחריו הוראות ברורות בנוגע לירושה פוליטית, דבר שכמעט גרם לקריסת מפעלו הדתי והמדיני. עם זאת, מנהיגיו הקרובים ביותר -- **אבו בכר** ו**עומר אבן אל-ח\'טאב** -- מונו במהירות והמשיכו את דרכו. - - - **2. הכיבושים המוסלמיים (המאה ה-7)** ------------------------------------ לאחר דיכוי המרידות, המדינה האסלאמית התרחבה במהירות: - - - - - - - - **הגורמים להצלחת הכיבושים:** - - - **3. מבנה הממשל והמנהל תחת הראשידון** ------------------------------------- לפי כאהן, המדינה האסלאמית בתקופה זו לא ביטלה את המבנה המנהלי הקיים בארצות שנכבשו, אלא שילבה אותו תחת שלטון מוסלמי: - - - - - - - **4. המשבר הפוליטי והפילוג באסלאם** ----------------------------------- ### **ההתנגדות לשלטון עות\'מאן ותחילת מלחמות האזרחים (656--661)** הח\'ליף השלישי, **עות\'מאן אבן עפאן (644--656)**, היה שנוי במחלוקת: - - - ### **הפילוג: עלי, עאישה, מועאויה והח\'וארג\'** לאחר רצח עות\'מאן, **עלי אבן אבו טאלב** מונה לח\'ליף (656--661), אך נתקל בהתנגדות: 1. - - 2. - - 3. - - ### **תשובות לשאלות** ### **1. לוח זמנים של תקופת הראשידון** **[שנה]** **[שליט]** **[אירועים מרכזיים]** ----------------------- ------------------------ --------------------------------------------------------------- **** **אבו בכר** נבחר לח\'ליף הראשון. מלחמות הרדה (דיכוי מרידות שבטים ערביים). **** **עומר אבן אל-ח\'טאב** אבו בכר נפטר, עומר מתמנה. כיבוש סוריה ופרס מתחיל. **** קרב הירמוך -- ניצחון מוסלמי על הביזנטים. **** קרב אל-קאדסיה -- מפלה לפרסים, כיבוש עיראק. **** כיבוש ירושלים. **** כיבוש מצרים. **** **עות\'מאן אבן עפאן** רצח עומר, עות\'מאן מתמנה. מסדר את נוסח הקוראן. **** **עלי אבן אבו טאלב** רצח עות\'מאן, קרב הגמל. **** קרב צפין מול מועאויה. **** רצח עלי, עליית בית אומיה. ### **2. מאפייני הממשל והמנהל של הראשידון לפי כאהן** - - - - ### **3. ייחוד התקופה בהשוואה לתקופת מוחמד** - - - ### **4. גורמים לסכסוכים הפנימיים לפי כאהן** - - - - **שיעור** ארבעת ממשיכי הדרך: 1\. אבו בכר: 632-634 2\. עומר בן אל חטאב: 634-644 3\. עות\'מאן בן עפאן: 644-656 4\. עלי בן אבי טאלב: 656-661 התארים שלהם היו \"חליף\" ו \"אמיר אל מואמינין\". זהו השטח שנכבש ב30 השנים הראשונות, כלומר בתקופת החליפים. המסורת האסלאמית- ספרות אמונית, היא אינה תיעוד היסטורי. היא מתארת נאומים, מתארת כיצד קהילות מוסלמיות באימפריות פעלו וגברו על האימפריות בעצמן. הסברים להצלחת הכיבושים האסלאמיים: - - - חלק מהסיבות להצלחת הכיבושים היו קשורות לצד הערבי וחלק בצד הביזנטי. המוטיבציות שלהם לצאת לכיבושים: - - - תשתיות המדינה של עומר: - - - - - מפעולות אלה עולות שאלות לגבי מנהיגות, הרכב האליטה הפוליטית ומבנה המדינה. בעקבותן יש אי הסכמות רבות ומהם מחירים פוליטיים כגון רציחות. 