Untitled Quiz

• פתוגנים*
• חיידקים פתוגניים מסוגלים לגרום למחלות, מהווים אחוז קטן מכלל החיידקים, ויכולים לחדור לגוף ולעורר מחלות.
• חלק מהחיידקים בגוף האדם אינם גורמי מחלה, אך עשויים להפוך לפתוגניים כאשר המערכת החיסונית נחלשת.
• Virulence: מספר החיידקים הנדרש כדי לעורר מחלה, כאשר יש תמותה של 50% מחיות המעבדה.
• תנאים של חיידק כדי להיות פתוגני*
• כדי להיות פתוגני, חיידק צריך לחדור לגוף, להיצמד לרקמות, להתרבות, להתמודד מול מערכת החיסון ולפגוע בתפקוד המאכסן.
• חיידקים בדרך כלל מדביקים רקמות שחשופות לסביבה חיצונית, ולא מערכות סגורות בגוף.
• הדבקה של רקמות סגורות אפשרית כשיש מספר רב של חיידקים או כשהמערכת החיסונית של המאכסן חלשה.
• דרכי פגיעה של חיידקים במאכסן*
• התרבות (Propagation).
• הפרשת חומרים מטבוליים (Secretion).
• הפרשת רעלנים (Toxins).
• סוגי רעלנים*

אנדוטוקסינים (Endotoxins)

• משוחררים לאחר מות החיידק, הם חלק ממבנה החיידק, ומיוצרים רק על ידי חיידקים גראם-שליליים.
• ה-LPS דומה בין החיידקים הללו, ולכן התסמינים למחלות שהם גורמים דומים (דלקתיים): חום, אדמומיות ונפיחות.

אקזוטוקסינים (Exotoxins)

• מופרשים כשהחיידק עדיין חי, הם חלבונים, ורובם מיוצרים על ידי חיידקים גראם-חיוביים.
• בניגוד ל-LPS, לכל אקזוטוקסין מנגנון פעילות ייחודי ולכן התסמינים שונים ופעילותם עוצמתית.
• דיפטריה נגרמת מחיידקים גראם חיוביים שמתיישבים במערכת הנשימה ומפרישים רעלן שגורם לדיכוי בייצור חלבונים וגורם לנמק, התנפחות אזורית, חום ומוות מחנק בשל הנפיחות.
• מחלות הנגרמות מחיידקים*
• מחלת החולרה נגרמת על ידי חיידקים גראם שליליים שגורמים לבריחת נוזלים מהדם למעי, ומוות תוך מספר שעות ללא טיפול.
• מחלת הטטנוס נגרמת על ידי חיידקים גראם-חיוביים אנארוביים שמתרבים בפצעים עמוקים, וגורמים להתכווצויות שרירים, פרכוסים, דום נשימה ומוות. מחלת הבוטוליזם נגרמת על ידי חיידקים גראם-חיוביים אנארוביים שפוגעים בהעברת פקודות בין העצבים לשרירים וגורמים לשיתוק, החיידקים משמשים בתעשיית הבוטוקס.
• דרכי התמודדות של הגוף מול פתוגנים*
• מחסום פיזי: שכבת העור ושכבת מוקוזה מספקות הגנה של 99%.
• מחסום כימי: אנזים הליזוזים ברוק ובדמעות מפרק את דופן החיידק, זיעה גורמת למוליכות PHלא מתאימים, והנוזל בקיבה חומצי וגורם למוות של רוב החיידקים.
• מחסום חיסוני: תאי הדם הלבנים בולעים גופים זרים, והמערכת החיסונית מגנה כאשר חיידקים חודרים את המחסומים הראשונים.
• עקרונות קוך*
• האורגניזם החשוד לפתוגניות חייב להיות נוכח בכל אירועי המחלה ונעדר בכל מצבי הבריאות.
• האורגניזם החשוד חייב להיות מגודל במצע טהור, ללא חיידקים אחרים ומחוץ לגוף.
• תאים מהמצע הטהור של האורגניזם החשוד צריכים לעורר מחלה בחיה בריאה.
• לאחר בידוד מחדש, האורגניזם הנמצא חייב להיות זהה לאורגניזם החשוד המקורי.
• קוך היה הראשון לגדל חיידקים על מצע גידול מוצק ובודד את חיידק האנטרקס מחיות חולות.
• עקרונות אלה לא תמיד רלוונטיים כי לא כל חיידק מסוגל לגדול מחוץ לגוף על מצע מוצק. בנוסף, מודל חיה מעבדתי לא בהכרח מתאים לחקר התסמינים של אותה מחלה בבני אדם.
• דרכים למניעת הדבקה והתמודדות עם מחלות*
• תזונה: מחסור בנוטריינטים משפיע על חוזק המערכת החיסונית.
• הגיינה: מניעת חשיפה לגורמי מחלות והעברה שלהם בין בני אדם.
• סטריליזציה: מניעת גידול חיידקים בכלי עבודה או בייצור מזון למשל.
• חיסון: חיסון אקטיבי על ידי חשיפה לפתוגנים לאורך החיים או חיסון סביל באמצעות הזרקת נוגדים חיצוניים.
• דרכי טיפול תרופתי*
• שימוש באנטיביוטיקות כנגד חיידק שהצליח לחדור אל הגוף.