3 מתוך 4 החליפים נרצחו מתוך הקהילה המוסלמית. רציחות אלה נובעות מפתנה[^17^](#fn17){#fnref17.footnote-ref} (מחלוקת, כאוס, אי סדר פוליטי). לא כל מחלוקת היא פתנה אלא אירועים של מחלוקות יסודיות ויש בהן נתבך של אלימות וחשש שהקהילה תתעורר ותתעצם. תוך 17 שנים נרצחו 3 חליפים. החליפים הראשידון- תפיסה שכוללת ראייה בדיעבד. מלווה את הזיכרון המוסלמי של 500 שנה. בעיניים המוסלמיות רואים את תקופה זו כיחידה אחת, כתקופה אידאלית וכמודל לחיקוי. מאחר וגם עלי נרצח, מתחילה לה תקופה חדשה עם שיטה פוליטית אחרת בשושלת האומיים. **תרגילון**: סדר הדברים לפי פועלם: כיבוש דמשק, קרב צפין, עלייתו של אבו בכר, קרב הגמל, כיבוש פוסטאט, רציחתו של עמר, עלית בני אומיה, מות השאה הסאסאני האחרון, פרוץ הפתנה הראשונה, מות מוחמד 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. א. המונח פתוחאת משקף את האופן שבו [המסורת המוסלמית] הבינה את [כיבושי האסלאם]. הכתיבה המוסלמית על הפתוחאת התאפיינה [במסרים אידאולוגיים], לטענת [בועז ששון]. ב. בספר [פרשים ביום ונזירים בלילה], בועז שושן המחיש שהכרוניקות המוסלמיות שעוסקות [בפותוחאת] הן [ספרות]. הוא למשל מצביע על [מוטיבים שחוזרים על עצמם]. ג. ריצ\'ארד בולייט הסביר את הצלחת כיבושי האסלאם בהתבסס על [טכנולוגיה] [ובעלי חיים]. הוא ייחס [לגמל] בצד הערבי חשיבות רבה יותר [מעגלות] בצד של הסאסאנים והביזנטים. ד. היו קנדי ניתח את [הצבאות הערביים-מוסלמיים]. הוא התבסס על המסורת המוסלמית אבל גם על [מקורות ערביים מחוץ למסורת], למשל [מטבעות.] הטענה שלו \_\_\_\_\_\_\_ יותר ממה ששוער עד אז. **הפתנה הראשונה- 656-661 ( במשך כל תקופת כהונתו של עלי)** החלה לאחר רצח עות\'מאן והסתיימה עם רצח עלי ועליית בית אומיה לשלטון. א. עות\'מאן העדיף קרובי משפחה, ספג ביקורת על נוסח הקוראן הרשמי, מושלים מקומייפ מרדו בו ומותו יצא ואקום פוליטי. ב. עלי מונה לחליף אך נתקל בהתנגדות כי הואשם שלא פעל נגד רוצחי עות\'מאן. ואז היה קרב הגמל (656, מול עאישה וטלחה וזובייר) שהסתיים בניצון עלי. ואז קרב צפין (657, העימות מול מועאוויה, קרובו של עות\'מאן). עימות זה גרם לבוררות והח\'וארג\' הפכו לאויביו של עלי. ג. עלי נרצח ע\"י ח\'וארג\'י קיצוני ד. מועאוויה תפס את השלטון והחל את שושלת בית אומיה. נושא 4: החליפות האומיית **חומרי קריאה**: [[קריאת] [ חובה: יוסף] [ דרורי, \"בית] [ אומיה,\" האסלאם: היסטוריה, דת, תרבות] [(ירושלים: מאגנס, תשע\"ח] [/ 2017), 60 -- 69. \[קובץ] [ PDF\]]](https://moodle.tau.ac.il/mod/resource/view.php?id=118411) **1. לוח זמנים של השושלת האומיית 661-750** ------------------------------------------ **שנה** **שליט** **אירועים מרכזיים** -------------- ---------------------------- ---------------------------------------------------------------------------------------------- **661** **מועאויה אבן אבו סופיאן** ייסוד שושלת בית אומיה, העברת הבירה לדמשק. **674--678** מצור ראשון על קונסטנטינופול. **680** **יזיד אבן מועאויה** רצח חוסיין בן עלי בקרב כרבלאא\' -- התחזקות השיעה. **685--705** **עבד אל-מלכ אבן מרואן** הערביזציה של המנהל (הפיכת הערבית לשפת הממשל), הטבעת מטבעות ערביים, בניית כיפת הסלע בירושלים. **711** כיבוש ספרד על ידי טארק אבן זיאד (קרב גוואדאלטה). **717--718** **עומר אבן עבד אל-עזיז** ניסיונות רפורמה דתית ושיפור מעמד המואלי (מתאסלמים לא-ערבים). **732** קרב פואטייה (פלישה מוסלמית לצרפת נעצרת על ידי קרל מרטל). **750** **מרואן השני** נפילת בית אומיה, תבוסה לקרב העבאסים בקרב הזאב (נהר זאב). **2. דפוסי המשך של הראשידון לעומת שינויים תחת בית אומיה** --------------------------------------------------------- ### **דפוסי המשך מהראשידון:** ✅ **המשך הכיבושים** -- בית אומיה הרחיבו את גבולות האימפריה בצורה משמעותית.\ ✅ **השארת המבנה המנהלי הקיים** -- כמו בימי הראשידון, האומיים שילבו מנהל ביזנטי ופרסי.\ ✅ **השימוש בדת כמקור לגיטימציה** -- כמו הראשידון, האומיים ניסו להציג עצמם כמגיני האסלאם. ### **שינויים מרכזיים תחת בית אומיה:** ❌ **מעבר משלטון בחירה למונרכיה תורשתית** -- מועאויה המליך את בנו יזיד, מה שהוביל למחאות (כמו התקוממות חוסיין).\ ❌ **העדפת הערבים על הלא-ערבים** -- הראשידון נטו לשוויון דתי בין מוסלמים, אך האומיים הנהיגו **הבחנה ברורה בין ערבים למואלי** (מתאסלמים לא-ערבים).\ ❌ **שלטון יותר חילוני** -- בעוד הראשידון נחשבו לשליטים דתיים, האומיים היו יותר פוליטיים ומנהלתיים. **3. הסיבות לנפילת בית אומיה לפי דרורי** ---------------------------------------- 🔴 **פערים חברתיים ותחושת קיפוח** -- השלטון האומיי הבדיל בין ערבים לבין לא-ערבים (מואלי), מה שיצר תסיסה בקרב הלא-ערבים המוסלמים.\ 🔴 **תסיסה שיעית** -- הוצאתם להורג של חוסיין בן עלי ותומכיו הפכה את השיעים ליריבים מרים של האומיים.\ 🔴 **מרידות אזוריות** -- בפרס, עיראק וחיג\'אז התעוררו התנגדויות שהחלישו את השלטון המרכזי.\ 🔴 **מלחמות בלתי פוסקות** -- האומיים ניהלו מלחמות נגד הביזנטים, הברברים והפרנקים, מה שגבה משאבים רבים.\ 🔴 **התגברות כוחם של העבאסים** -- צאצאי משפחת מוחמד (בני עבאס) הצליחו לגבש תמיכה רחבה ולהפיל את האומיים בקרב נהר הזאב (750). למרות ההשקעה הגדולה בבנייה ובתרבות, **בית אומיה לא הצליח לשמור על יציבות פוליטית** ונפל בתוך פחות ממאה שנה. שיעור: המסגרת הפוליטית: - - פתנה 1- עומר ותשתית של מדינה - - פתנה 2- מתחים פוליטיים, דתיים, שבטיים וגחאוגרפיים במדינה האוומיית. - - פתנה 3- אובדן השליטה האומיי, מרידות ועליית השלטון העבאסי. - - - התפשטות טריטוראלית והשוואה בין שני גלי הפותוחאת:  הגל הראשון (מימין)- של החליפים הראשידון. כיבוש של חצי האי ערב, עיראק, סוריה, לבנון, ישראל ומצרים. מרכז הכובד הפוליטי החל החיג\'אז. כיבושים מהירים כי הכל היה קרוב יותר. כיבושים מנוהלים ומאורגנים. הגל השני (משמאל)- של