אנטיביוטיקה

• האנטיביוטיקות מעכבות או ממיתות חיידקים.
• האנטיביוטיקות מיוצרות על ידי אורגניזמים, פוגעות בחילוף החומרים של חיידקים, פועלות בריכוזים נמוכים ויש צורך בפעילות מערכת החיסון של החולה כדי להירפא מהמחלה.
• אלכסנדר פלמינג גילה שסביב פטרייה בצלחת גידול שלו לא גדלו מושבות חיידקים, וחוקרים אחרים הצליחו לבודד את הפנצילין.
• הפנצילין פוגעת בתהליך ייצור דופן החיידק ולכן פוגעת ביכולת שלהם להתרבות, אבל היא לא יכולה לפגוע בדופן שכבר קיימת, ולכן בזמן ההתרבות ימותו שני תאי הבת וכך נגרמת תמותה כללית של האוכלוסייה.
• סוגי אנטיביוטיקה*

אנטיביוטיקות בקטריוליטיות

• פוגעות בחיידק והורגות אותו על ידי ליזיס כמו הפניצילין.

אנטיביוטיקות בקטריוציליות

• גורמות למוות של החיידק ללא פיצוץ שלו (ללא ליזיס) כמו סטרפטומצין שנקשר לתת היחידה הקטנה של הריבוזום וגורמת לתקלות בתהליך התרגום.

אנטיביוטיקות בקטריוסטטיות

• לא הורגות את החיידק אלא עוצרות את הגדילה שלו, לכן אם נעביר את החיידק לסביבה ללא האנטיביוטיקה הם יחזרו להתרבות.

• יש אנטיביוטיקות עם טווח פגיעה רחב יותר אבל אחרות עשויות להשפיע רק על חיידקים ספציפיים.

• בחירת אנטיביוטיקה צריכה להתחשב במהירות וסוג הפעילות, בטווח הפעילות ובתופעות הלוואי..

• Therapeutic index: מספר שמתאר חישוב של גודל המנה הרעילה לאדם חלקי גודל המנה הנדרשת לטיפול בחיידק.

• עמידות לאנטיביוטיקה*

• חיידקים מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה ספציפית באמצעות מספר מנגנונים.

מנגנוני הגנה מחיידקים

• החיידק מייצר אנזים שמפרק או מנטרל את פעילות האנטיביוטיקה.
• שינוי בממברנת החיידק מונע את כניסת האנטיביוטיקה או מסוגל להוציא אותה מהחיידק
• שינוי באתר הקישור או פיתוח מסלול או תגובה חדשה בתוך החיידק שעוקפת את השפעת האנטיביוטיקה.
• לדוגמה, פנצילין שייכת לבטא-לקטאם, וחיידקים מפתחים עמידות באמצעות האנזים בטא-לקטאמאז שמפרק את הטבעת הזו.
• ככל שאנטיביוטיקה נמצאת בשימוש, כך העמידות אליה גוברת.

דרכים בהן האדם תורם להתפתחות עמידות חיידקים לאנטיביוטיקות

• שימוש לא מבוקר ושימוש באנטיביוטיקה בודדת במקום מיקס של אנטיביוטיקות. שימוש נרחב של אנטיביוטיקות בחקלאות.
• הפסקה של טיפול אנטיביוטי טרם זמן מאפשר לחיידקים להיחשף לריכוזים נמוכים ולפתח עמידות.
• תנועה אנושית בין מדינות מגדילה את הפצת חיידקים עמידים ואשפוזים ארוכים מגדילים את השימוש באנטיביוטיקות.
• ההערכה היא שכמיליון בני אדם מתים מדי שנה מחיידקים עמידים, והתחזית ל-2050 היא שכ-10 מיליון ימותו.
• כדי להתמודד עם חיידקים אפשר להשתמש בטיפולים אלטרנטיביים כמו תרפיה בפאג׳ או שילוב של תרופות.
• מיקרוביוטה ומיקרוביום* Microbiota: כלל המיקרואורגניזמים שקיימים בגוף באופן טבעי. Microbiome: כל החומר הגנטי של אותם מיקרואורגניזמים.
• המיקרוביום האנושי*
• המיקרוביום כולל חיידקים, פטריות, וירוסים וארכאה.
• מכיל בין 500 ל-1,000 מינים שונים של חיידקים, באיברים שונים בגוף יש אוכלוסיות שונות של מיקריוביוטה.
• סביבת גדילת העובר היא סטרילית, והוא נחשף למיקרואורגניזמים בלידה ומתייצב בסביבות גיל שנה.
• קיימות שיטות ריצוף וניתוח מידע שבעזרתן ניתן לזהות איזה מיקרואורגניזמים מרכיבים את המיקרוביום.
• בין המיקרוביוטה לבני האדם יש יחסי סימביוזה, והרכב המקרוביוטה משתנה כתלות במצב הבריאותי של האדם.