האומיים. נכנסים לקווקז, מרכז אסיה, צפון אפריקה ואיבריה. מרכז הכובד בפוליטי עבר לסוריה בדמשק. כיבושים איטיים יותר כי השטח מתרחב משמעותית. כיבושים לא מסודרים ולא מנוהלים. התפשטות האסלאם כנקודת מפנה הסברים של חוקרים: - - - **תרגילון שיעור 4:** רשימת אירועים: הח\'ליף עומר בן עבד אל -עזיז, הקמת רמלה, פרוץ הפתנה הראשונה, תקופת ח\'ליפותו של מועאויה, הח\'ליף עבד אל -מלכ, פרוץ הפתנה השלישית ,בריחת האומיים לספרד, הח\'ליף אל -וליד, עליית בני אומיה, פרוץ הפתנה השניה. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. השלמת משפטים: - - - - - המשך החליפות האומיית (שיעור 5) חומרי קריאה: [[Chase] [ F. Robinson, Islamic] [ Civilization] [ in] [ Thirty] [ Lives: The] [ First] [1000 Years] [(London: Thames] [& Hudson, 2018), \'Abd] [ al-Malik] [(42-47) and] [ Ibn] [ al-Muqaffa\' (48-52) \[קובץ] [ PDF\]]](https://moodle.tau.ac.il/mod/resource/view.php?id=119176) ### **עבד אל-מלכ אבן מרואן (685--705) -- מהנדס הח\'ליפות האומיית** **רקע היסטורי:\ ** עבד אל-מלכ נולד במדינה למשפחת אומיה, שבט קוריישי חשוב. אביו, מרואן, הפך לח\'ליף לאחר קריסת השלטון האומיי בעקבות הפתנה השנייה (680--692). לאחר מות אביו, עבד אל-מלכ מונה לח\'ליף ב-685 וניצח במלחמת אזרחים ארוכה, תוך שהוא משקם את שלטון האומיים עד 692. **רפורמות מרכזיות:** 1. 2. 3. 4. 5. **חשיבותו ההיסטורית:\ ** עבד אל-מלכ היה הח\'ליף הראשון **שהפך את האסלאם למערכת פוליטית ריכוזית וברורה**, תוך שימוש בתעמולה דתית (כיפת הסלע) ומדיניות כלכלית וחברתית אחידה. ### **אבן אל-מוקאפע (759) -- מתרגם, סופר ומבקר פוליטי** **רקע היסטורי:\ ** אבן אל-מוקאפע נולד בשם **רוזביה** למשפחה פרסית מכובדת בפרובינציית פארס. אביו היה פקיד מיסוי במנהל האומיי. למרות מוצאו הפרסי, הוא שלט בערבית ברמה גבוהה ולמד בעיר בצרה. **תרומתו הספרותית והתרבותית:** 1. 2. 3. **מותו:\ ** הוא הוצא להורג על ידי ח\'ליף עבאסי ב-759, כנראה בשל ביקורתו על השלטון. **כיצד הביוגרפיות שלהם מדגימות שינוי פוליטי, חברתי ותרבותי?** ------------------------------------------------------------- ### **שינויים פוליטיים:** - - ### **שינויים חברתיים:** - - ### **שינויים תרבותיים:** - - ### **מסקנה:** עבד אל-מלכ יצר **מדינה אסלאמית ריכוזית, חזקה ומאוחדת**, בעוד שאבן אל-מוקאפע ייצג את **המתח בין תרבות ערבית-אסלאמית לבין התרבות הפרסית הישנה**. יחד, הם ממחישים את המורכבות של השלטון האומיי ואת השפעותיו על החברה האסלאמית המתהווה. שיעור: האומיים מנהל וחברה מנהל: העברת המרכז הפוליטי מהחיגאז צפונה לדמשק (אחת הקצבות של דרכי המשי וקרובה לים התיכון ולנמלים- מיקום אסטרטגי יותר). דמשק משמשת כעיר בירה- מרכז החלטות, מראה על שיטתיות ועקביות ולכן כל מי שנשאר בחיגאז הרגיש כמי שנשאר הרבה מרחוק. האומיים לא הסכימו לשלב קבוצות שלא הסכימו איתם. עבד אל מלק- אחד החליפים הגדולים יותר. שלט כ-20 שנה שהיו משמעותיוץ. הוא עלה לשלטון בעקבות ותוך כדי הפתנה השנייה, הכוונה להתמודד עם מרידות אלה. צריך לומר כי האומיים לא \"ממציאים את הגלגל\" אלא המשיכו רעיונות של הראשידון אך יש 3 כיוונים לבנייה: 1. 2. 3. בחיבור פעולות אלה ניתן לראות כי הם שואפים לשלטון ישיר ריכוזי בעל זהות ערבית. פיתוח מנהל: - - - פיתוח אל שאם - - נתינים לא מוסלמים- בתקוםה זו רוב השליטים הם לא מוסלמים. כלומר יש אליטה ערבית מוסלצים אך גם יש ערבים/מוסלמים נשלטים. חוזה עומר- מסמך מחייב אחד שמדבר על מעמד יהודים ונוצרים. יש\' להם את זכויותיהם אך הדבר מתפרש היום כחומת הגנה נגדם ושמירהעליהם שלא יתערבו עם השאר. אך כיום נאמר כי זהו הגדרת נחיתות משום שלפי המסורת המוסלמית אין חוזה כזה בכלל. היטעמות דתית- תהליך התאסלמות היטמעות תרבותית- תהליך שערוב הכרה פוליטית- הכרה בשלטון מוסלמי. רוב רובה של האוכלוסייה. סיכום 90 שנים אלה מוכרות בתור מלוכה כופרת (בגלל הפסלים וכו) אך לעומת זאת אלה שכתבו את המסורת היו אלה שבאו אחריהם ולכן צריך לקחת אמירה זו בעירבון מוגבל. זו הייתה תקופה עם הרבה מאוד עשייה אך מבחנת תדמית ולגיטימציה לא הצליחו לבסס את מעמדם ולכן הפסידו מבחינה היסטורית. תרגילון שיעור 5: 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. 1. 2. 3. 4. 5. 6. 7. 8. 9. 10. ::: {.section.footnotes} ------------------------------------------------------------------------ 1. ::: {#fn1} אבן אסחאק[↩](#fnref1){.footnote-back} ::: 2. ::: {#fn2} אבן השאם[↩](#fnref2){.footnote-back} ::: 3. ::: {#fn3} האשם- סבו של הנביא[↩](#fnref3){.footnote-back} ::: 4. ::: {#fn4} עבד אל מוטלב- סבו של הנביא[↩](#fnref4){.footnote-back} ::: 5. ::: {#fn5} אבו טאלב- דודו.[↩](#fnref5){.footnote-back} ::: 6. ::: {#fn6} חדיג\'ה- הבוס של מוחמד בהתחלה ואז הופכת לאשתו.[↩](#fnref6){.footnote-back} ::: 7. ::: {#fn7} ורקה בן נופל[↩](#fnref7){.footnote-back} ::: 8. ::: {#fn8} עלי אבן אבו טאלב[↩](#fnref8){.footnote-back} ::: 9. ::: {#fn9} עאישה[↩](#fnref9){.footnote-back} ::: 10. ::: {#fn10} גירוש שבט קינקאע 624, גירוש שבט נציר 625 וחיסול קריטה 627.[↩](#fnref10){.footnote-back} ::: 11. ::: {#fn11} רדה- מלחמה הכפירה. שבטים ערבים ראו את התחייבותם למוחמד ולא לדת כולה.[↩](#fnref11){.footnote-back} ::: 12. ::: {#fn12} ג\'יזיה- מס גולגולת[↩](#fnref12){.footnote-back} ::: 13. ::: {#fn13} ח\'ראג- מס קרקע[↩](#fnref13){.footnote-back} ::: 14. ::: {#fn14} עטאא- רשימת לוחמים שזכאים לתמיכה מהמדינה[↩](#fnref14){.footnote-back} ::: 15. ::: {#fn15} אמצאר- ערי מחנות לצבאות הכובשים[↩](#fnref15){.footnote-back} ::: 16. ::: {#fn16} אג\'נאד- חלוקה למחוזות מנהלתיים- צבאיים.[↩](#fnref16){.footnote-back} ::: 17. ::: {#fn17} פתנה[↩](#fnref17){.footnote-back} ::: :::